11

¿Por qué con una sucá prestada se cumple la mitzvá de vivir en la sucá, VOLUMEN XIX
pero con un lulav prestado no se cristaliza la mitzvá? Los tres aspectos de
SUCOT, SIJÁ 1
Rosh Hashaná y Iom Kipur que se menifiestan en Sucot.

SE PUBLICA EN OCASIÓN DE LA
SEMANA DE JAG HASUCOT 5782
2 Likutéi Sijot
Bsd.

En esta Sijá el Rebe explica la diferencia entre las mitzvot de sucá y lulav, y cómo en cada
una de ellas se refleja lo sucedido en Rosh Hashaná y Iom Kipur.

Esta traducción al Español es libre. El texto en negrita corresponde al original de la Sijá

en idish, mientras que las palabras y frases en letra clara son agregados del Editor según
su interpretación de la Sijá, puestos de manera tal que si el lector los saltea accede a la Sijá
propiamente dicha.

Nota: en esta versión de la Sijá se omitieron algunas notas al pie.

13 de Tishrei 5782 – Hilulá del Rebe Maharash, Rabí Shmuel de Lubavitch, cuarto Rebe de
Jabad.

Textos originales en idish de la traducción al español: Likutéi Sijot vol. XIX, págs.: 348 - 355

Traducción al hebreo cedida por Proyect Likkutei Sichos

Traducción, Edición y Revisión Final:

Sijot en Español.
 Sucot 1
Bsd.

Sucot
Vol. XIX - Sijá 1
¿Por qué con una sucá prestada se cumple la mitzvá de vivir en la
sucá, pero con un lulav prestado no se cristaliza la mitzvá? Los tres
aspectos de Rosh Hashaná y Iom Kipur que se menifiestan en Sucot.

