‫משנה מסכת סנהדרין פרק י משנה א‬

‫[א] כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס') ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי‬
‫ידי להתפאר ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס‬
‫רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה ואומר (שמות ט"ו) כל המחלה אשר שמתי‬
:‫במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו‬
Todo Israel tiene una porción en el mundo por venir, porque dice: “Tu pueblo, todos ellos justos,
poseerán la tierra para siempre; Son el brote que planté, mi obra en la que me glorío” (Isaías 60:2). Y
estos son los que no tienen parte en el mundo por venir: el que sostiene que la resurrección no es una
doctrina bíblica, que la Torá no fue revelada divinamente y un epikoros1. El rabino Akiva dice: "Incluso
uno que lee libros no canónicos y otro que susurra [un hechizo] sobre una herida y dice: "No traeré
ninguna de las enfermedades que traje sobre los egipcios: porque yo, el Señor, soy tu sanador "(Éxodo
15:26).

.‫[א] ראיתי לדבר כאן על יסודות רבים באמונות גדולי הערך מאד‬
‫דע שבעלי התורה נחלקו דעותיהם בענין האושר שישיג האדם בקיום המצות הללו אשר צונו ה' בהם על ידי משה‬
‫ ונשתבשו בכך המחשבות‬,‫ ובנקמה אשר תבואינו בעברינו עליהם מחלוקות רבות מאד כפי שנויי שכליהם‬,‫רבינו‬
‫ גם לא תמצא בו דברים סדורים לאף אחד‬,‫ עד שאפשר שלא תמצא כלל אדם שנתברר אצלו ענין זה‬,‫שבוש רב‬
.‫אלא בערבוב רב‬
Permítaseme hablar aquí acerca de muchos fundamentos de las creencias en la fe y de los grandes
valores muchos.
Sabe que los que tienen la Torá se dividieron en sus opiniones respecto del asunto de la dicha que
pudiera conseguir el ser humano al sostener estas mitzvot que Dios nos ordenó por medio de Moshé
Rabeinu. Y la venganza (lo contrario al pago, el castigo) que nos va a venir cuando las transgredamos (a
las mitzvot) hay muchas discusiones, tanto como las diferencias de sus intelectos. Y se enredaron por
esto os pensamientos, un gran lío. Hasta que sea posible que no encontremos para nada una persona
que tenga claro esto de la fe judía y tampoco vas a encontrar en él los asuntos ordenados, para nadie,
sino todos muy mezclados. Un grupo sostiene que la dicha es el Jardín del Edén. Y que este es un lugar
que allí se come y se bebe, sin esfuerzo físico, y sin sacrificio, no trabajo. Y que habrá allá casas de
piedra que tienen vigas y camas de seda y ríos de vino, y ríos de aceites aromáticos y muchas cosas de
ese estilo. Y que el castigo es el geenom: un lugar que arde en llamas en el que se queman los cuerpos y
se afligen en él las personas. Con diferentes tipos de sufrimiento que se alarga su relato. Estudia la gente
de este grupo acerca de estas ideas en muchos maamarim, dichos, escritos de las palabras de nuestros
jajamim, que en paz descansen, que concuerdan aparentemente en todo o en su mayoría. Que pronto
se revele. Y aquel mashiaj, el ungido, según su parecer, será como la eternidad del Creador, que se
engrandezcan sus alabanzas. Y que va a crecer de la tierra ropas ya confeccionadas, el pan va a salir
cocido, y muchas cosas por el estilo. Y el castigo es que la persona no va a vivir y no va a compartir este

1
Epikoros (o Apikoros o Apikores o Epicurus ; hebreo : ‫ אפיקורוס‬, lit. "Hereje", pl. Epicorsim ) es un término judío citado en la
Mishná , que se refiere a alguien que no tiene una participación en el mundo por venir. La interpretación talmúdica es que la
palabra aramea se deriva de la palabra raíz ‫( פק"ר‬PKR; lit. licentious), por lo tanto, falta de respeto.
tiempo fantástico. Y ellos también aprenden esto de las palabras de nuestros sabios o en distintos textos
canónicos, o en textos que concuerdan con la idea o con parte de ellos.

Otro grupo cree y piensa que la dicha (osher) derivada de las mitzvot son iemot hamashiaj y que en
aquel tiempo serán los hijos de Adán todos reyes por siempre. Y van a crecer sus cuerpos y entenderán
todo el mundo, todo entro, por siempre.
El tercer grupo sostiene que la resurrección de los muertos, o sea que viva la persona después de haber
muerto y que va a volver con sus familias y con sus cercanos, que va a volver a comer y beber y no va a
volver a morir. Y el castigo es que no sea reviva). Y se apoyan en los textos bíblicos.
El cuarto grupo cree que la dicha que alcanzamos se expresa por los placeres del cuerpo, y el que lo
consigue lo hace en este mundo. Por ejemplo, la abundancia de la tierra Y que tendremos un reinado y
que vamos a dominar a nuestros enemigos… Y el camino que nos va a llegar será nuestra amargura, lo
contrario como ahora en España. Y con esos lentes leen los versículos de la Torá.
Becat jamishí. Y son la mayoría la mezcla de todas estas cosas, todas, y dicen que a meuijal hu she iavo a
mashiaj va a resucitar a los muertos, los va a ingresar en el gane den, les va a dar resurrección y
placeres. (una mezcla)
Este punto: ese mundo venidero es una minoría que encuentres alguien que piense algo así para nada.
O que comprende algo así, o que preguntó sobre estos nombres, o si esto es el tajlit (tajles) la finalidad
de la vida (el olam haba) o ajad meelu (una de las que vimos antes). CUALES SON LOS MEDIOS Y CUALES
LOS FINES. Y NO VAS A ENCONTRARA A NADIE QUE SE HAGA ESTA PREGUNTA O QUE HABLE DE ESTO.
Sino que se preguntan las personas los particulares y las multitudes: como se van a levantar los muertos,
desnudos o vestidos, y si se van a levantar con las mismas ropas con que fueron enterrados, y con sus
adornos y costuras de oro o solo con trapos que cubran su cuerpo. Y cuando llegue el tiempo mesiánico,
va a igualar el pobre con el rico o ca a haber fuertes y débiles y muchas de estas preguntas en tiempo.
Y tu lector, que haces iun y quieres profundizar, entiende de mí este ejemplo y después poné tu corazón
a escuchar mis palabras en todo este asunto. Supongamos, digamos, que un hombre joven ingresa a lo
de un educador para estudiar la Torá. Y es un gran bien que le hacemos a él. Por lo que le va a llegar a él
de la completitud que recibirá. Sino que, él, a causa de su edad corta y falto de comprensión lo
entenderá la valía de aquel bien. Ni lo que le va a llegar a él recibirá por estudiar Tora: integridad. Y he
aquí la obligatoriedad le trae al maestro (que ya es estudiado en Torá) apurarlo hacia el estudio,
incentivarlo, y debe preguntarse qué le interesa a él para atraerlo hacia el estudiar. Y va a decirle:
estudia que te doy higos y nueces. Y entonces el niño va a estudiar no por la esencia del estudio porque
no sabe el valor del estudio, sino para conseguir para sí la comida dulce que le gusta. Y comer esa
comida dulce para él es mucho más importa te para él y es mucho mejor sin ninguna duda.
Y, por ende, piensa él el estudio amel ve ieguiá, un esfuerzo y un trabajo para llegar a una finalidad para
conseguir aquella matará hajavivá elv, y es una nuez o un poco de azúcar.
‫‪Cuando el chico crece y se fortificó su intelecto y se hizo leve a sus ojos aquello que él valoraba antes, y‬‬
‫‪vuelve a valorar otras cosas, lo vamos a incentivar con aquello que ahora le parece más importante‬‬
‫‪estudia y te voy a comprar lindos zapatos o te voy a comprar una ropa para que te embellezca, y‬‬
‫‪también entonces no se va a esforzar por el estudio sino por la ropa, porque para él esa ropa es más‬‬
‫‪importante que el estudio. Para él la finalidad del estudio es un par de zapatos. Y cuando su‬‬
‫‪comprensión sea más completa y la ropa le parezca muy barato, va a buscar aquello que sea más que‬‬
‫‪esto. Estudia este capítulo y te daré esta moneda, o dos monedas. Y va a estudiar para recibir el dinero,‬‬
‫‪que va a ser más respetable y valorable que el estudio, porque la finalidad del estudio para él es recibir‬‬
‫‪lo que le prometieron. Y cuando esto sea poco también este dinero y las cosas materiales y lo vamos a‬‬
‫‪comprar con algo más importante: Estudia para ser Rab y Juez, la gente te va a respetar, y se van a‬‬
‫‪levantar ante ti y crecerá tu nombre hasta que después de muerto serás reconocido por siempre.‬‬
‫‪Y todo esto es despreciable. Sino que necesitamos a estos medios despreciables a causa del limitado‬‬
‫‪daat de la persona que hace que la finalidad del estudio sea algo fuera del estudio.‬‬

