‫על ציצית‬

‫הכנף‬

Halajot
Tzitzit
 ‫על ציצית‬
‫הכנף‬
Guía práctica y concisa que aclara el
concepto de la Mitzvá de Tzitzit

‫אריה בן אברהם פראנקו‬

‫‪PARA BERAJÁ Y‬‬
‫‪HATZLAJÁ DEL‬‬
‫‪TOREM Y SU‬‬
‫‪FAMILIA‬‬

‫לברכה והצלחה‬
‫של התורם‬
‫ומשפחתו‬
‫יה''ר שתשרה ברכה בכל מעשה ידיו‬
 ‫‪Leiluy nishmat‬‬

‫לעילוי נשמת‬
‫ססיליא בת אמיליא‬ ‫לאון אריה בן לטיפה‬
‫נלב''ע כ''ט סיון תש''ע‬ ‫נלב''ע ביום כ' אדר א' תשמ''ט‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫שלמה בן צבי‬ ‫אשר בן אברהם‬

‫נלב''ע ביום ד' אדר ב' תשע''א‬ ‫נלב''ע ביום ב' אדר תשנ''ח‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫רפאל בן ססיליא‬ ‫חיה בת משה‬

‫נלב''ע ביום ט' באב תשנ''א‬
‫נלב''ע ביום ח' אדר ב' תשע''ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
Índice 6

1. Cartas de respaldo .......................................................... 18

2. Agradecimientos ............................................................. 22

3. Introducción .................................................................. 26

4. Capítulo I: Caractetrísticas de la prenda ......................... 30

•Tamaño •Composición de la prenda •Color de la prenda •Las puntas
•Prendas de uso cotidiano

5. Capítulo II: Características de los hilos .......................... 56

•Propiedades Generales de los hilos •Hilado y entrelazado •Ancho de los hilos
•Largo de los hilos •Composición •Color

6. Capítulo III: Los agujeros en la prenda .......................... 82

•Posición

7. Capítulo IV: Colocación de los Tzitziot .......................... 94

•Procedimiento •Al hacer los Tzitziot •Quien puede colocar los Tzitziot en la
prenda •Concentración al insertar los Tzitziot

8. Capítulo V: Prendas exentas de Tzitzit ........................ 110

•Prestadas •Prendas para vestir de noche •Probarse los Tzitziot

9. Capítulo VI: Compra y venta de Tzitziot ..................... 126

•Tiendas de Yehudim •Tiendas de no judíos •Venta y almacenaje de Tzitziot

10. Capítulo VII: Quién está obligado de Tzitzit.............. 138

7 Índice

11. Capítulo VIII: Instruir la Mitzvá de Tzitzit ............. 144

•Edad •Tamaño del Talit •Los Tzitziot

12. Capítulo IX: Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit .... 152

•Talit Katán •Talit Gadol •Berajá

13. Capítulo X: Revisión del Talit .................................... 162

•Revisar los Tzitziot •Separar los Tzitziot •Acomodar la salida de la prenda

14. Capítulo XI: Talit Katán ........................................... 172

•Antes de vestirlo •La Berajá •Al vestir el Talit Katan •Forma de vestirlo

15. Capítulo XII: Talit Gadol .......................................... 182

•Antes de vestirlo •La Berajá •Al vestir el Talit Gadol •Una vez vestido
•Talit durante la Tefilá

16. Capítulo XIII: La Berajá ........................................... 196

•Vestir dos prendas •Al volver a vestir el Talit que tenía puesto

17. Capítulo XIV: Vestir un Talit con Tzitziot no aptos ........206

•Entre semana •Shabat y Yom Tov •Tzitziot del compañero

18. Capítulo XV: El Talit en Shabat ................................ 216

•Vestir el Talit •Tzitziot Pesulim

19. Capítulo XVI: Respeto al Talit y sus Tzitziot ............. 224

•Talit sin Tzitziot y Tzitziot puestos •Talit apto para cumplir la Mitzvá
•Entrar al sanitario con el Talit •Retirar los Tzitziot de un Talit •Varios

20. Capítulo XVII: Donde hay un muerto ........................ 238

‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬ ‫‪8‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪303 ,493 ,483 ,473‬‬ ‫א'‬ ‫סימן ח'‬
‫‪493 ,484 ,473‬‬ ‫ב'‬
‫‪304 ,304‬‬ ‫ג'‬ ‫ב'‬
‫‪304‬‬ ‫ד'‬
‫‪447 ,483‬‬ ‫ג'‬
‫‪303‬‬ ‫ד'‬
‫‪494‬‬ ‫י'‬ ‫ה'‬
‫‪474‬‬ ‫ו'‬
‫‪343‬‬ ‫טז'‬
‫‪474‬‬ ‫יז'‬
‫‪440‬‬ ‫ז'‬
‫‪440‬‬ ‫יח'‬
‫‪443 ,394‬‬ ‫ד''ה צריך‬
‫‪434 ,473‬‬ ‫ח'‬
‫‪473‬‬ ‫יט'‬
‫‪440‬‬ ‫ט'‬
‫‪443,444,443‬‬ ‫כב'‬
‫‪449‬‬ ‫ד''ה קודם‬
‫‪444 ,443‬‬ ‫ד''ה יעיין‬
‫‪478‬‬ ‫י'‬
‫‪479‬‬ ‫כד'‬
‫‪483,484‬‬ ‫יא'‬
‫‪484‬‬ ‫כה'‬
‫‪490 ,488 ,487‬‬ ‫כו'‬
‫‪343 ,340 ,338‬‬ ‫יב'‬
‫‪340‬‬ ‫ל'‬
‫‪9‬‬ ‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪343‬‬ ‫לא'‬
‫‪493‬‬ ‫ד''ה אם לא‬
‫‪344‬‬ ‫יג'‬
‫‪344 ,343‬‬ ‫לב'‬
‫‪343‬‬ ‫ד''ה אם היה‬
‫‪334 ,344‬‬ ‫יד'‬
‫‪349 ,348‬‬ ‫לז'‬
‫‪330 ,334‬‬ ‫לח'‬
‫‪333 ,347 ,493‬‬ ‫אם פשט‬
‫‪333 ,443‬‬ ‫טו'‬
‫‪330‬‬ ‫לט'‬
‫‪330‬‬ ‫מ'‬
‫‪478‬‬ ‫מג'‬ ‫טז'‬
‫‪4‬‬ ‫יז'‬

‫‪397 ,33 ,30 ,44‬‬ ‫א'‬ ‫סימן ט'‬

‫‪34 ,43‬‬ ‫ב'‬
‫‪37 ,33‬‬ ‫ד''ה אלא‬
‫‪340 ,339 ,334‬‬ ‫ב'‬
‫‪337‬‬ ‫ז'‬
‫‪338‬‬ ‫ג'‬
‫‪33‬‬ ‫יג'‬
‫‪343‬‬ ‫ד'‬
‫‪344‬‬ ‫יד'‬
‫‪348 ,347 ,344‬‬ ‫ה'‬
‫‪40‬‬ ‫טז'‬
‫‪44‬‬ ‫ו'‬

‫‪43 ,44‬‬ ‫א'‬ ‫סימן י'‬

‫‪44‬‬ ‫ד''ה אחד‬ ‫ב'‬
‫‪49‬‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬
‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬ ‫‪ 10‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪49‬‬ ‫ד''ה לא נפטרה‬
‫‪44‬‬ ‫ד'‬
‫‪334‬‬ ‫ה'‬
‫‪444 ,74 ,73‬‬ ‫ו'‬
‫‪39‬‬ ‫טז'‬
‫‪73‬‬ ‫יט'‬
‫‪374 ,349 ,44 ,47‬‬ ‫ז'‬
‫‪40 ,48‬‬ ‫כה'‬
‫‪49‬‬ ‫ד''ה רובו פתוח‬
‫‪43‬‬ ‫ח'‬
‫‪43‬‬ ‫ד''ה לעשותה‬
‫‪47‬‬ ‫ט'‬
‫‪47‬‬ ‫ד''ה ולא שיהיו‬
‫‪74‬‬ ‫ד''ה סודר‬ ‫יא'‬
‫‪77‬‬ ‫יב'‬
‫‪74‬‬ ‫לו'‬

‫‪,303 ,99 ,94 ,94‬‬

‫א'‬ ‫סימן יא'‬
‫‪303‬‬
‫‪390‬‬ ‫א'‬
‫‪97‬‬ ‫ג'‬
‫‪340‬‬ ‫ה'‬
‫‪304‬‬ ‫ו'‬
‫‪303‬‬ ‫ד''ה שיאמרו‬
‫‪98 ,94 ,94‬‬ ‫ב'‬
‫‪334 ,333 ,98‬‬ ‫יא'‬
‫‪333 ,300‬‬ ‫ד''ה טוואן‬
‫‪333 ,98‬‬ ‫ד''ה וישראל‬
‫‪334 ,348‬‬ ‫ג'‬
‫‪333 ,348‬‬ ‫יז'‬
‫‪333‬‬ ‫יח'‬
‫‪ 11‬‬ ‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪333 ,349‬‬ ‫ד''ה ונעשו‬
‫‪330‬‬ ‫ד''ה והוא וכו'‬
‫‪330 ,309‬‬ ‫ד'‬
‫‪334‬‬ ‫כא'‬
‫‪330 ,333‬‬ ‫כב'‬
‫‪309‬‬ ‫ד''ה אין פחות‬
‫‪334‬‬ ‫ד''ה וכן נוהגים‬
‫‪338‬‬ ‫ד''ה יכול לקצרו‬
‫‪,384 ,334,344,344‬‬
‫ד''ה יותר ארוך‬
‫‪379‬‬
‫‪83‬‬ ‫ה'‬
‫‪83‬‬ ‫כו'‬
‫‪84 ,84‬‬ ‫ו'‬
‫‪87‬‬ ‫ד''ה מצמר גזול‬
‫‪84‬‬ ‫ד''ה לעשותן‬
‫‪84‬‬ ‫ד''ה ולענין ברכה‬
‫‪93‬‬ ‫ז'‬
‫‪438 ,383 ,343‬‬ ‫ט'‬
‫‪383 ,383 ,379‬‬ ‫לט'‬
‫‪393 ,374 ,344‬‬ ‫מא'‬
‫‪384‬‬ ‫מג'‬
‫‪374‬‬ ‫מז'‬
‫‪380‬‬ ‫ד''ה יעשו נקב‬
‫‪349‬‬ ‫ד''ה היינו גודלים‬
‫‪393 ,384 ,373 ,374‬‬ ‫י'‬
‫‪384‬‬ ‫מח'‬
‫‪384‬‬ ‫ד''ה ונתקו‬
‫‪377‬‬ ‫נז'‬ ‫יא'‬
‫‪303‬‬ ‫יב'‬
‫‪304 ,303‬‬ ‫ס'‬
‫‪333 ,339‬‬ ‫סא'‬
‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬ ‫‪ 12‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪334 ,334‬‬ ‫סד'‬ ‫יג'‬
‫‪,389 ,334 ,338 ,334‬‬
‫יד'‬
‫‪394‬‬
‫‪300 ,399‬‬ ‫סו'‬
‫‪304 ,337‬‬ ‫סח'‬
‫‪394‬‬ ‫ע'‬
‫‪307‬‬ ‫עא'‬
‫‪448 ,334‬‬ ‫טו'‬
‫‪449 ,448 ,444 ,334‬‬ ‫עג'‬
‫‪333‬‬ ‫ד''ה לאורך‬

‫‪394‬‬ ‫א'‬ ‫סימן יב'‬

‫‪,339 ,334 ,333 ,303‬‬
‫ג'‬
‫‪393 ,344‬‬
‫‪344‬‬ ‫יא'‬
‫‪338‬‬ ‫ד''ה אם נפסק‬
‫‪333‬‬ ‫יב'‬
‫‪334‬‬ ‫ג'‬
‫‪343 ,343 ,333‬‬ ‫יג'‬

‫‪373 ,370‬‬ ‫א'‬ ‫סימן יג'‬

‫‪373 ,349‬‬ ‫ב'‬
‫‪374 ,349‬‬ ‫ג'‬
‫‪378 ,373 ,370 ,344‬‬ ‫ב'‬
‫‪447‬‬ ‫ז'‬
‫‪447‬‬ ‫ד''ה קודם שיצא‬
‫‪344 ,333‬‬ ‫ג'‬
‫‪340‬‬ ‫ח'‬
‫‪348‬‬ ‫ט'‬
‫‪349 ,344,348‬‬ ‫י'‬
‫‪347‬‬ ‫יד'‬
‫‪ 13‬‬ ‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪344 ,333‬‬ ‫טו'‬
‫‪334‬‬ ‫ד''ה אבל בחול‬

‫‪339 ,338‬‬ ‫א'‬ ‫סימן יד'‬

‫‪334‬‬ ‫א'‬
‫‪334 ,333 ,330‬‬ ‫ד''ה להצריך‬
‫‪340 ,338‬‬ ‫ד''ה בלא כוונה‬ ‫ב'‬
‫‪343 ,339 ,348 ,343‬‬ ‫ג'‬
‫‪344 ,343 ,337‬‬ ‫יא'‬
‫‪338 ,333‬‬ ‫יב'‬
‫‪343 ,334‬‬ ‫ד''ה שאלה‬
‫‪348‬‬ ‫ד'‬
‫‪344 ,343 ,344‬‬ ‫יג'‬
‫‪343‬‬ ‫יד'‬
‫‪348‬‬ ‫טו'‬
‫‪343 ,349‬‬ ‫ה'‬
‫‪344 ,340‬‬ ‫יז'‬
‫‪343 ,349‬‬ ‫יח'‬

‫סימן‬
‫‪400 ,393‬‬ ‫א'‬
‫טו'‬
‫‪394 ,394‬‬ ‫א'‬
‫‪393‬‬ ‫ב'‬
‫‪,403 ,400 ,398 ,333‬‬
‫ג'‬
‫‪404 ,403 ,404‬‬
‫‪387‬‬ ‫יא'‬ ‫ג'‬
‫‪387‬‬ ‫ד'‪-‬ו'‬
‫‪387‬‬ ‫יח'‬

‫סימן‬
‫‪34‬‬ ‫א'‬ ‫א'‬
‫טז'‬
‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬ ‫‪ 14‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫‪437 ,434 ,34 ,33‬‬ ‫ד'‬
‫‪433‬‬ ‫ד''ה ואז חייב‬
‫‪440 ,33‬‬ ‫ד''ה לשוק‬

‫‪433‬‬ ‫א'‬ ‫א'‬ ‫סימן יז'‬

‫‪434 ,433‬‬ ‫ב'‬
‫‪408‬‬ ‫ג'‬
‫‪433 ,433‬‬ ‫ט'‬
‫‪448‬‬ ‫י'‬

‫סימן‬
‫‪443 ,373 ,373‬‬ ‫א'‬
‫יח'‬
‫‪374‬‬ ‫ג'‬
‫‪433‬‬ ‫ד'‬
‫‪433‬‬ ‫ו'‬
‫‪370 ,80‬‬ ‫ב'‬
‫‪408‬‬ ‫ג'‬
‫‪437‬‬ ‫ט'‬

‫סימן‬
‫‪404 ,3‬‬ ‫א'‬
‫יט'‬

‫‪,388 ,384 ,383 ,380‬‬

‫א'‬ ‫סימן כ'‬
‫‪389‬‬
‫‪383‬‬ ‫ג'‬
‫‪383‬‬ ‫ד'‬
‫‪403 ,394‬‬ ‫ה'‬
‫‪399 ,394‬‬ ‫ב'‬
‫‪394‬‬ ‫ו'‬
‫‪394‬‬ ‫ז'‬
‫‪399 ,394‬‬ ‫ד''ה שמא‬
‫‪ 15‬‬ ‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫סימן‬
‫‪383 ,383‬‬ ‫א'‬
‫כא'‬
‫‪379‬‬ ‫ב'‬
‫‪380‬‬ ‫ג'‬
‫‪380‬‬ ‫ב'‬
‫‪430 ,443‬‬ ‫טו'‬ ‫ג'‬
‫‪399‬‬ ‫טז'‬
‫‪430‬‬ ‫יז'‬
‫‪407‬‬ ‫ד'‬

‫סימן‬
‫‪480‬‬ ‫א'‬
‫כב'‬

‫סימן‬
‫‪433 ,434‬‬ ‫א'‬
‫כג'‬
‫‪437 ,434‬‬ ‫ג'‬
‫‪433 ,434 ,430 ,434‬‬ ‫ג'‬
‫‪434‬‬ ‫ה'‬
‫‪433‬‬ ‫ז'‬

‫סימן‬
‫‪444 ,404 ,4‬‬ ‫א'‬
‫כד'‬
‫‪447 ,444 ,9 ,8‬‬ ‫ג'‬
‫‪333‬‬ ‫ב'‬
‫‪330‬‬ ‫ד'‬
‫‪470‬‬ ‫ג'‬
‫‪334‬‬ ‫ד'‬
‫‪333‬‬ ‫ה'‬
‫‪3‬‬ ‫ו'‬
‫‪304‬‬ ‫ט'‬
‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬ ‫‪ 16‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫סימן‬
‫‪330‬‬ ‫מד'‬ ‫יב'‬
‫כה'‬
‫סימן‬
‫‪304‬‬ ‫יא'‬
‫כז'‬
‫סימן‬
‫‪433 ,434‬‬ ‫א'‬
‫מה'‬
‫‪434‬‬ ‫א'‬
‫‪438‬‬ ‫ב'‬
‫‪434‬‬ ‫ד''ה אסור‬
‫סימן‬
‫‪308‬‬ ‫א'‬ ‫א'‬
‫נא'‬
‫‪473‬‬ ‫י'‬ ‫ד'‬ ‫סימן ס'‬
‫סימן‬
‫‪333‬‬ ‫ה'‬
‫סא'‬
‫סימן‬
‫‪434‬‬ ‫כג'‬
‫קכח'‬
‫סימן‬
‫‪300‬‬ ‫יא'‬ ‫ג'‬
‫רכה'‬
‫סימן‬
‫‪343‬‬ ‫ה'‬ ‫ב'‬
‫רסב'‬
‫סימן‬
‫‪384‬‬ ‫א'‬
‫רסד'‬
‫סימן‬
‫‪333‬‬ ‫ד''ה של רביעית‬ ‫יג'‬
‫רעא'‬
‫סימן‬
‫‪344‬‬ ‫כט'‬
‫שא'‬
‫‪347‬‬ ‫קיב'‬
‫‪348‬‬ ‫קיג'‬
‫סימן‬
‫‪397 ,334‬‬ ‫א'‬
‫שיז'‬
‫‪ 17‬‬ ‫‪Índice de Mishná Berurá‬‬

‫הערה‬ ‫סעיף קטן או בה''ל‬ ‫סעיף‬ ‫סימן‬

‫סי'‬
‫‪343‬‬ ‫ו'‬ ‫א'‬
‫תקפא'‬
‫סי'‬
‫‪343‬‬ ‫ה'‬
‫תרמט'‬
‫סי'‬
‫‪90‬‬ ‫י'‬ ‫ג'‬
‫תרנח'‬
‫‪338‬‬ ‫כה'‬ ‫ו'‬
‫‪437 ,434 ,343‬‬ ‫כח'‬
‫סי'‬
‫‪397‬‬ ‫א'‬
‫תרעד'‬
‫יו''ד‬
‫‪433‬‬ ‫ד'‬
‫רפב'‬
‫יו''ד‬
‫‪343‬‬ ‫א'‬
‫שג'‬
‫יו''ד‬
‫‪434 ,433 ,434 ,433‬‬
‫שסז'‬
Índice de Mishná Berurá  18
 19 Índice de Mishná Berurá
Índice de Mishná Berurá  20
 21 Índice de Mishná Berurá
Agradecimientos  22

Si bien fuimos obligados a cumplir las Mitzvot de la

Torá incondicionalmente, también es importante procurar
entender el mensaje que conlleva cada una de ellas.

La Torá escribe que ver los Tzitziot induce a quien los

viste a recordar todos los preceptos Divinos. Nuestros
Jajamim han explicado de manera clara la relación entre la
Mitzvá de Tzitzit y el concepto de recordar todas las demás
Mitzvot, y en este espacio me gustaría expresar una
reflexión personal al respecto.

Es fácil percibir el orgullo que siente un aficionado al

deporte al vestir la camiseta de su equipo preferido cuando
triunfa, así como la alegría que siente por “pertenecer” de
alguna manera a este equipo. También es notable la
lealtad que expresan al portar su camiseta incluso cuando
“su” equipo pierde.

En lo personal, la Mitzvá de Tzitzit me genera un

sentimiento similar a lo que genera aquella
camiseta‫ ;להבדיל בין קודש לחול‬siento alegría de verme
vestido con Tzitziot y sentir que llevo puesto el uniforme de
“El equipo de Hashem”. Percibo también un especial
orgullo al no ocultar mis Tzitziot incluso en momentos en
los que llegué a apenarme por vestir de manera distinta a
 23 Agradecimientos

la gente que me rodea, sabiendo que era dichoso de

representar este equipo.

Es claro que vestir Tzitzit constantemente refuerza

nuestra identidad judía y nos impulsa a actuar acorde a la
misma. Por ello, quizás sea esta una de las maneras en
que por ver los Tzitziot recordamos todas las demás
Mitzvot que nos ordenó Hashem.

No encuentro palabras para agradecer a Hashem por

mostrarme un mundo nuevo donde mis sentimientos se
ven reflejados en un ámbito espiritual, encontrando así la
verdadera alegría en el cumplimiento de sus Mitzvot. Es mi
oportunidad para agradecerle también que me abriera las
puertas del estudio de su Torá permitiéndome cada día
profundizar más en ella.

No tengo la menor duda que si he conseguido

identificarme con esta Mitzvá, es el fruto de la formación
que me brindaron mis queridos padres Alberto y Ruth,
quienes desde chico me inculcaron fuertes y sólidos
fundamentos para ser un Yehudí orgulloso de su identidad.
Es por eso que decidí titular la presente obra ‫''על ציצית‬
''‫ הכנף‬que lleva el mismo valor numérico que la suma de
sus nombres. Quiero agradecerles profundamente por mi
educación, fundamentada siempre en su amor y confianza,
y ruego a Hashem que me otorgue la inteligencia para,
Agradecimientos  24

junto con mi esposa, poder educar a mis hijos como me

educaron a mí.

Otra pieza fundamental en mi formación dentro del

servicio a Hashem ha sido mi maestro el Rab Yosef Tawil
‫שליט"א‬. Fue hace poco más de cuatro años cuando me
concedió el privilegio de estudiar con él y a partir de ese
momento empecé a disfrutar la satisfacción de estudiar
Torá. Quiero agradecerle por toda la dedicación que me
dedicó y por haber revisado este libro, a pesar del poco
tiempo que tiene disponible, pero sobre todo por estar
presente para escucharme y guiarme con cariño en todo
momento, y más aún por permitirme convivir cerca de él y
poder percibir así la manera que un Talmid Jajam debe
conducirse. Que Hashem le otorgue siempre la fuerza
necesaria para seguir ocupándose de los demás como lo
ha hecho conmigo.

Quien revisó la redacción del libro y lo editó fue mi

primo, Rab Mayer Sakal ‫ שליט"א‬y sin duda es razón
suficiente para agradecerle por todo su esfuerzo. Sin
embargo, es más profundo mi agradecimiento por ser él
quien me enseño en un principio lo que es una Yeshivá
preocupándose para que inicie mis estudios en ella. Si bien
al principio no estaba consciente del valor que tenían estas
acciones, ahora sé que no hay forma de agradecerle el
gran favor que me hizo al ocuparse de que conozca el
camino de la Torá.
 25 Agradecimientos

Mi más profundo agradecimiento es para la mujer que

Hashem, con Su gran bondad, me concedió para alumbrar
mi camino en este mundo, mi esposa Sofi. Su apoyo es
incondicional en cada etapa de mi vida. Su inteligencia y
esfuerzo para educar a nuestros hijos siempre van
acompañados con amor, y su empeño es constante para
cumplir las Mitzvot de la mejor manera posible. Es claro
que sin el impulso que me brinda no podría encontrar el
gusto en el estudio de Torá, ni tanta felicidad en la vida.
Que Hashem nos permita juntos ver muchas
satisfacciones de nuestros hijos. Amén.

‫אריה בן אברהם פראנקו‬

Introducción  26

La Mitzvá (precepto) de Tzitzit es tan preciada, que

está escrito en el Shulján ‘Aruj que todo el que la practica
de manera correcta tendrá el mérito de ver la presencia
divina1.

Hashem nos ordenó esta Mitzvá en la Torá como un

recordatorio para cumplir las demás Mitzvot. Se ejemplifica
con una persona que le pide algo a su compañero y le
amarra un hilo en su dedo, para que siempre que lo vea
recuerde lo que le pidió. De igual manera Hashem nos pide
poner Tzitziot en nuestras ropas para recordar las Mitzvot
que nos ordenó2.

Existen determinados casos en los que a pesar que la

Torá no obliga poner Tzitziot en las prendas, los Rabanim
decretaron la necesidad de hacerlo.

La obligación de poner Tzitziot implica una doble

responsabilidad: Por un lado vestir una prenda obligada sin
sus Tzitziot se considera un pecado3. Por el otro lado, la

.)‫ שולחן ערוך (סי' כד' ס''ו‬1

.)'‫ טור (ר' סי' כד‬2
.)'‫ שולחן ערוך (סי' ח' סעיף יז‬3
 27 Introducción

persona que usa una prenda con Tzitziot (cuando reúne

las características requeridas para ello) realiza un Mitzvá.

Esta Mitzvá aplica al momento de vestir una prenda

de cuatro puntas, como puede ser desde una simple capa
rectangular, hasta una prenda de uso cotidiano; consiste
en atar cuatro hilos en cada una de las puntas como se
explicará más adelante. A estos hilos se les denomina
Tzitziot (plural de Tzitzit).

Dicha obligación existe únicamente al vestir la prenda.

Por eso, mientras no la vista, no está obligado a ponerle
Tzitziot4.

La persona que no viste ropa con las características

requeridas, no se le obliga a comprar una prenda de cuatro
puntas para cumplir la Mitzvá. Sin embargo, es
conveniente procurar vestir una para así cumplir con la
Mitzvá en todo momento5.

Se conoce como “Talit Katán” a la prenda que

vestimos debajo de la ropa para cumplir con ella la Mitzvá
de Tzitzit, pasando la cabeza por la abertura que tiene al
centro (de igual manera como se hace con cualquier
camiseta).

.)‫ שולחן ערוך (סי' יט' ס''א‬4

.)‫ שולחן ערוך (סי' כד' ס''א‬5
Introducción  28

Acostumbramos envolvernos con el “Talit Gadol”

(prenda rectangular, similar a una capa, diseñada especial
para esta Mitzvá, no tiene aberturas y se viste sobre la
espalda de manera que los lados superiores cuelguen
sobre los hombros por adelante) durante el rezo matutino
por diferentes motivos:

1. Como se refleja del Pasuk del Tehilim6, que indica que

la manera correcta en que un pobre debe hacer sus
suplicas a Di-s es envuelto7.

2. El Zóhar 8 escribe que la persona que recita los

versículos que hablan sobre la obligación de Tzitzit y no
la está realizando en ese momento, es considerada
como si presenta un falso testimonio. Es por ello que,
aunque no estamos obligados a vestir una prenda de
cuatro puntas para colocarle Tzitziot, es muy importante
hacerlo al menos durante la Tefilá de Shajrit (rezo
matutino), pues en ese momento decimos el Keriat
Shemá, en el que figura la obligación de Tzitzit. (No
obstante en Tefilat ‘Arvit no es correcto vestirlo aunque
se recita el Keriat Shemá, como explicamos en el
capítulo nueve)

3. Muchas veces el Talit Katán no es lo suficientemente

grande como para cumplir con la Mitzvá de Tzitzit 9.

.''‫ ולפני ה' ישפך שיחו‬,‫ תהלים פרק קב פסוק א' ''תפלה לעני כי יעטף‬6
.)‫ רב אריה קפלן בס' הציצית שלו בשם הזוהר הקדוש (ג' רעח ע''א‬7
.)‫ מובא במ''ב (סי' כ''ד ס''ק ג‬8
.‫ מ''ב (סי' כד ס''ק ג') בשם החיי אדם‬9
 29 Introducción

Antes de cumplir con la Mitzvá de Tzitzit, se bendice a

Hashem por santificarnos mediante esta Mitzvá, del mismo
modo como lo hacemos con las demás Mitzvot.

Sin embargo, decir una Berajá (bendición) cuando no

se debe, implica una grave falta llamada Berajá Lebatalá.
A lo largo del libro se explicará en qué momento debe decir
Berajá y en cual no debe hacerlo.
Capítulo I

Características
de la prenda
Características de la prenda  32

Para que una prenda esté obligada de ponerle Tzitzit,

debe cumplir ciertos requisitos referentes a su tamaño,
forma, composición, uso y la propiedad sobre la misma.

Es importante recalcar que si una ropa no está

obligada de Tzitzit, tampoco se puede cumplir con ella la
Mitzvá, aunque se le coloquen Tzitziot10.

Tamaño
Para ponerle Tzitziot a un Talit, ya sea Talit Gadol o
Talit Katán, debe tener ciertas medidas. En caso contrario,
el Talit no está obligado de Tzitzit, de manera que si
bendice al ponérselo, incurre en la falta de decir Berajá
Lebatalá (bendición en vano).

Cabe mencionar que, aunque el Talit Katán no tenga

el tamaño mínimo necesario, es mejor vestirlo a no vestir
ningún otro11.

El Talmud12 determina que para que una prenda esté

obligada de ponerle Tzitziot, debe medir de largo y de

‫ אולם בטלית שאולה אע''פ שפטור רשאי להחמיר על עצמו ולקיים‬10

.'‫מצוה כמו שיבורר בפרק ה‬
‫ ומסביר הרב משה‬,)'‫ מהר"ם מינץ (מובא במ"א סי' טז' ס''ק א‬11
‫פיינשטיין (שו''ת אגרות משה יו''ד ח''ג סי' נב' סעיף ב') הטעם מפני‬
‫ וברור שכל אדם צריך להקפיד‬.‫שכך מראה שרוצה לקיים המצוה‬
.‫ללבוש ט''ק שיהיה בו שיעור כדי לקיים המצוה‬
:‫ מנחות מ‬12
‫‪ 33‬‬ ‫‪Características de la prenda‬‬

‫‪ancho el tamaño necesario para cubrir la mayor parte del‬‬

‫‪cuerpo de un niño13.‬‬

‫‪En base a lo anterior, se determinaron medidas‬‬

‫‪basadas en los sistemas de medición modernos.‬‬

‫‪ Debe medir al menos 48 cm. de ancho para que sea‬‬

‫‪apto de cumplir la Mitzvá con él14. Sin embargo, para‬‬
‫‪poder bendecir por él, debe medir al menos 57.6 cm.15.‬‬

‫‪ El largo debe ser al menos de 48 cm.16. Sin embargo si‬‬

‫‪es un Talit sobre el cual se va a decir Berajá debe medir‬‬
‫‪por lo menos 72 cm. de largo. 17 Sin embargo, es‬‬

‫‪ 13‬עיין בסוף הספר (סי’ א') שהבאנו מחלוקת הפוסקים גבי שיעור זה‪.‬‬
‫‪ 14‬דעת המ''ב (ב"ה סי' טז' ד''ה בשוק) דבעינן אמה ברוחב‪ .‬ואע''פ‬
‫שבשו''ת אור לציון (פרק ב' שאלה ו') פסק דבעינן אמה וחצי‪ ,‬עיקר‬
‫הדעה דסגי באמה וכך פסקו הרב פעלים (ח''ב או''ח סי' ו')‪ ,‬והחזון איש‬
‫(סי' ג' אות לא')‪.‬‬
‫‪ 15‬דאף אם סומכים על הגרח''נ אפילו לברך‪ ,‬מסתבר להקל רק במדת‬
‫נפח (עיין בשיעורים של תורה שמביא מחלוקת בזה) אבל במידת אורך‬
‫דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דסב''ל כיון שהרבה אחרונים‬
‫סוברים כהחזו’’א‪ .‬ומ''מ יש מברכים גם במידה של הגרח''נ‪.‬‬
‫‪ 16‬דהוי אמה לפי הגרח''נ ועיין בארצות החיים (המאיר לארץ סי' טז'‬
‫ס''ק יז') דס''ל דסגי באמה ומביא ראיה מהגמ' ע''ש וכן עיקר בפוסקים‬
‫דסגי באמה‪.‬‬
‫‪ 17‬כן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דיש כאן אמה וחצי לדעת‬
‫הגרח''נ ואע''פ דלדעת החזו''א יש רק אמה מ''מ יש ס''ס דשמא סגי ואמה‬
‫ושמא כהגרח''נ‪ .‬ואע''פ שבדרך כלל לא סומכים על ס''ס לברך הכא יש‬
‫להקל דעיקר הדעה דסגי באמה ועוד שיש פוסקים דסומכים על הגרח''נ‬
‫לברך אפילו בלי צירוף אחר‪.‬‬
Características de la prenda  34

conveniente que mida 86.4 cm para cumplir con todas

las opiniones18.

Es importante mencionar que un Talit que mide el

doble de la altura total de quien lo va a vestir, y por lo tanto
no lo puede vestir si no lo dobla, existen opiniones que lo
exentan de ponerle Tzitziot. Por eso, se debe tener
precaución de no cumplir la Mitzvá con un Talit así. En
caso de no tener otro Talit, se lo debe vestir pero sin decir
Berajá19.

