Documentos de Académico
Documentos de Profesional
Documentos de Cultura
Libro Halajot Tzitzit - Arie Franco
Libro Halajot Tzitzit - Arie Franco
הכנף
Halajot
Tzitzit
על ציצית
הכנף
Guía práctica y concisa que aclara el
concepto de la Mitzvá de Tzitzit
לברכה והצלחה
של התורם
ומשפחתו
יה''ר שתשרה ברכה בכל מעשה ידיו
Leiluy nishmat
לעילוי נשמת
ססיליא בת אמיליא לאון אריה בן לטיפה
נלב''ע כ''ט סיון תש''ע נלב''ע ביום כ' אדר א' תשמ''ט
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
2. Agradecimientos ............................................................. 22
3. Introducción .................................................................. 26
סימן
400 ,393 א'
טו'
394 ,394 א'
393 ב'
,403 ,400 ,398 ,333
ג'
404 ,403 ,404
387 יא' ג'
387 ד'-ו'
387 יח'
סימן
34 א' א'
טז'
Índice de Mishná Berurá 14
סימן
443 ,373 ,373 א'
יח'
374 ג'
433 ד'
433 ו'
370 ,80 ב'
408 ג'
437 ט'
סימן
404 ,3 א'
יט'
סימן
383 ,383 א'
כא'
379 ב'
380 ג'
380 ב'
430 ,443 טו' ג'
399 טז'
430 יז'
407 ד'
סימן
480 א'
כב'
סימן
433 ,434 א'
כג'
437 ,434 ג'
433 ,434 ,430 ,434 ג'
434 ה'
433 ז'
סימן
444 ,404 ,4 א'
כד'
447 ,444 ,9 ,8 ג'
333 ב'
330 ד'
470 ג'
334 ד'
333 ה'
3 ו'
304 ט'
Índice de Mishná Berurá 16
סימן
330 מד' יב'
כה'
סימן
304 יא'
כז'
סימן
433 ,434 א'
מה'
434 א'
438 ב'
434 ד''ה אסור
סימן
308 א' א'
נא'
473 י' ד' סימן ס'
סימן
333 ה'
סא'
סימן
434 כג'
קכח'
סימן
300 יא' ג'
רכה'
סימן
343 ה' ב'
רסב'
סימן
384 א'
רסד'
סימן
333 ד''ה של רביעית יג'
רעא'
סימן
344 כט'
שא'
347 קיב'
348 קיג'
סימן
397 ,334 א'
שיז'
17 Índice de Mishná Berurá
.'' ולפני ה' ישפך שיחו, תהלים פרק קב פסוק א' ''תפלה לעני כי יעטף6
.) רב אריה קפלן בס' הציצית שלו בשם הזוהר הקדוש (ג' רעח ע''א7
.) מובא במ''ב (סי' כ''ד ס''ק ג8
. מ''ב (סי' כד ס''ק ג') בשם החיי אדם9
29 Introducción
Características
de la prenda
Características de la prenda 32
Tamaño
Para ponerle Tzitziot a un Talit, ya sea Talit Gadol o
Talit Katán, debe tener ciertas medidas. En caso contrario,
el Talit no está obligado de Tzitzit, de manera que si
bendice al ponérselo, incurre en la falta de decir Berajá
Lebatalá (bendición en vano).
13עיין בסוף הספר (סי’ א') שהבאנו מחלוקת הפוסקים גבי שיעור זה.
14דעת המ''ב (ב"ה סי' טז' ד''ה בשוק) דבעינן אמה ברוחב .ואע''פ
שבשו''ת אור לציון (פרק ב' שאלה ו') פסק דבעינן אמה וחצי ,עיקר
הדעה דסגי באמה וכך פסקו הרב פעלים (ח''ב או''ח סי' ו') ,והחזון איש
(סי' ג' אות לא').
15דאף אם סומכים על הגרח''נ אפילו לברך ,מסתבר להקל רק במדת
נפח (עיין בשיעורים של תורה שמביא מחלוקת בזה) אבל במידת אורך
דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דסב''ל כיון שהרבה אחרונים
סוברים כהחזו’’א .ומ''מ יש מברכים גם במידה של הגרח''נ.
16דהוי אמה לפי הגרח''נ ועיין בארצות החיים (המאיר לארץ סי' טז'
ס''ק יז') דס''ל דסגי באמה ומביא ראיה מהגמ' ע''ש וכן עיקר בפוסקים
דסגי באמה.
17כן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דיש כאן אמה וחצי לדעת
הגרח''נ ואע''פ דלדעת החזו''א יש רק אמה מ''מ יש ס''ס דשמא סגי ואמה
ושמא כהגרח''נ .ואע''פ שבדרך כלל לא סומכים על ס''ס לברך הכא יש
להקל דעיקר הדעה דסגי באמה ועוד שיש פוסקים דסומכים על הגרח''נ
לברך אפילו בלי צירוף אחר.
Características de la prenda 34
Talitot Ketanot
Los Talitot Ketanot 20 (plural de Talit Katán) que
usamos durante el día tienen ciertas diferencias respecto
a los Talitot Guedolot (plural de Talit Gadol), pues tienen
una abertura en la zona del cuello que continua con un
ועיין בלב חיים (ס''ס צט') דכתב. דהוי אמה וחצי לשיטת החזון איש18
.שהוא מדד ויצא לו דבעינן אמה וחצי
' כך פסק הט''ז (סי' י' ס''ק ז') כדי לחוש לדעת הנ''י שמביא הב''י בסי19
.)' ומביאו המ''ב להלכה (סי' י' ס''ק טז,'י
י''א שאין לברך על ט''ק כלל אפילו שיש בו שיעור ואפילו שלא20
)'יתעטף בט''ג אחר כך כי חששו לדעת הא''א מבוטשוטש (תנינא סי' טז
ועיין עוד בענין זה בסוף.דס''ל שמתביישים לצאת בט''ק שלנו לשוק
ועל פי זה פוסק בס' הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף.)’הספר (סי’ א
טוב שלא,סי' כד ד''ה אמנם וכו') דכשלובש הט''ק לפני תפילת שחרית
(ואם מסיח דעתו בין.יברך עליו ויכוין לפטור אותו עם ברכת הט''ג
.)'לבישת הט''ק והט''ג עיין לקמן בסימן יד
35 Características de la prenda
דס''ל שנקב בית הצואר.)' סידור רבי זלמן (הלכות ציצית סעיף ב21
.אינו עולה למדעת שיעור ואף לא מצטרפים שני חלקי הבגד לשיעור
דדעת החזון איש (או''ח סי' ב' ס''ק ט') דאם אינו עומד מרובה על22
ואינו צריך, ואע''פ שיש שיעור אמה פנים ואחור.הפרוץ אינו נחשב בגד
(כן הבין דעת החזו''א בספר.לצרף ב' החלקים מ''מ אין לה תורת בגד
.) ע''ש6 הציצית הלכה פסוקה סי' טז' הערה
' דיש אמה בכל צד לפי הגרח''נ ויש אמה וחצי לחזו''א בצירוף ב23
הצדדים ובפרט דדעת החזון איש (או''ח ס''ג ס''ק ל' ד''ה ואם יש בנקב
. הנקב מצטרף לשיעור,וכו') דאם עומד מרובה על הפרוץ
Características de la prenda 36
כן דעת המ"ב (סי' ט''ז סק''ד) דיש להקל בדיעבד אם יש בסך הכל24
.)' ועיין מה שבתבנו לברר דעת המ''ב בסוף הספר (סי' א.אמה וחצי
' דיש להצריך שיהיה על הכתפים תורת בגד ולא שם רצועות (מ''ב סי25
טז' ס''ק א') ועל פי זה אומר הכף החיים (סי' טז' ס''ק ו') דאין לפחות
לשיטת2.7 ס''מ לשיטת הגרח''נ ו6 מרוחב ג' אצבעות בכל כתף דהיינו
.החזו''א
דעת המ"ב (סי' טז' סק''ד) דסגי באמה וחצי ואע''פ דאין כאן אמה26
וחצי לדעת החזו’’א מ’’מ יש ס''ס דשמא סגי באמה ודעת מו''ר הרב
יוסף טוויל שליט''א דעל ס''ס זו סומכים אפילו לברך וכמו שבארנו לעיל
.לגבי ט''ג
וכבר בארנו דאין לסמוך על הגרח''נ לברך במדת אורך, מדין סב''ל27
.ורוחב
והטעם שבזה מצריכים אמה וחצי לפי שיטת החזו''א ולא סומכים על28
הוא משום יש עוד צד להחמיר דלפי החזו''א (ס''ס ב') אם אין,ס''ס הנ''ל
37 Características de la prenda
Composición de la prenda
Es importante conocer los materiales que componen
la prenda, pues existen algunas que, por su composición,
עומד מרובה על הפרוץ אין לו ''תורת בגד'' כמו שביארנו בסוף הספר
.(סי' א') ע''ש
.' דעת הלב חיים בהשמטות מסמכי לב ס''ס צט29
. דכל העומד להתפשט כפשוט דמי, כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א30
. דאז לא עומד להתפשט31
Características de la prenda 38
' הוי כשאר מינים (מ''ב סי' ט,' כגון של גמלים וכדו, אבל צמר אחר32
.)'ס''ק ב
.)' שולחן ערוך (סי' ט' סעיף א33
הרי''ף והרא''ש, אמנם לדעת רש''י.)' דעת ר''ת ומביאו הב''י (ס''ס ט34
.אין גזרה כלל
.) רמ''א (סי' ט' סעיף ו') וכ''כ הב''י (שם35
.)' שו''ע (סי' י' סעיף ד36
39 Características de la prenda
שו''ת הר צבי (או''ח ח''א סי' ט') שכתב כן לפי הלבוש (סי' י' סעיף37
ד') דס''ל דבגדי עור פטורים לפי דבעינן בגד ובגד הוא דוקא דבר
.הנארג
.)' שו''ת אגרות משה (או''ח ח''ב סי' א38
הרב יוסף טוויל, אע''פ שהציץ אליעזר (חלק יב סי' ג') חייב אותם39
ומ''מ המחמיר,שליט''א סובר דמעיקר הדין אפשר לסמוך על המקילים
.תע''ב
' וכן פסק הרמ''א (סי' ט, וכן פסקו רוב הראשונים,' דעת רבא בגמ40
.)ס''א
' וכן פסקו הרי''ף והרמב''ם ומרן בשו''ע (סי' ט,' דעת רב נחמן בגמ41
.)ס''א
Características de la prenda 40
והסביר המ''ב (סי' ט' ס''ק ב') משום דשתי לחוד,)' מ''א (סי' ט' ס''ק ד45
וע' בפמ''ג דאפילו שהשתי או הערב הוא.או ערב לחוד לא חשיב בגד
. רק מדרבנן,מצמר מ''מ אינו חייב לדעת מרן
עיין פמ''ג (סי' ט' א''א ס''ק ד') שמצדד לומר דאם יש צמר כשיעור46
מ''מ חייב דאורייתא כיון שאין, אע''פ שיש יותר משי,ומשי כשיעור
אולם הביא ראיה מהמ''א (סי' י' ס''ק ה') דבכגון זה.ביטול בדבר הניכר
.אזלינן בתר עיקר הבגד
Características de la prenda 42
Color de la prenda
El color de la prenda no afecta la obligación de ponerle
Tzitziot. Sin embargo, existen diferentes opiniones
respecto al color de los Tzitziot que se le deben de poner
a las prendas de colores, como se explicará en el capítulo
כן דעת הפמ''ג (סי' ט' א''א ס''ק ד') דס''ל שאין ביטול בדבר הניכר47
.)וכן משמע דהוא דעת המ''ב דמביאו בבה''ל (סי' ט' ד''ה אלא מדרבנן
אולם החזון איש (או''ח סי' ג' אות לג') ס''ל דאע''פ שאין ביטול בדבר
הניכר מ''מ הכא אינו מדין ביטול ברוב אלא שאזלינן בתר עיקר הבגד
.ולכן אם הרוב צמר חייב מן התורה
מ''א (סי' י' ס''ק ה') דהחלק העליון הוא עיקר הבגד וחלק התחתון48
.טפל לו
.)' מור וקציעה (סי' י49
43 Características de la prenda
Las puntas
Número de puntas
)' ועיין בב''ח (סוף סי' כד.)' ט''ז (סי' ט' ס''ק ח') ומ''ב (סי' ט' ס''ק טז50
.דמביא עוד טעמים ללבישת טלית לבן
.)' ע' בכף החיים (סי' ט' ס''ק טו') ובספר הלכה ברורה (סי' ט' ס''ק טו51
' שנאמר ''גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך'' (דברים פרק כב52
.)'פסוק יב
.)שלחן ערוך (סי' י' ס''א53
ועיין בב''י שכן פסקו הרמב''ם והרא''ש,) שלחן ערוך (סי' י' ס''א54
.וסמ''ג והמרדכי
Características de la prenda 44
Aberturas en la prenda
' וכן פסק הב''ח (סי' י, כן דעת הרא''ם ורבנו שמחה שמביא הב''י55
והאחרונים הסכימו להחמיר לכתחילה כהב''ח (עיין בן איש חי.)'סעיף א
.)'שנה א' פרשת נח אות ו
.)' כה''ח (סי' י' ס''ק א56
.) שו''ע (סי' י' ס''ז57
)' ע' במ''ב (סי' י' ס''ק כ''ה) שכתב בשם החיי אדם (כלל יא' ס''ק ט58
ולא כמו שעושים כמה,דיש לשער שיהיה הרוב פתוח רוב מכל הבגד
חייטין שמשערים שיהיה רוב פתוח כנגד מה שלמטה מהנקב שמכניסים
.בו הידים
45 Características de la prenda
כן דעת הא''ר והדרך החיים (מובא בבה''ל סי' י' ד''ה רבו פתוח חייב59
והקשה עליהם הנשמת אדם (כלל יא' ס''ק א') וז''ל ''וכן משמע,)'וכו
מתשובת מהרי''ק שהביא הב''י בקאפ''ע שהיא פתוחה שקובעין בה
כיון דרובה פתוח, דלא מהני להיות כסתום,אשטרינג''ה תחת אצילי ידיו
משמע אבל משלמעלה נירא,' ע' במהרי''ק שורש קמט,תחת אשטרינג''ה
לכן י''ל דהא''ר, ובב''י לא פירש איך שמים האשטרינג''ה.כסתום'' עכ''ל
אלא,הבין דהאשטרינג''ה אינה דבר המחבר רק מתחת לאצילי הידים
הולך מלמעלה עד רוב הגוף מלמטה (ע' דרך החיים ס''ק יג') אולם
.עיינתי במהרי''ק (קמ''ט) ונלע''ד דהדין עם הנשמת אדם
אולם גם הנשמת אדם, המ''ב (סי' י' ס''ק כה') פסק כהנשמת אדם60
דיש לחוש לא''ר,כתב להחמיר שלא ללבוש בגד כזה בלי ציציות
.להחמיר
.)' ס' הלכה ברורה (סי' י' ס''ק יט61
Características de la prenda 46
Botones y broches
62ולגבי הפראק אפילו שיהיה רוב פתוח יש לפטור אותו מפני שהוא
מלבוש שעיקרו לכבוד ומרן (ב''י סס''י) פטר אותם .אולם הרמ''א חלק
עליו ולכן הרוצה לצאת י''ח לכ''ע יעגל אחד מהכנפות.
63שו''ע סי' י' ס''ז .ומרן פסק דאסור לצאת לבוש בבגד זה לרה''ר
בשבת (וע' מה שכתבנו בענין יציאת לרה''ר בפרק טז').
64מרן בשו’’ע (סי' י' ס''ח) פסק דאם קובעים אשטרינג''ה תחת אצילי
הידים (לפי הבנת החיי אדם הנ''ל) נחשב כל חלק שלמעלה ממנו
כסתום .וע' במ''א (סי' י' ס''ק יב') שמביא דעת הלבוש דלכן אין לעשות
קרסים למטה מהחגור ,וכתב המ''א דדוקא קרסים הנכפפים מאוד שאינו
יכול להתירם אלא על ידי מעשה נחשבים חיבור .וכתבו הפוסקים בשם
הא''א מבוטשאטש דיש לדמות הכפתורים לקרסים הנפתחים בקלות.
מ''מ כתב המ''א (שם) דאין לעשות קרסים הנפתחים בקלות מפני מראית
העין ,ואע''פ שהבה''ל (סי' י' ד''ה לעשותה כסתומה וכו') הסכים עם
כמה אחרונים להקל בכפתורים ,ובפרט דיש לצרף ג''כ דעת הא''ר הנ''ל
47 Características de la prenda
Puntas cuadradas
Para poder cumplir la Mitzvá es necesario usar prendas
que sus puntas estén rectas y no circulares.67
Por eso, en caso de querer anular una de las puntas de
cualquier prenda y exentarla así de la obligación de
Tzitzit, deberá crear un cuarto de circunferencia en la
הקרן ההוא ב' כנפות ,וצ''ע דלפי הב''י א''א לומר שהרגל של הד' נחשב
ככנף דהוי רוב סתום ודו''ק .אולם מצאתי בפמ''ג (סי' י' מ''ז אות ג')
שחילק בין חתך (היינו שיש חסרון בד) לפגימה בסכין ע''ש ,וכתב שכן
משמע מרש''י במנחות (לז' ע''ב) ומשמע מיניה דאם יש חסרון בד אין
הבדל אם הוא רוב פתוח או רוב סתום ,ודלא כדברי הב''י .ואכן הבה''ל
הנ''ל למד דינו מאותו רש''י שלמד הפמ''ג .ולכן נראה שהמ''ב מסכים עם
הפמ''ג ,דאם יש חסרון בד אין נ''מ אם יש רוב פתוח או רוב סתום אע''פ
שהוא נגד מרן .ולפי זה י''ל דדוקא כשהכפתור מחבר ב' צדדי הבגד אחד
על השני יש לפטור הכנף (אם הוא רוב סתום) ,אולם אם היא רצועה
שהולכת מצד אחד של הבגד אל השני אבל אינו מחבר אותם ,לדעת
הפמ''ג והמ''ב אין לפטור את הכנף ,ומ''מ כיון שלא ראינו מי שכתב
סברה זו להלכה ,אין לסמוך על בגד כזה לצאת י''ח מצות ציצית ,ובפרט
דדעת הש''ע משמע דלא נחשב כנף וצ''ע.
67מרן (סי' י' סעיף ט') פסק דצריך שיהיו הכנפות מרובעות ולא שיהיו
עגולות .וע' במ''ב (סי' י' בה''ל ד''ה ולא שיהיו עגולות) דכתב שאין
סברה לומר דע''י משהו שיעגל חודו של הכנף תפטר הבגד מציצית
והניח בצ''ע עד כמה נגדרות כעגולות .ובספר דינים והנהגות מבעל
החזון איש (פ''ב אות ג') כתוב ,שכל זמן שניכר לעין שהוא עגול פטור,
וכ''כ בספר הציצית (סי' י' הערה )66בשם הר''ח קנייבסקי .וע' בספר
רבבות אפרים (או''ח סי' רנג') שכתב בשם המהרי''ל דיסקין
דמדאורייתא בעיגול כל שהוא פטור.
49 Características de la prenda
68המור וקציעה (סי' י') כתב וז''ל ''ונ''ל כל שאין העיגול מתפשט בכדי
שיעור הרחקה דציצית מן הכנף דהיינו ג' אצבעות ,ר''ל כ''ז שניכרות
הכנפות במדידת שיעור זה לאורך ולרוחב ,אע''פ שמתעגלים קצות
הכנפות אינו מעכב ,אבל משנמשך יותר שוב אין אורך ורוחב ניכר
בכנף ,מעתה ודאי נתבטלו כנפי הבגד'' עכ''ל .ועי' בספר רבבות אפרים
(או''ח סי' רנג') שכתב בשם המהרי''ל דיסקין ,דמדאורייתא בעיגול כל
שהוא פטור ,אולם מדרבנן אינו פטור עד שיעגל מג''א עד ג''א ,ומשך
העיגול יקיפנו חוט בערך ד' אצבעות וחצי .ונראה שאמר שיעור ד''א
וחצי דאז הוי עגול ממש .ולכן יש להחמיר ולא ללבוש בגד עם ד' כנפות
בפחות מרבוע כזה ,וכן פסק ההלכה ברורה (סי' י' ס''ק כא') להחמיר.
מ''מ נראה דכאן שפיר יש לסמוך על הגר''ח נאה דס''ל ששיעור אצבע
הוא 7ס''מ דיש לצרף הדעות הנ''ל שכל שניכר שהוא עגול פטור ,ומ''מ
המחמיר לעגל 2.7ס''מ מכל צד תע''ב.
Características de la prenda 50
69מ''ב (סי' י' בה''ל ד''ה לא נפטרה) .אבל אם התפירה אינה כדרך
האומנים ,השו''ע אסר (סי' י' סעיף ג') .אולם מכיון שבש''ע (סי' י' ס''ו)
לענין קיפול הטלית משמע דתפירה כל שהוא מהני ,פסק המ''א (סי' י'
ס''ק ד') דאם תפר בריבוע באופן שחייב בציצית גם אחר התפירה ,דנים
לבגד כמו שהוא אחר התפירה ,אפילו שתפירה זו לא נעשה כדרך
האומנים .ועיין במחצית השקל (סי' י' סוף ד''ה דאם כפל כו' שנשאר בו
הקרן וכו') דמיישב דעת מרן באופן אחר וכמו שנתבאר בהמשך .ולכן
למעשה אם תפר הכנפות בתפירה שלא כדרך האומנים ונשארו עגולות
לכ''ע יש לדון הבגד לפי הכנפות שהיו לפני התפירה ,ואם נשארו
הכנפות מרובעות פסק המ''ב (סי' י' ס''ק ח') דיש להחמיר כהכנפות
הראשונות והאחרונות.
70עי' לבושי שרד (על מ''א ס''ק ד' ד''ה הקרן והיטיל וכו') דאם אין
סברא לומר דיניח הבגד כך אפילו המ''א מודה דאזלינן בתר הכנפות
הראשונות.
51 Características de la prenda
Doblar la prenda
1. No se permite vestir constantemente un Talit doblado
por la mitad a menos que esté cosido por lo menos de
un lado del doblez.71
71עיין בב''י דהוא מחלוקת ראשונים לגבי מי שכפל טליתו ,האם חייב
לשים הציציות בכנפות הבגד כמו שהיא כפולה או פשוטה שהרי עשויה
להתפשט ,וכל העומד להתפשט כפשוט דמי .ודעת מרן (סי' י' סעיף ו')
דיש להטיל כמו שהיא פשוטה והרמ''א פסק להחמיר ג''כ כהמ''ד השני.
לכן לדינא כתב המ''ב (סי' י' ס''ק יט') דאין ללבוש אותו מכופל ,דאם
עושה כמ''ד אחד נימצא לבוש ד' כנפות בלי ציצית למ''ד השני .וגם א''א
להחמיר שני הדעות דא''כ הצטרך להטיל ציציות בשש כנפות ואסור
משום בל תוסיף.
72כן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א ,דאפילו לראשונים דס''ל דיש
להטיל בכנפות הכפולות היינו דוקא כשניתן לומר שאינו עומד להתפשט
אבל אם ודאי עומד להתפשט לכו''ע כפשוט דמי.
73שו’’ע סי' י' סעיף ו' .ולכאורה סותר את עצמו דבסעיף ג' פסק
דאפילו שתפר את הכנפות לא נפטרה .ולכן ,דעת המ''א שהבאנו לעיל
דאם אחר התפירה נמצאו הכנפות מרובעות אז מהני התפירה ,אולם
המחצית השקל (סי' י' סוף ד''ה דאם כפל כו' שנשאר בו הקרן וכו') לא
הסכים איתו ומחלק ,דאם מכפל כל הבגד הוי דרך מלבוש ומהני
התפירה ,מה שאין כן אם מכפל רק הכנפות.
Características de la prenda 52
Los abrigos y camisas que llevan las cuatro puntas al
frente, dos cerca del cuello y dos más en la parte
inferior, están exentas de Tzitzit para los Ashkenazim. 77
Sin embargo, si se trata de una prenda de lana,78 los
Sefaradim deben anular una de las puntas.79
77הרמ''א (סי' י' סעיף יב') פסק שאם הכנפות אינן עשויים שיהיו ב'
לפניו וב' לאחוריו ,פטור מציצית ואע''פ דהפמ''ג (א''א סי' י' אות יג')
כתב דמלבושים אלו מעיקר הדין חייבים ,וכן משמע דעת מרן (בב''י ד''ה
יש לדקדק במלבושים וכו') דדן על מלבושים כאלו ולא הזכיר טעם
הרמ''א כלל ,מ’’מ יש לצרף דעת הציץ אליעזר שכתבנו בהערה
הקודמת.
78ע' בשו''ת אור לציון (ח''ב פרק ב' אות ד') פסק דבבגדי שאר מינים,
שלדעת מרן חיובם מדרבנן ,אין להחמיר.
79דהספרדים קבלנו הוראות מרן ,ואע''פ שבדרך כלל אמרינן ס''ס
אפילו נגד מרן ,היינו דוקא כשמרן החמיר בב' ספקות כל אחד בפני
עצמה דאמרינן שאילו היה מרן דן על ב' הספקות יחד היה מיקל ,אולם
אם מרן החמיר בשני ספקות יחד לא אמרינן ס''ס .ודעת הרב יוסף טוויל
שליט''א דכיון שמרן דן על מלבושים שאין ב' כנפות לפניו וב' כנפות
לאחריו ,וגם היה לו צירוף הציץ אליעזר הנ''ל ואע''פ כן לא פטר אלא
מפני שהם מלבושי כבוד ,קמ''ל דאם אינם בגדי כבוד חייבים ,ולכן לא
סמכינן על ס''ס בזה דהוא נגד מרן .והרב שמעון בעדני שליט''א כתב לי
שמן הראוי להחמיר .ומ''מ נלע''ד דאם הכנפות נראות עגולות ,אע''פ
שאין העיגול מתפשט ברוחב ג''א ,אפשר לפטרם ,דמרן לא גילה דעתו
בזה.
80שו''ע סי' יח ס''ב ,וכ''כ בב''י (ס''ס יח') דהמנהג פשוט לפטור סדינים
מציצית .והקשה המ''א (סי' י' ס''ק ג') דאע''פ שלדעת הרא''ש פטורים
Características de la prenda 54
Características
de los hilos
Características de los hilos 58
83שו''ע (סי' יא' סעיף ו') .ולכאורה לובש ד' כנפות בלי ציצית .וכ''כ
הפסקי תשובות (סי' יא' סוף אות יז') בשם המנחת חינוך (מצוה שכה').
84דקנה אותם ביאוש בעלים ושינוי רשות .ועי' ספר פסקי תשובות (סי'
יא' אות יז' הערה )111שכתב בשם שו''ת עולת שמואל דסתם גזלה הוי
יאוש בעלים.
85עיין מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה ולענין ברכה וכו') דהמ''א מתיר לברך על
מצוה כזאת והגר''א והט''ז אוסרים ,לכן יש לחוש לסב''ל.
86כ''כ הרמ''א (סומן י''א סעיף ו') ועיין מ''ב (בה''ל ד''ה לעשותן)
דהמ''א ס''ל הטעם משום מצוה הבאה בעבירה ,והגר''א ס''ל שהטעם
משום שאינו יכול לברך.
87עיין מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה מצמר גזול וכו') דס''ל דיש להחמיר
כהמחנה אפרים (הלכות מכירה קנין משיכה סי' ב') דהכריע דאין קנין
דרבנן מועיל לדאורייתא וכיון שבמשיכה קונה רק מדרבנן ,יש לתת
המעות למוכר לקנות מדאורייתא .אמנם ההלכה ברורה (סי' יא' שער
הציון סו') כתב בשם אביו ,דמעיקר הדין קנין דרבנן מהני גם
לדאורייתא .ואע''פ שיש לצרף לזה דעת המשאת משה (מובא בבה''ל
ד''ה מצמר גזול) דאם קנה הציציות לאחר זמן הרי הם שלו למפרע
ושפיר יצא בהם ידי חובתו ,מ''מ דעת המ''ב להחמיר לכתחילה.
Características de los hilos 60
Hilado y entrelazado
Los Tzitziot que se venden listos para ser colocados
en los Talitot o que ya fueron colocados en ellos, deben
ser manufacturados bajo ciertas exigencias, como se
explicara a continuación.
Para que un hilo sea apto para Tzitzit, debe estar
entrelazado por lo menos con otro hilo, dando vueltas
circulares con fuerza para que no se separen. 93 La
costumbre es realizar este entrelazado con ocho hilos. 94
93שו''ע (סי' יא' סעיף ב') ,ואע''פ שדעת הרמב''ם דלא בעינן שזירה
כלל מ''מ דעת הב''י והאחרונים אחריו כרוב הראשונים דמצריכים
שזירה.
94כה''ח (סי' יא' ס''ק י') ,ובא''ח (ש''א פרשת נח אות י') .ועיין בספר
הלכה ברורה (סי' יא' בירור הלכה ס''ק ג') דמביא דעת שו''ת קרית חנה
(סי' כז') דס''ל דיש לעשות השזירה דוקא כפול ב' ולא כפול ח' ,וסיים
דהמנהג בזמננו לעשות כל חוט כפול ח' חוטים .ובס' פסקי תשובות (סי'
יא' אות יא') כתב שהיום המנהג לצאת י''ח שני השיטות ,ולכן עושים
שזירה כפול ד' ואח''כ שוזרים שני חוטים כפולי ד' ונעשה כל חוט כפול
ח'.
95שו''ע סי' יא' סעיף א' וסעיף ב'.
96כתב הב''י דדין לשמה נאמר רק מטוייה ואילך ,וגם הרמ''א (סי' יא'
סעיף א') כתב דהמנהג להקל בניפוץ.
97כ''כ הב''י בדעת המרדכי שכתב כן בשם מהר''ם .והמ''ב (סי' יא' ס''ק
ג') מביא דעת הפרישה בשם המהר''ל מפראג דלכתחילה יש להחמיר.
עי' בס' פסקי תשובות (ריש סי' יא') דיש עוד פעולה בין הניפוץ לטוייה,
ויש מחלוקת בין האחרונים האם לייחס פעולה זו לניפוץ או לטוייה.
63 Características de los hilos
ונלע''ד דיש להקל לעשות פעולה זו לשמה ע''י מכונה חשמלי דיש ס''ס,
דשמא מועיל לשמה ע''י מכונה ושמא שלב זה הוא בגדר ניפוץ .ואע''פ
שיש להשיב דניפוץ גופה הוא מח' אם בעינן לשמה י''ל דיש הכרעה
ברורה דמעיקר הדין לא בעינן ניפוץ לשמה.
98עי' שו''ע (סי' יא' סעיף ב') דמביא מחלוקת ראשונים ,דדעת הרמב''ם
שהעכו''ם אינו יכול לעשות לשמה ,ודעת הרא''ש דאם ישראל עומד על
גבו ואומר לו שיעשה לשמה מועיל .ועי' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה
וישראל עומד על גבו וכו') דהאחרונים חלקו על הב''י בדעת הרא''ש
ומסיק שם דאין להקל אלא אם כן אין הטוייה נמשכת זמן הרבה .ורק יש
להקל כשאין ישראל שיטוהו לשמה (מ''ב סי' יא' ס''ק יא').