1. La Guemará dice en el Tratado Sucá1: “Estudiamos :‫ איתא בגמרא בסוכה‬.‫א‬

que Rabi Eliezer dice, así como la persona no cumple ‫״תניא ר׳ אליעזר אומר כשם‬
con su obligación en el primer día de la Festividad de ‫שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום‬
Sucot con el lulav de otro, como está escrito2: ‘El primer ‫טוב הראשון של חג בלולבו של‬
día tomarán para ustedes el fruto del árbol cidro (etrog), ‫חבירו דכתיב ולקחתם לכם‬
ramas de palmeras datileras (lulav), ramas de mirto ‫ביום הראשון פרי עץ הדר כפות‬
(hadasím) y de sauces de los arroyos (arabot)’, y al ser
‫תמרים משלכם כך אין אדם‬
que dice ‘para ustedes’ se aprende que debe pertenecer
‫יוצא ידי חובתו בסוכתו של‬
a ustedes, es decir, debe ser propio y no de otro, así
también la persona no cumple su obligación con la ‫חבירו דכתיב חג הסוכות‬
sucá del prójimo, como está escrito3: ‘Celebrarás para .‫תעשה לך שבעת ימים משלך‬
ti durante siete días la Festividad de Sucot’, y como la ‫וחכמים אומרים אע״פ שאמרו‬
Escritura remarca diciendo ‘para ti’, se entiende que la ‫אין אדם יוצא ידי חובתו ביום‬
Sucá debe ser propia. Y los Sabios dicen, que si bien con ‫טוב הראשון בלולבו של חבירו‬
respecto al lulav el primer día de Sucot no se cumple la ‫אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של‬
mitzvá con un lulav de otra persona, pero sostienen que ‫חבירו דכתיב כל האזרח‬
sí se cumple la mitzvá de habitar la sucá con la sucá del ‫בישראל ישבו בסוכות מלמד‬
prójimo, como está escrito4: ‘Todo miembro del pueblo
‫שכל ישראל ראוים לישב בסוכה‬
de Israel habitará en sucot’, esto enseña que todo el
‫ ורבנן האי לך מאי דרשי‬.‫אחת‬
pueblo judío es apto para residir en una misma sucá
‫ מיבעי ליה למעוטי גזולה‬,‫ביה‬
1 27:2. .‫אבל שאולה כתיב כל האזרח״‬
2 Emor 23:40.
3 Reé 16:13.
‫ שאע״פ‬,‫והלכה כחכמים‬
4 Emor allí, 42. – ‫שאין יוצא אדם ידי חובתו‬
‫ביום טוב ראשון של חג הסוכות‬
‫ ״משום‬,‫– בד׳ מינים שאולים‬
 ‫הסוכות‬
‫ביום‬ ‫דכתיב ידיחגחובתו‬ ‫חבירואדם יוצא‬ ‫אין‬
.‫משלך‬ ‫ימים‬ ‫שבעת‬
‫טוב הראשון בלולבו של חבירו‬ ‫לך‬ ‫תעשה‬
2 Likutéi Sijot ‫שאמרו‬
‫של‬ ‫בסוכתו‬‫אע״פ‬ ‫אומרים‬
‫חובתו‬ ‫יוצא ידי‬‫וחכמים‬
‫אבל‬
(turnándose uno después de otro, dado que si se divide el valor ‫ביום‬
‫האזרח‬ ‫חובתו‬
de una‫כל‬ ‫ידי‬
sucá ‫דכתיב‬‫יוצא‬ ‫אדם‬
entre todos ‫חבירו‬‫אין‬
los
‫חבירו‬
‫מלמד‬
judíos, ninguno de ellos tendría una participación significativa como para decir que son ‫של‬ ‫בלולבו‬
‫בסוכות‬ ‫ישבו‬ ‫הראשון‬‫בישראל‬ ‫טוב‬
‘dueños’ copropietarios de ella. La única forma de que todos‫בסוכה‬ ‫של‬
los‫בסוכתו‬ ‫חובתו‬
‫ידיראוים‬
‫לישב‬podrían
judíos ‫שכל יוצא‬
‫ישראל‬
cumplir ‫אבל‬ la
mitzvá en la misma sucá es, si uno o unos pocos se la prestan‫דרשי‬ ‫האזרח‬ ‫כל מאי‬
al resto. Rashi).
‫האי לך‬ ‫דכתיב‬La‫ורבנן‬ ‫חבירו‬
Guemará
.‫אחת‬
pregunta: Y los Sabios ¿qué deducen de la expresión ‫גזולה‬ ‫למעוטי מלמד‬‫ליה בסוכות‬ ‫ישבו‬ ‫מיבעי‬‫בישראל‬
,‫ביה‬
‘para ti’ si no la aplican a la obligación de habitar una ‫בסוכה‬ ‫לישב‬ ‫ראוים‬
.‫אבל שאולה כתיב כל האזרח״‬ ‫ישראל‬ ‫שכל‬
sucá propia? La Guemará responde: requieren de esas ‫שאע״פ‬ ‫מאי דרשי‬,‫כחכמים‬ ‫ורבנן האי לך‬ ‫והלכה‬ .‫אחת‬
palabras para excluir una sucá robada…sin embargo, si ‫ מיבעי ליה למעוטי גזולה‬,‫ביה‬
– ‫שאין יוצא אדם ידי חובתו‬
la sucá es prestada, se cumple en ella la mitzvá, como está
.‫האזרח״‬
‫הסוכות‬ ‫כלחג‬ ‫כתיבשל‬
‫ראשון‬ ‫שאולה‬ ‫אבל‬
‫ביום טוב‬
escrito: ‘Todo miembro del pueblo de Israel…’, es decir,
‫ שאע״פ‬,‫והלכה כחכמים‬
todo judío puede cumplir la mitzvá en una sucá prestada”. ‫ ״משום‬,‫– בד׳ מינים שאולים‬
La Halajá queda establecida de acuerdo a los ‫ויוצא‬ – ‫חובתו‬ ,‫ידישאני‬ ‫אדם‬
‫סוכה‬ ,‫לכם״‬ ‫דבעינןיוצא‬
‫שאין‬
Sabios, de modo que, si bien no se cumple con la mitzvá ‫הסוכות‬ .‫חגשאולה‬ ‫בסוכה‬‫ראשון של‬
‫טובחובתו‬ ‫ביום‬
‫אדם ידי‬
–el primer día de la Festividad de Sucot– con cuatro ‫בפשטות‬ ‫ ״משום‬,‫שאולים‬ ‫פירוש הענין‬ ‫ולפי מינים‬ ‫– בד׳‬
especies prestadas “al ser que se requiere que sean ‫חכמים‬ ‫ ויוצא‬,‫שאני‬ ‫סוכהלדעת‬ ‫שהטעם‬ ,‫לכם״‬,‫משמע‬‫דבעינן‬
[propiedad individual] de [cada uno de] ustedes” , no ‫בסוכה‬ 5
.‫חובתושאולה‬ ‫חובתוידיבסוכה‬ ‫שאדםידי יוצא‬
‫אדם‬
obstante, en cuanto a la sucá es diferente y sí se cumple ‫ה)לימוד‬ ‫הענין בפשטות‬ ‫ כי‬,‫הוא‬ ‫ולפי פירוש‬ ‫שאולה‬
la mitzvá con una sucá prestada. 6
‫חכמים‬ ‫לדעת‬ ‫שהטעם‬
‫מה(כתוב ״כל האזרח בישראל‬ ,‫משמע‬
Al estudiar de manera simple, se entiende que el ‫שאדם יוצא ידי חובתו בסוכה‬
‫וגו׳״ )מלמד שכל ישראל ראוים‬
motivo por el cual los Sabios sostienen que sí se cumple
‫אחת(ה)לימוד‬
‫מגלה‬ ‫ כי‬,‫הוא‬‫שאולה בסוכה‬ ‫לישב‬
la obligación de habitar en una sucá con una prestada, se
‫מה(כתוב ״כל האזרח בישראל‬
debe a que (la deducción de) el versículo “todo miembro ‫ש״תעשה לך״ אין פירושו‬
del pueblo de Israel…” (que enseña que todos los judíos ‫״לך״‬ ‫ ראוים‬,‫כן‬ ‫ישראל‬ ‫שכל ואם‬ ,‫״שלך״‬ ‫)מלמד‬ ‫וגו׳״‬
‫דבעינן‬
son aptos para residir en una misma sucá) pone en claro ‫מגלה‬ .‫גזולה״‬ (‫אחת‬‫״למעוטי‬ ‫בסוכה‬‫בא אלא‬ ‫לישב‬
‫לא‬
que la expresión “celebrarás para ti” dichas en relación a la‫כתב‬ ‫פירושו‬
sucá no ‫אין‬
‫הזקן‬ ‫לך״‬
significa
‫רבינו‬que‫אבל‬‫ש״תעשה‬
la sucá
deba ser “propia”; sino que la precisión lingüística “para ti” ‫״לך״‬
‫שאמרה‬ ,‫כן‬
solo tiene ‫ואם‬
‫״אע״פ‬ ,‫״שלך״‬
como ‫דבעינן‬
finalidad
:‫בשלחן־ערוך‬
“excluir a la sucá robada”. Según este enfoque, sí se cumple ‫לך‬mitzvá
‫לך‬la.‫גזולה״‬
‫תעשה‬ de
‫״למעוטי‬ habitar
‫הסוכות‬ ‫אלא‬‫חג‬la
‫בא‬ sucá
‫תורה‬‫לא‬
con una de otra persona, siempre y cuando no sea robada. ‫הסוכה‬ ‫הזקן כתב‬ ‫רבינו שתהא‬ ‫אבל כלומר‬ ‫משלך‬
Sin embargo, el Alter Rebe dice en el Shulján Aruj7: ‫אעפ״כ‬ ‫חבירך שאמרה‬ ‫של ״אע״פ‬ :‫בשלחן־ערוך‬
‫שלך ולא‬
“Si bien la Torá dijo ‘Celebrarás para ti…la Festividad ‫תורה חג הסוכות תעשה לך לך‬
‫יוצא אדם ידי חובתו בסוכה‬
de Sucot’, de modo que ‘para ti’ implica ‘algo propio’, es
‫לה הסוכה‬
‫ברשות‬ ‫שתהא‬ ‫כלומרשנכנס‬ ‫משלך‬
‫שאולה דכיון‬
5 Mishné Torá de Maimónides Leyes de Lulav 8:10. Tur y Shulján Aruj (y del Alter Rebe) Oraj Jaim 649:2 (1). 658:3.
‫אעפ״כ‬
‫לך‬ ‫חבירךנאמר‬‫כשלו )ולא‬ ‫ולא של‬ ‫שלך היא‬‫הרי‬
6 Mishné Torá de Maimónides Leyes de Sucá 5:25. Tur y Shulján Aruj allí 637:2 [y nótese Mijtevéi Torá (del Gaón de Rogtchov)
epístola 2, y aquí no es lugar para extenderse en el tema]. ‫בסוכה‬ ‫חובתו‬
‫משלך אלא להוציא את‬ ‫ידי‬ ‫אדם‬ ‫יוצא‬
7 Oraj Jaim 637:3. ‫ברשות‬,‫מפורש‬
‫שגם‬ ‫שנכנס לה‬ ‫דכיוןהרי‬ ‫שאולה‬
.‫הגזולה(״‬
‫הרי היא כשלו )ולא נאמר לך‬
‫משלך אלא להוציא את‬
 ‫ ״אע״פ שאמרה‬:‫בשלחן־ערוך‬
‫תורה חג הסוכות תעשה לך לך‬3
Sucot
‫משלך כלומר שתהא הסוכה‬
decir, que la sucá sea de uno y no del prójimo, de todas ‫שלך ולא של חבירך אעפ״כ‬
maneras, la persona cumple su obligación incluso con ‫יוצא אדם ידי חובתו בסוכה‬
una sucá prestada, en vista de que ingresa a ella con ‫שאולה דכיון שנכנס לה ברשות‬
permiso del dueño es como si fuese propia (y no fue ‫הרי היא כשלו )ולא נאמר לך‬
dicho ‘para ti’ – ‘propia’, sino, para excluir a la robada)”. ‫משלך אלא להוציא את‬
De las palabras del Alter Rebe vemos explícitamente,
‫ שגם‬,‫ הרי מפורש‬.‫הגזולה(״‬
que también con respecto a la sucá deducimos de las
‫בסוכה אנו למדים ממה שנאמר‬
palabras “para ti” que la misma debe ser “propia” – y
de todos modos se cumple la mitzvá de habitar en la ‫״לך" דבעינן ״שלך״ – ואעפ״כ‬
sucá con una prestada, dado que la prestada “es como ‫יוצא אדם ידי חובתו בסוכה‬
si fuese propia”. ‫ כי השאולה ״הרי היא‬,‫שאולה‬
Sin embrago, debemos comprender: al ser que la .‫כשלו״‬
razón por la cual se cumple la obligación incluso con una ‫ כיון שהטעם‬:‫וצריך להבין‬
sucá prestada es (no porque el versículo “todo miembro ‫שיוצא אדם ידי חובתו בסוכה‬
de Israel…” agrega como apta a la sucá “prestada”8, sino) ‫שאולה הוא )לא מפני שהפסוק‬
porque una sucá “prestada…es como si fuese propia”9 ‫״כל האזרח גו׳״ מרבה‬