Talitot Ketanot
Los Talitot Ketanot 20 (plural de Talit Katán) que
usamos durante el día tienen ciertas diferencias respecto
a los Talitot Guedolot (plural de Talit Gadol), pues tienen
una abertura en la zona del cuello que continua con un

‫ ועיין בלב חיים (ס''ס צט') דכתב‬.‫ דהוי אמה וחצי לשיטת החזון איש‬18
.‫שהוא מדד ויצא לו דבעינן אמה וחצי‬
'‫ כך פסק הט''ז (סי' י' ס''ק ז') כדי לחוש לדעת הנ''י שמביא הב''י בסי‬19
.)'‫ ומביאו המ''ב להלכה (סי' י' ס''ק טז‬,'‫י‬
‫ י''א שאין לברך על ט''ק כלל אפילו שיש בו שיעור ואפילו שלא‬20
)'‫יתעטף בט''ג אחר כך כי חששו לדעת הא''א מבוטשוטש (תנינא סי' טז‬
‫ ועיין עוד בענין זה בסוף‬.‫דס''ל שמתביישים לצאת בט''ק שלנו לשוק‬
‫ ועל פי זה פוסק בס' הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף‬.)’‫הספר (סי’ א‬
‫ טוב שלא‬,‫סי' כד ד''ה אמנם וכו') דכשלובש הט''ק לפני תפילת שחרית‬
‫ (ואם מסיח דעתו בין‬.‫יברך עליו ויכוין לפטור אותו עם ברכת הט''ג‬
.)'‫לבישת הט''ק והט''ג עיין לקמן בסימן יד‬
 35 Características de la prenda

corte en el frente, a la altura del tórax, como se mencionó

anteriormente.

Dadas estas diferencias, la forma en la que se debe

medir el Talit Katán es la siguiente:

 Para tener un Talit Katán Mehudar (apto para Tzitzit

según la mayoría de las opiniones), debe procurar que
mida 57.6 cm. delante de la abertura del cuello y 57.6
cm. detrás, sin tomar en cuenta el espacio de la
abertura21. También es necesario que cada una de las
hombreras sea mas ancha que la abertura22.

 Si mide 48 cm. delante y detrás de la abertura, y cada

una de las hombreras es más ancha que la abertura del
cuello, el Talit sigue considerándose Mehudar 23 , no
obstante es recomendable que cumpla con las medidas
del inciso anterior.

‫ דס''ל שנקב בית הצואר‬.)'‫ סידור רבי זלמן (הלכות ציצית סעיף ב‬21
.‫אינו עולה למדעת שיעור ואף לא מצטרפים שני חלקי הבגד לשיעור‬
‫ דדעת החזון איש (או''ח סי' ב' ס''ק ט') דאם אינו עומד מרובה על‬22
‫ ואינו צריך‬,‫ ואע''פ שיש שיעור אמה פנים ואחור‬.‫הפרוץ אינו נחשב בגד‬
‫ (כן הבין דעת החזו''א בספר‬.‫לצרף ב' החלקים מ''מ אין לה תורת בגד‬
.)‫ ע''ש‬6 ‫הציצית הלכה פסוקה סי' טז' הערה‬
'‫ דיש אמה בכל צד לפי הגרח''נ ויש אמה וחצי לחזו''א בצירוף ב‬23
‫הצדדים ובפרט דדעת החזון איש (או''ח ס''ג ס''ק ל' ד''ה ואם יש בנקב‬
.‫ הנקב מצטרף לשיעור‬,‫וכו') דאם עומד מרובה על הפרוץ‬
Características de la prenda  36

 Existen opiniones que permiten decir Berajá aun

cuando el Talit Katán mide de largo total 86.4 cm.24 sin
contar la zona de la abertura, y no exigen que las
hombreras sean mas anchas que la abertura del cuello,
sino que es suficiente con que cada una de ellas mida
al menos 7.2 cm. de ancho25.

o Si cada una de las hombreras son mas anchas

que la abertura, se permite decir Berajá aunque el
largo total (tomando en cuenta la zona de la
abertura) sea de 72 cm.26

 Si el Talit mide menos de 57.6 cm. de ancho o menos

de 72 cm. de largo no debe decir Berajá sobre él.27 (En
caso que las hombreras no san más anchas que la
abertura, debe medir de largo total por lo menos 86.4
cm). 28

‫ כן דעת המ"ב (סי' ט''ז סק''ד) דיש להקל בדיעבד אם יש בסך הכל‬24
.)'‫ ועיין מה שבתבנו לברר דעת המ''ב בסוף הספר (סי' א‬.‫אמה וחצי‬
'‫ דיש להצריך שיהיה על הכתפים תורת בגד ולא שם רצועות (מ''ב סי‬25
‫טז' ס''ק א') ועל פי זה אומר הכף החיים (סי' טז' ס''ק ו') דאין לפחות‬
‫ לשיטת‬2.7‫ ס''מ לשיטת הגרח''נ ו‬6 ‫מרוחב ג' אצבעות בכל כתף דהיינו‬
.‫החזו''א‬
‫ דעת המ"ב (סי' טז' סק''ד) דסגי באמה וחצי ואע''פ דאין כאן אמה‬26
‫וחצי לדעת החזו’’א מ’’מ יש ס''ס דשמא סגי באמה ודעת מו''ר הרב‬
‫יוסף טוויל שליט''א דעל ס''ס זו סומכים אפילו לברך וכמו שבארנו לעיל‬
.‫לגבי ט''ג‬
‫ וכבר בארנו דאין לסמוך על הגרח''נ לברך במדת אורך‬,‫ מדין סב''ל‬27
.‫ורוחב‬
‫ והטעם שבזה מצריכים אמה וחצי לפי שיטת החזו''א ולא סומכים על‬28
‫ הוא משום יש עוד צד להחמיר דלפי החזו''א (ס''ס ב') אם אין‬,‫ס''ס הנ''ל‬
 37 Características de la prenda

Abertura en la zona del tórax

Si el corte a la altura del tórax está hecho de manera
que los bordes se juntan por si solos (anulando el espacio
vacío), esta área se considera como parte de la ropa. Sin
embargo, si se percibe una separación, entonces se
considera como continuación de la abertura. 29

Cabe aclarar que, aunque dichos bordes a veces

están separados, de todos modos se considera esta área
como parte de la prenda. 30 Sólo en caso de procurar
mantener separada cierta zona del borde, ésta zona
deberá ser considerada como parte de la abertura, aun
cuando en ocasiones se juntan los bordes del corte.31 Esta
situación se presenta comúnmente en las puntas cercanas
al cuello, que por lo general se prefiere mantenerlas debajo
de la camisa por lo que las dobla creando una solapa.

Composición de la prenda
Es importante conocer los materiales que componen
la prenda, pues existen algunas que, por su composición,

‫עומד מרובה על הפרוץ אין לו ''תורת בגד'' כמו שביארנו בסוף הספר‬
.‫(סי' א') ע''ש‬
.'‫ דעת הלב חיים בהשמטות מסמכי לב ס''ס צט‬29
.‫ דכל העומד להתפשט כפשוט דמי‬,‫ כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‬30
.‫ דאז לא עומד להתפשט‬31
Características de la prenda  38

no están obligadas de Tzitzit. Además, conociendo la

composición de la prenda, determinaremos el material con
el cual deben ser manufacturados los Tzitziot, como
explicaremos en el siguiente capítulo.

 Prendas de lana de borrego: 32 Están obligadas a

colocarles por la Torá, según todas las opiniones.33

 Prendas de lino: Aunque también están obligadas por la

Torá, según algunas opiniones, existe cierto decreto de
los Jajamim de no usarlas.34 Por eso, es conveniente35
abstenerse de usar prendas de lino de cuatro puntas,
incluso con Tzitziot.

 Prendas hechas de piel: están exentas de ponerles

Tzitziot por lo que no se puede cumplir la Mitzvá con
ellas, y se permite usarlas aun contando con cuatro
puntas.36

 Las prendas hechas a base de materiales sintéticos

como el plástico, nylon o poliéster:

o Si están tejidas (como prendas de poliéster) están

obligadas de Tzitzit como los “Shear Minim” que

'‫ הוי כשאר מינים (מ''ב סי' ט‬,'‫ כגון של גמלים וכדו‬,‫ אבל צמר אחר‬32
.)'‫ס''ק ב‬
.)'‫ שולחן ערוך (סי' ט' סעיף א‬33
‫ הרי''ף והרא''ש‬,‫ אמנם לדעת רש''י‬.)'‫ דעת ר''ת ומביאו הב''י (ס''ס ט‬34
.‫אין גזרה כלל‬
.)‫ רמ''א (סי' ט' סעיף ו') וכ''כ הב''י (שם‬35
.)'‫ שו''ע (סי' י' סעיף ד‬36
 39 Características de la prenda

explicaremos a continuación. 37 Sin embargo,

siendo que existen opiniones que las exentan, no
se permite decir Berajá por ellas.38

o Si están hechas de una sola pieza son

consideradas como prendas de piel, por lo que
están exentas.39

 Los Talitot Ketanot para verano, hechos de nylon:

Siendo que no están tejidos sino que es una sola pieza,
no deben utilizarse para cumplir con la Mitzvá con ellos.

 Prendas hechas de otros materiales (algodón, seda,

etc.): Están obligados de tener Tzitziot. Para referirnos
a estos materiales se utiliza el término en hebreo de
“Shear Minim”. Existen diferentes opiniones si están
obligados por la Torá40 o si es un precepto de nuestros
Jajamim. 41 Los Ashkenazim acostumbran como la
primera opinión y los Sefaradim como la segunda.

‫ שו''ת הר צבי (או''ח ח''א סי' ט') שכתב כן לפי הלבוש (סי' י' סעיף‬37
‫ד') דס''ל דבגדי עור פטורים לפי דבעינן בגד ובגד הוא דוקא דבר‬
.‫הנארג‬
.)'‫ שו''ת אגרות משה (או''ח ח''ב סי' א‬38
‫ הרב יוסף טוויל‬,‫ אע''פ שהציץ אליעזר (חלק יב סי' ג') חייב אותם‬39
‫ ומ''מ המחמיר‬,‫שליט''א סובר דמעיקר הדין אפשר לסמוך על המקילים‬
.‫תע''ב‬
'‫ וכן פסק הרמ''א (סי' ט‬,‫ וכן פסקו רוב הראשונים‬,'‫ דעת רבא בגמ‬40
.)‫ס''א‬
'‫ וכן פסקו הרי''ף והרמב''ם ומרן בשו''ע (סי' ט‬,'‫ דעת רב נחמן בגמ‬41
.)‫ס''א‬
Características de la prenda  40

Prendas compuestas de dos materiales

 Si el hilo con el que se hizo la prenda está compuesto
de dos materiales, uno en mayor cantidad que el otro,
consideramos como si toda la prenda estuviera
elaborada del material de mayor cantidad.42

 En caso de estar compuesto en mismas cantidades,

deberán colocarse hilos de lana, ya que son aptos para
cualquier tipo de ropa (excepto el lino), como se
explicará en el siguiente capítulo.43

 Si la ropa está elaborada con hilos de distintos

materiales, aún que no exista mezcla alguna en la
composición de los mismos (situación que no se
presenta con facilidad hoy en día), debemos clasificar
la prenda según la mayoría.44 No obstante, si los hilos
verticales son de un material y los horizontales de otro,
no se podrá calificar a la prenda como un material
específico, por lo que se le deberán colocar Tzitziot de

.)'‫ מ''א (סי' ט' ס''ק א‬42

.)'‫ ספר הלכה ברורה (סי' ט' ס''ק ג‬43
‫ כן דעת הארצות החיים והא''ר (מובא במ''ב סי’ ט' בבה''ל ד''ה אלא‬44
‫ אולם המחצית השקל (סי' ט' ס''ק א') ס''ל שאע''פ ששתי‬.)‫מדרבנן‬
‫ ולכן לשיטתו יש להחמיר‬,‫המינים מעורבים בשתי ובערב אינן בטלים‬
‫ וכן הסיק המ''ב (סי' ט' ס''ק יג') דיש לעשות הטלית כולו‬.‫כשתי המינים‬
.‫מצמר בלא חוטים של מין אחר‬
 41 Características de la prenda

lana y es considerada como una prenda de “Shear

Minim”.45

 Prendas compuestas de dos piezas de distintos

materiales cada una:

1. Si cada una de las piezas tiene el tamaño necesario

para tener que colocarle Tzitzit y miden lo mismo,
deberán colocársele Tzitziot de lana. Sólo si uno de los
materiales es piel, se considera que sólo existe el otro
material.

2. En caso de que una de las dos partes sea de mayor

tamaño, se considera como si toda la prenda es de este
material. (Aun cuando la pieza pequeña también mida
el tamaño necesario para estar obligada de Tzitzit).46

3. Si una de las dos partes tiene tamaño para estar

obligada de Tzitzit y la otra no, se clasifica la prenda
como si fuera del material en mayor cantidad.

4. Si ninguna parte tiene el tamaño necesario para estar

obligada de Tzitzit por sí sola, pero al juntarlas
consiguen este tamaño, es necesario ponerle Tzitziot
de lana, y se clasifica como “Shear Minim”, (que su

‫ והסביר המ''ב (סי' ט' ס''ק ב') משום דשתי לחוד‬,)'‫ מ''א (סי' ט' ס''ק ד‬45
‫ וע' בפמ''ג דאפילו שהשתי או הערב הוא‬.‫או ערב לחוד לא חשיב בגד‬
.‫ רק מדרבנן‬,‫מצמר מ''מ אינו חייב לדעת מרן‬
‫ עיין פמ''ג (סי' ט' א''א ס''ק ד') שמצדד לומר דאם יש צמר כשיעור‬46
‫ מ''מ חייב דאורייתא כיון שאין‬,‫ אע''פ שיש יותר משי‬,‫ומשי כשיעור‬
‫ אולם הביא ראיה מהמ''א (סי' י' ס''ק ה') דבכגון זה‬.‫ביטול בדבר הניכר‬
.‫אזלינן בתר עיקר הבגד‬
Características de la prenda  42

obligación de colocarles Tzitziot es de Rabanán según

algunas opiniones).47

 Si la vista exterior de una prenda es de un material, y

en su interior tiene otro distinto, prevalecerá el material
exterior, por ser el principal (ya que el material de la
parte interior, está únicamente para darle estabilidad a
la prenda). Un ejemplo sería la mayoría de los sacos
que tienen un forro de acetato o poliéster en su interior
para darle cuerpo a la prenda.48

 No obstante, en caso que la parte interior tenga

importancia por sí misma (situación que se presenta
comúnmente en los abrigos), es necesario colocarle
Tzitziot de lana, debido a que no se puede determinar
con certeza cual de ellos es el principal en la prenda.49

Color de la prenda
El color de la prenda no afecta la obligación de ponerle
Tzitziot. Sin embargo, existen diferentes opiniones
respecto al color de los Tzitziot que se le deben de poner
a las prendas de colores, como se explicará en el capítulo

‫ כן דעת הפמ''ג (סי' ט' א''א ס''ק ד') דס''ל שאין ביטול בדבר הניכר‬47
.)‫וכן משמע דהוא דעת המ''ב דמביאו בבה''ל (סי' ט' ד''ה אלא מדרבנן‬
‫אולם החזון איש (או''ח סי' ג' אות לג') ס''ל דאע''פ שאין ביטול בדבר‬
‫הניכר מ''מ הכא אינו מדין ביטול ברוב אלא שאזלינן בתר עיקר הבגד‬
.‫ולכן אם הרוב צמר חייב מן התורה‬
‫ מ''א (סי' י' ס''ק ה') דהחלק העליון הוא עיקר הבגד וחלק התחתון‬48
.‫טפל לו‬
.)'‫ מור וקציעה (סי' י‬49
 43 Características de la prenda

siguiente. Por eso es conveniente usar siempre Talitot

(Talit Gadol y Talit Katán) que en su mayoría sean
blancos.50

Cabe mencionara que la costumbre entre los

Sefaradim es de usar Talitot que sean blancos en su
totalidad, incluso los hilos de las costuras.51

Las puntas
Número de puntas

 Para que una prenda esté obligada a portar Tzitzit debe

tener cuatro puntas.52

 Si tiene menos de cuatro está exenta.53

 En caso que la prenda tenga más de cuatro puntas

también se incluye en la obligación.54 Sin embargo, es
recomendable abstenerse de cumplir la Mitzvá con este
tipo de prendas, ya que existen opiniones que las

)'‫ ועיין בב''ח (סוף סי' כד‬.)'‫ ט''ז (סי' ט' ס''ק ח') ומ''ב (סי' ט' ס''ק טז‬50
.‫דמביא עוד טעמים ללבישת טלית לבן‬
.)'‫ ע' בכף החיים (סי' ט' ס''ק טו') ובספר הלכה ברורה (סי' ט' ס''ק טו‬51
'‫ שנאמר ''גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך'' (דברים פרק כב‬52
.)'‫פסוק יב‬
.)‫שלחן ערוך (סי' י' ס''א‬53
‫ ועיין בב''י שכן פסקו הרמב''ם והרא''ש‬,)‫ שלחן ערוך (סי' י' ס''א‬54
.‫וסמ''ג והמרדכי‬
Características de la prenda  44

exentan. 55 En caso de usarla no se permite decir

Berajá.56

Aberturas en la prenda

 Una camiseta que sus costados están divididos está

obligada de Tzitzit, pues tiene cuatro puntas (dos en
cada costado). Sin embargo, si la separación no
continúa a lo largo de todo el costado, sino únicamente
al borde de la prenda, será preciso medir la abertura: Si
es menor que la mitad del largo total del costado, no se
consideran puntas y si es mayor se consideran
puntas.57

o Existen camisetas que tienen a los costados un

espacio abierto para sacar los brazos, a partir de
ahí tienen una parte cerrada y posteriormente se
vuelve a abrir el costado. Para conocer si la
abertura, se da en la mayor parte de la prenda, se
debe determinar el largo total a partir de donde
empieza el agujero para sacar los brazos, y no
desde donde este termina.58

'‫ וכן פסק הב''ח (סי' י‬,‫ כן דעת הרא''ם ורבנו שמחה שמביא הב''י‬55
‫ והאחרונים הסכימו להחמיר לכתחילה כהב''ח (עיין בן איש חי‬.)'‫סעיף א‬
.)'‫שנה א' פרשת נח אות ו‬
.)'‫ כה''ח (סי' י' ס''ק א‬56
.)‫ שו''ע (סי' י' ס''ז‬57
)'‫ ע' במ''ב (סי' י' ס''ק כ''ה) שכתב בשם החיי אדם (כלל יא' ס''ק ט‬58
‫ ולא כמו שעושים כמה‬,‫דיש לשער שיהיה הרוב פתוח רוב מכל הבגד‬
‫חייטין שמשערים שיהיה רוב פתוח כנגד מה שלמטה מהנקב שמכניסים‬
.‫בו הידים‬
 45 Características de la prenda

o Con relación al caso anterior, según algunas

opiniones, la abertura por donde se sacan los
brazos, puede ser anexada a la abertura que
continua al final de la prenda para considerar que
la abertura representa la mayor parte de la ropa.59
Sin embargo, no es conveniente apoyarse en esta
opinión, sino que se debe considerar el espacio
para sacar los brazos como cerrado. 60 Cabe
aclarar que lo anterior aplica solo cuando hay una
abertura para sacar los brazos, pero si en lugar de
abertura la camiseta tiene mangas, según todas
las opiniones esa parte se considera cerrada.61

 Las esquinas que se forman en los sacos por las

aberturas que tienen en la parte posterior, no se
consideran como puntas pues la abertura no llega ni a
la mitad de la prenda. No obstante, en prendas largas

‫ כן דעת הא''ר והדרך החיים (מובא בבה''ל סי' י' ד''ה רבו פתוח חייב‬59
‫ והקשה עליהם הנשמת אדם (כלל יא' ס''ק א') וז''ל ''וכן משמע‬,)'‫וכו‬
‫מתשובת מהרי''ק שהביא הב''י בקאפ''ע שהיא פתוחה שקובעין בה‬
‫ כיון דרובה פתוח‬,‫ דלא מהני להיות כסתום‬,‫אשטרינג''ה תחת אצילי ידיו‬
‫ משמע אבל משלמעלה נירא‬,'‫ ע' במהרי''ק שורש קמט‬,‫תחת אשטרינג''ה‬
‫ לכן י''ל דהא''ר‬,‫ ובב''י לא פירש איך שמים האשטרינג''ה‬.‫כסתום'' עכ''ל‬
‫ אלא‬,‫הבין דהאשטרינג''ה אינה דבר המחבר רק מתחת לאצילי הידים‬
‫הולך מלמעלה עד רוב הגוף מלמטה (ע' דרך החיים ס''ק יג') אולם‬
.‫עיינתי במהרי''ק (קמ''ט) ונלע''ד דהדין עם הנשמת אדם‬
‫ אולם גם הנשמת אדם‬,‫ המ''ב (סי' י' ס''ק כה') פסק כהנשמת אדם‬60
‫ דיש לחוש לא''ר‬,‫כתב להחמיר שלא ללבוש בגד כזה בלי ציציות‬
.‫להחמיר‬
.)'‫ ס' הלכה ברורה (סי' י' ס''ק יט‬61
‫‪Características de la prenda‬‬ ‫‪ 46‬‬

‫‪(Fracs62, gabardinas, etc.) se puede dar el caso que la‬‬

‫‪abertura alcance la mayor parte de la prenda y se‬‬
‫‪considerará que tienen dos puntas extras (una de cada‬‬
‫‪lado del corte), y en ocasiones será necesario anular‬‬
‫‪una de las puntas como se explicará mas adelante.‬‬

‫‪ Si la abertura se limita exactamente hasta la mitad de la‬‬

‫‪prenda, se genera una duda si considerarla como‬‬
‫‪abierta o cerrada, por lo tanto no se debe usarse sin‬‬
‫‪Tzitziot, ni tampoco decir Berajá por ella.63‬‬

‫‪Botones y broches‬‬

‫‪ Es permitido que las camisetas tengan broches o‬‬

‫‪botones en los costados que unan las dos partes de la‬‬
‫‪prenda. Sin embargo, es recomendable que estén‬‬
‫‪arriba de la mitad del largo del costado.64‬‬

‫‪ 62‬ולגבי הפראק אפילו שיהיה רוב פתוח יש לפטור אותו מפני שהוא‬
‫מלבוש שעיקרו לכבוד ומרן (ב''י סס''י) פטר אותם‪ .‬אולם הרמ''א חלק‬
‫עליו ולכן הרוצה לצאת י''ח לכ''ע יעגל אחד מהכנפות‪.‬‬
‫‪ 63‬שו''ע סי' י' ס''ז‪ .‬ומרן פסק דאסור לצאת לבוש בבגד זה לרה''ר‬
‫בשבת (וע' מה שכתבנו בענין יציאת לרה''ר בפרק טז')‪.‬‬
‫‪ 64‬מרן בשו’’ע (סי' י' ס''ח) פסק דאם קובעים אשטרינג''ה תחת אצילי‬
‫הידים (לפי הבנת החיי אדם הנ''ל) נחשב כל חלק שלמעלה ממנו‬
‫כסתום‪ .‬וע' במ''א (סי' י' ס''ק יב') שמביא דעת הלבוש דלכן אין לעשות‬
‫קרסים למטה מהחגור‪ ,‬וכתב המ''א דדוקא קרסים הנכפפים מאוד שאינו‬
‫יכול להתירם אלא על ידי מעשה נחשבים חיבור‪ .‬וכתבו הפוסקים בשם‬
‫הא''א מבוטשאטש דיש לדמות הכפתורים לקרסים הנפתחים בקלות‪.‬‬
‫מ''מ כתב המ''א (שם) דאין לעשות קרסים הנפתחים בקלות מפני מראית‬
‫העין‪ ,‬ואע''פ שהבה''ל (סי' י' ד''ה לעשותה כסתומה וכו') הסכים עם‬
‫כמה אחרונים להקל בכפתורים‪ ,‬ובפרט דיש לצרף ג''כ דעת הא''ר הנ''ל‬
‫‪ 47‬‬ ‫‪Características de la prenda‬‬

‫‪ Si los botones o broches quedan tan apretados que no‬‬

‫‪se pueden abrir con facilidad, es de carácter obligatorio‬‬
‫‪que sean colocados arriba de la mitad del costado.65‬‬

‫‪ Si se pone una banda a los lados de la prenda, es‬‬

‫‪necesario que esté por encima de la mitad del largo del‬‬
‫‪costado.66‬‬

‫דס''ל שהנקב להוצאת הידים מצטרף לחלק הפתוח שלמטה‬

‫מהאשטרינג''ה כדי שיהיה רוב פתוח‪ ,‬מ''מ יש מקום להחמיר כהמ''א‬
‫(וכן הביא דעת המחמירים בס' הלכה ברורה סי' י' ס''ק כ')‪.‬‬
‫ועוד יש לצרף לעניננו דעת הערוך השלחן (סי' י' ס''ק כא') דאשטרינג''ה‬
‫הוא חיבור תמידי (והסביר הרב יוסף טוויל שליט''א שהכוונה שכל זמן‬
‫שהוא לבוש בבגד הוא מחובר‪ ,‬ומ''מ אם מתיר החיבור בעת הכביסה‬
‫וכדומה‪ ,‬עדיין נחשב כחיבור תמידי)‪ ,‬ולכן אם לפעמים לובש הטלית בלי‬
‫לחבר הכפתורים‪ ,‬יש לצרף לזה דעת הערוך השלחן‪ .‬אולם חשוב לציין‬
‫דדעת הערוך השלחן אינו מוסכם לכו''ע דהלבושי שרד (סי' י' ד''ה‬
‫אשטרינג''ה) כתב דאשטרינג''ה אינו דבר קבוע אלא נוטלן ומחזירן‪.‬‬
‫‪ 65‬אע''פ שלפמים לובש הבגד עם הכפתורים פתוחים והיה לנו ס''ס‬
‫להקל‪ ,‬דשמא הלכה כהערוך השלחן הנ''ל‪ ,‬דחיבור כזה אינו נחשב‬
‫אשטרינג''ה‪ ,‬ושמא הדין כהא''ר שמצרף מה שלמעלה מהאשטרינג''ה‬
‫לרוב פתוח‪ ,‬מ''מ כיון שהאחרונים לא פסקו כהערוך השלחן וגם עיקר‬
‫הדעה כהנשמת אדם שחולק על הא''ר אין להקל‪.‬‬
‫‪ 66‬לכאורה לפי הנשמת אדם אין כאן מקום להקל כלל‪ ,‬דהוא חבור‬
‫תמידי והוא בגדר ''קרסים הנכפפים מאוד דצריך מעשה כדי להתירם''‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עדיין יש מקום להסתפק דשמא מה שדנו הפוסקים דבעינן רוב‬
‫פתוח הוא בחתך שאין בו חסרון בד‪ ,‬אבל בפתיחה שיש חסרון בד אפשר‬
‫דאפילו שרוב הבגד סתום הכנפות נחשבות ככנפות‪ .‬אמנם מדברי הב''י‬
‫(סס''י ד''ה ועל דבר מלבושים וכו') מוכח שאע''פ שיש חסרון בד‬
‫בכנפות‪ ,‬כל עוד שהרוב סתום יש לפטרו‪ .‬ולפי זה קשה על המ''ב שפסק‬
‫בבה''ל (סי' י' ד''ה אחד באלכסון) דאם חתך בקרן חתיכה כעין ד'‪ ,‬נעשה‬
‫‪Características de la prenda‬‬ ‫‪ 48‬‬

‫‪Puntas cuadradas‬‬
‫‪ Para poder cumplir la Mitzvá es necesario usar prendas‬‬
‫‪que sus puntas estén rectas y no circulares.67‬‬

‫‪ Por eso, en caso de querer anular una de las puntas de‬‬
‫‪cualquier prenda y exentarla así de la obligación de‬‬
‫‪Tzitzit, deberá crear un cuarto de circunferencia en la‬‬

‫הקרן ההוא ב' כנפות‪ ,‬וצ''ע דלפי הב''י א''א לומר שהרגל של הד' נחשב‬
‫ככנף דהוי רוב סתום ודו''ק‪ .‬אולם מצאתי בפמ''ג (סי' י' מ''ז אות ג')‬
‫שחילק בין חתך (היינו שיש חסרון בד) לפגימה בסכין ע''ש‪ ,‬וכתב שכן‬
‫משמע מרש''י במנחות (לז' ע''ב) ומשמע מיניה דאם יש חסרון בד אין‬
‫הבדל אם הוא רוב פתוח או רוב סתום‪ ,‬ודלא כדברי הב''י‪ .‬ואכן הבה''ל‬
‫הנ''ל למד דינו מאותו רש''י שלמד הפמ''ג‪ .‬ולכן נראה שהמ''ב מסכים עם‬
‫הפמ''ג‪ ,‬דאם יש חסרון בד אין נ''מ אם יש רוב פתוח או רוב סתום אע''פ‬
‫שהוא נגד מרן‪ .‬ולפי זה י''ל דדוקא כשהכפתור מחבר ב' צדדי הבגד אחד‬
‫על השני יש לפטור הכנף (אם הוא רוב סתום)‪ ,‬אולם אם היא רצועה‬
‫שהולכת מצד אחד של הבגד אל השני אבל אינו מחבר אותם‪ ,‬לדעת‬
‫הפמ''ג והמ''ב אין לפטור את הכנף‪ ,‬ומ''מ כיון שלא ראינו מי שכתב‬
‫סברה זו להלכה‪ ,‬אין לסמוך על בגד כזה לצאת י''ח מצות ציצית‪ ,‬ובפרט‬
‫דדעת הש''ע משמע דלא נחשב כנף וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 67‬מרן (סי' י' סעיף ט') פסק דצריך שיהיו הכנפות מרובעות ולא שיהיו‬
‫עגולות‪ .‬וע' במ''ב (סי' י' בה''ל ד''ה ולא שיהיו עגולות) דכתב שאין‬
‫סברה לומר דע''י משהו שיעגל חודו של הכנף תפטר הבגד מציצית‬
‫והניח בצ''ע עד כמה נגדרות כעגולות‪ .‬ובספר דינים והנהגות מבעל‬
‫החזון איש (פ''ב אות ג') כתוב‪ ,‬שכל זמן שניכר לעין שהוא עגול פטור‪,‬‬
‫וכ''כ בספר הציצית (סי' י' הערה ‪ )66‬בשם הר''ח קנייבסקי‪ .‬וע' בספר‬
‫רבבות אפרים (או''ח סי' רנג') שכתב בשם המהרי''ל דיסקין‬
‫דמדאורייתא בעיגול כל שהוא פטור‪.‬‬
‫‪ 49‬‬ ‫‪Características de la prenda‬‬

‫‪zona de la punta, con un radio de 6 cm como se‬‬

‫‪ejemplifica a continuación.68‬‬

‫‪ 68‬המור וקציעה (סי' י') כתב וז''ל ''ונ''ל כל שאין העיגול מתפשט בכדי‬
‫שיעור הרחקה דציצית מן הכנף דהיינו ג' אצבעות‪ ,‬ר''ל כ''ז שניכרות‬
‫הכנפות במדידת שיעור זה לאורך ולרוחב‪ ,‬אע''פ שמתעגלים קצות‬
‫הכנפות אינו מעכב‪ ,‬אבל משנמשך יותר שוב אין אורך ורוחב ניכר‬
‫בכנף‪ ,‬מעתה ודאי נתבטלו כנפי הבגד'' עכ''ל‪ .‬ועי' בספר רבבות אפרים‬
‫(או''ח סי' רנג') שכתב בשם המהרי''ל דיסקין‪ ,‬דמדאורייתא בעיגול כל‬
‫שהוא פטור‪ ,‬אולם מדרבנן אינו פטור עד שיעגל מג''א עד ג''א‪ ,‬ומשך‬
‫העיגול יקיפנו חוט בערך ד' אצבעות וחצי‪ .‬ונראה שאמר שיעור ד''א‬
‫וחצי דאז הוי עגול ממש‪ .‬ולכן יש להחמיר ולא ללבוש בגד עם ד' כנפות‬
‫בפחות מרבוע כזה‪ ,‬וכן פסק ההלכה ברורה (סי' י' ס''ק כא') להחמיר‪.‬‬
‫מ''מ נראה דכאן שפיר יש לסמוך על הגר''ח נאה דס''ל ששיעור אצבע‬
‫הוא ‪ 7‬ס''מ דיש לצרף הדעות הנ''ל שכל שניכר שהוא עגול פטור‪ ,‬ומ''מ‬
‫המחמיר לעגל ‪ 2.7‬ס''מ מכל צד תע''ב‪.‬‬
‫‪Características de la prenda‬‬ ‫‪ 50‬‬

‫‪Doblar las puntas‬‬

‫‪ Para cambiar la forma de las puntas es necesario hacer‬‬
‫‪un dobladillo asegurándose que esté fuerte y estético,‬‬
‫‪para que no se remueva en ningún momento.69‬‬

‫‪ Si se hace una costura con intención de descoserla en‬‬

‫‪el futuro, o bien, si se dobla la prenda y se ajusta con‬‬
‫‪seguros de manera que probablemente se va a‬‬
‫‪desdoblar en el futuro, no se considera un cambio en la‬‬
‫‪forma de la prenda, y se considera en el estado que está‬‬
‫‪sin dichos dobleces.70‬‬