99דהאשה כשרה לטוייה ושזירה (שו''ע סי' יא סעיף א').
100עי' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה טוואן עכו''ם) דהעיקר להלכה להשוות
דין חרש שוטה וקטן לדין עכו''ם לענין לשמה .אולם יש להעדיף שיעשה
הטוויה יהודי קטן ולא עכו''ם ,כיון שיש אומרים דחרש שוטה וקטן
יכולים לעשות לשמה (שו''ע הרב סי' יא' סעיף ד') .וכן משמע דעת הרב
דוד יוסף שליט''א בשו''ת אוצרות יוסף (סו''ס לא').
101מרדכי בהלכות ציצית (סי' תתקמט') ומביאו הב''י וכן פסק בשו''ע
(סי' יא' סעיף א').
Características de los hilos 64
שו''ע (סי' יא' סעיף א') והסביר המ''ב (בה''ל ד''ה שיאמר בתחילת102
. מפני שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה,הטויה) הטעם
דיש ס''ס דשמא בדיעבד סגי במחשבה ושמא אמרינן הוכיח סופו על103
ועיין מה שכתבנו לענין הוכיח סופו על,)'תחילתו (מ''ב סי' יא' ס''ק ו
.)'תחילתו בסוף הספר (סי’ ב
עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' ל') דמבאר104
, ואע''פ שיש מתירים חוטים של עבודת מכונה.מחלוקת אחרונים בזה
מ''מ יש להחמיר' דלדעת הפוסלים מלבד שלא מקיים מצוה נמצא לובש
ודעת הרב דוד שוויקה שליט''א שאין להקל אפילו.ד' כנפות בלי ציצית
.בבגד של שאר מינים
ואף אם יש לו ספק האם ציציות אלו הם עבודת יד או עבודת מכונה אין
דאע''פ דיש ס''ס שמא עבודת מכונה כשרה ואת''ל דפסולה שמא,להקל
' מ''מ היכא דאפשר יש להחמיר דהמ''ב (סי,חוטים אלו נעשו בעבודת יד
65 Características de los hilos
ואולי בבגד.יב' ס''ק ג') פסק להחמיר על ס''ס כיון דהציציות מצויים הם
.של שאר מינים יש להקל וצ''ע
. דאמרינן סב''ל105
.' ע' מ''ב סי' כד' ס''ק ט106
.' מ''ב סי' יא' ס''ק עא107
Características de los hilos 66
ע' בחזו''א (סי' ג' ס''ק ג') דדין גרדומין הוא אפילו נפסק קודם108
.)שלבש הבגד וכן משמע בבה''ל (סי' יא' ד''ה יותר ארוך
67 Características de los hilos
109ע' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה אין פחות וכו') דהלבוש והא''ר ס''ל
דמדאורייתא סגי בכל שהוא ,והחיי אדם ס''ל דכדי עניבה הוא שיעור
דאורייתא ,ומ''מ חז''ל נתנו שיעורים משום נוי .ומביא הב''י מחלוקת
ראשונים כמה הוא השיעור שנתנו חז''ל ,דדעת הרא''ש והרמב''ם דבעינן
ד' גודלים ,ודעת רש''י דבעינן ו' גודלים ולפי ר''ת יב' גודלים .ובשו''ע
(סי' יא' סעיף ד') פסק בסתם דבעינן ד' גודלים וי''א יב' גודלים ,וסתם
דנוהגים כסברת הי''א.
110הרמ''א (סי' יא' סעיף ד') פסק דמודדים היב' גודלים אחר הטלת
הציציות בבגד אחר הקשרים ,ואין החלק שמונח על הבגד בחשבון ,וכן
דעת מרן בב''י .אולם מדברי השו''ת לב חיים (סי' עט') שכתב דאורך
החוטים הוא אמה (דהיינו כד' גודלים) משמע דמודדים השיעור אחר
הטלה בבגד לפני שעושים הקשרים ,והחלק שמונח על הבגד עולה
לשיעור ,ומ''מ העיקר להלכה כדעת הב''י.
111דשיעור גודל הוא 7.2ס''מ לפי הצל''ח והחזו''א ,ואע''פ ששיעור זו
הוא דרבנן והיה לנו להקל כהרח''נ דשיעור אגודל הוא 7ס''מ ,ע' בבה''ל
בסי' רעא' (ד''ה של רביעית וכו') שכתב דכל שיעור דרבנן שעיקרו
מדאורייתא יש להחמיר כדעת הצל''ח ע''ש .וכל זה לכתחילה אבל
בדיעבד יש לסמוך על הרח''נ דסגי ב 72ס''מ אפילו לברך ,דיש לצרף
כל הצירופים שמובאים לקמן כדי להתיר ללבוש טלית עם ציציות שאין
להם כי אם 1ס''מ ע''ש.
112עי' מ''ב (סי' י''א ס''ק כב') דבעינן שיעור בכל אחת מהחוטים (היינו
מהראשים) ,וכ''כ הב''י (בסוף ד''ה ויהיה ארכן וכו').
Características de los hilos 68
113כ''כ הב''י והמ''ב (סי' יא' ס''ק כא') .ואע''פ דאם יפסקו יש להם דין
גרדומין וכשרים אפילו בכדי עניבה ,כמו שנבאר לקמן בס''ד ,מ''מ
לכתחילה יש להזהר שיהיה תמיד שיעור יב' גודלים.
114הוא דעת הרמב''ם והרא''ש דהבאנו לעיל דבעינן ד' גודלים ,ומ''מ
אין לברך מדין סב''ל .ואף שלדעת הגרח''נ סגי ב 1ס''מ ,מ''מ דעת הרב
יוסף טוויל שליט''א להחמיר כשיטת החזו''א מפני שיש ס''ס להחמיר.
115עי' מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) דמצדד לומר שמודדים אחר
קשר וחוליה ולא אחר שישלים כל הקשרים והחוליות ,אבל אח''כ כתב
דהפמ''ג חולק על דבריו ע''ש .ומה שכתבנו דמותר אף לברך כן דעת
הרב יוסף טוויל שליט''א מפני שיש כמה ספקות בדבר .א) שמא הלכה
כהרמב''ם דבעינן ד' גודלים .ב) שמא מודדים מיד אחר התחיבה כהלב
חיים הנ''ל .ג) שמא מודדים אחר קשר וחוליה כדעת המ''ב .ד) ושמא
שיעור יב' גודלים אינו לעיכובא וכמו שמסתפק המ''ב (סי' יא' בבה''ל
ד''ה וכן נוהגים).
ואע''פ שהמ''ב (סי' יא ס''ק סד) כתב דמה שאמרינן קשר וחוליה
דאורייתא חל על הקשר שאחר החוליות ,עיין פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות
יד') דאם קושר חוט הכריכה כמנהג הספרדים ,לא בעינן הקשר שאחר
הכריכות .וא''כ לפי מנהג האשכנזים יש להצריך 71.1ס''מ אחר הקשר
השני (הקשר שאחרי הכריכות).
69 Características de los hilos
Aun cuando esta proporción sea distinta, ya sea que la
trenza sea más larga, 117 o los hilos más largos, se
cumple la Mitzvá con estos hilos. 118
116איתא במנחות (לט'' ).נוי התכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף'',
ומובא בב''י (סי' יא ד''ה ויהיה ארכן וכו') ועיין בשו''ע סי' יא' סעיף יד'
והרמ''א שם.
117דמה דאמרינן ''שליש גדיל ושני שלישי ענף'' ,הוא דוקא לנוי אבל
לא מעכב כל שישאר גדיל וענף ולא יהיה כולו ענף (מ''ב סי' יא' ס''ק
סח').
118אבל לכתחילה יש להזהר שיהיה בדיוק שליש גדיל וב' חלקים ענף,
וכן משמע מלשון הרמ''א (סי' יא' סעיף יד') שכתב דאם האריך בחוטים
יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף .וכ''כ הכה''ח (סי' יא' אות
מו') וכן משמע דעת המ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יכול לקצרו) וע' בבא''ח
(ש''א פרשת נח אות יג') דיש ג''כ טעם על פי הסוד .אולם מדברי החזון
איש (סי' ג' ס''ק י') מוכח דעדיף שיהיה הענף יותר מב' חלקים ואז אם
יפסק חלק מהחוט עדיין ישאר לפחות ב' חלקים ענף ,ומבאר דברי
הרמ''א באופן אחר ע''ש .ומ''מ דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א
דהחזו''א לא אמר כן אלא כשיש עכ''פ ד גודלים בגדיל.
119מ''א (סי' יא' ס''ק יח') בשם השל''ה ומטה משה שלא יחתוך הציציות
בכלי מתכת אלא בשיניו .וכן פסק המ''ב (סי' יא' ס''ק סא') .ועיין
במחצית השקל ובכה''ח (סי' יא' ס''ק יז') שהביאו טעם לדבר.
Características de los hilos 70
120איתא בגמ' (מנחות לח'' ):דאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת כשרים
וכמה שיעור גרדומין כדי לענבם'' .ועיין בב''י (ריש סי' יב') שביאר
שיטת הראשונים בזה .והעלה לדינא (סי' יב' סעיף א') כדעת הרא''ש
דס''ל דכל זמן שנשאר בכל אחת מהחוטים שיעור כדי עניבה כשר,
ומכיון שכל חוט כפול לשתים אם נפסק רק אחת מהראשים ,ע''כ שיש
בחוט הזה כדי עניבה ,דהראש השני עדיין קיים .וסיים מרן דהיכא
דאפשר טוב לחוש לסברת ר''ת דס''ל דבעינן שישארו ב' חוטים שלמים
ושישאר בשני החוטים שנפסקו לפחות כד''ע.
121בכף החיים (סי' יב' ס''ק יב') כתב כן על פי הסוד .וע' בא''א
מבוטשוטש (מהדורה קמה סי' יב') דאין ראוי לעשות כן דהוי חומרא על
פי הסוד וקולה על פי הפשט לפי מה שכתב מרן בסי' טו' דאין להתיר
הציציות מהבגד כשהם כשרים .אולם כתב שם ,דמכיון דהוי יותר נאה
ללבוש טלית עם ציציות שלמים שרי .דלהתיר הציציות כדי לשים
תחתיהם ציציות יותר יפים שרי ,כמו שביארו הפוסקים בסי' טו' בשם
הלבוש .וכן פסק המ''א (סי' טו' ס''ק ב') ואחריו המ''ב (סי' טו' ס''ק ג').
וע' מה שכתבנו בזה בפרק טז'.
122מנחות (לט ).וכ''כ הב''י (ריש סי' יב' ובסי' ח' ד''ה ומה שכתב שאם
נתקלקל וכו') וכן פסק המ''ב (סי' יב' ס''ק ג' וס''ק יג').
71 Características de los hilos
עיין בתורת חיים סופר (ס''ק ו') דהספק הראשון נחשב ספק בידיעה
שאפשר לברר ואינו מצטרף לס''ס .ואף דהארצות החיים מצרף ספק זו
להלכה ,מ''מ דעת המ''ב (סי' יב' ס''ק ג') דיש להחמיר בס''ס דציצית
מצויים הם .ולכן צריך ללך מיד למקום צנוע ולפושטו.
127דאם לא כן יש לחוש שמא ב' הראשים שנחתכו הם מאותו חוט.
128עיין מ''ב (סי' יב' בה''ל ד''ה אם נפסק וכו') דשיעור גרדומין הוא לא
יותר מב' גודלים ,דהיינו 2ס''מ לרח''נ ו 2.1ס''מ לחזו''א .ונראה דאפשר
לסמוך על רח''נ ,דיש לצרף דעת הר''י דמודדים מן הגדיל ,ועוד דשמא
אינן אותו חוט ,ועוד דהבה''ל אמר ב' גודלים כשנפסקו כל החוטים אבל
אם לא נפסקו כולם השיעור הוא פחות מזה (וכ''כ ההלכה ברורה סי' יב'
ס''ק ב') אלא שאין אנחנו יודעים כמה יש לפחות ,ולכן משערים תמיד
בב' גודלים.
129עי' מ''א (סי' יב' ס''ק ג') דאם נשאר כד''ע על ידי צירוף שני
הראשים יש להסתפק אם פסול .ויש לצרף דעת הר''י דמודדים מן הגדיל
73 Características de los hilos
ועיין במ''ב (סי' יב' ס''ק ג') דהארצות חיים.ועוד דשמא אינן אותו חוט
.מתיר והפמ''ג אוסר ע''ש
. ובפרט שהפמ''ג פוסל, אפילו במאה ספקות, דאין לברך על הספק130
אפילו שלדעת הר''י היו כשרים ע' במ''ב (סי' יב' ס''ק יג') דלא131
.סומכים על ר''י אלא במקום שלא נמצאים ציציות כלל
מ''מ לדעת הרא''ש כשרים ועי' במ''א, אע''פ שלדעת ר''ת פסולים132
(סי' יב' ס''ק ז') דמותר לסמוך עליו כל היכא דאינו יכול להחמיר בקלות
.)' וכן פסק המ''ב (סי' יב' ס''ק יג.כר''ת
,)' כ''כ החיי אדם (כלל יא' אות כ') והכף החיים (סי' יב' ס''ק יא133
'אולם המ''ב (סי' יב' ס''ק יא') פסק לברך וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יב
.)'ס''ק א
ואפילו אם חוט אחד נפסק. דלר''ת פסולים ולרא''ש כשרים כנ''ל134
. עדיין כשר לדעת הרא''ש כמו שביארנו לעיל,לגמרי
Características de los hilos 74
135ע' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) דמצדד לומר דכיון שכבר
עשה קשר וחוליה ואז כשר מדאורייתא ,אחר כך יש כבר דין גרדומין,
אולם מביא דעת הפמ''ג שחולק עליו וכתב דלכאורה טעם הפמ''ג הוא
מפני שעדיין עוסק במצוה ולכן א''א לתת לו שם גרדומין וסיים דצ''ע
לדינא .והחזון איש (סי' ג' ס''ק ג') סתם להחמיר.
136לפי מה שכתב המ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) בדעת הפמ''ג
דכל זמן שהוא עוסק במצוה לא יוכל להקרא גרדומין ,מסתפק בנ''ד (סי'
יב' ד''ה שמא נפסק וכו') אם נפסק חוט בשעת ההטלה ,אם יש לו דין
גרדומין או דלמא כיון דדעתו היה להמשיך א''א שהקרא בשם גרדומין
וסיים דצ''ע לדינא .והחזו''א (סי' ג' ס''ק ג') פסק להכשיר ,דכיון שאינו
ממשיך העשיה יש לו דין גרדומין.
137ע' פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות יד') דאם עונף חוט הכריכה לא בעינן
הקשר שאחר הכריכות ,ומ''מ למנהג האשכנזים שלא עונפים חוט
הכריכה יש להצריך ג''כ הקשר שאחר החוליה.
75 Características de los hilos
Si se deshilacharon
)' ועיין במ''ב (סי' יא' ס''ק יז,)' כן דעת מרן בשו''ע (סי' יא' סעיף ג138
ונראה דטעמו משום,'דמותר להקל כשיטת הרא''ש המובא בסימן יב
.דבלאו הכי דעת הרמב''ם דלא בעינן שזירה כלל
ע' בבה''ל (ד''ה ונעשו ששה עשר וכו') דמסתפק בדין אם נפסק139
. וע' בחזון איש (סי' ג' ס''ק טז') דפוסל.השזירה במקום הנקב
משום תולמ''ה וכמו שכתב המ''ב (בבה''ל ד''ה והוא וכו' כדי עניבה140
.)'וכו
Características de los hilos 76
Composición
Los hilos de lana pueden ser colocados en cualquier
tipo de prenda,146 excepto en prendas de lino.147
153עי' בא''ח (שם) שכתב דבבגד משי אין להחמיר דקשה למצא חוטי
משי מתוקנים לשמה כהלכתם אליבא דכו''ע .ומוכח מיניה דאפילו שיש
ספק האם נעשו כהלכתם או לא אין להטילם בבגד ,כל עוד שיכול להטיל
חוטי צמר כהלכתם.
154התרומת הדשן מסתפק אם מותר להטיל קצת ציציות ממינו וקצת
מצמר ,וכן הסתפק השו''ע (סי' ט' סעיף ד') אפילו בבגד של שאר מינים
שחיובם דרבנן ,ומשום שאין הכרעה אין לנו לעשות מצוה במקום שיש
ספק אם לובש ד' כנפות בלי ציצית.
155עיין במ''ב (סי' ט' ס''ק יד') דפסק כהארצות החיים דמותר להטיל ב'
חוטים ממין הבגד וב' חוטי צמר באותו כנף ,אולם החזו''א (או''ח סי' ג'
ס''ק כו') כתב דאף זו בכלל הספק של התרומת הדשן .ולכאורה יש כאן
ס''ס להקל ,אמנם המ''ב (סי' יב' ס''ק ג') כתב דאין לסמוך על ס''ס כיון
דהציציות מצוין הם ע''ש .ואפשר דהכא יש להקל משום דמדובר על בגד
של שאר מינים שחיובם דרבנן לדעת מרן וצ''ע לדינא .ובשעת הדחק
שא''א להשיג ציציות אחרים מותר לסמוך על ס''ס אפילו בדאורייתא.
79 Características de los hilos
Color
Existen opiniones que los hilos del Talit deben ser del
mismo color de la prenda156 y otras que sostienen que
los Tzitziot deben ser siempre blancos.157 Por eso, para
cumplir con ambas ideas, es recomendable usar
siempre Talitot blancos como expusimos en el capítulo
anterior. De cualquier manera, si solo tiene ropa de
color, se permite utilizar Tzitziot blancos.158
156שו''ע סי' ט' סעיף ה' .ובב''י (סי' ט' ד''ה והתוספות וכו') מביא דעת
התוס' דיש לעשות הציציות מצבע הבגד משום ''זה קלי ואנוהו''
ולשיטתם חיוב זו אינו אלא מדרבנן .אולם הפמ''ג (מ''ז סי' ט' ס''ק ז')
כתב דלדעת הרמב''ם ורש''י חיוב זה מדאורייתא.
157רמ''א (סי' ט' סעיף ה') פסק כהראשונים שלא מצריכים הציציות
מצבע הבגד ,ואע''פ שמדברי הראשונים המובאים בב''י משמע דאין
קפידה שיהיו הציציות דוקא לבנים (כמו שפירש הב''י בדעת הסמ''ג),
מ''מ כתב בדרכי משה שהמנהג להטיל ציציות לבנים ואין לשנות .ולכן
לשיטתו יש לעשות ציציות לבנים דוקא .ועיין בספר הלכה ברורה (סי'
ט' ס''ק טו') שכתב כן גם בדעת האר''י ז''ל.
158משמע מהשו''ע (סי' ט' ס''ה) שהדין לשים ציציות מצבע הטלית אינו
לעיכובא ורק המדקדקים נוהגים כן ,ויש לצרף דעת הדר''מ דס''ל
שהמנהג להטיל ציציות לבנים ,ועוד שכן דעת האר''י ז''ל ,לכן נראה
שאם יש לו טלית בצבע אחר יטיל ציציות לבנים.
כן דעת מרן (סי' ט' סעיף ה') שכתב דהמדקדקים נוהגים שיהיו החוטים
מצבע הטלית .מוכח דמעיקר הדין אין להקפיד על צבע הציצית .ומ''מ
כיון שהמנהג להטיל ציציות מצבע לבן דוקא ,ועוד שכן דעת האר''י ז''ל,
אין להתיר להטיל ציציות אלא מצבע לבן.
Características de los hilos 80
Los agujeros en
la prenda
Los agujeros en la prenda 84
Posición
Cada uno de los agujeros, debe tener cierta
separación164 respecto a los bordes de la prenda.165
163כך פסק הספר ''הציצית -הלכה פסוקה'' (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק
נז') והסביר הטעם בשם שו''ת נחלת בנימין מפני שכתוב ''על כנפי
בגדיהם'' ובתפירה נעשה גוף אחד.
164עיין בטור (סי' יא') דאין להטיל הציציות בריחוק יותר מג' אצבעות
משפת הבגד ולא בפחות ממלא קשר גודל ,וכן פסק השו''ע (סי' יא' סעיף
ט') .והטעם מבואר בב''י ,דבתורה כתוב שיש לשים הציציות ''על כנפי
בגדיהם'' וביותר מג''א משפת הבגד אין שם כנף אלא שם בגד ,ובפחות
ממלא קשר גודל אין שם כנף אלא קרן.
165כל ההקפדה בשיעורים אלו היא רק בתחלת הנקב ,שהרי הציציות
מונחים שם ,אבל שאר מקום הנקב יכול להיות למעלה מג' אצבעות
(מ''ב סי' יא' ס''ק מא') וכן פסק הפסקי תשובות (סי' יא' ס''ק כ') .אולם
בספר הציצית (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק נט') פסק דבעינן כל הנקב
בתוך השיעור ,ומקורו בפמ''ג (מ''ז סי' יא' ס''ק ט') והמעיין שם ימצא
שלכאורה אין ראיה לדבריו .וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יא' ס''ק לא')
דבעינן כל הנקב בתוך השיעור ולא מביא מקור לדבריו ,וצ''ע.
85 Los agujeros en la prenda
166דכתב הב''י בשם מהר''י ן' חביב דשיעור מלא קשר גודל הוא יותר
מב' אצבעות (והאחרונים לא החמירו אלא ב' אצבעות) ,ולכן לפי שיטת
הגרח''נ הוא 2ס''מ .ואע''פ שבספר תשובות והנהגות (חלק א' סי' לא')
פסק דאין לעשות הנקב בפחות מ 2.1ס''מ דהוא ב' גודלים לשיטת
החזו''א ,מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאף לפי החזו''א אין צורך
להחמיר שיהיה הנקב למעלה מ 2.1ס''מ ,שהרי לא מסתבר שנחלקו בזה,
שהמציאות מוכיח דשיעור מלא קשר גודל אינו עולה ל 2.1ס''מ ,ולכן
י''ל דמה שמהר''י ן' חביב מצריך ב' גודלים היינו דוקא לפי מדידת
הגרח''נ ,אבל לפי החזו''א י''ל דס''ל כהמבי''ט (ח''א סי' קמג') דשיעור
מלא קשר גודל הוא מעט יותר מאגודל וחצי .ועיין בספר תשובות
והנהגות (ח''ב ססי' יד') שכתב דיש לעשות הנקב בין ד' לה' ס''מ ולא
יותר ,וזה סותר לכאורה למה שכתב לעיל וצ''ע.
167דלכתחילה יש להחמיר שיהיה בתוך אמה קציצה וזרת לפי שיעורי
הגרח''נ ,כפי שנבאר לקמן.
168דהתשובות והנהגות כתב דיש לעשות הנקב אחר 2.1ס''מ ואע''פ
דכתבנו לעיל דמו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א חולק עליו ,הכא שמ''מ
אינו עושה הנקב בתוך 2.4ס''מ אינו מפסיד אם מחמיר כהתשובות
והנהגות .ואם הנקב בין 2.4ס''מ ו 2.1ס''מ אע''פ שאינו מחמיר דעת
התשובות והנהגות ולא דעת האר''י ז''ל לפי גרח''נ ,מ''מ יכול לברך עליו
דהוא בין 2ס''מ ו 4.2ס''מ וכדלקמן.
169בפשטות שיעור ג' גודלים הוא 6ס''מ לגרח''נ .אולם דעת האר''י ז''ל
(מובא בבה''ל סי' יא' ד''ה היינו גודלים) דיש למדוד ג''א באמה קמיצה
Los agujeros en la prenda 86
וזרת ,והפסקי תשובות כתב דהאר''י ז''ל פסק כן כדי להחמיר כהתוס'
המובא בב''י דיש למדוד הגודל במקום הקצר .ועיין בכך החיים (סי' יא'
ס''ק כז') דחשש לדעת האר''י ז''ל אפילו לברך.
ושיעור רוחב האמה לשיטת החזו''א הוא 1.1ס''מ ,הקמיצה 1.1ס''מ
והזרת 1.6ס''מ דהיינו בסך הכל 4.2ס''מ .והגרח''נ (שיעורי תורה סי'
ג' סעיף כה'-כז') כתב דרוחב אצבעות אלו הוא 1.6ס''מ לאמה ,הקמיצה
1.6ס''מ והזרת 1.6ס''מ ,דהיינו בסך הכל 2.4ס''מ .ואע''פ שבדרך
כלל לא סומכים על שיעורי החזו''א לברך ,נראה דהכא יש להקל כי יש
לצרף דעת מרן דיש למדוד בגודלים ולא באמה קמיצה וזרת ,ועוד שמא
האר''י ז''ל אינו חולק על מרן אלא שכוונתו דיש לעשות הנקב אחר ג'
אצבעות אלו וכמו שהבין המ''ב (בבה''ל סי' יא' ד''ה היינו גודלים) וכן
הסקים לברך הרב יוסף טוויל שליט''א.
170דהוא ג' גודלים לגרח''נ והוא כשר לדעת מרן ,ומ''מ הכה''ח (סי' יא'
ס''ק כז') מחמיר דעת האר''י ז''ל לברכה כנ''ל.
171דהוא בתוך ג' גודלים לפי החזו''א.
172עיין בספר הלכה ברורה (סי' יא' בירור הלכה ס''ק ט') דמביא דעת
המבי''ט (ח''א סי' קמג') דשיעור מלא קשר גודל הוא מעט יותר מאגודל
וחצי ,ועוד כמה צירופים כדי להקל בדיעבד אם עשה הנקב מעל 6.4
ס''מ.
87 Los agujeros en la prenda
173דהעיקר הוא לאסור ,וא''כ לדעת האוסרים נמצא שלובש ד' כנפות
בלי ציצית .אולם אם ברוחב יש בין 6.4ס''מ ל 2ס''מ בדיעבד אפשר
לסמוך על המתירים ,דיש לצרף דעת הטור שברוחב אינו צריך להיות
למעלה ממלא קשר גודל (מובא כי''א בשו''ע סי' יא' סעיף י') ואע''פ
שדעת מרן להחמיר בב' ספקות אלו ,מ''מ אמרינן ס''ס נגד מרן ,אולם לא
יברך דסב''ל.
174בשו''ע (סי' יא' סעיף י') מביא מחלוקת אם יש שיעור ברוחב הבגד
או לא ,והכריע כדעת הי''א דיש שיעור ברוחב הבגד .ומ''מ למ''ד שאין
שיעור ברוחב הבגד הכוונה שאין להקפיד שיהיה מרוחק מן הבגד כמלא
קשר גודל ,אולם לכו''ע יש להקפיד שיהיה בתוך ג''א ולא יותר( .כ''כ
הב''י בשם מהר''י אבוהב בסי' יא' ד''ה וכתב רבינו הגדול וכו').
175ב''י (סי' יא' ד''ה ויעשה נקב באורך וכו') ומביאו המ''ב (סי' יא' ס''ק
מז').
Los agujeros en la prenda 88
176מ''א (סי' יא' ס''ק יד') וכן כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק מא').
177מ''ב (סי' יא' ס''ק נז').
178ומנהג תימן להשאיר החוטים היוצאים משפת הבגד אפילו בכנפות
(ואפילו היום מוכרים טליתות כאלו שמייצרים במיוחד עם רשת היוצאת
מהכנף) ומצאתי בשו''ת עולת יצחק (סימן ט') שכתב ליישב המנהג
והעלה דכל הספק אם האורילייזא עולה למנין ג' ,היינו דוקא כשהחוטים
נשארו בלי כוונה ,אבל כשמניחים אותם בכוונה משום נוי ,אינו עולה
למנין שלשה לכ''ע ע''ש .אמנם מכיון שמסתימת הפוסקים משמע דאף
כשהשאירו החוטים בכוונה יש ספק אם עולה למנין ג' (כמו שכתב
העולת יצחק בעצמו) נראה דכיון שנוגע לאיסור דאורייתא ולספק
ברכות אין ללובשו ,וכן כתב לי הרב שמעון בעדני שליט''א דיש
להחמיר בזה ,ונראה שאפילו שאין לו טלית אחרת (אפילו אין לו ט''ק)
יש להחמיר ושב ואל תעשה עדיף .ואמר לי הרב עזריאל אויערבך
שליט''א דאף שראוי למחות ביד המקילים ,אין לגעור בהם דיש להם על
מי שיסמוכו .ומ''מ אנשי תימן שנהגו להקל אין למחות בידם.
89 Los agujeros en la prenda
Dos agujeros
La costumbre común es de hacer un solo agujero en
cada esquina de la prenda y colgar de él los Tzitziot, de
manera que estos rodeen el borde de la prenda. Sin
embargo, algunos acostumbran179 hacer dos agujeros
en cada esquina, de manera que se insertan los hilos
en uno de ellos y los regresa por el otro, quedando la
trenza sobre la punta de frente a la prenda, sin rodear
el borde de la misma. Cabe mencionar que cada uno
debe hacer como su costumbre y no modificarla.
179שכן הוא דעת הבעל העיטור מביאו הב''י (סו''ס יא') ,וטעמו משום
דאם יעשה נקב אחד נמצא שיכול להשתמש בבגד בשני צדיו (פנים
ואחור) והוא כאילו יש לבגד ח' ציציות ע''ש .והב''י כתב בשם מהר''י
אבוהב שאין לעשות כן דמחזי כיוהרא ,ומשמע דמעיקר הדין ראוי
להחמיר (והמ''ב סי' יא' ס''ק לט' פסק כהב''ח דס''ל דבט''ק יש לעשות ב'
נקבים דאין לומר דמחזי כיוהרא) ,אולם בספר תשובות והנהגות (ח''ב ר'
סי' יד') כתב בשם כמה ראשונים ואחרונים דיש חיוב מן הדין לעשות
נקב אחד דוקא והעושה שתים נמצא לבוש ד' כנפות בלי ציצית .לכן מי
שנוהג לעשות נקב אחד אין לו לשנות.
180אע''פ דהמ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יעשה נקב וכו') כתב שאין להקפיד
אלא שהנקב הסמוך לשפת הבגד יהיה בתוך השיעור ,עיין בהלכה
ברורה (סי' יא' ס''ק לד') ובספר הציצית (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק סב')
שפסקו שיש להקפיד שיהיו ב' הנקבים בתוך השיעור .לכן אין להקל,
דלדעת האוסרים הוא לבוש ד' כנפות בלא ציצית.
Los agujeros en la prenda 90
Cambió la posición
Si los Tzitziot fueron colocados en la prenda a mayor o
menor distancia del borde de lo permitido, no se permite
hacer modificaciones en la prenda para que los Tzitziot
queden a la distancia correcta, sino que es necesario
quitar los Tzitziot y colocarlos de nuevo en el lugar
correcto.183
184כן פסק מרן (שו''ע סי' יא' סעיף י') והטעם משום דכתיב ''ועשו להם
ציצית על כנפי בגדיהם'' דעל שעת העשיה הקפידה התורה.