‫והנה כת סוברת כי האושר הוא גן עדן ושהוא מקום שבו אוכלים ושותים בלי יגיעה גופנית ובלי עמל‪ ,‬ויהיו בו בתים‬
‫מאבנים קרות ומצעות של משי ונהרות זורמים יין ושמני בושם‪ ,‬והרבה מסוג זה‪ .‬ושהנקמה גיהנם‪ ,‬ושהוא מקום‬
‫לוהט אש שבו נשרפות הגופות ומתענים בו בני אדם במיני ענויים שיארך ספורם‪ .‬ולומדים אנשי כת זו על דעה זו‬
‫במאמרים רבים מדברי חכמים עליהם השלום שמתאימים לכאורה לטענתם [כולם] או רובם‪.‬‬

‫וכת שניה מאמינה וחושבת שהאושר המיוחל הם ימות המשיח מהרה יגלה‪ ,‬ושבאותו הזמן יהיו בני אדם כולם‬
‫מלכים תמיד‪ ,‬ויגדלו גופותיהם‪ ,‬ויבנו את כל העולם כולו לנצח‪ .‬ואותו המשיח לפי דמיונם יחיה כנצחיות הבורא‬
‫יתרומם שבחו‪ ,‬ושבאותו הזמן תצמיח הארץ בגדים ארוגים ולחם אפוי והרבה מן הנמנעות כאלה‪ .‬והנקמה היא‬
‫שלא יהיה האדם באותו הזמן ולא יזכה לראותו‪ ,‬וגם הם לומדים על כך במאמרים רבים המצויים בדברי חכמים‬
‫ובפסוקים מן המקרא המתאימים פשטיהם לטענתם או מקצתה‪.‬‬

‫וכת שלישית חושבת כי האושר המיוחל הוא תחית המתים והוא שיחיה האדם אחר מותו ויחזור עם משפחתו‬
‫וקרוביו יאכל וישתה ולא ימות עוד‪ .‬והנקמה שלא יחיה‪ .‬ולומדים גם על זה במאמרי חכמים ובמקצת פסוקים מן‬
‫המקראות המתאימים לטענה זו‪.‬‬

‫וכת רביעית חושבת שהאושר שנשיג בקיום המצות הוא תענוג הגוף והשיגי העולם בעולם הזה‪ ,‬כגון שפע הארץ‬
‫ורבוי הנכסים והבנים ואורך החיים ובריאות הגוף והבטחון‪ ,‬ושתהיה לנו מלכות ונהיה שליטים על אויבינו‪ .‬והנקמה‬
‫אשר תבואנו בהמרותינו‪ ,‬הפך המצבים האלה כפי שאנחנו בו בזמננו זה זמן הגלות‪ ,‬ולומדים לפי מחשבתם בכל‬
‫מקראות התורה הברכות והקללות וזולתם‪ ,‬ובכל הסיפורים האמורים במקרא‪.‬‬

‫וכת חמישית והם הרוב‪ ,‬מצרפים כל הדברים האלו כולם ואומרים כי המיוחל הוא שיבוא המשיח ויחייה את המתים‬
‫ויכנסו גן עדן ויאכלו שם וישתו ויחיו כימי השמים והארץ‪.‬‬
 ‫אבל הנקודה הזו המופלאה כלומר העולם הבא הרי מעוט הוא שתמצא מי שעלה על דעתו בכלל‪ ,‬או שחשב בכך‪,‬‬
‫או שנתבונן ביסוד הזה‪ ,‬או ששאל על אלו השמות על מה הם נאמרים‪ ,‬והאם זה הוא התכלית או אחת מאלו‬
‫ההשקפות הקודמות היא התכלית‪ ,‬ויבדיל בין התכלית ובין הסבה המביאה על התכלית‪ ,‬ולא תמצא כלל מי ששואל‬
‫על זה או מדבר בו‪ ,‬אלא שואלים בני אדם כולם יחידיהם והמוניהם היאך יקומו המתים ערומים או לבושים‪ ,‬והאם‬
‫יקום באותם הבגדים עצמם אשר נקבר בהם ברקמתם וקשוטיהם ויופי תפירתם או בלבוש המכסה גופו בלבד‪.‬‬
‫וכאשר יבוא המשיח האם ישוה בין העשיר והעני או שיהא בימיו החזק והחלש‪ .‬והרבה מן השאלות הללו לעתים‬
‫קרובות‪.‬‬