‫‪ 69‬מ''ב (סי' י' בה''ל ד''ה לא נפטרה)‪ .‬אבל אם התפירה אינה כדרך‬
‫האומנים‪ ,‬השו''ע אסר (סי' י' סעיף ג')‪ .‬אולם מכיון שבש''ע (סי' י' ס''ו)‬
‫לענין קיפול הטלית משמע דתפירה כל שהוא מהני‪ ,‬פסק המ''א (סי' י'‬
‫ס''ק ד') דאם תפר בריבוע באופן שחייב בציצית גם אחר התפירה‪ ,‬דנים‬
‫לבגד כמו שהוא אחר התפירה‪ ,‬אפילו שתפירה זו לא נעשה כדרך‬
‫האומנים‪ .‬ועיין במחצית השקל (סי' י' סוף ד''ה דאם כפל כו' שנשאר בו‬
‫הקרן וכו') דמיישב דעת מרן באופן אחר וכמו שנתבאר בהמשך‪ .‬ולכן‬
‫למעשה אם תפר הכנפות בתפירה שלא כדרך האומנים ונשארו עגולות‬
‫לכ''ע יש לדון הבגד לפי הכנפות שהיו לפני התפירה‪ ,‬ואם נשארו‬
‫הכנפות מרובעות פסק המ''ב (סי' י' ס''ק ח') דיש להחמיר כהכנפות‬
‫הראשונות והאחרונות‪.‬‬
‫‪ 70‬עי' לבושי שרד (על מ''א ס''ק ד' ד''ה הקרן והיטיל וכו') דאם אין‬
‫סברא לומר דיניח הבגד כך אפילו המ''א מודה דאזלינן בתר הכנפות‬
‫הראשונות‪.‬‬
‫‪ 51‬‬ ‫‪Características de la prenda‬‬

‫‪Doblar la prenda‬‬
‫‪1. No se permite vestir constantemente un Talit doblado‬‬
‫‪por la mitad a menos que esté cosido por lo menos de‬‬
‫‪un lado del doblez.71‬‬

‫‪2. Un Talit que algunas veces se usa doblado y otras en‬‬

‫‪su estado natural, se permite vestirlo doblado sin la‬‬
‫‪necesidad de coser alguno de sus lados o de mover los‬‬
‫‪hilos de las puntas originales.72‬‬

‫‪3. Si dobló un Talit y lo cosió de uno de ambos lados, los‬‬

‫‪Tzitziot deberán ser reubicados en las puntas que se‬‬
‫‪formaron después de haberlo doblado.73‬‬

‫‪ 71‬עיין בב''י דהוא מחלוקת ראשונים לגבי מי שכפל טליתו‪ ,‬האם חייב‬
‫לשים הציציות בכנפות הבגד כמו שהיא כפולה או פשוטה שהרי עשויה‬
‫להתפשט‪ ,‬וכל העומד להתפשט כפשוט דמי‪ .‬ודעת מרן (סי' י' סעיף ו')‬
‫דיש להטיל כמו שהיא פשוטה והרמ''א פסק להחמיר ג''כ כהמ''ד השני‪.‬‬
‫לכן לדינא כתב המ''ב (סי' י' ס''ק יט') דאין ללבוש אותו מכופל‪ ,‬דאם‬
‫עושה כמ''ד אחד נימצא לבוש ד' כנפות בלי ציצית למ''ד השני‪ .‬וגם א''א‬
‫להחמיר שני הדעות דא''כ הצטרך להטיל ציציות בשש כנפות ואסור‬
‫משום בל תוסיף‪.‬‬
‫‪ 72‬כן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א‪ ,‬דאפילו לראשונים דס''ל דיש‬
‫להטיל בכנפות הכפולות היינו דוקא כשניתן לומר שאינו עומד להתפשט‬
‫אבל אם ודאי עומד להתפשט לכו''ע כפשוט דמי‪.‬‬
‫‪ 73‬שו’’ע סי' י' סעיף ו'‪ .‬ולכאורה סותר את עצמו דבסעיף ג' פסק‬
‫דאפילו שתפר את הכנפות לא נפטרה‪ .‬ולכן‪ ,‬דעת המ''א שהבאנו לעיל‬
‫דאם אחר התפירה נמצאו הכנפות מרובעות אז מהני התפירה‪ ,‬אולם‬
‫המחצית השקל (סי' י' סוף ד''ה דאם כפל כו' שנשאר בו הקרן וכו') לא‬
‫הסכים איתו ומחלק‪ ,‬דאם מכפל כל הבגד הוי דרך מלבוש ומהני‬
‫התפירה‪ ,‬מה שאין כן אם מכפל רק הכנפות‪.‬‬
Características de la prenda  52

Prendas de uso cotidiano

Existen prendas de uso cotidiano de cuatro puntas y
cubren el tamaño necesario para tener la obligación de
colocarles Tzitziot. Sin embargo, existen otros factores que
pueden exentarlas de esta obligación:

 Las prendas que no se utilizan para vestir ni para

calentar 74 , sino que tienen un objetivo alterno están
exentas de Tzitzit. (Por lo tanto; las toallas, que su
objetivo principal es secar, o las batas de peluquería,
que están diseñadas para no ensuciarse están
exentas).75

 Los Fracs y prendas similares, que se usan

principalmente por elegancia y no para cubrirse del frío
o de las lluvias, están exentas de Tzitzit para los
Sefaradim,76 y los Ashkenazim deben anular una de sus
puntas (en caso de no existir otra razón para

.‫ כן מוכח במ''א (סי' י' סק''ג) שהחמיר בסדינים של צמר ע''ש‬74

.‫ אפילו שנהנה בהם בחום ובגשמים וכו' אזלינן בתר התשמיש העיקרי‬75
.‫ וכן דעת הב''י‬,)'‫כ''כ המ''ב (בה''ל סי' י' ד''ה סודר שנותנים וכו‬
‫ כ''כ מרן בב''י (סו''ס י' ד''ה ולי נראה שהטעם וכו') דמלבושים‬76
‫ ולכן פסק המ''ב‬,‫ והדר''מ חלק עליו ע''ש‬,‫שלובשים מפני הכבוד פטורים‬
‫(סי' י' ס''ק לו') בשם המ''א שיש לעשות קרן אחת עגולה כדי לצאת‬
‫ בשו''ת ציץ אליעזר (חלק ו' סי' א' אות ב') כתב להוכיח‬,‫ אולם‬.‫לכו''ע‬
‫ כגון מלבושים‬,‫מכמה ראשונים ואחרונים דכל הבגדים שהם תפורים‬
‫ ולכן מעיקר הדין מותר להקל (דיש ס''ס להקל‬.‫שלנו פטורים ע''ש‬
‫ אולם לאשכנזים יש יותר מקום להחמיר מפני‬.)‫ובפרט שכן דעת מרן‬
.‫שהרמ''א החמיר‬
‫‪ 53‬‬ ‫‪Características de la prenda‬‬

‫‪exentarlas). De cualquier manera, es bueno que aún los‬‬

‫‪Sefaradim anulen una de sus puntas.‬‬

‫‪ Los abrigos y camisas que llevan las cuatro puntas al‬‬
‫‪frente, dos cerca del cuello y dos más en la parte‬‬
‫‪inferior, están exentas de Tzitzit para los Ashkenazim. 77‬‬
‫‪Sin embargo, si se trata de una prenda de lana,78 los‬‬
‫‪Sefaradim deben anular una de las puntas.79‬‬

‫‪ Sábanas y colchas están exentas de Tzitzit.80‬‬

‫‪ 77‬הרמ''א (סי' י' סעיף יב') פסק שאם הכנפות אינן עשויים שיהיו ב'‬
‫לפניו וב' לאחוריו‪ ,‬פטור מציצית ואע''פ דהפמ''ג (א''א סי' י' אות יג')‬
‫כתב דמלבושים אלו מעיקר הדין חייבים‪ ,‬וכן משמע דעת מרן (בב''י ד''ה‬
‫יש לדקדק במלבושים וכו') דדן על מלבושים כאלו ולא הזכיר טעם‬
‫הרמ''א כלל‪ ,‬מ’’מ יש לצרף דעת הציץ אליעזר שכתבנו בהערה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫‪ 78‬ע' בשו''ת אור לציון (ח''ב פרק ב' אות ד') פסק דבבגדי שאר מינים‪,‬‬
‫שלדעת מרן חיובם מדרבנן‪ ,‬אין להחמיר‪.‬‬
‫‪ 79‬דהספרדים קבלנו הוראות מרן‪ ,‬ואע''פ שבדרך כלל אמרינן ס''ס‬
‫אפילו נגד מרן‪ ,‬היינו דוקא כשמרן החמיר בב' ספקות כל אחד בפני‬
‫עצמה דאמרינן שאילו היה מרן דן על ב' הספקות יחד היה מיקל‪ ,‬אולם‬
‫אם מרן החמיר בשני ספקות יחד לא אמרינן ס''ס‪ .‬ודעת הרב יוסף טוויל‬
‫שליט''א דכיון שמרן דן על מלבושים שאין ב' כנפות לפניו וב' כנפות‬
‫לאחריו‪ ,‬וגם היה לו צירוף הציץ אליעזר הנ''ל ואע''פ כן לא פטר אלא‬
‫מפני שהם מלבושי כבוד‪ ,‬קמ''ל דאם אינם בגדי כבוד חייבים‪ ,‬ולכן לא‬
‫סמכינן על ס''ס בזה דהוא נגד מרן‪ .‬והרב שמעון בעדני שליט''א כתב לי‬
‫שמן הראוי להחמיר‪ .‬ומ''מ נלע''ד דאם הכנפות נראות עגולות‪ ,‬אע''פ‬
‫שאין העיגול מתפשט ברוחב ג''א‪ ,‬אפשר לפטרם‪ ,‬דמרן לא גילה דעתו‬
‫בזה‪.‬‬
‫‪ 80‬שו''ע סי' יח ס''ב‪ ,‬וכ''כ בב''י (ס''ס יח') דהמנהג פשוט לפטור סדינים‬
‫מציצית‪ .‬והקשה המ''א (סי' י' ס''ק ג') דאע''פ שלדעת הרא''ש פטורים‬
Características de la prenda  54

 Por la dificultad que representa ponerle Tzitziot a alguna

de estas prendas cuando resulta obligada, la práctica
común es modificar una de las puntas de manera que
quede circular, exentándola así de la obligación de
Tzitzit como se explicó anteriormente.

 De cualquier manera, siendo que cada prenda tiene

características distintas, es recomendable consultar
una autoridad rabínica antes de usar este tipo de
prendas.

‫ מ''מ לדעת הרמב''ם חייבים דס''ל שכל‬,‫דהוי כסות המיוחד ללילה‬

‫ וסדינים לפעמים משתמשים‬,‫שמתכסה ביום אפילו מיוחד ללילה חייב‬
‫ ותירץ דמרן סמך על‬.‫בהם ביום כשנמשיכים בשינה אחר עמוד השחר‬
‫המרדכי (סי' תתקמא' מביאו הב''י סי' י' ד''ה ועל פי זה וכו') דפוטר‬
‫ אולם פסק המ''א להחמיר בסדינים‬.‫מלבושים שהם דרך העלאה מציצית‬
‫ ועיין בספר‬.‫ דהתוס' חולק על המרדכי וס''ל דדרך העלאה חייב‬,‫של צמר‬
‫הלכה ברורה (סי' יח' בירור הלכה ד') דאינו מוכרח לומר שהתוס' חולק‬
.'‫ וע' עוד מה שכתבנו בענין הסדינים בסוף פרק ה‬.‫על המרדכי‬
Capítulo II

Características
de los hilos
Características de los hilos  58

En este capítulo se explicarán las características que

debe tener un hilo para ser propicio de usarse como Tzitzit.

Se debe poner especial atención en que los hilos

cumplan con los requisitos, de lo contrario estos hilos no
se consideran Tzitziot y en lugar de cumplir una Mitzvá al
ponerse el Talit, estaría cometiendo el pecado de vestir
una prenda de cuatro puntas sin Tzitzit, como explicamos
en el capítulo anterior.81

Propiedades generales de los

hilos
 El material con el cual deben ser fabricados los Tzitziot
debe ser de una calidad apta para poder hacer una
prenda completa de ese material.82

 Los hilos deben ser propiedad de la persona que va a

cumplir la Mitzvá. Por eso, si roba unos hilos y los pone

.‫ כך אמר לי הרב דוד שוויקה שליט''א ופשוט‬81

‫ כן פסק המ''א (סי' יא' ס''ק ט') בשם ס' המאור ואף שהמ''א כתב‬82
‫בדעת מרן דמותר לעשות ציציות בצמר שאין ראוי לעשות ממנו בגד‬
‫ כמבואר‬,‫(מלבד מהצמר הנאחז בקוצים וכדו' שאסור משום ביזוי מצוה‬
‫ ומשמע‬,‫ כתב המ''א דמרן לא ראה ספר המאור‬,)‫בשו''ע סי' יא' ס''ה‬
‫ והמ''ב (סי' יא' ס''ק‬.‫מדבריו דאילו ראה מרן את ספר המאור היה אוסר‬
.‫כו') הסכים לדינא עם המ''א‬
‫‪ 59‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪en la prenda, además de transgredir la prohibición de‬‬

‫‪robar, no cumple Mitzvá de Tzitzit.83‬‬

‫‪ Si le persona compró los hilos y después se enteró que‬‬

‫‪eran robados, tiene permitido usarlos para la Mitzvá 84‬‬
‫‪sin decir Berajá,85 aunque es conveniente abstenerse‬‬
‫‪de hacerlo.86‬‬

‫‪ Si le fueron fiados unos Tzitziot y aún no los ha pagado,‬‬

‫‪es mejor esperarse a terminar de pagarlos antes de‬‬
‫‪usarlos.87 Según algunas opiniones, es conveniente no‬‬

‫‪ 83‬שו''ע (סי' יא' סעיף ו')‪ .‬ולכאורה לובש ד' כנפות בלי ציצית‪ .‬וכ''כ‬
‫הפסקי תשובות (סי' יא' סוף אות יז') בשם המנחת חינוך (מצוה שכה')‪.‬‬
‫‪ 84‬דקנה אותם ביאוש בעלים ושינוי רשות‪ .‬ועי' ספר פסקי תשובות (סי'‬
‫יא' אות יז' הערה ‪ )111‬שכתב בשם שו''ת עולת שמואל דסתם גזלה הוי‬
‫יאוש בעלים‪.‬‬
‫‪ 85‬עיין מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה ולענין ברכה וכו') דהמ''א מתיר לברך על‬
‫מצוה כזאת והגר''א והט''ז אוסרים‪ ,‬לכן יש לחוש לסב''ל‪.‬‬
‫‪ 86‬כ''כ הרמ''א (סומן י''א סעיף ו') ועיין מ''ב (בה''ל ד''ה לעשותן)‬
‫דהמ''א ס''ל הטעם משום מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬והגר''א ס''ל שהטעם‬
‫משום שאינו יכול לברך‪.‬‬
‫‪ 87‬עיין מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה מצמר גזול וכו') דס''ל דיש להחמיר‬
‫כהמחנה אפרים (הלכות מכירה קנין משיכה סי' ב') דהכריע דאין קנין‬
‫דרבנן מועיל לדאורייתא וכיון שבמשיכה קונה רק מדרבנן‪ ,‬יש לתת‬
‫המעות למוכר לקנות מדאורייתא‪ .‬אמנם ההלכה ברורה (סי' יא' שער‬
‫הציון סו') כתב בשם אביו‪ ,‬דמעיקר הדין קנין דרבנן מהני גם‬
‫לדאורייתא‪ .‬ואע''פ שיש לצרף לזה דעת המשאת משה (מובא בבה''ל‬
‫ד''ה מצמר גזול) דאם קנה הציציות לאחר זמן הרי הם שלו למפרע‬
‫ושפיר יצא בהם ידי חובתו‪ ,‬מ''מ דעת המ''ב להחמיר לכתחילה‪.‬‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫‪colocarlos en la prenda antes de haberlos pagado por‬‬

‫‪completo.88‬‬

‫‪ Si compra Tzitziot con tarjeta de crédito o débito, se‬‬

‫‪consideran suyos hasta el día posterior, y no es‬‬
‫‪necesario esperar a que el banco cobre al‬‬
‫‪tarjetahabiente.89‬‬

‫‪ Si los Tzitziot estuvieron un momento en casa del‬‬

‫‪comprador, los Tzitziot se consideran suyos.90 (siempre‬‬
‫‪y cuando el vendedor esté de acuerdo).‬‬

‫‪ 88‬דלכאורה יש להחמיר משום תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬אולם הערוך‬

‫השלחן (סעיף כב') כותב דלא שייך תולמ''ה כיון שהוא פסול חיצוני‪.‬‬
‫ועי' במאסף לכל המחנות (סי' יא' ס''ק לח') שסובר דאינו פסול חיצוני‪,‬‬
‫ומביא שם כמה פוסקים דס''ל דשייך תולמ''ה ע'''ש‪ .‬ועצם הדבר אם‬
‫אמרינן תולמ''ה בפסול חיצוני‪ ,‬הוא מח' ראשונים בין ר''י הזקן דס''ל‬
‫דהיכא דהפסול הוא חיצוני אינו בכלל תולמ''ה ורבינו ברוך שחולק‬
‫(מובא בשו''ת לחם שערים סי' ב')‪ .‬ולדינא אפשר לצרף דעת הערוך‬
‫השלחן לספקות הנזכרות בסעיף הקודם ולהקל‪ .‬ומ''מ נראה שלכתחילה‬
‫ימתין עד שיקנה קנין דאורייתא‪.‬‬
‫‪ 89‬כנלע''ד דדרך החנויות כשמסיימים כל יום ויום שולחים חשבון לבנק‬
‫על כל מה שמכרו דרך כרטיסי אשראי והבנק נותן הכסף למוכר אחר‬
‫‪ 72‬שעות שקבלו חשבונם‪ .‬ולכן יש להמתין עד שיגיע הכסף למוכר‪.‬‬
‫ואינו משנה אם כבר שילם עבורם‪ ,‬דחובו הוא עם הבנק שהלוה לו‪,‬‬
‫וכלפי המוכר כבר שילם‪.‬‬
‫‪ 90‬עי' מ''ב (סי' תרנח' ס''ק י') ובספר הציצית הלכה פסוקה (סי' יא' אות‬
‫נא') דחצרו של אדם קונה מדאורייתא‪ .‬וצ''ב האם כיון שחצרו של אדם‬
‫קונה שלא מדעתו אינו צריך לכוין לקנות שם‪ ,‬או אפשר דחייב לכוין‬
‫לקנות דכיון שהוא סובר שכבר קנה אותם בחנות‪ ,‬שוב לא אמרינן‬
‫דחצרו של אדם קונה שלא מדעתו (ע' ב''מ דף י ע''ב ובשיטה מקובצת‬
‫שם) וצ''ע‪ .‬ואמר לי הרב ישעיה רוטנברג שליט''א דפשוט שאמדינן‬
 61 Características de los hilos

 Cuando los Tzitziot le fueron regalados los puede

utilizar de inmediato.91

 Si pidió Tzitziot prestados, puede utilizarlos para cumplir

la Mitzvá.92

 Cuando pide prestado un Talit con sus Tzitziot las leyes

son distintas (ver capítulo cinco).

Hilado y entrelazado
Los Tzitziot que se venden listos para ser colocados
en los Talitot o que ya fueron colocados en ellos, deben
ser manufacturados bajo ciertas exigencias, como se
explicara a continuación.

Para entender las siguientes Halajot es necesario

conocer que cada uno de los hilos que nosotros usamos
como Tzitziot, está formado por la unión de varios hilos

‫ והביא רעיה מהשו''ת רעק''א‬,‫דעתו שרוצה לקנות בקנין מדאורייתא‬

.‫ ולכן פוסק דמותר לברך אפילו לבני ספרד‬,)'‫(סי' לז‬
'‫ דדעת התוס‬,‫ המחנה אפרים (שם) בסוף דבריו מביא מח' ראשונים‬91
‫ ואע''פ דהרמב''ן‬,‫ משיכה קונה מדאורייתא‬,‫דבמתנה כיון דליכא מעות‬
‫ דאף את''ל דהלכה כהרמב''ן שמא קנין דרבנן מהני‬.‫חולק עליו יש להקל‬
‫ והרוצה לצאת אפילו בדעת הרמב''ן יקח כל החפץ (היינו‬.‫לדאורייתא‬
‫הציציות) בידו בשעת המשיכה ובזה אף הרמב''ן מודה דקנה מדאורייתא‬
.)‫(מחנה אפרים שם‬
‫ שו''ע (סי' יא' סעיף ז') דחוטים שאולים הם כהלואה דלא הדרי‬92
.‫בעינייהו וכדידיה דמי‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 62‬‬

‫‪más delgados que al entrelazarse de manera correcta‬‬

‫‪aparentan ser uno solo.‬‬

‫‪ Para que un hilo sea apto para Tzitzit, debe estar‬‬
‫‪entrelazado por lo menos con otro hilo, dando vueltas‬‬
‫‪circulares con fuerza para que no se separen. 93 La‬‬
‫‪costumbre es realizar este entrelazado con ocho hilos. 94‬‬

‫‪ Es necesario hacer el hilado y el entrelazado Lishmah,‬‬

‫‪(es decir, con la intención de usarlos para la Mitzvá de‬‬
‫‪Tzitzit)95‬‬

‫‪ No es necesario hacer el peinado de la lana Lishmah,96‬‬

‫‪aunque existen opiniones que lo exigen.97‬‬

‫‪ 93‬שו''ע (סי' יא' סעיף ב')‪ ,‬ואע''פ שדעת הרמב''ם דלא בעינן שזירה‬
‫כלל מ''מ דעת הב''י והאחרונים אחריו כרוב הראשונים דמצריכים‬
‫שזירה‪.‬‬
‫‪ 94‬כה''ח (סי' יא' ס''ק י')‪ ,‬ובא''ח (ש''א פרשת נח אות י')‪ .‬ועיין בספר‬
‫הלכה ברורה (סי' יא' בירור הלכה ס''ק ג') דמביא דעת שו''ת קרית חנה‬
‫(סי' כז') דס''ל דיש לעשות השזירה דוקא כפול ב' ולא כפול ח'‪ ,‬וסיים‬
‫דהמנהג בזמננו לעשות כל חוט כפול ח' חוטים‪ .‬ובס' פסקי תשובות (סי'‬
‫יא' אות יא') כתב שהיום המנהג לצאת י''ח שני השיטות‪ ,‬ולכן עושים‬
‫שזירה כפול ד' ואח''כ שוזרים שני חוטים כפולי ד' ונעשה כל חוט כפול‬
‫ח'‪.‬‬
‫‪ 95‬שו''ע סי' יא' סעיף א' וסעיף ב'‪.‬‬
‫‪ 96‬כתב הב''י דדין לשמה נאמר רק מטוייה ואילך‪ ,‬וגם הרמ''א (סי' יא'‬
‫סעיף א') כתב דהמנהג להקל בניפוץ‪.‬‬
‫‪ 97‬כ''כ הב''י בדעת המרדכי שכתב כן בשם מהר''ם‪ .‬והמ''ב (סי' יא' ס''ק‬
‫ג') מביא דעת הפרישה בשם המהר''ל מפראג דלכתחילה יש להחמיר‪.‬‬
‫עי' בס' פסקי תשובות (ריש סי' יא') דיש עוד פעולה בין הניפוץ לטוייה‪,‬‬
‫ויש מחלוקת בין האחרונים האם לייחס פעולה זו לניפוץ או לטוייה‪.‬‬
‫‪ 63‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪ Los procesos que deben hacerse Lishmah deben‬‬

‫‪llevarse a cabo únicamente por judíos, 98 hombre o‬‬
‫‪mujer.99‬‬

‫‪ Un niño menor de Bar Mitzvá o una niña menor de Bat‬‬

‫‪Mitzvá no son aptos para hacer los Tzitziot.100‬‬

‫‪ Para que el proceso se considere que fue hecho‬‬

‫‪Lishmah, se debe decir al principio del mismo que lo‬‬
‫‪hace para la Mitzvá de Tzitzit (en hebreo debe decir‬‬
‫‪“Leshem Mitzvat Tzitzit”), y no es suficiente pensarlo,‬‬
‫‪sino que debe pronunciarlo.101‬‬

‫ונלע''ד דיש להקל לעשות פעולה זו לשמה ע''י מכונה חשמלי דיש ס''ס‪,‬‬
‫דשמא מועיל לשמה ע''י מכונה ושמא שלב זה הוא בגדר ניפוץ‪ .‬ואע''פ‬
‫שיש להשיב דניפוץ גופה הוא מח' אם בעינן לשמה י''ל דיש הכרעה‬
‫ברורה דמעיקר הדין לא בעינן ניפוץ לשמה‪.‬‬
‫‪ 98‬עי' שו''ע (סי' יא' סעיף ב') דמביא מחלוקת ראשונים‪ ,‬דדעת הרמב''ם‬
‫שהעכו''ם אינו יכול לעשות לשמה‪ ,‬ודעת הרא''ש דאם ישראל עומד על‬
‫גבו ואומר לו שיעשה לשמה מועיל‪ .‬ועי' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה‬
‫וישראל עומד על גבו וכו') דהאחרונים חלקו על הב''י בדעת הרא''ש‬
‫ומסיק שם דאין להקל אלא אם כן אין הטוייה נמשכת זמן הרבה‪ .‬ורק יש‬
‫להקל כשאין ישראל שיטוהו לשמה (מ''ב סי' יא' ס''ק יא')‪.‬‬
‫‪ 99‬דהאשה כשרה לטוייה ושזירה (שו''ע סי' יא סעיף א')‪.‬‬
‫‪ 100‬עי' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה טוואן עכו''ם) דהעיקר להלכה להשוות‬
‫דין חרש שוטה וקטן לדין עכו''ם לענין לשמה‪ .‬אולם יש להעדיף שיעשה‬
‫הטוויה יהודי קטן ולא עכו''ם‪ ,‬כיון שיש אומרים דחרש שוטה וקטן‬
‫יכולים לעשות לשמה (שו''ע הרב סי' יא' סעיף ד')‪ .‬וכן משמע דעת הרב‬
‫דוד יוסף שליט''א בשו''ת אוצרות יוסף (סו''ס לא')‪.‬‬
‫‪ 101‬מרדכי בהלכות ציצית (סי' תתקמט') ומביאו הב''י וכן פסק בשו''ע‬
‫(סי' יא' סעיף א')‪.‬‬
Características de los hilos  64

 No es necesario que repita cada instante que lo hace

Lishmah, sino que basta con que lo diga una sola vez al
comenzar el proceso.102

 Si olvidó decir al principio “Leshem Mitzvat Tzitzit” y lo

dijo en el momento que se acordó, no es considerado
Lishmah. Sin embargo si al principio del proceso pensó
en hacerlo Lishmah y después lo dijo, puede utilizar
estos hilos para la Mitzvá de Tzitzit.103

 Si el hilado se hace por medio de máquinas, existen

opiniones que permiten decir “Leshem Mitzvat Tzitzit” al
momento de echarla a andar. Sin embargo, muchas
otras sostienen que el hecho que una máquina haga el
hilado no puede considerarse como Lishmah. Por eso,
es correcto abstenerse de utilizar hilos hechos a
máquina.104

‫ שו''ע (סי' יא' סעיף א') והסביר המ''ב (בה''ל ד''ה שיאמר בתחילת‬102
.‫ מפני שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה‬,‫הטויה) הטעם‬
‫ דיש ס''ס דשמא בדיעבד סגי במחשבה ושמא אמרינן הוכיח סופו על‬103
‫ ועיין מה שכתבנו לענין הוכיח סופו על‬,)'‫תחילתו (מ''ב סי' יא' ס''ק ו‬
.)'‫תחילתו בסוף הספר (סי’ ב‬
‫ עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' ל') דמבאר‬104
,‫ ואע''פ שיש מתירים חוטים של עבודת מכונה‬.‫מחלוקת אחרונים בזה‬
‫מ''מ יש להחמיר' דלדעת הפוסלים מלבד שלא מקיים מצוה נמצא לובש‬
‫ ודעת הרב דוד שוויקה שליט''א שאין להקל אפילו‬.‫ד' כנפות בלי ציצית‬
.‫בבגד של שאר מינים‬
‫ואף אם יש לו ספק האם ציציות אלו הם עבודת יד או עבודת מכונה אין‬
‫ דאע''פ דיש ס''ס שמא עבודת מכונה כשרה ואת''ל דפסולה שמא‬,‫להקל‬
'‫ מ''מ היכא דאפשר יש להחמיר דהמ''ב (סי‬,‫חוטים אלו נעשו בעבודת יד‬
 65 Características de los hilos

 Si se apoya en las opiniones que permiten usar este tipo

de Tzitziot, no deberá decir Berajá al vestir ese Talit.105

Ancho de los hilos

 No está estipulado un ancho específico que deban tener
los Tzitziot. Sin embargo, existe la Mitzvá de elegir
Tzitziot bonitos,106 por lo que es conveniente usar hilos
medianos (ni muy gruesos ni muy delgados).107

Largo de los hilos

Para entender mejor estas Halajot, es necesario
exponer brevemente la manera en la que son colocados
los Tzitziot. (Tema que se explicará a detalle en el capítulo
cinco)

 Se insertan cuatro hilos en el agujero que está en la

esquina de la prenda, de manera que queden colgados
por la mitad, dando la apariencia de ser ocho hilos,
(cuatro de cada lado del agujero).

 Se hace un nudo provisional a las cuatro puntas que

cuelgan de uno de los lados, con el fin de mantenerlos

‫ ואולי בבגד‬.‫יב' ס''ק ג') פסק להחמיר על ס''ס כיון דהציציות מצויים הם‬
.‫של שאר מינים יש להקל וצ''ע‬
.‫ דאמרינן סב''ל‬105
.'‫ ע' מ''ב סי' כד' ס''ק ט‬106
.'‫ מ''ב סי' יא' ס''ק עא‬107
Características de los hilos  66

separados durante el proceso de la misma manera

como fueron insertados en un principio.

 Se hace un doble nudo con las ocho puntas (cuatro con

cuatro) y posteriormente se crea la trenza, donde uno
de los hilos rodea a los demás y cada cierto intervalo se
vuelven a hacen dos nudos.

 Al finalizar la trenza se hace un doble nudo, cuidando

que los hilos que tienen el nudo provisional queden en
un mismo lado.

 Se desata el nudo provisional que se hizo al principio,

de manera que todos los hilos de la trenza queden
colgando libremente, cuatro de un lado y cuatro del otro
(de la misma manera que estaban cuando se insertaron
en el agujero).

 Este proceso se repite en cada una de las cuatro puntas

y el Talit está listo para cumplir con él la Mitzvá de
Tzitzit.

La Halajá define un largo específico para los hilos del

Tzitzit, medida que fue dicha para el momento de
insertarlos en la prenda. Sin embargo, en caso que los
Tzitziot se hayan roto o deshilado después de haberlos
colocado, 108 el tamaño que debe quedar en ellos es
distinto.