185כ''כ המ''ב (סי' יא' ס''ק מח' ובבה''ל) דכיון דמדאורייתא בעינן קשר
וחוליה ,אם נתקו מחוטי הערב אחר שעשה אותם ,נקרא שנתקו אחר
העשיה .וצ''ע דבבה''ל (סי' יא' ד''ה יותר ארוך וכו' וכן בסי' יב' ד''ה
שמא נפסק חוט וכו') מביא דעת הפמ''ג דכל זמן שממשיך בעשיה אינו
נחשב שגמר עשייתו .ושמא י''ל דהפמ''ג דיבר על אורך החוטים דהוא
מדרבנן וכך גזרו חז''ל שיהיה שיעור לאחר גמר החוליות ,וה''ה לגבי
שיעור גרדומין שהוא מדרבנן אבל מדאורייתא כבר נקרא עשייה לאחר
קשר וחוליה וצ''ע.
186כ''כ הב''י (סי' יא' ד''ה ומ''מ טוב וכו') וכן פסק הרמ''א (סי' יא' סעיף
י') והב''י כתב דהטעם הוא מפני שהאנשים יאמרו שהוא ציצית פסול או
יחשבו שהטיל הציציות אחרי שישתנה מקום הנקב.
Los agujeros en la prenda 92
187ע' בשו''ע (סי' טו' סעיף ד' -ו') דלדעת רש''י אין לתפור בכנפות
דחוששים שמא יצטרף מחוט התפירה לציצית (ויש חסרון שלא עשה
אותם לשמה) ואע''פ שהרבה ראשונים לא פירשו כרש''י ,יש לחוש
לדבריו היכא דאפשר .וע''ש בסעיף ד' דבטליתות של צמר אין איסור,
כיון שאין הדרך לתפור בחוטי צמר ,ומשמע דכל שהדרך לתפור בחוטים
של מין הבגד (כגון צמר גפן) אסור לתפור בכנפות של בגדים של אותו
מין אפילו בחוט אחר (ולי זה אסור לתפור בכנפות של בגדי צמר גפן
כלל) ,וכן משמע דעת הדרך החיים (דינים אם להתיר מבגד לבגד ,סעיף
ג') .אולם בסעיף ו' כתב הש''ע דאין לתפור בכנפות של בגד משי עם
חוטי משי ,ומשמע דמותר לתפור במין שאינו ממין הבגד ,וכן דעת המ''ב
(סי' טו' ס''ק יא' וס''ק יח') והכה''ח (סי טו' ס''ק לב') .ולדינא בצמר יכול
לתפור לכו''ע כיון שאין הדרך לתפור עם צמר .ובשאר מינים המנהג
להקל כהמ''ב ולתפור בכנפות כל שאין הבגד מאותו מין ,ונראה שהטעם
שלא חוששים לדרך החיים ,כי יש לצרף לדעת המ''ב ,דמרן אינו מחמיר
כרש''י אלא היכא דאפשר ,ועוד שחיוב שאר מינים הוא מדרבנן לדעת
מרן.
188הדרך החיים פסק דמותר לתפור בכנפות בחוט שאינו מצבע הבגד
אפילו בדעת רש''י ,וא''כ לכאורה יש תקנה בשאר מינים כדי להחמיר
דעתו כנ''ל .אולם ע' כף החיים (סי' ט' ס''ק טו') ובספר הלכה ברורה
(סי' ט' ס''ק טו') שכתבו דעל פי הסוד יש לעשות כל הטלית לבן ואפילו
התפירות .ולכן נראה שראוי להחמיר כמותם אפילו בשאר מינים .אולם
אם יש פסים צבעונים לטלית וכדו' שמ''מ אין כל הבגד לבן עדיף לתפור
התפירות בצבע שאינו לבן (ומ''מ בבגדי צמר אין צורך לזה כנ''ל) כדי
להחמיר כהדרך החיים ,אע''פ שהעולם נוהגים להקל בזה.
Capítulo IV
Colocación de
los Tzitziot
Colocación de los Tzitziot 96
Procedimiento189
Se toman tres hilos de Tzitzit del mismo largo y un hilo
extra más largo que ellos.
191עיין בספר תשובות והנהגות (ח''ב סי' יד' עמ' יז') דחשש שאם
יתקפל הבגד נמצא שאין כאן שיעור מלא קשר גודל מחמת ההידוק.
וע''ש שהחזון איש היה מהדק הקשרים ,וכן דעת המ''א (סי' יא' ס''ק יד')
והמ''ב (סי' יא' ס''ק מא') וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יא' ס''ק נג') .ועוד
די''א שאין שיעור ברוחב (ע' שו''ע סי' יא' סעיף י').
192ע' בכה''ח (סי' יב' ס''ק ז') דמביא דעת הפתח הדביר שכתב שעדיף
לעשות עניבה מלעשות קשר גמור ,דאם עושה קשר גמור נעשו ד'
החוטים כחוט אחד וכשיתיר אותו יש לחוש לתולמ''ה .אולם העיקר
להלכה שמאחר ודעתו להתיר הקשר ,לא נעשו בזה כחוט אחד כמבואר
בחזו''א (סי' ג' ס''ק ז') ע''ש .לכן מותר לעשות ג''כ קשר גמור לסימן,
והמנהג לעשות עניבה.
193שו''ע (סי' יב' ס''א) ,והטעם כדי שבסוף יהיה לנו היכר שכל הד'
חוטים שבצד אחד הם חוטים נפרדים .ואם יפסקו כמה חוטים נוכל להקל
במקראים מסויימים כמו שבארנו בפרק ב' .ואע''פ שבבה''ל (סי' ח' ד''ה
צריך להפריד וכו') כותב צד לאסור לעשות עניבה זו ,מ''מ העיקר
להתיר כמו שפסק החזו''א (סי' ג' אות ט').
Colocación de los Tzitziot 98
אע''פ שהפרישה כתב שאין לעשות הכריכות כהאי גונא דהוי כמוסיף194
מ''מ ע' בס' מאמר מרדכי (סי' יא' ס''ק יז') שאין להרהר,על הקשרים
.אחר מנהג זו
מרן בשו''ע (סי' יא' סעיף יד') כתב לעשות ט' כריכות בחוליה195
' ומ''מ רוב האחרונים הסכימו לדעת האר''י ז''ל שיש לעשות ח,השניה
,' ובט''ז סי' יד' ס''ק טז,'כריכות בחוליה השניה (ע' מ''א סי' יא' ס''ק כב
.)' והכה''ח סי' יא' ס''ק מז,'והמ''ב סי' יא' ס''ק ע
99 Colocación de los Tzitziot
ע' בשו''ת מנחת יצחק (ח''ט סי' ח' אות ו') שהסביר טעם המחמירים196
דהוי כאילו מפסיק בכתיבת השם (דהכריכות הם רמז לשם ה') ומ''מ
.כתב דלענין הלכה אין קפידא בזה ע''ש
. שו''ע סי' שיז' ס''א197
.' ספר הלכה ברורה סי' יא' ס''ק נ198
' אע''פ שהמהר''י אבוהב כתב כן לגבי שבת (ואחריו המ''א סי' יא199
)' ע' בס' הלכה ברורה (סי' יא' ס''ק נב,)'ס''ק יט' והמ''ב סי' יא' ס''ק סו
.שכתב כן גם לענין תפילה
והוא כי מדאורייתא סגי, כ''כ הב''י (סי' יד') בשם מהר''י אבוהב200
בקשר וחוליה ועוד קשר אחר החוליה כדי שיהיה קיום לחוליה (בכל
אולם רבנן נתנו שיעור לגדיל,)חוליה חייב להיות לפחות ג' כריכות
ועיין. ולכן כשאין לו זמן יכול לסמוך על קשר וחוליה.ולמספר החוליות
.במ''ב (סי יא' ס''ק סו') שהאריך לבאר
Colocación de los Tzitziot 100
201ע' פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות יד') דאם עונף חוט הכריכה לא בעינן
הקשר שאחר הכריכות ,ומ''מ הכא דבקלות אפשר להחמיר ראוי לעשות
ג''כ הקשר שלאחר החוליה .ולמנהג האשכנזים שלא עונפים חוט
הכריכה ,פשוט שיש להצריך הקשר שאחר החוליה.
202דאם לא כן עובר על דברי חכמים (כ''כ בב''י סי' יד' בשם מהר''י
אבוהב).
203ע' בשו''ת שבט הלוי (ח''י סי' טו') דמעיקר הדין מותר להדק קשר
הציצית בבית הכסא ,אבל מ''מ כדאי להזהר.
204ע' בטור (סי' יא') דמביא דעת בעל העיטור דיכול להוסיף כמה חוטים
שירצה ואין משום בל תוסיף .ומרן פסק (שו''ע סי' יא' סעיף יב')
כהרמב''ם והנ''י דאין להוסיף על החוטים .מ''מ כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק
ס') דכיון שהגר''א הסכים לשיטת העיטור ,אם אינו יכול לתקנם יכול
לילך בהם ,אבל מיד כשיוכל צריך לתקנם .ונראה דכוונתו שאינו צריך
לפשטו מיד ,ומ''מ אינו יכול ללבשו אע''פ שיבטל ממצות ציצית ,דלדעת
מרן נמצא לובש ד' כנפות בלא ציצית.
205כן פסק המ''ב (סי' יא' סעיף ס') דאם מגרע מהחוטים פסול ,וע' בב''י
(סי' יא' ד''ה רבינו הגדול וכו') דדחה דברי המהר''י אבוהב דס''ל דלדעת
הרמב''ם יכול להטיל רק ב' חוטים.
101 Colocación de los Tzitziot
כ''כ הרא''ש (מובא בב''י סי' יא' ד''ה והרא''ש וכו') וכן פסק המ''ב206
ואפשר דהרא''ש לא.(סי' יא' ס''ק סח') ולכו''ע הוא רק לנוי ואינו מעכב
אבל אנו דנוהגים לעשות קשר בסוף כל,אמר אלא למנהג האשכנזים
ומ''מ נראה שלא נהגו. יש יותר נוי כשהם סמוכות אחד לחברתה,כריכה
.להחמיר בזה אפילו האשכנזים וצ''ע
ע' במ''א (סי' יא' ס''ק כב') שכתב שכן היו הכריכות בציציות של207
.הר''ש מלכו
.)' ס' הלכה ברורה (סי' יא' ס''ק מז208
.)' ע' בכף החיים פלאג'י (סי' י' אות ד209
.)' ומ''ב (סי' יא' ס''ק כב,)' מ''א (סי' יא' ס''ק ז210
Colocación de los Tzitziot 102
Algunos procuran que los ocho hilos queden del mismo
largo al final para que se vean mejor. 211 En caso de
quedar algunos más largos, puede cortarlos pero no
con metal.212
220לגבי הקטן יש לדון ב' דברים :א) האם הוא כשר לעשותם .ב) האם
יכול לכוין לשמה בעשייתם .גבי הנידון הראשון ,עיין בבה''ל (סי' יד'
ד''ה להצריך אנשים וכו') דמביא דעת הפמ''ג והדרך החיים שיש ליזהר
לכתחילה שלא לקשור הציציות על ידי קטן ,והטעם הוא לפי דעת
מהר''ם דמי שפטור מן הדבר אינו פוטר אחרים וקטן פטור מן המצות.
והנה לכאורה יש צד גדול להקל ,דרוב הראשונים מתירים בנשים,
ואפילו לדעת האוסרים שמא אוסרים לפי הטעם של ר''ת ,ולשיטתו י''ל
דהקטנים כשרים ,ובפרט דדעת מרן להכשיר בנשים לכתחילה .ולכן
הספר הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק ד') מתיר לספרדים על ידי קטן ,אולם
המ''ב (בה''ל שם) פסק להחמיר לכתחילה ,וכן פסקו הכה''ח (סי' יד' ס''ק
ד') והבן איש חי (ש''א פ' לך לך אות ב') .וכל זה דוקא לכתחילה אבל
בדיעבד מותר לכו''ע.
221אפילו למתירים העשיה על ידי קטן יש ליזהר שיהיה העשיה לשמה
דאם לא כן הציציות פסולים .ועיין בבה''ל (סי' יא' ד''ה טוואן עכו''ם
וכו') דמסקנת האחרונים שהקטן אינו מכוין לשמה אלא אם כן יש גדול
ישראל עומד על גבו .וע' עוד בבה''ל (סי' יא' ד''ה וישראל עומד על גבו)
דלא סגי שיאמר לו פעם אחת בתחילת המעשה ,אלא צריך להזכיר לו
שיעשה לשמה בכל רגע ורגע ,וצ''ע כל כמה זמן צריך להזכיר לו .ונראה
שתלוי לפי כל קטן וקטן ,וכשהגדול רואה שהקטן מסיח דעתו ,צריך
להזכיר לו שוב .מ''מ כל זה דוקא בקשר וחוליה הראשונה של כל כנף
דאז חייב להיות לשמה ,אולם אחר קשר וחוליה אין להקפיד כלל שאין
צורך שיהיה לשמה.
105 Colocación de los Tzitziot
222כ''כ הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו') וכתב שהוא פשוט
והטעם מפני שאפילו לדעת מהר''ם דס''ל שמי שפטור מן הדבר אינו
פוטר אחרים ,הכא שרי ,דהקטן חייב להטיל ציצית מדין חינוך וא''כ
מקרי חייב לעשותם לגבי מצות חינוך בציצית .וא''כ יכול להטיל לעצמו.
223ואע''פ שמלשון הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו') משמע דלא
בעינן ישראל עע''ג (וכמו שהבין בס' הציצית) זה דוחק ,ולכן יש לבאר
דעת הבה''ל כמו שביאר בס' משנה הלכות (ח''ג סי' רכט') דתמיד יש
להצריך גדול עע''ג כדי שיהיה נחשב לשמה.
224כן הוא דעת הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו') ,וצ''ב דהרי
הטעם הוא כיון שהוא חייב במצות חינוך ,וכשעשה אותם היה חייב
במצות חינוך וא''כ מיקרי חייב בדבר דיכול לפטור אחרים ,אולם כשגדל
הוא יתחייב בציצית מן הדין ,ומי שעשה (הוא עצמו כשהיה קטן) לא
מיקרי חייב בדבר ,דהיה חייב במצות חינוך ולא מצות ציצית .ומ''מ דעת
הבה''ל להקל ויש לסמוך עליו ,דמ''מ מרן מתיר לגדול ללבוש ציציות
שנעשו על ידי קטן לכתחילה (אם הייתה העשיה לשמה).
Colocación de los Tzitziot 106
ע' מה שכתבנו בפרק ב' לענין גרדומין בשם הפמ''ג (מ''ז סי' יא' אות225
.)י''ד
משום דמדאורייתא לא בעינן רק קשר וחוליה והשאר הוא למצוה226
ועיין במ''ב (סי' יד' ס''ק א') דעכו''ם יכול להשלים שאר,בעלמא
.החוליות ופשוט דה''ה שלא בעינן לשמה
.' ע' באריכות בחבורות שבסוף הספר סי' ב227
עיין בה''ל (סי' יד' ד''ה בלא כוונה וכו') דאפילו שלא אמר לשם228
מצות ציצית אלא חשב שעושה אותם לשמה כשרים ומותר לברך
. ומ''מ לכתחילה יש להוציא בפה בפירוש,עליהם
. ע' הערה הבא229
107 Colocación de los Tzitziot
230יש להקשות דבבה''ל (סי' יד' ד''ה בלא כוונה) משמע דאינו מועיל
אמירת לשם מצות ציצית לכמה טליתות ע''ש ,אמנם לענין טוית החוטים
פסקו המ''ב (סי' יא' ס''ק ה') והערוך השלחן (סי' יא' ס''ק ה') דאמירתו
מועילה אפילו ליום אחר ,ומסתימת הדבר משמע דאפילו שטווה חוטים
לכמה טליתות .ובספר הציצית (סי' יא' הע' 2א) כתב דיש להסביר דבסי'
יא' מיירי שטווה ציציות רק לטלית אחד ולכן לשיטתו אינו מועיל
אמירתו להטלת ציציות בשני טליתות ,ומ''מ כתב שאם אינו מסיח דעת
ביניהם מהני אמירתו ע''ש .מאידך בספר פסקי תשובות (סי' יא' הערה
)66חילק דבסי' יא' כל הצמר היה לפניו בשעת אמירתו ,ולכן מועיל אף
לכמה טליתות ,ובסי' יד' שלא מהני אלא לאותו טלית היינו משום שלא
היו כל החוטים מזומנים לפניו ,ומשמע שאם היו כמה טליתות לפניו
מוכנות להטיל עליהן ציציות ,אמירתו מהני אף ליום אחר ודלא כהספר
הציצית הנ''ל.
ולענין הלכה היה מקום להקל משום ס''ס ,דשמא הלכה כהרמב''ם דלא
בעינן לשמה ,ושמא אמירתו מהני בזה אף ליום אחר ,אלא שמ''מ אין
לסמוך על זה לכתחילה ובפרט בטליתות של צמר.
ואע''פ שאם אמר ''לשם מצות ציצית'' לפני שסיים הקשרים של233
מ''מ נראה דבנידון דידן אינו יכול,הכנף הרביעי מותר ללבוש הטלית
דכיון, אלא צריך להתיר כל הציציות,להתיר רק הציציות של כנף אחד
. לא שייך לומר הוכיח סופו על תחלתו,שכבר גמר כל העשיה
Capítulo V
Prendas
exentas de
Tzitzit
Prendas exentas de Tzitzit 112
Prestadas
La Torá obliga a colocar Tzitziot solamente al dueño
de la prenda. Por ello se permite vestir prendas de cuatro
puntas de otros aunque no tengan Tzitziot.234 De cualquier
manera, si desea, puede ponerle Tzitziot y cumplir así la
Mitzvá235 (sin decir Berajá).236 Es importante aclarar, que
la categoría de la Mitzvá cuando la realiza con una prenda
propia es mayor a cuando se realiza con una prestada.237
דכיון שכתוב בתורה,)) וכן פסק השו''ע (סי' יד' ס''ג. מנחות (מד234
(דברים כב' יב') ''גדילים תעשה לך על ד' כנפות כסותך'' פרט לטלית
.שאינו שלך
כ'''כ המ''א (סי' יד' ס''ק ה') דאע''פ שפטור מ''מ יכול לקיים המצוה235
' וכן משמע מתוספות והרא''ש שהביא הב''י (סי.בגדר אינו מצווה ועושה
.)'יד' ד''ה וכתבו התוספות וכו
ע' בב''י (סי' יז') מח' ראשונים האם נשים מברכות על מצות עשה236
ומ''מ בנידון דידן. ומרן פסק דאין להן לברך מדין סב''ל,שהזמן גרמא
אפילו לר''ת דס''ל דנשים מברכות הכא יותר טוב לא לברך (ע' ב''י ד''ה
.)'וכתבו התוספות וכו
). דגדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה (קדושין לא237
113 Prendas exentas de Tzitzit
) וכן פסק מרן (שו''ע סי' יד' ס''ג) מפני שאחר ל' יום. מנחות (מד238
.נראה כשלו
.)' ס' הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק יד239
בב''י (סי' יד' ד''ה והרא''ש כתב וכו') מביא דעת הרא''ש (פרק כל240
,הבשר) דמי שמשאיל טלית מצוייצת לחברו אדעתא דהכי השאילה לו
הוי, וכיון שאינו יכול אא''כ תהיה שלו,כדי שיוכל לקיים המצוה בו
וכן תפסו האחרונים פירוש זה.כאילו נותנה לו במתנה על מנת להחזיר
אולם הב''י (שם) מביא ג''כ דעת הרא''ש בהלכות ציצית דס''ל.עיקר
אבל אם היא מצוייצת, היינו כשאינו מצוייצת,דמה שפטרו טלית שאולה
)' ועיין בס' הלכה ברורה (סי' יד' בירור הלכה ס''ק י.אינו פטור לעולם
.דמביא כמה ראשונים שסוברים כדעת הרא''ש בהלכות ציצית
Prendas exentas de Tzitzit 114
245ע' בט''ז (סי' יד' ס''ק ד') שפסק כהיש''ש דאפילו לסוברים דמן
הסתם נותן לו במתנה ע''מ להחזיר ,הכא ששאלו לכבוד ולא לקיים
המצוה מודים שאין לברך .אולם גם בזה המ''א (סי' יד' ס''ק ו') חולק
ומסקנת אחרוני זמננו לחוש בזה לסב''ל .לכן עדיף שיבקש ממנו מפורש
במתנה על מנת להחזיר.
246ע' בבה''ל (סוף ד''ה שאלה כשהיא מצוייצת וכו') דדעת כמה
אחרונים שאין לברך על טלית כשלובש אותו רק מפני כבוד הציבור
ואפילו בטלית שלו ע''ש ,ולכן כדי לא להכנס בספק ברכות ,עדיף
ללבוש את הטלית קצת זמן אחרי שעלה לתורה וכדו' ,דאז לכו''ע חייב
לברך.
247עיין במ''ב (סי' יד' ס''ק יא') שפסק להלכה כהדרך החיים ,שבנידון
זה מוטב שהשואל יכוין לא לקנות בטלית כדי שלא יצטרך לברך לכו''ע.
ובספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' לג') כתב דעצה זו אינה
לכו''ע ,דיש כמה ראשונים הסוברים כדעת הרא''ש (בהלכות ציצית)
דטלית שאולה עם ציציותיה חייבת ,כמבואר לעיל ,ולכן פסק דעדיף
שיבקש ממנו שיתן לו במתנה על מנת להחזיר .וע' בס' תשובות והנהגות
(ח''ב סי' פה') שתמה על המ''ב ,שכתב בעצמו בבה''ל (סי' ס') דהלובש
טלית מצוייצת בלי כוונה לקיים המצוה ,לא רק שאינו מקיים מצות
ציצית ,אלא שנמצא לבוש ד' כנפות בלא ציצית .ולכן ,כיון שיש
ראשונים הסוברים דטלית מצוייצת תמיד חייבת בציצית איך פסק כאן
לכוין לא לקנות ,נמצא שהוא מכוין לא לקיים המצוה ולשיטתו יהיה
לבוש ד' כנפות בלא ציצית .ולכן למעשה מי שאינו יכול לבקש
Prendas exentas de Tzitzit 116
251מרן (סי' יד' ס''ד) פסק שמותר לקחת טלית בלי ידיעת הבעלים
ולברך עליו ,דהוי כאילו שאלו דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה
בממוניה .אולם בסי' תרמט' מביא הב''י דעת התרומת הדשן (סי' ק')
דמיום שני של סוכות ואילך מותר לקחת אתרוג של חברו אפילו בלא
ידיעת הבעלים (וכן פסק הרמ''א סי' תרמט' ס''ה) ,ומשמע דביום
הראשון דבעינן שיהיה שלו לא אמרינן דמסתמא נתנו במתנה על מנת
להחזיר ,ולכן א''א לקחת בלי ידיעת הבעלים .והקשה המ''א (סי' יד' ס''ק
ח') דמאי שנא אתרוג ביום הראשון דלא אמרינן ניחא ליה לאיניש
מציצית דאמרינן דניחא ליה לאיניש אע''פ דגם כן בעינן שיהיה שלו.
ותירץ המ''א דאינו קונה הציצית במתנה על מנת להחזיר בלא ידיעת
הבעלים אלא שרשאי לברך כמו בשאר מצוות שאינו מצווה ועושה ,וכן
הסביר הפמ''ג .ולפי זה פסק הדרך החיים שכיון שאינו שלו אין לברך
על טלית שאולה ,וכן פסק המ''ב (סי' יד' ס''ק יד') והשלחן ערוך הרב
(סי' יד' ס''ק יא') .אולם לפי מה שתירץ הט''ז (סי' יד' ס''ק ה') שפיר
אמרינן דהציצית קנוי לו במתנה על מנת להחזיר אף בלא ידיעת
הבעלים .וכן י''ל לפי ספר המאור (סי' י') ולפי החתן סופר (סי' צז').
וא''כ יש לנו מח' אחרונים האם אמרינן ניחא ליה לאיניש וכו' כדי
שיחשב שהטלית קנוי לו במתנה על מנת להחזיר ,ולכאורה יש לנו לצרף
דעת הרא''ש בהלכות ציצית דטלית שאולה עם ציציותיה חייבת ,ועוד יש
לצרף דעת ר''ת שאפילו שיהיה הטלית שאולה מותר לברך עליה כמו
שאר מצות שאינו מצווה ועושה ,וא''כ יש להתיר לברך .אולם נראה
שאמרינן סב''ל אפילו יש מאה ספקות ,ובפרט הכא שיש לצרף דעת
היש''ש (מובא בט''ז הנ''ל) והט''ז (שם) דס''ל שאין לברך כלל על טלית
שאולה אא''כ נתן לו בפרוש על מנת להחזיר .ובפרט אם אינו מכיר
היטב אם בעל הטלית אינו מקפיד.
Prendas exentas de Tzitzit 118
Para que se permita tomar un Talit sin dar aviso a su
dueño deben presentarse las siguientes condiciones,
de lo contrario, se considera que lo está robando:
Que no lo saque fuera del lugar donde está (por ejemplo
del templo a su casa).256
255דא''כ אין לנו חזקה דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה ,ועיין
מה שכתבנו לעיל שאפילו במקום שיש ספק אם הבעל מקפיד יש לחוש
לאיסור גזל.
256מ''א (סי' יד' ס''ק ז') ומ''ב (סי' יד' ס''ק יג') דבכגון זה הבעלים
מקפידים.
257ס' הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק כא').
258שו''ע (סי' יד' ס''ד) וע' בפמ''ג (א''א סי' יד' ס''ק ט') שבשבת יש
לקפל אותה שלא כקיפולו הראשון ובחול יש לקפלו כמו שהיה בתחילה.
ותמה על המ''א שכתב שבשבת אין צריך לקפלו כלל והמ''ב (סי' יד' ס''ק
טו') פסק כהפמ''ג ,ומ''מ מביא דברי המ''א.
259שו''ע (סי' יד' ס''ה) ועיין במ''ב (סי' יד' ס''ק יח') דהיינו דוקא אם כל
השותפים מסכימים שהוא ישתמש בו ,אבל אם חד מנייהו מקפיד ,אינו
יכול ללבשו מדין גזל ,וברכתו ברכה לבטלה.
Prendas exentas de Tzitzit 120
262כן עיקר באחרונים כמבואר במ''ב (סי' תרנח' ס''ק כח') לענין אתרוג
ודלא כהבגדי ישע דס''ל שאף כשהקטן לא קנה את הטלית מ''מ מקיים
מצות חינוך וע' מה שכתבנו בזה בריש פרק ח' ,וא''כ ה''ה לגבי מצות
ציצית וכן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א ,אמנם דעת הרב מרדכי
פרץ שליט''א דאף שנוהגים להחמיר לענין אתרוג ,מ''מ לענין מצות
ציצית המנהג להקל ,ולכן לדעתו יש להקל בכל הדינים שכתבנו לקמן.
263וצריך האב לכוין שנותן לו במתנה ,דכאן אין אומדנא דנתן את
הטלית לבנו במתנה ,שהרי אם יקנה לו שוב אין האב יוכל לקנות אותו
ולא יוכל לתת אותו לבן אחר וכדו'.
264דיהיה להם דין שותפות ושניהם חייבים כמבואר בשו''ע (סי' יד'
ס''ה) ,אולם אם אחד מן האחים מקפיד שהשני ילבש אותו ,אינו יכול
להשתמש כמבואר לעיל בשם המ''ב (סי' יד' ס''ק יח').
265ואע''פ דקטן אינו מקנה מדאורייתא ,מדרבנן יכול להקנות ,לכן כיון
שהחיוב של הקטן ללבוש ציצית אינו אלא מדרבנן ,יש להקל לכ''ע.
Prendas exentas de Tzitzit 122
Es recomendable que los niños usen Talitot propios y
no Talitot del Bet Hakenéset267 o de otras personas.268
266דאם יקח אותו הקטן שוב לא יוכל להקנותו לאחיו הגדול שמחויב
מדאורייתא ,ואם כי יכול האב להקנות הטלית לשני בניו מדין שותפים,
מ''מ אין לעשות כן ,דכלפי הגדול הוי שותפות שאחד חייב ואחד פטור
(דומיא דאיש ואשה) דפסק המ''ב (סי' יד' ס''ק יז') שאין לברך עליו
משום סב''ל ,וא''כ נמצא הגדול מקיים המצוה מספק .ואם הוא טלית
שמברך עליו יצטרך לקיים המצוה בלא ברכה ואינו נכון לעשות כן,
כמבואר במ''ב (סי' יד' ס''ק יא').
267דטליתות של בהכ''נ נחשבים כשאולים כלפי הקטנים ,כי פשוט דלא
קנו אותם על דעת שהקטן יקנה ע''מ להחזיר ,דאם הקטן יקנה אותם לא
יוכל גדול אחר לקנותו ,ואפילו לדעת הא''ר דהבאנו לעיל דלטליתות של
בהכ''נ יש דין של טליתות של שותפים ,אין לקטן להשתמש בהם,
דפשוט שלא קנו אותם על דעת לשתפם בטליתות הללו ,דאם יהיו
שותפים בהם יהיה שותפות של חייב ופטור דאין לברך ,כמבואר לעיל.
אמנם אם הם טליתות שמוכח מפני גדלם שקנו אותם כדי שהילדים
ישתמשו בהם שרי.
268דגם הם לא נותנים לו במתנה אלא בהשאלה ,דאם יתנו לו במתנה
שוב אינם יכולים לקנותו ממנו .וצ''ע אם יכולים לברך ,דאע''פ שבארנו
דאין לברך על טלית ששאלו עם ציציותיה משום סב''ל ,שמא בקטן
שאינו מברך אלא משום חנוך ,יש לסמוך על הספקות הנ''ל לברך.
123 Prendas exentas de Tzitzit
274דסב''ל ,והכל תלוי בלובש עצמו בשביל מה מייחד אותו בגד (כן
משמע מהפמ''ג סי' יח' מ''ז סוף ס''ק א').
275לרא''ש פשוט שהסדינים פטורים דהם בגד לילה אולם לדעת
הרמב''ם לכאורה חייבים מעלות השחר ואילך .והב''י (ס''ס יח') כתב
דהמנהג לפטור הסדינים מציצית ,והסביר המ''א (סי' יח' ס''ק ג') דמרן
סמך על המרדכי דס''ל שהתורה לא חייבה אלא כשלובשים דרך לבישה
ולא דרך העלאה (וע' בב''י סי' י' ד''ה ועל פי זה י''ל וכו' שפסק
כהמרדכי) אולם מביא המ''א דדעת התוס' דאפילו דרך העלה יש חיוב
ולכן פסק להחמיר בסדיני צמר לעגל אחד מן הכנפות .וע' בפירוש של
הגר''ח בנעט על המרדכי דכשהבגד מיועד להעלה אף התוס' מודים
דפטור ,ובספר שונה הלכות (אות יב') כתב דהחזו''א ס''ל דיש ט''ס
בתוס' ובאמת מודים למרדכי .ולכן נראה להקל בסדינים אפילו הם של
צמר ,דיש ג' ספקות להקל ,דשמא כהרא''ש דכסות המיוחד ללילה פטור,
ושמא כהמרדכי דדרך העלה פטור ,ועוד שמא התוס' מודים כאן למרדכי
דפטור .ומ''מ בזמננו רוב הסדינין הם מצמר גפן שאין להחמיר כלל.