‫ואתה המעיין הבן ממני משל זה ואחר כך שים לבך לשמוע דברי בכל הענין הזה‪ .‬נניח‪ ,‬שנער צעיר הוכנס אצל‬
‫מחנך ללמדו התורה‪ ,‬וזה טובה גדולה לו בגלל מה שיגיע אליו מן השלמות אלא שהוא מחמת גילו הצעיר וחוסר‬
‫דעתו לא יבין ערך אותו הטוב‪ ,‬ולא מה שיביא לו מן השלמות‪ .‬והנה ההכרח מביא את המלמד שהוא מושלם ממנו‬
‫לזרזו על הלמוד בדבר החביב עליו מחמת גילו הצעיר‪ ,‬ויאמר לו למד ואתן לך אגוזים או תאנים‪ ,‬או אתן לך חתיכת‬
‫סו כר‪ ,‬ואז ילמד וישתדל לא לעצם הלמוד לפי שאינו יודע לזה ערך‪ ,‬אלא כדי להשיג אותו האוכל‪ ,‬ואכילת אותו‬
‫המאכל אצלו יותר חשוב מן הלמוד ויותר טוב בלי ספק‪ ,‬ולפיכך חושב הוא את הלמוד עמל ויגיעה שהוא עמל בו‬
‫כדי שישיג באותו העמל אותה המטרה החביבה עליו והיא אגוז אחד או חתיכת סוכר‪ ,‬וכאשר גדל ונתחזק שכלו‬
‫ונעשה קל בעיניו אותו הדבר שהיה מחשיבו מקודם‪ ,‬וחזר להעריך דברים אחרים‪ ,‬משדלים אותו באותו הדבר‬
‫היותר חשוב בעיניו‪ ,‬ויאמר לו מלמדו למד ואקנה לך נעלים נאים או בגד שתארו כך‪ ,‬וגם אז ישתדל לא לעצם‬
‫הלמוד אלא לאותו הלבוש כי אותו הבגד אצלו יותר חשוב מן הלמוד והוא תכלית הלמוד וכאשר תהיה דעתו יותר‬
‫שלמה וייקל בעיניו דבר זה‪ ,‬משדלים אותו במה שהוא יותר מזה‪ ,‬ויאמר לו מלמדו למד פרשה זו או פרק זה ואתן‬
‫לך דינר או שני דינרין‪ ,‬וגם אז ילמד וישתדל כדי לקבל אותן המעות‪ ,‬וקבלת המעות אצלו יותר נכבד מן הלמוד‪ ,‬לפי‬
‫שתכלית הלמוד אצלו אז הוא קבלת המעות שהובטחו לו‪ .‬וכאשר יהיה בעל הכרה יותר וייקל בעיניו גם דבר זה‬
‫וידע שהוא דבר פחות ערך‪ ,‬משדלים אותו במה שהוא יותר חשוב מזה ואומרים לו למד כדי שתהיה רב ודיין‬
‫יכבדוך בני אדם ויעמדו מפניך ויקיימו דבריך ויגדל שמך בחייך ואחר מותך כמו פלוני ופלוני‪ ,‬ואז ילמד וישתדל כדי‬
‫להשיג אותה המעלה‪ ,‬ותהיה התכלית אצלו שיכבדוהו בני אדם וינשאוהו וישבחוהו‪ ,‬וכל זה מגונה‪ ,‬אלא שצריכים‬
‫לכך מחמת קלות דעת האדם שעושה תכלית הלמוד דבר אחר חוץ מן הלמוד‪ ,‬ויאמר מדוע לומד אני את הלמוד‬
‫הזה אלא כדי להשיג בו הזיה באמת‪ ,‬וזהו אצל חכמים שלא לשמה‪ ,‬כלומר שהוא מקיים את המצות ועושה אותם‬
‫ולומד ומשתדל לא למען אותו הדבר עצמו אלא למען דבר אחר‪ ,‬והזהירונו חכמים עליו השלום מזה ואמרו לא‬
‫תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם‪ ,‬רומזים למה שביארתי לך שלא יעשה תכלית הלמוד לא‬
‫שיכבדוהו בני אדם ולא רכישת ממון‪ ,‬ואל יעשה תורת ה' פרנסה‪ ,‬ואל יהא אצלו תכלית הלמוד אלא ידיעתו בלבד‪,‬‬
‫וכן אין תכלית האמת אלא לדעת שהוא אמת‪ ,‬והמצות אמת ולכן תכליתם קיומם‪ .‬ואסור לאדם השלם שיאמר אם‬
‫עשיתי אלו הטובות ונמנעתי מאלו הרעות שהזהיר ה' מהם במה יהיה גמולי‪ ,‬לפי שזה כמו שיאמר הנער אם‬
‫למדתי מה ינתן לי ואומרים לו דבר פלוני לפי שכאשר ראינו חוסר דעתו שאינו מבין ערך הדבר הזה ומבקש‬
‫לתכלית תכלית‪ ,‬נענה לו לפי ערך סכלותו ענה כסיל כאולתו‪ .‬וכבר הזהירונו חכמים גם על זה כלומר שלא ישים‬
‫האדם תכלית עבודתו וקיומו למצות איזה דבר מן הדברים‪ ,‬והוא מאמר החסיד השלם משיג האמת אנטגנס איש‬
‫שוכו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא‬
‫לקבל פרס‪ .‬ורצו בכך להאמין באמת לעצם האמת וזהו הענין שקוראין אותו עובד מאהבה‪ .‬ואמרו עליהם השלום‬
‫במצותיו חפץ מאד‪ ,‬אמר ר' אלעזר במצותיו ולא בשכר מצותיו‪ .‬וכמה גדולה ראיה זו וכמה ברורה היא‪ ,‬שזו ראיה‬
‫ברורה על מה שהקדמנו בדברינו‪ .‬ויותר גדול מזה אמרם בלשון ספרי שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה‬
‫עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא‪ ,‬תלמוד לומר לאהבה את ה'‪ ,‬כל שאתם עושים לא‬
‫תעשו אלא מאהבה‪ .‬הנה נתבאר זה הענין ונתברר שהוא מטרת המצות ויסוד אמונת חכמים‪ ,‬ולא יתעלם ממנו‬
‫אלא סכל ופתי אשר כבר השחיתוהו הזיות הדעות השגעוניות והדמיונות הגרועות‪ .‬וזוהי מעלת אברהם אבינו‬
‫שהיה עובד מאהבה‪ ,‬ואל הדרך הזו חובה לשאוף‪ .‬ולפי שידעו חכמים עליהם השלום שענין זה קשה מאד ואין כל‬
‫אדם יכול להשיגו‪ ,‬ואם ישיגנו לא יישר בעיניו בעיון ראשון ולא יראה לו שהוא דעה אמתית‪ ,‬לפי שדרכו של אדם לא‬
‫יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת או למנוע נזק‪ ,‬ואם לאו הרי יהיו מעשיו לבטלה‪ ,‬ואיך אפשר לומר לתורני עשה‬
‫מעשים אלו ואל תעשם לא מיראת עונש ה' ולא לתקות גמולו‪ ,‬זה קשה מאד‪ ,‬לפי שאין כל בני אדם משיגים האמת‬
 ‫ויהיו כמו אברהם אבינו‪ .‬ולכן התירו להמון שישארו כפי דעתם לעשות הטוב לתקות הגמול‪ ,‬ולהתרחק מן הרעות‬
‫מיראת העונש‪ ,‬ומעודדים אותם על כך ומחזקים מחשבתם בו‪ ,‬עד שישיג המשיג וידע את האמת והדרך המושלמת‬
‫מה היא‪ ,‬כדרך שאנו עושין לנער בזמן הלמוד כפי המשל שהקדמנו‪ ,‬והקפידו על אנטגנס איש סוכו על שפרסם‬
‫בהמון מה שפרסם ואמרו בכך חכמים הזהרו בדבריכם וכו' כמו שנבאר באבות ואין ההמון מפסידים לגמרי בהיותם‬
‫מקיימים את המצות מיראת העונש ותקות השכר‪ ,‬אלא שאינם שלמים‪ .‬אבל מוטב להם בכך כדי שתקנה להם‬
‫תכונה והכשרה לקיום התורה‪ ,‬ויעברו אל האמת ויהיו עובדים מאהבה והוא אמרם עליהם השלום לעולם יעסוק‬
‫אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה‪.‬‬

‫וממה שאתה צריך לדעת שדברי חכמים עליהם השלום נחלקו בהם בני אדם לשלש כתות‪.‬‬

‫הכת הראשונה והם רוב אשר נפגשתי עמהם ואשר ראיתי חבוריהם ואשר שמעתי עליהם‪ ,‬מבינים אותם כפשטם‬
‫ואינם מסבירים אותם כלל‪ ,‬ונעשו אצלם כל הנמנעות מחוייבי המציאות‪ ,‬ולא עשו כן אלא מחמת סכלותם בחכמות‬
‫וריחוקם מן המדעים‪ ,‬ואין בהם מן השלמות עד כדי שיתעוררו על כך מעצמם‪ ,‬ולא מצאו מעורר שיעוררם‪ ,‬ולכן‬
‫חושבים הם שאין כונת חכמים בכל מאמריהם המחוכמים אלא מה שהבינו הם מהם‪ ,‬ושהם כפשוטם‪ ,‬ואף על פי‬
‫שיש בפשטי מקצת דבריהם מן הזרות עד כדי שאם תספרנו כפשטו להמון העם כל שכן ליחידיהם היו נדהמים‬
‫בכך ואומרים היאך אפשר שיהא בעולם אדם שמדמה דברים אלו וחושב שהם דברים נכונים‪ ,‬וכל שכן שימצאו חן‬
‫בעיניו‪ .‬והכת הזו המסכנה רחמנות על סכלותם לפי שהם רוממו את החכמים לפי מחשבתם ואינם אלא משפילים‬
‫אותם בתכלית השפלות ואינם מרגישים בכך‪ ,‬וחי ה' כי הכת הזו מאבדים הדר התורה ומחשיכים זהרה‪ ,‬ועושים‬
‫תורת השם בהפך המכוון בה‪ ,‬לפי שה' אמר על חכמת תורתו אשר ישמעון את כל החוקים האלה וכו'‪ ,‬והכת הזו‬
‫דורשין מפשטי דברי חכמים דברים אשר אם ישמעום העמים יאמרו רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה‪ .‬והרבה‬
‫שעושין כן הדרשנין המבינים לעם מה שאינם מבינים הם עצמם‪ ,‬ומי יתן ושתקו כיון שאינם מבינים מי יתן החרש‬
‫תחרישון ותהי לכם לחכמה‪ ,‬או היה להם לומר אין אנו יודעים מה רצו חכמים בדברים אלו ולא היאך פירושו‪ ,‬אלא‬
‫חושבים שהבינו‪ ,‬ומעמידים את עצמם להבין לעם מה שהבינו הם עצמם לא מה שאמרו חכמים‪ ,‬ודורשין בפני‬
‫ההמון בדרשות ברכות ופרק חלק וזולתם כפשוטם מלה במלה‪ .‬והכת השניה גם הם רבים והם אותם שראו דברי‬
‫חכמים או שמעוהו והבינוהו כפשטו‪ ,‬וחשבו שאין כונת חכמים בכך אלא משמעות פשטי הדברים‪ ,‬ולכן זלזלו בו‬
‫וגנוהו וחשבו למוזר מה שאינו מוזר‪ ,‬וילעיגו על דברי חכמים לעתים קרובות‪ ,‬וחושבים שהם יותר נבונים מהם‬
‫ויותר זכי רעיון‪ ,‬ושהם עליהם השלום פתיים חסרי דעת סכלים בכל המציאות‪ ,‬ואינם משיגים שום דבר כלל‪ ,‬ורוב‬
‫מי שנפל במחשבה זו אותם הטוענים שהם רופאים‪ ,‬וההוזים במשפטי המזלות‪ ,‬לפי שהם לפי דמיונם פקחים‬
‫חכמים פילוסופים וכמה רחוקים הם מן האנושות אצל הפילוסופים האמתיים‪ .‬והם יותר סכלים מן הכת הראשונה‬
‫ויותר פתים‪ ,‬והם כת ארורה שהתפרצו כלפי אנשים רמי המעלה שכבר נודעה חכמתם אצל החכמים‪ .‬ואלו הכשירו‬
‫את עצמם במדעים עד שידעו איך כותבים את הדברים בענינים האלהיים וכיוצא בהם מן המדעים להמון ולחכמים‪,‬‬
‫ויסגלו לעצמם את החלק המעשי של הפילוסופיא‪ ,‬כי אז היו מבינים אם החכמים חכמים או לאו‪ ,‬והיו מובנים להם‬
‫עניני דבריהם‪.‬‬