– entonces ¿por qué un lulav prestado no es apto por
‫ אלא( כי ״שאולה הרי‬,"‫״שאולה‬
el mismo motivo, pues “si al tomarlo prestado pidió
‫היא כשלו״ – אם כן למה לא‬
permiso de su dueño es como si fuese propio”?
‫נכשיר לולב שאול מאותו‬
2. A simple vista, podríamos responder que aquí, en ‫ הרי‬. . ‫ לפי ש״שאולה‬,‫הטעם‬
el contexto de las mitzvot de la Festividad de Sucot, en ?‫היא כשלו״‬
la definición de algo “propio” – hay lugar a diferentes
modalidades (en relación al grado de “propiedad” de ‫ לכאורה היה אפשר‬.‫ב‬
la cosa). Respecto a la sucá, el versículo “todo miembro – ‫ שבגדר ״שלו״ גופא‬,‫ליישב‬
de Israel…” pone de manifiesto que alcanza incluso con ‫יש בנידון דידן מקום לכמה‬
una proporción menor en la “propiedad” de la cosa .(‫חילוקים )במדת ה״שלו״‬
(en la que se incluye la sucá prestada, a pesar de no
‫בסוכה מגלה הכתוב ״כל‬
ser realmente propia); a diferencia del lulav, que en la
– ‫האזרח גו׳״ דסגי גם ב״לך‬
8 Véase Kapot Temarím sobre la Guemará Sucá 31a, donde comienza ‫משלך״ בדרגא קלה יותר )ובה‬
“Verabanán” y en otros lugares.
9 Y según esto se comprende lo que escribe el Alter Rebe la explicación de “es
‫ אף שאין‬,‫נכללת גם שאולה‬
como si fuese propia” y ni siquiera cito la deducción del versículo “todo miembro de ,‫היא שלו ממש(; משא״כ בלולב‬
Israel…” – puesto que entonces se podría haber pensado que la intención de esta
deducción es que con respecto a la sucá no rige la ley que exija “para ti” – que sea ‫ פירוש‬,‫שבו אין לימוד כזה‬
propia.
‫״ולקחתם לכם – משלכם״ הוא‬
,‫ באופן שלם‬,‫"שלכם" ממש‬
.‫הממעט לולב השאול‬
 ‫ אף שאין‬,‫נכללת גם שאולה‬
4 ,‫היא שלו ממש(; משא״כ בלולב‬
Likutéi Sijot ‫ פירוש‬,‫שבו אין לימוד כזה‬
Escritura no goza de una deducción semejante, por lo ‫״ולקחתם לכם – משלכם״ הוא‬
que el significado de “tomarán para ustedes – significa ,‫ באופן שלם‬,‫"שלכם" ממש‬
que es de vuestra propiedad” literalmente, un modo .‫הממעט לולב השאול‬
completamente “propio” que excluye al lulav prestado. ‫ מלשון רבינו הזקן‬,‫אבל‬
Sin embargo, de las palabras del Alter Rebe, en un ‫ ששאולה‬,‫להלן שם משמע‬
párrafo10 siguiente al citado, se entiende que una sucá ,‫בסוכה היא בגדר ״שלו ממש״‬
prestada entra en la definición de algo “realmente ‫ ״ואע״פ שבדיעבד יוצא‬:‫וז״ל‬
propio”; él escribe así: “A pesar de que pos facto la
..‫בסוכה גזולה העומדת בקרקע‬
persona cumple la mitzvá con una sucá robada erigida
‫מכל מקום לכתחילה אין לישב‬
sobre una propiedad ajena, de todas maneras, en
primera instancia no hay que habitar una sucá situada ‫בסוכה העומדת בקרקע של‬
en la propiedad de otro, ya que no se considerada ‫חבירו מפני שאינה נקראת שלו‬
completamente propia, y la Torá dijo ‘para ti’ – esto ‫ממש והתורה אמרה תעשה לך‬
es, que la sucá debe ser “propia”. Y el caso de la sucá ‫משלך ואינה דומה לשאלה‬
robada no se parece a la prestada, pues esta última le fue ‫ממש שהשאילה לו מדעתו והרי‬
prestada con consentimiento de su dueño, por lo que es ,‫ הרי‬.‫היא כשלו ממש״‬
como si fuese propia tal cual”. Vemos de estas palabras, ‫שהטעם שיוצא אדם ידי חובתו‬
que la razón por la que con una sucá prestada se cumple ‫בסוכה שאולה אינו משום‬
con la obligación no es porque en la mitzvá de sucá es
‫שבסוכה סגי גם כשאינה ״שלו״‬
suficiente incluso si la misma no es del todo “propia”,
‫ לפי ששאולה היא‬,‫ אלא‬,‫ממש‬
sino porque una sucá prestada es ciertamente igual a
una propia tal cual – por lo que resurge la pregunta ‫אכן כשלו ממש – והדרא‬
anterior: ¿por qué se dice que con las palabras bíblicas ‫ מדוע נתמעטה‬:‫קושיא לדוכתא‬
“para ustedes” se excluyen las cuatro especies prestadas, ‫שאלה מ״לכם״ שנאמר בד׳‬
si incluso de ser prestadas con el consentimiento de sus ?‫מינים‬
dueños tendrían que ser igualmente “propias”? ‫ שהחידוש‬,‫ויש מקום לומר‬
Se puede decir, que la novedad de la deducción del ‫בלימוד מ״כל האזרח גו׳״ הוא‬
versículo “todo miembro de Israel…” consiste [no que ‫]לא שבסוכה סגי גם כשאינה‬
en relación a la sucá es suficiente incluso cuando esta no ,[‫ אלא – להפך‬,‫״שלך״ לגמרי‬
es del todo “propia”, sino – lo cierto es lo contrario], que
,‫שענין הסוכה יש בו גדר מיוחד‬
es inherente al concepto de la mitzvá de sucá que una
‫שמצדו נעשית הסוכה השאולה‬
sucá prestada es “realmente propia”; y se puede decir
que la explicación es simple: en vista de que quien presta .‫״שלו ממש״‬
:‫וי״ל ההסבר בפשטות‬
10 Allí 11.
‫סוכה‬ ‫משאיל‬ ‫כשאדם‬
‫ הרי הוא משאיל לו‬,‫לחבירו‬
‫אותה ע"מ שתהיה עבורו‬
 ‫שמצדו נעשית הסוכה השאולה‬
.‫״שלו ממש״‬
Sucot :‫ וי״ל ההסבר בפשטות‬5
‫סוכה‬ ‫משאיל‬ ‫כשאדם‬
la sucá lo hace para que esta sea exactamente como la ‫ הרי הוא משאיל לו‬,‫לחבירו‬
vivienda fija de todo el año del prestatario –pues en eso ‫אותה ע"מ שתהיה עבורו‬
consiste toda la definición de la mitzvá de habitar la sucá ‫בדומה ממש לדירת הקבע שלו‬
en la Festividad– (a diferencia de la mitzvá de lulav11 – ‫ שהרי זהו כל גדר‬,‫בכל השנה‬
que el hecho de ser “propio” es solo una condición de la
– ‫סוכת החג )משא״כ בלולב‬
mitzvá pero no hace a la esencia de la misma) por eso, el
.(‫ ש"שלך" הוא רק תנאי‬,'‫וכו‬
préstamo es bajo esa modalidad – para que la sucá sea
propiedad del prestatario literalmente, porque “con esa ‫ולכן ההשאלה היא באופן‬
intención [el dueño] se la presta”12. ‫ ״אדעתא דהכי‬,‫ד"שלו" ממש‬
.‫השאילו״‬
3. Y se puede agregar y darle sentido a esta idea
según el enfoque de la faceta profunda del tema: del ‫ ויש להוסיף ולהמתיק‬.‫ג‬
versículo “todo miembro de Israel…” se deduce “que :‫בפנימיות הענינים‬
todo el pueblo judío es apto para residir en una misma ‫מן הפסוק ״כל האזרח גו׳״‬
sucá” y esto se debe a que por la condición elevada ‫למדנו ש״כל ישראל ראוים‬
de la sucá, todos los judíos se unifican en esta en una
‫ מצד‬.‫לישב בסוכה אחת״‬
sola cosa, hasta el grado de que “todos por igual están
‫העילוי של הסוכה מתאחדים כל‬
habilitados para residir en una misma sucá” – y a ello se
debe que incluso una sucá prestada es “como propia, tal ‫ עד‬,‫בני ישראל למציאות אחת‬
cual”, veamos: ‫אשר ״כל ישראל ראוים לישב‬
En Jasidut se expone13 como explicación del ,‫בסוכה אחת״ – ומהאי טעמא‬
versículo14 “Tocad el shofar en el Novilunio, en lo oculto, ‫בסוכה גם השאולה היא ״כשלו‬
hacia nuestra celebración”, que los asuntos que en Rosh :‫ממש״‬
Hashaná y Iom Kipur están ocultos – “en lo oculto del ‫מבואר בחסידות בפירוש‬
Novilunio (Rosh Hashaná)”, salen a la luz “hacia nuestra ,‫הפסוק ״בכסה ליום חגנו״‬
celebración”, esto es la Festividad de Sucot. En base a ‫שהענינים שבראש השנה ויום‬
esto, también comprenderemos la diferencia (en cuanto
– ‫הכיפורים הם בהעלם‬
al grado de “propiedad” requerida) entre las mitzvot
‫ באים בגילוי ״ליום‬,‫״בכסה״‬
‫ ועפ״ז יובן‬.‫ בחג הסוכות‬,‫חגנו״‬
11 Si en un talit prestado es así, cuanto más es en este caso (véase Shulján Aruj
del Alter Rebe Oraj Jaim 12:6-8. Y en el Kuntres Ajarón allí. Y allí es explicado). ‫גם החילוק )בענין ״לכם״( שבין‬
12 No es el caso de un talit prestado (véase lo señalado en la nota anterior.
Véase lo señalado en Measef Lekol HaMajanot 131 que responden al respecto).
‫סוכה ללולב )אם יוצא אדם ידי‬
13 Sidur 235b. Y en varios lugares. Y véase también Likutéi Torá 48b al final del ‫ בהקדים‬,(‫בשאלה‬ ‫חובתו‬
folio. Rosh Hashaná al final de 54c en adelante.
‫הביאור בענינים אלו כפי שהם‬
14 Salmos 81:4.
‫ בראש השנה וביום‬,‫״בכסה״‬
.‫הכיפורים‬
 ‫״בכסה״‪ ,‬באים בגילוי ״ליום‬
‫‪6‬‬ ‫ויום‪Likutéi‬‬ ‫‪Sijot‬‬ ‫חגנו״‪ ,‬בחג הסוכות‪ .‬ועפ״ז יובן‬
‫הכיפורים ישנם‬ ‫השנה‬ ‫גם החילוק )בענין ״לכם״( שבין‬
‫מזה‪de sucá y lulav (si es que :‬‬ ‫למעלה‪se las‬‬
‫‪cumple‬‬ ‫ענינים‪si‬זה‬
‫‪el objeto‬‬‫שלשה‬ ‫‪es‬‬ ‫סוכה ללולב )אם יוצא אדם ידי‬
‫–‬ ‫השנה‬ ‫בראש‬
‫‪prestado), al introducir la explicación de cómo estos‬‬ ‫היום‪,‬‬ ‫מצוות‬ ‫א(‬ ‫בשאלה(‪ ,‬בהקדים‬ ‫חובתו‬
‫וביום ”‪conceptos están “ocultos‬‬ ‫שופר‪en los ,‬‬