276אע''פ שהמ''א (סי' יט' ס''ק ב') פסק כן דוקא כשהמוכר לובש אותה
להראות לקונים ,כתב ההלכה ברורה (סי' יט' שער הציון ס''ק ה') דאין
לחלק בין מוכר ללוקח דגם לקונה אין כוונתו ללבוש כדי להנות ממנו.
125 Prendas exentas de Tzitzit
277כן פסק המ''א (סי' יט' ס''ק ב') ויש להקשות דה''מ יש לפטור לדעת
הרא''ש דכיון שאינו מכוין לכסות בה אינו נקרא בגד יום ופטור ,אולם
בדעת הרמב''ם למה פוטרים ,למעשה הוא מתכסה בה ,וכל שמתכסה בה
פטורה ,וכגון זה הקשה בספר הלכה ברורה (סי' יט' שער הציון ס''ק ד')
ושכן פסק הרמב''ם בהלכות כלאים ע''ש וצ''ע .אולם לענין הלכה אף
ההלכה ברורה הנ''ל פסק להקל דגם הכה''ח והבא''ח בספרו עוד יוסף חי
הקילו.
278כן פסק הבא''ח בס' עוד יוסף חי (פרשת בראשית ס''ק ב').
279ע' בעוד יוסף חי (פ' בראשית ס''ק ב') שפסק דאם לובש טלית כדי
ללמד לאחרים אינו צריך לברך ואסור לו לברך ע''כ ופשוט דאם מכוין
ג''כ לקיים מצוה חייב לברך.
Capítulo VI
Compra y
venta de
Tzitziot
Compra y vinta de Tzitziot 128
Tiendas de Yehudim
Se debe procurar comprar Tzitziot o Talitot con Tzitziot
puestos, sólo de gente que sabe que cumple las
Mitzvot.280
, אע''פ שמרן (שו''ע סי' כ' ס''א) פסק שמותר לקנות ציציות מישראל280
כבר כתבו האחרונים,והסביר בב''י דסתם ישראל הם בחזקת כשרות
דבזמננו יש להקפיד לקנות אצל אנשים שמכירים או שהם מוחזקים
ע' בעוד יוסף חי (פ' נח אות ה') ובהלכה ברורה (סי' כ' ס''ק,כנאמנים
.א') ובמקורות שם
129 Compra y venta de Tzitziot
Tiendas de no judíos
Se permite comprar Tzitziot y Talitot con sus Tzitziot de
tiendas de no judíos siempre y cuando estén
establecidas, sobre todo cuando el negocio principal de
la tienda es de vender Tzitziot y Talitot. No obstante,
existen opiniones que prohíben comprar en estas
tiendas.287
Tzitziot encontrados
מרן פסק בשו''ע (סי' כ' ס''א) דכל שהעכו''ם אומר שקנאם מישראל288
ולכן, אולם כבר כתבנו דבזמן הזה לא כל היהודים נאמנים,נאמן וכנ''ל
כיון שהעכו''ם אינו,יש להצריך שיגיד לנו שקנה מישראל נאמן (אולם
.) על הקונה לבקר נאמנות המוכר הראשון,יודע מי נאמן ומי לא
שו''ע (סי' כ' ס''א) והטעם מובא בב''י דחוששים שישקר ויאמר שהם289
. דמ''מ אינו תגר,כשרים והוא לא מפחד להפסיד הלקוחות
133 Compra y venta de Tzitziot
290ע' במ''ב (סי' יא' ס''ק א') שהביא דעת הרמב''ם לאסור ציציות
שנמצאו בשוק ושכן הסכים הגר''א ,אולם הביא גם כן דעת מרן בכסף
משנה דס''ל שהרמב''ם חזר בו ,וכן כתב מפורש מרן בב''י סוף סי' כ',
וע''ש שכתב מרן דלדעת הרא''ש והרי'''ף הם כשרים .לכן יש לסמוך על
דעת מרן ,ובפרט בזמננו שלא עושים חוטים שזורים רק לציצית .ומ''מ
אם מצאם במקום שהמוכרים והאנשים לא מקפידים על כשרותם,
פסולים ,דאז לא סומכים על החזקה וכנ''ל.
291דאפילו שרוב הציציות הם כשרים ,הרבה מקילים בציציות עבודת
מכונה וא''כ יש לחוש שנעשו בעבודת מכונה ,ואע''פ שיש ס''ס דשמא
הם עבודת יד ואת''ל דהם עבודת מכונה ,שמא עבודת מכונה כשרה ,מ''מ
אין לסמוך לכתחילה על ס''ס דציציות מצויים הם כמו שכתב המ''ב (סי'
יב' ס''ק ג').
292דכל שאין דרך חוטי הציצית להיות באופן כזה ,יש לחוש שלא נעשו
לשם ציצית או שנעשו על ידי מי שלא מקפיד בהלכות.
Compra y vinta de Tzitziot 134
293כן כתב המ''ב (סי' כ' ס''ק ה') ,אולם פשוט דאם מצא במקום שלא
מקפידים על כשרותם אין להקל.
294דיש לחוש שנעשו בעבודת מכונה כמו שכתבנו לעיל לענין הציציות.
295שו''ע (סי' כ' ס''ב) וב' טעמים בגמ' (מנחות מג ).דחוששים שמא
יתלבש כיהודי וילוה את היהודי בדרך ויהרגנו ,ועוד משום זונה ,ופירש
רש''י שיתננה לזונה כתשלומים ותאמר שישראל נתן לה (ויש עוד
פירוש ברש''י במשום זונה ,והובא במ''ב סי' כ' ס''ק ז') .וכתב המ''ב (סי'
כ' בה''ל ד''ה שמא יתלווה) שיש נ''מ בין שני הטעמים ,דאם חוששים
לשמא יתלווה אסור גם למשכן אצל עכו''ם ,ולפי הטעם דזונה ,אין
לאסור אלא למוכרו אבל לתתו בפקדון מותר.
296אע''פ שהב''ח התיר למכור לתגר עכו''ם ,דעת המ''א (סי' כ' ס''ק ב')
לאסור ,וכן פסק המ''ב (סי' כ' ס''ק ו').
297כן כתב מרן בב''י בשם רבינו ירוחם שאע''פ שהנקבים שמכניסים
בהם הציציות קיימים ,לא יטעו לומר שהוא יהודי משום כך ,מאחר שאין
בהם ציציות .וצ''ע למה לא חוששים שישים ציציות על הבגד ,ולכאורה
י''ל דאם עדיין מחוסר מעשה לא חששו ולכן התירו למכור גם הטליתות
וגם הציציות בנפרד.
135 Compra y venta de Tzitziot
298כן כתב הפסקי תשובות (סי' כ' אות ד') ונראה שאין טעמו משום
שחוששים שהמוכר יקח הציציות לעצמו ,אלא שיש להצריך מי שישגיח
שלא ימכרו הציציות לעכו''ם.
299כן פסק מרן (שו''ע סי' כ' ס''ב) וז''ל ''אפילו למשכן ולהפקיד טלית
מצוייצת לגוי אסור ,אלא אם כן הוא לפי שעה ,דליכא למיחש להא''
עכ''ל .וע' בבה''ל (סי' כ' ד''ה שמא יתלווה) שכתב בשם החיי אדם
דבזמן הזה אין לחוש לשמא יתלווה וא''כ יהיה מותר למשכן ציציות ביד
עכו''ם אולם פשוט דהכל לפי המקום והזמן ,ולכן הכף החיים (סי' יד'
ס''ק יב') פסק דבבגדד היו חוששים ,וכן פסק הפסקי תשובות (סי' כ'
אות ד') וההלכה ברורה (סי' כ' ס''ק ח') לחוש לשמא יתלווה .ודעת הרב
יוסף טוויל שליט''א דגם אצלנו יש לחוש לשמא יתלווה.
300כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א ,דעדיין הם ברשות היהודי ואין
לחוש שהגוי יוציא אותו מרשות ישראל.
301המ''א (סי' כ' ס''ק א') פסק שאין לשלוח ציציות ביד עכו''ם אם לא
בשני חותמות ,דהוא איסור דאורייתא ,וכן פסק המ''ב (סי' כ' ס''ק ה')
אולם בס' פסקי תשובות (סי' כ' אות ד') כתב דהמ''א פסק כן דוקא אם
Compra y vinta de Tzitziot 136
העכו''ם נהנה בחליפתם ,אבל בזמן הזה אין העכו''ם נהנה מחליפתם כיון
שאין דרך להשתמש בחוטים שזורים לסתם בגדים .ולזה נוטה דעת הרב
יוסף טוויל שליט''א .ומ''מ עדיין יש לאסור לפי מה שכתב מרן דאין
למשכן ציציות אצל עכו''ם.
302דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאם העכו''ם יפסיד פרנסתו אם יקח
אותם (כגון הכא שיפטרו אותם מעבודתם) מותר למשכן אצלו ואין
לחוש לשמא יתלווה.
303דמרן לא אסר למשכן אם הוא לפי שעה דאז אין לחוש לשמא
יתלווה .ולא מצאתי בפוסקים הזמן המדויק לזה ,ונראה דהכל לפי הענין.
304כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א ,דכיון שהעכו''ם יפסיד פרנסתו אם
יקח אותו ליכא למיחש כנ''ל.
Capítulo VII
Quién está
obligado de
Tzitzit
Quién está obligado de Tzitzit 140
Está prohibido que las mujeres vistan Talit Gadol o
Katán,313 incluso por un corto tiempo.314
313הרמ''א (סי' יז' ס''ב) כתב שאם הנשים רוצות לקיים מצות ציצית
מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית ,ואע''פ ששאר מצות שנשים
פטורות יכולות לקיימם ומקבלות שכר (כלולב ושופר וכדו') ,הכא שאני
כיון שאף על האנשים אין חיוב ללבוש טלית של ד' כנפות כדי לקיים
המצוה ,כמבואר לעיל (כן פירש הט''ז סי' יז' ס''ק ב' בדעת הרמ''א) .וע'
בס' הלכה ברורה (סי' יז' ס''ק ב') שבזמן הזה יש לנשים היראות את
דבר ה' להקפיד יותר שלא ללבוש טליתות ,כיון שהרפורמים עוקרי
הדעת נוהגים שהנשים לובשות טליתות.
314ואפילו לפי שעה אין להן ללבוש טליתות ,דיש שחששו משום ''ולא
יהיה כלי גבר על אשה'' (ע' בשו''ת רב פעלים ח''א או''ח סי' כג' ובכף
החיים סי' יז' ס''ק ה').
Capítulo VIII
Instruir la
Mitzvá de
Tzitzit
Instruir la Mitzvá de Tzitzit 146
ע' במ''ב סי' תרנח' (ס''ק כח') דמביא מחלוקת האם כדי לקיים מצות315
חינוך יש להצריך כל פרטי המצוה או סגי במה שהילד מקיים עיקר
)' ומסקנת המ''ב משמע להחמיר אמנם בשער הציון (ס''ק לו,המצוה
ולמעשה דעת הרב יוסף טוויל,משמע דנוטה להקל כהדעה שניה ע''ש
כדברי,שליט''א להחמיר ולהצריך שהילד יקיים המצוה בכל פרטיה
וחשוב לציין שכל המחלוקת אינו.)'האגרות משה (או''ח ח''ג סי' צא
אלא לענין פרטי המצוה (כמו דין לכם ותולמ''ה וכדו') אבל לכ''ע צריך
.)'שעיקר המצוה יהיה כשר (דהיינו גודל הטלית והציציות וכדו
147 Instruir la Mitzvá de Tzitzit
Edad
והמחצית השקל. ע' מ''א (סי' יז' ס''ק ג') שכתב שאינו חיוב כ''כ316
ציצית,)מסביר שאע''פ שבשאר מצוות חייב האב לחנכו (כגון תפילין
שאף לאב אין חיוב לקנות טלית כדי לקיים מצות ציצית אלא,שאני
ולכן ה''ה כלפי בנו שנכון שיקנה לו טלית אולם אינו חיוב,שנכון שיקנה
.גמור
ע' בס' לב חיים (סי' קא') שלדעת רש''י מצות חינוך מתחילה317
' ודעת הספר החינוך דמתחילה כשהילד בן ו,כשהילד הוא בן ט' שנים
. וכן הסכים הלב חיים בסוף דבריו,שנים וכן פסק הב''ח
. ע' בשערי תשובה (סי' יז' ס''ק ד') בשם הא''ר בשם הרא''ם318
ס' פסקי תשובות (סי' יז' אות ב') ודוקא בן ט' שנים דיש לו דין319
.חינוך לכו''ע
Instruir la Mitzvá de Tzitzit 148
A partir de los seis años hasta los trece años 321 es
necesario que el Talit mida de largo y de ancho por lo
menos 48 cm.322 Si mide sólo 36 cm. de ancho aún es
apto para ser usado como Talit siempre y cuando cubra
el ancho del cuerpo del menor.323
320הרב עובדיה יוסף (שו''ת יחו''ד ח''ד סי' ב') פסק שיש לחנך לילדים
ללבוש ט''ג בתפילה .אולם בס' הציצית פסק שאין צורך לכך ,ומו''ר
הרב יוסף טוויל שליט''א הסכים עם ס' הציצית להקל מן הדין כיון
דלבישת ט''ג היא רק הידור במצוה ,ועוד שהמנהג להקל בזה .והרוצה
להחמיר על עצמו הרשות בידו.
321הספר הציצית (סי' יז') וכן בס' פסקי תשובות (סי' יז' אות ב') חילקו
בן ילד בן ו' שנים ליותר קטן ,וכתבו לקטן בן ו' שנים יש להצריך
שיהיה אורך הטלית לפחות אמה ( 21ס''מ) ,וטעמם משום דהארצות
החיים ועוד פוסקים הוכיחו מהגמ' (מנחות מא ).דשיעור ראשו ורובו של
קטן הוא אמה ,ולפי כמה ראשונים מיירי בילד בן ו' שנים (וע' בפסקי
תשובות דבילד בן ט' החמיר שיהיה אמה וחצי) .ואע''פ שהמ''ב (סי' יז'
ס''ק ט') כתב דמודדים בראשו ורובו של הקטן עצמו ,י''ל דהיינו דוקא
בילד יותר קטן מהילד שמדדו האחרונים ,דהיינו פחות מבן ו' שנים ,וכן
מבואר בבה''ל (סי' טז' ד''ה ואז חייב וכו') בשם הפמ''ג ע''ש.
322דבאמה מתירים אפילו לטלית של בר חיובא ,ואע''פ שיש מצריכים
אמה וחצי או ב' אמות בטליתות של גדולים ,אין להחמיר בקטנים
דחיובם מדרבנן ,ועוד דהעיקר כהדעה דסגי באמה.
323והוא שיעור ג' ריבעי אמה לפי הגרח''נ ,ואע''פ שלא מצאנו שיעור
זה בפוסקים לגבי רוחב הבגד ,מ''מ יש מקום להקל בזה שהרי יש
פוסקים שסוברים דאין שיעור הרוחב תלוי בשיעור האורך ,ואף
149 Instruir la Mitzvá de Tzitzit
לסוברים דשיעור הרוחב חייב להיות כשיעור האורך יש לסמוך בזה על
ובפרט יש.ה''דרך חכמה'' דס''ל שלשעור האורך סגי בג' ריבעי אמה
להקל בילד קטן מט' שנים דיש אחרונים דמדדו שיעור הטלית לבר
.חיובא בילד בן ט' ודו''ק
ע' במ''ב (סי' יז' ס''ק ט') שכתב בשם הדרך החיים והפמ''ג דשיעור324
ואע''פ דמצאנו.טלית של קטן הוא כדי להטעתף ראשו ורובו שלו
)'מחלוקת איך מודדים שיעור ראשו ורובו (כמבואר בסוף הספר סי' א
, אפשר להקל ולמדוד את רוב הגוף והראש יחד,מ''מ כיון שמיירי בקטן
.וגם להקל באופן שיכסה עד הראש מלאחוריו ולא כל ראשו עד המצח
כדעת החזו''א (סי' ג' סעיף ל' ד''ה ואם נקב וכו') הסובר דיש לחשבן325
,נקב בית הצואר לשיעור אורך הבגד כל שהכתפים יותר רחבים ממנו
,ואע''פ שבטליתות של בר חיובא פסקנו להחמיר כהבעל התניא
.בטליתות של קטנים דחיובם מדרבנן יש להקל
Instruir la Mitzvá de Tzitzit 150
Los Tzitziot
El largo mínimo de los Tzitziot que usa un mayor debe
ser de 28.8 cm. (como se explicó en el capítulo dos).
Sin embargo, cuando se trata de un menor, es
suficiente con que los Tzitziot midan 8 cm. de largo.328
326כן דעת המ''ב (סי' טז' ס''ק ד') אפילו בטליתות של בר חיובא ,ולכן
המקל יש לו על מי לסמוך .ועיין בחבורות שבסוף הספר סי' א' שהבאנו
דעת האשל אברהם מבוטשאטש (תנינא סי' טז') שמצרף הנקב לשיעור
אפילו שהפרוץ מרובה על העומד ,מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א
שאין לסמוך על זה אפילו בטליתות של קטנים (ונראה שאם הילד לא
הגיע לחינוך יש מקום להקל בזה) .ומ''מ בעינן עכ''פ 6ס''מ בכתפים
שיהיה עליהם תורת בגד (ע' כה''ח סי' טז' ס''ק ו').
327דיש ס''ס להקל ,דלפוסקים שהביא המ''ב סי' תרנח' (ס''ק כח') דאין
להצריך כל פרטי המצוה כדי לקיים מצות חינוך לא בעינן עשיה לשמה,
ואף את''ל דהלכה כהמצריכים כל פרטי המצוה שמא עבודה מכונה חשיב
לשמה .ובפרט דמצות חינוך היא דרבנן.
328דהעיקר כדעת הרמב''ם דבעינן ד' גודלים (כן מוכח בב'7י סי' יא' וכן
פסק בסתם בשו''ע סי' יא' ס''ט) ואע''פ שהמנהג להצריך יב' גודלים
כדעת ר''ת ,בחינוך יש להקל כדעת הרמב''ם ,ובפרט בפחות מבן ט'
שנים דלמקצת פוסקים לא הגיע עדיין לחינוך.
151 Instruir la Mitzvá de Tzitzit
329ואע''פ שמן הדין אפשר להקל אפילו ב 1ס''מ כנ''ל ,מ''מ דעת הרב
יוסף טוויל שליט''א דכיון שאפשר להחמיר בקלות יש להחמיר לכתחילה
ובפרט אם מברך הקטן על לבישת הטלית .ושיעור 72ס''מ היינו יב'
גודלים לפי הגרח''נ ,והמחמיר 71.1ס''מ כשיטת החזו''א תע''ב.
Capítulo IX
Cuándo
cumplir la
Mitzvá de
Tzitzit
Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit 154
Talit Katán
Es importante vestir Talit Katán durante el día y la
noche, procurando estar el menor tiempo posible sin
él.332
) והוא דעת ר''ש ע''ש וחכמים חולקים עליו ומחייבים. מנחות (מג330
. וע' סי' יז' דהלכה כר''ש,בגדי לילה
וע' בב''י (ד''ה,' המחלוקת בין הרמב''ם והרא''ש מובא בטור סי' יח331
דרב מובהק הוא,כתוב בהגהות) שכתב דלענין הלכה נקטינן כהרמב''ם
אולם בשו''ע (סי' יח' ס''א) מביא ב' השיטות,ועוד דרש''י ס''ל כותיה
.ומשמע דפוסק להחמיר כשניהם
וכן פסקו האחרונים, בטור סי' ח' כתב שלא ילך ד' אמות בלי ציצית332
.)11 (ע' בפסקי תשובות סי' ח' אות ב' הערה
155 Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit
Talit Gadol
Acostumbramos336 vestir Talit Gadol337 durante Shajrit.
Algunos Ashkenazim acostumbran a vestirlo solo a
partir de su boda.338
336מרן בשו''ע (סי' כד' ס''א) פסק שיש ללבוש טלית כל היום ,ולפחות
בשעת תפילה .והמ''א (סי' כד' ס''ק ג') כתב בשם הזוהר דהקורא ק''ש
בלי ציצית מעיד עדות שקר בעצמו ,והסביר המ''ב (סי' כד' ס''ק ג') על
שקורא פרשת ציצית ואינו מקיים הקרא .וע' בהגהות רעק''א (ר' סי' יח')
דמשמע שאף בלילה יש להקפיד להיות לבוש בטלית קטן ,שלא יהיה
כמעיד עדות שקר וצ''ע דאיך יאמר דבלילה הוי כמעיד עדות שקר והלא
בלילה פטור מציצית ,ובפרט לפי מה שכתב הב''ח דאין ללבוש ט''ג
בלילה כדי שלא יראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית.
337אע''פ דבט''ק סגי כדי שלא יהיה כמעיד עדות שקר ,כתב המ''ב (סי'
כד' ס''ק ג') בשם החיי אדם שאין לסמוך על הט''ק אלא יש ללבוש ט''ג,
דכמה פעמים אין הט''ק עשוי בכל פרטיו .גם על פי הזוהר יש להתעטף
בט''ג כמו שכתבנו בהקדמה ,וגם משום כבוד התפילה.
וע' בכה''ח (סי' יח' ס''ק יב') שכתב שמנהג בית אל להתפלל תפילת
מנחה עם ט''ג וכן פסק שוב בסי' כד' (ס''ק ז') ושכן היה מנהג האר''י
ז''ל .ואע''פ שמנהגנו ללובשו רק בתפילת שחרית ,מוכח דעטיפת הט''ג
אינו רק כדי שלא יהיה מעיד עדות שקר אלא שיש ענין להתפלל עמו.
338ע' בבאר היטב (סי' יז' ס''ק ד') שכתב בשם מהרי''ל שנערים גדולים
לא מתעטפים בציצית עד שנושאין להם נשים ,והבין שלא מתעטפים
כלל ,וכן הבין המ''ב (סי' יז' ס''ק י') ולכן כתבו דהוא דבר תמוה דעד
שלא ישאו אשה יהיו בטלים ממצות ציצית .אולם עיין בפסקי תשובות
(סי' ח' אות י' הערה )16שכתב בשם כמה אחרונים דכוונת המהרי''ל
רק על עטיפת ט''ג אבל ודאי שצריכים ללבוש ט''ק .וכן מנהג האשכנזים
שהבחורים אין מתעטפים בט''ג אבל לובשים ט''ק כל היום.
157 Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit
339ביארנו חשיבות לבישת הטלית בעת ק''ש וכן מצאנו ענין בעת
התפילה שמנה עשרה ,ועיין בהלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ג') שיש ענין
גדול על פי הסוד להיות מעוטף בט''ג באמירת ''עלינו לשבח'' לכן לא
יפשוט הט''ג עד לאחר עלינו לשבח ,ומסתמא הנוהגים לומר ''מזמור
לדוד ה' אורי וכו''' אחר עלינו לשבח ,יכולים לפשוט הט''ג קודם
אמירתו.
340כן מנהג ארם צובא (חלב).
341כתב הב''ח (סוף סי' יח') דכיון שאין אנחנו לובשים טלית אלא לקיים
המצוה ,אם ילבש אותו בלילה נראה שסובר דלילה זמן ציצית ,לכן צריך
להסיר אותו מעליו כשמתפללים ערבית ,מלבד יום הכפורים שלובשים
אותו כדי להדמות למלאכים (וידוע שאינו לובשו לקיים המצוה) וכן
פסק המ''ב (סי' יח' ס''ק ד') .וצ''ע דאף אם ס''ל דלילה לאו זמן ציצית
עדיין יש ללובשו בלילה לפי סברת הרא''ש דבגד יום חייב בלילה ,וא''כ
למה צריך להסיר אותו מעליו .וי''ל בדוחק דכיון שעיקר כדעת הרמב''ם,
כמבואר בב''י ,יש להחמיר ,עוד י''ל דבדרך כלל בלילה לובשים בגדי
Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit 158
לילה ולא בגדי יום ,ולכן מי שלבוש בלילה בגד עם ציציות ,יותר נראה
דסובר שלילה זמן ציצית וצ''ע.
ונלע''ד דכל בין השמשות אפשר להקל ללבשו (בלא ברכה) ,דיש לצרף
דעת המ''א (סי' יח' ס''ק ד') דזמן ציצית הוא עד צאת הכוכבים ,ועוד
דנראה שהגרעק''א (ריש סי' יח') לא ס''ל כהב''ח ,ועוד דדעת הש''ע
כשיטת ר''ת שבבה''ש שלנו עדיין יום גמור הוא (ע' סי' רסא' ס''ב).
והנוהגים שהש''צ לובש ט''ג אפילו בתפילת ערבית ,לא חוששים ,כי
כולם יודעים שאינו לובשו לקיים המצוה אלא לכבוד הציבור וא''כ דומה
ליום הכיפורים דליכא למיחש .וע' בס' הלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ג')
דאפילו במקום שלא נוהגים שהש''צ מתעטף בתפילת ערבית ,אם יש לו
חולצה ואין לו בגד עליון רשאי להתעטף בט''ג.
342ע' בהערה הקודמת בשם הב''ח .ולענין תפלת ערבית של מוצאי יום
הכיפורים ,ע' במ''ב (סי' יח' ס''ק ו') שכתב דאין להסיר הט''ג עד אחר
תפלת ערבית כדי להדמות למלאכים ,ובשער הציון כתב דמקורו הוא
הב''ח (סו''ס יח') .ולכאורא הב''ח לא כתב כן כי אם בליל יוה''כ ולא
במוצאי יוה''כ (וראיתי שגם בפסקי תשובות (סי' יח' הערה )11עמד על
זה ,לכן אע''פ שהשיירי כנסת הגדולה מיקל בזה כמבואר בשערי תשובה
(סי' יח' ס''ק ב') ,ראוי להחמיר כמו שכתב הפסקי תשובות (ע' שם
טעמו) .ובפרט דיש קפידא על פי הסוד כמבואר בכף החיים (סי' יח' ס''ק
טו').
343ע' בב''י סי' קכח' וברמ''א סי' קכח' (סעיף כג').
159 Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit
Berajá
Siendo que según el Rambam no se cumple la Mitzvá
al usar Talitot por la noche, sólo se permite decir Berajá
por el Talit cuando lo viste de día, es decir, a partir de una
hora346 antes de la salida del sol, aunque es conveniente
esperarse hasta que sean 50 minutos antes de la salida
del sol.347
344והטעם הוא כדי להתחייב בברכת שהחיינו על הט''ג החדש .ואף אם
נעשה החופה בלילה אין לחוש לב''ח ,שהרי אינו עושה כן לקיים המצוה
וכן כתב הס' הלכה ברורה (סי' יח' שער הציון ס''ק יד').
345ע' במ''א (סי' יח' ס''ק ב').
בשעות זמניות ,וכן לקמן שכתבנו דראוי להמטין עד 41דקות לפני הנץ,
346הכוונה לשעות זמניות.
347מרן (שו''ע סי' יח' ס''ג) פסק דמברכים על הטלית משיכיר בין תכלת
ללבן ,אולם בסי' ל' לענין תפילין ובסי' נח' לענין ק''ש פסק דזמנם
משיכיר את חברו הרגיל עמו .והמ''ב כאן (סי' יח' ס''ק ט') הביא מה
שכתב הב''י (סי' נח') בשם הרא''ש דשניהם אותו שיעור הם .אולם
הפמ''ג (מש''ז סי' ל' ס''ק א') כתב דזמן ''משיכיר את חברו'' הוא מאוחר
לזמן ''משיכיר בין תכלת ללבן'' .ועל פי זה כתב בס' הלכה ברורה (סי'
ל') לאחר קצת ברכת תפילין לברכת הטלית.
Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit 160
ולמעשה ההלכה ברורה (סי' יח' ס''ק ו' שער הציון כה') כתב דמותר
לברך רק כשעה אחת זמנית קודם נץ החמה וכן כתב בספר אור לציון
(פרק ג' אות ד') אלא שכתב שם דלכתחילה יש להמתין עד 41דקות
זמניות לפני הנץ.
348בסי' ח' ס''י משמע דמוטב לא לברך עובר לעשיית המצוה ולהיות
לבוש בטלית יותר זמן ,ונראה דמוטב ללבוש ט''ג בלילה (אפילו שנראה
כאילו סובר דלילה זמן ציצית כנ''ל) ולא להיות ד' אמות בלי ציצית.
ומ''מ אם לבוש בט''ק דמ''מ אינו הולך ד' אמות בלי ציצית נראה דמוטב
לברך עובר לעשייתן .וכן משמע מלשון האור לציון (שם) שכתב דלא
יתעטפו בטלית עד שיגיע הזמן ע''ש.
349אע''פ שיש לצרף כמה צירופים כדי לברך ,דדעת המ''א (סי' יח' ס''ק
ד') דבלילה יכול לברך עד צאת הכוכבים ,ועוד דשמא הלכה כהרא''ש
דבגד יום חייב אפילו בלילה ,ועוד דשמא בין השמשות הוא יום ,ועוד
דלפי ר''ת זמן בין השמשות הוא יותר מאוחר .מ''מ דעת הכה''ח (סי' יח'
ס''ק כא') דאין לברך אחרי שקיעת החמה דידן ,שבברכות לא אמרינן
ס''ס.