‫והכת השלישית והם חי ה' מעטים מאד עד שאפשר לקרוא להם כת כמו שאפשר לומר על השמש מין‪ ,‬והם‬
‫האנשים שנתבררה אצלם גדולת החכמים וטוב תבונתם במה שנמצא בכלל דבריהם דברים המראים על ענינים‬
‫אמתיים מאד‪ ,‬ואף על פי שהם מעטים ומפוזרים בכמה מקומות בחבוריהם הרי הם מראים על שלמותם והשגתם‬
‫את האמת‪ .‬וגם נתברר אצלם מניעת הנמנעות ומציאות מחוייב המציאות‪ ,‬וידעו שהם עליהם השלום לא דברו דברי‬
‫הבאי‪ ,‬ונתברר אצלם שיש בדבריהם פשט וסוד‪ ,‬ושכל מה שאמרו מדברים שהם בלתי אפשריים אין דבריהם בכך‬
‫אלא על דרך החידה והמשל‪ ,‬וכך הוא דרך החכמים הגדולים‪ ,‬ולפיכך פתח ספרו גדול החכמים ואמר להבין משל‬
‫ומליצה דברי חכמים וחידותם‪ ,‬וכבר ידוע אצל חכמי הלשון כי חידה הם הדברים שענינים בסודם ולא בפשטם וכמו‬
‫שאמר אחודה נא לכם חידה וכו'‪ ,‬לפי שדברי כל בעלי החכמה בדברים הנשגבים שהם התכלית אינם אלא בדרך‬
 ‫חידה ומשל‪ ,‬ומדוע נתפלא על שחברו את החכמה בדרך משל ודמו אותם בדברים שפלים המוניים‪ ,‬והנך רואה‬
‫החכם מכל אדם עשה כן ברוח הקדש כלומר שלמה במשלי בשיר השירים ומקצת קהלת‪ ,‬ומדוע יהא מוזר בעינינו‬
‫לפרש את דבריהם ולהוציאם מפשטן כדי שיהא תואם את המושכל ומתאים לאמת ולכתבי הקדש‪ ,‬והרי הם עצמם‬
‫מבארים פסוקי הכתובים ומוציאים אותם מפשוטם ועושים אותם משל והוא האמת‪ ,‬כפי שמצאנו שאמרו שזה‬
‫שאמר הכתוב הוא הכה את שני אריאל מואב כולו משל‪ ,‬וכן מה שנ' הוא הכה את הארי בתוך הבור וכו' משל‪,‬‬
‫ואמרו מי ישקיני מים ושאר מה שאירע כל זה משל‪ .‬וכן ספר איוב כולו אמר אחד מהם משל היה ולא ביאר לאיזה‬
‫ענין נעשה המשל הזה‪ .‬וכן מתי יחזקאל אמר אחד מהם משל היה ורבים כאלה‪.‬‬

‫ואם אתה הקורא מאחת משתי הכתות הראשונות אל תעיין בדברי בשום דבר מן הענין הזה‪ ,‬כי לא יתאים לך ממנו‬
‫מאומה‪ ,‬ולא עוד אלא שיזיק לך ותשנאהו‪ ,‬כי איך יתאימו מיני המזון קלי הכמות ממוצעי האיכות לאדם שכבר‬
‫הורגל למיני המזון הרעים והכבדים‪ ,‬הלא רק יזיקוהו וישנאם‪ ,‬הנך רואה דבר אותם שהורגלו באכילת הבצלים‬
‫והשומים והדגים על המן מה הוא ונפשנו קצה בלחם הקלקל‪ .‬ואם אתה מאנשי הכת השלישית‪ ,‬שכל זמן שיזדמן‬
‫לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותשאר בטרדת הלב ואמוץ‬
‫המחשבה בהבנתו‪ ,‬דואג למצוא דרך האמת ורעיון הצדק כמו שאמר למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת‪.‬‬
‫התבונן בדברי תשיג תועלת אם ירצה ה' יתעלה‪.‬‬