‫‪días de Rosh‬‬ ‫‪Hashaná‬תקיעת‬ ‫מצות‬ ‫הביאור בענינים אלו כפי שהם‬
‫‪y Iom Kipur.‬‬ ‫הכיפורים – מצות התענית‬ ‫״בכסה״‪ ,‬בראש השנה וביום‬
‫ב( ‪En cierta oportunidad‬‬ ‫והוידוי;‪ya se‬‬
‫‪mencionó‬‬ ‫‪en extenso‬‬
‫התשובה‬ ‫ומצות‬‫‪15‬‬
‫‪,‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬
‫‪que el contenido conceptual‬‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫‪de Rosh‬‬ ‫‪ Hashaná‬ימי‬
‫היותם מעשרת‬ ‫‪y Iom‬‬
‫כבר נתבאר במקום אחר‬
‫‪Kipur consta de tres asuntos,‬‬ ‫‪el‬אשר תשובה היא למעלה‬
‫‪uno‬‬ ‫‪más‬‬ ‫‪elevado‬‬ ‫‪que‬‬
‫בארוכה‪ ,‬שבתוכנם של ראש‬
‫‪otro: a) las mitzvot del día:‬‬ ‫ביכלתה‬‫‪en lo que‬‬‫‪ respecta‬יש‬
‫מהמצוות )ולכן‬‫‪a Rosh‬‬
‫השנה ויום הכיפורים ישנם‬
‫‪Hashaná – la mitzvá es la de tocar el shofar, y en Iom‬‬
‫לתקן ולמלאות מה שהחסיר‬ ‫שלשה ענינים זה למעלה מזה‪:‬‬
‫‪Kipur – la miztvá es la del ayuno, y la de teshuvá y‬‬
‫האדם בעבודה של קיום‬ ‫א( מצוות היום‪ ,‬בראש השנה –‬
‫‪confesión de los pecados; b) el hecho de que ambos‬‬
‫‪días forman parte de los Diez‬‬ ‫העצמי של‬‫‪Días de‬‬ ‫תוכנם‬ ‫המצוות(; ג(‬
‫‪Teshuvá,‬‬ ‫‪siendo‬‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ ,‬וביום‬
‫הימים‪la teshuvá más elevada que las miztvot (y por lo‬‬
‫מענין‬ ‫גם‬ ‫למעלה‬ ‫שהוא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪tanto‬‬ ‫הכיפורים – מצות התענית‬
‫–‬ ‫השנה‬
‫‪puede reparar lo que faltó en la avodá –el esforzado‬‬ ‫בראש‬ ‫התשובה‪:‬‬ ‫ומצות התשובה והוידוי; ב(‬
‫‪servicio a Di-s– del cumplimiento‬‬ ‫והעבודה של‬ ‫בקשת השם‬
‫;)‪de las mitzvot‬‬ ‫‪c) el‬‬ ‫היותם מעשרת ימי תשובה‪,‬‬
‫הבקשה‪contenido esencial de estos‬‬ ‫עליכם״‪días, que,‬‬
‫‪trasciende‬‬ ‫‪incluso‬‬
‫״תמליכוני‬ ‫אשר תשובה היא למעלה‬
‫‪a la teshuvá: en Rosh Hashaná‬‬ ‫‪ consiste‬הקב״ה‬
‫להכתיר את‬ ‫והעבודה‪en la‬‬
‫‪súplica‬‬ ‫מהמצוות )ולכן יש ביכלתה‬
‫ענין ‪de Di-s a los judíos y la‬‬ ‫‪avodá‬‬ ‫‪– por‬‬ ‫וביום ‪parte‬‬
‫הכיפורים‬ ‫‪de estos‬‬ ‫‪de‬‬
‫למלך‪,‬‬ ‫לתקן ולמלאות מה שהחסיר‬
‫הכיפורים”‪“corónenme sobre ustedes‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪, y en Iom‬‬ ‫‪Kipur‬‬ ‫–‬
‫"עיצומו של יום‬ ‫‪el‬‬ ‫‪punto‬‬
‫האדם בעבודה של קיום‬
‫‪es que el día mismo de Iom Kipur expía los pecados, de‬‬
‫מכפר"‪ ,‬דרגא של כפרה‬ ‫המצוות(; ג( תוכנם העצמי של‬
‫‪modo que ese nivel de expiación que produce el día de‬‬
‫הנעלית יותר מהכפרה שע"י‬ ‫הימים‪ ,‬שהוא למעלה גם מענין‬
‫‪por sí, trasciende a la expiación producto de la teshuvá.‬‬
‫‪En‬‬ ‫‪estos‬‬ ‫‪tres‬‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫התשובה‪ :‬בראש השנה –‬
‫אלה ‪temas mencionados se‬‬ ‫ענינים‬ ‫ושלשה‬ ‫בקשת השם והעבודה של‬
‫מבטאים שלשה סוגים באופן ‪ponen de manifiesto‬‬ ‫״תמליכוני עליכם״‪ ,‬הבקשה‬
‫ההתקשרות וההתאחדות של ‪las diversas formas‬‬ ‫והעבודה להכתיר את הקב״ה‬
‫‪de conexión y unión‬‬ ‫ישראל עם הקב״ה‪:‬‬ ‫למלך‪ ,‬וביום הכיפורים – ענין‬
‫אופן אחד הוא‪ ,‬שישראל ‪de los judíos con el‬‬ ‫"עיצומו של יום הכיפורים‬
‫‪Todopoderoso:‬‬ ‫הם‪ ,‬כביכול‪ ,‬מציאות בפני‬ ‫מכפר"‪ ,‬דרגא של כפרה‬
‫עצמה‪ ,‬אלא שהם מקשרים ‪Una forma es, que‬‬
‫הנעלית יותר מהכפרה שע"י‬
‫‪los judíos son, por así‬‬
‫עצמם לאלקות; ובאופן זה‪ ,‬יש‬ ‫תשובה‪.‬‬
‫ליצור את הקשר והאיחוד‬ ‫אלה‬ ‫ענינים‬ ‫ושלשה‬
‫‪15 Sobre lo escrito a continuación véase Likutéi Sijot vol. IV Sijá sobre Rosh‬‬
‫מה‬
‫‪Hashaná (pág. 1144 en adelante) y sobre‬‬ ‫דבר‪Iom‬‬
‫באמצעות ‪Kipur‬‬
‫אותו‪(pág. 1149 en‬‬ ‫ולבטא‬
‫‪adelante).‬‬ ‫מבטאים שלשה סוגים באופן‬
‫‪16 Rosh Hashaná 16a. 34b.‬‬ ‫– קיום המצות‪ ,‬עי"ז שבני‬ ‫ההתקשרות וההתאחדות של‬
‫ישראל מקבלים על עצמם עול‬ ‫ישראל עם הקב״ה‪:‬‬
‫מלכות שמים ומקיימים את‬ ‫אופן אחד הוא‪ ,‬שישראל‬
 ‫הם‪ ,‬כביכול‪ ,‬מציאות בפני‬
‫‪7‬עצמה‪ ,‬אלא שהם מקשרים‬
‫‪Sucot‬‬
‫עצמם לאלקות; ובאופן זה‪ ,‬יש‬
‫‪decirlo, algo en sí mismo, solo que se vinculan con la‬‬ ‫ליצור את הקשר והאיחוד‬
‫‪Divinidad; en esta modalidad de avodá el vínculo y la‬‬ ‫ולבטא אותו באמצעות דבר מה‬
‫‪unión se debe realizar y expresar por medio de algo – o‬‬ ‫– קיום המצות‪ ,‬עי"ז שבני‬
‫‪sea a través del cumplimiento de las mitzvot, es decir,‬‬ ‫ישראל מקבלים על עצמם עול‬
‫‪que los judíos aceptan el Yugo Celestial y cumplen los‬‬ ‫מלכות שמים ומקיימים את‬
‫‪decretos del Rey.‬‬
‫גזירות המלך‪.‬‬
‫‪En esta misma clase de servicio hay una manera más‬‬
‫בזה גופא יש התקשרות‬
‫‪profunda – la conexión íntima‬‬ ‫‪de los‬‬
‫זאת‪ ,‬ואזי‬ ‫‪judíos‬‬
‫לתקן‬ ‫וברצונו‬‫‪con‬‬‫‪Di-s‬כך‪,‬‬
‫על‬
‫‪que no depende del cumplimiento de las mitzvot; y esta‬‬ ‫–‬ ‫יותר‬ ‫עמוק‬ ‫באופן‬
‫הוא עושה תשובה‪.‬‬ ‫ההתקשרות הפנימית של‬
‫‪se expresa en el modo de avodá de la teshuvá, instancia‬‬
‫אבל גם אופן התקשרות זה‪,‬‬ ‫ישראל עם הקב״ה‪ ,‬שאינה‬
‫‪en la que incluso si el judío se despojó, Di-s no permita,‬‬
‫ועמוק יותר‬
‫‪del Yugo Celestial y trasgredió‬‬ ‫היותו‪ de‬נעלה‬
‫‪las órdenes‬‬ ‫עם‪Di-s,‬‬ ‫‪él‬‬ ‫המצוות;‬ ‫בקיום‬ ‫תלויה‬
‫המצוות‪,‬‬ ‫קיום‬ ‫שע"י‬
‫‪siente una gran tristeza y remordimiento por ello, y‬‬ ‫מהקשר‬ ‫מתבטאת‬ ‫זו‬ ‫והתקשרות‬
‫‪desea corregirlo, entonces él‬‬‫לקיום‬
‫שייכות‪hace‬‬
‫‪teshuvá.‬‬‫סוף־סוף יש לו‬ ‫בתנועה של תשובה‪ :‬אפילו‬
‫של ‪Sin embargo, incluso‬‬ ‫והחרטה ‪esta‬‬
‫הצער‪forma de‬‬ ‫המצוות‪:‬‬
‫‪conexión,‬‬ ‫‪si‬‬ ‫יהודי שפרק מעליו ח״ו עול‬
‫‪bien es más elevada y profunda‬‬
‫‪ que‬הם על‬ ‫בענין‪la que‬‬
‫התשובה‬ ‫‪se genera‬‬
‫האדם‬ ‫מלכות שמים ועבר על ציווי ה׳‪,‬‬
‫‪por medio del cumplimiento‬‬ ‫‪ de‬ולכן‬
‫‪ las‬ה'‪,‬‬ ‫‪mitzvot,‬‬
‫מצוות‬ ‫קיים את‬‫‪de todos‬‬
‫שלא‬ ‫הרי הוא חש צער גדול וחרטה‬
‫‪modos, se relaciona con estas:‬‬
‫ולהבא‬ ‫‪debido‬‬ ‫מחליט‪a que‬‬
‫שמכאן‬ ‫‪en este caso‬‬
‫הוא‬ ‫על כך‪ ,‬וברצונו לתקן זאת‪ ,‬ואזי‬
‫‪la tristeza y el remordimiento‬‬ ‫‪en‬‬ ‫‪materia‬‬ ‫‪de‬‬ ‫‪teshuvá‬‬
‫יקיים את גזירות המלך‪ .‬וכיון‬ ‫‪es‬‬
‫‪porque no cumplió las mitzvot de Di-s y, por lo tanto,‬‬ ‫הוא עושה תשובה‪.‬‬
‫שגם קשר זה בא לידי ביטוי‬ ‫אבל גם אופן התקשרות זה‪,‬‬
‫‪decide que en adelante obedecerá los mandatos del‬‬
‫ב)החלטה על( קיום דבר ה'‪,‬‬ ‫עם היותו נעלה ועמוק יותר‬
‫‪Rey. Y al ser que también este vínculo se refleja en (la‬‬
‫עדיין ‪decisión de) obedecer al‬‬ ‫הדבר‪ ,‬שהוא‬
‫‪Todopoderoso,‬‬ ‫פירוש‬
‫‪ello‬‬ ‫הרי‬
‫‪implica‬‬ ‫מהקשר שע"י קיום המצוות‪,‬‬
‫העושה את‬
‫‪que la persona es algo separado‬‬ ‫עצמה‬
‫‪de Di-s,‬‬ ‫‪que‬‬ ‫בפני‬ ‫‪y‬מציאות‬
‫‪obedece‬‬ ‫סוף־סוף יש לו שייכות לקיום‬
‫‪se conecta con Él.‬‬ ‫דבר ה' ומתקשרת אליו‪.‬‬ ‫המצוות‪ :‬הצער והחרטה של‬
‫אופן ההתקשרות הכי נעלה ‪La forma más‬‬ ‫האדם בענין התשובה הם על‬
‫הוא – ישראל וקוב״ה כולא חד‪elevada de unión es – ,‬‬ ‫שלא קיים את מצוות ה'‪ ,‬ולכן‬
‫ישראל וקוב"ה הם בעצם ‪como dice el Zohar, que‬‬
‫הוא מחליט שמכאן ולהבא‬
‫מציאות אחת כביכול‪ .‬וקשר זה ‪“Israel y Di-s son todo‬‬
‫יקיים את גזירות המלך‪ .‬וכיון‬
‫בא לידי ביטוי בבקשה ‪uno”, los judíos son en‬‬
‫‪esencia uno, como si‬‬ ‫שגם קשר זה בא לידי ביטוי‬
‫של‬ ‫ובעבודה‬ ‫מהקב״ה‬ ‫ב)החלטה על( קיום דבר ה'‪,‬‬
‫‪fuera, con Di-s. Y este‬‬
‫״תמליכוני עליכם״ – בכך שבני‬ ‫הרי פירוש הדבר‪ ,‬שהוא עדיין‬
‫‪vínculo se expresa a‬‬
‫ופועלים ‪través del pedido de‬‬ ‫מעוררים‬ ‫ישראל‬ ‫מציאות בפני עצמה העושה את‬
‫שהקב״ה יהיה למלך עליהם‪:‬‬ ‫דבר ה' ומתקשרת אליו‪.‬‬
‫ההתקשרות של ישראל‬ ‫אופן ההתקשרות הכי נעלה‬
‫והקב״ה ע״י תורה ומצוות‪ ,‬או‬ ‫הוא – ישראל וקוב״ה כולא חד‪,‬‬
 ‫בא לידי ביטוי בבקשה‬
8 Likutéi Sijot ‫של‬ ‫ובעבודה‬ ‫מהקב״ה‬
‫״תמליכוני עליכם״ – בכך שבני‬
Di-s y la avodá de “corónenme sobre ustedes” – el hecho ‫ופועלים‬ ‫מעוררים‬ ‫ישראל‬
que los judíos “despiertan” y causan que el Altísimo se :‫שהקב״ה יהיה למלך עליהם‬
convierta en Rey sobre ellos: ‫ההתקשרות של ישראל‬
La unión de los judíos con Di-s por medio de la ‫ או‬,‫והקב״ה ע״י תורה ומצוות‬
Torá y las mitzvot, e incluso la que se genera en virtud ‫ היא רק‬,‫אפילו ע״י תשובה‬
de la teshuvá, es justamente una vez17 que coronaron a
‫לאחרי שמקבלים את הקב״ה‬