‫ ע' בחזו''א (סי' ג' ס''ק ג') דדין גרדומין הוא אפילו נפסק קודם‬108
.)‫שלבש הבגד וכן משמע בבה''ל (סי' יא' ד''ה יותר ארוך‬
‫‪ 67‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪Al poner los Tzitziot‬‬

‫‪ Los hilos deben medir109 lo suficiente para que después‬‬
‫‪de colocarlos 110 y hacer toda la trenza, haya una‬‬
‫‪distancia mínima de 28.8 cm111 desde el primer nudo‬‬
‫‪hasta la punta de cada uno de los ocho hilos. 112 Es‬‬
‫‪recomendable que los hilos midan más de esta medida‬‬

‫‪ 109‬ע' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה אין פחות וכו') דהלבוש והא''ר ס''ל‬
‫דמדאורייתא סגי בכל שהוא‪ ,‬והחיי אדם ס''ל דכדי עניבה הוא שיעור‬
‫דאורייתא‪ ,‬ומ''מ חז''ל נתנו שיעורים משום נוי‪ .‬ומביא הב''י מחלוקת‬
‫ראשונים כמה הוא השיעור שנתנו חז''ל‪ ,‬דדעת הרא''ש והרמב''ם דבעינן‬
‫ד' גודלים‪ ,‬ודעת רש''י דבעינן ו' גודלים ולפי ר''ת יב' גודלים‪ .‬ובשו''ע‬
‫(סי' יא' סעיף ד') פסק בסתם דבעינן ד' גודלים וי''א יב' גודלים‪ ,‬וסתם‬
‫דנוהגים כסברת הי''א‪.‬‬
‫‪ 110‬הרמ''א (סי' יא' סעיף ד') פסק דמודדים היב' גודלים אחר הטלת‬
‫הציציות בבגד אחר הקשרים‪ ,‬ואין החלק שמונח על הבגד בחשבון‪ ,‬וכן‬
‫דעת מרן בב''י‪ .‬אולם מדברי השו''ת לב חיים (סי' עט') שכתב דאורך‬
‫החוטים הוא אמה (דהיינו כד' גודלים) משמע דמודדים השיעור אחר‬
‫הטלה בבגד לפני שעושים הקשרים‪ ,‬והחלק שמונח על הבגד עולה‬
‫לשיעור‪ ,‬ומ''מ העיקר להלכה כדעת הב''י‪.‬‬
‫‪ 111‬דשיעור גודל הוא ‪ 7.2‬ס''מ לפי הצל''ח והחזו''א‪ ,‬ואע''פ ששיעור זו‬
‫הוא דרבנן והיה לנו להקל כהרח''נ דשיעור אגודל הוא ‪ 7‬ס''מ‪ ,‬ע' בבה''ל‬
‫בסי' רעא' (ד''ה של רביעית וכו') שכתב דכל שיעור דרבנן שעיקרו‬
‫מדאורייתא יש להחמיר כדעת הצל''ח ע''ש‪ .‬וכל זה לכתחילה אבל‬
‫בדיעבד יש לסמוך על הרח''נ דסגי ב‪ 72‬ס''מ אפילו לברך‪ ,‬דיש לצרף‬
‫כל הצירופים שמובאים לקמן כדי להתיר ללבוש טלית עם ציציות שאין‬
‫להם כי אם ‪ 1‬ס''מ ע''ש‪.‬‬
‫‪ 112‬עי' מ''ב (סי' י''א ס''ק כב') דבעינן שיעור בכל אחת מהחוטים (היינו‬
‫מהראשים)‪ ,‬וכ''כ הב''י (בסוף ד''ה ויהיה ארכן וכו')‪.‬‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 68‬‬

‫‪para que si llegan a romperse no se disminuya dicho‬‬

‫‪largo.113‬‬

‫‪ Si no tiene hilos de ese tamaño, puede poner más‬‬

‫‪cortos siempre y cuando midan al menos 9.6 cm 114‬‬
‫‪desde el primer nudo, hasta cada punta. Sin embargo,‬‬
‫‪no puede decir Berajá al vestirlo.‬‬

‫‪ En caso de medir 28.8 cm después de hacer las‬‬

‫‪primeras tres vueltas de la trenza, puede usarlos y decir‬‬
‫‪Berajá,115 aún si al completar la trenza su largo total sea‬‬
‫‪más pequeño.‬‬

‫‪ 113‬כ''כ הב''י והמ''ב (סי' יא' ס''ק כא')‪ .‬ואע''פ דאם יפסקו יש להם דין‬
‫גרדומין וכשרים אפילו בכדי עניבה‪ ,‬כמו שנבאר לקמן בס''ד‪ ,‬מ''מ‬
‫לכתחילה יש להזהר שיהיה תמיד שיעור יב' גודלים‪.‬‬
‫‪ 114‬הוא דעת הרמב''ם והרא''ש דהבאנו לעיל דבעינן ד' גודלים‪ ,‬ומ''מ‬
‫אין לברך מדין סב''ל‪ .‬ואף שלדעת הגרח''נ סגי ב‪ 1‬ס''מ‪ ,‬מ''מ דעת הרב‬
‫יוסף טוויל שליט''א להחמיר כשיטת החזו''א מפני שיש ס''ס להחמיר‪.‬‬
‫‪ 115‬עי' מ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) דמצדד לומר שמודדים אחר‬
‫קשר וחוליה ולא אחר שישלים כל הקשרים והחוליות‪ ,‬אבל אח''כ כתב‬
‫דהפמ''ג חולק על דבריו ע''ש‪ .‬ומה שכתבנו דמותר אף לברך כן דעת‬
‫הרב יוסף טוויל שליט''א מפני שיש כמה ספקות בדבר‪ .‬א) שמא הלכה‬
‫כהרמב''ם דבעינן ד' גודלים‪ .‬ב) שמא מודדים מיד אחר התחיבה כהלב‬
‫חיים הנ''ל‪ .‬ג) שמא מודדים אחר קשר וחוליה כדעת המ''ב‪ .‬ד) ושמא‬
‫שיעור יב' גודלים אינו לעיכובא וכמו שמסתפק המ''ב (סי' יא' בבה''ל‬
‫ד''ה וכן נוהגים)‪.‬‬
‫ואע''פ שהמ''ב (סי' יא ס''ק סד) כתב דמה שאמרינן קשר וחוליה‬
‫דאורייתא חל על הקשר שאחר החוליות‪ ,‬עיין פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות‬
‫יד') דאם קושר חוט הכריכה כמנהג הספרדים‪ ,‬לא בעינן הקשר שאחר‬
‫הכריכות‪ .‬וא''כ לפי מנהג האשכנזים יש להצריך ‪ 71.1‬ס''מ אחר הקשר‬
‫השני (הקשר שאחרי הכריכות)‪.‬‬
‫‪ 69‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪ Es correcto que el largo de los Tzitziot esté distribuido‬‬

‫‪una tercera parte en la trenza y dos terceras partes en‬‬
‫‪los hilos sueltos.116‬‬

‫‪ Aun cuando esta proporción sea distinta, ya sea que la‬‬
‫‪trenza sea más larga, 117 o los hilos más largos, se‬‬
‫‪cumple la Mitzvá con estos hilos. 118‬‬

‫‪ Si después de haber colocado los Tzitziot, quiere cortar‬‬

‫‪las puntas para ajustar los hilos a la proporción correcta,‬‬
‫‪puede hacerlo. Sin embargo, debe hacerlo con‬‬
‫‪instrumentos que no sean de fierro, y de ser posible con‬‬
‫‪los dientes.119‬‬

‫‪ 116‬איתא במנחות (לט‪'' ).‬נוי התכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף''‪,‬‬
‫ומובא בב''י (סי' יא ד''ה ויהיה ארכן וכו') ועיין בשו''ע סי' יא' סעיף יד'‬
‫והרמ''א שם‪.‬‬
‫‪ 117‬דמה דאמרינן ''שליש גדיל ושני שלישי ענף''‪ ,‬הוא דוקא לנוי אבל‬
‫לא מעכב כל שישאר גדיל וענף ולא יהיה כולו ענף (מ''ב סי' יא' ס''ק‬
‫סח')‪.‬‬
‫‪ 118‬אבל לכתחילה יש להזהר שיהיה בדיוק שליש גדיל וב' חלקים ענף‪,‬‬
‫וכן משמע מלשון הרמ''א (סי' יא' סעיף יד') שכתב דאם האריך בחוטים‬
‫יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף‪ .‬וכ''כ הכה''ח (סי' יא' אות‬
‫מו') וכן משמע דעת המ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יכול לקצרו) וע' בבא''ח‬
‫(ש''א פרשת נח אות יג') דיש ג''כ טעם על פי הסוד‪ .‬אולם מדברי החזון‬
‫איש (סי' ג' ס''ק י') מוכח דעדיף שיהיה הענף יותר מב' חלקים ואז אם‬
‫יפסק חלק מהחוט עדיין ישאר לפחות ב' חלקים ענף‪ ,‬ומבאר דברי‬
‫הרמ''א באופן אחר ע''ש‪ .‬ומ''מ דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א‬
‫דהחזו''א לא אמר כן אלא כשיש עכ''פ ד גודלים בגדיל‪.‬‬
‫‪ 119‬מ''א (סי' יא' ס''ק יח') בשם השל''ה ומטה משה שלא יחתוך הציציות‬
‫בכלי מתכת אלא בשיניו‪ .‬וכן פסק המ''ב (סי' יא' ס''ק סא')‪ .‬ועיין‬
‫במחצית השקל ובכה''ח (סי' יא' ס''ק יז') שהביאו טעם לדבר‪.‬‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 70‬‬

‫‪Si se cortaron o se encogieron120‬‬

‫‪En ocasiones se permite seguir utilizando el Talit‬‬
‫‪aunque el hilo se haya cortado por completo y en otras‬‬
‫‪ocasiones es preciso que quede cierto largo. Sin embargo,‬‬
‫‪aún en estos casos, es conveniente cambiar los Tzitziot de‬‬
‫‪manera que tengan al menos 28.8 cm de largo.121‬‬

‫‪ En caso que se haya cortado alguno de los hilos desde‬‬

‫‪el agujero hasta el primer nudo, 122 o bien en las‬‬

‫‪ 120‬איתא בגמ' (מנחות לח‪'' ):‬דאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת כשרים‬
‫וכמה שיעור גרדומין כדי לענבם''‪ .‬ועיין בב''י (ריש סי' יב') שביאר‬
‫שיטת הראשונים בזה‪ .‬והעלה לדינא (סי' יב' סעיף א') כדעת הרא''ש‬
‫דס''ל דכל זמן שנשאר בכל אחת מהחוטים שיעור כדי עניבה כשר‪,‬‬
‫ומכיון שכל חוט כפול לשתים אם נפסק רק אחת מהראשים‪ ,‬ע''כ שיש‬
‫בחוט הזה כדי עניבה‪ ,‬דהראש השני עדיין קיים‪ .‬וסיים מרן דהיכא‬
‫דאפשר טוב לחוש לסברת ר''ת דס''ל דבעינן שישארו ב' חוטים שלמים‬
‫ושישאר בשני החוטים שנפסקו לפחות כד''ע‪.‬‬
‫‪ 121‬בכף החיים (סי' יב' ס''ק יב') כתב כן על פי הסוד‪ .‬וע' בא''א‬
‫מבוטשוטש (מהדורה קמה סי' יב') דאין ראוי לעשות כן דהוי חומרא על‬
‫פי הסוד וקולה על פי הפשט לפי מה שכתב מרן בסי' טו' דאין להתיר‬
‫הציציות מהבגד כשהם כשרים‪ .‬אולם כתב שם‪ ,‬דמכיון דהוי יותר נאה‬
‫ללבוש טלית עם ציציות שלמים שרי‪ .‬דלהתיר הציציות כדי לשים‬
‫תחתיהם ציציות יותר יפים שרי‪ ,‬כמו שביארו הפוסקים בסי' טו' בשם‬
‫הלבוש‪ .‬וכן פסק המ''א (סי' טו' ס''ק ב') ואחריו המ''ב (סי' טו' ס''ק ג')‪.‬‬
‫וע' מה שכתבנו בזה בפרק טז'‪.‬‬
‫‪ 122‬מנחות (לט‪ ).‬וכ''כ הב''י (ריש סי' יב' ובסי' ח' ד''ה ומה שכתב שאם‬
‫נתקלקל וכו') וכן פסק המ''ב (סי' יב' ס''ק ג' וס''ק יג')‪.‬‬
‫‪ 71‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪primeras tres vueltas de la trenza, 123 estos hilos no‬‬

‫‪servirán más para Tzitzit, por lo que debe quitarse esta‬‬
‫‪prenda de inmediato y no se permite usarla hasta que‬‬
‫‪sean cambiados sus Tzitziot.124‬‬

‫‪ Si se cortó uno de los ocho hilos en la zona de la trenza,‬‬

‫‪después de las primeras tres vueltas, puede seguir‬‬
‫‪usando su Talit.125 Si se cortaron más de un hilo en esa‬‬
‫‪zona, no se permite usar la prenda hasta que sean‬‬
‫‪cambiados sus Tzitziot.126‬‬

‫‪ 123‬דבעינן קשר וחוליה דאורייתא‪ ,‬ולכן אם נפסק חוט אחד במקום‬

‫חוליה ראשונה הוי פסול‪ .‬וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יב' ס''ק ט')‪.‬‬
‫ואע''פ שהמ''ב (סי' יא' ס''ק סד') כתב דמה דאמרינן קשר וחוליה‬
‫דאורייתא חל על הקשר שאחר החוליות‪ ,‬עיין פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות‬
‫יד') דאם עונף חוט הכריכה לא בעינן הקשר שאחר הכריכות וסגי בקשר‬
‫שסמוך לכנף וכמו שכתבנו לעיל‪ .‬ולכן מי שנוהג לעשות חוליה כמו‬
‫אשכנזים ונחתך הקשר שאחר החוליה ראשונה או שנחתך חוט בחוליה‬
‫ראשונה אף אחר ג' הסבובים הראשונים‪ ,‬נפסל הציצית וחייב לפשוט‬
‫הבגד כמו שמבואר לקמן בפרק יד'‪.‬‬
‫‪ 124‬מ''ב (סי' יב' ס''ק יג') ואם יש לו גנאי גדול בפשיטת הטלית‪ ,‬כגון‬
‫שנפסל הט''ק שתחת המלבושים‪ ,‬אינו צריך לפושטו מיד‪ ,‬אלא ימהר‬
‫ללכת למקום צנוע ויפשוט אותו שם כמו שכתב המ''ב (סי' י''ג ס''ק טו')‬
‫וע' מה שכתבנו בפרק יד'‪.‬‬
‫‪ 125‬אפילו לדעת רש''י המובא בס''ק הבא‪ ,‬מפני שעדיין נשאר הראש‬
‫השני של אותו חוט‪.‬‬
‫‪ 126‬עיין בשו''ע (סי'' יב' סעיף ג') ובב''י דיש מחלוקת ראשונים‪ ,‬דלדעת‬
‫רש''י מודדים כדי עניבה מן הענף (היינו מלבד הגדיל) ולר''י מודדים מן‬
‫הגדיל‪ .‬ופסק מרן דהמנהג כרש''י‪ ,‬אולם היכא דלא אפשר יש לסמוך על‬
‫ר''י‪ .‬ולכן אם נפסקו בגדיל שני חוטים או יותר‪ ,‬דחוששים שמא הם אותו‬
‫חוט‪ ,‬אע''פ שיש כד''ע מן הגדיל פסול‪ ,‬דלפי רש''י הוי כאילו לא נשאר‬
‫כלום‪ .‬ואע''פ שיש כאן ס''ס דשמא הם לא אותו חוט ושמא הלכה כר''י‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 72‬‬

‫‪ Si se cortó uno de los ocho hilos que cuelgan después‬‬

‫‪de la trenza, son aptos como Tzitziot, aún si se cortó por‬‬
‫‪completo.‬‬

‫‪ Si se cortaron dos de los ocho hilos pero cuelgan del‬‬

‫‪mismo lado del nudo aún son aptos como Tzitzit,‬‬
‫‪siempre y cuando haya hecho el nudo provisional para‬‬
‫‪mantener cada punta del hilo de un mismo lado del‬‬
‫‪nudo como explicamos anteriormente.127‬‬

‫‪ Si se cortó un hilo de cada lado del nudo:‬‬

‫‪o Si uno de los dos mide al menos 4 cm, están aptos‬‬

‫‪para Tzitzit.128‬‬

‫‪o Si la suma de lo que quedo entre los dos hilos‬‬

‫‪cortados129 es de 4 cm. se pueden seguir usando‬‬

‫עיין בתורת חיים סופר (ס''ק ו') דהספק הראשון נחשב ספק בידיעה‬
‫שאפשר לברר ואינו מצטרף לס''ס‪ .‬ואף דהארצות החיים מצרף ספק זו‬
‫להלכה‪ ,‬מ''מ דעת המ''ב (סי' יב' ס''ק ג') דיש להחמיר בס''ס דציצית‬
‫מצויים הם‪ .‬ולכן צריך ללך מיד למקום צנוע ולפושטו‪.‬‬
‫‪ 127‬דאם לא כן יש לחוש שמא ב' הראשים שנחתכו הם מאותו חוט‪.‬‬
‫‪ 128‬עיין מ''ב (סי' יב' בה''ל ד''ה אם נפסק וכו') דשיעור גרדומין הוא לא‬
‫יותר מב' גודלים‪ ,‬דהיינו ‪ 2‬ס''מ לרח''נ ו‪ 2.1‬ס''מ לחזו''א‪ .‬ונראה דאפשר‬
‫לסמוך על רח''נ‪ ,‬דיש לצרף דעת הר''י דמודדים מן הגדיל‪ ,‬ועוד דשמא‬
‫אינן אותו חוט‪ ,‬ועוד דהבה''ל אמר ב' גודלים כשנפסקו כל החוטים אבל‬
‫אם לא נפסקו כולם השיעור הוא פחות מזה (וכ''כ ההלכה ברורה סי' יב'‬
‫ס''ק ב') אלא שאין אנחנו יודעים כמה יש לפחות‪ ,‬ולכן משערים תמיד‬
‫בב' גודלים‪.‬‬
‫‪ 129‬עי' מ''א (סי' יב' ס''ק ג') דאם נשאר כד''ע על ידי צירוף שני‬
‫הראשים יש להסתפק אם פסול‪ .‬ויש לצרף דעת הר''י דמודדים מן הגדיל‬
 73 Características de los hilos

el Talit sin decir Berajá,130 y debe cambiarlos a la

brevedad.

o Si los dos hilos cortados no suman 4 cm, no se

permite vestir este Talit hasta que sean
cambiados sus hilos.131

 Si se cortaron tres o los cuatro hilos del mismo lado, se

permite seguir usando este Talit132 sin decir Berajá,133 y
debe cambiar sus Tzitziot en cuanto tenga la
oportunidad de hacerlo.

 Si se cortaron tres o más hilos entre ambos lados del

nudo y miden más de 4 cm tiene las mismas reglas que
el caso anterior.134

 Si los hilos se cortaron mientras estaba haciendo la

trenza:

‫ ועיין במ''ב (סי' יב' ס''ק ג') דהארצות חיים‬.‫ועוד דשמא אינן אותו חוט‬
.‫מתיר והפמ''ג אוסר ע''ש‬
.‫ ובפרט שהפמ''ג פוסל‬,‫ אפילו במאה ספקות‬,‫ דאין לברך על הספק‬130
‫ אפילו שלדעת הר''י היו כשרים ע' במ''ב (סי' יב' ס''ק יג') דלא‬131
.‫סומכים על ר''י אלא במקום שלא נמצאים ציציות כלל‬
‫ מ''מ לדעת הרא''ש כשרים ועי' במ''א‬,‫ אע''פ שלדעת ר''ת פסולים‬132
‫(סי' יב' ס''ק ז') דמותר לסמוך עליו כל היכא דאינו יכול להחמיר בקלות‬
.)'‫ וכן פסק המ''ב (סי' יב' ס''ק יג‬.‫כר''ת‬
,)'‫ כ''כ החיי אדם (כלל יא' אות כ') והכף החיים (סי' יב' ס''ק יא‬133
'‫אולם המ''ב (סי' יב' ס''ק יא') פסק לברך וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יב‬
.)'‫ס''ק א‬
‫ ואפילו אם חוט אחד נפסק‬.‫ דלר''ת פסולים ולרא''ש כשרים כנ''ל‬134
.‫ עדיין כשר לדעת הרא''ש כמו שביארנו לעיל‬,‫לגמרי‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 74‬‬

‫‪o Si continuó haciendo la trenza, deberán contar‬‬

‫‪con 28.8 cm de largo, pues se considera como‬‬
‫‪que si se rompió el hilo antes de ponerlo en la‬‬
‫‪prenda.135‬‬

‫‪o Si a raíz de que se cortaron dejó de hacer la‬‬

‫‪trenza, y ya había hecho el primer doble nudo y‬‬
‫‪las primeras tres vueltas, se puede utilizar la‬‬
‫‪prenda con estos Tzitziot, siempre y cuando‬‬
‫‪cumplan con el largo que se les exige a los hilos‬‬
‫‪que se cortaron después de haber sido puestos‬‬
‫‪en la prenda.136‬‬

‫‪ Si no acostumbra a hacer un nudo en cada vuelta, es‬‬

‫‪necesario que haya hecho también un doble nudo‬‬
‫‪después de las tres vueltas.137‬‬

‫‪ 135‬ע' במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) דמצדד לומר דכיון שכבר‬
‫עשה קשר וחוליה ואז כשר מדאורייתא‪ ,‬אחר כך יש כבר דין גרדומין‪,‬‬
‫אולם מביא דעת הפמ''ג שחולק עליו וכתב דלכאורה טעם הפמ''ג הוא‬
‫מפני שעדיין עוסק במצוה ולכן א''א לתת לו שם גרדומין וסיים דצ''ע‬
‫לדינא‪ .‬והחזון איש (סי' ג' ס''ק ג') סתם להחמיר‪.‬‬
‫‪ 136‬לפי מה שכתב המ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) בדעת הפמ''ג‬
‫דכל זמן שהוא עוסק במצוה לא יוכל להקרא גרדומין‪ ,‬מסתפק בנ''ד (סי'‬
‫יב' ד''ה שמא נפסק וכו') אם נפסק חוט בשעת ההטלה‪ ,‬אם יש לו דין‬
‫גרדומין או דלמא כיון דדעתו היה להמשיך א''א שהקרא בשם גרדומין‬
‫וסיים דצ''ע לדינא‪ .‬והחזו''א (סי' ג' ס''ק ג') פסק להכשיר‪ ,‬דכיון שאינו‬
‫ממשיך העשיה יש לו דין גרדומין‪.‬‬
‫‪ 137‬ע' פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות יד') דאם עונף חוט הכריכה לא בעינן‬
‫הקשר שאחר הכריכות‪ ,‬ומ''מ למנהג האשכנזים שלא עונפים חוט‬
‫הכריכה יש להצריך ג''כ הקשר שאחר החוליה‪.‬‬
 75 Características de los hilos

Si se deshilacharon

 Como mencionamos anteriormente cada hilo debe

estar entrelazado al menos con otro más. Por eso, en
caso de deshilarse el entrelazado, se considera como
si el hilo está cortado a partir de la zona que se
separó.138

 Si se deshiló el entrelazado en la zona donde cuelgan

los Tzitziot en la prenda, deberá cambiar los hilos.139

 En caso de haberse deshilado los hilos de manera que

ya no se permita cumplir con ellos la Mitzvá, no puede
volver a entrelazarlos mientras estén en la prenda, sino
que deberá quitar los hilos de la prenda y después
arreglarlos.140

 Como explicamos anteriormente, la costumbre es

formar cada Tzitzit entrelazando ocho hilos (aunque
entrelazar dos hilos es suficiente para considerarlos
como Tzitzit). Por eso, la mayoría de las veces al
deshilarse un Tzitzit, se separa en dos partes donde
ambas siguen entrelazadas al menos por dos hilos y por

)'‫ ועיין במ''ב (סי' יא' ס''ק יז‬,)'‫ כן דעת מרן בשו''ע (סי' יא' סעיף ג‬138
‫ ונראה דטעמו משום‬,'‫דמותר להקל כשיטת הרא''ש המובא בסימן יב‬
.‫דבלאו הכי דעת הרמב''ם דלא בעינן שזירה כלל‬
‫ ע' בבה''ל (ד''ה ונעשו ששה עשר וכו') דמסתפק בדין אם נפסק‬139
.‫ וע' בחזון איש (סי' ג' ס''ק טז') דפוסל‬.‫השזירה במקום הנקב‬
‫ משום תולמ''ה וכמו שכתב המ''ב (בבה''ל ד''ה והוא וכו' כדי עניבה‬140
.)'‫וכו‬
Características de los hilos  76

lo tanto están aptas para Tzitzit. 141 Esta situación

provoca que se considere que la punta cuenta con
nueve Tzitziot, por lo tanto debe cortar uno de ellos o
bien decir que no desea que este sea considerado
como Tzitzit.142

 Se permite hacer nudos al final de cada hilo para que

no se deshilen,143 aunque es conveniente no hacerlo si
los hilos están en buen estado, y esperar a que se
empiecen a deshilar para hacer estos nudos.144

o Estos nudos no se permiten hacer en Shabat.145

Composición
 Los hilos de lana pueden ser colocados en cualquier
tipo de prenda,146 excepto en prendas de lino.147

.'‫ מ''ב סי' יא' ס''ק יז‬141

'‫ כן פסק המ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה ונעשו וכו') בשם הפמ''ג (סי' יא‬142
‫א''א ס''ק ג') וע' בשונה הלכות (אות כא') שמביא בשם החזון איש דאין‬
.‫כאן בל תוסיף כלל‬
.)‫ כ''כ מרן בשו''ע (סי' יא' סעיף יד') והרמ''א (סי' יא' ס''ג‬143
‫ מ''ב (סי' יא' ס''ק יח') דחושש על הלבוש (מובא במ''א סי' יא' ס''ק‬144
.‫ ולכן אין להקל בלא צורך‬,‫כג') דהוי כמוסיף על הקשרים‬
.'‫ ע' רמ''א סי' שיז' סעיף א‬145
.'‫ שו''ע סי' ט' סעיף ב‬146
‫ עיין בב''י ובמ''ב (סי' ט' ס''ק ז') דבזמן שהיה תכלת היה מותר‬147
‫ אולם עכשיו‬,‫ דהתורה התירה כלאים בציצית‬,‫להטיל צמר בבגדי פשתן‬
‫דאין לנו תכלת אין אנחנו מקיימים מצוות ציצית בשלמותה וא''כ אסור‬
.‫משום איסור שעטנז‬
‫‪ 77‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪ Si los hilos no son de lana, deben ser del mismo‬‬

‫‪material que el de la prenda.148‬‬

‫‪ Los hilos de lino también pueden ser utilizados para‬‬

‫‪cualquier prenda (excepto lana), 149 sin embargo es‬‬
‫‪mejor abstenerse.150‬‬

‫‪ Si los hilos están compuestos de dos materiales, se‬‬

‫‪considera solo el material que compone la mayoría.151‬‬

‫‪ Es preferible usar Tzitziot del mismo material que está‬‬

‫‪compuesta la prenda, que usar Tzitziot de lana en‬‬
‫‪prendas de otros materiales. 152 Sin embargo, por ser‬‬
‫‪que es difícil hilar el algodón o la seda a mano, la‬‬
‫‪mayoría de las fábricas hacen estos hilos con‬‬
‫‪máquinas, y en este caso es preferible poner en la‬‬

‫‪ 148‬שו''ע סי' ט' סעיף ג'‪.‬‬

‫‪ 149‬שו''ע סי' ט' סעיף ב'‪.‬‬
‫‪ 150‬רמ''א סי' ט' סעיף ב'‪ .‬ואינו מעיקר הדין רק דרך חומרא‪ .‬ומקורו‬
‫בטור דמביא דעת הסמ''ק דאין להטיל ציציות של פשתן בבגד משי‪ .‬ועיין‬
‫בב''י שכתב דאף לדעת הסמ''ק אין איסור‪.‬‬
‫‪ 151‬דיש ביטול ברוב וכמו שכתבנו בפרק הקודם לגבי הבגד‪.‬‬
‫‪ 152‬עי'' בב''י (סי' ט' ד''ה ואהא דאמרינן וכו') דמביא דעת הגהות‬
‫מיימוניות דצמר ופשתן אינו פוטר אלא במינם‪ ,‬ולכן בשאר מינים אין‬
‫להטיל אלא ציצית ממינו‪ .‬ועיין בב''ח (סי' ט' ס''ק ב') דמבאר דעת‬
‫ההגהות מיימוניות אליבא דרבא הסובר דשאר מינים חייבים בציצית‬
‫מדאורייתא‪ .‬ולכן נראה שלדעת מרן דפסק כרב נחמן דשאר מינים‬
‫חייבים מדרבנן‪ ,‬אין חיוב מן הדין להחמיר כההגהות מיי' ובפרט‬
‫שפשטות הפוסקים חולקים על ההגהות מיימוניות (כ''כ הב''י ושכן‬
‫המנהג)‪ .‬ומ''מ הבא''ח (פרשת נח אות א') כתב דלכתחילה יש ליטול‬
‫ציציות ממין הבגד כדי לצאת ידי חובה לכו''ע‪.‬‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 78‬‬

‫‪prenda hilos de lana, pues existen opiniones que‬‬

‫‪prohíben usar Tzitziot hilados a máquina por no‬‬
‫‪considerarse Lishmah.153‬‬

‫‪ No debe poner en unas puntas de la prenda Tzitziot de‬‬

‫‪lana y en otras Tzitziot del material de la prenda (en‬‬
‫‪prendas de “Shear Minim).154 Tampoco debe poner en‬‬
‫‪una misma punta de la prenda hilos de lana y del‬‬
‫‪material de la prenda.155‬‬

‫‪ 153‬עי' בא''ח (שם) שכתב דבבגד משי אין להחמיר דקשה למצא חוטי‬
‫משי מתוקנים לשמה כהלכתם אליבא דכו''ע‪ .‬ומוכח מיניה דאפילו שיש‬
‫ספק האם נעשו כהלכתם או לא אין להטילם בבגד‪ ,‬כל עוד שיכול להטיל‬
‫חוטי צמר כהלכתם‪.‬‬
‫‪ 154‬התרומת הדשן מסתפק אם מותר להטיל קצת ציציות ממינו וקצת‬
‫מצמר‪ ,‬וכן הסתפק השו''ע (סי' ט' סעיף ד') אפילו בבגד של שאר מינים‬
‫שחיובם דרבנן‪ ,‬ומשום שאין הכרעה אין לנו לעשות מצוה במקום שיש‬
‫ספק אם לובש ד' כנפות בלי ציצית‪.‬‬
‫‪ 155‬עיין במ''ב (סי' ט' ס''ק יד') דפסק כהארצות החיים דמותר להטיל ב'‬
‫חוטים ממין הבגד וב' חוטי צמר באותו כנף‪ ,‬אולם החזו''א (או''ח סי' ג'‬
‫ס''ק כו') כתב דאף זו בכלל הספק של התרומת הדשן‪ .‬ולכאורה יש כאן‬
‫ס''ס להקל‪ ,‬אמנם המ''ב (סי' יב' ס''ק ג') כתב דאין לסמוך על ס''ס כיון‬
‫דהציציות מצוין הם ע''ש‪ .‬ואפשר דהכא יש להקל משום דמדובר על בגד‬
‫של שאר מינים שחיובם דרבנן לדעת מרן וצ''ע לדינא‪ .‬ובשעת הדחק‬
‫שא''א להשיג ציציות אחרים מותר לסמוך על ס''ס אפילו בדאורייתא‪.‬‬
‫‪ 79‬‬ ‫‪Características de los hilos‬‬

‫‪Color‬‬
‫‪ Existen opiniones que los hilos del Talit deben ser del‬‬
‫‪mismo color de la prenda156 y otras que sostienen que‬‬
‫‪los Tzitziot deben ser siempre blancos.157 Por eso, para‬‬
‫‪cumplir con ambas ideas, es recomendable usar‬‬
‫‪siempre Talitot blancos como expusimos en el capítulo‬‬
‫‪anterior. De cualquier manera, si solo tiene ropa de‬‬
‫‪color, se permite utilizar Tzitziot blancos.158‬‬

‫‪ 156‬שו''ע סי' ט' סעיף ה'‪ .‬ובב''י (סי' ט' ד''ה והתוספות וכו') מביא דעת‬
‫התוס' דיש לעשות הציציות מצבע הבגד משום ''זה קלי ואנוהו''‬
‫ולשיטתם חיוב זו אינו אלא מדרבנן‪ .‬אולם הפמ''ג (מ''ז סי' ט' ס''ק ז')‬
‫כתב דלדעת הרמב''ם ורש''י חיוב זה מדאורייתא‪.‬‬
‫‪ 157‬רמ''א (סי' ט' סעיף ה') פסק כהראשונים שלא מצריכים הציציות‬
‫מצבע הבגד‪ ,‬ואע''פ שמדברי הראשונים המובאים בב''י משמע דאין‬
‫קפידה שיהיו הציציות דוקא לבנים (כמו שפירש הב''י בדעת הסמ''ג)‪,‬‬
‫מ''מ כתב בדרכי משה שהמנהג להטיל ציציות לבנים ואין לשנות‪ .‬ולכן‬
‫לשיטתו יש לעשות ציציות לבנים דוקא‪ .‬ועיין בספר הלכה ברורה (סי'‬
‫ט' ס''ק טו') שכתב כן גם בדעת האר''י ז''ל‪.‬‬
‫‪ 158‬משמע מהשו''ע (סי' ט' ס''ה) שהדין לשים ציציות מצבע הטלית אינו‬
‫לעיכובא ורק המדקדקים נוהגים כן‪ ,‬ויש לצרף דעת הדר''מ דס''ל‬
‫שהמנהג להטיל ציציות לבנים‪ ,‬ועוד שכן דעת האר''י ז''ל‪ ,‬לכן נראה‬
‫שאם יש לו טלית בצבע אחר יטיל ציציות לבנים‪.‬‬
‫כן דעת מרן (סי' ט' סעיף ה') שכתב דהמדקדקים נוהגים שיהיו החוטים‬
‫מצבע הטלית‪ .‬מוכח דמעיקר הדין אין להקפיד על צבע הציצית‪ .‬ומ''מ‬
‫כיון שהמנהג להטיל ציציות מצבע לבן דוקא‪ ,‬ועוד שכן דעת האר''י ז''ל‪,‬‬
‫אין להתיר להטיל ציציות אלא מצבע לבן‪.‬‬
‫‪Características de los hilos‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫‪ Si la prenda cuenta con varios colores es considerado‬‬

‫‪solo el color que compone la mayoría.159‬‬

‫‪ Si el Talit se hizo amarillo a causa de su uso, se permite‬‬

‫‪seguir usándolo de manera normal con los Tzitziot que‬‬
‫‪colocó desde un principio, y no es recomendable‬‬
‫‪colocarle hilos nuevos pues son totalmente blancos y‬‬
‫‪no del mismo color que la prenda.160 Si se cortaron sus‬‬
‫‪hilos, aun cuando puede seguir usando su Talit con‬‬
‫‪estos hilos, 161 se recomienda cambiarlos por Tzitziot‬‬
‫‪blancos.162‬‬

‫‪ 159‬פרי מגדים (א''א סי' ט' ס''ק ו')‪.‬‬

‫‪ 160‬כ''כ הא''א מבוטשוטש (סי' ט') דאין להקפיד לילך אם טלית‬
‫שנשתנה צבעו מפני הישון‪ ,‬דיש לדמות דין זה לדין גרדומים דהולכים‬
‫אחר שעת העשיה‪ .‬ולכן אין לשים ציציות חדשים‪.‬‬
‫‪ 161‬ואם נשאר כדי עניבה בחוטים היה מקום לומר דאין להחליף אותם‬
‫ולשים לבנים ארוכים במקומם‪ ,‬דאע''פ שכתבנו לעיל דאין לסמוך על‬
‫גרדומין משום נוי מצוה‪ ,‬מ''מ צבע הציציות יותר חמור‪ ,‬דאע''פ שמרן‬
‫פסק להקל יש ראשונים שאוסרים מן הדין (ובפרט לפי מה שכתב‬
‫הפמ''ג דהוי דין דאורייתא)‪ ,‬אמנם הרב יוסף טוויל שליט''א סובר שעדיף‬
‫להחליף הציציות‪ ,‬שהרי כבר כתבנו שהלכה ברורה כותב שהמנהג לתת‬
‫לכתחילה ציציות לבנים לכל הבגדים‪ ,‬וכ''ש בנידון דידן‪.‬‬
‫‪ 162‬וכמו בבגדים של שאר מינים‪.‬‬
Capítulo III