‫ועתה אחל לדבר במה שרציתי‪ .‬דע כי כשם שלא ישיג הסומא את הצבעים‪ ,‬ולא ישיג החרש את הקולות‪ ,‬ולא‬
‫הסריס תאות המשגל‪ ,‬כך לא ישיגו הגופות התענוגות הנפשיים‪ .‬וכשם שאין הדג מכיר יסוד האש מפני שהוא שרוי‬
‫בהפכו‪ ,‬כך לא יודע בעולם הזה הגשמי תענוגי העולם הרוחני‪ ,‬לפי שאין אצלינו כלל עונג זולת עונג הגופות בלבד‬
‫והשגת החושים מן המאכל והמשתה והתשמיש‪ ,‬וכל שהוא חוץ מזה הרי הוא אצלינו בלתי מצוי ולא נכירהו ולא‬
‫נשיגהו בעיון ראשון אלא אחרי חקירה מרובה‪ .‬והדבר כך לפי שאנו בעולם הגופני ולא נוכל להשיג אלא תענוגיו‪,‬‬
‫אבל התענוגות הנפשיים הם תמידיים בלתי נפסקים‪ ,‬אין בינם ובין אלו התענוגות שום יחס בשום אופן כלל ואין‬
‫נכון לנו לפי התורה ולא אצל האלהיים מן הפילוסופים לומר שהמלאכים והכוכבים והגלגלים אין להם תענוג‪ ,‬אלא‬
‫יש להם תענוג גדול מאד במה שהשכילו מן הבורא יתהדר ויתרומם‪ ,‬והם על ידי כך בתענוג תמידי בלתי פוסק‪ ,‬ואין‬
‫תענוג גופני אצלם ואינם משיגים אותו לפי שאין להם חושים כמונו שישיגו בהן מה שאנחנו משיגים‪ .‬וכן אנחנו אם‬
‫נזדכך ממנו מי שנזדכך והגיע לאותה המעלה אחר המות‪ ,‬לא ישיג את התענוגות הגופניים ולא ירצם אלא כמו‬
‫שירצה המלך האדיר במלכות שיעקר ממלכותו ויחזור לשחק בכדור ברחובות‪ ,‬ואף על פי שכבר היה בזמן מסויים‬
‫בלי ספק מעדיף את המשחק באותו הכדור על המלכות והוא בהיותו בגיל צעיר בזמן סכלותו בשני הדברים יחד‪,‬‬
‫כמו שאנו מעדיפים היום התענוג הגופני על הנפשי‪ .‬ואם תתבונן בענין שני התענוגים הללו תמצא שפלות התענוג‬
‫האחד וע ליונות השני ואפילו בעולם הזה‪ ,‬שהרי אנו מוצאים רוב בני אדם ואולי כולם מטילים על נפשם וגופם עמל‬
‫ויגיעה שאין למעלה מהם כדי להשיג גדולה או שיכבדוהו בני אדם‪ ,‬והרי תענוג זה אינו תענוג מאכל ולא משתה‪.‬‬
‫וכן רבים מבני אדם מעדיף להנקם מאויבי יותר מרבים מתענוגי הגוף‪ .‬והרבה מבני אדם נמנעים מן הגדול שיכול‬
‫להיות בתענוגי הגוף מחשש שמא תבואהו בכך בושה או חרפה מבני אדם‪ ,‬או כדי להשיג שם טוב‪ .‬ואם כך הוא‬
‫מצבינו בעולם הזה הגשמי כל שכן בעולם הנפשי והוא העולם הבא שבו תשכיל נפשינו מן הבורא בדומה למה‬
‫שמשכילים הגרמים העליונים או יותר‪ ,‬הרי אותו התענוג לא יתחלק ולא יתואר ואין למצוא משל להמשיל בו אותו‬
‫התענוג אלא כמו שאמר הנביא מתפלא מעצמתו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך‪ .‬וכך אמרו‬
‫עליהם השלום העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא רחיצה ולא סיכה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים‬
‫ועטרו תיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה‪ .‬והכונה באמרו עטרותיהם בראשיהם‪ ,‬קיום הנפש בקיום מושכלה‬
‫והיותה היא והוא דבר אחד כמו שהזכירו בקיאי הפילוסופים בדרכים שיארך ביאורם כאן‪ .‬ואמרו נהנים מזיו‬
‫השכינה‪ ,‬כלומר שאותם הנפשות נהנות במה שמשכילות מן הבורא כמו שנהנות חיות הקדש ושאר מעלות‬
‫המלאכים במה שהשכילו ממציאותו‪ .‬והנה האושר והתכלית הסופית היא להגיע אל המעמד הזה המרומם‪,‬‬
‫ולהמצא באותו המצב וקיום הנפש כמו שאמרנו עד בלי סוף בקיום הבורא יתרומם שבחו שהוא סבת קיומה‬
‫בהשגתה אותו כמו שמתבאר בפילוסופיה הראשונה‪ ,‬וזהו הטוב העצום שאין טוב להקישו אליו ולא עונג לדמותו‬
‫בו‪ ,‬ואיך ידמה הקיים שאין לו תכלית בדבר האבד‪ ,‬והוא אמרו יתעלה למען ייטב לך והארכת ימים ובא בקבלה על‬
 ‫ידיהם בפירושו למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים לעולם שכולו ארוך‪ .‬והנקמה הגמורה היא שתכרת‬
‫הנפש ותאבד ושלא יהיה לה קיום והוא הכרת האמור בתורה‪ .‬וענין הכרת הכרתת הנפש כמו שביאר ואמר הכרת‬
‫תכרת הנפש ההיא ואמרו עליהם השלום הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא‪ .‬ואמר הכתוב והיתה נפש אדוני‬
‫צרורה וכו'‪ .‬וכל מי ששקע בתענוגות הגופניות והזניח את האמת והעדיף את השוא נכרת מאותו השגב‪ ,‬וישאר‬
‫חומר מוכרת בלבד‪ ,‬וכבר ביאר הנביא שהעולם הבא אינו נישג בחושים הגופניים והוא אמרו עין לא ראתה אלהים‬
‫זולתיך יעשה למחכה לו‪ ,‬ואמרו בפירוש דבר זה כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העולם‬
‫הבא עין לא ראתה אלהים זולתיך‪ .‬אבל ההבטחות והפכן האמורים בתורה ענינן כמו שאבאר לך‪ ,‬וכך הוא‪ ,‬שהוא‬
‫אומר לך אם תקיים את המצות הללו אעזרך על קיומן והשלמות בהן‪ ,‬ואסלק מעליך כל המעצורים לפי שאי אפשר‬
‫לאדם לעבוד [את ה'] לא חולה ולא רעב ולא צמא ולא במצב של מלחמה‪ ,‬ולכן הבטיח בהסרת כל אלה ושיהיו‬
‫בריאים ושלוים כדי שתשלם להם הידיעה ויזכו לחיי העולם הבא‪ .‬נמצא שאין תכלית התורה שתדשן האדמה‬
‫ויאריכו ימים ויבריאו הגופות‪ ,‬אלא ייעזרו על קיומה בכל הדברים הללו‪ .‬וכן אם עברו יהיה עונשם שיבואו עליהם כל‬
‫אותם המעצורים עד שלא יוכלו לעשות טוב וכמו שאמר תחת אשר לא עבדת את ה' וכו'‪ .‬וכאשר תתבונן התבוננות‬
‫נפלאה זו תמצא שהוא כאלו אמר אם עשית מקצת אלו המצות באהבה וחריצות אעזרך על כולם בהסירי מעליך כל‬
‫העוצרים והמעכבים‪ ,‬ואם הזנחת מהם מקצתם מתוך זלזול אביא עליך מעכבים שיעכבוך מכולם עד שלא תשיג‬
‫שלמות ולא קיום‪ ,‬וזהו ענין אמרם עליהם השלום שכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה‪.‬‬

‫אבל גן עדן הוא מקום דשן בכדור הארץ מרובים בו המימות והאילנות‪ ,‬יגלהו ה' לבני אדם בעתיד ויורה להם את‬
‫דרכו ויתענגו בו‪ .‬ואולי ימצאו בו צמחים נפלאים מאד שתועלתם גדולה והנאתם מרובה זולת אלו הידועים אצלינו‪,‬‬
‫וכל זה בלתי נמנע ולא רחוק אלא אפשרותו קרובה ואפילו אלו לא הזכירתו תורה‪ ,‬כל שכן אחר שנתבאר כל זה‬
‫בתורה ונתפרסם‪ .‬אבל גהנם הוא כינוי לצער שישיג את הרשעים ולא נתבאר בתלמוד תיאור אותו הצער‪ ,‬אלא יש‬
‫אומרים השמש מתקרבת אליהם ושורפתם ולומד ממה שנ' כי הנה יום בא בוער כתנור וכו'‪ .‬ויש אומרים חום מוזר‬
‫יווצר בגופם וישרפם ולומד ממה שנ' רוחכם אש תאכלכם‪.‬‬

‫ותחיית המתים יסוד מיסודות תורת משה רבינו‪ ,‬אין דת ואין קשר עם האומה היהודית למי שאינו מאמין בכך‪ ,‬אלא‬
‫שהיא לצדיקים‪ ,‬ולשון בראשית רבה גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד‪ .‬והיאך יחיו‬
‫הרשעים והם מתים אפילו בחייהם‪ ,‬וכך אמרו עליהם השלום רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים וצדיקים אפילו‬
‫במיתתן קרואים חיים‪ ,‬ודע שהאדם ימות בהחלט ויפרד למה שהורכב ממנו‪.‬‬