Di-s sobre ellos como Rey, ya que entonces es factible
‫ ואז יש‬,‫להיות מלך עליהם‬
obedecer al Rey, teshuvá se hace por no haberlo
obedecido etc., y ello es lo que los re-vincula con el Rey. ‫מקום לענין של קיום דבר המלך‬
Sin embargo, previo a que el Todopoderoso se ‫ולעשיית תשובה על שעברו על‬
convierta en Rey (antes de que se cristalice el “corónenme ‫ שעל־ידם נעשית‬,'‫דבריו וכו‬
sobre ustedes”) – ¿qué es lo que falta en el reinado de .‫ההתקשרות עם המלך‬
Di-s por lo que los judíos imploran que el Todopoderoso ‫ בטרם נעשה הקב״ה‬,‫אבל‬
sea Rey sobre ellos? Imploran porque que en realidad ‫כביכול למלך )לפני קיום‬
ellos son una sola cosa con la Divinidad, y por lo tanto ‫״תמליכוני עליכם״( – מהו‬
no pueden estar18 sin Rey, Di-s no permita. ‫הגורם להרגש שענין המלוכה‬
‫ שמטעם זה מבקשים בני‬,‫חסר‬
4. Tomando lo antedicho ‫מה‬en ‫גם‬ ‫עפ״ז מובן‬también
consideración, .‫ד‬
‫שימלוך‬ ‫מהקב״ה‬ ‫ישראל‬
se comprende que en lo que respecta
‫חילוקים‬ ‫ישנם‬a las mitzvot
‫למצוות‬ hay
‫שבנוגע‬
diferencias entre un judío y otro en ‫לזולתו‬
la forma ‫עליהם? הרי זה מפני שבעצם‬
,‫קיומן‬ ‫באופן‬ ‫יהודי‬en‫בין‬la
que las realizan, y en el mismo sentido ,‫ישראל ואלקות הם מהות אחת‬
‫שבחילוקים‬ ‫()אלא‬solo que con
‫ועל־דרך־זה‬
diferencias menores) es en a la teshuvá;
cuanto ‫בענין‬ en ‫וממילא אין ישראל יכולים‬
;‫התשובה‬ (‫קלים יותר‬
cambio, en relación al tema de “coronar a Di-s como .‫להיות ח״ו בלא מלך‬
‫״תמליכוני‬ ‫בענין‬ ‫משא״כ‬
Rey” no hay diferencias entre los judíos (como vemos en
‫עליכם״ אין חילוקים בין בני‬ ‫ עפ״ז מובן גם מה‬.‫ד‬
la coronación de un rey humano, que en el momento de
‫ישראל )וכמו שמצינו במלך‬ ‫שבנוגע למצוות ישנם חילוקים‬
la coronación –que se produce en virtud de la sumisión
total del pueblo– están – ‫ שבעת ההכתרה‬,‫בשר ודם‬ ,‫בין יהודי לזולתו באופן קיומן‬
frente a él, un gran ‫הבאה ע״י ביטול העם – עומד‬ ‫ועל־דרך־זה )אלא שבחילוקים‬
ministro y una ‫שר גדול יחד עם איש פשוט‬ ;‫קלים יותר( בענין התשובה‬
persona simple, con ‫באותו הביטול וכו'; ואילו לאחרי‬ ‫״תמליכוני‬ ‫בענין‬ ‫משא״כ‬
la misma sumisión ‫ ולאחר שהמלך גוזר‬,‫ההכתרה‬ ‫עליכם״ אין חילוקים בין בני‬
17 En concordancia con el dicho de ‫אנשי‬ ‫“ בין‬cuando
los Sabios ‫חילוקים‬reciban
‫ יש‬Mi,‫גזירות‬
reinado, ‫ישראל )וכמו שמצינו במלך‬
:(‫המדינה באופן קיום הגזירות‬
decretare sobre ellos (edictos) (Mejilta Itró 20:3).
– ‫ שבעת ההכתרה‬,‫בשר ודם‬
18 Y por este motivo Di-s pide “reciten delante de Mí…palabras de
reinado…para que me coronen sobre ‫כיון‬ustedes”,
– ‫המצוות‬ ‫בקיום‬
porque son todo uno. ‫הבאה ע״י ביטול העם – עומד‬
‫שאיכות ההתקשרות הנעשה‬ ‫שר גדול יחד עם איש פשוט‬
,‫על־ידן הוא באופן שבני ישראל‬ ‫באותו הביטול וכו'; ואילו לאחרי‬
 ‫שאיכות ההתקשרות הנעשה‬ ‫שר גדול יחד עם איש פשוט‬
‫על־ידן הוא באופן שבני ישראל‪,‬‬ ‫באותו הביטול וכו'; ואילו לאחרי‬
‫עצמם‬ ‫בעודם ‪Sucot‬‬
‫מרגישים‬ ‫‪9‬‬
‫ההכתרה‪ ,‬ולאחר שהמלך גוזר‬
‫עצמה‪,‬‬ ‫בפני‬ ‫כמציאות‬ ‫גזירות‪ ,‬יש חילוקים בין אנשי‬
‫‪etc.; a diferencia del escenario que se plantea una vez‬‬
‫מתקשרים לה'‪ ,‬לפיכך קיום‬ ‫המדינה באופן קיום הגזירות(‪:‬‬
‫‪que sucedió la coronación después que el rey emite‬‬
‫של כל‬
‫‪decretos, ahí sí hay diferencias‬‬ ‫‪entre‬‬‫והקבלת־עול‬
‫המצוות‪los distintos‬‬‫‪niveles‬‬ ‫בקיום המצוות – כיון‬
‫השייך‬ ‫באופן‬ ‫הוא‬
‫‪de ciudadanos en cuanto a la forma en la que cumplen‬‬ ‫ואחד‬ ‫אחד‬ ‫שאיכות ההתקשרות הנעשה‬
‫‪sus órdenes):‬‬ ‫אליו ביחוד‪ ,‬בהתאם למדריגה‬ ‫על־ידן הוא באופן שבני ישראל‪,‬‬
‫כמציאות בפני‬
‫‪Al referirnos al cumplimiento‬‬ ‫שהוא‪en‬עומד בה‪,‬‬
‫‪de las mitzvot,‬‬ ‫‪vista‬‬ ‫עצמם‬ ‫מרגישים‬ ‫בעודם‬
‫‪de que la calidad de la conexión generada por estas,‬‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫‪es‬‬ ‫עצמה‪,‬‬ ‫בפני‬ ‫כמציאות‬
‫‪de modo que los judíos, tal‬‬ ‫הבאה‬‫התשובה‪como,‬‬
‫בעבודת‪se sienten‬‬ ‫‪algo en sí‬‬ ‫מתקשרים לה'‪ ,‬לפיכך קיום‬
‫יותר‪mismo, se unen con Di-s,,‬‬ ‫‪por eso,‬‬
‫עמוקה‬‫‪en esa‬‬ ‫‪instancia,‬‬
‫התקשרות‬ ‫מצד‬‫‪el‬‬
‫המצוות והקבלת־עול של כל‬
‫המצוות‪cumplimiento de mitzvot y‬‬
‫‪la aceptación‬‬
‫‪del‬ע"י קיום‬ ‫שאינה‪Yugo,‬‬
‫נפעלת‬ ‫‪es en‬‬
‫אחד ואחד הוא באופן השייך‬
‫‪cada uno en concordancia con su estilo particular y su‬‬
‫בפועל‪ ,‬אין חילוק כל־כך בין‬ ‫אליו ביחוד‪ ,‬בהתאם למדריגה‬
‫‪nivel espiritual, como algo en sí mismo.‬‬
‫יהודי אחד לחבירו )וכפי‬ ‫שהוא עומד בה‪ ,‬כמציאות בפני‬
‫‪En el servicio de la teshuvá, que es en virtud de‬‬
‫‪una conexión más profunda‬‬ ‫להעשות‬ ‫‪y no‬‬ ‫שהדבר ‪se‬יכול‬
‫שמצינו‪genera ,‬‬
‫‪por el‬‬ ‫עצמה‪.‬‬
‫בלבד‪cumplimiento práctico de,‬‬ ‫‪ no‬תשובה‬
‫‪las mitzvot,‬‬ ‫בהרהור‬
‫‪hay tanta‬‬‫אף‬ ‫בעבודת התשובה‪ ,‬הבאה‬
‫חדא(‪diferencia entre un judío.‬‬ ‫‪y otro‬‬ ‫וברגעא‬
‫‪(como‬‬ ‫חדא‬ ‫ובשעתא‬
‫‪vemos‬‬ ‫‪que‬‬ ‫מצד התקשרות עמוקה יותר‪,‬‬
‫כי ‪esta puede realizarse con‬‬ ‫‪tan‬‬‫חילוקים‪,‬‬
‫‪solo un‬‬ ‫בזה‬ ‫ואעפ״כ יש גם‬
‫‪pensamiento‬‬ ‫‪de‬‬ ‫שאינה נפעלת ע"י קיום המצוות‬
‫‪arrepentimiento , y en un‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ solo‬על‬
‫תשובה‬‫‪instante‬‬
‫הרי זוהי‬
‫‪20‬‬
‫‪). De‬‬ ‫‪todas‬‬
‫סוף־סוף‬ ‫בפועל‪ ,‬אין חילוק כל־כך בין‬
‫תשובת ‪maneras, en esto también‬‬
‫‪hay diferencias,‬‬ ‫‪dado‬‬
‫)ולפי ערך( העוונות‪ ,‬או‬ ‫‪que‬‬ ‫‪al‬‬ ‫יהודי אחד לחבירו )וכפי‬
‫שלה‪fin de cuentas la teshuvá es‬‬
‫ולמקור‪sobre‬‬
‫‪(y proporcional‬‬
‫הנשמה לשרשה‬ ‫)‪a los‬‬
‫שמצינו‪ ,‬שהדבר יכול להעשות‬
‫‪pecados, o puede tratarse de‬‬‫דומה‬ ‫‪teshuvá‬‬
‫אדם ‪una‬‬ ‫אלה‪de‬אין‬
‫‪retorno‬‬‫‪a su‬ובכל‬‫–‬ ‫אף בהרהור תשובה בלבד‪,‬‬
‫‪raíz y a su fuente espiritual – en la que un judío no es‬‬
‫לרעהו‪.‬‬ ‫ובשעתא חדא וברגעא חדא(‪.‬‬
‫‪idéntico al otro.‬‬
‫אבל ב״תמליכוני עליכם״ –‬ ‫ואעפ״כ יש גם בזה חילוקים‪ ,‬כי‬
‫‪En lo que respecta a la avodá de “corónenme sobre‬‬
‫‪ espiritual‬מכך‬
‫‪ustedes” – al ser que este estado‬‬ ‫‪es tomado‬זה נובע‬ ‫כיון שענין‬ ‫‪del‬‬ ‫סוף־סוף הרי זוהי תשובה על‬
‫‪hecho que los judíos‬‬ ‫בעצם‬ ‫הם‬ ‫וקוב״ה‬ ‫שישראל‬ ‫)ולפי ערך( העוונות‪ ,‬או תשובת‬
‫כולא חד‪ ,‬הרי כשם שאין מקום ‪son en esencia todo‬‬ ‫הנשמה לשרשה ולמקור שלה‬
‫להפריד ולחלק בין בני ישראל ‪uno con Di-s, entonces,‬‬ ‫– ובכל אלה אין אדם דומה‬
‫והקב״ה‪ ,‬כך אי אפשר לחלק – ‪así como no es factible‬‬ ‫לרעהו‪.‬‬
‫באופן הקישור והאיחוד – בין ‪separar entre los judíos‬‬ ‫אבל ב״תמליכוני עליכם״ –‬
‫יהודי אחד לרעהו; בדבר זה כל ‪y el Altísimo, de la‬‬
‫כיון שענין זה נובע מכך‬
‫‪misma manera no es‬‬
‫ישראל הם כעצם אחד‪ ,‬שאין בו‬ ‫שישראל וקוב״ה הם בעצם‬
‫‪19 Véase Kidushín 49b.‬‬ ‫התחלקות‪.‬‬ ‫כולא חד‪ ,‬הרי כשם שאין מקום‬
‫‪20 Zohar I, 129a al final del folio.‬‬ ‫להפריד ולחלק בין בני ישראל‬
‫ה‪ .‬אע״פ שבפרטיות מוצאים‬ ‫והקב״ה‪ ,‬כך אי אפשר לחלק –‬
‫אנו את כל שלשת הענינים הן‬
10 Likutéi Sijot
‫באופן הקישור והאיחוד – בין‬
posible hacer diferencias entre un judío y otro en lo que ‫יהודי אחד לרעהו; בדבר זה כל‬
hace a la forma cómo se conectan y unen con Él; en esto ‫ שאין בו‬,‫ישראל הם כעצם אחד‬
todos los judíos forman una sola esencia el la que no .‫התחלקות‬
hay segmentación.
‫ אע״פ שבפרטיות מוצאים‬.‫ה‬
5. Si bien al verlo detalladamente y en profundidad,
‫אנו את כל שלשת הענינים הן‬
estas tres cuestiones están presentes tanto en Rosh
‫השנה והן ביום‬ ‫בראש‬
Hashaná como en Iom Kipur, como se mencionó antes –
sin embargo, en líneas generales y reveladamente, cada ,‫הכיפורים כנ״ל – הרי בכללות‬
una de estas tres modalidades se vincula con una de las ‫ כל אחד מהם שייך‬,‫ובגלוי‬
tres Festividades del mes de Tishrei: Rosh Hashaná, ‫ליום־טוב אחד מבין השלשה‬
Iom Kipur y Sucot: ,‫ ראש השנה‬:‫שבחודש תשרי‬
Rosh Hashaná es a la vista la “cabeza” del año – es :‫יום הכיפורים וחג הסוכות‬
el momento de la coronación del Rey; y como escribe21 ‫ הענין הניצב‬,‫בראש השנה‬
Rabí Saadia Gaón, que el “primer tema” inherente a ‫בגלוי הוא היותו ה״ראש״ של‬
“(la mitzva del día que se realiza con) el shofar” consiste ‫השנה – זהו הזמן של הכתרת‬