Capítulo X
Revisión del
Talit
Revisión del Talit 164
מרן בשו''ע (סי' ח' ס''ט) פסק דקודם שיברך יש לו לעיין בחוטי350
ושאלו האחרונים למה,הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה
לא סומכים על חזקה שהם כשרים? והט''ז (סי' ח' ס''ק ח') כתב דרק
וא''כ,)משום חומר דלא תשא החמירו לבדקם (וכן משמע מלשון מרן
אולם המ''א (סי' ח' ס''ק,לשיטתו יש לבדוק הטלית רק כשמברך עליו
יא') תירץ דלא סומכים על חזקה במקום דיכולים לברר ועוד דעשוין
.ליפסק
165 Revisión del Talit
כתב המ''א (ס''ק ח') שלא נהגו לבדוק החוטים שלמעלה מן הגדיל351
אולם הט''ז (ס''ק ח') כתב,שמונחים על הבגד משום דאין עשוים ליפסק
שיש לבדוק גם בחלק הציצית שהוא בתוך הנקב (ואע''פ שבאמת אינו
דעת הט''ז דמשום חומר דלא תשא החמירו לבדקם אע''פ,עשוי ליפסק
לכן אין הבדל בין החוטים שאחר הגדיל ובין,שניתן לסמוך על החזקה
.)החלק שבתוך הנקב
והמ''א דמצריך, דלפי הט''ז אינו צריך לבדוק כלל כי לא יברך352
ולא מה שבתוך,לבדוק אע''פ שאינו מברך היינו דוקא בחוטים שבענף
וכן כתב הבה''ל (סי' ח' ד''ה יעיין וכו') והוסיף הבה''ל דמ''מ נכון.הנקב
.לעיין במקום הנקב לפרקים ע''ש
. כן פסק הבה''ל (סי' ח' ד''ה יעיין וכו') ועיין מה שכתבנו לעיל353
Revisión del Talit 166
354מ''ב (סי' ח' ס''ק כב') והסביר דבזמן מועט אינו רגיל ליפסק וסומכים
על החזקה .ויש לשאול ,למה אם הוא אותו יום אע''פ שעשה היסח דעת
ושהה כמה שעות סומכים על החזקה ,ואילו מיום אחד לחברו לא
סומכים על החזקה? ועיין באגרות משה (או''ח ח''ד סי' כא' אות ו')
שכתב שמעיקר הדין סומכים על החזקה ,אבל משום שעשוים ליפסק
חז''ל תקנו לבדוק בכל יום כדי שלא יהיו הציציות לעולם בלי בדיקה,
ולכן מסיק האגרות משה שאע''פ שלא בדקם יכול אפילו לצאת בהם
לרה''ר בשבת בלי לבדוק אותם ,וכדבריו משמע במ''א (סי' יג' ס''ק ה').
355מ''א (סי' ח' ס''ק יא') ומ''ב (סי' ח' ס''ק כב').
356אגרות משה (שם) דאם הוא כבר לבוש אינו חייב לבודקם.
357ע' במ''ב (סי' יג' ס''ק ז') ובבה''ל (סי' יג' ד''ה קודם שיצא בו וכו')
שאע''פ שהעולם לא נזהרים בבדיקת הציציות בשבת ,מ''מ חייבים
לבדוק הציציות בשבת כמו בחול .ומסיק הבה''ל דלכתחילה יש לו לבדוק
אותם בע''ש בעת הנחתו בתיק ואז לא יצטרך לבדוק אותם בשבת .ולא
מצאתי טעם למה החמיר לכתחילה לא לבדקם בשבת ,והרב יוסף טוויל
שליט''א הסביר שהמ''ב רוצה להחמיר כהפוסקים שאוסרים להפריד
167 Revisión del Talit
הציציות בשבת ,ולכן ראוי לבדוק הציציות בע''ש כדי שיוכל להפרידם
אם נסתבכו.
358מ''א (סי' ח' ס''ק יא') ,והט''ז (סי' יג' ס''ק ג') כתב כן גם למי
שקראוהו לס''ת דמשום טורח ציבור אינו צריך לבודקו.
359עיין בה''ל (סי' ח' ד''ה קודם שיברך) שכתב שאין לברך על טליתות
של קהל אם לא בדקם מקודם ,כי מצוי מאד שציציותיו פסולים ע''ש,
אולם דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דמן הדין אין חיוב לבדוק טליתות
בהכ''נ כיון שבדקו אותם פעם אחת (בעת הקניה) ועומדים בחזקתם
שהם כשרים ,וכ''כ ההלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כו') ע''ש,
ברם לכתחילה ודאי יש לבודקם דלא גרע מטלית של יחיד.
360איתא בגמ' (מנחות מב ).ת''ר אין ציצית אלא ענף וכו' וצריך לפרודא
כי צוציתא דארמאי ע''כ .ולכן פסק מרן (שו''ע סי' ח' ס''ז) שצריך
להפריד חוטי הציצית זה מזה .ועיין במ''א (סי' ח' ס''ק י') דמביא דעת
הבעל העיטור (מובא בב''י) דהגמ' מיירי דוקא בזמן שהיה תכלת ,ומ''מ
יפה לדקדק להפרידם זכר לתכלת .ולפי זה אומר המ''א (שם) שאם
מאחר לתפילה יכול ללבוש הטלית בלי להפריד ציציותיו .ועוד י''ל לפי
זה ,דאין צריך להפריד כל אחת משמונה החוטים ,אלא ד' לצד אחת וד'
לצד השני ובזה מקיים זכר לתכלת (כן כתבו הגר''א והמחצית השקל
לבאר דעת בעל העיטור) אולם הגר''א (סי' ח' ס''ק ז') הבין דדעת מרן
Revisión del Talit 168
כדעת רש''י שיש חיוב להפריד הציציות אף בזמן הזה ,ולדעת הגר''א יש
להפריד כל חוט בפני עצמו כפשטות דברי מרן .והמ''ב (ס''ק יח') פסק
שיש להפריד כל חוט בפני עצמו ע''ש.
361לדעת המ''א פשוט שאין להפסיד תפילה בציבור כדי לעשות זכר
לתכלת ,כמו שכתבנו לעיל .אולם הבה''ל (סי' ח' ד''ה צריך להפריד וכו')
מסתפק בדעת הגר''א ,דאפשר שלשיטתו הפרדת הציציות מעכבת ואין
לברך עליו אם לא הפרידם (ולפי זה יאחר לתפילה כדי להפריד
הציציות) או שאפשר דלא גרע מגרדומי ציצית (וא''כ מותר לברך אף
לדעת הגר''א וגם אין לאחר לתפילה מחמת ההפרדה) .והחזון איש (סי'
ג' ס''ק ט') חלק על הבנת המ''ב וכתב דאפילו לדעת הגר''א אין החיוב
אלא לנוי ולא מן הדין .ולדינא פשוט שאין לאחר לתפילה מחמת
ההפרדה דשמא הלכה כהבעל העיטור ,ואת''ל דהלכה כרש''י והגר''א
שמא אין חיוב אלא לנוי מצוה ,ואף את''ל דהוא חיוב מן הדין שמא לא
גרע מגרדומין .ודעת הרב יוסף טוויל שליט''א להקל אפילו לברך.
362כן אמר הרב יוסף טוויל שליט''א וכעין מה שכתב המ''ב (סי' ח'
סס''ק כב') ,וכן מהמציאות מוכיח ,דאפילו שמקפל הטלית אין הציציות
מסתבכים.
169 Revisión del Talit
עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כה') שפסק363
ודחה דעת הגן המלך והר''י פראג'י,להפריד הציציות אפילו בשבת
ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שאע''פ שמסתבר דעת.שפסקו לאסור
ועוד יש לצרף דעת הבעל, כיון שיש מרבותינו שאסרו,ההלכה ברורה
ושב ואל תעשה, אין להפרידם,העיטור שאין חיוב להפרידם בזמן הזה
.עדיף
לכתחילה בעינן שתהיה נוטפת על, אע''פ שמקום הגדיל אינו מעכב364
.)'הקרן כמו שפסק מרן (שו''ע סי' יא' סעיף טו
. דהמציאות מוכיח שישארו במקומם365
כתב הב''י בשם מהר''ם דעיקר ההקפדה היא שלא יהיו הציציות366
והמ''א (סי' יא' ס''ק כד') הביא דעת הלבוש שס''ל.תלויות באלכסון
Revisión del Talit 170
דהטעם מפני שנראה כאילו צריך ח' ציציות כדי לצאת י''ח בשני צדדי
הבגד ע''ש .והמ''א נתן טעם אחר מפני שהוא מנהג הקראים והמ''ב (סי'
יא' ס''ק עג') הביא טעם המ''א להלכה.
367ע' בב''י (ס' יא' ד''ה כתוב בכלבו וכו') דהעיקר הוא שתהיה נוטפת
על הקרן ,ועוד כתב בשם מהר''ם שיש כנף שהוא יצטרך לתלות הציצית
באורך ויש כנף שצריך לתלות ברוחב ,והכל לפי האופן שמטעטפים
בטלית ,וכן משמע בפירוש רש''י המובא בב''י.
ואם לפעמים לובשו באופן שצריך להניח הציציות באורך הבגד כדי
שיהיו נוטפות על הקרן ,ולפעמים לובשו באופן שצריך להניחן ברוחב
הבגד ,דעת הרב דוד שוויקה שליט''א דאזלינן לפי רוב תשמישו ואינו
חייב להזיזם כל פעם ופעם.
368כן כתב הב''י (שם) בשם כמה ראשונים ,ואחר כך הביא בשם
מהר''ם שאין קפידא באיזה צד מונחים הציציות .ובשו''ע (סי' יא' סעיף
טו') פסק וז''ל י''א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית וכו'
עכ''ל ,ולכן כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק עג') דזה רק לכתחילה אבל בדיעבד
אין קפידא בזה.
369ולא רק כשהם תלוים באלכסון מצוה להחזירם למקומם ,אלא אפילו
אם רואה שאינן נוטפים על הקרן ,והם מונחים כלפי הקרקע ,ג''כ יש לו
להחזירם כמו שפסק המ''ב (סי' יא' ס''ק עג').
Capítulo XI
Talit Katán
Talit Katán 174
Antes de vestirlo
Además de las preparaciones que se deben hacer al
Talit antes de vestirlo (explicadas en el capítulo anterior).
ואע''פ שמרן כתב דטוב להסתכל בציצית בשעת.) שו''ע (סי' כד' ס''ג370
וכן. פשוט דה''ה למי שאינו מברך ולמי שאינו מטעתף,עטיפה כשמברך
טוב שיסתכל בכל שעה ורגע כמבואר בכה''ח (סי' כד' אות יא') וע''ש
.הסגולות שבזה
וכמו שכתוב למען תזכרו וגו' וכאן עיקר המצוה.) שו''ע (סי' ח' ס''ח371
)' וע' במ''ב (סי' ח' ס''ק יט.)'וקיומה תלויה בכוונתה (ב''ח סי' ח' ס''ק ז
. אבל בדיעבד יצא גם אם לא כיון,דכל זה הוא רק לכתחילה
' ע' במ''ב (סי, אע''ג דהשו''ע (סי' ס' ס''ד) פסק דמצות צריכות כוונה372
ס' ס''ק י') שכתב בשם החיי אדם שאם המעשה עצמו מוכיח שעושה
175 Talit Katán
La Berajá
Al cumplir la Mitzvá de Tzitzit debemos agradecer a
Hashem por la oportunidad que nos da de cumplir este
precepto. Dicho agradecimiento lo llevamos a cabo
pronunciando la Berajá antes de vestir el Talit.
Los que llevan los Tzitziot ocultos debajo de sus ropas,
deberán mantenerlos descubiertos en el momento de la
Berajá, por aproximadamente dos segundos.376
וכן פוסק להלכה דאם אינו מטעתף יכול לברך הנוסח שירצה .והבא''ח
(ש''א בראשית אות ו') פסק שאם אינו מטעתף בט''ק יש לו לברך ''על
מצות'' וכן פסק בספר הלכה ברורה (סי' ח' ס''ק כ') ,וכן נוהגים.
374שו''ע (סי' ח' ס''א) .והמ''ב (סי' ח' ס''ק ב') כתב דהטעם הוא על פי
הירושלמי שכל ברכת המצות מברכים בעמידה ,אולם ע' בס' ארצות
החיים (סי' ח' א''י ס''ק א') שנתן טעם אחר ,דכל מצוה שמקיימים
בעמידה ברכתם ג''כ בעמידה ע''ש.
375כן דעת מרן כנ''ל .וע' בכף החיים (סי' ח' ס''ק כ') שאם בירך
''להתלבש בציצית'' או ''ללבוש ציצית'' יצא י''ח .אולם אין לעשות כן
לכתחילה.
376מ''א (סי' ח' ס''ק יג') דאפילו מי שהולך בין העכו''ם ומכסה
ציציותיו ,צריך שיגלה אותם בשעת הברכה כדי הילוך ד' אמות .ונלע''ד
דלדעת ההלכה ברורה דס''ל דתמיד יש להצניע הציציות ,כמו שנבאר
לקמן ,אין צריך לגלותם אפילו בעת הברכה (אולם אפשר דהאור לציון
מודה למ''א כדלקמן) .וצ''ע האם יש להוציא כל הציציות או סגי באחת
מהם מגולה.
377כתב הב''י (סי' ח' ד''ה ואם ירצה) בשם ר' יונה שאע''פ שצריך לברך
עובר לעשייתן ,כיון שכל זמן שלובש הטלית מקיים המצוה ,הוי עובר
177 Talit Katán
לעשייתן על מה שיקיים אח''כ .והט''ז (סי' ח' ס''ק ט') נתן טעם אחר,
''דאין שייך כאן עובר לעשייתן ,דאותה שעה לא הוי חזי'' עכ''ל ועיין
בפמ''ג (מ''ז סי' ח' ס''ק ט') דאין כוונת הט''ז לחלוק על מרן ,אלא
ללמדנו שאין לסמוך על הטעם של מרן לחוד במקראים אחרים כי אם
בצירוף שא''א לברך עובר לעשייתן ע''ש.
378שו''ע (סי' ח' ס''י) ,וע' ט''ז (סי' ח' ס''ק טז') דהכא חייב למשמש
בציציות וכן הסכים המ''ב (סי' ח' ס''ק מג').
379אפילו שעשה היסח הדעת ביניהם ,כן פסק ההלכה ברורה (אוצרות
יוסף סו''ס כד') וכן הבין הרב יוסף טוויל שליט''א בדעת המ''ב (סי' ח'
ס''ק כד') ,שאע''פ שהוא ט''ק שראוי לברך עליו עדיף לפוטרו עם הט''ג.
אולם דעת האור לציון (ח''ב פ' מד' ס''ט) דאם ודאי יעשה היסח דעת,
ויש לט''ק שיעור הראוי לברך עליו ,יש לו לברך גם כן על הט''ק בעת
הלבישה ,וכן דעת הכף החיים (סי' ח' ס''ק נ') ע''ש .ולמעשה אין לברך
ושב ואל תעשב עדיף .ופשוט שיש לאדם לזרז את עצמו ללבוש את
הט''ג כדי שיחול הברכה על הט''ק שעליו ,ובפרט להזהר שלא להסיח
דעת בין לבישת ט''ק ללבישת ט''ג.
380הב''י (סי' כב') הביא דעת הרמב''ם והר''ן דיש לברך ברכת שהחיינו
על עשית הציציות כמו בשאר מצות שמברך עליהם בשעת עשייתן (כגון
Talit Katán 178
סוכה ותפילין) ,ואם לא בירך בשעת עשייתן מברך בשעה שיוצא ידי
חובתו בהן .ואח''כ הביא דעת העיטור דעל הטלית יש לברך שהחיינו
כמו שמברכים על כלים חדשים ,וכתב שכן דעת הטור (ע' ט''ז סי' כב'
שחולק על מרן בדעת הטור) .ובשו''ע (סי' כב') פסק כדעת בעל העיטור,
לכן יש לדון את הטלית לענין שהחיינו כמו שדנים על שאר בגדים.
ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שלא נוהגים לברך שהחיינו על בגדים כי
אם על הנחשבים חשובים לכו''ע (כגון חליפות וכדומה) ,לכן לא נוהגים
לברך ברכת שהחיינו על ט''ק ורק מברכים על ט''ג .ומ''מ המחמיר לברך
שהחיינו על דבר אחר בשעה שקושר הציציות או עכ''פ בשעת לבישה
הראשונה כדי לצאת י''ח הרמב''ם והר''ן תע''ב.
381שו''ע (סי' ח' ס''א) ,דילפינן ג''ש מספירת העומר ,כמבואר בב''י.
382דאע''פ שהשו''ע (סי' ח' ס''ג) פסק שיש להטעתף גם בט''ק בעת
הלבישה ,אמר הרב יוסף טוויל שליט''א שאין המנהג כן ,ומ''מ המחמיר
תע''ב.
383מ''ב (סי' ח' ס''ק ב').
179 Talit Katán
Forma de vestirlo
Respecto a los Tzitziot, es necesario colocarlos por
fuera de las ropas. Sin embargo, existen opiniones que
384אע''פ שמרן בשו''ע (סי' ח' סעיף יא') פסק שיש ללבוש הטלית קטן
על המלבושים מ''מ רוב האחרונים כתבו דהמנהג ללבשו תחתיהם ויש
להם סמך מדברי הראשונים ,והוסיפו שכן היה נוהג האר''י ז''ל ע''פ
הסוד.
385ע' בספר הציצית (עמוד מה') שכתב די''א שבגד העשוי לקבל את
הזיעה פטור מציצית וא''כ כשלובשו על בשרו ממש ,הרי הוא פטור
מציצית ,והשיב דדין זה שבגד העשוי לקבל הזיעה הוא פטור אינו ברור
כל כך ואף את''ל שפטור ה''מ כשכוונתו לכך מה שאין כן בט''ק דידן
ע''ש וכן כתב ההלכה ברורה (סי' ח' בירור הלכה יד).
ויש לדון משום ביזוי מצוה דההלכה ברורה (שם) הביא דעת השו''ת
רבבות אפרים (ח''ד סי' טו אות א') שפסק להחמיר לא ללבוש הט''ק על
בשרו ממש משום ביזוי מצוה ,וכן משמע דעת הרב יעקב משה הלל
(ספר וישב הים ח''א סי' ג') ,לאומת זאת האור לציון (ח''ב פרק ב' אות
ד') כתב דאין לחוש משום ביזוי מצוה כלל מפני שהטלית אינו תשמישי
קדושה .והואיל ושנוי במחלוקת ראוי להחמיר ,ודעת הרב שמעון בעדני
שליט''א והרב ישעיה רוטנברג שליט''א שנהגו להחמיר בזה אף בימי
החורף.
Talit Katán 180
386מרן פסק (שו''ע סי' ח' סעיף יא') שיש ללבוש הט''ק מעל בגדיו,
אולם בכתבים איתא שיש ללבוש אותו מתחת למדיו .לכן כתב המ''א
(סי' ח' ס''ק יג') שיש ללבוש הט''ק תחת בגדיו והציציות מבחוץ .וכן
פסק המ''ב (סי' ח' ס''ק כה') ,והכף החיים (סי' ח' ס''ק מג') ,והרב יעקב
הלל (שם) .אולם בשו''ת אור לציון (ח''ב פ''ב אות ב') ובספר הלכה
ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כז') כתבו דמנהג הספרדים הוא להצניע
הציציות תחת הבגדים ושכן ראוי לעשות ע''פ הסוד ושכן מוכח ממרן
בב''י סי’ כג' שהתיר להכנס לבית הקברות בט''ק הואיל והוא מכוסה,
וכתבו עוד בשם הרב עזרא עטייא שבן ספרד המוציא ציציותיו יש לו
לחוש משום מוציא לעז על הראשונים.
ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שמה שאמרו בשם הרב עזרא עטייא
שהמגלה ציציותיו מוציא לעז על הראשונים ,ה''מ הראשונים ששינו את
המנהג ,אבל עלינו שקבלנו מרבותינו להוציא את הציציות לא שייך
לומר כן ,ובפרט כשהמנהג אינו ברור שהרי יש פוסקים ספרדים
הסוברים שיש לגלות הציציות כנ''ל .ועל מה שכתבו שעל פי הסוד ראוי
לכסותם ,ע' בס' וישב הים (שם) שביאר שיש מחלוקת בדעת האר''י ז''ל
בזה ע''ש .ומה שכתבו בדעת מרן דבסי' כג' מוכח שהמנהג לכסותם,
אפשר לדחות דהיו רגילים ללבוש בגד על כל הבגדים כעין הפראק
שלזמננו ,והיה מכסה גם הציציות ,ולכן התיר להכנס לבה''ק (וע' בפרק
יח' מה שכתבנו בזה).
387מ''א (סי' ח' ס''ק יג') ,ולא כתב מה הטעם שמיקל למי שהולך בין
העכו''ם ,ואף שאפשר לפרש דדוקא אם מפחד מהעכו''ם שיעשו לו דבר
רע מפני הציציות ,משמע מהמ''ב (סי' ח' ס''ק כו') דאפילו שאינו מפחד
מהעכו''ם אלא רק מתבייש להוציא הציציות גם כן מותר לו להצניעם,
181 Talit Katán
Incluso los que acostumbran usar los Tzitziot bajo la
ropa es necesario descubrirlos y verlos algunas veces
durante el día, por lo que debe vestirlos de manera que
pueda extraerlos fácilmente. 389 También es
recomendable acomodarlos de manera que no tengan
contacto con sus piernas.390
וכן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א .ולכאורה ה''ה למי שמתבייש להוציא
הציציות בפני יהודים שאינם שומרי תורה ומצות שמותר לו להצניעם.
388מ''ב (סי' ח' ס''ק כו') .וע' שם בתוקף דבריו על המתביישים להוציא
ציציותיו.
389אור לציון (ח''ב פ''ב אות ב') ,ולפי זה יש לומר שמודה על המ''א
שבעת הברכה יש לגלותן.
390ע' במ''ב (סי' ח' ס''ק כו') שכתב שהמכסים ציציותיו עכ''פ צריכים
להניח הציציות בתוך הכנפות ,דאם לא כן מבזים את המצוה ע''ש ,וכן
דעת הרב יעקב הלל (שם) ,ואע''פ שהאומרים שיש לכסותם לא הזכירו
מזה כלל ,ראוי להחמיר.
Capítulo XII
Talit Gadol
Talit Gadol 184
Antes de vestirlo
Explicamos en capítulos anteriores la necesidad de
alistar el Talit antes de vestirlo, ver sus Tzitziot, pensar
cumplir la Mitzvá de Tzitzit y que por su intermedio
recordarnos las Mitzvot que nos fueron ordenadas.
, כי המנהג הוא שלא לברך על ט''ק אלא לפטור אותו בברכת הט''ג391
וע' בבא''ח (ש''א פ' בראשית אות ב') שטוב להגיד.כנ''ל בפרק הקודם
ונראה שאך אם פעם שכח לכיון.בשפתיו שרוצה לפטור את הט''ק
מ''מ הברכה חלה על שניהם מפני שרגיל לפטור הט''ק בברכת,בברכתו
)' דלא גרע ממה שכתב הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם לא היה בדעתו וכו,הט''ג
.ע''ש
כך ימנע מליכנס לספק ברכות דע' בבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט392
אם לא שעשה היסח,טליתו וכו') דבזה לכו''ע אינו צריך לברך שנית
.דעת דחייב לברך וכדלקמן בפרק הבא
185 Talit Gadol
La Berajá
En el capítulo siguiente se ampliará esté tema,
explicando cuándo es necesario decir Berajá y cuándo no.
ע' כף החיים (סי' ח' ס''ק כ') שאף אם בירך ''להתלבש בציצית'' או395
. אולם אין לעשות כן לכתחילה.''ללבוש ציצית'' יצא י''ח
אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דהרה''ג רב י''י קנייבסקי ע''ה היה396
כדי שיוכל ללבוש אותו תיכף אחר,אוחז הט''ג מאחורי הגב בעת הברכה
.הברכה
יש מחלוקת באחרונים האם לנשק בין הברכה לקיום המצוה נחשבת397
דדעת האגרות משה (או''ח ח''ד סי' י') דאינו הפסק מפני ''שאין,הפסק
ודעת ההלכה ברורה (סי' ח' ס''ק ו') דחשיב הפסק,''בזה ענין שיהוי כלל
וידידי. והאריך בדבר בשו''ת אוצרות יוסף (ח''ב סי' ב') ע''ש,ע''י מעשה
הרב דוד אזרבט שליט''א אמר דמנהגנו שמנשקים הציציות בין ברוך
. מוכיח שהלכה כהאג''מ וצ''ע לדינא,''שאמר לאמירת ''מזמור לתודה
187 Talit Gadol
398ע' במסכת ברכות (מ ).וה''ה לעניננו ,דכל שיש חלות לברכה אינו
חוזר ומברך .וע' מה שכתבנו בפרק הקודם על מי שצריך ללבוש הטלית
כשאינו יכול לברך.
399ע' מה שכתבנו לבאר דין זה בפרק הקודם ,וכאן כיון שהט''ג נחשב
בגד חשוב לכו''ע ,מברך עליו שהחיינו כשהוא חדש .אולם על ציציות
חדשות אין לברך כי דעת מרן שמברכים שהחיינו על הבגד ולא על
המצוה ,כמו שבארנו .ומ''מ המחמיר לברך על דבר אחר בשביל לפטור
הציציות תע''ב כנ''ל לענין ט''ק.
400לענין ברכת שהחיינו על המצות לכ''ע יש להקדים ברכת המצוה
לברכת שהחיינו ,אולם לענין שהחיינו על הפירות מצאנו מחלוקת
אחרונים ,דיש סוברים שיש להקדים ברכת שהחיינו לברכת הפרי כי
ברכת שהחיינו חלה קודם (משעת ראיה) וכן דעת המ''ב (סי' רכה' ס''ק
יא') ויש הסוברים שתמיד יש להקדים ברכת הפרי משום שהיא תדירה
יותר ,וכן המנהג אצל הספרדים וכדעת הדרך החיים .ולכן אע''פ שברכת
שהחיינו על הציצית היא כברכת שהחיינו על הפירות דעומדת במחלוקת
האחרונים מ''מ כבר נהגו הספרדים לאחר ברכת שהחיינו .ובאמת שאף
המ''ב שפסק להקדים ברכת שהחיינו לברכת הפירות הכא לענין ציצית
(סי' כב' ס''ק ג') פסק להקדים ברכת הציצית וצ''ע .ואפשר שכאן צירף
Talit Gadol 188
, ולכאורה קשה.)' כן פסק המ''א (סי' ח' ס''ק ב') והמ''ב (סי' ח' ס''ק ג403
דהב''י (סי' י' ד''ה סודר שנותנים וכו') כתב מפורש דבגדים שנותנים על
וא''כ שפיר,''הצואר הם נכללים במה שאמר הפסוק ''אשר תכסה בה
)' והמחצית השקל (סי' ח' ס''ק ב.מקיים מצוה אם מניח הטלית בצוארו
מבאר דהטעם הוא מפני שאין דרך לבישת הטלית בכך ולכן חשיב כאילו
.אינו לובש אותו
Talit Gadol 190
404שו''ע (סי' ח' ס''ד) ,והטעם כדי שיהיה מסובב במצוות ,ואע''פ
שהדר''מ (שם) פטר בגדים שיש להם ד' כנפות לפניו ,נראה דהיינו דוקא
כשדרך לבישתו בכך ,אבל אם לרגע נשתנה מקום הכנפות אין בכך
כלום ,וכן משמע מלשון הרוקח שמובא בדר''מ וז''ל ''אבל מלבושים
שלנו שכל הד' כנפות לפניו וא''א להלבישן בענין אחר אין זה חייב
בציצית'' עכ''ל.
405ע' בב''י (סי' ח' ד''ה ומכסה וכו') שכיסוי זה מכניע את לב האדם
ומביאו לידי יראת שמים ,ועוד שכך הוא מקיים מצוה מן המובחר .וע'
בב''ח (סי' ח' ס''ק ה') שכתב וז''ל ''שראשו יהא מכוסה בטלית של מצוה
כל שעה ,שלא יהא רגע בגלוי הראש כל זמן שהטלית עליו וכן הוא
ניהוג הצנועים'' עכ''ל ,אולם המ''ב (סי' ח' ס''ק ג') הבין שכוונתו הוא רק
בשעת התפילה (מתחילה עד סופה) ע''ש .וע' בט''ז (סי' ח' ס''ק ג')
שכתב דנכון שכל שעה שמעוטף בטלית לא יסור כסוי של ראש (מה
שאנחנו קוראים כיפה).
406ע' מ''א (סי' ח' ס''ק ג') שכתב בשם האר''י ז''ל שיש לכסות הראש
בטלית .וע' בשו''ע (סי' כז' סעיף יא') שכתב דתפילין של ראש טוב
שהיהיו גלוין ונראים .ולכן דעת המ''א שיש לכסות התפילין אבל לא
לגמרי וכן ביאר המחה''ש ,וכן משמע דעת המ''ב (סי' ח' ס''ק ד') .אמנם
דעת הכף החיים (סי' ח' ס''ק יא') דכוונת האר''י ז''ל שצריכים לכסות
התפילין לגמרי ,וע''ש שהביא בשם המו''ק ליישב האר''י ז''ל עם דעת
191 Talit Gadol
מרן בסי' כז' ,אמנם ע' בבא''ח (ש''א פ' וארא אות יח') שס''ל שנחלקו
מרן והאר''י ז''ל ופסק שעיקר ההלכה כהאר''י ז''ל .והמנהג פשוט שלא
לכסות התפילין לגמרי מלבד הנוהגים תמיד על פי הסוד ,ומ''מ טוב
להחמיר כהמ''א והמ''ב ולכסות התפילין רק מלמעלה.
407המ''א (סי' ח' ס''ק ג') מדייק מהגמ' בקידושין (כט' ע''ב) שבחור שלא
נשא אשה לא היה מכסה ראשו בטלית ,וכן דייק מרן הב''י (שם) ,אולם
עיין בספר הלכה ברורה (בי' ח' ס''ק יב' ובבירור הלכה שם) שכתב
שאין ראיה שמרן ס''ל הכי כי בפירוש השני הסביר הגמ' באופן אחר
ע''ש ,ולכן פוסק דאף הבחורים יש להם לכסות את ראשם בטלית ,וכן
פסק הכף החיים (סי' ח' ס''ק יב') .אולם אמר הרב דוד שוויקה שליט''א
שלמעשה מנהגנו שאין הבחורים מכסים את ראשם.
408מ''ב סי' נא' ס''ק א'.
409כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות.
Talit Gadol 192
וע' בכף החיים (סי' כד' ס''ק, מ''ב (סי' כד' ס''ק ד') בשם האר''י ז''ל410
.)'ט
. שו''ע סי' כד' ס''ב411
. שו''ע סי' סא' ס''ה412
.)' עוד יוסף חי (ש''א פ' וארא אות א413
ע' בב''י (סי' כד') שכתב בשם הר''ם מריקנט שיש להסתכל בשני414
' אולם בכף החיים (סי,) וכן פסק בשו''ע (סי' כד' ס''ה,הציציות שלפניו
'כד' ס''ק ח') בשם השער הכוונות כתב שיש לאחוז הציציות שבד
. וכן נוהגים.הכנפות
193 Talit Gadol
והעיקר בזה הוא שעל ידי ההסתכלות בציציות,) שו''ע (סי' כד' ס''ד415
כדכתיב ''וראיתם אותו וזכרתם את כל,יזכור כל המצוות שבתורה
' וע. ויש גם משום חבוב מצוה,מצוות ה' ועשיתם אותם'' כמבואר בב''י
בכף החיים (סי' כד' ס''ק טו') שכתב שיש לכיון לקיים מצות עשה של
.''''וראיתם אותו
. כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות416
. כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות417
. כף החיים (סי' כד' ס''ק יח') בשם החסד לאלפים418
. ס' הלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ז') בשם קצות השלחן419
Talit Gadol 194
420ע' בכף החיים (סי' כד' ס''ק ח') שמביא לשון השער הכוונות (דף כח'
ע''א) וז''ל ''ובהגיעך אל ודבריו חיים וכו׳ לעד תנשק הציציות בפיך
ותשימם על עיניך ותתירם ותניחם מידך ויורדים ומשלשלים מאיליהן
ואל תאחזם ותקחם עוד בידך'' עכ״ל.