‫אבל ימות המשיח הוא זמן שבו תחזור המלכות לישראל‪ ,‬ויחזרו לארץ ישראל‪ ,‬ויהיה אותו המלך העומד מקום‬
‫מלכותו ציון‪ ,‬ויתגדל שמו ויגיע לקצוי תבל יותר וגדול על ממלכת שלמה‪ ,‬ויכרתו עמו העמים ברית שלום‪ ,‬ויעבדוהו‬
‫כל הארצות לגודל צדקו‪ ,‬ונפלאות יתגלו על ידו‪ ,‬וכל מי שיעמוד עליו יכריתהו ה' וימסרהו בידו‪ .‬וכל פסוקי המקרא‬
‫מעידים על אשרו ואשרינו בו‪ ,‬ולא ישתנה במציאות שום דבר מכפי שהוא עתה‪ ,‬זולתי שתהא המלכות לישראל‪,‬‬
‫וכך לשון חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד‪ .‬וישארו בימיו החזק והחלש ביחס‬
‫לזולתו‪ ,‬אלא שבאותם הימים תוקל על בני אדם פרנסתם מאד‪ ,‬עד שכשיעבוד האדם איזה עבודה מועטת שתהיה‬
‫ישיג תועלת גדולה וזהו ענין אמרם עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת‪ ,‬לפי שדרך בני אדם לומר את‬
‫מצא אדם איזה דבר מוכן בשפע‪ ,‬מצא פלוני לחם אפוי ותבשיל מבושל‪ ,‬והראיה לזה מאמר הכתוב ובני נכר‬
‫אכריכם וכורמיכם משמע שיהא שם החריש והקציר‪ ,‬ולפיכך כעס החכם הזה שאמר את הדברים הללו על תלמידו‬
‫בעת שלא הבין בדבריו את הענין הזה וחשב שהדברים כפשוטן‪ ,‬והשיבו לפי ערך השגתו‪ ,‬ולא זאת היא התשובה‪.‬‬
‫והראיה שלא אמר לו את האמת מה שלמד בפסוק אל תען כסיל כאולתו‪ ,‬והתועלת הגדולה באותו הזמן היא שננוח‬
‫משעבוד מלכות הרשעה העוצרת בעדינו מלעשות הטוב‪ ,‬ותרבה הדעת כמו שאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'‪.‬‬
‫ויפסקו הקרבות והמלחמות כמו שאמר ולא ישאו גוי אל גוי חרב‪ ,‬וישיג כל מי שיהיה באותן הימים שלמות גדולה‬
‫יזכה בה לחיי העולם הבא‪ .‬והמשיח ימות וימלוך בנו ובן בנו וכבר ביאר ה' את מותו אמר לא יכהה ולא ירוץ עד‬
 ‫ישים בארץ משפט וכו'‪ .‬ותתמיד מלכותו זמן רב מאד‪ ,‬וגם יארכו חיי בני אדם‪ ,‬כי בהעדר הדאגות והצרות יארכו‬
‫החיים‪ .‬ואין זה מוזר שתתמיד מלכותו אלפי שנים‪ ,‬לפי שהחכמים כבר אמרו שהקבוץ הנכבד כאשר מתקבץ מעט‬
‫הוא שיתפרד‪ .‬ואין אנו מתאוים לימות המשיח לא כדי שירבו התבואות והנכסים‪ ,‬לא כדי שנרכב על סוסים ונשתה‬
‫בכלי זמר כמו שחושבים מבולבלי הדעות‪ ,‬אלא נתאוו להם הנביאים ונשתוקקו להם החסידים בגלל מה שיהיה שם‬
‫מקבוץ הצדיקים‪ ,‬וההתנהגות הטובה והחכמה‪ ,‬ויושר המלך וגודל חכמתו והתקרבותו לפני בוראו כמו שאמר לו בני‬
‫אתה‪ ,‬וקיום כל תורת משה בלי דאגות ולא פחד ולא אונס כמו שהבטיח לא ילמדו איש את רעהו וכו' כי כולם ידעו‬
‫אותי למקטנם ועד גדולם‪ ,‬ונתתי תורתי בלבם‪ ,‬והסירותי את לב האבן מבשרכם והרבה כפסוקים האלו בענינים‬
‫אלו‪ .‬ובמצב כזה יושג העולם הבא השגה חזקה‪ .‬והתכלית אינה אלא העולם הבא ולעומתו היא ההשתדלות‪.‬‬
‫ולפיכך הביט זה המשיג את האמת אל התכלית הסופית והניח כל מה שזולתה ואמר כל ישראל יש להם חלק‬
‫לעולם הבא‪ .‬ועם היותו התכלית אין ראוי למי שירצה להיות עובד מאהבה שיעבוד כדי שישיג העולם הבא כמו‬
‫שביארנו לעיל אלא יעבוד על הדרך שאבאר‪ ,‬והוא שאם כבר האמין שיש מדע שהגיע אל הנביאים מאת ה' הודיעם‬
‫בו שהמעלות הם כך וכך והמגרעות כך וכך‪ ,‬הרי הוא חייב מצד היותו אדם ישר להתקרב אל המעלות ולהתרחק מן‬
‫המגרעות‪ ,‬ואם עשה כן הרי נשלם בו הענין האנושי ונבדל מן הבהמות‪ ,‬וכיון שנעשה אדם שלם הרי ממעלת האדם‬
‫שלא יעכבנו מעכב שתתקיים נפשו בקיום מושכלה וזה הוא העולם הבא כמו שביארנו‪ ,‬וזהו ענין אמרו אל תהיו‬
‫כסוס כפרד אין הבין וכו'‪ ,‬כלומר שהדבר שמונעם מן ההפקרות הוא דבר חיצוני כמתג והרסן‪ ,‬אל יהא האדם כן‬
‫אלא יהיה המונעו מכך נפשו כלומר צורתו האנושית‪ ,‬אם היתה שלמה היא תמנענו ממה שימנע ממנו את השלמות‬
‫והן הנקראות מגרעות‪ ,‬ותזרזנו על מה שהוא נעשה בו שלם והם המעלות‪ .‬זהו מה שנתברר אצלי מכל דבריהם‬
‫בענין הזה הנשגב שהוא הרת סכנות‪.‬‬

‫ואני עתיד לחבר חיבור אאסוף בו כל הדרשות הנמצאות בתלמוד וזולתו ואבארם ואסבירם הסבר מתאים לאמת‪,‬‬
‫ואביא ראיות לכל זה מדבריהם‪ ,‬ואגלה מה מהם כפשטו‪ ,‬ומה מהם משל‪ ,‬ומה מהם אירע בחלום והזכירוהו בלשון‬
‫פשוט כאלו אירע בהקיץ‪ .‬ובאותו החבור אבאר לך אמונות רבות‪ ,‬ושם אבאר כל הדברים אשר הבאתי לך מהם‬
‫בדברי אלה דוגמאות מעטות כדי שתקיש עליהם‪ .‬ואין להקפיד על מה שיש בדברי מאי הזהירות בקצת מלים‬
‫וענינים שמקפידים עליהם אנשי החכמה‪ ,‬לפי שאני לא הקפדתי בכגון אלו כדי להבין למי שלא קדם לו הרגל בשום‬
‫דבר מן הענין הנשגב הזה אשר לא כל אדם משיגו‪.‬‬

‫ומלת אפיקורוס‪ ,‬היא מלת ארמית ענינה ההקלה והזלזול בתורה או בחכמי התורה‪ ,‬ולפיכך מניחים שם זה בסתם‬
‫על מי שאינו מאמין ביסודות התורה או מבזה את החכמים או איזה תלמיד חכמים שיהיה או רבו‪ .‬וספרים‬
‫החיצונים אמרו ספרי מינין‪ .‬וכן ספרי בן סירא שהיה איש חבר ספרים בהזיות מעניני "אלפראסה" שאין בהם חכמה‬
‫ולא תועלת אלא אבוד הזמן בדברים בטלים‪ ,‬כגון אלו הספרים המצוים אצל הערבים מספרי הדורות ומנהגי‬
‫המלכים ויחוסי שבטי הערבים וספרי השירים וכיוצא בהם מן הספרים שאין חכמה בהם ולא תועלת גשמית אלא‬
‫אבוד הזמן בלבד‪ .‬והלוחש על המכה‪ ,‬דוקא ברקיקה לפי שיש בכך זלזול השם‪ .‬וההוגה את השם באותותיו הוא‬
‫שיהגה יוד הא ואו הא שהוא שם המפורש‪ .‬וכבר הזכירו דברים זולת אלה שהעושה אותם אין לו חלק אמרו המלבין‬
‫פני חברו ברבים אין חלק לעולם הבא‪ ,‬והקורא לחברו בכנויו‪ ,‬והמתכבד בקלון חברו‪ .‬לפי שלא יבוא מעשה מן‬
‫המעשים האלו ואף על פי שהם קלים לפי מחשבת החושב כי אם מנפש חסרה שלא הגיעה לשלמות ואינה ראויה‬
‫לחיי העולם הבא‪.‬‬

‫וממה שראוי שאזכיר כאן וזהו המקום היותר ראוי להזכירם בו‪ ,‬שעיקרי תורתינו הטהורה ויסודותיה שלש עשרה‬
‫יסודות‪.‬‬
 ‫היסוד הראשון מציאות הבורא ישתבח‪ .‬והוא‪ ,‬שיש שם מצוי בשלמות אופני המציאות‪ ,‬והוא עלת מציאות כל‬
‫הנמצאים‪ ,‬ובו קיום מציאותם‪ ,‬וממנו נמשך להם הקיום‪ .‬ואלו נתאר סלוק מציאותו כי אז בטלה מציאות כל נמצא‬
‫ולא ישארו קיימים במציאות‪ ,‬ואלו נתאר סלוק כל הנמצאים זולתו‪ ,‬כי אז לא תבטל מציאותו יתעלה‪ ,‬ולא תחסר‪ ,‬כי‬
‫הוא יתעלה בלתי זקוק במציאותו לזולתו‪ ,‬וכל מה שזולתו מן השכלים כלומר המלאכים וגרמי הגלגלים ומה‬
‫שלמטה מהן הכל זקוק במציאותו אליו‪ .‬וזה יסוד הראשון הוא אשר מורה עליו דבור אנכי ה' וכו'‪.‬‬