Los agujeros en
la prenda
‫‪Los agujeros en la prenda‬‬ ‫‪ 84‬‬

‫‪Los Tzitziot deben colgar en las cuatro esquinas de la‬‬

‫‪prenda. En este capítulo se definirá el espacio en el que‬‬
‫‪debe estar ubicado cada agujero donde se insertarán los‬‬
‫‪Tzitziot.‬‬

‫‪Cabe aclarar que los Tzitziot deben insertarse en un‬‬

‫‪agujero, y no pueden estar cosidos directamente a la‬‬
‫‪prenda o pegados de cualquier otra forma a la misma.163‬‬

‫‪Posición‬‬
‫‪Cada uno de los agujeros, debe tener cierta‬‬
‫‪separación164 respecto a los bordes de la prenda.165‬‬

‫‪ 163‬כך פסק הספר ''הציצית ‪ -‬הלכה פסוקה'' (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק‬
‫נז') והסביר הטעם בשם שו''ת נחלת בנימין מפני שכתוב ''על כנפי‬
‫בגדיהם'' ובתפירה נעשה גוף אחד‪.‬‬
‫‪ 164‬עיין בטור (סי' יא') דאין להטיל הציציות בריחוק יותר מג' אצבעות‬
‫משפת הבגד ולא בפחות ממלא קשר גודל‪ ,‬וכן פסק השו''ע (סי' יא' סעיף‬
‫ט')‪ .‬והטעם מבואר בב''י‪ ,‬דבתורה כתוב שיש לשים הציציות ''על כנפי‬
‫בגדיהם'' וביותר מג''א משפת הבגד אין שם כנף אלא שם בגד‪ ,‬ובפחות‬
‫ממלא קשר גודל אין שם כנף אלא קרן‪.‬‬
‫‪ 165‬כל ההקפדה בשיעורים אלו היא רק בתחלת הנקב‪ ,‬שהרי הציציות‬
‫מונחים שם‪ ,‬אבל שאר מקום הנקב יכול להיות למעלה מג' אצבעות‬
‫(מ''ב סי' יא' ס''ק מא') וכן פסק הפסקי תשובות (סי' יא' ס''ק כ')‪ .‬אולם‬
‫בספר הציצית (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק נט') פסק דבעינן כל הנקב‬
‫בתוך השיעור‪ ,‬ומקורו בפמ''ג (מ''ז סי' יא' ס''ק ט') והמעיין שם ימצא‬
‫שלכאורה אין ראיה לדבריו‪ .‬וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יא' ס''ק לא')‬
‫דבעינן כל הנקב בתוך השיעור ולא מביא מקור לדבריו‪ ,‬וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 85‬‬ ‫‪Los agujeros en la prenda‬‬

‫‪1. El lugar óptimo para hacer el agujero es entre 4 cm.166‬‬

‫‪y 4.5 cm.167 a partir del borde de la prenda.‬‬

‫‪2. Si no lo puede ubicar ahí, se recomienda que lo haga‬‬

‫‪entre 4.8 cm. 168 y 5.4 cm. 169 a partir del borde de la‬‬
‫‪prenda.‬‬

‫‪ 166‬דכתב הב''י בשם מהר''י ן' חביב דשיעור מלא קשר גודל הוא יותר‬
‫מב' אצבעות (והאחרונים לא החמירו אלא ב' אצבעות)‪ ,‬ולכן לפי שיטת‬
‫הגרח''נ הוא ‪ 2‬ס''מ‪ .‬ואע''פ שבספר תשובות והנהגות (חלק א' סי' לא')‬
‫פסק דאין לעשות הנקב בפחות מ‪ 2.1‬ס''מ דהוא ב' גודלים לשיטת‬
‫החזו''א‪ ,‬מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאף לפי החזו''א אין צורך‬
‫להחמיר שיהיה הנקב למעלה מ‪ 2.1‬ס''מ‪ ,‬שהרי לא מסתבר שנחלקו בזה‪,‬‬
‫שהמציאות מוכיח דשיעור מלא קשר גודל אינו עולה ל‪ 2.1‬ס''מ‪ ,‬ולכן‬
‫י''ל דמה שמהר''י ן' חביב מצריך ב' גודלים היינו דוקא לפי מדידת‬
‫הגרח''נ‪ ,‬אבל לפי החזו''א י''ל דס''ל כהמבי''ט (ח''א סי' קמג') דשיעור‬
‫מלא קשר גודל הוא מעט יותר מאגודל וחצי‪ .‬ועיין בספר תשובות‬
‫והנהגות (ח''ב ססי' יד') שכתב דיש לעשות הנקב בין ד' לה' ס''מ ולא‬
‫יותר‪ ,‬וזה סותר לכאורה למה שכתב לעיל וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 167‬דלכתחילה יש להחמיר שיהיה בתוך אמה קציצה וזרת לפי שיעורי‬
‫הגרח''נ‪ ,‬כפי שנבאר לקמן‪.‬‬
‫‪ 168‬דהתשובות והנהגות כתב דיש לעשות הנקב אחר ‪ 2.1‬ס''מ ואע''פ‬
‫דכתבנו לעיל דמו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א חולק עליו‪ ,‬הכא שמ''מ‬
‫אינו עושה הנקב בתוך ‪ 2.4‬ס''מ אינו מפסיד אם מחמיר כהתשובות‬
‫והנהגות‪ .‬ואם הנקב בין ‪ 2.4‬ס''מ ו‪ 2.1‬ס''מ אע''פ שאינו מחמיר דעת‬
‫התשובות והנהגות ולא דעת האר''י ז''ל לפי גרח''נ‪ ,‬מ''מ יכול לברך עליו‬
‫דהוא בין ‪ 2‬ס''מ ו‪ 4.2‬ס''מ וכדלקמן‪.‬‬
‫‪ 169‬בפשטות שיעור ג' גודלים הוא ‪ 6‬ס''מ לגרח''נ‪ .‬אולם דעת האר''י ז''ל‬
‫(מובא בבה''ל סי' יא' ד''ה היינו גודלים) דיש למדוד ג''א באמה קמיצה‬
‫‪Los agujeros en la prenda‬‬ ‫‪ 86‬‬

‫‪3. Si el agujero se ubica entre 4 cm. y 5.4 cm. desde el‬‬

‫‪borde de la prenda, se permite colocar los Tzitziot ahí y‬‬
‫‪decir Berajá al vestir la prenda.‬‬

‫‪4. Si está entre 5.4 cm. y 6 cm.170 se pueden poner Tzitziot‬‬

‫‪en ese Talit pero no decir Berajá por él.‬‬

‫‪5. Si el agujero está entre 6 cm. y 7.2 cm.171 o entre 3.5‬‬

‫‪cm.172 y 4 cm. existen opiniones que permiten usar la‬‬
‫‪prenda, sin embargo, es recomendable que se‬‬

‫וזרת‪ ,‬והפסקי תשובות כתב דהאר''י ז''ל פסק כן כדי להחמיר כהתוס'‬
‫המובא בב''י דיש למדוד הגודל במקום הקצר‪ .‬ועיין בכך החיים (סי' יא'‬
‫ס''ק כז') דחשש לדעת האר''י ז''ל אפילו לברך‪.‬‬
‫ושיעור רוחב האמה לשיטת החזו''א הוא ‪ 1.1‬ס''מ‪ ,‬הקמיצה ‪ 1.1‬ס''מ‬
‫והזרת ‪ 1.6‬ס''מ דהיינו בסך הכל ‪ 4.2‬ס''מ‪ .‬והגרח''נ (שיעורי תורה סי'‬
‫ג' סעיף כה'‪-‬כז') כתב דרוחב אצבעות אלו הוא ‪ 1.6‬ס''מ לאמה‪ ,‬הקמיצה‬
‫‪ 1.6‬ס''מ והזרת ‪ 1.6‬ס''מ‪ ,‬דהיינו בסך הכל ‪ 2.4‬ס''מ‪ .‬ואע''פ שבדרך‬
‫כלל לא סומכים על שיעורי החזו''א לברך‪ ,‬נראה דהכא יש להקל כי יש‬
‫לצרף דעת מרן דיש למדוד בגודלים ולא באמה קמיצה וזרת‪ ,‬ועוד שמא‬
‫האר''י ז''ל אינו חולק על מרן אלא שכוונתו דיש לעשות הנקב אחר ג'‬
‫אצבעות אלו וכמו שהבין המ''ב (בבה''ל סי' יא' ד''ה היינו גודלים) וכן‬
‫הסקים לברך הרב יוסף טוויל שליט''א‪.‬‬
‫‪ 170‬דהוא ג' גודלים לגרח''נ והוא כשר לדעת מרן‪ ,‬ומ''מ הכה''ח (סי' יא'‬
‫ס''ק כז') מחמיר דעת האר''י ז''ל לברכה כנ''ל‪.‬‬
‫‪ 171‬דהוא בתוך ג' גודלים לפי החזו''א‪.‬‬
‫‪ 172‬עיין בספר הלכה ברורה (סי' יא' בירור הלכה ס''ק ט') דמביא דעת‬
‫המבי''ט (ח''א סי' קמג') דשיעור מלא קשר גודל הוא מעט יותר מאגודל‬
‫וחצי‪ ,‬ועוד כמה צירופים כדי להקל בדיעבד אם עשה הנקב מעל ‪6.4‬‬
‫ס''מ‪.‬‬
‫‪ 87‬‬ ‫‪Los agujeros en la prenda‬‬

‫‪abstenga de hacerlo, aun cuando no tenga otro Talit‬‬

‫‪para cumplir con él la Mitzvá de Tzitzit.173‬‬

‫‪6. Si el agujero está a una distancia menor de 3.5 cm. o‬‬

‫‪mayor a 7.2 cm. del borde de la prenda, todas las‬‬
‫‪opiniones concuerdan que está prohibido usar este‬‬
‫‪Talit.‬‬

‫‪ Estas medidas deben ser desde el largo y el ancho del‬‬

‫‪borde de la prenda al agujero.174‬‬

‫‪ No se debe medir desde la esquina en diagonal, sino en‬‬

‫‪línea recta desde el agujero hacia el borde vertical y‬‬
‫‪luego hacia el borde horizontal.175‬‬

‫‪ 173‬דהעיקר הוא לאסור‪ ,‬וא''כ לדעת האוסרים נמצא שלובש ד' כנפות‬
‫בלי ציצית‪ .‬אולם אם ברוחב יש בין ‪ 6.4‬ס''מ ל‪ 2‬ס''מ בדיעבד אפשר‬
‫לסמוך על המתירים‪ ,‬דיש לצרף דעת הטור שברוחב אינו צריך להיות‬
‫למעלה ממלא קשר גודל (מובא כי''א בשו''ע סי' יא' סעיף י') ואע''פ‬
‫שדעת מרן להחמיר בב' ספקות אלו‪ ,‬מ''מ אמרינן ס''ס נגד מרן‪ ,‬אולם לא‬
‫יברך דסב''ל‪.‬‬
‫‪ 174‬בשו''ע (סי' יא' סעיף י') מביא מחלוקת אם יש שיעור ברוחב הבגד‬
‫או לא‪ ,‬והכריע כדעת הי''א דיש שיעור ברוחב הבגד‪ .‬ומ''מ למ''ד שאין‬
‫שיעור ברוחב הבגד הכוונה שאין להקפיד שיהיה מרוחק מן הבגד כמלא‬
‫קשר גודל‪ ,‬אולם לכו''ע יש להקפיד שיהיה בתוך ג''א ולא יותר‪( .‬כ''כ‬
‫הב''י בשם מהר''י אבוהב בסי' יא' ד''ה וכתב רבינו הגדול וכו')‪.‬‬
‫‪ 175‬ב''י (סי' יא' ד''ה ויעשה נקב באורך וכו') ומביאו המ''ב (סי' יא' ס''ק‬
‫מז')‪.‬‬
‫‪Los agujeros en la prenda‬‬ ‫‪ 88‬‬

‫‪ Las medidas se toman antes de colocar los Tzitziot,‬‬

‫‪aunque en varias ocasiones al anudar los Tzitziot la‬‬
‫‪prenda se doble y se reduzca este espacio.176‬‬

‫‪ Es común en nuestros Talitot que se dejen hilos sin tejer‬‬

‫‪en los bordes como adorno. Existen diferentes‬‬
‫‪opiniones si se debe empezar a medir desde el final de‬‬
‫‪estos hilos o desde el borde de la tela (donde empiezan‬‬
‫‪a colgar los hilos), por lo que es necesario cortar estos‬‬
‫‪hilos en la zona de las puntas de la prenda.177‬‬

‫‪ En la mayoría de los Talitot que se existen en el‬‬

‫‪mercado, no ponen los hilos en las puntas.178‬‬

‫‪ 176‬מ''א (סי' יא' ס''ק יד') וכן כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק מא')‪.‬‬
‫‪ 177‬מ''ב (סי' יא' ס''ק נז')‪.‬‬
‫‪ 178‬ומנהג תימן להשאיר החוטים היוצאים משפת הבגד אפילו בכנפות‬
‫(ואפילו היום מוכרים טליתות כאלו שמייצרים במיוחד עם רשת היוצאת‬
‫מהכנף) ומצאתי בשו''ת עולת יצחק (סימן ט') שכתב ליישב המנהג‬
‫והעלה דכל הספק אם האורילייזא עולה למנין ג'‪ ,‬היינו דוקא כשהחוטים‬
‫נשארו בלי כוונה‪ ,‬אבל כשמניחים אותם בכוונה משום נוי‪ ,‬אינו עולה‬
‫למנין שלשה לכ''ע ע''ש‪ .‬אמנם מכיון שמסתימת הפוסקים משמע דאף‬
‫כשהשאירו החוטים בכוונה יש ספק אם עולה למנין ג' (כמו שכתב‬
‫העולת יצחק בעצמו) נראה דכיון שנוגע לאיסור דאורייתא ולספק‬
‫ברכות אין ללובשו‪ ,‬וכן כתב לי הרב שמעון בעדני שליט''א דיש‬
‫להחמיר בזה‪ ,‬ונראה שאפילו שאין לו טלית אחרת (אפילו אין לו ט''ק)‬
‫יש להחמיר ושב ואל תעשה עדיף‪ .‬ואמר לי הרב עזריאל אויערבך‬
‫שליט''א דאף שראוי למחות ביד המקילים‪ ,‬אין לגעור בהם דיש להם על‬
‫מי שיסמוכו‪ .‬ומ''מ אנשי תימן שנהגו להקל אין למחות בידם‪.‬‬
‫‪ 89‬‬ ‫‪Los agujeros en la prenda‬‬

‫‪Dos agujeros‬‬
‫‪ La costumbre común es de hacer un solo agujero en‬‬
‫‪cada esquina de la prenda y colgar de él los Tzitziot, de‬‬
‫‪manera que estos rodeen el borde de la prenda. Sin‬‬
‫‪embargo, algunos acostumbran179 hacer dos agujeros‬‬
‫‪en cada esquina, de manera que se insertan los hilos‬‬
‫‪en uno de ellos y los regresa por el otro, quedando la‬‬
‫‪trenza sobre la punta de frente a la prenda, sin rodear‬‬
‫‪el borde de la misma. Cabe mencionar que cada uno‬‬
‫‪debe hacer como su costumbre y no modificarla.‬‬

‫‪ Los que acostumbran a hacer dos agujeros, deben‬‬

‫‪tener precaución de que ambos estén dentro de las‬‬
‫‪medidas antes mencionadas.180‬‬

‫‪ 179‬שכן הוא דעת הבעל העיטור מביאו הב''י (סו''ס יא')‪ ,‬וטעמו משום‬
‫דאם יעשה נקב אחד נמצא שיכול להשתמש בבגד בשני צדיו (פנים‬
‫ואחור) והוא כאילו יש לבגד ח' ציציות ע''ש‪ .‬והב''י כתב בשם מהר''י‬
‫אבוהב שאין לעשות כן דמחזי כיוהרא‪ ,‬ומשמע דמעיקר הדין ראוי‬
‫להחמיר (והמ''ב סי' יא' ס''ק לט' פסק כהב''ח דס''ל דבט''ק יש לעשות ב'‬
‫נקבים דאין לומר דמחזי כיוהרא)‪ ,‬אולם בספר תשובות והנהגות (ח''ב ר'‬
‫סי' יד') כתב בשם כמה ראשונים ואחרונים דיש חיוב מן הדין לעשות‬
‫נקב אחד דוקא והעושה שתים נמצא לבוש ד' כנפות בלי ציצית‪ .‬לכן מי‬
‫שנוהג לעשות נקב אחד אין לו לשנות‪.‬‬
‫‪ 180‬אע''פ דהמ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יעשה נקב וכו') כתב שאין להקפיד‬
‫אלא שהנקב הסמוך לשפת הבגד יהיה בתוך השיעור‪ ,‬עיין בהלכה‬
‫ברורה (סי' יא' ס''ק לד') ובספר הציצית (סי' יא' הלכה פסוקה ס''ק סב')‬
‫שפסקו שיש להקפיד שיהיו ב' הנקבים בתוך השיעור‪ .‬לכן אין להקל‪,‬‬
‫דלדעת האוסרים הוא לבוש ד' כנפות בלא ציצית‪.‬‬
Los agujeros en la prenda  90

 Es conveniente que se los dos agujeros se ubiquen uno

al lado del otro en línea horizontal.181

 Incluso quienes acostumbran hacer dos agujeros, lo

hacen únicamente en el Talit Katán, mas no en el Talit
Gadol.182

Cambió la posición
 Si los Tzitziot fueron colocados en la prenda a mayor o
menor distancia del borde de lo permitido, no se permite
hacer modificaciones en la prenda para que los Tzitziot
queden a la distancia correcta, sino que es necesario
quitar los Tzitziot y colocarlos de nuevo en el lugar
correcto.183

 Si después de haber colocado los Tzitziot en el lugar

correcto, se rasgó el agujero, se deshiló la prenda o se
encogió, de manera que ahora los hilos se ubican más
cerca del borde de la prenda, no es necesario
cambiarlos, pues la distancia del agujero debe

.)'‫ מ''ב (סי' יא' ס''ק לט‬181

‫ וכמו‬,‫ מ''ב (סי' יא' ס''ק לט') דדוקא ט''ג מחזי כיוהרא אבל בט''ק לא‬182
.‫שכתבנו לעיל בשם הב''ח‬
‫ משום תולמ''ה וכ''כ המ''ב (סי' יא' ס''ק מג') בשם המ''א (סי' יא' ס''ק‬183
‫ ועיין בחזו''א (סי' ג' ס''ק לג') דמתיר להוסיף בד על הכנף כדי‬.)'‫טז‬
.‫ ומ''מ יש להחמיר‬,‫להשלים לשיעור מלא קשר גודל‬
‫‪ 91‬‬ ‫‪Los agujeros en la prenda‬‬

‫‪respetarse únicamente al momento de poner los‬‬

‫‪hilos.184‬‬

‫‪o Si ya hizo los primeros dos nudos y tres vueltas‬‬

‫‪en los Tzitziot se considera como que los Tzitziot‬‬
‫‪ya están colocados.185‬‬

‫‪ Aunque es permitido que los Tzitziot cuelguen debajo‬‬

‫‪de 4 cm. cuando en principio fueron puestos de manera‬‬
‫‪correcta, se recomienda reforzar los agujeros y los‬‬
‫‪bordes de la prenda con costuras para que los hilos‬‬
‫‪queden siempre en su lugar correcto.186‬‬

‫‪ Es recomendable que las costuras y refuerzos que se‬‬

‫‪hacen en la zona del agujero no estén hechas del‬‬

‫‪ 184‬כן פסק מרן (שו''ע סי' יא' סעיף י') והטעם משום דכתיב ''ועשו להם‬
‫ציצית על כנפי בגדיהם'' דעל שעת העשיה הקפידה התורה‪.‬‬
‫‪ 185‬כ''כ המ''ב (סי' יא' ס''ק מח' ובבה''ל) דכיון דמדאורייתא בעינן קשר‬
‫וחוליה‪ ,‬אם נתקו מחוטי הערב אחר שעשה אותם‪ ,‬נקרא שנתקו אחר‬
‫העשיה‪ .‬וצ''ע דבבה''ל (סי' יא' ד''ה יותר ארוך וכו' וכן בסי' יב' ד''ה‬
‫שמא נפסק חוט וכו') מביא דעת הפמ''ג דכל זמן שממשיך בעשיה אינו‬
‫נחשב שגמר עשייתו‪ .‬ושמא י''ל דהפמ''ג דיבר על אורך החוטים דהוא‬
‫מדרבנן וכך גזרו חז''ל שיהיה שיעור לאחר גמר החוליות‪ ,‬וה''ה לגבי‬
‫שיעור גרדומין שהוא מדרבנן אבל מדאורייתא כבר נקרא עשייה לאחר‬
‫קשר וחוליה וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 186‬כ''כ הב''י (סי' יא' ד''ה ומ''מ טוב וכו') וכן פסק הרמ''א (סי' יא' סעיף‬
‫י') והב''י כתב דהטעם הוא מפני שהאנשים יאמרו שהוא ציצית פסול או‬
‫יחשבו שהטיל הציציות אחרי שישתנה מקום הנקב‪.‬‬
‫‪Los agujeros en la prenda‬‬ ‫‪ 92‬‬

‫‪mismo material que la prenda. (En prendas de lana‬‬

‫‪puede hacerlo).187‬‬

‫‪ Es recomendable que todas las costuras del Talit sean‬‬

‫‪blancas.188‬‬

‫‪ 187‬ע' בשו''ע (סי' טו' סעיף ד'‪ -‬ו') דלדעת רש''י אין לתפור בכנפות‬
‫דחוששים שמא יצטרף מחוט התפירה לציצית (ויש חסרון שלא עשה‬
‫אותם לשמה) ואע''פ שהרבה ראשונים לא פירשו כרש''י‪ ,‬יש לחוש‬
‫לדבריו היכא דאפשר‪ .‬וע''ש בסעיף ד' דבטליתות של צמר אין איסור‪,‬‬
‫כיון שאין הדרך לתפור בחוטי צמר‪ ,‬ומשמע דכל שהדרך לתפור בחוטים‬
‫של מין הבגד (כגון צמר גפן) אסור לתפור בכנפות של בגדים של אותו‬
‫מין אפילו בחוט אחר (ולי זה אסור לתפור בכנפות של בגדי צמר גפן‬
‫כלל)‪ ,‬וכן משמע דעת הדרך החיים (דינים אם להתיר מבגד לבגד‪ ,‬סעיף‬
‫ג')‪ .‬אולם בסעיף ו' כתב הש''ע דאין לתפור בכנפות של בגד משי עם‬
‫חוטי משי‪ ,‬ומשמע דמותר לתפור במין שאינו ממין הבגד‪ ,‬וכן דעת המ''ב‬
‫(סי' טו' ס''ק יא' וס''ק יח') והכה''ח (סי טו' ס''ק לב')‪ .‬ולדינא בצמר יכול‬
‫לתפור לכו''ע כיון שאין הדרך לתפור עם צמר‪ .‬ובשאר מינים המנהג‬
‫להקל כהמ''ב ולתפור בכנפות כל שאין הבגד מאותו מין‪ ,‬ונראה שהטעם‬
‫שלא חוששים לדרך החיים‪ ,‬כי יש לצרף לדעת המ''ב‪ ,‬דמרן אינו מחמיר‬
‫כרש''י אלא היכא דאפשר‪ ,‬ועוד שחיוב שאר מינים הוא מדרבנן לדעת‬
‫מרן‪.‬‬
‫‪ 188‬הדרך החיים פסק דמותר לתפור בכנפות בחוט שאינו מצבע הבגד‬
‫אפילו בדעת רש''י‪ ,‬וא''כ לכאורה יש תקנה בשאר מינים כדי להחמיר‬
‫דעתו כנ''ל‪ .‬אולם ע' כף החיים (סי' ט' ס''ק טו') ובספר הלכה ברורה‬
‫(סי' ט' ס''ק טו') שכתבו דעל פי הסוד יש לעשות כל הטלית לבן ואפילו‬
‫התפירות‪ .‬ולכן נראה שראוי להחמיר כמותם אפילו בשאר מינים‪ .‬אולם‬
‫אם יש פסים צבעונים לטלית וכדו' שמ''מ אין כל הבגד לבן עדיף לתפור‬
‫התפירות בצבע שאינו לבן (ומ''מ בבגדי צמר אין צורך לזה כנ''ל) כדי‬
‫להחמיר כהדרך החיים‪ ,‬אע''פ שהעולם נוהגים להקל בזה‪.‬‬
Capítulo IV

Colocación de
los Tzitziot
Colocación de los Tzitziot  96

Se procede a insertar Tzitziot en cada uno de los

cuatro agujeros de la prenda, haciendo una trenza de la
manera que se explicará en este capítulo.

Si los Tzitziot no son colocados con los requisitos

necesarios, se considera como si no estuvieran, por lo que
se prohíbe vestir esa prenda.

Procedimiento189
 Se toman tres hilos de Tzitzit del mismo largo y un hilo
extra más largo que ellos.

 Se insertan los cuatro hilos en el agujero que se

encuentra en la esquina de la prenda, dando la
apariencia de haber ocho hilos colgados (cuatro de un
lado del agujero y cuatro del otro). Se ajustan los hilos
para que siete de ellos tengan el mismo largo por
ambos lados del agujero y el octavo tenga una longitud
mayor de un lado del agujero. A este octavo hilo se le
denomina Shamash.

 Es recomendable insertar los cuatro hilos al mismo

tiempo.190

 Se hace un doble nudo con los dos grupos de cuatro

hilos que tenemos.

.'‫ עיין בשו''ע סי' יא' סעיף יד‬189

‫ כה''ח (סי' יא' ס''ק מ') דיש לומר שתחיבת החוטים הראשונים הוי‬190
‫ מ''מ מסיק‬,‫בפיסול ונתכשרו בהוספת החוטים האחרים וא''כ הוי תולמ''ה‬
.‫דבדיעבד ודאי כשר‬
‫‪ 97‬‬ ‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬

‫‪ Este doble nudo debe estar lo suficientemente apretado‬‬

‫‪al borde de la prenda para que no se mueva de un borde‬‬
‫‪al otro de la esquina.191‬‬

‫‪ Se hace un nudo provisional 192 a los cuatro hilos de‬‬

‫‪igual largo que cuelgan de uno de los lados del‬‬
‫‪agujero.193‬‬

‫‪ Se dan siete vueltas con el Shamash, alrededor de los‬‬

‫‪demás hilos.‬‬

‫‪ La costumbre entre los Sefaradim es que al final de‬‬

‫‪cada vuelta que se da con el Shamash, se hace un‬‬

‫‪ 191‬עיין בספר תשובות והנהגות (ח''ב סי' יד' עמ' יז') דחשש שאם‬
‫יתקפל הבגד נמצא שאין כאן שיעור מלא קשר גודל מחמת ההידוק‪.‬‬
‫וע''ש שהחזון איש היה מהדק הקשרים‪ ,‬וכן דעת המ''א (סי' יא' ס''ק יד')‬
‫והמ''ב (סי' יא' ס''ק מא') וכן פסק ההלכה ברורה (סי' יא' ס''ק נג')‪ .‬ועוד‬
‫די''א שאין שיעור ברוחב (ע' שו''ע סי' יא' סעיף י')‪.‬‬
‫‪ 192‬ע' בכה''ח (סי' יב' ס''ק ז') דמביא דעת הפתח הדביר שכתב שעדיף‬
‫לעשות עניבה מלעשות קשר גמור‪ ,‬דאם עושה קשר גמור נעשו ד'‬
‫החוטים כחוט אחד וכשיתיר אותו יש לחוש לתולמ''ה‪ .‬אולם העיקר‬
‫להלכה שמאחר ודעתו להתיר הקשר‪ ,‬לא נעשו בזה כחוט אחד כמבואר‬
‫בחזו''א (סי' ג' ס''ק ז') ע''ש‪ .‬לכן מותר לעשות ג''כ קשר גמור לסימן‪,‬‬
‫והמנהג לעשות עניבה‪.‬‬
‫‪ 193‬שו''ע (סי' יב' ס''א)‪ ,‬והטעם כדי שבסוף יהיה לנו היכר שכל הד'‬
‫חוטים שבצד אחד הם חוטים נפרדים‪ .‬ואם יפסקו כמה חוטים נוכל להקל‬
‫במקראים מסויימים כמו שבארנו בפרק ב'‪ .‬ואע''פ שבבה''ל (סי' ח' ד''ה‬
‫צריך להפריד וכו') כותב צד לאסור לעשות עניבה זו‪ ,‬מ''מ העיקר‬
‫להתיר כמו שפסק החזו''א (סי' ג' אות ט')‪.‬‬
Colocación de los Tzitziot  98

pequeño nudo entre el Shamash y los otros siete hilos

para fortalecer las vueltas.194

 Se hace otra vez un doble nudo como al inicio.

 Se dan ocho vueltas con el Shamash y se vuelve a

hacer un doble nudo.195

 Se dan once vueltas con el Shamash y se vuelve a

hacer un doble nudo.

 Se dan trece vueltas con el Shamash y se vuelve a

hacer doble un nudo.

 Se deshace el nudo provisional que se hizo en cuatro

de los hilos.

 Al finalizar debe quedar una trenza compuesta de cinco

dobles nudos y cuatro espacios de vueltas. De ella
deben colgar ocho hilos que midan de largo el doble que
la longitud de la trenza. (Ver capítulo 3)

 Este proceso se repite en las otras tres puntas de la

prenda.