421כן אמר לי הרב דוד שוויקה שליט''א ,והטעם מפני שגם הציציות של
הט''ק מביאים לידי זכירת המצוות ויש חבוב מצוה בנשיקתם ,ואפילו
ספרדי שבדרך כלל מתפלל עם ט''ג ,אם יום אחד אין לא ט''ג יש לו
לנשק ציציות הט''ק .אולם מסתבר דשאר הדברים האמורים על פי הסוד
הם רק בט''ג ,ולכן אפשר דבזה לא צריך לקחת את כל הד' ציציות וסגי
רק בשני הציציות שלפניו כדעת הב''י וצ''ע.
422הב''ח (סוף סי' יח') כתב דכיון שאין אנחנו לובשים טלית אלא לקיים
המצוה ,אם ילבש אותו בלילה נראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית ,לכן
יש להסיר אותו מעליו כשמתפללים ערבית ,ונראה שהוא הדין לעניננו,
שאין לנשק אותם.
Capítulo XIII
La Berajá
La Berajá 198
.' ע' מה שכתבנו בענין הברכה בחבורות שבסוף הספר סי' ד423
199 La Berajá
אע''פ שבשו''ת יביע אומר (חלק ח' סי' ב' אות ו') וכן בשו''ת אור424
לציון (ח''ב פרק מד' אות י') כתבו דכל שעבר חצי שעה הוא בכלל היסח
, מ''מ דעת ההליכות שלמה (פרק ג' אות ז') דאינו תלוי בזמן כלל,הדעת
וכן פסק הפסקי,אלא הכל לפי הענין וכן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א
.תשובות (סי' ח' אות כג') וע' שם שהביא כמה כללין בענין
.' ע' מ''ב סי' ח' ס''ק לח425
)' ע' שו''ת אור לציון (ח''ב פרק מד' אות ט426
. כדי שתהיה הברכה עובר לעשייתן גם מהטלית הראשון427
. שו''ע סי' ח' סעיף י''ב428
La Berajá 200
Berajá por él, sino por el Talit Gadol, aún que lo vista
después, como se definió en capítulos anteriores). Lo
anterior es aplicable tanto en el caso que va a tener
puestas las prendas al mismo tiempo, como cuando se
quita la primera antes de vestir la segunda.429 No obstante,
existen ocasiones donde es necesario volver a decir
Berajá por la siguiente prenda como se explicará a
continuación.
ע' במ''ב (סי' ח' ס''ק לא') דמסקנת האחרונים דהפשיטה לא הוי הפסק
.לכו''ע429
דבעינן שיהיה לו דעת בעת הברכה כמבואר בשו''ע (סי' ח' סעיף430
דאפילו שהיו שאר בגדים, וע' במ''ב (סי' ח' ס''ק ל') בשם הפמ''ג,)'יב
.לפניו כל שלא כיון בפרוש לפטור אותם יש לו לחזור ולברך
ע' מ''ב (סי' ח' בה''ל ד''ה אם היה דעתו וכו') דאם רגיל ללבוש בכל431
אלא בירך סתם בלי, ויום אחד לא כיון עליו בפרוש,יום כמה טליתות
אם הבגד השני היה מונח לפניו, אולם. חייב לברך על הבגד השני,כוונה
. בצירוף שני דברים אלו אינו צריך לברך שנית,בשעת הברכה
201 La Berajá
432אע''פ שדעת מרן בשו''ע (סי' ח' סעיף יב') דאם הפסיק ביניהם חייב
לברך על בגד השני ,וכן נראה דהוא דעת הרמ''א שלא חלק עליו .וע'
במ''ב (סי' ח' ס''ק כח') שיש לחוש לסב''ל עד שיעשה היסח דעת שאז
יש לברך לכו''ע.
433ע' מ''ב (סי' ח' ס''ק כח') דלכתחילה יש ליזהר שלא לעשות הפסק
ביניהם כדי שלא יצטרך לברך לדעת מרן .והליכה מבית לבית חשיבה
הפסק כמבואר בשו''ע (סי' ח' סעיף יג').
434משום סב''ל.
435בשו''ע (סי' ח' סעיף יד') פסק שאם פשט טליתו ,אפילו היה דעתו
להטעתף בו מיד ,צריך לברך שנית ,והרמ''א שם חלק עליו דהפשיטה
אינה גורמת לברך שנית אלא אם כן הסיח דעתו בינה לבין הלבישה
השנית ,ולכן אמרינן סב''ל.
La Berajá 202
.' ע' מה שכתבנו על חשיבות הברכה בחבורות שבסוף הספר סי' ד436
.)' כן פסק הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט טליתו וכו437
. מ''ב (סי' ח' ס''ק לז') בשם המ''א והגר''א438
ואף הרמ''א, נחשב שהסיח דעתו ממנו,כיון שלא רצה ללבוש אותו שוב
.)'מודה דיש לו לברך (מ''ב סי' ח' ס''ק לז439
ודוקא אם פשט טליתו בלי כוונה אבל אם נפל,)' מ''ב (סי' ח' ס''ק לח440
טליתו שלא במתכיון פסק המ''ב (ס''ק לט' וס''ק מ') שצריך לברך אפילו
וכן משמע בשו''ת אור,שהיה לו ט''ק ואפילו שהיה באמצע התפילה
203 La Berajá
לציון (פרק מ''ד אות יא') ע''ש .ולקמן נבאר שלמעשה אין לברך משום
סב''ל.
ואע''פ שהמחצית השקל (על המ''א סי' ח' ס''ק כ') כתב דלפי מה שפסק
הרמ''א ,אפשר דאם נשאר עליו ט''ק אינו צריך לחזור ולברך כשנפל
ממנו הטלית ,והרעק''א (על המ''א סי' ח' ס''ק כ') כתב דלפי השל''ה
דס''ל שאפילו שהתפילין נשמטו ממקומם בלי שהוא יתכוין לכך ,כיון
שהוא באמצע התפילה לא חשיב היסח דעת ,אפשר דה''ה אם נפלה
טליתו באמצע התפילה שאינו חוזר ומברך .מ''מ המ''ב לא הזכיר אותם
כלל ,וצ''ע בדעת המ''ב דבסי' כה' (ס''ק מד') פסק להלכה כדעת השל''ה
הנ''ל.
441מרן בשו''ע (סי' ח' סעיף טו') פסק שאם נפלה טליתו שלא במתכוין,
צריך לברך שנית כשלובשה שוב ,וע' במ''א (סי' ח' ס''ק כ') דאף הרמ''א
מודה בזה .אולם עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כח')
שכתב דדעת הרב עובדיה יוסף שליט''א לחוש לדעת הי''א שהביא
הריטב''א (הובא בב''י סי' ח' ד''ה וכתוב בנ''י וכו') דס''ל שאין לחזור
ולברך ,ולכן פסק דאין לברך משום סב''ל ,דלא כמו שפסק הבא''ח בספר
עוד יוסף חי.
442הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט טליתו וכו') פסק כן לגבי מי שפשט
טליתו באמצע התפילה ,ומסתבר דה''ה למי שנפלה טליתו שלא במתכוין,
ומה שלא כתב המ''ב בפרוש דין זה על מי שנפל טליתו הוא מפני שלא
חשש לסב''ל בזה ,ולשטתו אפשר לברך שנית כשנפלה טליתו ,אבל לפי
La Berajá 204
מה שכתבנו שיש לחוש לסב''ל עדיף לכיון בעת הברכה שיחול הברכה
.שנית כמו שכתבנו
. דבזה אף הרמ''א (סי' ח' סעיף יד') מודה וכנ''ל443
Capítulo XIV
Vestir un Talit
con Tzitziot no
aptos
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos 208
Entre semana
Si está por vestir un Talit Katán o Talit Gadol y antes de
hacerlo encontró que sus Tzitziot estaban Pesulim (por
ejemplo, que se rompieron algunos hilos de manera que
no son aptos como Tzitziot), no debe vestirlo.445
444יש להקדים דמרן בב''י (סי' יג' ד''ה גרסינן בסוף וכו') הביא מסקנת
הגמ' (מנחות לז ע''ב) דכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ,וכן פסק
להלכה בשו''ע (סי' יג' ס''ג) ,והמ''א (סי' יג' ס''ק ח') הוסיף על פי הגמ'
בברכות (דף כ') דבגנאי גדול דוחים אפילו עשה דאורייתא בשב ואל
תעשה.
עוד יש להקדים מה שביאר המ''א (שם) דמרן פוסק כדעת הר''י
שהתורה לא חייבה להטיל ציציות בשבת כמבואר בב''י ,ורק מדרבנן אין
ללבוש ד' כנפות בלי ציצית בשבת .וא''כ אם נפסל טליתו בשבת אינו
חייב להסירו מיד כשעל ידי כך יבוא לידי גנאי (אולם אם הוא ברשות
הרבים אפשר שיש איסור הוצאה כדלקמן) ,אבל בחול אין להקל רק
בגנאי גדול.
445חשוב לציין שללבוש טלית שאינה מצויצת כהלכתה חשיב ביטול
עשה (אבל לא עובר בלאו) כמבואר בב''י בשם הר' שלמה מדרווי''ש,
ועיין במ''א (שם) שנחשב כשב ואל תעשה אפילו שהיה פסול בעת
הלבישה .אולם כיון דהוא דאורייתא אין כבוד הבריות דוחה אלא בגנאי
גדול ,ולהיות בלי טלית אינו נחשב גנאי גדול לכו''ע ,אפילו שישב בבית
הכנסת בלא ט''ג.
209 Vestir un Talit con Tzitziot no aptos
,) דכשר לדעת הר''י (ע' סי' יב' ס''ג, ואם נשאר כדי עניבה מן הגדיל446
כתב הבה''ל (סי' יג' ד''ה אבל בחול וכו') דאינו צריך לפושטו מיד אלא
ונראה דה''ה אם הוא כשר לדעת,צריך למהר למקום צנוע ולפושטו שם
'הרא''ש (ע' סי' יב' ס''א) שאינו צריך למהר כלל דקיל טפי (ע' מ''א סי
. ומ''מ משמע מדברי הבה''ל הנ''ל דראוי לפושטו מיד,)'יב' ס''ק ז
ומ''מ שם כתבנו. וע' דעת הארצות חיים שהבאנו לקמן דמיקל בזה447
.שאין לסמוך עליו
ע' בבאורים דלעיל שגנאי גדול דוחה עשה דאורייתא בשב ואל448
.תעשה
המ''א (שם) כתב שאם נפסל הטלית בחול (דעובר על איסור449
.דאורייתא) צריך למהר לילך לביתו לפושטו
.)' וה''ה אם ידע מאתמול ושכח דלא קנסינן ליה (מ''ב סי' יג' ס''ק ח450
.)מ''א (שם451
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos 210
En lugares bardeado
Si antes de vestir su Talit Katán se da cuenta que los
Tzitziot no son aptos, tiene prohibido ponérselo, aunque
no tenga otro que vestir. 453 (Como está prohibido
hacerlo cualquier día de la semana).
דלא הותר האיסור אלא נדחה מפני כבוד הבריות וכל כמה דממעטים
עדיף .ואע''פ שיש מקום לומר דאפילו אינו עסוק במצוה ,כל שעסוק
בכל דבר אינו חייב לעזוב את עסקיו כדי לפשוט טליתו ,ומה שכתבו
הפוסקים ''בית הכנסת'' כי הדרך ללבוש טלית בבהכ''נ ,מ''מ מסתבר כמו
שכתבנו ,דביו''ד (סי' שג' ס''א) כתב הרמ''א לענין כלאים דאינו צריך
למהר לצאת מבהכ''נ ,ומה ענין בהכ''נ לכלאים ,וכן משמע מדברי הטור
(יו''ד סי' שג') שכתב וז''ל ואם הוא כלאים דרבנן והוא בשוק אין צריך
לפושטו (הכוונה מיד ע''ש) ,וכן אם הוא בבית המדרש אין צריך למהר
בשבילו לצאת משם עכ''ל ודו''ק.
455דמרן כתב בב''י (סו''ס יג') דלהיות בלא ט''ג בבית הכנסת אינו נחשב
גנאי ,וצ''ע שכתב בב''י דאע''פ שאין לו גנאי בפשיטת הט''ג בשוק מ''מ
אינו חייב לפושטו משום דלא פלוג רבנן בין טלית לטלית (וכן הבינו
המ''א (ס''ק ז') והמ''ב (ס''ק י') בדעת השו''ע) ,וקשה דמאי שנא בשוק
או בבהכ''נ וצ''ע.
456דהרמ''א (סי' יג' ס''ג) פסק דלהיות בלא ט''ג לפני קהל (בבית
הכנסת) נחשב גנאי ,וכיון שבשבת אין איסור ללבוש ד' כנפות בלי
ציצית כי אם מדרבנן ,אמרינן דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן.
ודוקא בשבת אבל בחול שאיסור מדאורייתא אסור כנ''ל.
ודעת הארצות חיים (סי' יג' ס''ג ובמאיר לארץ ס''ק לא') דאע''פ
שהרמ''א רק התיר בשבת ולא בימי החול ,היינו ללבוש טלית שאינה
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos 212
ולגבי הט''ג לכאורה אין גנאי ללכת ברחוב בלדיו וא''כ היה צריך לסלקו
מיד ,אמנם ע' בב''י (סי' יג' ד''ה גרסינן וכו') שכתב דאפשר שלא פלוג
רבנן בין טלית לטלית ולכן לא גזרו רבנן טלטול בכרמלית בשום טלית.
וכן פסקו להלכה המ''א (סי' יג' סק''ז) ,המ''ב (סי' יג' סק''י) והכה''ח (סי'
יג' סק''ט) .ומ''מ ע' בהגהות רעק''א על הש''ע שפקפק בזה ולכן נכון
להחמיר בדבר אא''כ במקום שיפסיד הטלית.
459דמשמע מהמ''ב (שם) שאם אין עוד צירוף אין להקל ברחובות שלנו.
ונראה שאם נפסקו חוטים מכל שאר הכנפות באופן שבשום כנף
ציציותיו ארוכים לפחות יב' אצבעות ,יש מקום להקל שימהר למקום
מוצנע ,כי יש לצרף דעת הנצי''ב (שו''ת משיב דבר ח''א סי' ב') שפסק
דכל זמן שאינו יכול להשתמש בחוטי הכנף כמות שהם אע''פ שיש כמה
חוטים שלמים ,בטלים הם לבגד ואין בהם איסור הוצאה .אולם ,עדיין
יש להסתפק בזה ,כי דעת המ''ב (סי' יג' ס''ק ג') דאם יש כמה חוטים
כשרים לא בטלי ,ועוד יש לצרף מה שכתב הכף החיים (סי' יג' ס''ק א'
בשם הפתחי עולם) דאם עתיד לפסוק הציציות מהבגד לא בטלי ,וצ''ע.
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos 214
כאן יש להקל, אפילו באופן שהוא בעצמו היה חייב לפושטו מיד460
דיש ס''ס להקל שמא,שלא לומר לו עד שיגיעו למקום שיוכל לפושטו
דאם,'אין לנו רשות הרבים ושמא הלכה כהרא''ש והטור ביו''ד סי' שג
,חבירו עובר על איסור בשוגג ויש משום כבוד הבריות אם יודיע לו
וכגון זה כתב ההלכה ברורה (סי' יג' בירור הלכה.מוטב שישתוק ע''ש
.)'סס''ק ה
מ''ב (סי' ח' ס''ק ט''ז) ונראה דהטעם שמוטב לעשות כן ולא להודיע461
מיד הוא כי אע''פ שמותר ללבוש הטלית כשיש גנאי גדול כנ''ל מ''מ
.מוטב שיהיה שוגג ולא מזיד
.) ע' בהלכה ברורה (שם462
. דמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים463
Capítulo XV
El Talit en
Shabat
El Talit en Shabat 218
Vestir el Talit
Está prohibido transportar en Shabat cualquier objeto
en la vía pública. La ropa que la persona lleva vestida no
está incluida en esta prohibición, siempre y cuando la vista
de manera correcta, de lo contrario se considera que la
está transportando. Por lo tanto, se permite tener vestido
el Talit (Gadol o Katán 465 ) en la vía pública, siempre y
cuando lo vista de manera correcta.466
' וכן פסק המ''ב (סי, באר היטב (סי' רסב' ס''ק ד') בשם מהרי''ל464
.)'רסב' ס''ק ה
ע' בב''י (סי' יג' ד''ה וכתוב בנ''י) שכתב ע''פ הריטב''א שרבים465
חוששים שלא לצאת ברה''ר בט''ק אפילו שציציותיו כשרים אא''כ
אולם הב''י,עושים באמצע הטלית אחיזות כדי לחבר שני צידי הבגד
.כתב דאין לחוש כלל ואין צורך לעשות אחיזות
.)' וע' עוד בשו''ע סי' שא' (סעיף כט,) רמ''א (סי' יג' ס''ב466
219 El Talit en Shabat
467ע' מ''ב (סי' שא' ס''ק קיב') מה שכתב בשם הט''ז והגר''ז ,ואף
שהביא ג''כ שאר אחרונים המקילים ,כל שמכסה עד למטה מכתפיו
נראה דיש להחמיר עכ''פ ברה''ר ,דספק דאורייתא לחומרא.
468ע' מ''ב (סי' שא' ס''ק קיג').
469מרן בב''י הביא דעת הרא''ש בשם הר''ח דכשיש בטליתו ציציות
פסולים ,אם מתכוין להניחם בבגד כמות שהם ,בטלים כלפי הבגד ,ואם
מתכוין לתקנם (להניח ציציות בכנף הרביעי וכדו') יש להם חשיבות
ואינם בטלים (ועובר על איסור טלטול בשבת כדלקמן) .וא''כ טלית
שאין בו שיעור הראוי מ''מ מותר לצאת בו לרה''ר שאינו מתכוין
להשתמש בציציות באופן אחר ,וכן פסקו החזו''א (סי' ג' אות כח')
וההלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' לב') .אמנם מרן (שו''ע סי' י'
ס''ז) פסק לענין בגד שסתומה מן הצדדים ,דאם חציו פתוח וחציו סתום,
מחמירים להטיל בו ציציות מספק אבל אינו יוצא לרה''ר .ומכאן הביא
ראיה הפמ''ג (סי' יג' א''א ס''ק ב') שיש לאסור לצאת עם ט''ק שאין בו
שיעור( ,וכן פסק המ''ב סי' יג' ס''ק ב') ועיין בס' תשובות והנהגות (ח''ב
סי' יג' דף יב') דס''ל דאין לתפוס דעת הרא''ש להלכה ע''ש .אמנם
הרעק''א (סי' יג' ס''ב) תירץ דמרן בסי' י' מיירי באופן שדעתו להתיר
הציציות ולפתוח את הבגד ולהטילם שוב ,וכ''כ בשו''ת שואל ומשיב
(ח''א סי' ב') .ולשיטתם פשוט שיש להתיר ללבוש טלית שאין בו
כשיעור וכדעת הרא''ש.
El Talit en Shabat 220
Tzitziot Pesulim
La prohibición de transportar en la vía pública, incluye
objetos cosidos a las prendas. Sin embargo, cuando la
persona no le da importancia a estos objetos, o si el objeto
esta cosido en función de la prenda, no es necesario
desprenderlo.
)'וע' עוד מה שכתב בס' תשובות והנהגות (ח''א סי' כ' ד''ה ונרא וכו
, וצ''ע כי לא נראה שלזה התכוין המ''ב,ליישב דעת המ''ב באופן אחר
דבשער הציון ציין מקורו בפמ''ג והוא כתב בהדיה דהאיסור הוא מפני
.הציציות
ע' מנחות (לז' ע''ב) דאם הטיל ציציות לג' כנפות ויצא לבוש בטלית470
, והטעם דכיון שאינו מקיים בהם המצוה,זו לרה''ר בשבת חייב חטאת
. ואם מטיל ציציות בד' כנפות מותר לצאת בהם בשבת,נחשבים כמשוי
.)ודינים אלו פסק מרן בסי' יג' (ס''א וס''ב
מרן בשו''ע (סי' יג' ס''ב) כתב וז''ל אם היא מצויצת כהלכתה מותר471
. ומשמע דאם אינה מצוייצת כהלכתה אסור,לצאת בה לרה''ר וגו' ע''כ
וכן פסקו המ''ב (סי' יג' ס''ק ב') וההלכה ברורה (סי' יג' ס''ק א') אמנם
היינו שיכול להשתמש,דוקא אסור כשעדיין יש חשיבות לציציות
221 El Talit en Shabat
477ע' בכף החיים (סי' יג' ס''ק א') שכתב בשם הפתחי עולם דאם עתיד
לפסוק הציציות ,לא שייך לומר דבטלי לגבי הבגד ,וכתב שכן משמע
דעת הלבוש והא''ר .ולכן מסיק לדינא להחמיר כדבריו.
478כ''כ הב''י (סי' יג') בשם הרא''ש ,וכן פסק הרמ''א (סי' יג' ס''ב) .וע'
בכף החיים (סי' יג' ס''ק ו') דהמחמיר לבדוק תע''ב.
Capítulo XVI
Respeto al
Talit y sus
Tzitziot
Respeto al Talit y sus Tzitziot 226
ולכאורה היה,)' כן פסק המ''ב (סי' כא' ס''ק ב, דהזמנה לאו מילתא היא479
שהרי כיון שלא קיימו מצוה איתם,מקום להקל כל זמן שלא השתמשו בבגד
אמנם מוכח במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) ובחזון איש.הם בגדר הזמנה
ומ''מ אפשר דאם.(סי' ג' ס''ק ג') דחל שם ציצית מיד אחר הטלתם בבגד ע''ש
. וצ''ע בזה,התיר אותם קודם שלבש הבגד פקע חשיבותן
227 Respeto al Talit y sus Tzitziot
מרן בשו''ע (סי' כא' ס''ב) פסק שאסור לעשות תשמיש מגונה עם480
וע' מה שכתבנו בחבורות, וע' במ''ב (ס''ק ג') דה''ה בציציות,הטלית
.'שבסוף הספר סי' ה
' ולדעת המ''ב שפוסק כהעולת תמיד (סי.) רמ''א (סי' כא' ס''א בהג''ה481
כא' ס''ק ד') מותר לזרוק הטלית לאשפה ואף הציציות מותר לזורקם לדעת
מרן לא התיר לזרוק אלא ציציות של מלבושי, אמנם לפי הט''ז.מרן בס''א
ולעולם אסור, אבל לא של טליתות המיוחדות לקיים בהם המצוה,הדיוט
וע' מה שכתבנו בחבורות שבסוף הספר.לזרוק הטליתות וכ''ש הציציות
.'סי' ה
בט''ק אפשר לצרף גם דעת הפמ''ג (א''א סי' כא' ס''ק א') דט''ק נחשב482
.כבגד הדיוט
ומ'מ נראה שאינו נכון להשתמש. מ''א (סי' כא' ס''ק א') בשם מהרי''ל483
.)בציציות צמר כפתילות לנרות שבת (שו''ע סי' רסד' ס''א
Respeto al Talit y sus Tzitziot 228
ואף שמן הדין יש מקום להקל כמו שבארנו בחבורות שבסוף הספר487
מ''מ כתב השו''ת גנת ורדים (או''ח כלל ב' סי' כה') שנהגו בט''ג,'סי' ה
. ומוכח מדבריו שאפילו לבית הטבילה אין נכנסים עם הט''ג,סלסול יתרה
.' ע' בחבורות שבסוף הספר סימן ה488
.)' אז נדברו (ח''ח סי' נ489
.' ע' בחבורות שבסוף הספר סימן ה490
Respeto al Talit y sus Tzitziot 230
497ע' בפמ''ג (סי' טו' א''א ס''ק ב') שהסתפק אם מותר להעביר ציציות
מבגד צמר שחיובו דאורייתא לבגד של שאר מינים שחיובם דרבנן
כמבואר בשו''ע (סי' ט' ס''א) .והארצות החיים (סי' טו' ס''א) פסק להקל
והביא ראיה מסי' תרעד' ס''א ,שפסק מרן דמותר להדליק נר מנר אע''פ
שנר השני אינו חיוב אלא הידור מצוה ע''ש ,ואע''פ שהרמ''א חלק על מרן,
אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דכיון שמהרמ''א סובר שחיוב בגד של שאר
מינים הוא דאורייתא ,ונמצא שבנידון דידן גם מרן וגם הרמ''א מתירים.
ואח''כ מצאתי בספר הלכה ברורה שהביא בשם ספר הציצית – הלכה
פסוקה (סי' טו' עמוד רפז') שיש לדחות דברי הארצות החיים ,שהרי בנר
חנוכה אין המצוה הראשונה מתבטלת ,מה שאין כן בנידון דידן דכשיתיר
הציציות מהבגד הראשון המצוה מתבטל.
498כן פסקו המ''א (סי' טו' ס''ק ב') והט''ז (סי' טו' ס''ק ב') והמ''ב (סי'
ט''ו ס''ק ג') ,וכן עיקר בין האחרונים .אולם עיין בפסקי תשובות (ר' סי'
טו') שכתב להחמיר כדעת המור וקציעה ועוד כמה אחרונים דס''ל שאין
להתיר הציציות כלל אא''כ נפסקו כמה חוטים ,דאע''פ שהוא עדיין כשר
יש מקום להחמיר ולתקנם ע''ש .וע' בכף החיים (סי' טו' אות ח') שדחה
דברי המו''ק כי הביא הרבה אחרונים שפסקו כדעת המ''א.
499ע' במ''ב (סי' כא' ס''ק טז') שכתב שהמחמירים שלא לכבס הטלית על
ידי אינו יהודי משום בזיון ,יכולים להתיר הציציות ואח''כ לתת אותו לא''י
לכבסו .ע''כ דס''ל שכל זמן שיש צורך לכבס הטלית וא''א לכבסו עם
Respeto al Talit y sus Tzitziot 232
Solo está prohibido quitar los Tzitziot de una prenda que
está obligada de Tzitzit, pero si se trata de un Talit que
se deterioró de manera que ya no se puede vestir, o el
Talit destinado para entera al difunto, está permitido
quitar sus Tzitziot.500
הציציות ,מותר להתירן ואינו נחשב שמבזה את הציצית .ונראה דה''ה אם
על ידי הכביסה יתקלקלו קצת הציציות דמותר להתירם.
500לענין טליתות של מתים כן כתב הב''י (סי' טו') בשם התוס' ,וכן פסק
הרמ''א (סי' טו' ס''א) .ולענין טלית שנתבלה דמותר להתיר הציציות כן
פסקו המ''ב (סי' טו' ס''ק ג') והכף החיים (סי' טו' אות יב') בשם הארצות
החיים.
501אע''פ שכתבנו לעיל שמותר להתיר הציציות מטלית שנתבלה ,נראה
דדוקא התירו בטלית שנתבלה שאינו ראוי ללובשו כלל ,אבל אם הבגד
ראוי ללבישה אע''פ שהוא אינו חפץ ללבשו לעולם נראה שיש להחמיר
שלא להתיר הציציות כי עדיין לא בטלה המצוה .ואם מפקיר את הטלית
לכאורה יהיה מותר להתיר הציציות ,דדינו כטלית של מתים דפטור
מלהטיל ציצית וצ''ע.
502כן פסק המ''א (סי' טו' ס''ק ב') וכתב שכן משמע בגמ' (מנחות מג')
בברייתא שא''א למכור טלית מצוייצת לעכו''ם עד שיתיר ציציותיה,
ומסביר המחצית השקל שכיון שלא כתבה הברייתא ''עד שיתיר ציציותיה
233 Respeto al Talit y sus Tzitziot
וכן פסק. ע''כ דמותר להתירם בלי להטילם בבגד אחר,''ויתנם בבגד אחר
.)'המ''ב (סי' טו' ס''ק ג
וז''ל כשמוכר טלית לחברו אסור, כ''כ המ''א (שם) בשם השאלתות503
וכן הסכימו לדין זה,ליטול הציצית אא''כ רוצה לקבעו בטלית אחר ע''כ
.)'המ''ב (שם) ושאר האחרונים (ע' בכף החיים סי' טו' אות יא
דהברכי יוסף (סי' טו' ס''ק ד') אוסר, אע''פ שיש מחלוקת בדבר504
הסכימו האחרונים להחמיר כהברכי,והעולת תמיד (סי' טו' ס''ק ב') מתיר
.) כמבואר במ''ב (שם) ובכף החיים (שם,יוסף
כמו שכתב הכף החיים (סי' טו' אות ד') בשם, דחיישינן לפשיעותא505
.מהר''י נחום
דאם הציציות הם, ע' במ''ב (סי' טו' ס''ק ג') בשם העולת תמיד והא''ר506
שלמות יש להזהר להתיר הכריכות ולא להפסיקן ולקרוע אותן כדי שלא
Respeto al Talit y sus Tzitziot 234
Varios
Se debe tener precaución de no arrastrar los Tzitziot
sobre el piso, sobre todo si existe posibilidad de que
sean pisados o si lo hace de manera constante.507
יכלה אותן דכיון דאחרים יכולים להשתמש בהן אין לכלותן ,ואח''כ כתב
בשם החיי אדם דאם קשה לו הטירחה יכול להפסיקן ואין בזה משום בל
תשחית כיון שאינו עושה דרך השחתה .ונראה דבימינו שאין דרך
להשתמש שוב בציציות ,אפשר דאין צורך להחמיר כלל .ומאידך בספר
לב חיים (ח''א סוף סי' צד') כתב דכיון שאנחנו נוהגים לרמז את שם ה'
בכריכות ,עדיף יותר לחתוך הציציות ולא להתיר הכריכות כדי שלא יפריד
את שם ה' (אע''פ שאין איסור בדבר) ע''ש.
507הנה הב''י (סי' כא' ד''ה כתב האגור וכו') הביא מה שכתב האגור בשם
ההגהות מרדכי ,וז''ל כל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא
השמד עכ''ל ,ולכן פסק בשו''ע (סי' כא' ס''ד) שיש להזהר שלא לגרור הציציות.
והקשה המ''א (ס''ק ג') דמהגמ' בברכות (יח ).משמע שאין להקפיד שלא יגררו
הציציות כי אם בבית הקברות ,והביאו דין זה הטור והשו''ע בסי' כג' ,ועוד הקשה
המ''א דאמרינן בגמ' שבן ציצית הכסת היו ציציותיו נגררים ע''ג כרים ,ומשמע
דהציציות של שאר האנשים היו נגררים על הארץ .ותירץ הקושיות בדוחק,
ואח''כ כתב דאפשר דמה שפסק מרן בסי' כא' היינו שלא יגררו הציציות בשעת
הלבישה אבל אם נגררין אח''כ דרך הילוכן אין בזה ביזיון.
ובכף החיים (סי' כא' אות יח') הביא כמה תירוצים באחרונים ,ויש נ''מ לדינא:
הנהר שלום כתב דהאגור לא קאמר אלא באופן שהם נגררים תמיד אבל אם הוא
לובש אותו באופן שלא יהיו נגררים אף אם פעם נגררו הציציות אין קפידא,
ובספר מצת שמורים כתב דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה ,אלא הטעם שלא
ידרוס עליהם ויפסדו ,ובספר מאמר מרדכי כתב שאין ביזיון אלא אם כן דורך
עליהם אבל אם רק נגררים מותר (הכל מבואר בכה''ח שם).