‫והיסוד השני‬

‫אחדותו יתעלה‪ .‬והוא‪ ,‬שזה עלת הכל אחד‪ ,‬לא כאחדות המין ולא כאחדות הסוג‪ ,‬ולא כדבר האחד המורכב שהוא‬
‫מתחלק לאחדים רבים‪ ,‬ולא אחד כגוף הפשוט שהוא אחד במספר אבל מקבל החלוקה והפיצול עד בלי סוף‪ ,‬אלא‬
‫הוא יתעלה אחד‪ ,‬אחדות שאין אחדות כמוה בשום פנים‪ ,‬וזה היסוד השני מורה עליו מה שנ' שמע ישראל ה'‬
‫אלהינו ה' אחד‪.‬‬

‫והיסוד השלישי שלילת הגשמות ממנו‪ .‬והוא‪ ,‬שזה האחד אינו גוף ולא כח בגוף‪ ,‬ולא יארעוהו מאורעות הגופים כגון‬
‫התנועה והמנוחה‪ ,‬לא בעצם ולא במקרה‪ .‬ולפיכך שללו ממנו עליהם השלום החבור והפירוד ואמרו לא ישיבה ולא‬
‫עמידה לא עורף ולא עפוי‪ ,‬כלומר לא פירוד והוא עורף‪ ,‬ולא חבור כי עפוי מן ועפו בכתף פלשתים כלומר ידחפום‬
‫בכתף להתחברם בהם‪ ,‬ואמר הנביא ואל מי תדמיון אל וכו'‪ ,‬ואל מי תדמיוני ואשוה וכו'‪ ,‬ואלו היה גוף כי אז היה‬
‫דומה לגופות‪ ,‬וכל מה שבא בספרים מתאריו בתארי הגופות כגון ההליכה והעמידה והישיבה והדבור וכיוצא בזה‬
‫הם כולם דרך השאלה‪ ,‬וכמו שאמרו דברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬וכבר דברו בני אדם בענין זה הרבה‪ ,‬וזה היסוד‬
‫השלישי הוא אשר מורה עליו מה שנ' כי לא ראיתם כל תמונה כלומר לא השגתם אותו בעל תמונה‪ ,‬לפי שהוא כמו‬
‫שאמרנו לא גוף ולא כח בגוף‪.‬‬

‫והיסוד הרביעי הקדמות‪ .‬והוא‪ ,‬שזה האחד המתואר הוא הקדמון בהחלט‪ ,‬וכל נמצא זולתו הוא בלתי קדמון ביחס‬
‫אליו‪ ,‬והראיות לזה בספרים הרבה‪ .‬וזה היסוד הרביעי הוא שמורה עליו מה שנ' מענה אלהי קדם‪ .‬ודע כי היסוד‬
‫הגדול של תורת משה רבינו הוא היות העולם מחודש‪ ,‬יצרו ה' ובראו אחר ההעדר המוחלט‪ ,‬וזה שתראה שאני‬
‫סובב סביב ענין קדמות העולם לפי דעת הפילוסופים הוא כדי שיהא המופת מוחלט על מציאותו יתעלה כמו‬
‫שביארתי וביררתי במורה‪.‬‬

‫והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו‪ .‬ואין עושין כן למה שלמטה‬
‫ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן‪ ,‬לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם‬
‫אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה‪ ,‬ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו‪ ,‬אלא כלפיו יתעלה יכוונו‬
‫המחשבות ויניחו כל מה שזולתו‪ .‬וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה‪ ,‬ורוב התורה באה להזהיר על‬
‫זה‪.‬‬

‫והיסוד הששי הנבואה‪ .‬והוא‪ ,‬לדעת שזה המין האנושי יש שימצאו בו אישים בעלי כשרונות מפותחים מאד ושלמות‬
‫גדולה‪ ,‬ותתכונן נפשם עד שמקבלת צורת השכל‪ ,‬ויתחבר אותו השכל האנושי בשכל הפועל‪ ,‬ויאצל עליהם ממנו‬
‫אצילות שפע‪ ,‬ואלה הם הנביאים‪ ,‬וזוהי הנבואה וזהו ענינה‪ .‬וביאור היסוד הזה בשלימות יארך מאד‪ ,‬ואין מטרתינו‬
‫פירוט כל יסוד מהם וביאור דרכי ידיעתו‪ ,‬לפי שזה הוא כללות כל המדעים‪ ,‬אלא נזכירם בדרך הודעה בלבד‪,‬‬
‫ופסוקי התורה מעידים בנבואת נביאים רבים‪.‬‬
 ‫והיסוד השביעי נבואת משה רבינו‪ .‬והוא‪ ,‬שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו‪ ,‬הכל‬
‫הם למטה ממנו במעלה‪ ,‬והוא בחיר ה' מכל המין האנושי‪ ,‬אשר השיג ממנו יתעלה יותר ממה שהשיג וישיג כל‬
‫אדם שנמצא ושימצא‪ .‬ושהוא עליו השלום הגיע לתכלית הרוממות מעל האנושיות עד שהשיג המעלה המלאכית‬
‫ונעשה במעלת המלאכים‪ ,‬לא נשאר לפניו שום מסך שלא קרעו ולא עצר בעדו שום מעצור גופני‪ ,‬ולא נשאר בו שום‬
‫דבר מן החסרון לא מעט ולא הרבה‪ ,‬והושבתו בו הכוחות הדמיוניים והחושים בכל השגותיו‪ ,‬ונתבהל כוחו‬
‫המתעורר‪ ,‬ונשאר שכל בלבד‪ ,‬ועל ענין זה אמרו עליו שהוא מדבר עם ה' בלי אמצעות המלאכים‪ .‬ורציתי לבאר כאן‬
‫זה הענין הנפלא‪ ,‬ואפרש סתומות פסוקי התורה‪ ,‬ואבאר ענין אמרו פה אל פה וכל הפסוק הזה וזולתו מענינו‪ ,‬לולי‬
‫שראיתי שהענינים האלו דקים מאד וצריכים להרחבה מרובה והקדמות ומשלים‪ ,‬ושצריך לבאר תחלה מציאות‬
‫המלאכים ושנויי מעלותיהם לפני הבורא‪ ,‬וכן ביאור הנפש וכל כחותיה‪ ,‬ויתרחב ההקף עד שנגיע לדבר על הצורות‬
‫שהזכירו הנביאים לבורא ולמלאכיו‪ ,‬ולא יספיק לענין זה לבדו ואפילו אקצר תכלית הקצור מאה דפים‪ ,‬ולכן אניחנו‬
‫למקומו או בספר ביאורי הדרשות שהבטחתי בו‪ ,‬או בספר הנבואה שהתחלתי לחברו‪ ,‬או בספר שאחבר בפירוש‬
‫אלו היסודות‪ .‬ואחזור לענין היסוד הזה השביעי ואומר שנבואת משה רבינו נבדלה מנבואת כל שאר הנביאים‬
‫בארבעה הבדלים‪ ,‬ההבדל הראשון שכל נביא איזה שיהיה אין ה' מדבר אתו כי אם על ידי אמצעי‪ ,‬ומשה בלי‬
‫אמצעי כמו שאמר פה אל פה אדבר בו‪ .‬וההבדל השני שכל נביא לא יבואהו החזון אלא בזמן השינה כמו שאמר‬
‫בכמה מקומות בחלום הלילה‪ ,‬ויחלם‪ ,‬בחלום חזיון לילה וכו' והרבה מן הענין הזה‪ ,‬או ביום אחר תרדמה הנופלת‬
‫על הנביא ומצב שבו שובתים כל חושיו ומתרוקנת מחשבתו כעין שינה‪ ,‬ומצב זה נקרא מחזה ומראה‪ ,‬ועליו הוא‬
‫אומר במראות אלהים‪ .‬ומשה בא לו הדבור ביום והוא עומד בין שני הכרובים כמו שהבטיחו ה' ונועדתי לך שם‬
‫ודברתי אתך וכו'‪ ,‬אמר יתעלה אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו‪ .‬לא כן עבדי משה‪.‬‬
‫וההבדל השלישי שהנביא כאשר בא לו החזון ואף על פי שהוא במראה ועל ידי מלאך יחלשו כחותיו ומתחלחל גופו‬
‫וירד עליו מורא עצום מאד כאלו הולך למות‪ ,‬כמו שביאר בדניאל כשדבר עמו גבריאל במראה אמר ולא נשאר בי‬
‫כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח‪ .‬ואמר ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה‪ ,‬ואמר במראה נהפכו צירי‬
‫עלי‪ .‬ומשה אינו כן אלא יבואהו הדבור ולא תארע לו חלחלה כלל והוא אמרו יתעלה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים‬
‫כאשר ידבר איש אל רעהו‪ ,‬כלומר כשם שלא יארע לאדם שום חרדה מדברי חברו כך הוא עליו השלום לא היה‬
‫נחרד מן הדבור ואף על פי שהוא פנים בפנים‪ ,‬וזה מחמת חוזק התחברו בשכל כמו שאמרנו‪ .‬וההבדל הרביעי שכל‬
‫הנביאים לא יבואם החזון ברצונם אלא ברצון ה'‪ ,‬ויש שישאר הנביא כמה שנים ולא יבואהו חזון‪ ,‬ויש שמבקשין מן‬
‫הנביא להודיעם דבר בנבואה וישאר עד שתבוא לו הנבואה אחר ימים או אחר חדשים או לא תבוא לו כלל‪ .‬וכבר‬
‫ראינו מהם מי שהתכונן על ידי שמחת הלב וזכוך המחשבה כמו שעשה אלישע באמרו ועתה קחו לי מנגן אז בא לו‬
‫החזון‪ .‬ואין זה הכרחי שיתנבא כל זמן שיתכונן‪ ,‬אבל משה רבינו כל זמן שירצה אמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה'‬
‫לכם‪ ,‬ואמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת‪ ,‬ואמרו אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא‪.‬‬