‫ אע''פ שהפרישה כתב שאין לעשות הכריכות כהאי גונא דהוי כמוסיף‬194
‫ מ''מ ע' בס' מאמר מרדכי (סי' יא' ס''ק יז') שאין להרהר‬,‫על הקשרים‬
.‫אחר מנהג זו‬
‫ מרן בשו''ע (סי' יא' סעיף יד') כתב לעשות ט' כריכות בחוליה‬195
'‫ ומ''מ רוב האחרונים הסכימו לדעת האר''י ז''ל שיש לעשות ח‬,‫השניה‬
,'‫ ובט''ז סי' יד' ס''ק טז‬,'‫כריכות בחוליה השניה (ע' מ''א סי' יא' ס''ק כב‬
.)'‫ והכה''ח סי' יא' ס''ק מז‬,'‫והמ''ב סי' יא' ס''ק ע‬
 99 Colocación de los Tzitziot

Al hacer los Tzitziot…

 Se permite hablar mientras hace la trenza de los
Tzitziot, aunque existen quienes se abstienen.196

 Está prohibido hacer nudos en Shabat,197 por lo que no

se permite hacer los Tzitziot en este día. Incluso si ya
estaba hecho el Tzitzit y se aflojaron los nudos, no se
permite apretarlos para reforzarlos.198

 Si tiene poco tiempo para colocar los Tzitziot, (por

ejemplo, que en poco tiempo es Shabat o que va a
perder el Minian y no tiene otro Talit que ponerse199),
puede hacer solamente el primer doble nudo,200 luego
tres vueltas y luego un segundo doble nudo, en cada

‫ ע' בשו''ת מנחת יצחק (ח''ט סי' ח' אות ו') שהסביר טעם המחמירים‬196
‫דהוי כאילו מפסיק בכתיבת השם (דהכריכות הם רמז לשם ה') ומ''מ‬
.‫כתב דלענין הלכה אין קפידא בזה ע''ש‬
.‫ שו''ע סי' שיז' ס''א‬197
.'‫ ספר הלכה ברורה סי' יא' ס''ק נ‬198
'‫ אע''פ שהמהר''י אבוהב כתב כן לגבי שבת (ואחריו המ''א סי' יא‬199
)'‫ ע' בס' הלכה ברורה (סי' יא' ס''ק נב‬,)'‫ס''ק יט' והמ''ב סי' יא' ס''ק סו‬
.‫שכתב כן גם לענין תפילה‬
‫ והוא כי מדאורייתא סגי‬,‫ כ''כ הב''י (סי' יד') בשם מהר''י אבוהב‬200
‫בקשר וחוליה ועוד קשר אחר החוליה כדי שיהיה קיום לחוליה (בכל‬
‫ אולם רבנן נתנו שיעור לגדיל‬,)‫חוליה חייב להיות לפחות ג' כריכות‬
‫ ועיין‬.‫ ולכן כשאין לו זמן יכול לסמוך על קשר וחוליה‬.‫ולמספר החוליות‬
.‫במ''ב (סי יא' ס''ק סו') שהאריך לבאר‬
‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬ ‫‪ 100‬‬

‫‪una de las puntas. 201 Sin embargo, en la primera‬‬

‫‪oportunidad que tenga, debe corregirlos y hacerlos de‬‬
‫‪la manera adecuada.202‬‬

‫‪ Es recomendable no apretar los nudos de los Tzitziot en‬‬

‫‪el baño (aún si se aflojaron después de haber terminado‬‬
‫‪de colocarlos).203‬‬

‫‪ No se permite colocar más204 o menos205 de cuatro hilos‬‬

‫‪en cualquiera de las puntas, de hacerlo, se considerará‬‬
‫‪como que no cuenta con Tzitziot en esa punta.‬‬

‫‪ 201‬ע' פמ''ג (מ''ז סי' יא' אות יד') דאם עונף חוט הכריכה לא בעינן‬
‫הקשר שאחר הכריכות‪ ,‬ומ''מ הכא דבקלות אפשר להחמיר ראוי לעשות‬
‫ג''כ הקשר שלאחר החוליה‪ .‬ולמנהג האשכנזים שלא עונפים חוט‬
‫הכריכה‪ ,‬פשוט שיש להצריך הקשר שאחר החוליה‪.‬‬
‫‪ 202‬דאם לא כן עובר על דברי חכמים (כ''כ בב''י סי' יד' בשם מהר''י‬
‫אבוהב)‪.‬‬
‫‪ 203‬ע' בשו''ת שבט הלוי (ח''י סי' טו') דמעיקר הדין מותר להדק קשר‬
‫הציצית בבית הכסא‪ ,‬אבל מ''מ כדאי להזהר‪.‬‬
‫‪204‬ע' בטור (סי' יא') דמביא דעת בעל העיטור דיכול להוסיף כמה חוטים‬
‫שירצה ואין משום בל תוסיף‪ .‬ומרן פסק (שו''ע סי' יא' סעיף יב')‬
‫כהרמב''ם והנ''י דאין להוסיף על החוטים‪ .‬מ''מ כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק‬
‫ס') דכיון שהגר''א הסכים לשיטת העיטור‪ ,‬אם אינו יכול לתקנם יכול‬
‫לילך בהם‪ ,‬אבל מיד כשיוכל צריך לתקנם‪ .‬ונראה דכוונתו שאינו צריך‬
‫לפשטו מיד‪ ,‬ומ''מ אינו יכול ללבשו אע''פ שיבטל ממצות ציצית‪ ,‬דלדעת‬
‫מרן נמצא לובש ד' כנפות בלא ציצית‪.‬‬
‫‪ 205‬כן פסק המ''ב (סי' יא' סעיף ס') דאם מגרע מהחוטים פסול‪ ,‬וע' בב''י‬
‫(סי' יא' ד''ה רבינו הגדול וכו') דדחה דברי המהר''י אבוהב דס''ל דלדעת‬
‫הרמב''ם יכול להטיל רק ב' חוטים‪.‬‬
 101 Colocación de los Tzitziot

 Según algunas opiniones se debe procurar que todos

los espacios donde se hacen las vueltas con el
Shamash sean del mismo largo. Según estas opiniones,
cuando se dan las siete vueltas, deben hacerse más
espaciadas que cuando se hacen trece.206

 Algunos acostumbran hacer en el primer espacio diez

vueltas, en el segundo cinco, en el tercero seis, y en el
cuarto cinco.207 Por lo tanto, si los hilos están cortos, se
permite hacer la trenza como esta costumbre.208

 Según algunas opiniones los Tzitziot del Talit Katán

siempre deben realizarse de esta manera.209

 Si el Shamash no es lo suficientemente largo, se

permite dar algunas vueltas con él y otras con
cualquiera de los siete hilos.210

‫ כ''כ הרא''ש (מובא בב''י סי' יא' ד''ה והרא''ש וכו') וכן פסק המ''ב‬206
‫ ואפשר דהרא''ש לא‬.‫(סי' יא' ס''ק סח') ולכו''ע הוא רק לנוי ואינו מעכב‬
‫ אבל אנו דנוהגים לעשות קשר בסוף כל‬,‫אמר אלא למנהג האשכנזים‬
‫ ומ''מ נראה שלא נהגו‬.‫ יש יותר נוי כשהם סמוכות אחד לחברתה‬,‫כריכה‬
.‫להחמיר בזה אפילו האשכנזים וצ''ע‬
‫ ע' במ''א (סי' יא' ס''ק כב') שכתב שכן היו הכריכות בציציות של‬207
.‫הר''ש מלכו‬
.)'‫ ס' הלכה ברורה (סי' יא' ס''ק מז‬208
.)'‫ ע' בכף החיים פלאג'י (סי' י' אות ד‬209
.)'‫ ומ''ב (סי' יא' ס''ק כב‬,)'‫ מ''א (סי' יא' ס''ק ז‬210
‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬ ‫‪ 102‬‬

‫‪ Algunos procuran que los ocho hilos queden del mismo‬‬
‫‪largo al final para que se vean mejor. 211 En caso de‬‬
‫‪quedar algunos más largos, puede cortarlos pero no‬‬
‫‪con metal.212‬‬

‫‪ La trenza debe ubicarse de manera que golpee la punta‬‬

‫‪de la prenda.213 Por eso generalmente214 se acomoda‬‬
‫‪la trenza a un costado de la misma. Es importante que‬‬
‫‪desde el momento de empezar a hacer la trenza, se‬‬
‫‪posicione así.215‬‬

‫‪ Los Tzitziot deben insertarse en la prenda. No se‬‬

‫‪permite hacer la trenza fuera de la prenda y luego atarla‬‬
‫‪a la punta.216‬‬

‫‪ 211‬ספר הלכה ברורה (סי' יא' ס''ק מח')‪.‬‬

‫‪ 212‬מ''א (סי' יא' ס''ק יח') בשם השל''ה ומטה משה‪ ,‬שלא יחתוך‬
‫הציציות בכלי מתכת אלא בשיניו‪ .‬וכ''כ המ''ב (סי' יא' ס''ק סא') והכה''ח‬
‫(סי' יא' ס''ק יז')‪.‬‬
‫‪ 213‬כך פסק מרן בסי' יא' סעיף טו'‪ ,‬ואינו לעיכובא‪ ,‬ומ''מ יש ליזהר‬
‫מאוד שלא יהיו הציציות תלוין באלכסון וכמו שיתבאר‪( .‬מ''א סי' יא'‬
‫ס''ק כד')‪.‬‬
‫‪ 214‬והכל לפי אופן לבישת הבגד‪ .‬לכן פעמים צריך שיהיה הגדיל תלוי‬
‫באורך הבגד כמבואר בשו''ע הרב (סי' יא' ס''ק לד')‪ ,‬ובבה''ל (סי' יא'‬
‫ד''ה לאורך וכו') ובחזו''א (או''ח סי' ג' אות יב')‪ .‬והסתפקתי בכנפות‬
‫העליונות של הט''ג‪ ,‬דלפעמים צריכים לשים הגדיל באורך ולפעמים‬
‫ברוחב (הכל לפי האופן שהוא לובש הטלית בשעה זו)‪ ,‬האם צריך להזיז‬
‫את הגדיל בכל רגע ורגע‪ ,‬והשיב לי הרב דוד שוויקה שליט''א דאזלינן‬
‫בתר עיקר תשמישו‪.‬‬
‫‪ 215‬מ''ב (סי' יא' ס''ק עג')‪.‬‬
‫‪ 216‬משום תעשה ולא מן העשוי‪ .‬ע' בשו''ע סי' י' (סעיף ה') וסי' טו'‪.‬‬
 103 Colocación de los Tzitziot

 Al momento de insertar los Tzitziot, la prenda debe estar

obligada de Tzitzit. Si lo hace mientras no está obligada,
deberá deshacer la trenza y volver a hacerla después
que este obligada (por ejemplo, si la prenda tenía solo
tres puntas, colocó los Tzitziot en ellas y después hizo
una cuarta punta en la prenda, los Tzitziot que puso
mientras la prenda tenía tres puntas no son válidos).217

Quién puede colocar los Tzitziot

en la prenda
 Los Tzitziot deben insertarse en la prenda forzosamente
por un Yehudí.218

 Es preferible que los ponga un hombre y no una

mujer.219

.‫ משום תעשה ולא מן העשוי כנ''ל‬217

‫ שנאמר‬,‫) מנין לציצית בגוי שהיא פסולה‬.‫ גמ' מסכת מנחות (מב‬218
‫ וכן פסק‬.‫''דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית'' בני ישראל ולא גוים‬
.)‫מרן בשו''ע (סי' יד' ס''א‬
‫ וכן דעת‬,‫ מהגמ' הנ''ל משמע דדוקא גוי פסול אבל ע''י אשה כשר‬219
‫ אולם דעת ר''ת דכיון שבפסוק כתוב ''בני ישראל'' יש‬.‫רוב הראשונים‬
‫ ודעת מהר''ם דמי שפטור מן הדבר אינו פוטר‬,‫למעט ג''כ בנות ישראל‬
‫אחרים ולכן אין לנשים לעשות ציציות (וע' בב''י שהבין שלדעת מהר''ם‬
‫ ומרן בשו''ע (סי' יד' ס''א) כתב דהאשה כשרה‬.)‫היינו רק לכתחילה‬
‫ ומ''מ אפילו‬,‫ והרמ''א פסק דלכתחילה יש להצריך אנשים‬,‫לעשותן‬
'‫הפוסקים ספרדים הסכימו עם הרמ''א דלכתחילה יש להצריך אנשים (ע‬
.)'‫ כה''ח סי' יד' ס''ק ד‬,'‫בא''ח ש''א פ' לך לך אות ב‬
‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬ ‫‪ 104‬‬

‫‪ Un niño menor de Bar Mitzvá no debe poner los Tzitziot‬‬

‫‪a los Talitot que usará un adulto, 220 sin embargo, en‬‬
‫‪caso que los haya colocado en presencia de un Yehudí‬‬
‫‪adulto recordándole constantemente que lo haga‬‬
‫‪Lishmah, se permite vestirlo.221‬‬

‫‪ 220‬לגבי הקטן יש לדון ב' דברים‪ :‬א) האם הוא כשר לעשותם‪ .‬ב) האם‬
‫יכול לכוין לשמה בעשייתם‪ .‬גבי הנידון הראשון‪ ,‬עיין בבה''ל (סי' יד'‬
‫ד''ה להצריך אנשים וכו') דמביא דעת הפמ''ג והדרך החיים שיש ליזהר‬
‫לכתחילה שלא לקשור הציציות על ידי קטן‪ ,‬והטעם הוא לפי דעת‬
‫מהר''ם דמי שפטור מן הדבר אינו פוטר אחרים וקטן פטור מן המצות‪.‬‬
‫והנה לכאורה יש צד גדול להקל‪ ,‬דרוב הראשונים מתירים בנשים‪,‬‬
‫ואפילו לדעת האוסרים שמא אוסרים לפי הטעם של ר''ת‪ ,‬ולשיטתו י''ל‬
‫דהקטנים כשרים‪ ,‬ובפרט דדעת מרן להכשיר בנשים לכתחילה‪ .‬ולכן‬
‫הספר הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק ד') מתיר לספרדים על ידי קטן‪ ,‬אולם‬
‫המ''ב (בה''ל שם) פסק להחמיר לכתחילה‪ ,‬וכן פסקו הכה''ח (סי' יד' ס''ק‬
‫ד') והבן איש חי (ש''א פ' לך לך אות ב')‪ .‬וכל זה דוקא לכתחילה אבל‬
‫בדיעבד מותר לכו''ע‪.‬‬
‫‪ 221‬אפילו למתירים העשיה על ידי קטן יש ליזהר שיהיה העשיה לשמה‬
‫דאם לא כן הציציות פסולים‪ .‬ועיין בבה''ל (סי' יא' ד''ה טוואן עכו''ם‬
‫וכו') דמסקנת האחרונים שהקטן אינו מכוין לשמה אלא אם כן יש גדול‬
‫ישראל עומד על גבו‪ .‬וע' עוד בבה''ל (סי' יא' ד''ה וישראל עומד על גבו)‬
‫דלא סגי שיאמר לו פעם אחת בתחילת המעשה‪ ,‬אלא צריך להזכיר לו‬
‫שיעשה לשמה בכל רגע ורגע‪ ,‬וצ''ע כל כמה זמן צריך להזכיר לו‪ .‬ונראה‬
‫שתלוי לפי כל קטן וקטן‪ ,‬וכשהגדול רואה שהקטן מסיח דעתו‪ ,‬צריך‬
‫להזכיר לו שוב‪ .‬מ''מ כל זה דוקא בקשר וחוליה הראשונה של כל כנף‬
‫דאז חייב להיות לשמה‪ ,‬אולם אחר קשר וחוליה אין להקפיד כלל שאין‬
‫צורך שיהיה לשמה‪.‬‬
‫‪ 105‬‬ ‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬

‫‪ Un niño menor de Bar Mitzvá tiene permitido colocar los‬‬

‫‪Tzitziot en su propio Talit.222 Solo es necesario que un‬‬
‫‪adulto esté presente recordándole constantemente que‬‬
‫‪lo haga Lishmah (como se explicará a continuación),223‬‬
‫‪y puede seguir usándolos aun cuando sea mayor de Bar‬‬
‫‪Mitzvá.224‬‬

‫‪ Lo anterior aplica únicamente en el momento que‬‬

‫‪inserta los hilos en el agujero, hace el primer doble nudo‬‬
‫‪y el primer conjunto de vueltas, (según la costumbre‬‬
‫‪Ashkenazí que no anudan después de cada vuelta es‬‬
‫‪necesario hacer también el siguiente doble nudo en‬‬

‫‪ 222‬כ''כ הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו') וכתב שהוא פשוט‬
‫והטעם מפני שאפילו לדעת מהר''ם דס''ל שמי שפטור מן הדבר אינו‬
‫פוטר אחרים‪ ,‬הכא שרי‪ ,‬דהקטן חייב להטיל ציצית מדין חינוך וא''כ‬
‫מקרי חייב לעשותם לגבי מצות חינוך בציצית‪ .‬וא''כ יכול להטיל לעצמו‪.‬‬
‫‪ 223‬ואע''פ שמלשון הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו') משמע דלא‬
‫בעינן ישראל עע''ג (וכמו שהבין בס' הציצית) זה דוחק‪ ,‬ולכן יש לבאר‬
‫דעת הבה''ל כמו שביאר בס' משנה הלכות (ח''ג סי' רכט') דתמיד יש‬
‫להצריך גדול עע''ג כדי שיהיה נחשב לשמה‪.‬‬
‫‪ 224‬כן הוא דעת הבה''ל (סי' יד' ד''ה להצריך אנשים וכו')‪ ,‬וצ''ב דהרי‬
‫הטעם הוא כיון שהוא חייב במצות חינוך‪ ,‬וכשעשה אותם היה חייב‬
‫במצות חינוך וא''כ מיקרי חייב בדבר דיכול לפטור אחרים‪ ,‬אולם כשגדל‬
‫הוא יתחייב בציצית מן הדין‪ ,‬ומי שעשה (הוא עצמו כשהיה קטן) לא‬
‫מיקרי חייב בדבר‪ ,‬דהיה חייב במצות חינוך ולא מצות ציצית‪ .‬ומ''מ דעת‬
‫הבה''ל להקל ויש לסמוך עליו‪ ,‬דמ''מ מרן מתיר לגדול ללבוש ציציות‬
‫שנעשו על ידי קטן לכתחילה (אם הייתה העשיה לשמה)‪.‬‬
Colocación de los Tzitziot  106

cada una de las trenzas).225 Todo lo demás de la trenza

la puede hacer cualquier persona, inclusive un no
judío.226

Concentración al insertar los

Tzitziot227
 Al momento de insertar los Tzitziot, debe hacerlo
Lishmah (es decir, con la intención de cumplir la Mitzvá
de Tzitzit). Por eso se acostumbra decir 228 antes de
insertarlos “Leshem Mitzvat Tzitzit” (“con intención de
usarlos para la Mitzvá de Tzitzit”).

 Es suficiente decir “Leshem Mitzvat Tzitzit” antes de

insertar los Tzitziot en la primera punta y no es
necesario repetirlo durante todo el proceso, aún si se
prolonga durante varios días.229

‫ ע' מה שכתבנו בפרק ב' לענין גרדומין בשם הפמ''ג (מ''ז סי' יא' אות‬225
.)‫י''ד‬
‫ משום דמדאורייתא לא בעינן רק קשר וחוליה והשאר הוא למצוה‬226
‫ ועיין במ''ב (סי' יד' ס''ק א') דעכו''ם יכול להשלים שאר‬,‫בעלמא‬
.‫החוליות ופשוט דה''ה שלא בעינן לשמה‬
.'‫ ע' באריכות בחבורות שבסוף הספר סי' ב‬227
‫ עיין בה''ל (סי' יד' ד''ה בלא כוונה וכו') דאפילו שלא אמר לשם‬228
‫מצות ציצית אלא חשב שעושה אותם לשמה כשרים ומותר לברך‬
.‫ ומ''מ לכתחילה יש להוציא בפה בפירוש‬,‫עליהם‬
.‫ ע' הערה הבא‬229
‫‪ 107‬‬ ‫‪Colocación de los Tzitziot‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Si coloca Tzitziot en varios Talitot, no es necesario que‬‬

‫‪lo diga al comenzar cada uno de ellos. 230 Lo anterior‬‬
‫‪aplica únicamente bajo la condición que no haga Heséaj‬‬
‫‪Dá’at entre la colocación de los mismos y que todos los‬‬
‫‪Talitot y Tzitziot231 estén presentes delante de él al decir‬‬
‫‪“Leshem Mitzvat Tzitzit” por el primero.232‬‬

‫‪ 230‬יש להקשות דבבה''ל (סי' יד' ד''ה בלא כוונה) משמע דאינו מועיל‬
‫אמירת לשם מצות ציצית לכמה טליתות ע''ש‪ ,‬אמנם לענין טוית החוטים‬
‫פסקו המ''ב (סי' יא' ס''ק ה') והערוך השלחן (סי' יא' ס''ק ה') דאמירתו‬
‫מועילה אפילו ליום אחר‪ ,‬ומסתימת הדבר משמע דאפילו שטווה חוטים‬
‫לכמה טליתות‪ .‬ובספר הציצית (סי' יא' הע' ‪2‬א) כתב דיש להסביר דבסי'‬
‫יא' מיירי שטווה ציציות רק לטלית אחד ולכן לשיטתו אינו מועיל‬
‫אמירתו להטלת ציציות בשני טליתות‪ ,‬ומ''מ כתב שאם אינו מסיח דעת‬
‫ביניהם מהני אמירתו ע''ש‪ .‬מאידך בספר פסקי תשובות (סי' יא' הערה‬
‫‪ )66‬חילק דבסי' יא' כל הצמר היה לפניו בשעת אמירתו‪ ,‬ולכן מועיל אף‬
‫לכמה טליתות‪ ,‬ובסי' יד' שלא מהני אלא לאותו טלית היינו משום שלא‬
‫היו כל החוטים מזומנים לפניו‪ ,‬ומשמע שאם היו כמה טליתות לפניו‬
‫מוכנות להטיל עליהן ציציות‪ ,‬אמירתו מהני אף ליום אחר ודלא כהספר‬
‫הציצית הנ''ל‪.‬‬
‫ולענין הלכה היה מקום להקל משום ס''ס‪ ,‬דשמא הלכה כהרמב''ם דלא‬
‫בעינן לשמה‪ ,‬ושמא אמירתו מהני בזה אף ליום אחר‪ ,‬אלא שמ''מ אין‬
‫לסמוך על זה לכתחילה ובפרט בטליתות של צמר‪.‬‬

‫‪ 231‬דלכורה בעינן שיהיו לפניו גם הטלית דאז נחשב שהמצוה מוכנה‬

‫לפניו‪ ,‬וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 232‬ולענין אמירת ''כל מה שאעשה היום יהיה לשם מצוה''‪ ,‬עיין בפסקי‬
‫תשובות (סי' יא' הע' ‪ )62‬דמהני אפילו שלא היו הציציות לפניו בעת‬
‫אמירתו‪ ,‬ובתנאי שלא יעשה היסח דעת ע''ש‪.‬‬
Colocación de los Tzitziot  108

 Es conveniente es decirlo antes de insertar los hilos en

el agujero. No obstante, si olvidó decirlo en ese
momento y lo dijo después de haberlos insertado (antes
de hacer el primer nudo), puede usar este Talit y decir
Berajá por él.

 Si lo dijo en cualquier parte del proceso después de

hacer el primer nudo, no está obligado a quitar los
Tzitziot que ya hizo (aún si ya había empezado a poner
los Tzitziot varios días antes). Sin embargo, no debe
decir Berajá sobre este Talit.

 Si terminó de poner los Tzitziot en las cuatro puntas de

su Talit y no dijo “Leshem Mitzvat Tzitzit”, no debe vestir
esa prenda hasta que deshaga y vuelva a poner todos
los Tzitziot de manera correcta.233

‫ ואע''פ שאם אמר ''לשם מצות ציצית'' לפני שסיים הקשרים של‬233
‫ מ''מ נראה דבנידון דידן אינו יכול‬,‫הכנף הרביעי מותר ללבוש הטלית‬
‫ דכיון‬,‫ אלא צריך להתיר כל הציציות‬,‫להתיר רק הציציות של כנף אחד‬
.‫ לא שייך לומר הוכיח סופו על תחלתו‬,‫שכבר גמר כל העשיה‬
Capítulo V

Prendas
exentas de
Tzitzit
Prendas exentas de Tzitzit  112

En el segundo capítulo se trataron las características

que debe cumplir la prenda para estar obligada de la
Mitzvá de Tzitzit, en cuanto a su tamaño y forma. Sin
embargo, existen otras razones por las que pudiera quedar
exenta de dicha obligación.

Prestadas
La Torá obliga a colocar Tzitziot solamente al dueño
de la prenda. Por ello se permite vestir prendas de cuatro
puntas de otros aunque no tengan Tzitziot.234 De cualquier
manera, si desea, puede ponerle Tzitziot y cumplir así la
Mitzvá235 (sin decir Berajá).236 Es importante aclarar, que
la categoría de la Mitzvá cuando la realiza con una prenda
propia es mayor a cuando se realiza con una prestada.237

‫ דכיון שכתוב בתורה‬,)‫) וכן פסק השו''ע (סי' יד' ס''ג‬.‫ מנחות (מד‬234
‫(דברים כב' יב') ''גדילים תעשה לך על ד' כנפות כסותך'' פרט לטלית‬
.‫שאינו שלך‬
‫ כ'''כ המ''א (סי' יד' ס''ק ה') דאע''פ שפטור מ''מ יכול לקיים המצוה‬235
'‫ וכן משמע מתוספות והרא''ש שהביא הב''י (סי‬.‫בגדר אינו מצווה ועושה‬
.)'‫יד' ד''ה וכתבו התוספות וכו‬
‫ ע' בב''י (סי' יז') מח' ראשונים האם נשים מברכות על מצות עשה‬236
‫ ומ''מ בנידון דידן‬.‫ ומרן פסק דאין להן לברך מדין סב''ל‬,‫שהזמן גרמא‬
‫אפילו לר''ת דס''ל דנשים מברכות הכא יותר טוב לא לברך (ע' ב''י ד''ה‬
.)'‫וכתבו התוספות וכו‬
).‫ דגדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה (קדושין לא‬237
 113 Prendas exentas de Tzitzit

Los Talitot del Bet Hakenéset se consideran como

propios, como se explicará mas adelante.

Si pide prestada una prenda de cuatro puntas para un

tiempo mayor a treinta días, está obligado a ponerle
Tzitziot238 desde el primer día.239

Si presta a otros un Talit con sus Tzitziot, siendo que

por lo general lo hace para que su compañero cumpla la
Mitzvá de Tzitzit, consideramos como si se lo regaló hasta
que le sea devuelto y puede así cumplir la Mitzvá de Tzitzit
de la mejor manera, pues se considera suyo.240 En caso
que el dueño especifique que no quiere regalárselo sino
sólo prestárselo, la prenda no estaría obligada de tener

‫) וכן פסק מרן (שו''ע סי' יד' ס''ג) מפני שאחר ל' יום‬.‫ מנחות (מד‬238
.‫נראה כשלו‬
.)'‫ ס' הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק יד‬239
‫ בב''י (סי' יד' ד''ה והרא''ש כתב וכו') מביא דעת הרא''ש (פרק כל‬240
,‫הבשר) דמי שמשאיל טלית מצוייצת לחברו אדעתא דהכי השאילה לו‬
‫ הוי‬,‫ וכיון שאינו יכול אא''כ תהיה שלו‬,‫כדי שיוכל לקיים המצוה בו‬
‫ וכן תפסו האחרונים פירוש זה‬.‫כאילו נותנה לו במתנה על מנת להחזיר‬
‫ אולם הב''י (שם) מביא ג''כ דעת הרא''ש בהלכות ציצית דס''ל‬.‫עיקר‬
‫ אבל אם היא מצוייצת‬,‫ היינו כשאינו מצוייצת‬,‫דמה שפטרו טלית שאולה‬
)'‫ ועיין בס' הלכה ברורה (סי' יד' בירור הלכה ס''ק י‬.‫אינו פטור לעולם‬
.‫דמביא כמה ראשונים שסוברים כדעת הרא''ש בהלכות ציצית‬
Prendas exentas de Tzitzit  114

Tzitziot, por lo que no puede decir Berajá al ponérsela (a

menos que se la preste por treinta días o más).241

 Si pide prestado un Talit Gadol para decir Tefilá, o un

Talit Katán, puede cumplir con él la Mitzvá de Tzitzit y
decir Berajá al vestirlo.242 Es recomendable que le pida
explícitamente que se lo regale hasta el momento de
regresárselo.243

o Si el Talit no fue devuelto a su dueño a tiempo y

en las condiciones como lo recibió, no se
considera que cumplió la Mitzvá.244

 Si pide prestado un Talit Gadol por haber sido llamado

a la lectura de la Torá, para decir Bircat Cohanim ó
demás presentaciones en público que se acostumbra
vestir Talit, es necesario que pida explícitamente al
dueño que se lo regale hasta el momento que termine

‫ דטלית‬,‫ שעיקר הדעה בין האחרונים כדעת הרא''ש במסכת חולין‬241

.)'‫שאולה פטורה אפילו מצוייצת וכן דעת המ''ב (סי' יד' ס''ק יא‬
.‫ כמו שבארנו לעיל‬242
‫ ע' במ''ב (סי' יד' ס''ק יא') דדעת הט''ז והמהרש''ל שיש להצריך‬243
‫ ורוב האחרונים חולקים‬,‫שיאמר לו בפירוש במתנה על מנת להחזיר‬
‫ מ''מ אדעתא דהכי נתן‬,‫וס''ל שאע''פ שלא אמר בפירוש שנותן לו במתנה‬
‫ וע' בהלכה ברורה (סי' יד' ס''ק יח') דאם‬.‫לו ואין צריך שיגיד בפירוש‬
‫ ראוי שיסביר לו‬,''‫אין המשאיל יודע המוסג של ''מתנה על מנת להחזיר‬
‫ אבל‬,‫הדבר קודם שיברך על הטלית כדי לחוש לדעת הט''ז והמהרש''ל‬
‫מעיקר הדין יש לסמוך על דעת מרן שמתיר לברך בלי צורך שיגיד כן‬
.)'‫ כמבואר בשו''ת אוצרות יוסף (סי' לג‬,‫בפירוש‬
‫ צריך להחזיר לו‬,‫ ואם לא קבעו זמן מיוחד‬.)'‫ ע' מ''ב (סי' יד' ס''ק יב‬244
.)‫טליתו לפני תפילת שחרית של יום הבא (מ''ב שם‬
‫‪ 115‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪de usarlo, y así podrá vestirlo diciendo Berajá. 245‬‬

‫‪También es necesario que no se lo quite‬‬
‫‪inmediatamente al finalizar dicha actividad, sino‬‬
‫‪quedárselo puesto un poco más tiempo de lo‬‬
‫‪necesario. 246 Si no lo pidió así, deberá vestirlo sin‬‬
‫‪Berajá.247‬‬

‫‪ 245‬ע' בט''ז (סי' יד' ס''ק ד') שפסק כהיש''ש דאפילו לסוברים דמן‬
‫הסתם נותן לו במתנה ע''מ להחזיר‪ ,‬הכא ששאלו לכבוד ולא לקיים‬
‫המצוה מודים שאין לברך‪ .‬אולם גם בזה המ''א (סי' יד' ס''ק ו') חולק‬
‫ומסקנת אחרוני זמננו לחוש בזה לסב''ל‪ .‬לכן עדיף שיבקש ממנו מפורש‬
‫במתנה על מנת להחזיר‪.‬‬
‫‪ 246‬ע' בבה''ל (סוף ד''ה שאלה כשהיא מצוייצת וכו') דדעת כמה‬
‫אחרונים שאין לברך על טלית כשלובש אותו רק מפני כבוד הציבור‬
‫ואפילו בטלית שלו ע''ש‪ ,‬ולכן כדי לא להכנס בספק ברכות‪ ,‬עדיף‬
‫ללבוש את הטלית קצת זמן אחרי שעלה לתורה וכדו'‪ ,‬דאז לכו''ע חייב‬
‫לברך‪.‬‬
‫‪ 247‬עיין במ''ב (סי' יד' ס''ק יא') שפסק להלכה כהדרך החיים‪ ,‬שבנידון‬
‫זה מוטב שהשואל יכוין לא לקנות בטלית כדי שלא יצטרך לברך לכו''ע‪.‬‬
‫ובספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' לג') כתב דעצה זו אינה‬
‫לכו''ע‪ ,‬דיש כמה ראשונים הסוברים כדעת הרא''ש (בהלכות ציצית)‬
‫דטלית שאולה עם ציציותיה חייבת‪ ,‬כמבואר לעיל‪ ,‬ולכן פסק דעדיף‬
‫שיבקש ממנו שיתן לו במתנה על מנת להחזיר‪ .‬וע' בס' תשובות והנהגות‬
‫(ח''ב סי' פה') שתמה על המ''ב‪ ,‬שכתב בעצמו בבה''ל (סי' ס') דהלובש‬
‫טלית מצוייצת בלי כוונה לקיים המצוה‪ ,‬לא רק שאינו מקיים מצות‬
‫ציצית‪ ,‬אלא שנמצא לבוש ד' כנפות בלא ציצית‪ .‬ולכן‪ ,‬כיון שיש‬
‫ראשונים הסוברים דטלית מצוייצת תמיד חייבת בציצית איך פסק כאן‬
‫לכוין לא לקנות‪ ,‬נמצא שהוא מכוין לא לקיים המצוה ולשיטתו יהיה‬
‫לבוש ד' כנפות בלא ציצית‪ .‬ולכן למעשה מי שאינו יכול לבקש‬
‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬ ‫‪ 116‬‬

‫‪ Es conveniente que al momento de regresar el Talit a‬‬

‫‪su dueño le diga que se lo regala de vuelta. No‬‬
‫‪obstante, aún si no le dijo así, también se considera que‬‬
‫‪regreso a su propiedad.248‬‬

‫‪Tomar un Talit prestado sin avisarle al dueño‬‬

‫‪ Si el dueño del Talit no se encuentra, aunque por lo‬‬

‫‪general se permite tomar su Talit sin su conocimiento,249‬‬
‫‪es preferible abstenerse.250 Si no tiene otra opción y se‬‬

‫מהבעלים שיתנו לו במתנה בפירוש‪ ,‬יש לו לכוין לא לקנות על תנאי‪,‬‬

‫דאם הלכה כהראשונים הסוברים דחייב אז מכוין לקיים המצוה (אפילו‬
‫שיקיים בלי ברכה)‪ ,‬ואם הלכה שטלית שאולה פטורה מכוין לא לקנות‪.‬‬
‫ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שיכול לכוין לא לקנות ובכל זאת לכוין‬
‫לקים המצוה (בגדר אינו מצווה ועושה לשיטת הפוטרים)‪ .‬וע' מה‬
‫שכתבנו בסוף הספר בסי' ד'‪.‬‬
‫‪ 248‬ע' במ''ב (סי' יד' ס''ק יב') שכתב שצריך שיתננה לו במתנה‪ ,‬ועיין‬
‫עוד במ''ב (סי' תרנח' ס''ק כה') דאפילו אם החזירו בסתם מהני‪.‬‬
‫‪ 249‬מרן (סי' יד' ס''ד) פסק שמותר לקחת טלית בלא ידיעת הבעלים‬
‫ולברך עליו‪ ,‬דהוי כאילו שאלו שהרי ניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה‬
‫בממוניה‪.‬‬
‫‪ 250‬דהיום י''ל שיש אנשים שמקפידים שלא יקחו טליתם בלא ידיעתם‬
‫וכן כתב הכה''ח (סי' יד' ס''ק כ')‪ .‬וע' בבא''ח (ש''א פ' לך לך אות ו')‬
‫שפסק שאין ליטול טלית חברו אלא אם כן יודע שהבעל לא מקפיד‪ ,‬וכן‬
‫בס' הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק כב') פסק שאפילו כשיש חשש כל שהוא‬
‫שמא הבעלים לא נותנים אותו בלב שלם‪ ,‬יש לחוש לאיסור גזל‪ .‬ולכן‬
‫נראה שאם חושש לאיסור גזל‪ ,‬עדיף שלא יטעתף בט''ג כלל בתפילה‬
‫ולא יקח טלית חברו בלא ידיעתו‪.‬‬
‫‪ 117‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪ve en la necesidad de tomarlo, es recomendable que no‬‬