235 Respeto al Talit y sus Tzitziot
ומ''מ לכתחילה יש להזהר שלא יגררו הציציות כלל כפשטות דברי האגור ,וכדעת
המ''א בתירוצו הראשון.
508כ''כ העוד יוסף חי (ש''א לך לך אות ג') .וע' בספר הלכה ברורה (סי'
כא' ס''ק י') שפסק בשמו דאם רואה בחברו שציציות נגררות על הארץ
יודיענו כדי שיגביהן ,ואע''פ שבעוד יוסף חי לא פסק כן אלא למי שרואה
את חברו שדורס ציציותיו .ונראה דההלכה ברורה הבין שהעוד יוסף חי
ס''ל דדברי האגור נאמרו בעיקר כשיש חשש שידרוס אותם (דבעוד יוסף
חי כתב וז''ל יש ליזהר כשלובש טלית גדול שלא יהיו הציציות נגררים
על גבי קרקע וכ״ש כשהוא מהלך עכ''ל מוכח דיש יותר חשש כשהוא
מהלך ,ואפשר דטעמו מפני שאז יש חשש שידרוס אותם) ,לכן לפי
הפוסקים דס''ל שיש להזהר תמיד א''כ גם כשחברו לא דורסם יש להודיעו.
ופשוט שבמקום שחברו יתבייש על כך אינו ראוי להחמיר כההלכה
ברורה.
509עוד יוסף חי (לך לך אות ג').
510כ''כ מרן בב''י בסוף סי' כא' ,וכן דעת הדר''מ ,אולם יש מדייקים
מהרמ''א (סי' כא' ס''ג) להחמיר כמבואר במ''ב (סי' כא' ס''ק יז') ,מאידך
בספר הלכה ברורה (סי' כא' אות ט') כתב שהמנהג להקל בזה .ומ''מ ע'
בכף החיים (סי' כא' אות יז') שסיים דהמחמיר תבא עליו ברכה.
Respeto al Talit y sus Tzitziot 236
Donde hay un
muerto
Donde hay un muerto 240
Está prohibido llevar los Tzitziot del Talit Katán visibles,
cuando está a menos de 1.92 metros514 de distancia del
cuerpo sin vida o de la tumba,515 sin distinción de sexo
o edad del difunto.516
לכאורה היה מקום לומר כן גם בנידון דידן שהרי דוקא אסרו בציציות
של טליתות שלובשים לצורך מצוה כמבואר בשו''ע (סי' כג' ס''א) .וכן
משמע שהוא דעת המ''ב שכתב (סי' כג ס''ק ג') וז''ל ומה''ט גם ט''ק
שלובשו תחת למדיו אין בו משום לועג לרש כיון שהוא מכוסה ,אם לא
שהולך בלי לבוש העליון גם בהם אסור עד שיתחבם בהכנפות עכ''ל.
מוכח שאם הטלית מגולה צריך לתחוב הציציות בהכנפות ולכסותם ,אבל
אם הטלית מכוסה לא צריך לכסות הציציות ,ע''כ דס''ל שכל זמן שהבגד
מכוסה מותר להכנס לבה''ק אף שהציציות מגולים.
אמנם בלשון השו''ע (סי' כג' ס''א וכן ביו''ד סי' שסז' ס''ד) משמע דעיקר
ההיתר הוא משום הציציות ולא משום בגד הטלית ,וע' בב''ח (יו''ד סי'
שסז') שכתב שנהגו היתר בט''ק כיון שהציציות מכוסות ,ולכאורה
משמע כדברי ההלכה ברורה .וצ''ב דעת הב''ח ,דבסי' כג' כתב דאין
איסור להכנס לבית הקברות לבוש בט''ק מאחר שהוא מכוסה במלבוש
שאין בו ציצית ע''ש ,ומשמע דההיתר משום בגד הטלית.
ולכן נראה דלא התירו להכנס לבית הקברות כשהציציות מגולים אף
שהבגד מכוסה (ורק בבה''כ התירו דא''א בלאו הכי) ,אלא שהיה דרכם
ללבוש בגד עליון שהיה מכסה גם הציציות כדמוכח למעיין בס' עוד יוסף
חי (פ' בראשית אות י' ע''ש) .ולפי זה אין סתירה בדברי הב''ח .ואח''כ
מצאתי שכן תירץ ההלכה ברורה (שם עמוד קיג') בדעת המ''ב.
514שהם ד' אמות לפי הר''ח נאה.
515שו''ע סי' כג' ס''ג.
516ע' במ''ב (סי' כג' ס''ק ה') שפסק דבקבר של קטן יש להחמיר ,דשמא
נשמת אדם גדול היה ,אולם בקבר של אשה ליכא משום לועג לרש.
Donde hay un muerto 242
ועיין בכף החיים (סי' כג' אות ג') שהביא מחלוקת בדבר ומשמע שנוטה
להחמיר ,וכן המנהג כאן במקסיקו להחמיר בכל ענין.
517עיין בערוך השלחן (סי' כג' ס''ק ג') ומוכח דאם מכסה כל הטלית
גדול שרי ,וכן הפמ''ג (א''א סי' כג' ס''ק ב') אוסר להכנס בט''ג לבה''ק
אף אם הציציות מכוסות .אמנם המ''ב (סי' כג' ס''ק ג') מתיר אם מחביא
את הציציות של הט''ג ,וכן פסק הכף החיים (סי' כג' אות ח') ,וכן משמע
מפשטות דברי מרן שלא חילק בין ט''ג לט''ק.
518ע' במ''ב (סי' מה' ס''ק ב') שהביא מחלוקת אחרונים האם כל החדר
שהמת מונח בו נחשב כד' אמות לענין זה.
519אע''פ דיש ס''ס להקל ,דשמא אין להחמיר כי אם בתוך ד' אמות ואף
את''ל דכל החדר נחשב כד' אמות ,שמא דוקא אסור בגוף של איש ולא
של אשה כנ''ל מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאין לסמוך על זה
כיון שקל להזהר.
520שו''ע סי' כג' ס''ג.
521ע' במ''א (סי' כג' ס''ק ב') שהקשה ,שהרי מרן פסק שנוהגים להטיל
ציציות בטליתות של מתים גם בקבר ,ואוסר ללך בתוך ד' אמותיו ע''ש,
ועוד צ''ע דמאי שנא אם יש למת ציצית או לא ,הרי מ''מ אינו מקיים
243 Donde hay un muerto
מצוה שהרי הוא פטור מן המצוות .לכן פסק המ''ב (סי' כג' ס''ק ז') בשם
האחרונים להחמיר .וע' בכף החיים (סי' כג' אות ו') מה שכתב ליישב
דברי מרן וע' עוד תירוץ בשו''ת משיב דבר (ח''א סי' מז') .לכן אין לנו
להורות להחמיר נגד מרן השו''ע ,והמחמיר תע''ב.
522שו''ע (סי' כג' ס''א).
523מרן בשו''ע (סי' כג' ס''ג וסי' מה ס''א) פסק דבתוך בית הקברות יש
לחוש משום לועג לרש ,ואפילו שאינו בתוך ד' אמות של מת (כן דייק
הט''ז סי' מה' ס''ק א') ,אמנם הב''ח הקשה דבגמ' משמע שדוקא בתוך ד'
אמות של מת אסרו ולא בכל בה''ק ולכן פסק להקל להכנס לבה''ק כל
זמן שאינו בתוך ד' אמות של איזה מת .מאידך המאמר מרדכי (סי' מה'
אות א') חלק על הב''ח והסביר דכיון שיש הרבה קברות ,קל מאוד
שיבוא ליכנס בתוך ד' אמות של מת ולכן מן הדין אסרו בכל בה''ק ,ודעת
הט''ז (שם) שאין איסור מן הדין אלא שהטור ס''ל דראוי להחמיר שלא
להכנס לכל בה''ק שמא יתקרב לד' אמות של איזה מת .ויוצא נ''מ
ביניהם ,דלפי המאמר מרדכי משמע דאם הגיע זמן קר''ש והוא בבה''ק
חייב לומר .וע' במ''א (ע' מחצית השקל ופמ''ג) ובכף החיים (סי' מה'
סק''א) דג''כ פסקו להחמיר נגד הב''ח.
ולענין הלכה אף שבבה''ל (סי' מה' ד''ה אסור וכו') נוטה להקל כדעת
הב''ח ,ע' במ''ב (סי' מה' ס''ק א') שפסק דבתוק בה''ק טוב להחמיר אף
שהוא רחוק מהקברות יותר מד' אמות כל שהוא מסובב מקברות ,אבל
אם הוא בקצה של הבה''ק מעיקר הדין יש להקל ומ''מ טוב להחמיר ,וכן
Donde hay un muerto 244
דעת ההלכה ברורה (סי' כג' בירור הלכה ס''ק ב') .ונלע''ד דס''ל שלפי
הט''ז שאין איסור מן הדין בכל בה''ק אין להחמיר אא''כ יש חשש
מציותי ,אבל אם הוא רחוק מהקברות אין להחמיר.
524מרן בשו''ע (סי' כג' ס''ג וסי' מה' ס''א) פסק שבתוך הבית הקברות
יש לחוש משום לועג לרש ,ומאידך ביו''ד (סי' רפב' ס''ד וסי' שעו' ס''ד)
מוכח דלאו דוקא בתוך בית הקברות ,אלא גם כשהוא סמוך לבה''ק (ד'
אמות) יש לחוש משום לועג לרש .ולכן פסק המ''א (סי' מה' ס''ק א')
להחמיר .ומ''מ אם יש מחיצה בנו לבין בה''ק אין איסור כלל אפילו תוך
ד' אמות של הקבר כמבואר בשו''ע (יו''ד סי' שסז' ס''ו).
525כן פסק בס' פסקי תשובות (סי' כג' אות א') והטעם כי אמרינן דהוא
עושה המצוה או התפלה לכבוד המת ,וא''כ ליכא משום לועג לרש
כמבואר בשו''ע יו''ד (סי' שסז' ס''ג וסי' שמד' סעיף יז') .אבל כשהצדיק
קבור בתוך בית הקברות ,יש לאסור משום שאר המתים הנמצאים שם.
(וצ''ע מה שנוהגים לקרוא פסוקי תהילים בבה''ק לכבוד המת ,דלכאורה
כיון שקוראים אותם בתוך בית הקברות יש משום לועג לרש).
נא • תעשה ולא מן העשוי
וס''ל דאחרי הטלת הציציות לא מהני לקשור עוד חוט בציציות אפילו
שקשר אותו כשעדיין לא נפסלו.
וכמה אחרונים למדו מהר''י הלבן דכל שאין הפסול במצוה עצמה
אלא מחמת דבר צדדי לא אמרינן תולמ''ה ,ואפשר שמטעם זה מי
שהטיל ציציות בבגד שאולה ואחר כך קנה אותה אין משום תולמ''ה.
ועיין בפמ''ג )סי' יח'( דמסתפק במי שייחד מלבושו למלבוש לילה
והיטיל בו ציציות האם כשמיחד אותה ליום צריך להתיר הציציות,
ונלע''ד דטעם הספק הוא האם לייחד הבגד הוא בגדר ''מעשה''.
אולם בס' הלכה ברורה )אוצרות יוסף סי' לה'( הובא דעת בעל
ההשלמה דר''י הלבן דוקא הכשיר סוכה זו כיון שהסרת התקרה נחשב
מעשה כדי להתיר הסיכוך ,אבל אם לא נעשה שום מעשה אחר הטלת
הציצית גם ר''י הלבן פוסל ,ואכמ''ל.
תעשה ולא מן העשוי נ•
· ויש לחקור מה נקרא פסול בתוך הציציות ומה נקרא פסול חיצוני:
המ''ב )סי' טו' ס''ק ו'( כתב דאם הבגד נעשה בת ג' כנפות אינו יכול
להחזיר הכנף שנפסק )אפילו לדעת המ''א( ,וכן כתב הכף החיים
)סי' טו' ס''ק כא'( דאם נתעגל חד מהכנפות צריך להתיר כל הציציות
ולעשותם מחדש .וטעמם משום שהבגד נפטר מציצית לגמרי והוא
כפסול בתוך הציציות .אולם בס' ילקוט יוסף )מועדים עמוד קכב'(
כתב בשם הרב עובדיה יוסף שליט''א דדוקא אם נפסלו הציציות
עצמם א''א לתקנם אבל אם נתעגלו כנפי הבגד הוא פסול חיצוני
וניתן לתקן.
עוד יש לדון מה שכתב המ''ב )סי' יב' ס''ק ז'( דאם נעשו הציציות
בהכשר ואחר כך נפסק ראש אחד מהם ,אף אם לא נשאר בו כדי עניבה
יכ ול לקשור עליו עוד חוט ולעשותו יותר ארוך ,ואף אם יפסק אחר כך
הראש השני יהיה כשר ,כיון שבעת הקשירה היה כשר הציצית )אבל
אם בעת הקשירה היו הציציות פסולות לא יואיל כלום בתקנם לכו''ע,
דהוי פסול בתוך הציציות וכנ''ל( .אולם החזו''א )סי' ג' ס''ק טו'( חולק
מט • תעשה ולא מן העשוי
מאידך בסי' י' )ס''ק ט'( כתב הט''ז בדעת הרא''ש שאם הטיל ב'
גדילים באותו כנף אין תקנה ,דאף אם יחתוך הגדיל השני ,כבר נפסל
הגדיל הראשון ואחרי שחותך השני הוי תולמ''ה .והמ''א ס''ק ט' כתב
לשיטתו דיכול לחתוך השניות ולהשאר עם הראשונות ,דכיון שנעשו
בהיתר אע''פ שנפסלו אין תולמ''ה.
ומצאתי בלבושי שרד )סי' יב' על הט''ז ס''ק ד'( דהט''ז מודה למ''א
דכל שנעשו בהיתר ונפסלו יכול להכשירם ,אלא שס''ל להט''ז דאם
נעשה בל תוסיף באותו כנף נחשב לפסול בתוך הציציות שאינו יכול
להכשירו לכו''ע ,והמ''א סובר דבל תוסיף הוא פסול חיצוני.
לסיכום
oאם באחד מהם אין שיעור ציצית :לפי המ''א יכול לתופרם
עם ציציותם ,לפי הט''ז אסור )דנעשה כבגד אחר( ,ולפי
החזו’’א הוא מחלוקת ראשונים אם יכול להכשיר מה שנפסל.
oאם לא נשאר בשום חלק שיעור ציצית :ע' במ''ב )סי' טו' ס''ק
ח'( דאפילו למ''א אסור לתופרם כיון שלא נשאר שום בגד
כשר.
תעשה ולא מן העשוי מח •
דאם נחתך הכנף ונשאר מחובר לבגד בפחות מג''א ,הוי כאילו נפסק
לגמרי.
ויש דעה שלישי באחרונים והוא דעת הט''ז שדחק לפרש שיטת
הנ''י והרא''ש כדעת התוס' ,וס''ל דכל שנפסק מהבגד אינו יכול לתופרו,
ואפילו שלא נפסק לגמרי אלא עדיין מחובר ,אם החיבור הוא פחות
מג''א נחשב כאילו נפסק .וטעמו משום שכל שנפסק נחשב כאילו הוא
בגד אחר ,וכיון שנעשה בגד אחר שוב אינו יכול לחברם וכנ''ל .ולפי זה
אפילו שבשני החלקים יש שיעור לחייבם בציצית אינו יכול לתופרם עם
ציציותיהם כיון שנעשו כב' בגדים )ואף שלכאורה סותר דעת הרשב''א
המובא בב''י דהשיב בתשובה דאין תולמ''ה אם לב' החלקים יש שיעור
בגד ,ע' בט''ז שהבין דדעת הרשב''א דאין לפסול הציציות של בגד אחד
אפילו שתופר עליה עוד בגד בלי ציציות ,אבל אינו מתיר לתפור ב'
בגדים עם ציציות(.
מצאנו בט''ז )סי' י' ס''ק ו'( דאם הטיל ציציות בה' כנפות )דהוי בל
תוסיף( יכול לחתוך אחד מהם כיון שהאחרים לא נעשו בפסול ,ומשמע
דאפילו שאחר כך נפסלו כיון שלא נעשו בפסול יכול לתקן הבל תוסיף
ואין כאן תולמ''ה וכדעת המ''א ,ואע''פ שיש להקשות מה שהקשה
הפמ''ג דלכאורא היה צריך לחתוך דוקא הכנף שנעשה באחרונה דאם
לא כן אחד מהכנפות )החמישי( נעשה בפסול ,מ''מ נמצאנו למדים
מדברי הט''ז דכל שנעשה בהיתר מותר לתקן מה שנפסל ואין בזה
משום תולמ''ה.
מז • תעשה ולא מן העשוי
וא''ת א''כ כשנפסקה חתיכה יותר קטנה מג''א על ג''א למה א''א
להחזירה עם ציציותיה ולפי הרא''ש ניחא שהרי נחשב כאילו אין בגד
כלל ,אולם לנ''י למה אסור .עיין במ''א )סי' כג ס''ק א'( דדוקא אפשר
להכשיר הפסול אם הוא פסול חיצוני ,אבל פסול בגוף הציציות א''א
לתקן ,ועל פי זה י''ל דאם נקרע הכנף הוי פסול בציציות עצמם וא''א
לתקנן לעולם.
המ''ב )סי' טו' ס''ק ה'( כתב דלדעת המ''א מותר לתפור ב' בגדים
שלכל אחד מהם יש שיעור לחייבו בציצית ולכל אחד יש ציציות בשתי
כנפות )אע''פ שלא היו מתחילה אותו בגד( ,והא דתניא שלא יביא אמה
על אמה ממקום אחר ס''ל דאמה לא הוי שיעור טלית .אולם החזו''א
)סי' ג' ס''ק כא'( חולק על המ''ב בהבנת המ''א וס''ל דהמ''א אוסר בזה.
ונלע''ד להסביר מחלוקתם דהמ''ב הבין דעיקר האיסור דתולמ''ה הוא
כשנפסלו הציציות ואז דנים אם יש אפשרות להכשירם שוב )כשהיו
באותו הבגד( ,אולם אם לא נפסלו הציציות אין תולמ''ה כלל .מאידך
החזו''א הבין דאם הציציות נעשו בבגד אחר יש משום תולמ''ה ,דכלפי
הבגד השני הוי עשיה חדשה ולכן אפילו שב' חלקים היו כשרים כיון
שלא נעשו באותו בגד אסור להחזירם ,ודוקא אם נעשו באותו בגד
מותר לתקנם.
עד כאן ביארנו דעת המ''א ,אולם החזו''א )שם( כתב דדוקא לדעת
הנ''י והרמב''ם מותר לחבר מה שנפסל ,ולדעת רש''י והרא''ש והתוס'
אסור להחזיר הכנף שנפסל משום תולמ''ה .ולכן ס''ל דיש להחמיר שלא
לתקן מה שנפסל ,אפילו שהוא פסול חיצוני משום דהוא ספק
דאורייתא.
אולם אם נשאר בכל אחד מב' חלקי הבגד שיעור החייב בציצית,
לא נפסלו הציציות .ובזה ס''ל דלכו''ע יכול לתפור ב' החלקים עם
הציציות שלהם ,כיון שלא נפסלו ונעשו באותו בגד .ועוד מחמיר החזו''א
תעשה ולא מן העשוי מו •
.3דעת הרא''ש דאם נפסק מהטלית חלק יותר קטן מג''א על ג''א שוב
אין לחלק הזה חשיבות בגד ,ולכן א''א לתופרו שוב לשום בגד ,דאף
אם יתפור אותו ,נחשב כאילו אינו .ולשיטתו אפילו שיתפור החלק
ההוא בלא ציציות אינו יכול לשים אחר כך ציציות דהחלק ההוא לא
נחשב בגד כלל .אבל אם יש לחלק הזה יותר מג''א על ג''א יכול
לתופרה שוב לבגד .ולכאורא יכול לתופרה אפילו עם ציציותיו,
דהברייתא כתבה דאין להביא אמה על אמה עם ציציותיו ממקום
אחר משמה דאם נפסק מאותו בגד יכול להחזירה) .אולם החזו''א
הבין דכיון שהרא' 'ש דחק לפרש הברייתא דמדובר בלי ציציות י''ל
דאוסר להחזיר עם הציציות אפילו יותר מג''א כמבואר להלן(.
.4שיטת הנ''י דאם נפסק הכנף עם הציציות ,כל שאין בכנף שנפסק
יותר מג''א על ג''א ,אינו יכול לתפור הכנף עם הציציות ,אולם אם
נשאר בכנף שנפסק יותר מג''א על ג''א יכול להחזיר אותה לבגד
עם ציציותיה .וחולק על הרא''ש דמתיר לתפור הבגד בלא ציציות
אפילו שאין בו ג''א על ג''א.
מרן בשו''ע )סי' טו' ס''ב( פסק דאינו יכול ליקח הכנף עם ציציותיו
ולתופרו בבגד אחר ,ומשמע דבאותו בגד מותר ,וכן מבואר בס''ג.
ואח''כ בסעיף ד' כתב שלשה פירושים על הברייתא דנקרע הטלית תוך
ג' :בתחילה כתב פירוש רש''י ,ואחר כך פירוש הרא''ש ,ובסוף פירוש
הנ''י .והשמיט לגמרי דעת התוס' ,ולפי המבואר י''ל דמרן השמיט דעת
התוס' כי ס''ל בס''ג דאע''פ שנחלק הבגד לשתים אין משום תולמ''ה,
כנ''ל.
וכן פסק המ''א )סי' טו' ס''ק ג'( דאם נפסק מן הבגד חלק יותר
גדול מג''א על ג''א יכול לתופרו שוב ,ואין תולמ''ה כיון שנעשה בהיתר
בבגד זה ,אבל אינו יכול לחבר אותו לבגד אחר כיון שכלפי הבגד החדש
הוי עשיה חדשה וא''כ כלפיו הוא כאילו לא נעשה בהכשר לעולם )ועיין
בלבושי שרד ,דדעת המ''א כדעת הב''י(.
מה • תעשה ולא מן העשוי
איתה בגמ' )מנחות מא' ע''א( אמר ר' יהודה טלית שנקרעה חוץ
לשלש יתפור ,תוך שלש לא יתפור ,תניא נמי הכי טלית שנקרעה חוץ
לשלש יתפור ,תוך שלש רבי מאיר אומר לא יתפור וחכ"א יתפור ,ושוין
שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ותולה בה ,ושוין
שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ובלבד שלא תהא מופסקת ע''כ.
משמע מהברייתא דאינו יכול להביא ציציות ממקום אחר אבל אם
היו באותו בגד לכאורה אין כאן תולמ''ה.
ומביא הב''י )סי' טו'( ד' דעות בראשונים בכוונת ''תוך ג' לא
יתפור'':
.1רש''י מפרש דאין לעשות שום תפירה במקום שראוי לטלות הציציות
דהיינו תוך ג' אצבעות ,וזו גזרת חז''ל שמא יצרף חוט התפירה
למנין ח' חוטים והוא לא נעשה לשמה.
.2דעת התוס' שכוונת הגמ' דאם נקרע הטלית ועדיין מחובר לבגד,
אם יש ג''א מחוברים נקרא מחובר והציציות הם חלק מהבגד ,אבל
אם נשאר מחובר פחות מג''א לדעת ר''מ הוי כאילו אינם בבגד וא''א
לתופרו שוב עם ציציותיו משום תולמ''ה ,וכל שכן שאינו יכול לתופרו
שוב לבגד כשנפסק לגמרי .ומה שכתוב בגמ' דשוין שלא יביא אמה
על אמה ממקום אחר ,לאו דוקא ממקום אחר אלא ה''ה מאותו
הבגד.
סימן ו'
אמנם אפשר שלפי הערוך השלחן שהבנו לעיל ,יש מקום להחמיר
כהאז נדברו ,ומ''מ לדינא יש לפסוק לקולא כי אפשר לצרף השיטות
3
דס''ל שאין לבה''כ שלנו דין בה''כ כמו בזמן הגמ'.
3ע' בס' הלכה ברורה )ח''א שו''ת אוצרות יוסף סי' יב'( שהביא השיטות
שבנידון זה.
כבוד הטלית והציציות מ•
והנה בס' ערוך השלחן )סי' כא' סק''ו( כתב דמרן התיר להכנס
לבה''כ עם הציציות מפני שיש טורח לפשוט את בגדיו ,ולכן פוסק
דבט''ג אסור להכנס לבה''כ דאין טורח .וא''כ בנידון דידן אין להתיר
להכנס לבה''כ בט''ג כלל .ומ''מ מהט''ז משמע שכל שהוא מכוסה מותר
ולא מחלק בין טורח ללא טורח ,וכן בבא''ח הנ''ל מוכח שלא סובר
כהערוך השלחן.
ע' בספר אז נדברו )ח''ח סי' נ'( שכתב דלהניח הטלית בבה''כ
לכו''ע אסור ,והוא לשיטתו שהבין דהיה ראוי לאסור אפילו להניחו
בבה''כ אלא שהתירו להכנס כשלבוש בט''ק מפני הטורח לפושטו וגם
כדי שלא יהיה בלא מצות ציצית ,ולכן כשאינו לבוש בא אסור .אמנם
מדברי הפוסקים שהתירו להכנס בט''ג לבה''כ להשתין לא משמע כן,
דהא אפשר לפשוטו בקלות ,וגם בדרך כלל יש לו ט''ק ,ואעפ''כ היתירו
להכנס.
וכן בט''ז )כא' סק''ג( שהביא דברי חז''ל וז''ל בגדים שבישל בהן
קדירה לרבו ,אל ימזוג בהם את הכוס ע''כ ,משמע דההקפדה היא
להכנס כשהוא לבוש בהם ודו''ק.
לט • כבוד הטלית והציציות
הט''ז )שם( כתב דמותר להכנס לבה''כ לבוש בט''ק כיון שהוא
מכוסה בבגדים ,ודייק הפמ''ג )מ''ז ס''ק ג'( שלמעלה מבגדיו אסור.
וכתב שהמנהג להקל בט''ק .ועיין באשל אברהם )כא' ס''ק א'( שכתב
דדוקא בט''ג אסור לעשות תשמיש שאינו מגונה כי מיוחד לתפילה אבל
בט''ק שרי כי הוא מלבוש הדיוט.
ויש לשאול לדעת הט''ז למה מותר להכנס לבה''כ לבוש עם
הט''ק ,הרי אע''פ שהטלית מכוסה מ''מ יש לאסור משום שהציציות הם
מגולות .וכמו כן יש לברר מה שכתב הבן איש חי )ש''א פ' בראשית אות
ט'( דאם נכנס לבה''כ והט''ק שעליו אינו מכוסה ,יש לו לאחוז הציציות
בידיו ולכסותם ,וצ''ב שהרי מ''מ הבגד מגולה.
ואין לדמות למה שכתבו הפוסקים בסי' כג' דמותר להכנס לבית
הקברות בט''ק )ע' מ''ב סי' כג' ס''ק ג'( ,דאפשר דהתם מיירי שיש לו
מלבוש עליון שמכסה גם הציציות של הט''ק ,מה שאין כן כשנכנס
לבה''כ.
ולכן אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דכל זמן שהציציות מכוסים לא
ניכר שבגד זה מיוחד למצוה ,וכן אם הבגד מכוסה אין היכר אם הציציות
באים לפטור מלבוש הדיוט )שמותר להכניסו לבה''כ כנ''ל( או בגד
מיוחד למצוה .והוסיף דדוקא הקילו בט''ק כדי שלא יהיה כדי הילוך ד'
אמות בלי ציצית ,אבל בט''ג לא מצאנו שהקילו להכנס לבה''כ אפילו
אם יכסה הציציות.
והמ''ב )ס''ק ג'( כתב דתשמיש מגונה הוא יותר חמור מלזרוק
אותם לאשפה ,ולכן פסק דאף בציציות אסור לעשות בהם תשמיש
מגונה ,ובזה מובן דעת העולת תמיד )סי' כא' ס''ק ד'( שכתב דלא אסרו
תשמיש שאינו מגונה כי אם בציציות אבל בטלית עצמו מותר.
אולם הט''ז )ס''ק ג'( כתב דמרן החמיר יותר בטלית )שאסר
תשמיש מגונה( לפי שהוא בגד מיוחד למצוה ואילו בציציות הקיל לזרקן
לאשפה כי אין הבגד מיוחד למצוה אלא למלבוש .והסביר הלבושי שרד
דהחילוק של הט''ז הוא בין טלית של מצוה לציציות של בגד הדיוט,
אבל הציציות של טלית של מצוה פשיטא דלא יגרע הציצית מהטלית.
וכל זה אינו אלא לענין הציציות עצמם ,ויש לחקור האם לטלית יש
אותם דינים.
כבוד הטלית
והציציות
לג • חשיבות הברכה
לקיים המצוה בגדר ''אינו מצווה ועושה'') 2ע' מ''א סי' יד' ס''ק ה'( ובזה
אינו חייב לברך לכו''ע 3.וא''כ היה מקום לומר דעדיף לקיים מצוה בגדר
''אינו מצווה ועושה'' ולא להכנס לספק אם מבטל הברכה או לא ,אבל
לעולם אין לבטל המצוה מפני הברכה ,דברכות לא מעכבות .ומ''מ לא
כתבתי אלא בדרך לימוד ,אבל למעשה אין לנו לזוז מהוראת האול''צ
הנ''ל.
נ.ב :והרב מיכאל פרץ ביקש להוסיף דבעצם הדין של הרב בן ציון
נראה לו לגבי מי שנפל טליתו מאליו לקראת סוף התפילה דיש להורות
להקל שילבש אותו שוב בלא ברכה.
2ע' בקידושין )לא' ע''א( דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה
ועושה.
3אפילו לדעת ר''ת שהביא הטור בסי' יז' שמי שאינו מצווה ועושה יכול
לברך ,משמע מלשון הטור והב''י דאין לו חיוב לברך אלא שאם רוצה
הרשות בידו ,וי''ל דעיקר חשש הדרך החיים הוא לבטל ברכת המצוה
כשהוא חייב לברך ולא כשהיא רשות.
חשיבות הברכה לב •
לקיים המצוה כלל כי אם בלא ברכה ,לכאורה עדיף לקיים אותה בלא
ברכה מלא ל קיימה כלל ,דהא ברכות אינן מעכבות ,וכמו שמצאנו בכל
מקום שיש ספק אם לברך או לו ,כגון שאין לבגד שיעור לכל הדעות ,או
שלובש הטלית בלילה וכדו'.