‫והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים‪ .‬והוא‪ ,‬שנאמין שכל התורה הזו הנמצאת בידינו היום הזה היא התורה‬
‫שניתנה למשה‪ ,‬ושהיא כולה מפי הגבורה‪ ,‬כלומר שהגיעה עליו כולה מאת ה' הגעה שקורים אותה על דרך‬
‫ההשאלה דבור‪ ,‬ואין יודע איכות אותה ההגעה אלא הוא עליו השלום אשר הגיעה אליו‪ ,‬ושהוא במעלת לבלר‬
‫שקורין לפניו והוא כותב כולה תאריכיה וספוריה ומצותיה‪ ,‬וכך נקרא מחוקק‪ .‬ואין הבדל בין ובני חם כוש ומצרים‬
‫ופוט וכנען‪ ,‬ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד‪ ,‬או אנכי ה'‪ ,‬ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד‪ ,‬הכל מפי הגבורה והכל‬
‫תורת ה' תמימה טהורה קדושה אמת‪ .‬ולא נעשה מנשה אצלם כופר ופוקר יותר מכל כופר אחר אלא לפי שחשב‬
‫שיש בתורה תוך וקלפה‪ ,‬ושא לו התאריכים והספורים אין תועלת בהם‪ ,‬ומשה מדעתו אמרם‪ ,‬וזהו ענין אין תורה מן‬
‫השמים‪ ,‬אמרו שהוא האומר שכל התורה כולה מפי הקב"ה חוץ מפסוק אחד שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי‬
‫עצמו וזה הוא כי דבר ה' בזה ‪ -‬תעלה ה' ממה שאומרים הכופרים ‪ -‬אלא כל אות שבה יש בה חכמות ונפלאות למי‬
‫שהבינו ה'‪ ,‬ולא תושג תכלית חכמתה‪ ,‬ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים‪ .‬ואין לאדם אלא להתפלל כמו דוד משיח‬
‫אלהי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך‪ .‬וכן פירושה המקובל גם הוא מפי הגבורה‪ ,‬וזה שאנו‬
‫עושים היום צורת הסוכה והלולב והשופר והציצית והתפילים וזולתם היא עצמה הצורה שאמר ה' למשה ואמר להו‪,‬‬
 ‫והוא רק מוביל שליחות נאמן במה שהביא‪ ,‬והדבור המורה על היסוד הזה השמיני הוא אמרו בזאת תדעון כי ה'‬
‫שלחני וכו' כי לא מלבי‪.‬‬

‫ויסוד התשיעי הבטול‪ .‬והוא שזו תורת משה לא תבטל‪ ,‬ולא תבוא תורה מאת ה' זולתה‪ ,‬ולא יתוסף בה ולא יגרע‬
‫ממנה לא בכתוב ולא בפירוש‪ ,‬אמר לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו‪ .‬וכבר ביארנו מה שצריך לבאר ביסוד זה‬
‫בהקדמת החבור הזה‪.‬‬

‫והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם‪ ,‬ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ‪ ,‬אלא כמו‬
‫שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם‪ ,‬ואמר וירא ה' כי רבה רעת האדם‬
‫בארץ‪ ,‬ואמר זעקת סדום ועמורה כי רבה‪ ,‬הרי אלו מורים על היסוד העשירי הזה‪.‬‬

‫והיסוד האחד עשר שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה‪ ,‬ומעניש מי שעובר על אזהרותיה‪,‬‬
‫ושגמולו הגדול הוא העולם הבא‪ ,‬ועונשו החמור הכרת‪ .‬וכבר אמרנו בענין זה מה שיש בו די‪ .‬והפסוק המורה על‬
‫היסוד הזה אמרו אם תשא חטאתם ואם אין מחיני נא מספרך‪ ,‬והשיבו יתעלה מי אשר חטא לי וכו'‪ .‬ראיה שידוע‬
‫לפניו העובד והחוטא לשלם גמול טוב לזה ולענוש את זה‪.‬‬

‫והיסוד השנים עשר ימות המשיח‪ ,‬והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו‪ ,‬ואין לקבוע‬
‫לו זמן‪ ,‬ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו‪ ,‬אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין‪ .‬ולהאמין בו‬
‫מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא‪ ,‬ממשה ועד מלאכי‪ .‬ומי שנסתפק בו‬
‫או זלזל בענינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים‪ .‬ומכלל היסוד הזה‬
‫שאין מלך לישראל אלא מדוד ומזרע שלמה דוקא‪ .‬וכל החולק בענין המשפחה הזו הרי זה כפר בה' ובדברי נביאיו‪.‬‬
‫והיסוד השלשה עשר תחיית המתים וכבר ביארנוהו‪.‬‬

‫וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם אמתית‪ ,‬הרי הוא נכנס בכלל ישראל‪ ,‬וחובה לאהבו‬
‫ולחמול עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה‪ ,‬ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות‬
‫מחמת תאותו והתגברות יצרו הרע‪ ,‬הרי הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק‪ ,‬והוא מפושעי ישראל‪ .‬וכאשר יפקפק‬
‫אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות‪ ,‬וחובה לשנותו‬
‫ולהשמידו ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה' אשנא וכו'‪.‬‬

‫וכבר הארכתי בדברים מאד ויצאתי מענין חבורי‪ ,‬אלא שעשיתי כן לפי שראיתי שזה תועלת באמונה לפי שאני‬
‫אספתי לך דברים רבים מועילים המפוזרים בחבורים רבים וגדולים‪ ,‬היה בהם מאושר‪ .‬וחזור על דברי אלה פעמים‬
‫רבות‪ ,‬והתבונן בהם היטב‪ .‬ואם תשלה אותך מחשבתך שכבר הבנת עניניו מפעם אחת או עשר‪ ,‬ה' יודע שבשקר‬
‫השלתה אותך‪ .‬ואל תמהר בו לפי שני לא כתבתיו איך שנזדמן אלא אחר התבוננות וישוב הדעת ועיון בדעות‬
‫נכונות ובלתי נכונות‪ ,‬וסכום מה שצריך להאמין מהם ובירורו בטענות וראיות על כל ענין וענין‪ ,‬ומאת ה' אשאל‬
‫לנחותיני בדרך האמת‪ .‬ואחזור לעניני הפרק‪.‬‬