en “coronar sobre nosotros al Creador”22.
,‫המלך; וכמו שכתב הרס״ג‬
En Iom Kipur se ve de forma revelada que es el día de
‫שה״ענין הראשון״ ב״)מצות‬
la teshuvá, el día del “final de la absolución y perdón”23
por haber trasgredido las mitzvot del Rey. Y es más: ‫ שבו "אנו‬,‫היום ב(שופר״ הוא‬
incluso la cuestión de que “el día mismo expía”24, que .‫ממליכין עלינו את הבורא״‬
expresa la conexión intrínseca entre los judíos y Di-s ‫ הענין הניצב‬,‫ביום הכיפורים‬
que trasciende a la conexión producto de la teshuvá – ,‫בגלוי הוא היותו יום תשובה‬
del todo se circunscribe al tema de la “expiación”30, y ‫יום ״קץ )ו(מחילה וסליחה״‬
tal como su nombre lo dice: Iom Hakipurím –Día de las ‫ יתירה‬.‫לעוברי מצות המלך‬
Expiaciones–. ‫ אפילו ענין ״עיצומו של‬:‫מזו‬
‫ המבטא את ההתקשרות‬,‫יום״‬
‫העצמית של בני ישראל עם‬
‫שלמעלה‬ ,‫הקב״ה‬
21 Es citado en Abudraham “sentido del sonido del shofar”. – ‫מההתקשרות שע״י תשובה‬
22 Véase Likutéi Sijot vol. IV pág. 1354 en adelante. En la Sijá sobre Rosh ‫הרי הוא סוף־סוף ענין של‬
Hashaná allí, y en otros lugares.
23 En la liturgia de la plegaria de Neilá. Mishné Torá de Maimónides Leyes de ‫ יום‬:‫ וכשמו‬,"‫ "מכפר‬,‫כפרה‬
Teshuvá 2:7. .‫הכיפורים‬
24 Mishné Torá de Maimónides Leyes de Teshuvá 1:3-4.
‫חג הסוכות הוא הזמן שבו‬
‫בני ישראל טרודים בגלוי בקיום‬
‫ נטילת ד׳ מינים‬,‫ סוכה‬:‫המצוות‬
 ‫הרי הוא סוף־סוף ענין של‬
‫כפרה‪" ,‬מכפר"‪ ,‬וכשמו‪ :‬יום‬
‫‪Sucot‬‬ ‫‪11‬‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫‪La Festividad de Sucot es el momento en el que‬‬ ‫חג הסוכות הוא הזמן שבו‬
‫‪los judíos están compenetrados reveladamente en el‬‬ ‫בני ישראל טרודים בגלוי בקיום‬
‫‪cumplimiento de las mitzvot: sucá, las cuatro especies,‬‬ ‫המצוות‪ :‬סוכה‪ ,‬נטילת ד׳ מינים‬
‫‪etc.25 – están “dedicados a las mitzvot” (no bien termina‬‬ ‫כו׳ – ״עסוקין במצות״ )תיכף‬
‫‪Iom Kipur)26, y como se expresa en su nombre: la Fiesta‬‬ ‫לאחר יום הכיפורים(‪ ,‬וכשמו‪:‬‬
‫‪de Sucot.‬‬ ‫חג הסוכות‪.‬‬
‫באופן גלוי כל שלושת הענינים‬
‫‪6. Al ser que todas las cuestiones que están (en‬‬
‫”‪“ocultas‬השנה‬
‫אלו שבראש‬ ‫הנ״ל – גם‬ ‫ו‪ .‬כיון שכל הענינים המצויים‬
‫)‪Rosh Hashaná y Iom Kipur‬‬ ‫”‪“descienden‬‬
‫הכיפורים‪:‬‬ ‫וביום‬ ‫)בראש השנה ויום הכיפורים(‬
‫‪desde su plano abstracto de forma revelada‬‬ ‫‪“en nuestra‬‬
‫)וביום‪Festividad”, en Sucot, se‬‬ ‫‪ que,‬השנה‬
‫‪entiende‬‬ ‫שבראש‬ ‫‪ la‬כשם‬
‫‪si bien‬‬ ‫״בכסה״ נמשכים ובאים לידי‬
‫‪Festividad de Sucot consiste‬‬ ‫העצמי‬
‫ענינו‪en la‬‬ ‫הכיפורים(‪ a‬ישנו הן‬
‫‪dedicación‬‬ ‫‪mitzvot,‬‬ ‫גילוי "ליום חגנו"‪ ,‬בחג הסוכות‪,‬‬
‫‪sin embargo, en estas se expresan‬‬ ‫התשובה –‬ ‫‪de modo‬‬
‫והן ענין‬ ‫‪revelado‬‬
‫של היום‬ ‫‪las‬‬ ‫מובן‪ ,‬שאע"פ שענינו של חג‬
‫‪tres cuestiones mencionadas‬‬ ‫״עשרה‬‫‪– incluso‬‬
‫בלשון‪las‬חז״ל‬‫‪pertinentes‬‬
‫‪a‬כמרומז‬ ‫התעסקות‬ ‫הוא‬ ‫הסוכות‬
‫‪Rosh Hashaná y Iom Kipur:‬‬ ‫ימים שבין ראש השנה ויום‬ ‫במצוות‪ ,‬באים בהן לידי ביטוי‬
‫‪Así como en Rosh Hashaná‬‬ ‫שראש‪(y‬השנה‬ ‫)‪Iom Hakipurím‬‬
‫הכיפורים״‪ ,‬היינו‬ ‫‪está‬‬ ‫באופן גלוי כל שלושת הענינים‬
‫‪presente su tema central y la teshuvá –como se insinúa‬‬ ‫הנ״ל – גם אלו שבראש השנה‬
‫ויום הכיפורים הם בכלל עשרת‬
‫‪en la expresión de los Sabios27 “los diez días entre Rosh‬‬
‫ימי תשובה‪ ,‬וביחד עם זה הם‬ ‫וביום הכיפורים‪:‬‬
‫‪Hashaná y Iom Kipur”, esto significa que Rosh Hashaná‬‬
‫מענין‬ ‫כשם שבראש השנה )וביום‬
‫‪y Iom Kipur son parte de los‬‬ ‫עצמם(‪Diez‬‬
‫)מצד‪Días de‬‬ ‫‪Teshuvá,‬‬‫נעלים‬
‫‪ya‬‬
‫–‬ ‫אלו‬ ‫ימים‬ ‫עשרה‬
‫‪su vez, son (en sí mismos) más elevados que el concepto‬‬ ‫שב‬ ‫התשובה‬ ‫הכיפורים( ישנו הן ענינו העצמי‬
‫‪de teshuvá de esos Diez Días,‬‬ ‫הענין‬ ‫ישנו גם‬
‫‪y además‬‬ ‫‪de ello‬‬ ‫זאת‬ ‫ומלבד‬
‫‪contienen‬‬ ‫של היום והן ענין התשובה –‬
‫‪el tercer asunto – las mitzvot específicas‬‬ ‫‪del‬היום;‬ ‫מצות‬
‫השלישי‪día;,‬‬ ‫כמרומז בלשון חז״ל ״עשרה‬
‫בנוגע‪en el mismo espíritu,‬‬ ‫הוא‪en‬גם‪vemos‬‬ ‫‪el versículo‬‬
‫‪con‬על־דרך־זה‬ ‫ימים שבין ראש השנה ויום‬
‫לחג הסוכות‪ :‬מצינו שהכתוב ‪respecto a Sucot: la‬‬ ‫הכיפורים״‪ ,‬היינו שראש השנה‬
‫‪Escritura28‬‬ ‫מתאר את החג – ״בחמשה ‪describe‬‬ ‫ויום הכיפורים הם בכלל עשרת‬
‫עשר יום לחודש השביעי הזה ‪esta Festividad – “En‬‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬וביחד עם זה הם‬
‫‪el decimoquinto día‬‬ ‫נעלים )מצד עצמם( מענין‬
‫חג הסוכות שבעת ימים לה׳״‪,‬‬
‫‪de este séptimo mes‬‬
‫״חג הסוכות תעשה לך שבעת‬ ‫התשובה שבעשרה ימים אלו –‬
‫‪es la Festividad de‬‬
‫ימים״‪ ,‬וגם על מצות הישיבה‬ ‫ומלבד זאת ישנו גם הענין‬
‫‪25 Véase Vaikrá Rabá 30-2: “Siete preceptos de la festividad, que son los‬‬
‫‪siguientes…”.‬‬
‫בסוכה נאמר – ״בסוכות תשבו‬ ‫השלישי‪ ,‬מצות היום;‬
‫‪26 Véase Vaikrá Rabá allí 7.‬‬ ‫שבעת ימים״ )מבלי לציין שאלו‬ ‫על־דרך־זה הוא גם בנוגע‬
‫‪27 Rosh Hashaná 18a.‬‬ ‫ימים מיוחדים מצד עצמם(‪,‬‬ ‫לחג הסוכות‪ :‬מצינו שהכתוב‬
‫‪28 Emor 23:34.‬‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שענינו העצמי של‬ ‫מתאר את החג – ״בחמשה‬
‫חג הסוכות הוא מצות סוכה‪.‬‬ ‫עשר יום לחודש השביעי הזה‬
‫בנוגע ללקיחת ד׳ מינים הדין‬ ‫חג הסוכות שבעת ימים לה׳״‪,‬‬
 ‫מתאר את החג – ״בחמשה‬
‫עשר יום לחודש השביעי הזה‬
12 Likutéi Sijot ,‫חג הסוכות שבעת ימים לה׳״‬
‫״חג הסוכות תעשה לך שבעת‬
Sucot, serán siete días para Di-s” – “Celebrarás para ti ‫ וגם על מצות הישיבה‬,‫ימים״‬
durante siete días la Festividad de Sucot”, y así también ‫בסוכה נאמר – ״בסוכות תשבו‬
en relación a la mitzvá de residir en la sucá está escrito4
‫שבעת ימים״ )מבלי לציין שאלו‬
– “vivirán en sucot durante siete días” (sin destacar que
,(‫ימים מיוחדים מצד עצמם‬
estos son días especiales en sí mismos –) y de esto se
entiende, que el concepto esencial de Sucot es la mitzvá ‫ שענינו העצמי של‬,‫ומזה מובן‬
de sucá. .‫חג הסוכות הוא מצות סוכה‬
Respecto a la mitzvá de tomar las cuatro especies ‫בנוגע ללקיחת ד׳ מינים הדין‬
la ley especifica2 que “en el primer día tomarán para ‫האמור בתורה הוא ״ולקחתם‬
ustedes el fruto del árbol cidro…” – si bien los Sabios ‫לכם ביום הראשון )של חג‬
establecieron que se deben tomar todos los días de Sucot, – ‫הסוכות( פרי עץ הדר גו׳״‬
sin embargo, como obligación bíblica en el primer día de ‫ומזה מוכח שמצות ד׳ מינים‬
la Festividad de Sucot debemos cumplir con el precepto ‫אינה עצם ענינו של יום הראשון‬
de tomar las cuatro especies – de lo que resulta evidente
.‫ החג עצמו‬,‫של סוכות‬
que la mitzvá de las cuatro especies no es la esencia
‫ובהמשך הפסוק – לאחרי‬
misma del primer día de Sucot, la Festividad en sí, ya
que si fuese lo principal de esta debería ser todos los días – ‫המצוה של נטילת ד׳ מינים‬
y no solo el primero. '‫נאמר ״ושמחתם לפני ה‬
Y luego de la mitzvá de tomar las cuatro especies – ‫ והיא‬,‫אלקיכם שבעת ימים״‬
continúa el versículo diciendo “y se regocijarán delante .‫מצות השמחה שבחג הסוכות‬
del Eterno, su Di-s, durante siete días” – esto es, la ,‫וע״פ הנ״ל )סעיף ה( מובן‬
mitzvá de alegrarse en la Festividad de Sucot29. ‫שהאחדות העצמית של בני‬
Y en base a lo antedicho (en el párrafo 5), se ‫ישראל והקב״ה באופן של‬
entiende que la unión esencial de los judíos con Di-s a ‫)המתבטאת‬ ‫חד״‬ ‫״כולא‬
modo de “todo uno con la Divinidad” (que se refleja en
‫ב״תמליכוני עליכם״ שבראש‬
“la coronación de Di-s como Rey” en Rosh Hashaná)
‫השנה( באה לידי גילוי בענינה‬
sale a la luz en la cuestión esencial de la mitzvá de sucá;
por otro lado, la unión con el Altísimo por medio de la ‫העצמי של הסוכה; הקשר שע״י‬
teshuvá (– el tema principal de Iom Kipur) se revela ‫תשובה )שהוא עיקר ענינו של‬
en la mitzvá de lulav; y la conexión entre los judíos y ‫יום הכיפורים( מתבטא באופן‬
el Todopoderoso en virtud del cumplimiento de las ‫גלוי במצות לולב; והקשר שבין‬
mitzvot se manifiesta en la mitzvá de la alegría de Sucot. ‫בני ישראל והקב״ה שע״י קיום‬
‫במצות‬ ‫מתגלה‬ ‫המצוות‬
.‫השמחה שבחג הסוכות‬
29 Y en la sección Reé 16,14: “y te regocijaras en tu Festividad”.