אולם המ''ב בסי' יד' פסק בשני מקומות כהדרך החיים ,שאם יש
לו ספק אם קנה הטלית מהבעל או קיבל אותו בהשאלה ,עדיף יותר
שיכוי ן לא לקנותו ואז יהיה פטור ממצות ציצית ואין לו לברך לכו''ע
בלבישתו .וצ''ע שאע''פ שיצא מספק ברכה ,גם אינו מקיים מצות ציצית
בבגד זה לכו''ע .וא''כ מוכח שעדיף לא לקיים המצוה כלל ממה שיקיים
אותה בלא ברכה .ומוכרחים לומר שהוא דוקא במקום שהוא לבוש ט''ק
שמקיים בו המצוה ,כדי שלא יסתור כל המקומות שמצאנו שיש לו
לקיים המצוה בלא ברכה ,ועוד נראה שבמקום שאם לא יקיים המצוה
יתפלל בלא עיטוף או שימעט בכבוד הציבור ,כגון שיש לו ט''ג דידיה
המוטל בספק ועכשיו בה להתפלל או לעלות לתורה רשאי ללובשו אף
בלא ברכה .וכן מצאנו בשו''ת אור לציון )פרק מד' אות יא'( שאם נפל
טליתו מעליו שלא במתכיון ,אם הוא לקראת סוף התפילה עדיף יותר
שלא ילבש אותו מטעם הנ''ל ,ושכן היה נוהג הרב עזרא עטייא ע''ה.
מוכח דדוקא כשהוא לקראת סוף התפילה ,אבל אם הוא עדיין בתחילת
1
התפילה ,יש ללובשו בלא ברכה וכמו שכתבנו.
ולולי דברי האור לציון הייתי אומר דהדרך החיים לא אמר כן כי
אם בטלית שאולה ,דאע''פ שאין לו חיוב ,מ''מ אם יש לבגד ציציות ,יכול
חשיבות הברכה
הבה''ל )סי' ח' ד''ה אם לא היה וכו'( פסק שאם מסתפק אם יש
לו לברך על הטלית או שכבר פטר אותו בברכתו הקודמת ,יסיח דעתו
ואז יהיה חייב לברך לכו''ע ,ומכאן מוכח דעדיף לגרום ברכה שאינה
צריכה לפי שיטה אחד כדי שיהיה חייב לברך לכ''ע .וכן כתב בספר
תבואת שור )סי' יט' ס''ק יז'( לענין שחיטה ,דראוי לגרום ברכה מספק,
כדי שודאי יחול ברכה על המצוה ,ומקורו בב''י סי' ח' ע''ש.
ולענין הטלית ,מלבד שהוא ספק גורם ברכה שאינה צריכה ,הוא
נשאר בלי לקיים המצוה איזה זמן ,דכל רגע ורגע שהאדם לבוש בטלית
מצוייצת מקיים מצוה )שו''ע סי' כה' ס''א( .נמצאנו למדים שעדיף לקיים
מצות ציצית פחות זמן בברכה מלקיים אותה יותר זמן בלא ברכה.
והנה הבה''ל רק פסק כן לענין ט''ג ,דמ''מ הוא לובש ט''ק )ובזה
מקיים מה שכתוב בטור סי' ח' שלא להיות כדי הילוך ד' אמות בלא
ציצית( ,אבל אם מחמת שיש לו ספק אם לברך ישאר בלא טלית היה
נראה שעדיף יותר ללבוש את הטלית תיכף אע''פ שלא יוכל לברך
אח''כ .אולם אחרי העיון מצאתי שהתבואות שור הביא ראיה ממה
שנהג מהר''ם ,שלא היה לובש ט''ק עד בואו מבית הכנסת ואז היה
חייב לברך על שני הטליתות לכו''ע )מובא בב''י סי' ח'( .מוכח שעדיף
להיות ד' אמות בלא ציצית ולקיים אח''כ המצוה עם ברכתה.
עד כאן בארנו עד כמה חשוב לברך על קיום המצוה ,שדוחים כמה
רגעים ממצות ציצית כדי שיסיח דעתו ויקים אח''כ המצוה עם ברכתה,
ואפילו שישאר כדי הילוך ד' אמות בלא ציצית .אולם אם אין לו אפשרות
סימן ד'
חשיבות
הברכה
כז • עטיפה בטלית
והרב יוסף טוויל שליט''א אמר דאין להביא רעיה מס''ג כדי לדחות
עטיפת הגוף לאחר עטיפת הראש ,דמרן לא פסק כן אלא בט''ק מפני
הטירחה ,דקשה מאוד לכסות הגוף ואחר כך לכסות הראש ,אבל בט''ג
דבקלות אפשר להקדים עטיפת הגוף יש להקדימה .וכמו שמצאנו
בשו''ת אור לציון )ח''ב פ' מד' אות ח'( שפסק להקדים עטיפת הגוף
לעטיפת הראש.
ולכן פסק לדינא דבט''ג יש לכסות הראש והגוף יחד מיד אחר
הברכה ,ולהשאר כך כדי הלוך ד' אמות ,ואחר כך לעטוף ראשו כעטיפת
הישמעאלים.
עטיפה בטלית כו •
ועוד למדנו ממרן בס''ג ,דאע''פ שעיקר המצוה היא לכסות הגוף,
מ''מ במקום שא''א לכסות הגוף והראש כאחת ,יש להקדים כסוי הראש
לכיסוי הגוף .ואף שלכאורה היה לנו להקדים עטיפת הגוף כדי לסמוך
המצוה לברכה ,י''ל שנוסך הברכה הוא ''להטעתף'' ,ולכן עדיף לסמוך
1
העיטוף )כיסוי הראש( לברכה.
1כן משמע קצת בלשון המהר''י אבוהב שהביא הב''י )סי' ח' סוף ד''ה
ובתרומת הדשן וכו'( שעיקר מה שאנחנו מחמירים לכסות הראש הוא
מפני שנוסח הברכה הוא להטעתף.
2ע' בספר חמדת סי’ ב' שמאריך האם עטיפת הישמעאלים היא עטיפת
הראש בלבד או בעינן ג''כ עטיפת הגוף ואכמ''ל ,ומ''מ כבר למדנו ממרן
בס''ג דמהני לעשות העטיפה לחצאין כדי להמחיר לפוסקים דבעינן
עטיפה ע''ש.
כה • עטיפה בטלית
עטיפה בטלית
עיין בטור )סי' ח'( שהביא מחלוקת בין הגאונים שסוברים דאופן
לבישת הטלית הוא כעטיפת הישמעאלים דהיינו עטיפה גמורה,
ומאידך דעת הבעל העיטור )שער ב' ח''ג( שסובר דדרך העטיפה
רחבה לקומת האיש ,ומחזיר שתי ציצית לפניו ושתים לאחריו כדי
שיהיה מוקף במצות ,דהיינו שרק הגוף מתכסה בטלית ,וכן דעת עוד
כמה ראשונים כמבואר בב''י.
וע'' בב''י שיש עוד שיטה אמצעית ,והוא דעת המרדכי והאור זרוע,
שמצריכים שהבגד יכסה הראש ,אבל לא מצריכים שיהיה מעוטף
כעטיפת הישמעאלים.
ומרן בסי' ח' ס''ב פסק לגבי ט''ג וז''ל סדר עטיפתו כדרך בני אדם
שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם פעמים בכסוי הראש ופעמים
בבגלוי הראש ,ונכון שיכסה ראשו בטלית ,ע''כ.
ובס''ג פסק וז''ל טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש ,אף על
פי שאין בהם עיטוף ,יוצאים בהם ידי חובת ציצית .וטוב להניח אותו על
ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו ,ויעמוד כך מעוטף כדי הילוך ארבע
אמות ,ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבשנו ,עכ''ל.
הנה מרן כתב מפורש בס''ג דאף שאין עיטוף כלל ,יוצאים ידי
חובת ציצית ,וכדעת הבעל העיטור ,ואח''כ מסיק דטוב להחמיר
להטעתף כדי הלוך ד''א ,ובפשטות אין כוונת מרן להצריך עטיפת
הישמעאלים בט''ק אלא כיסוי הראש בלבד ,דמקורו בתרומת הדשן
ובמהרי''א שלא הזכירו כלל דעת הגאונים אלא דעת האור זרוע,
כמבואר בב''י.
סימן ג'
עטיפה בטלית
כא • הטלת הציציות לשמה
וחשוב לציין דאף אם עשה הסיח הדעת גמור ,אפילו שעברו כמה ימים,
עדיין אמרינן דכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה )ע' מ''ב סי'
יא' ס''ק ה'(
(2אם אמר לשם מצות ציצית בין התחיבה ועשית הקשר הראשון יש
להקל לברך דיש לצרף דעיקר הדעה דאמרינן הסע''ת אפילו לדעת
רבנן וכמו שבארנו ,ועוד דדעת הרמב''ם דלא בעינן לשמה כלל ,ועוד
דשמא אפילו לרא''ש אמרינן סתמה לשמה כמבואר בבה’’ל )סי' יד'
ד''ה לא יברך וכו'( ,ועוד יש לצרף דעת החזו''א דהתחיבה לא בעינן
לשמה אפילו לדעת הרא''ש.
(3אם אמר אחר הקשר הראשון ,בין שאמר מיד אחר כך או שאמר
לפני סיום הקשר האחרון .יש לנו ג' ספקות להקל ,דדעת הרמב''ם
דלא בעינן לשמה כלל ,ושמא אפילו לרא''ש אמרינן דסתם טליה
נעשית לשמה ,ועוד דאם אמרינן הסע''ת אף לחזו''א יהיה כשר,
ולכן ברור דיכול ללבוש הטלית .וצ''ע אם יכול לברך עליו.
על טלית זו מכח ג' צירופים אלו .וכמו שמצאנו דהמ''ב מיקל לברך
בצירוף ג' ספקות )ע' סי' יח' ס''ק ז'(.
ולכאורה אין נ''מ למ''ב אם אמר שעושה אותם לשם מצוה ציצית
לפני הקשר הראשון או אם אמר באמצע חוליה הראשונה ,דלשטתו
בעינן לשמה מדין תורה גם בתחיבה וגם בחוליה הראשונה.
וי''ל עוד ,דאף אם אמר לשם מצוה אחר החוליה הראשונה ,או
שאמר אחר שסיים הטלת הציציות בכנף אחד והתחיל בכנפות אחרות,
ג''כ כשר .דכיון שכל הציציות מצוה אחת עדיין י''ל הסע''ת ,וכמו
שמצאנו בבה''ל )סי' יד' ד''ה בלא כוונה( בענין כל העושה על דעת
ראשונה עושה ,ולא נראה לחלק בין הנושאים.
ולפי זה אפילו שעשה הסיח הדעת בין עשיית הציציות עדיין יכול
לומר הסע''ת וכמו שכתב המ''ב )סי' יא' ס''ק ה'( לגבי כל העושע על
דעת ראשונה עושה )וכן מצאנו בגמ' דב''ב הנ''ל ובגיטין הנ''ל דהסע''ת
אפילו שעשה הסיח דעת(.
למעשה:
(1אם אמר לשם מצות ציצית לפני תחיבת הציציות בכנף ,הציצית
כשר לכו''ע ,ואע''פ שלא הזכיר שוב שקושר אותם לשמה אמרינן
דכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה )מ''ב סי' יד' ס''ק ו'(.
ומסקנת הבה''ל )סי' יד' ד''ה בלא כוונה וכו'( דאמירה אחת סגי לכל
הד' ציציות כיון שהם מצוה אחת .ולפי זה יש לומר דבעושה ב'
טליתות חייב לומר שעושה אותם לשמה בתחלת כל טלית )וכן פסק
בס' פסקי תשובות סי' יד' אות ד'(.
יט • הטלת הציציות לשמה
לפי זה ניתן להבין דעת הבה''ל בסי' יד' שאינו רוצה לצרף דעת
הארצות חיים כעוד סניף להקל מטעם ג' ספקות ,אלא שרצה לומר
דלפי סברת הארצות החיים דהטלת הציציות הוי סתמה לשמה ,י''ל
דאפילו רבנן מודים דהוכיח סופו על תחלתו) .ואפילו הכי לא הקל לברך
אלא בצירוף דעת הרמב''ם כי הסתפק שמא לא כ''ע מודו לארצות חיים
דאמרינן סתמה לשמה( .אולם אחר כך הסתפק דהים של שלמה
והפרישה ס''ל דרבנן לא אמרי הסע''ת כלל.
תחלתו עכ''ל ,וכן העתיק בזה הלשון מרן בחו''מ סי' רמה' ,מוכח דס''ל
שהספק הוא למה שתק ואין הספק האם שייך לומר הסע''ת.
וכן מוכח ג''כ בתוס' בחולין )דף לט' ע''ב ד''ה כי לא אתי וכו'(
שכתב דבב''מ )ו' ע''א( שפיר פריך האם אמרינן הסע''ת בין לרשב''ג
ובין לרבנן .וא''כ מוכח דגם לרבנן שייך לומר הסע''ת.
א( יש לומר דבקיסרי הסתפקו איך להבין דעת ת''ק החולק על
רשב''ג ,האם חולקים עליו דכיון דשתק מוכח דרצה לקנות ובשחיטה
מודו ליה לרשב''ג דאמרינן הסע''ת כיון שאין הוכחה כנגד מה שעשה
בסוף ,או דלמה ,רבנן לא סוברים הסע''ת כלל וא''כ אפילו בשחיטה
חולקים עליו .ולכן לא פסקו איסור גמור דהסתפקו שמא רבנן מתירים.
ב(י''ל שיש ליהודי חזקת כשרות דאינו שוחט לע''ז וא''כ לא סגי
הוכיח סופו על תחלתו לאפוקי מחזקת כשרות .וכמו במקנה נכסיו על
ידי אחר ,דכיון דשתיק יש לומר שרצה לקבל וא''כ לא סגי הסע''ת
לאפוקי מחזקת כשרות )וזה עיקר לדעת הכתב סופר(.
למעשה דעת הרמב''ם ,הטו''ר והשו''ע )יו''ד סי' ד' וחו''מ סי'
רמה'( דבין בשחיטה ובין בשתק ולבסוף צווח יש להסתפק אם אמרינן
הוכיח סופו על תחלתו .ודעת הרא''ש )עיין בטור חו''מ סי' רמה'( ורבנו
ירוחם )מובא בב''י יו''ד סי' ד' לפי פירוש הפרישה סי' ד' והים של שלמה
חולין פ''ג סי' כ'( דהלכה כרבנן ולא אמרינן הוכיח סופו על תחלתו
)לפחות בב' סוגיות הנ''ל(.
יז • הטלת הציציות לשמה
ויש לחקור למה ת''ק חולק על רשב''ג ,האם מפני שלא אמרינן
כלל הסע''ת או דלמה דוקא כאן חולקים דס''ל דאם לא צווח מוכח דרצה
לקנותם ,אבל במקום שברור שהסוף מוכיח על תחלתו מודו לרשב''ג.
אולם בגמ' בגיטין )סו' ע''א( מובא דעת רשב''ג ואין מי שחולק עליו
ע''ש ,וע' בר''ן שם שכתב שרשב''ג בא לפרש את ת''ק וא''כ מוכח )על
כל פנים לדעת הר''ן( דכאן רבנן מודים לרשב''ג ואומרים הסע''ת.
והרמב''ם כתב )בפרק ד' דהלכות זכיה ומתנה ה''ג( וז''ל זיכה לו
על ידי אחר וכששמע המקבל שתק ואחר כך צווח ואמר איני מקבלה,
הרי זה ספק אם זה ששתק כבר רצה וזה שחזר וצווח חזר בו ,או
ששתק מפני שעדיין לא הגיע לידו כלום וזה שצווח הוכיח סופו על
הטלת הציציות לשמה טז •
מלתא 3.וא''כ כל שיש הוכחה ממקום אחר אין צורך שיהיה דבור ,ובזה
מובן הס''ס הנ''ל דשמא לא בעינן אמירה כלל ואף את''ל דבעינן אמירה
שמא הסע''ת והוא במקום דבור.
ומצאתי שכן כתב בתבואות שור )מובא בכתב סופר חולין לט'
ע''ב( דהוכיח סופו על תחלתו הוא במקום דבור.
יש לברר דעת המ''ב בענין הסע''ת דהבה''ל )סי' יד' ד''ה לא יברך
וכו'( רצה להקל לברך למי שעשה הטלת הציציות סתם ולפני החוליה
אמר שעושה לשמה בצירוף ג' ספקות ,דשמא הלכה כהרמב''ם דלא
בעינן טליה לשמה כלל ,ושמא אמרינן הסע''ת ,ועוד דיש לומר דסתמא
לשמה קאי וכמו שכתבו הארצות החיים והמשכנות יעקב .ואחר כך
נשאר בצ''ע דהפרישה והמהר''ל ס''ל דלא אמרינן הסע''ת כלל.
וצ''ב בבה’’ל ,שהרי בסי' יד' לא סמך על דין דהסע''ת אפילו בשתי
צירופים נוספים ,ואילו בסי' יא' מצרף אותו כספק אחד בלא פקפוק ,ולא
חשש לדעת הפרישה והמהר''ל .ועוד יש לתמוה איך המ''ב מצרף דעת
הארצות חיים והמשכנות יעקב לומר דסתמה לשמה קאי ,והרי הם
אמרו זה רק לדעת הרמב''ם אבל לשיטת הרא''ש מודים דבעינן דיבור
דוקא .ואף דבזה מובן למה הבה''ל בסי' יד' כשכתב דאפשר דאמרינן
סתמא לשמה בדעת הרא''ש ,כתב דהוא חידוש בסוגיה ולא הזכיר כלל
דעת הארצות חיים והמשכנות יעקב דלעיל ,מ''מ צ''ע איך מצרף אותם,
ובפרט שכבר צירף דעת הרמב''ם.
3כתב בספר פסקי תשובות )סי' יד' הערה (23בשם השו''ת מנחת
שלמה )ח''ב סי' א'( דבדברים שבקדושה יש להקפיד שתהיה אמירה
דוקא .וכן משמע במ''ב סי' לב' ס''ק קלו' ע''ש.
טו • הטלת הציציות לשמה
)סי' יד' ד''ה לא יברך וכו'( ,מ''מ מלשון הב''י משמע דבעינן תליה לשמה
2
וכמסקנת הבה''ל )שם(.
המ''ב בסי' יא' )ס''ק ו'( כותב דאם לא אמר בתחילת הטווי שעושה
אותו לשם ציצית ,ובמשך הטויה נזכר ואמר ,פסול דאין להקל מדין
הסע''ת )הוכיח סופו על תחלתו( אלא אם כן חשב ג''כ בתחלת הטווי
שעושה אותו לשמה ,דאז יש להקל מדין ס''ס דשמא מחשבה מהני.
ולכאורה צ''ע דאף את''ל דאמרימן הסע''ת ,רק הוכיח מה היה מחשבתו
בתחילת המעשה ,אולם עדיין אין דבור בתחילה .וא''כ איך מצטרף
לס''ס.
וי''ל דהאמירה לשמה הוא רק בגדר הוכחה שכן הוא כוונתו ,וכן
משמע בדעת מרן )סי' יא' ס''א( דפסק שאפשר לומר לאשה ''טוי לי
ציצית לטלית'' ואע''פ שהאשה לא אמרה מעצמה שעושה לשמה כשר
)אם היתה לה כוונה לשמה( וא''כ מוכח דהאמירה היא רק בגדר גילוי
· מאידך ,דעת הגר''א )בביאורו לסי' יא' ,ומובה בחזו’’א שם( דרב
ושמואל מסכימים דבעינן תחיבה לשמה ,ולכן בעשה מן הקוצים
שניהם פוסלים ,אולם אם היתה התחיבה לשמה ,רק שהיה פסול
שלא קצץ ראשי החוטים מקודם ,כשקצץ ס''ל לרב דקציצתם זהו
עשייתם )וכמו שביאר החזו’’א בדעת רב( ,ושמואל חולק עליו וס''ל
דלא אמרינן קציציתם זה הוא עשיהתם ,מ''מ מודה שמואל בקצץ
לפני קשר וחוליה דכיון שעשיית קשר וחוליה הוא המעשה העיקרי
בציצית ,מתקן התחיבה )בתנאי שכיון לשמה גם בתחיבה(.
והחזו''א לא קיבל חידוש הגר''א דשמואל מודה לרב דאפשר לתקן
1
מה שעשה בפסול.
ואע''פ שאין ישוב בדעת מרן לפי פירוש החזו''א כמו שבארנו ,אין
הכרח דמרן ס''ל כהגר''א דמצריך תחיבה לשמה דאפשר לומר דדעת
מרן דלא בעינן לשמה בתליה ,אלא מהקשר ואילך וכמו שמצדד הבה''ל
1וא''ת דבסי' י' ס''ו פסק הרמ''א כדעת הרא''ש דאם עשה ב' גדילים
בכנף וקצץ א' מהם אמרינן דקציצתן זהו עשייתן ,וא''כ מוכח דאמרינן
קציצתן זהו עשייתן אפילו בדעת שמואל .אומר החזו''א )סי' ג' ס''ק טז'
ד''ה ונראה( דההוא דוקא כשעשה כל הטליה כמצותה ,אולם יש פסול
חיצוני אבל אם יש חסרון בגדיל עצמו לא אמרינן קציציתן זה הוא
עשייתן.
יג • הטלת הציציות לשמה
אמנם עיין במס' סוכה )יא (.על מי שתחב חוט ארוך וכפל אותו ח'
פעמים ,ואחר עשיאת הגדיל חתך ראשי החוטים ,דרב מכשיר ושמואל
פוסל ,מודה שמואל דכל היכא דלא עשה הקשר ,אפילו שכבר תחבם,
יכול לחתוך החוטים )והלכה כשמואל ,דרב עלה בקשיה( .ומשמע
דלכו''ע אין להקפיד על התחיבה.
· ולכן כתב החזו''א )סי' ג' ס''ק יא'( דאין להקפיד על תחיבת החוטים
לשמה אלא על חיבור לבגד ,ולכן הקשר הראשון צריך להיות לשמה
דהוא מחבר הציציות לבגד ,והסביר דבעשה מן הקוצים הצריכו
לשמה משום שהתחיבה היתה באופן שנחשבת כבר חיבור אל
הבגד .אולם פירוש החזו'א הוא נגד מרן דפסק )שו''ע סי' יא' סעיף
יג'( שאם קצץ ראשי החוטים אחר קשר וחוליה יש פסול משום
תולמ''ה ,ומוכח שאם קצץ אחר קשר ראשון אין לאסור )והחזו''א
עצמו עמד בזה(.
סימן ב'
הטלת
הציציות
לשמה
•ט שעור הטלית
יש לדון בנקב בית החזה ,שהוא רצוע למטה מנקב בית הצואר
לפניו ,האם נחשב כנקב ויש למדוד צד שלפניו מסוף הרצוע ולמטה,
או דילמה ,נחשב כבגד ועולה למנין.
עיין בהשמטות לספר לב חיים )ח''א סי' צט'( שכתב דכיון שאין
חסרון מהבגד כלל אינו נחשב כנקב .ולכאורה בנידון דידן ,אולם עדיין
יש לחלק דיש מקפידים שלא יהיו מחוברים ב' חלקי הרצוע )סמוך
לצואר( ,ולכן אומר הרב יוסף טוויל שליט''א שיש על החלק שמקפיד
שם נקב ,ועל החלק שאינו מקפיד אין עליה שם נקב ואע''פ שלפמים
הבגד זז ואין צדדי הרצוע מחוברים ,מ''מ העומד להתפשט כפשוט
דמי.
שעור הטלית ח•
אולם הרב יוסף טוויל שליט''א אמר דהמ''ב לא הקפיד שיהיו ג'
רבעי אמה בכל צד אלא שתהיה אמה וחצי מלבד נקב בית הצואר.
ומ''מ נמצאנו למדים שהנקב אינו מין המנין.
ועיין בחזו''א )סי' ג' אות לא' ד''ה נירא דמעיקר וכו'( דפסק
להחמיר שיהיה הטלית ב' אמות אורך כהבעל התניא ,אולם כתב דיכול
לצרף נקב בית הצואר ,וא''כ מוכח דלא כדברנו דלפי האמור אין שום
טעם להחמיר ב' אמות כשהנקב מצטרף.
ומה שכתב הבעל התניא דאין נקב בית הצואר עולה למידת
שיעור הטלית מצאנו מחלוקת ,דהאשל אברהם מבוטשאטש )תנינא
סי’ טז'( 7מצרף אותו לשיעור ,והחזון איש )סי' ג' סעיף ל' ד''ה ואם
נקב וכו'( פסק דאם עומד מרובה על הפרוץ עולה למנין ,היינו אם כל
כתף הוא יותר רחב מרוחב הנקב ,אז עולה למנין.
7מביאו ההלכה ברורה בשו''ת אוצרות יוסף )ח''א סי' כד' שער הציון
יג'(.
•ז שעור הטלית
דס''ל שהשיעור הוא אמה על אמה ,ומביא ג''כ דעת האר''י ז''ל ששיעור
הטלית צריך שיקיף הראש וכל גוף האדם עד החזה פנים ואחור.
ולפי זה י''ל דבט''ג אין להצריך ב' אמות אפילו לשיטת הבעל
התניא.
6גם האגרות משה )או''ח ח''ה סי' כ' סעיף כה'( והרב י''י קניבסקי
בשיעורים של תורה ,פסקו כלשון המ''ב דבעינן ג' רבעי אמה בכל צד.
שעור הטלית ו•
· הדרך חכמה )מובא במ''ב ס''ק ד'( פסק דשיעורו שלושת רבעי אמה
אורך על חצי אמה רוחב ,משמע דפסק לקולה בכל הספקות הנ''ל.
ואע''פ שעיקר הדעה היא אמה על אמה ,יש להצריך אמה וחצי
5
אורך כדי לברך דסב''ל ,ומ''מ ברוחב סגי באמה.
הבעל התניא )סידור הגר''ז הלכות ציצית סעיף ב'( פסק דבעינן
ב' אמות אורך וז''ל
ורוחב הט''ק צריך להיות אמה של תורה שהיא רוחב כ''ד גודלים
מרווחים מאדם בנוני .והאורך שלאחריו מבית הצואר צריך להיות גם
כן אמה של תורה מרווחת ,בכדי שיהי' שם אמה על אמה שלם עד
תחלת נקב בית הצואר שמלאחריו .והאורך שמלפניו מסוף נקב בית
הצואר עד למטה ,צריך להיות גם כן אמה של תורה ורוחב אמה .ונמצא
כל האורך שתי אמות ,לבד מבית הצואר ,שהוא נקב שיש בו חסרון
ואינו עולה למדת שיעור טלית ,ובזה מקיים המצוה לדברי הכל ,עכ''ל.
והלב חיים )השמטות מסמכי לב' סי' צט'( כתב דהבעל התניא
הפריז על המידה .ולכאורה שיטת הבעל התניא צ''ב שהרי אפילו אם
נמדוד בכל ד' חומרות הנ''ל יהיה פחות מב' אמות ,כמבואר בלב חיים
שמדד ויצא לו אמה וחצי.
ועיין בביאורים מאת הרב לוי יצחק שי' ראסקין על הסדור הנ''ל
הסביר שמקור הבעל התניא הוא בשו''ת פרי הארץ )מובא בברכי יוסף(
5דאע''פ שהלב חיים ואחריו האור לציון היצריכו אמה וחצי רוחב ,מ''מ
יש כאן ד' ספקות להקל ורבו המתירים לברך באמה רוחב ובכללם
הארצות החיים )לב הארץ סי' טז'( ,הבן איש חי )ש''א פ' לך לך אות יא'
ויב'( ,המ''ב )בה''ל ד''ה לשוק( ,החזון איש )סי’ ג' סעיף לא'( ,וההלכה
ברורה )סי' טז' ס''ק א'(.
•ה שעור הטלית
.2עוד נחלקו הקדמונים איך מודדים ראשו ורובו :לדעת ספר החינוך
)שם( יש למדוד ראש הקטן ולהוסיף על זה שיעור רוב גופו מלבד
הראש ,והרדב''ז )חלק ה' סי' ב' אלפים קו'( ס''ל דדי אם שיעור
הטלית הוא רוב הראש והגוף יחד.
אחרי שבררנו שיש כאן ד' מחלוקות במדידת הטלית ,נברר בס''ד
שיעורי הפוסקים:
· הלב חיים )סו''ס צט'( פוסק דבעינן אמה וחצי אורך על אמה וחצי
רוחב ,ומפורש פסק לחומרא בד' ספקות הנ''ל.
· הארצות חיים )המאיר לארץ סי' טז' ס''ק יז'( דסגי באמה באורך
ומביא ראיה מהגמ' )מנחות מא (.וביאר הטעם מפני שמודדים בקטן
בן ו' כדעת החינוך.
4עיין לב חיים חלק א' סו''ס צט' ד''ה וכשאני לעצמי וכו'.
שעור הטלית ד•
2
והסכימו האחרונים להצריך שני התנאים עכ''פ לענין ברכה.
הא''ר ס''ל דאם הוא יוצא בקבע אע''פ שרוב העולם לא לובשים
אותו מכ''מ חייב ,והמ''ב )בה''ל ד''ה ואז חייב בציצית( חלק עליו וס''ל
דתלוי ברוב בני אדם ,דאם יחיד יוצה בו בקבע ואחרים לא ,או שיחיד
אינו מתבייש לצאת בו ואחרים מתביישים ,בטלה דעתו .ועוד כתב
דאפילו לדעת הא''ר אם אין בבגד שיעור שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו
אין לחייב כלל.
המ''ב )בה''ל ד''ה לשוק( פסק דלא אמרינן שמתבייש מב' סיבות.
א( שכוונת הגמ' שמודדים בנער בן יג' האם מתבייש לצאת לפתח ביתו
או לא ,ובודאי שלא יתבייש נער בן יג' לצאת לפתח ביתו בימות החמה.
ב( דלא אמרינן דבטלה ממנו שם בגד אא''כ מתבייש לצאת בו מפני
קצורו ,לכן בנידון דידן דלא מתביישים מפני קצורו אלא מפני צורתו יהיה
חייב.
2כ''כ המ''ב סי' טז' ס''ק ד' ,והביא הרבה אחרונים בשער הציון ס''ק ו'.
3מביאו ההלכה ברורה בשו''ת אוצרות יוסף סי’ כד' ד''ה אמנם בספר
וכו'.
•ג שעור הטלית
שעור הטלית
אם מתבייש לצאת לבוש בטלית
מאידך ,מרן בב''י כתב שאם הקטן מתכסה ראשו ורובו חייב ,ומה
שכתוב בברייתא שהגדול יוצא בו דרך עראי ,אינו תנאי בבגד שתתחייב
בו אלא רק ללמד שאם לובשו חייב .וכן בשו''ע )סי' טז'( פסק שאם יש
בטלית שיעור כדי שהקטן יתכסה בו ראשו ורובו באורך וברוחב חייב,
ולא הזכיר כלל יציאת הגדול ,וכמו שביאר בב''י .וע' בט''ז )סי' טז' ס''ק
א'( שסובר דהב''י רק חידש דכל שיש בו שיעור חייב ,אע''פ שמתבייש
לצאת בו ,אבל מודה שאם לובשו בקבע חייב בכל ענין אף אם אין בו
שיעור.
שעור הטלית