‫‪diga Berajá por él.251‬‬

‫‪ 251‬מרן (סי' יד' ס''ד) פסק שמותר לקחת טלית בלי ידיעת הבעלים‬
‫ולברך עליו‪ ,‬דהוי כאילו שאלו דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה‬
‫בממוניה‪ .‬אולם בסי' תרמט' מביא הב''י דעת התרומת הדשן (סי' ק')‬
‫דמיום שני של סוכות ואילך מותר לקחת אתרוג של חברו אפילו בלא‬
‫ידיעת הבעלים (וכן פסק הרמ''א סי' תרמט' ס''ה)‪ ,‬ומשמע דביום‬
‫הראשון דבעינן שיהיה שלו לא אמרינן דמסתמא נתנו במתנה על מנת‬
‫להחזיר‪ ,‬ולכן א''א לקחת בלי ידיעת הבעלים‪ .‬והקשה המ''א (סי' יד' ס''ק‬
‫ח') דמאי שנא אתרוג ביום הראשון דלא אמרינן ניחא ליה לאיניש‬
‫מציצית דאמרינן דניחא ליה לאיניש אע''פ דגם כן בעינן שיהיה שלו‪.‬‬
‫ותירץ המ''א דאינו קונה הציצית במתנה על מנת להחזיר בלא ידיעת‬
‫הבעלים אלא שרשאי לברך כמו בשאר מצוות שאינו מצווה ועושה‪ ,‬וכן‬
‫הסביר הפמ''ג‪ .‬ולפי זה פסק הדרך החיים שכיון שאינו שלו אין לברך‬
‫על טלית שאולה‪ ,‬וכן פסק המ''ב (סי' יד' ס''ק יד') והשלחן ערוך הרב‬
‫(סי' יד' ס''ק יא')‪ .‬אולם לפי מה שתירץ הט''ז (סי' יד' ס''ק ה') שפיר‬
‫אמרינן דהציצית קנוי לו במתנה על מנת להחזיר אף בלא ידיעת‬
‫הבעלים‪ .‬וכן י''ל לפי ספר המאור (סי' י') ולפי החתן סופר (סי' צז')‪.‬‬
‫וא''כ יש לנו מח' אחרונים האם אמרינן ניחא ליה לאיניש וכו' כדי‬
‫שיחשב שהטלית קנוי לו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬ולכאורה יש לנו לצרף‬
‫דעת הרא''ש בהלכות ציצית דטלית שאולה עם ציציותיה חייבת‪ ,‬ועוד יש‬
‫לצרף דעת ר''ת שאפילו שיהיה הטלית שאולה מותר לברך עליה כמו‬
‫שאר מצות שאינו מצווה ועושה‪ ,‬וא''כ יש להתיר לברך‪ .‬אולם נראה‬
‫שאמרינן סב''ל אפילו יש מאה ספקות‪ ,‬ובפרט הכא שיש לצרף דעת‬
‫היש''ש (מובא בט''ז הנ''ל) והט''ז (שם) דס''ל שאין לברך כלל על טלית‬
‫שאולה אא''כ נתן לו בפרוש על מנת להחזיר‪ .‬ובפרט אם אינו מכיר‬
‫היטב אם בעל הטלית אינו מקפיד‪.‬‬
‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬ ‫‪ 118‬‬

‫‪ El Talit puede ser tomado tanto para la Tefilá, como‬‬

‫‪para subir a la lectura del Séfer Torá o para decir Bircat‬‬
‫‪Cohanim.252‬‬

‫‪ Para que se permita tomar un Talit sin dar aviso a su‬‬
‫‪dueño deben presentarse las siguientes condiciones,‬‬
‫‪de lo contrario, se considera que lo está robando:‬‬

‫‪ Que no lo haga constantemente.253‬‬

‫‪ Si el dueño se encuentra, debe pedírselo prestado.254‬‬

‫‪ Si sabe que al dueño le molesta que tomen su Talit, no‬‬

‫‪lo puede tomar. (Así mismo, si el dueño deja su Talit en‬‬

‫‪ 252‬אע''פ שכשהבעלים נוכחים‪ ,‬יש לחלק בין שנתן לו לתפילה או שנתן‬

‫לו מפני כבוד הציבור‪ ,‬נראה דדוקא כשהבעל נוכח יש לחלק די''ל‬
‫שהבעל נתנו רק בתורת שאלה‪ ,‬אולם אם אין הבעל שם והלוקח מכוין‬
‫לקיים המצוה יכול לברך‪ ,‬די''ל דניחא ליה שישתמשו לכל צורך מצוה‬
‫שהלוקח ירצה‪ .‬וא''כ אם הלוקח מלבד מה שרוצה לעלות לתורה וכדו'‬
‫רוצה ג''כ לקיים המצוה ברור שבעל הטלית היה מסכים‪ .‬אולם אם אינו‬
‫מכוין לקיים המצוה אינו יכול לברך על הטלית שלקח לעלות לתורה‬
‫וכדו'‪ ,‬כי נחלקו הפוסקים אם יכול לברך כשמבקש טלית לכבוד הציבור‬
‫וכדו'‪ .‬ומ''מ לדינא אין לו לברך אף אם מכוין לקיים מצות ציצית‪ ,‬כנ''ל‬
‫שאין לברך על טליתות שלוקחים בלי ידיעת הבעלים‪.‬‬
‫אמר הרב יוסף טוויל שליט''א שאם מישהו כבר קיים מצוה ציצית ואינו‬
‫נחוץ לו עתה לצורך כבוד הציבור וכדו' אסור לו ליקח טלית חברו‪,‬‬
‫דבכגון זה לא נאמר ניחא ליה לאיניש וכו'‪.‬‬
‫‪ 253‬מ''א (סי' יד' ס''ק ז') ומ''ב (סי' יד' ס''ק יג')‪.‬‬
‫‪ 254‬דלא סמכינן החזקה במקום שיכולים לברר בקלות (פמ''ג מ''ז סי' יד'‬
‫ס''ק ז') וכן פסק המ''ב (סי' יד' ס''ק יג')‪.‬‬
‫‪ 119‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪un lugar especial que podemos percibir que no quiere‬‬

‫‪que lo tomen, tampoco se puede usar).255‬‬

‫‪ Que no lo saque fuera del lugar donde está (por ejemplo‬‬
‫‪del templo a su casa).256‬‬

‫‪ Que no ensucie ni rompa el Talit.257‬‬

‫‪ Doblarlo y regresarlo como lo encontró.258‬‬

‫‪Talitot que pertenecen a varias personas‬‬

‫‪ Un Talit que pertenece a varias personas todas ellas‬‬
‫‪están obligadas a que tenga Tzitziot cuando lo visten, y‬‬
‫‪cumplen Mitzvá con él.259‬‬

‫‪ 255‬דא''כ אין לנו חזקה דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה‪ ,‬ועיין‬
‫מה שכתבנו לעיל שאפילו במקום שיש ספק אם הבעל מקפיד יש לחוש‬
‫לאיסור גזל‪.‬‬
‫‪ 256‬מ''א (סי' יד' ס''ק ז') ומ''ב (סי' יד' ס''ק יג') דבכגון זה הבעלים‬
‫מקפידים‪.‬‬
‫‪ 257‬ס' הלכה ברורה (סי' יד' ס''ק כא')‪.‬‬
‫‪ 258‬שו''ע (סי' יד' ס''ד) וע' בפמ''ג (א''א סי' יד' ס''ק ט') שבשבת יש‬
‫לקפל אותה שלא כקיפולו הראשון ובחול יש לקפלו כמו שהיה בתחילה‪.‬‬
‫ותמה על המ''א שכתב שבשבת אין צריך לקפלו כלל והמ''ב (סי' יד' ס''ק‬
‫טו') פסק כהפמ''ג‪ ,‬ומ''מ מביא דברי המ''א‪.‬‬
‫‪ 259‬שו''ע (סי' יד' ס''ה) ועיין במ''ב (סי' יד' ס''ק יח') דהיינו דוקא אם כל‬
‫השותפים מסכימים שהוא ישתמש בו‪ ,‬אבל אם חד מנייהו מקפיד‪ ,‬אינו‬
‫יכול ללבשו מדין גזל‪ ,‬וברכתו ברכה לבטלה‪.‬‬
‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬ ‫‪ 120‬‬

‫‪ Si el Talit es propiedad de un hombre y una mujer, o de‬‬

‫‪un Yehudí y un no judío, está obligado a ponerle Tzitziot‬‬
‫‪pero no debe decir Berajá sobre él.260‬‬

‫‪ Los Talitot que están en el Bet Hakenéset, pertenecen‬‬

‫‪a todos los asistentes, por lo tanto pueden utilizarlos y‬‬
‫‪decir Berajá.261‬‬

‫‪Talit de un niño menor de Bar Mitzvá‬‬

‫‪Es importante mencionar que cuando el padre quiere‬‬
‫‪instruir a su hijo en la Mitzvá de Tzitzit, debe hacerlo con‬‬
‫‪un Talit Kasher, como se explicará en el capítulo ocho, por‬‬

‫‪ 260‬מ''ב (סי' יד' ס''ק יז')‪.‬‬

‫‪ 261‬ע' במ''ב (סי' יד' ס''ק יא') שכתב בשם הדרך החיים שטליתות של‬
‫בית הכנסת קנוהו על דעת שכל מי שירצה יקנה בו‪ .‬ובבה''ל (סי' יד' ד''ה‬
‫שאלה כשהיא וכו') כתב דלא צריך לזה דהא''ר כתב דהוי כטלית של‬
‫שותפים וממילא חייב‪ .‬ונ''מ בין שני הטעמים הללו דלפי הדרך החיים‬
‫יכול לכוין לא לקנות ולפי הא''ר אינו יכול לכוין לא לקנות‪ ,‬דיש לו חלק‬
‫בו‪ .‬ועיין במ''ב (סי' תקפא' ס''ק ו') דהכריע כדעת הא''ר ולכן א''א לכוין‬
‫לא לקנות ע''ש‪ .‬ואמר לי הרב דוד שוויקה שליט''א דהאידנא אין לנו‬
‫שותפות בטליתות של בהכ''נ‪ ,‬דהם שייכים לקהילה כמוסד ואין לכל‬
‫אחד חלק בו‪ ,‬ולכן ס''ל דבטליתות של בהכ''נ מותר לכוין לא לקנות דאין‬
‫לנו אלא טעם הדרך החיים הנ''ל‪ .‬והרב יוסף טוויל שליט''א ס''ל דאף‬
‫היום יש לנו שותפות בטליתות של בהכ''נ דלא תלוי כלל במה‬
‫שמשלמים עבור הבהכ''נ אלא כל מי שמתפלל שם הוי שותף‪ ,‬ולכן א''א‬
‫לכוין לא לקנות (לפי הכרעת הבה''ל)‪.‬‬
‫‪ 121‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪lo que es necesario además que el Talit pertenezca al‬‬

‫‪menor.262‬‬

‫‪‬‬ ‫‪El padre que compra un Talit a su hijo debe regalárselo,‬‬

‫‪para que de esta manera se consideré que le pertenece‬‬
‫‪al menor.263‬‬

‫‪‬‬ ‫‪El padre puede comprar un Talit y regalárselo a varios‬‬

‫‪de sus hijos menores de Bar Mitzvá para que todos los‬‬
‫‪usen.264‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Si el niño es dueño de un Talit y ahora lo quiere usar‬‬

‫‪otro niño (incluso su hermano) es necesario que el‬‬
‫‪primero se lo regale al segundo.265‬‬

‫‪ 262‬כן עיקר באחרונים כמבואר במ''ב (סי' תרנח' ס''ק כח') לענין אתרוג‬
‫ודלא כהבגדי ישע דס''ל שאף כשהקטן לא קנה את הטלית מ''מ מקיים‬
‫מצות חינוך וע' מה שכתבנו בזה בריש פרק ח'‪ ,‬וא''כ ה''ה לגבי מצות‬
‫ציצית וכן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א‪ ,‬אמנם דעת הרב מרדכי‬
‫פרץ שליט''א דאף שנוהגים להחמיר לענין אתרוג‪ ,‬מ''מ לענין מצות‬
‫ציצית המנהג להקל‪ ,‬ולכן לדעתו יש להקל בכל הדינים שכתבנו לקמן‪.‬‬
‫‪ 263‬וצריך האב לכוין שנותן לו במתנה‪ ,‬דכאן אין אומדנא דנתן את‬
‫הטלית לבנו במתנה‪ ,‬שהרי אם יקנה לו שוב אין האב יוכל לקנות אותו‬
‫ולא יוכל לתת אותו לבן אחר וכדו'‪.‬‬
‫‪ 264‬דיהיה להם דין שותפות ושניהם חייבים כמבואר בשו''ע (סי' יד'‬
‫ס''ה)‪ ,‬אולם אם אחד מן האחים מקפיד שהשני ילבש אותו‪ ,‬אינו יכול‬
‫להשתמש כמבואר לעיל בשם המ''ב (סי' יד' ס''ק יח')‪.‬‬
‫‪ 265‬ואע''פ דקטן אינו מקנה מדאורייתא‪ ,‬מדרבנן יכול להקנות‪ ,‬לכן כיון‬
‫שהחיוב של הקטן ללבוש ציצית אינו אלא מדרבנן‪ ,‬יש להקל לכ''ע‪.‬‬
‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬ ‫‪ 122‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Si un hermano tiene Bar Mitzvá y el otro no, no deben‬‬

‫‪compartir un mismo Talit.266‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Es recomendable que los niños usen Talitot propios y‬‬
‫‪no Talitot del Bet Hakenéset267 o de otras personas.268‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Si hay en el Bet Hakenéset Talitot especiales para que‬‬

‫‪usen los niños, no hay inconveniente en que los niños‬‬
‫‪menores de Bar Mitzvá los usen. Sin embargo, quien ya‬‬

‫‪ 266‬דאם יקח אותו הקטן שוב לא יוכל להקנותו לאחיו הגדול שמחויב‬
‫מדאורייתא‪ ,‬ואם כי יכול האב להקנות הטלית לשני בניו מדין שותפים‪,‬‬
‫מ''מ אין לעשות כן‪ ,‬דכלפי הגדול הוי שותפות שאחד חייב ואחד פטור‬
‫(דומיא דאיש ואשה) דפסק המ''ב (סי' יד' ס''ק יז') שאין לברך עליו‬
‫משום סב''ל‪ ,‬וא''כ נמצא הגדול מקיים המצוה מספק‪ .‬ואם הוא טלית‬
‫שמברך עליו יצטרך לקיים המצוה בלא ברכה ואינו נכון לעשות כן‪,‬‬
‫כמבואר במ''ב (סי' יד' ס''ק יא')‪.‬‬
‫‪ 267‬דטליתות של בהכ''נ נחשבים כשאולים כלפי הקטנים‪ ,‬כי פשוט דלא‬
‫קנו אותם על דעת שהקטן יקנה ע''מ להחזיר‪ ,‬דאם הקטן יקנה אותם לא‬
‫יוכל גדול אחר לקנותו‪ ,‬ואפילו לדעת הא''ר דהבאנו לעיל דלטליתות של‬
‫בהכ''נ יש דין של טליתות של שותפים‪ ,‬אין לקטן להשתמש בהם‪,‬‬
‫דפשוט שלא קנו אותם על דעת לשתפם בטליתות הללו‪ ,‬דאם יהיו‬
‫שותפים בהם יהיה שותפות של חייב ופטור דאין לברך‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬
‫אמנם אם הם טליתות שמוכח מפני גדלם שקנו אותם כדי שהילדים‬
‫ישתמשו בהם שרי‪.‬‬
‫‪ 268‬דגם הם לא נותנים לו במתנה אלא בהשאלה‪ ,‬דאם יתנו לו במתנה‬
‫שוב אינם יכולים לקנותו ממנו‪ .‬וצ''ע אם יכולים לברך‪ ,‬דאע''פ שבארנו‬
‫דאין לברך על טלית ששאלו עם ציציותיה משום סב''ל‪ ,‬שמא בקטן‬
‫שאינו מברך אלא משום חנוך‪ ,‬יש לסמוך על הספקות הנ''ל לברך‪.‬‬
‫‪ 123‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪cumplió Bar Mitzvá no es conveniente que los vista y de‬‬

‫‪hacerlo no deberá decir Berajá por ellos.269‬‬

‫‪Prendas para vestir de noche‬‬

‫‪Existen opiniones que sostienen que prendas que se‬‬
‫‪usan principalmente en la noche, como pijamas,270 están‬‬
‫‪exentas de Tzitzit,271 sin embargo, otras opiniones obligan‬‬
‫‪a todas las prendas por igual.272‬‬

‫‪Si es una prenda, que se usa de día y de noche por‬‬

‫‪igual, todas las opiniones concuerdan que está obligada.273‬‬

‫‪ 269‬שלפי הדרך החיים שהבאנו בענין טליתות של בהכ''נ כיון שכבר‬

‫ישתמשו בהם הקטנין שוב לא יוכל לקנות אותם‪ ,‬והוי כטלית שאולה‪,‬‬
‫ואף לדעת הא''ר לא יוכל לברך שיחשב כטלית של שותפים שאחד מהם‬
‫פטור שא''א לברך עליו‪ ,‬לכן אינו נכון שהגדול ישתמש בטליתות אלו‪.‬‬
‫‪ 270‬ואע''פ שבדרך כלל משתמשים בם ג''כ ביום שהרי יושנים עד לאחר‬
‫עמוד השחר‪ ,‬מ''מ כיון שעיקרם ללילה‪ ,‬פטורים לדעת הרא''ש כמבואר‬
‫בשו''ע (סי' יח' ס''ב) אולם לרמב''ם חייב משיאיר היום‪.‬‬
‫‪ 271‬כן דעת הרא''ש מובא בשו''ע (סי' יח' ס''א)‪ ,‬דמה שכתוב בתורה‬
‫וראיתם אותו בא לאפוקי כיסוי לילה אפילו לובשו ביום‪.‬‬
‫‪ 272‬כן דעת הרמב''ם מובא בשו''ע (סי' יח' ס''א)‪ ,‬דמה שכתוב בתורה‬
‫וראיתם אותו בא לאפוקי הלילה מחיוב ציצית אפילו שהוא בגד יום‪.‬‬
‫ומרן לא הכריע בין שני השיטות‪ ,‬ולכן יש להחמיר כשניהם‪.‬‬
‫‪ 273‬מ''ב סי' יח ס''ק ג'‪.‬‬
‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬ ‫‪ 124‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Quien tiene un Tzitzit que normalmente lo usa por las‬‬

‫‪noches, y una ocasión lo va a usar en el día, no debe‬‬
‫‪decir Berajá sobre él.274‬‬

‫‪‬‬ ‫‪No es necesario poner Tzitziot sobre sábanas y‬‬

‫‪cobijas.275‬‬

‫‪Probarse los Tzitziot‬‬

‫‪ Está permitido vestirse una prenda de cuatro puntas sin‬‬
‫‪Tzitziot para medirse su talla276 o para mostrarla a los‬‬

‫‪ 274‬דסב''ל‪ ,‬והכל תלוי בלובש עצמו בשביל מה מייחד אותו בגד (כן‬
‫משמע מהפמ''ג סי' יח' מ''ז סוף ס''ק א')‪.‬‬
‫‪ 275‬לרא''ש פשוט שהסדינים פטורים דהם בגד לילה אולם לדעת‬
‫הרמב''ם לכאורה חייבים מעלות השחר ואילך‪ .‬והב''י (ס''ס יח') כתב‬
‫דהמנהג לפטור הסדינים מציצית‪ ,‬והסביר המ''א (סי' יח' ס''ק ג') דמרן‬
‫סמך על המרדכי דס''ל שהתורה לא חייבה אלא כשלובשים דרך לבישה‬
‫ולא דרך העלאה (וע' בב''י סי' י' ד''ה ועל פי זה י''ל וכו' שפסק‬
‫כהמרדכי) אולם מביא המ''א דדעת התוס' דאפילו דרך העלה יש חיוב‬
‫ולכן פסק להחמיר בסדיני צמר לעגל אחד מן הכנפות‪ .‬וע' בפירוש של‬
‫הגר''ח בנעט על המרדכי דכשהבגד מיועד להעלה אף התוס' מודים‬
‫דפטור‪ ,‬ובספר שונה הלכות (אות יב') כתב דהחזו''א ס''ל דיש ט''ס‬
‫בתוס' ובאמת מודים למרדכי‪ .‬ולכן נראה להקל בסדינים אפילו הם של‬
‫צמר‪ ,‬דיש ג' ספקות להקל‪ ,‬דשמא כהרא''ש דכסות המיוחד ללילה פטור‪,‬‬
‫ושמא כהמרדכי דדרך העלה פטור‪ ,‬ועוד שמא התוס' מודים כאן למרדכי‬
‫דפטור‪ .‬ומ''מ בזמננו רוב הסדינין הם מצמר גפן שאין להחמיר כלל‪.‬‬
‫‪ 276‬אע''פ שהמ''א (סי' יט' ס''ק ב') פסק כן דוקא כשהמוכר לובש אותה‬
‫להראות לקונים‪ ,‬כתב ההלכה ברורה (סי' יט' שער הציון ס''ק ה') דאין‬
‫לחלק בין מוכר ללוקח דגם לקונה אין כוונתו ללבוש כדי להנות ממנו‪.‬‬
‫‪ 125‬‬ ‫‪Prendas exentas de Tzitzit‬‬

‫‪demás,277 también está permitido vestirla para estudiar‬‬

‫‪con ella las Halajot correspondientes.278‬‬

‫‪ Si se prueba un Talit con sus Tzitziot puestos para‬‬

‫‪enseñarle a los demás como se viste, no debe decir‬‬
‫‪Berajá, sin embargo, puede pensar en cumplir en ese‬‬
‫‪momento la Mitzvá de Tzitzit y decir Berajá.279‬‬

‫‪ 277‬כן פסק המ''א (סי' יט' ס''ק ב') ויש להקשות דה''מ יש לפטור לדעת‬
‫הרא''ש דכיון שאינו מכוין לכסות בה אינו נקרא בגד יום ופטור‪ ,‬אולם‬
‫בדעת הרמב''ם למה פוטרים‪ ,‬למעשה הוא מתכסה בה‪ ,‬וכל שמתכסה בה‬
‫פטורה‪ ,‬וכגון זה הקשה בספר הלכה ברורה (סי' יט' שער הציון ס''ק ד')‬
‫ושכן פסק הרמב''ם בהלכות כלאים ע''ש וצ''ע‪ .‬אולם לענין הלכה אף‬
‫ההלכה ברורה הנ''ל פסק להקל דגם הכה''ח והבא''ח בספרו עוד יוסף חי‬
‫הקילו‪.‬‬
‫‪ 278‬כן פסק הבא''ח בס' עוד יוסף חי (פרשת בראשית ס''ק ב')‪.‬‬
‫‪ 279‬ע' בעוד יוסף חי (פ' בראשית ס''ק ב') שפסק דאם לובש טלית כדי‬
‫ללמד לאחרים אינו צריך לברך ואסור לו לברך ע''כ ופשוט דאם מכוין‬
‫ג''כ לקיים מצוה חייב לברך‪.‬‬
Capítulo VI

Compra y
venta de
Tzitziot
Compra y vinta de Tzitziot  128

Como se explicó en capítulos anteriores, la

elaboración de los Tzitziot y su colocación en la prenda
exigen varias Halajot que no es posible conocer si fueron
llevadas a cabo al ver los Tzitziot, sino que se necesita
confiar que fueron elaborados de manera correcta. Por
esta razón existen leyes referentes a los lugares donde se
permite adquirir Talitot con sus Tzitziot elaborados así
como los Tzitziot sueltos.

Siendo que los requisitos de los Talitot son

comprobables al ver la prenda, cualquier lugar es confiable
para comprar un Talit y es responsabilidad del comprador
de verificar que la prenda cumpla con las medidas,
materiales y estructura requeridos.

Si sospecha que la mercancía es robada, no la debe

comprar.

Tiendas de Yehudim
 Se debe procurar comprar Tzitziot o Talitot con Tzitziot
puestos, sólo de gente que sabe que cumple las
Mitzvot.280

,‫ אע''פ שמרן (שו''ע סי' כ' ס''א) פסק שמותר לקנות ציציות מישראל‬280
‫ כבר כתבו האחרונים‬,‫והסביר בב''י דסתם ישראל הם בחזקת כשרות‬
‫דבזמננו יש להקפיד לקנות אצל אנשים שמכירים או שהם מוחזקים‬
‫ ע' בעוד יוסף חי (פ' נח אות ה') ובהלכה ברורה (סי' כ' ס''ק‬,‫כנאמנים‬
.‫א') ובמקורות שם‬
 129 Compra y venta de Tzitziot

 Si el comprador no conoce personalmente al vendedor,

pero está ubicado en un lugar donde la mayoría de las
personas son cuidadosas en el cumplimiento de las
Mitzvot, se permite comprar de él.281

 Si el comprador desea comprar sus Tzitziot o un Talit

con Tzitziot ya puestos, en un lugar donde la mayoría
de las personas no son cuidadosas del cumplimiento de
las Mitzvot, no lo puede hacer hasta que el vendedor le
diga que adquirió los Tzitziot de un Yehudí cuidadoso
de las Mitzvot. 282 La razón por la que le creemos es
porque suponemos que el vendedor no se arriesgará a
mentir, ya que si se descubre que está mintiendo, nadie
confiará en él tampoco al vender otro tipo de
mercancía. 283 Sin embargo, existen opiniones que
sostienen que de cualquier manera no se permite

‫ דבמקום שרוב המוכרים הם שומרי תורה ומצוות אין לחוש לרמאות‬281

.‫דיש לסמוך על החזקה דסתם ישראל בחזקת כשרות‬
'‫ לא גרע מדין מוכר עכו''ם דפסק מרן (סי' כ‬,‫ שאע''פ שאינו נאמן‬282
,‫ס''א) שמותר לקנות ממנו כל זמן שאומר שלקח הציציות מישראל‬
‫ואע''פ שהמ''ב (סי' כ' ס''ק ג') פסק בשם כמה אחרונים שלא בעינן‬
,‫שיאמר שקנה מישראל נאמן אלא סגי אם אומר שקנאם מישראל סתם‬
‫ אולם לפי מה‬,‫ה''מ לשיטת השו''ע שסתם ישראל בחזקת כשרות‬
‫ יש להקפיד שיאמר שקנה מישראל‬,‫שכתבנו לעיל דהאידנא אין חזקה זו‬
‫ ועוד נראה דלפי מה שכתבנו להחמיר להשתמש בציציות שנעשו‬.‫נאמן‬
.‫ יש להצריך שיאמר בבירור שנעשו בעבודת יד‬,‫בעבודת יד‬
‫ ברייתא בפרק התכלת (מג' ע''א) וז''ל ''הלוקת טלית מצוייצת‬283
''‫ אבל אם לקחו מגוי שאינו תגר פסולה‬,‫מישראל או מתגר גוי כשרה‬
.‫ וכן כתב מרן בב''י (סי' כ') בשם הנ''י ובשם רש''י‬.‫ע''כ‬
‫‪Compra y vinta de Tzitziot‬‬ ‫‪ 130‬‬

‫‪confiar en comprar Tzitziot o Talitot con sus Tzitziot en‬‬

‫‪un lugar así.284‬‬

‫‪ Aún las opiniones que permiten comprar de personas‬‬

‫‪que no son cuidadosas en el cumplimiento de las‬‬

‫‪ 284‬בברייתא הנ''ל כתוב שמותר לקנות טלית מצוייצת ומשמע דציציות‬

‫לבד אסור‪ ,‬ופירש המ''א (סי' כ' ס''ק א') דדוקא טלית מצוייצת מותר כי‬
‫אין דרך העכו''ם לעשות ציציות בבגד‪ ,‬ולפי זה י''ל דבזמננו שאין דרך‬
‫לעשות חוטים שזורים (וכל שכן חוטי צמר) יש להתיר לקנות אף חוטי‬
‫ציצית‪ .‬אולם הט''ז (סי' כ' ס''ק א') פירש דרק התירו לקנות מעכו''ם‬
‫טלית מצוייצת כיון שעיקר הריוח שלו הוא למכור טליתות‪ ,‬וכיון שיודע‬
‫שאם יהיה מוכן בציציות יקפצו עליו יותר קונים‪ ,‬אז יבקש מהיהודי‬
‫שישים ציציות כשרות‪ ,‬ובזה סומכים שעשאם על ידי ישראל‪ .‬אבל בתגר‬
‫שעיקר הריוח שלו הוא לעשות חוטים מצמר‪ ,‬בזה לא סומכים על גוי‬
‫אפילו שיאמר שעשאם ישראל‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אם בחנות יש ריוח גם מן הבגד‬
‫וגם מן הציציות (כפי שהוא מצוי בזמננו)‪ ,‬אין להתיר לקנות לא ציציות‬
‫ולא טלית מצוייצת‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הגרע''א בהגהות על המ''א כתב שגם ציציות מותר לקנות מגוי‪,‬‬
‫ומה שכתוב בברייתא ''טלית מצוייצת'' לרבותא נקט ושכן כתב הא''ר‪,‬‬
‫ובס' ארצות החיים כתב דאם עסק התגר הוא לקנות ולמכור ציציות‪,‬‬
‫סומכים עליו גם על הציציות (דלא כהט''ז) והמ''ב לא הכריע‪ ,‬דכתב‬
‫שיש מחמירים שלא לקנות ציציות (ומביא דעת המ''א והט''ז)‪ ,‬ושיש‬
‫מקילים ובסוף הביא דעת הארצות החיים הנ''ל‪ .‬נמצינו למדים דבזמננו‬
‫אין לחלק בין טלית מצוייצת לציציות‪ ,‬לכן הרוצה להקל לקנות מעכו''ם‬
‫(או מיהודי שאינו שומר תורה ומצוות) יכול לסמוך על הא''ר ושאר‬
‫פוסקים שמביא המ''ב וגם על המ''א‪ ,‬וכמו שבארנו‪ ,‬ובפרט אם עסק‬
‫התגר הוא למכור טליתות וציציות‪ .‬ומ''מ עדיין יש מקום להחמיר כדעת‬
‫הט''ז‪.‬‬
 131 Compra y venta de Tzitziot

Mitzvot, lo hacen únicamente en tiendas establecidas.

A vendedores ambulantes se prohíbe comprar.285

 Hoy en día existen organizaciones que se encargan de

certificar que los Tzitziot se hayan elaborado de manera
correcta. Los paquetes que vienen sellados por estas
organizaciones se pueden comprar en cualquier lugar,
incluso de un no judío, siempre y cuando no exista la
sospecha que el sello fue violado o falsificado.

 Es importante mencionar que no todas las

certificaciones son confiables, por lo que la persona
debe consultar con un rabino cuales certificaciones son
válidas.286

Tiendas de no judíos
 Se permite comprar Tzitziot y Talitot con sus Tzitziot de
tiendas de no judíos siempre y cuando estén
establecidas, sobre todo cuando el negocio principal de
la tienda es de vender Tzitziot y Talitot. No obstante,
existen opiniones que prohíben comprar en estas
tiendas.287

.‫ כן פסק השו''ע (סי' כ' ס''א) על פי הברייתא הנ''ל‬285

.)'‫ ע' בס' פסקי תשובות (סי' כ' אות א‬286
‫ ע' מה שכתבנו לעיל לענין חנויות של יהודים שאינם שומרי תורה‬287
.‫ומצוות‬
Compra y vinta de Tzitziot  132

 Los que permiten comprar en tiendas de no judíos, es

únicamente cuando el vendedor asegura que compró
los Tzitziot a un judío cuidadoso de la Halajá. Siendo
que generalmente el no judío no conoce los parámetros
correctos para determinar qué judío es confiable para
elaborar y colocar los Tzitziot, es necesario que
especifique quién es la persona a las que se los compró
o dónde los compró, para que el comprador evalúe si
fue adquirido en un lugar confiable.288

 Se prohíbe comprar la prenda con los Tzitziot o los

Tzitziot sueltos a un no judío ambulante.289

Tzitziot encontrados

Existen Halajot especiales que estipulan cuándo se

permite adueñarse de los objetos que encuentra y cuándo
debe pregonarlos hasta encontrar a su dueño. Las
siguientes Halajot aplican únicamente en situaciones que
se permite quedarse con los Tzitziot.