:‫ ההסברה בזה‬.‫ז‬
 ‫בא לידי גילוי במצות סוכה‪ ,‬כיון‬ ‫בני ישראל והקב״ה שע״י קיום‬
‫שבה ״כל ישראל ראוים לישב‬ ‫במצות‬ ‫מתגלה‬ ‫המצוות‬
‫‪Sucot‬כל בני ישראל‪,‬‬ ‫בסוכה אחת״ –‬ ‫‪13‬‬
‫השמחה שבחג הסוכות‪.‬‬
‫בלי שום חילוקים ביניהם‪,‬‬
‫‪7. La explicación del tema‬‬ ‫‪es la siguiente:‬‬
‫)"תדורו"(‬ ‫מתאימים "לישב"‬ ‫ז‪ .‬ההסברה בזה‪:‬‬
‫‪Como se dijo antes, en la cuestión‬‬‫‪de‬אחת‪.‬‬ ‫‪“coronar‬‬
‫סוכה‬ ‫יחדיו‪a‬באותה‬
‫‪Di-s‬‬ ‫שבענין‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫נתבאר‬
‫‪como Rey” no hay diferencias‬‬ ‫‪ – y‬בנוגע ללולב איתא במדרש‬
‫‪entre‬‬ ‫‪un‬‬ ‫‪judío‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪otro‬‬ ‫״תמליכוני עליכם״ אין חילוקים‬
‫‪este concepto sale a la luz en Sucot en la mitzvá de sucá,‬‬ ‫בין יהודי אחד לרעהו‪ .‬וענין זה‬
‫על הפסוק ״ולקחתם לכם ביום‬
‫‪al ser “que todos los judíos son aptos para residir en una‬‬
‫הראשון״ – ״במי הכתוב מדבר‬ ‫בא לידי גילוי במצות סוכה‪ ,‬כיון‬
‫‪misma sucá” – todos los judíos, sin diferencias, están‬‬
‫שבה ״כל ישראל ראוים לישב‬
‫‪convivir‬דן– ‪habilitados para habitar‬‬
‫‪conjuntamente‬שהקב״ה‬
‫בישראל ובעכו״ם‬ ‫‪en‬‬
‫‪una misma sucá.‬‬ ‫ואין‬ ‫כו׳‬ ‫הכיפורים‬ ‫ביום‬ ‫אותן‬ ‫בסוכה אחת״ – כל בני ישראל‪,‬‬
‫‪Respecto del lulav, sobre‬‬‫מנצח‪ el‬כו׳‬ ‫מי היה‬
‫‪versículo‬‬ ‫יודעין ‪“en‬‬ ‫אנו‬
‫‪el primer‬‬ ‫בלי שום חילוקים ביניהם‪,‬‬
‫לולביכם‪día tomarán para ustedes”,‬‬ ‫הקב״ה‪ en‬טלו‬
‫‪está escrito‬‬ ‫‪el Midrash‬‬‫‪30‬אמר‬ ‫מתאימים "לישב" )"תדורו"(‬
‫?‪– “¿a quién alude el versículo‬‬
‫שאתם‬ ‫‪A Israel‬‬
‫שידעו ‪ y‬הכל‬
‫‪a los gentiles,‬‬
‫בידכם‬ ‫יחדיו באותה סוכה אחת‪.‬‬
‫הכפרה ‪que Di-s los juzga en Iom‬‬
‫‪Kipur…y‬‬ ‫‪no sabemos‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪quién‬‬
‫זכיתם בדין״ –‬ ‫בנוגע ללולב איתא במדרש‬
‫‪salió victorioso en el juicio…dijo‬‬
‫‪ Di-s:‬ניכרת‬ ‫יום‪tomen‬‬
‫הכיפורים‬ ‫‪el lulav‬‬
‫של‬ ‫על הפסוק ״ולקחתם לכם ביום‬
‫‪en sus manos para que todos‬‬ ‫‪sepan‬‬ ‫‪que‬‬ ‫‪ustedes‬‬
‫ומתגלית בסוכות במצוה של‬ ‫‪salieron‬‬ ‫הראשון״ – ״במי הכתוב מדבר‬
‫‪meritorios en el juicio” – es decir, la expiación de Iom‬‬ ‫בישראל ובעכו״ם שהקב״ה דן‬
‫נטילת ד׳ מינים‪.‬‬
‫‪Kipur es notoria y revelada en Sucot con la mitzvá de‬‬
‫ומצות שמחת החג‪ ,‬שענינה‬ ‫אותן ביום הכיפורים כו׳ ואין‬
‫‪las cuatro especies.‬‬
‫הגילוי‬ ‫אנו יודעין מי היה מנצח כו׳‬
‫‪Y la mitzvá de alegrarse‬‬ ‫היא‪en la‬‬ ‫של מצוה‪,‬‬
‫‪Festividad,‬‬ ‫שמחה‪que‬‬
‫‪es la‬‬
‫של‪de‬ישראל עם‬
‫‪sacra alegría por el cumplimiento‬‬ ‫‪una‬‬ ‫ההתקשרות‬
‫של‪mitzvá, es‬‬ ‫‪la‬‬ ‫אמר הקב״ה טלו לולביכם‬
‫המצוות‪,‬‬ ‫קיום‬ ‫שע״י‬
‫‪revelación de la conexión de los judíos con Di-s a través‬‬ ‫הקב״ה‬ ‫בידכם שידעו הכל שאתם‬
‫שמחה ‪del cumplimiento de las‬‬ ‫‪cosa‬של‪mitzvot,‬‬ ‫תנועה‬ ‫המעוררת‬
‫‪que incentiva‬‬ ‫זכיתם בדין״ – כלומר‪ ,‬הכפרה‬
‫שמחה– ‪la alegría en los judíos‬‬ ‫‪ellos se‬‬ ‫‪– regocijan‬‬
‫בני ישראל‬ ‫אצל‪con‬‬‫‪los‬‬ ‫של יום הכיפורים ניכרת‬
‫‪preceptos de Di-s.‬‬ ‫במצוות ה'‪.‬‬ ‫ומתגלית בסוכות במצוה של‬
‫נטילת ד׳ מינים‪.‬‬
‫‪8. Teniendo en‬‬ ‫ח‪ .‬ע״פ האמור לעיל יובן‬ ‫ומצות שמחת החג‪ ,‬שענינה‬
‫‪mente lo antedicho,‬‬ ‫שמחה של מצוה‪ ,‬היא הגילוי‬
‫החילוק בדין הנ״ל שבין סוכה‬
‫‪se comprenderá la‬‬
‫ללולב‪:‬‬ ‫של ההתקשרות של ישראל עם‬
‫‪diferencia entre la‬‬
‫כיון שהסוכה היא ה״גילוי״‬ ‫הקב״ה שע״י קיום המצוות‪,‬‬
‫‪mitzvá de sucá y la de‬‬
‫‪lulav en lo que respecta‬‬ ‫של ״תמליכוני עליכם״‪ ,‬של‬ ‫המעוררת תנועה של שמחה‬
‫‪a la ley mencionada‬‬ ‫היות בני ישראל והקב"ה עצם‬ ‫אצל בני ישראל – שמחה‬
‫‪antes:‬‬ ‫אחד‪ ,‬מובן‪ ,‬כנ״ל‪ ,‬שבענין זה‬ ‫במצוות ה'‪.‬‬
‫‪Al ser que la sucá es‬‬ ‫אין מקום לחילוק בין יהודי אחד‬
‫לרעהו; כלומר‪ ,‬״כל ישראל‬ ‫ח‪ .‬ע״פ האמור לעיל יובן‬
‫‪30 Tanjumá Emor 18. Y véase Vaikrá Rabá allí, 2.‬‬
‫החילוק בדין הנ״ל שבין סוכה‬
‫ללולב‪:‬‬
‫כיון שהסוכה היא ה״גילוי״‬
 ‫פירושו‪ ,‬שמצד העילוי של‬ ‫ח‪ .‬ע״פ האמור לעיל יובן‬
‫הסוכה עומדים בני ישראל‬ ‫החילוק בדין הנ״ל שבין סוכה‬
‫‪14‬‬ ‫עצמית‪ ,‬היינו‬‫בהתאחדות‪Likutéi‬‬
‫‪Sijot‬‬ ‫ללולב‪:‬‬
‫שאינם כשני דברים נפרדים‬ ‫כיון שהסוכה היא ה״גילוי״‬
‫‪la “revelación” de la “coronación‬‬
‫‪ de‬ישראל‬ ‫‪Di-s”,‬כל‬
‫המתאחדים‪ lo,‬אלא‬
‫‪que implica‬‬ ‫של ״תמליכוני עליכם״‪ ,‬של‬
‫‪que los judíos son “todo uno” con Di-s, se entiende,‬‬ ‫היות בני ישראל והקב"ה עצם‬
‫הם מלכתחילה ״כולא חד״‪,‬‬
‫‪como fue dicho, que en este asunto no hay diferencias‬‬ ‫אחד‪ ,‬מובן‪ ,‬כנ״ל‪ ,‬שבענין זה‬
‫עצם אחד –‬
‫‪entre un judío y otro; o sea, el hecho de “que todos‬‬ ‫אין מקום לחילוק בין יהודי אחד‬
‫שסוכה‪los judíos son aptos para‬‬‫‪residir en‬‬‫הוא‪,‬‬
‫הדין ‪una‬‬
‫ולכן‪misma‬‬ ‫‪sucá”,‬‬
‫כשלו״‪,‬‬ ‫היא‬ ‫״הרי‬ ‫שאולה‬ ‫לרעהו; כלומר‪ ,‬״כל ישראל‬
‫‪significa que en virtud de la característica distintiva de‬‬
‫כי‪la sucá, en esta, los judíos ,‬‬ ‫ממש״ –‬
‫‪se unen‬‬ ‫״כשלו ‪en‬‬ ‫מזו‪,‬‬
‫‪esencia,‬‬ ‫ויתירה‪no‬‬
‫‪como‬‬ ‫ראוים לישב בסוכה אחת״‬
‫‪dos personas que se juntan,‬‬ ‫‪sino‬כל‬
‫מאחדת את‬ ‫שהסוכה‬
‫‪como todos‬‬ ‫מאחר‬
‫‪los judíos‬‬ ‫פירושו‪ ,‬שמצד העילוי של‬
‫‪son en función de su condición‬‬
‫אחת‪ ,‬אי‬ ‫‪natural‬‬ ‫‪de “todos‬‬
‫למציאות‬ ‫‪uno”,‬ישראל‬‫בני‬ ‫הסוכה עומדים בני ישראל‬
‫– ‪una sola esencia‬‬ ‫אפשר לחלק בין יהודי אחד‬ ‫בהתאחדות עצמית‪ ,‬היינו‬
‫איננה‪por eso, en este caso la‬‬ ‫‪que una sucá‬‬
‫שהסוכה ‪ley es‬‬ ‫‪prestada‬ולומר‬
‫לחבירו‬ ‫שאינם כשני דברים נפרדים‬
‫אלא‪“es como si fuese propia” y,‬‬‫‪es más,‬‬ ‫‪es‬‬ ‫‪como‬‬ ‫‪“propia,‬‬
‫״שלו״ כי אם של זולתו –‬ ‫‪tal‬‬
‫המתאחדים‪ ,‬אלא כל ישראל‬
‫‪cual” – dado que la sucá unifica a todos los judíos como‬‬
‫היא שלו כשם שהיא של חבירו‪.‬‬ ‫הם מלכתחילה ״כולא חד״‪,‬‬
‫‪una sola cosa – no es factible separar entre un judío y‬‬
‫סוכה‬ ‫הגוזל‬ ‫]משא״כ‬ ‫עצם אחד –‬
‫– ‪el otro y decir que la sucá no es “de él” sino del otro‬‬
‫‪debido a que son como uno‬‬ ‫גופא‬ ‫מחבירו‪ ,‬הרי במעשה זה‬
‫‪solo.‬‬ ‫ולכן הדין הוא‪ ,‬שסוכה‬
‫‪alguien‬של‪[Sin embargo, cuando‬‬ ‫‪roba‬לאחדות‬
‫‪una‬וסותר‬‫מתנגד‬‫הוא‪sucá‬‬ ‫‪de‬‬ ‫שאולה ״הרי היא כשלו״‪,‬‬
‫יוצר‬ ‫מחברו‪,‬‬ ‫גוזלו‬‫ב‬
‫‪su semejante, con ello contraría y destruye la unión‬‬ ‫–‬ ‫הסוכה‬ ‫ויתירה מזו‪ ,‬״כשלו ממש״ – כי‪,‬‬
‫‪generada por la sucá – debido‬‬‫‪a que‬הסוכה‬
‫באחדות של‬
‫פירוד‪él sustrae‬‬ ‫הוא‬
‫‪del otro,‬‬ ‫מאחר שהסוכה מאחדת את כל‬
‫‪él crea una separación entre‬‬ ‫ושוב‪ él‬אין‬
‫‪y el usurpado‬‬
‫ובין הנגזל‪,‬‬ ‫‪– por‬‬ ‫‪lo‬‬
‫בינו‬ ‫בני ישראל למציאות אחת‪ ,‬אי‬
‫‪que no puede considerarse “propia”].‬‬
‫הסוכה יכולה להקרא ״שלו״[‪.‬‬ ‫אפשר לחלק בין יהודי אחד‬
‫לחבירו ולומר שהסוכה איננה‬
‫‪9. No obstante,‬‬ ‫ט‪ .‬אבל דברים אלו אמורים‬ ‫״שלו״ כי אם של זולתו – אלא‬
‫‪esto es solamente con‬‬
‫רק בסוכה‪ .‬משא״כ בד׳ מינים‪,‬‬ ‫היא שלו כשם שהיא של חבירו‪.‬‬
‫‪respecto a la sucá. No‬‬
‫אף שגם בהם באה האחדות‬ ‫סוכה‬ ‫הגוזל‬ ‫]משא״כ‬
‫‪es así en las cuatro‬‬
‫‪especies, aunque estas‬‬ ‫שבבני ישראל לידי ביטוי – אנו‬ ‫מחבירו‪ ,‬הרי במעשה זה גופא‬
‫‪también expresan la‬‬ ‫מאגדים את כל ארבעת הסוגים‬ ‫הוא מתנגד וסותר לאחדות של‬
‫– ‪unión de los judíos‬‬ ‫שבישראל יחדיו )כידוע( – מכל‬ ‫הסוכה – בגוזלו מחברו‪ ,‬יוצר‬
‫‪con ellas unimos todos‬‬ ‫מקום‪ ,‬הרי ההתאחדות היא‬ ‫הוא פירוד באחדות של הסוכה‬
‫‪los cuatro tipos de‬‬ ‫באופן שכולם נשארים סוגים‬ ‫בינו ובין הנגזל‪ ,‬ושוב אין‬
‫‪judíos juntos (como‬‬ ‫נפרדים גם לאחרי האיגוד‬ ‫הסוכה יכולה להקרא ״שלו״[‪.‬‬
‫‪es sabido31) – de todas‬‬ ‫ביניהם‪:‬‬
‫ ‪31‬‬ ‫‪Véase Vaikrá Rabá 30:12.‬‬ ‫מגלה‪Y‬‬ ‫‪ Sijot‬מינים‬
‫‪véase Likutéi‬‬ ‫‪ vol.‬ד׳‬
‫שמצות‬
‫כיון‪IV Sijá‬‬
‫‪sobre la‬‬ ‫ט‪ .‬אבל דברים אלו אמורים‬
‫את הכפרה של יום הכיפורים –‬ ‫רק בסוכה‪ .‬משא״כ בד׳ מינים‪,‬‬
‫הרי כשם שבענין הכפרה יש‬ ‫אף שגם בהם באה האחדות‬
 ‫מאגדים את כל ארבעת הסוגים‬
Sucot ‫שבישראל יחדיו )כידוע( – מכל‬ 15
‫ הרי ההתאחדות היא‬,‫מקום‬
maneras, esta unión es de forma tal que cada uno se ‫באופן שכולם נשארים סוגים‬
mantiene por separado aun luego de ser “atados” como ‫נפרדים גם לאחרי האיגוד‬
uno: :‫ביניהם‬
Al ser que la mitzvá de las cuatro especies revela ‫כיון שמצות ד׳ מינים מגלה‬
la expiación de Iom Kipur – y así como en el tema
– ‫את הכפרה של יום הכיפורים‬
de la expiación hay diferencias entre un judío y otro
‫הרי כשם שבענין הכפרה יש‬
(ya que si bien el punto principal de la expiación y la
teshuvá está más allá de las diferencias, sin embargo, ‫חילוקים בין יהודי לזולתו )כי‬
en la práctica la expiación ejerce influencia sobre cada ‫אע"פ שהנקודה העיקרית‬
uno según su situación), así también es la unión de las ‫שבכפרה ותשובה היא למעלה‬
cuatro especies, de modo que cada una se mantiene ‫ הרי בפועל נעשית‬,‫מהתחלקות‬
conforme su característica propia. ‫הכפרה בכל אחד ואחד לפי‬
Y por lo tanto, en lo que respecta a las cuatro especies ‫ על־דרך־זה האחדות‬,(‫ענינו‬
no se puede decir que las prestadas son “como propias” ‫שע״י הד׳ מינים היא באופן‬
– porque en este estilo de avodá cada judío mantiene su ‫שכל אחד מהם נשאר כסוג‬
condición individual separada del prójimo,
.‫בפני עצמו‬
según esto, también se entiende lo que en la mitzvá
‫ולכן אי אפשר לומר בד׳‬
de sucá está escrito “para ti” (en singular), a diferencia
de las cuatro especies que aprendemos la ley que tienen – ‫מינים שאולים שהם ״כשלו״‬
que ser “propias” de la expresión “y tomarán para ‫כי בענין זה נשאר כל יהודי‬
ustedes” (en plural): en cuanto a la sucá todos los judíos .‫מציאות נפרדת מחבירו‬
son como una sola cosa, “como un solo cuerpo”32 – y a ‫עפ״ז מובן גם הטעם‬
un cuerpo se le habla en singular; en cambio, las cuatro ‫שבסוכה נאמר "לך״ )בלשון‬
especies, que cada una se mantiene como algo en sí ‫ ואילו בד׳ מינים נלמד דין‬,(‫יחיד‬
mismo (solo que se las ata juntas), representan a los ‫״שלכם״ מהפסוק ״ולקחתם‬
judíos en su estado de diversidad – por eso dice “para ‫ בסוכה כל‬:(‫לכם״ )בלשון רבים‬
ustedes”.
,‫בני ישראל הם כמציאות אחת‬
‫״כגוף אחד״ – ובדיבור לגוף‬
;‫אחד יש לנקוט בלשון יחיד‬
‫ שבו‬,‫משא״כ בענין ד׳ המינים‬
‫כל אחד נשאר מציאות בפני‬
Festividad de Sucot. ‫עצמה )אלא שהם מאוגדים‬
32 Taaméi HaMitzvot del Arizal en la Sección Kedoshím, es citado y explicado .‫ הרי הם רבים – ״לכם״‬,(‫יחד‬
en la mitzvá de Amor al Prójimo allí.
(‫ואעפ״כ גם בזה )בד׳ מינים‬
‫ישנו ענין האחדות – באיגוד‬
.‫וחיבור ד׳ המינים ביחד‬
 ‫ שבו‬,‫משא״כ בענין ד׳ המינים‬
‫כל אחד נשאר מציאות בפני‬
16 Likutéi Sijot ‫עצמה )אלא שהם מאוגדים‬
.‫ הרי הם רבים – ״לכם״‬,(‫יחד‬
De todas maneras, incluso en ellas (en las cuatro (‫ואעפ״כ גם בזה )בד׳ מינים‬
especies) está presente el tema de la unión – se agrupan ‫ישנו ענין האחדות – באיגוד‬
y unen todas las cuatro especies juntas33. Y luego, .‫וחיבור ד׳ המינים ביחד‬
está la tercera cuestión de la Festividad de Sucot, la
‫ולאחרי זה בא הענין‬
mitzvá de alegrarse, que expresa la conexión con Di-s
‫ מצות‬,‫השלישי שבחג הסוכות‬
por medio de las mitzvot; y por lo tanto, hay en esto
diferencias notorias entres las diversas clases de judíos ‫את‬ ‫המבטאת‬ ,‫השמחה‬
– como relatan los Sabios acerca de la celebración todas ;‫ההתקשרות לה' ע״י המצוות‬
las noches de Sucot en el Beit Hamikdash: “los piadosos ‫ולכן יש בזה חילוקים ממש בין‬
y los hombres de buenas acciones bailaban” “y todo el – ‫הסוגים שבבני ישראל‬
pueblo, los hombres y las mujeres concurrían a fin de ‫״חסידים ואנשי מעשה היו‬
ver y escuchar”. ‫מרקדים״ ו״כל העם האנשים‬
.‫והנשים באין לראות ולשמוע״‬
(de una Sijá del segundo día de Jag HaSucot 5724 –
1963)
‫)משיחת יום ב' דחג הסוכות‬
,‫ לקוטי שיחות חלק יט‬- ‫תשכ"ד‬
‫חג הסוכות א בתרגום ללשון‬
(‫הקודש‬

33 En adición de que cada uno de ellos alude al tema de la unión (Sidur 264:4
en adelante. Serie de Discursos Jasídicos “VeKaja” 5637 cap. 87)
 Sucot 17

Resumen
LA UNIÓN EN LA SUCÁ

Sobre el precepto de habitar la sucá y el precepto de las cuatro especies, la Torá declara
que ambos deben ser propios, sin embargo, se diferencian en el caso en que son tomados
como préstamo. En el caso de tomar las cuatro especies prestadas no se cumple con el
precepto, pero si la persona pidió prestada una sucá y la habitó cumplió con su obligación.
La razón es que en el versículo está dicho “toda la congregación de Israel habitará en
sucot”, de aquí aprendieron nuestros Sabios que todos los judíos son aptos para sentarse en
un misma sucá, particularmente como dice el Alter Rebe en relación a una sucá prestada,
“dado que entró a ella con permiso del dueño, se la considera propia”, vale decir, que la sucá
prestada es “propia literalmente”.
La explicación de concepto según la faceta profunda de la Torá: todos los conceptos
de Rosh Hashaná y de Iom Kipur se revelan en la Festividad de Sucot. Y así como Rosh
Hashaná y Iom Kipur en forma general contienen tres conceptos, a) el precepto del día,
shofár – ayuno; b) el arrepentimiento; y c) lo que es el día en sí: en Rosh Hashaná se corona
a Di-s como Rey, y en Iom Kipur el día en sí mismo expía, así también, están estos tres
temas en la Festividad de Sucot ya que se revelan y se reflejan en ella, veamos:
a) Lo esencial de la Festividad de Sucot es el precepto de vivir en la sucá, y allí se
revela espiritualmente el destello del concepto esencial de Rosh Hashaná y Iom Kipur;
b) el precepto de las cuatro especies en Sucot, revela el arrepentimiento y el perdón logrado
en Rosh Hashaná y Iom Kipur; y c) la alegría que debe haber en Sucot es el reflejo de la
conexión de los judíos con Di-s producto del cumplimiento de los preceptos.
Según lo antedicho se comprenderá el tema de la sucá prestada: en ella se revela una
luz Divina todo-trascendente, y en ese estado todo el Pueblo de Israel está en el mismo
nivel, pues se revela el concepto de la coronación del Rey, y al coronar a un rey no hay
diferencias entre los integrantes del pueblo. En esa instancia, la unión del pueblo es más
revelada y elevada, es como si fueran un solo cuerpo, por eso, una sucá prestada es como
propia, dado que en esta cada uno de los judíos con el otro son una sola cosa; sin embargo,
el precepto de las cuatro especies, que representa a las diferentes categorías de judíos, no
expresa una unión tan intensa, porque es como la unión de las cuatro especies para realizar
18 Likutéi Sijot
la mitzvá, que a pesar de estar atadas las cuatro juntas, cada una mantiene su propia
característica individual. Por eso, la ley judía establece que si alguien toma prestado las
cuatro especies no cumple con el precepto, ya que él con el compañero no son una sola cosa
como para que el objeto de la mitzvá se considere propio.

(Resumen de la primera Sijá de Jag HaSucot vol. 19)

 En Zejut de

La Kehilá de
Beit Jabad Palermo - Comunidad
Quiera Hashem bendecirlos en todas sus
actividades y emprendimientos

Leilui Nishmat
Jaia bat Hershl
Mijael ben Ioel