 Si encuentra unos Tzitziot y no conoce su procedencia,

en caso de contar con el tamaño convencional y estar
entrelazados por ocho hilos cada uno (como se explicó
en el capítulo dos), se permite utilizarlos como Tzitziot,

‫ מרן פסק בשו''ע (סי' כ' ס''א) דכל שהעכו''ם אומר שקנאם מישראל‬288
‫ ולכן‬,‫ אולם כבר כתבנו דבזמן הזה לא כל היהודים נאמנים‬,‫נאמן וכנ''ל‬
‫כיון שהעכו''ם אינו‬,‫יש להצריך שיגיד לנו שקנה מישראל נאמן (אולם‬
.)‫ על הקונה לבקר נאמנות המוכר הראשון‬,‫יודע מי נאמן ומי לא‬
‫ שו''ע (סי' כ' ס''א) והטעם מובא בב''י דחוששים שישקר ויאמר שהם‬289
.‫ דמ''מ אינו תגר‬,‫כשרים והוא לא מפחד להפסיד הלקוחות‬
‫‪ 133‬‬ ‫‪Compra y venta de Tzitziot‬‬

‫‪siempre y cuando se hayan encontrado en un lugar‬‬

‫‪donde las personas se cuidan de usar Tzitziot conforme‬‬
‫‪a la Halajá. 290 De cualquier manera, es conveniente‬‬
‫‪abstenerse de usarlos.291‬‬

‫‪ Si los Tzitziot que encontró no son comunes, por‬‬

‫‪ejemplo que todos los hilos miden lo mismo, y no hay‬‬
‫‪uno más largo para hacer la trenza, no debe usar estos‬‬
‫‪hilos.292‬‬

‫‪ Si encontró un paquete con un sello de certificación‬‬

‫‪válido, se permite utilizarlo.‬‬

‫‪ 290‬ע' במ''ב (סי' יא' ס''ק א') שהביא דעת הרמב''ם לאסור ציציות‬
‫שנמצאו בשוק ושכן הסכים הגר''א‪ ,‬אולם הביא גם כן דעת מרן בכסף‬
‫משנה דס''ל שהרמב''ם חזר בו‪ ,‬וכן כתב מפורש מרן בב''י סוף סי' כ'‪,‬‬
‫וע''ש שכתב מרן דלדעת הרא''ש והרי'''ף הם כשרים‪ .‬לכן יש לסמוך על‬
‫דעת מרן‪ ,‬ובפרט בזמננו שלא עושים חוטים שזורים רק לציצית‪ .‬ומ''מ‬
‫אם מצאם במקום שהמוכרים והאנשים לא מקפידים על כשרותם‪,‬‬
‫פסולים‪ ,‬דאז לא סומכים על החזקה וכנ''ל‪.‬‬
‫‪ 291‬דאפילו שרוב הציציות הם כשרים‪ ,‬הרבה מקילים בציציות עבודת‬
‫מכונה וא''כ יש לחוש שנעשו בעבודת מכונה‪ ,‬ואע''פ שיש ס''ס דשמא‬
‫הם עבודת יד ואת''ל דהם עבודת מכונה‪ ,‬שמא עבודת מכונה כשרה‪ ,‬מ''מ‬
‫אין לסמוך לכתחילה על ס''ס דציציות מצויים הם כמו שכתב המ''ב (סי'‬
‫יב' ס''ק ג')‪.‬‬
‫‪ 292‬דכל שאין דרך חוטי הציצית להיות באופן כזה‪ ,‬יש לחוש שלא נעשו‬
‫לשם ציצית או שנעשו על ידי מי שלא מקפיד בהלכות‪.‬‬
‫‪Compra y vinta de Tzitziot‬‬ ‫‪ 134‬‬

‫‪ Si encontró un Talit con sus Tzitziot puestos,293 puede‬‬

‫‪usarlo pero es conveniente abstenerse.294‬‬

‫‪Venta y almacenaje de Tzitziot‬‬

‫‪ Se prohíbe vender Talitot con Tzitziot puestos a no‬‬
‫‪judíos295 (aún si su intención es revenderlos).296‬‬

‫‪ Tzitziot sueltos o Talitot sin Tzitziot, se permite‬‬

‫‪venderles.297‬‬

‫‪ 293‬כן כתב המ''ב (סי' כ' ס''ק ה')‪ ,‬אולם פשוט דאם מצא במקום שלא‬
‫מקפידים על כשרותם אין להקל‪.‬‬
‫‪ 294‬דיש לחוש שנעשו בעבודת מכונה כמו שכתבנו לעיל לענין הציציות‪.‬‬
‫‪ 295‬שו''ע (סי' כ' ס''ב) וב' טעמים בגמ' (מנחות מג‪ ).‬דחוששים שמא‬
‫יתלבש כיהודי וילוה את היהודי בדרך ויהרגנו‪ ,‬ועוד משום זונה‪ ,‬ופירש‬
‫רש''י שיתננה לזונה כתשלומים ותאמר שישראל נתן לה (ויש עוד‬
‫פירוש ברש''י במשום זונה‪ ,‬והובא במ''ב סי' כ' ס''ק ז')‪ .‬וכתב המ''ב (סי'‬
‫כ' בה''ל ד''ה שמא יתלווה) שיש נ''מ בין שני הטעמים‪ ,‬דאם חוששים‬
‫לשמא יתלווה אסור גם למשכן אצל עכו''ם‪ ,‬ולפי הטעם דזונה‪ ,‬אין‬
‫לאסור אלא למוכרו אבל לתתו בפקדון מותר‪.‬‬
‫‪ 296‬אע''פ שהב''ח התיר למכור לתגר עכו''ם‪ ,‬דעת המ''א (סי' כ' ס''ק ב')‬
‫לאסור‪ ,‬וכן פסק המ''ב (סי' כ' ס''ק ו')‪.‬‬
‫‪ 297‬כן כתב מרן בב''י בשם רבינו ירוחם שאע''פ שהנקבים שמכניסים‬
‫בהם הציציות קיימים‪ ,‬לא יטעו לומר שהוא יהודי משום כך‪ ,‬מאחר שאין‬
‫בהם ציציות‪ .‬וצ''ע למה לא חוששים שישים ציציות על הבגד‪ ,‬ולכאורה‬
‫י''ל דאם עדיין מחוסר מעשה לא חששו ולכן התירו למכור גם הטליתות‬
‫וגם הציציות בנפרד‪.‬‬
‫‪ 135‬‬ ‫‪Compra y venta de Tzitziot‬‬

‫‪ Es preciso que esté presente un supervisor judío en la‬‬

‫‪tienda que venden Talitot con Tzitziot donde laboran‬‬
‫‪vendedores no judíos.298‬‬

‫‪ No se permite dar a guardar un Talit con Tzitziot a un‬‬

‫‪no judío por un tiempo prolongado.299‬‬

‫‪ Se permite dejar estos artículos en casa, aun cuando‬‬

‫‪haya personal no judío que ayude en las labores del‬‬
‫‪hogar.300‬‬

‫‪ Se prohíbe enviar Talitot con Tzitziot puestos por medio‬‬

‫‪de no judíos301 a menos que sea parte de su trabajo‬‬

‫‪ 298‬כן כתב הפסקי תשובות (סי' כ' אות ד') ונראה שאין טעמו משום‬
‫שחוששים שהמוכר יקח הציציות לעצמו‪ ,‬אלא שיש להצריך מי שישגיח‬
‫שלא ימכרו הציציות לעכו''ם‪.‬‬
‫‪ 299‬כן פסק מרן (שו''ע סי' כ' ס''ב) וז''ל ''אפילו למשכן ולהפקיד טלית‬
‫מצוייצת לגוי אסור‪ ,‬אלא אם כן הוא לפי שעה‪ ,‬דליכא למיחש להא''‬
‫עכ''ל‪ .‬וע' בבה''ל (סי' כ' ד''ה שמא יתלווה) שכתב בשם החיי אדם‬
‫דבזמן הזה אין לחוש לשמא יתלווה וא''כ יהיה מותר למשכן ציציות ביד‬
‫עכו''ם אולם פשוט דהכל לפי המקום והזמן‪ ,‬ולכן הכף החיים (סי' יד'‬
‫ס''ק יב') פסק דבבגדד היו חוששים‪ ,‬וכן פסק הפסקי תשובות (סי' כ'‬
‫אות ד') וההלכה ברורה (סי' כ' ס''ק ח') לחוש לשמא יתלווה‪ .‬ודעת הרב‬
‫יוסף טוויל שליט''א דגם אצלנו יש לחוש לשמא יתלווה‪.‬‬
‫‪ 300‬כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‪ ,‬דעדיין הם ברשות היהודי ואין‬
‫לחוש שהגוי יוציא אותו מרשות ישראל‪.‬‬
‫‪ 301‬המ''א (סי' כ' ס''ק א') פסק שאין לשלוח ציציות ביד עכו''ם אם לא‬
‫בשני חותמות‪ ,‬דהוא איסור דאורייתא‪ ,‬וכן פסק המ''ב (סי' כ' ס''ק ה')‬
‫אולם בס' פסקי תשובות (סי' כ' אות ד') כתב דהמ''א פסק כן דוקא אם‬
‫‪Compra y vinta de Tzitziot‬‬ ‫‪ 136‬‬

‫‪(como en caso del cartero o chofer),302 o si se trata de‬‬

‫‪un envió corto.303‬‬

‫‪ Se permite enviar Talitot a tintorería de no judíos,‬‬

‫‪incluso si se prolonga el tiempo que tardan en‬‬
‫‪regresarla.304‬‬

‫העכו''ם נהנה בחליפתם‪ ,‬אבל בזמן הזה אין העכו''ם נהנה מחליפתם כיון‬
‫שאין דרך להשתמש בחוטים שזורים לסתם בגדים‪ .‬ולזה נוטה דעת הרב‬
‫יוסף טוויל שליט''א‪ .‬ומ''מ עדיין יש לאסור לפי מה שכתב מרן דאין‬
‫למשכן ציציות אצל עכו''ם‪.‬‬
‫‪ 302‬דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאם העכו''ם יפסיד פרנסתו אם יקח‬
‫אותם (כגון הכא שיפטרו אותם מעבודתם) מותר למשכן אצלו ואין‬
‫לחוש לשמא יתלווה‪.‬‬
‫‪ 303‬דמרן לא אסר למשכן אם הוא לפי שעה דאז אין לחוש לשמא‬
‫יתלווה‪ .‬ולא מצאתי בפוסקים הזמן המדויק לזה‪ ,‬ונראה דהכל לפי הענין‪.‬‬
‫‪ 304‬כן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‪ ,‬דכיון שהעכו''ם יפסיד פרנסתו אם‬
‫יקח אותו ליכא למיחש כנ''ל‪.‬‬
Capítulo VII

Quién está
obligado de
Tzitzit
Quién está obligado de Tzitzit  140

Como se mencionó en capítulos anteriores, la

obligación de poner Tzitziot en las prendas recae sobre la
persona que viste una prenda de cuatro puntas, más no
existe obligación de usar una prenda de cuatro puntas con
Tzitziot. 305 (De cualquier manera, siendo tan importante
esta Mitzvá, procuramos vestir durante todo el día una
prenda que nos permita cumplirla).306

 Hombres mayores de trece años están obligados a que

las prendas de cuatro puntas que usen tengan
Tzitziot.307

 El padre está obligado a instruir a sus hijos menores de

trece años en el cumplimiento de esta Mitzvá, 308 (ver
capítulo siguiente).

 Aun siendo que el objetivo de la Mitzvá de Tzitzit es para

que al verlos recordemos las demás Mitzvot,309 el ciego

.‫ שו''ע סי' יט' ס''א‬305

‫ ועיין בטור (סי' ח' ס''י) שעדיף לא לברך עובר‬,‫ שו''ע סי' כד' ס''א‬306
.‫לעשייתן כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית ע''ש‬
'‫ אבל כל זמן שאינו לובש אותו פטור מציצית כמבואר בש''ע (סי' יט‬307
.)‫ס''א‬
.‫ שו''ע סי' יז' ס''ג‬308
‫ כמו שכתב הטור בסי' כד' דעיקר מצות ציצית היא לזכירת המצות‬309
.‫ע''ש‬
‫‪ 141‬‬ ‫‪Quién está obligado de Tzitzit‬‬

‫‪está obligado de poner Tzitziot en sus prendas310 y decir‬‬

‫‪Berajá al vestirlas.311‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Las mujeres están exentas de poner Tzitziot en sus‬‬

‫‪prendas,312 por lo que pueden vestir prendas de cuatro‬‬
‫‪puntas sin ponerle Tzitziot.‬‬

‫‪ 310‬במנחות (מג‪ ).‬רבנן פוטרים את הסומא מציצית ור''ש מחייב‪ .‬וכתב‬

‫הב''י דהרי''ף הרמב''ם והרא''ש פסקו כר''ש‪ ,‬וכן פסקו הטור והש''ע (סי'‬
‫יז' ס''א)‪.‬‬
‫‪ 311‬עיין בשו''ת לב חיים (ח''א סי' ק') דכיון שבשו''ת הגאונים פסקו‬
‫כרבנן (לפטור הסומא מציצית)‪ ,‬אין לסומא לברך על הציצית דספק‬
‫ברכות להקל‪ .‬אולם הכף החיים (סי' יז' ס''ק ב') הסכים עם הבא''ח‬
‫דהמנהג הוא לברך ולא אמרינן סב''ל במקום מנהג‪ ,‬וגם המ''ב (סי' יז'‬
‫ס''ק א') פסק דסומא מברך‪.‬‬
‫‪ 312‬שו''ע (סי' יז' ס''ב)‪ ,‬דהוא מצות עשה שהזמן גרמא דלילה לאו זמן‬
‫ציצית‪ ,‬ואפילו דלדעת הרא''ש בגד יום חייב אף אם לובשו בלילה (ע'‬
‫סי' יח' ס''א)‪ ,‬מ''מ כיון שהזמן קובע אם הבגד הוא בגד יום או בגד לילה‬
‫נחשב מצות עשה שהזמן גרמא (ע' מחצית השקל ריש סי' יח')‪.‬‬
‫‪Quién está obligado de Tzitzit‬‬ ‫‪ 142‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Está prohibido que las mujeres vistan Talit Gadol o‬‬
‫‪Katán,313 incluso por un corto tiempo.314‬‬

‫‪ 313‬הרמ''א (סי' יז' ס''ב) כתב שאם הנשים רוצות לקיים מצות ציצית‬
‫מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית‪ ,‬ואע''פ ששאר מצות שנשים‬
‫פטורות יכולות לקיימם ומקבלות שכר (כלולב ושופר וכדו')‪ ,‬הכא שאני‬
‫כיון שאף על האנשים אין חיוב ללבוש טלית של ד' כנפות כדי לקיים‬
‫המצוה‪ ,‬כמבואר לעיל (כן פירש הט''ז סי' יז' ס''ק ב' בדעת הרמ''א)‪ .‬וע'‬
‫בס' הלכה ברורה (סי' יז' ס''ק ב') שבזמן הזה יש לנשים היראות את‬
‫דבר ה' להקפיד יותר שלא ללבוש טליתות‪ ,‬כיון שהרפורמים עוקרי‬
‫הדעת נוהגים שהנשים לובשות טליתות‪.‬‬
‫‪ 314‬ואפילו לפי שעה אין להן ללבוש טליתות‪ ,‬דיש שחששו משום ''ולא‬
‫יהיה כלי גבר על אשה'' (ע' בשו''ת רב פעלים ח''א או''ח סי' כג' ובכף‬
‫החיים סי' יז' ס''ק ה')‪.‬‬
Capítulo VIII

Instruir la
Mitzvá de
Tzitzit
Instruir la Mitzvá de Tzitzit  146

Es obligación de cada padre instruir a sus hijos

menores de trece años en el cumplimiento de las Mitzvot.
Esta Mitzvá recibe el nombre de “Jinuj”.

Es necesario que cuando el niño lleve a cabo la

Mitzvá, lo haga con todas las condiciones que la Halajá
exige a un adulto. En caso contrario, no se cumple la
Mitzvá de Jinuj, aun cuando el niño no se dé cuenta si
realizó la Mitzvá como debe de ser.315

Ver capítulo cinco para las Halajot correspondientes a

la posesión que debe tener un menor sobre el Talit.

‫ ע' במ''ב סי' תרנח' (ס''ק כח') דמביא מחלוקת האם כדי לקיים מצות‬315
‫חינוך יש להצריך כל פרטי המצוה או סגי במה שהילד מקיים עיקר‬
)'‫ ומסקנת המ''ב משמע להחמיר אמנם בשער הציון (ס''ק לו‬,‫המצוה‬
‫ ולמעשה דעת הרב יוסף טוויל‬,‫משמע דנוטה להקל כהדעה שניה ע''ש‬
‫ כדברי‬,‫שליט''א להחמיר ולהצריך שהילד יקיים המצוה בכל פרטיה‬
‫ וחשוב לציין שכל המחלוקת אינו‬.)'‫האגרות משה (או''ח ח''ג סי' צא‬
‫אלא לענין פרטי המצוה (כמו דין לכם ותולמ''ה וכדו') אבל לכ''ע צריך‬
.)'‫שעיקר המצוה יהיה כשר (דהיינו גודל הטלית והציציות וכדו‬
 147 Instruir la Mitzvá de Tzitzit

Edad

 Es bueno 316 comprarle al menor un Talit Katán con

Tzitziot a partir de la edad de seis años, 317 y la
costumbre es de vestirlos con Talit Katán desde los tres
años de edad.318

 A partir de los nueve años, es bueno acostumbrar a los

hijos a no quitarse el Talit Katán en ningún momento,
incluso cuando duermen (como debe hacerlo un
adulto).319

 El joven, a partir de los trece años de edad, es

considerado adulto. Por ello, ya no aplica sobre el padre
la Mitzvá de Jinuj, aunque sigue teniendo la
responsabilidad de impulsar a sus hijos en el
cumplimiento de la Torá.

‫ והמחצית השקל‬.‫ ע' מ''א (סי' יז' ס''ק ג') שכתב שאינו חיוב כ''כ‬316
‫ ציצית‬,)‫מסביר שאע''פ שבשאר מצוות חייב האב לחנכו (כגון תפילין‬
‫ שאף לאב אין חיוב לקנות טלית כדי לקיים מצות ציצית אלא‬,‫שאני‬
‫ ולכן ה''ה כלפי בנו שנכון שיקנה לו טלית אולם אינו חיוב‬,‫שנכון שיקנה‬
.‫גמור‬
‫ ע' בס' לב חיים (סי' קא') שלדעת רש''י מצות חינוך מתחילה‬317
'‫ ודעת הספר החינוך דמתחילה כשהילד בן ו‬,‫כשהילד הוא בן ט' שנים‬
.‫ וכן הסכים הלב חיים בסוף דבריו‬,‫שנים וכן פסק הב''ח‬
.‫ ע' בשערי תשובה (סי' יז' ס''ק ד') בשם הא''ר בשם הרא''ם‬318
‫ ס' פסקי תשובות (סי' יז' אות ב') ודוקא בן ט' שנים דיש לו דין‬319
.‫חינוך לכו''ע‬
‫‪Instruir la Mitzvá de Tzitzit‬‬ ‫‪ 148‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Es correcto enseñar a los menores a vestir Talit Gadol‬‬

‫‪en la Tefilá de Shajrit, aunque no es obligatorio.320‬‬

‫‪Tamaño del Talit‬‬

‫‪‬‬ ‫‪A partir de los seis años hasta los trece años 321 es‬‬
‫‪necesario que el Talit mida de largo y de ancho por lo‬‬
‫‪menos 48 cm.322 Si mide sólo 36 cm. de ancho aún es‬‬
‫‪apto para ser usado como Talit siempre y cuando cubra‬‬
‫‪el ancho del cuerpo del menor.323‬‬

‫‪ 320‬הרב עובדיה יוסף (שו''ת יחו''ד ח''ד סי' ב') פסק שיש לחנך לילדים‬
‫ללבוש ט''ג בתפילה‪ .‬אולם בס' הציצית פסק שאין צורך לכך‪ ,‬ומו''ר‬
‫הרב יוסף טוויל שליט''א הסכים עם ס' הציצית להקל מן הדין כיון‬
‫דלבישת ט''ג היא רק הידור במצוה‪ ,‬ועוד שהמנהג להקל בזה‪ .‬והרוצה‬
‫להחמיר על עצמו הרשות בידו‪.‬‬
‫‪ 321‬הספר הציצית (סי' יז') וכן בס' פסקי תשובות (סי' יז' אות ב') חילקו‬
‫בן ילד בן ו' שנים ליותר קטן‪ ,‬וכתבו לקטן בן ו' שנים יש להצריך‬
‫שיהיה אורך הטלית לפחות אמה (‪ 21‬ס''מ)‪ ,‬וטעמם משום דהארצות‬
‫החיים ועוד פוסקים הוכיחו מהגמ' (מנחות מא‪ ).‬דשיעור ראשו ורובו של‬
‫קטן הוא אמה‪ ,‬ולפי כמה ראשונים מיירי בילד בן ו' שנים (וע' בפסקי‬
‫תשובות דבילד בן ט' החמיר שיהיה אמה וחצי)‪ .‬ואע''פ שהמ''ב (סי' יז'‬
‫ס''ק ט') כתב דמודדים בראשו ורובו של הקטן עצמו‪ ,‬י''ל דהיינו דוקא‬
‫בילד יותר קטן מהילד שמדדו האחרונים‪ ,‬דהיינו פחות מבן ו' שנים‪ ,‬וכן‬
‫מבואר בבה''ל (סי' טז' ד''ה ואז חייב וכו') בשם הפמ''ג ע''ש‪.‬‬
‫‪ 322‬דבאמה מתירים אפילו לטלית של בר חיובא‪ ,‬ואע''פ שיש מצריכים‬
‫אמה וחצי או ב' אמות בטליתות של גדולים‪ ,‬אין להחמיר בקטנים‬
‫דחיובם מדרבנן‪ ,‬ועוד דהעיקר כהדעה דסגי באמה‪.‬‬
‫‪ 323‬והוא שיעור ג' ריבעי אמה לפי הגרח''נ‪ ,‬ואע''פ שלא מצאנו שיעור‬
‫זה בפוסקים לגבי רוחב הבגד‪ ,‬מ''מ יש מקום להקל בזה שהרי יש‬
‫פוסקים שסוברים דאין שיעור הרוחב תלוי בשיעור האורך‪ ,‬ואף‬
 149 Instruir la Mitzvá de Tzitzit

 Si se trata de un niño menor de seis años, es suficiente

que el largo del Talit mida lo equivalente a más de la
mitad del alto total de su cuerpo.324 (Por ejemplo, si el
niño mide 90 cm. de estatura, el largo del Talit debe ser
al menos 46 cm.). En cuanto al ancho del Talit, es
necesario que mida lo mismo que el ancho del cuerpo
del niño.

o Con relación al Talit Katán, se permite considerar

la abertura del cuello para conseguir el largo
requerido. Sin embargo, es necesario que tenga
las hombreras más anchas que dicha abertura.325

o En caso que las hombreras no sean más anchas

que la abertura, es suficiente con que midan 6 cm.
cada una de ellas, sin embargo no se permite

‫לסוברים דשיעור הרוחב חייב להיות כשיעור האורך יש לסמוך בזה על‬
‫ ובפרט יש‬.‫ה''דרך חכמה'' דס''ל שלשעור האורך סגי בג' ריבעי אמה‬
‫להקל בילד קטן מט' שנים דיש אחרונים דמדדו שיעור הטלית לבר‬
.‫חיובא בילד בן ט' ודו''ק‬
‫ ע' במ''ב (סי' יז' ס''ק ט') שכתב בשם הדרך החיים והפמ''ג דשיעור‬324
‫ ואע''פ דמצאנו‬.‫טלית של קטן הוא כדי להטעתף ראשו ורובו שלו‬
)'‫מחלוקת איך מודדים שיעור ראשו ורובו (כמבואר בסוף הספר סי' א‬
,‫ אפשר להקל ולמדוד את רוב הגוף והראש יחד‬,‫מ''מ כיון שמיירי בקטן‬
.‫וגם להקל באופן שיכסה עד הראש מלאחוריו ולא כל ראשו עד המצח‬
‫ כדעת החזו''א (סי' ג' סעיף ל' ד''ה ואם נקב וכו') הסובר דיש לחשבן‬325
,‫נקב בית הצואר לשיעור אורך הבגד כל שהכתפים יותר רחבים ממנו‬
,‫ואע''פ שבטליתות של בר חיובא פסקנו להחמיר כהבעל התניא‬
.‫בטליתות של קטנים דחיובם מדרבנן יש להקל‬
‫‪Instruir la Mitzvá de Tzitzit‬‬ ‫‪ 150‬‬

‫‪considerar la abertura del cuello como parte del‬‬

‫‪largo.326‬‬

‫‪Los Tzitziot‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Los Tzitziot de los Talitot de los niños pueden estar‬‬

‫‪elaborados a máquina.327‬‬

‫‪‬‬ ‫‪El largo mínimo de los Tzitziot que usa un mayor debe‬‬
‫‪ser de 28.8 cm. (como se explicó en el capítulo dos).‬‬
‫‪Sin embargo, cuando se trata de un menor, es‬‬
‫‪suficiente con que los Tzitziot midan 8 cm. de largo.328‬‬

‫‪ 326‬כן דעת המ''ב (סי' טז' ס''ק ד') אפילו בטליתות של בר חיובא‪ ,‬ולכן‬
‫המקל יש לו על מי לסמוך‪ .‬ועיין בחבורות שבסוף הספר סי' א' שהבאנו‬
‫דעת האשל אברהם מבוטשאטש (תנינא סי' טז') שמצרף הנקב לשיעור‬
‫אפילו שהפרוץ מרובה על העומד‪ ,‬מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‬
‫שאין לסמוך על זה אפילו בטליתות של קטנים (ונראה שאם הילד לא‬
‫הגיע לחינוך יש מקום להקל בזה)‪ .‬ומ''מ בעינן עכ''פ ‪ 6‬ס''מ בכתפים‬
‫שיהיה עליהם תורת בגד (ע' כה''ח סי' טז' ס''ק ו')‪.‬‬
‫‪ 327‬דיש ס''ס להקל‪ ,‬דלפוסקים שהביא המ''ב סי' תרנח' (ס''ק כח') דאין‬
‫להצריך כל פרטי המצוה כדי לקיים מצות חינוך לא בעינן עשיה לשמה‪,‬‬
‫ואף את''ל דהלכה כהמצריכים כל פרטי המצוה שמא עבודה מכונה חשיב‬
‫לשמה‪ .‬ובפרט דמצות חינוך היא דרבנן‪.‬‬
‫‪ 328‬דהעיקר כדעת הרמב''ם דבעינן ד' גודלים (כן מוכח בב‪'7‬י סי' יא' וכן‬
‫פסק בסתם בשו''ע סי' יא' ס''ט) ואע''פ שהמנהג להצריך יב' גודלים‬
‫כדעת ר''ת‪ ,‬בחינוך יש להקל כדעת הרמב''ם‪ ,‬ובפרט בפחות מבן ט'‬
‫שנים דלמקצת פוסקים לא הגיע עדיין לחינוך‪.‬‬
‫‪ 151‬‬ ‫‪Instruir la Mitzvá de Tzitzit‬‬

‫‪o En Talitot que visten niños mayores de nueve‬‬

‫‪años, es preciso que los Tzitziot midan al menos‬‬
‫‪24 cm.329‬‬

‫‪ 329‬ואע''פ שמן הדין אפשר להקל אפילו ב‪ 1‬ס''מ כנ''ל‪ ,‬מ''מ דעת הרב‬
‫יוסף טוויל שליט''א דכיון שאפשר להחמיר בקלות יש להחמיר לכתחילה‬
‫ובפרט אם מברך הקטן על לבישת הטלית‪ .‬ושיעור ‪ 72‬ס''מ היינו יב'‬
‫גודלים לפי הגרח''נ‪ ,‬והמחמיר ‪ 71.1‬ס''מ כשיטת החזו''א תע''ב‪.‬‬
Capítulo IX

Cuándo
cumplir la
Mitzvá de
Tzitzit
Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit  154

En la Guemará figura que la noche no es momento de

la Mitzvá de Tzitzit.330 Existen dos opiniones básicas que
explican esta Guemará: El Rambam sostiene que durante
la noche no aplica la obligación de colocar Tzitziot en las
prendas (por lo que no se cumple la Mitzvá de Tzitzit en
este momento), y el Rosh explica que las prendas que son
usadas principalmente por la noche están exentas de la
obligación de Tzitzit, mientras que las prendas que
regularmente se usan durante el día están obligadas aun
cuando las vista por la noche (Por lo que es posible cumplir
la Mitzvá de Tzitzit por la noche). La Halajá se determinó
como ambas opiniones.331

Talit Katán
 Es importante vestir Talit Katán durante el día y la
noche, procurando estar el menor tiempo posible sin
él.332

o Es importante habituarse a vestir Talit Katán

incluso cuando practica deportes, pues es muy

‫) והוא דעת ר''ש ע''ש וחכמים חולקים עליו ומחייבים‬.‫ מנחות (מג‬330
.‫ וע' סי' יז' דהלכה כר''ש‬,‫בגדי לילה‬
‫ וע' בב''י (ד''ה‬,'‫ המחלוקת בין הרמב''ם והרא''ש מובא בטור סי' יח‬331
‫ דרב מובהק הוא‬,‫כתוב בהגהות) שכתב דלענין הלכה נקטינן כהרמב''ם‬
‫ אולם בשו''ע (סי' יח' ס''א) מביא ב' השיטות‬,‫ועוד דרש''י ס''ל כותיה‬
.‫ומשמע דפוסק להחמיר כשניהם‬
‫ וכן פסקו האחרונים‬,‫ בטור סי' ח' כתב שלא ילך ד' אמות בלי ציצית‬332
.)11 ‫(ע' בפסקי תשובות סי' ח' אות ב' הערה‬
‫‪ 155‬‬ ‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬

‫‪valioso cada segundo que la persona viste el‬‬

‫‪Talit.333‬‬

‫‪ Es conveniente dormir con Talit Katán, 334‬‬

‫‪preferentemente uno que use también durante el día y‬‬
‫‪no uno destinado especial para dormir con él.335‬‬

‫‪ 333‬ואפילו בלילה יש להתאמץ לא להסיר מעליו הט''ק כלל‪ ,‬דלרא''ש‬

‫מקיים מצוה‪ ,‬ולדידיה יש להקפיד שלא ללכת ד' אמות בלי ציצית‪.‬‬
‫‪ 334‬מרן בב''י (סי' כא' ד''ה כתוב בכלבו) דחה דברי הכלבו דס''ל שאין‬
‫לשכב בטלית משום ביזוי מצוה‪ ,‬וכתב מרן דלא ראינו מי שהקפיד בזה‬
‫מעולם‪ ,‬וכן פסק להקל הרמ''א (סי' כא' ס''ג)‪ .‬ועיין במ''א (סי' כא' ס''ק‬
‫ב') שכתב בשם האר''י ז''ל דעל פי הסוד יש לשכב עם ט''ק וכן פסק‬
‫המ''ב (סי' כא' ס''ק טו')‪.‬‬
‫‪ 335‬לכאורה יש להקפיד שיהיה בגד שלובש אותו גם ביום‪ ,‬דאם לא כן‬
‫לא יקיים המצוה בלילה (לא לרא''ש ולא לרמב''ם)‪ ,‬דהוי בגד לילה‬
‫שלובש בלילה‪ .‬אולם ע' בס' פסקי תשובות (סי' כא' אות ה') דמביא‬
‫מחלוקת אחרונים בזה‪ ,‬דיש אחרונים דס''ל שלענין הסגולה סגי לישון‬
‫בלילה גם בט''ק המיוחד ללילה ע''ש‪.‬‬
‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬ ‫‪ 156‬‬

‫‪Talit Gadol‬‬
‫‪ Acostumbramos336 vestir Talit Gadol337 durante Shajrit.‬‬
‫‪Algunos Ashkenazim acostumbran a vestirlo solo a‬‬
‫‪partir de su boda.338‬‬

‫‪ 336‬מרן בשו''ע (סי' כד' ס''א) פסק שיש ללבוש טלית כל היום‪ ,‬ולפחות‬
‫בשעת תפילה‪ .‬והמ''א (סי' כד' ס''ק ג') כתב בשם הזוהר דהקורא ק''ש‬
‫בלי ציצית מעיד עדות שקר בעצמו‪ ,‬והסביר המ''ב (סי' כד' ס''ק ג') על‬
‫שקורא פרשת ציצית ואינו מקיים הקרא‪ .‬וע' בהגהות רעק''א (ר' סי' יח')‬
‫דמשמע שאף בלילה יש להקפיד להיות לבוש בטלית קטן‪ ,‬שלא יהיה‬
‫כמעיד עדות שקר וצ''ע דאיך יאמר דבלילה הוי כמעיד עדות שקר והלא‬
‫בלילה פטור מציצית‪ ,‬ובפרט לפי מה שכתב הב''ח דאין ללבוש ט''ג‬
‫בלילה כדי שלא יראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית‪.‬‬
‫‪ 337‬אע''פ דבט''ק סגי כדי שלא יהיה כמעיד עדות שקר‪ ,‬כתב המ''ב (סי'‬
‫כד' ס''ק ג') בשם החיי אדם שאין לסמוך על הט''ק אלא יש ללבוש ט''ג‪,‬‬
‫דכמה פעמים אין הט''ק עשוי בכל פרטיו‪ .‬גם על פי הזוהר יש להתעטף‬
‫בט''ג כמו שכתבנו בהקדמה‪ ,‬וגם משום כבוד התפילה‪.‬‬
‫וע' בכה''ח (סי' יח' ס''ק יב') שכתב שמנהג בית אל להתפלל תפילת‬
‫מנחה עם ט''ג וכן פסק שוב בסי' כד' (ס''ק ז') ושכן היה מנהג האר''י‬
‫ז''ל‪ .‬ואע''פ שמנהגנו ללובשו רק בתפילת שחרית‪ ,‬מוכח דעטיפת הט''ג‬
‫אינו רק כדי שלא יהיה מעיד עדות שקר אלא שיש ענין להתפלל עמו‪.‬‬
‫‪ 338‬ע' בבאר היטב (סי' יז' ס''ק ד') שכתב בשם מהרי''ל שנערים גדולים‬
‫לא מתעטפים בציצית עד שנושאין להם נשים‪ ,‬והבין שלא מתעטפים‬
‫כלל‪ ,‬וכן הבין המ''ב (סי' יז' ס''ק י') ולכן כתבו דהוא דבר תמוה דעד‬
‫שלא ישאו אשה יהיו בטלים ממצות ציצית‪ .‬אולם עיין בפסקי תשובות‬
‫(סי' ח' אות י' הערה ‪ )16‬שכתב בשם כמה אחרונים דכוונת המהרי''ל‬
‫רק על עטיפת ט''ג אבל ודאי שצריכים ללבוש ט''ק‪ .‬וכן מנהג האשכנזים‬
‫שהבחורים אין מתעטפים בט''ג אבל לובשים ט''ק כל היום‪.‬‬
‫‪ 157‬‬ ‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬

‫‪o Aunque lo más importante es vestirlo durante la‬‬

‫‪lectura del Keriat Shemá y la ‘Amidá, es‬‬
‫‪conveniente no retirarlo hasta terminar todo el‬‬
‫‪rezo.339‬‬

‫‪ Existen comunidades que acostumbran no vestir Talit‬‬

‫‪Gadol en Shajrit de Tish’á Beav, sino que lo visten antes‬‬
‫‪del rezo en privado, y después lo visten en el rezo de‬‬
‫‪Minjá.340‬‬

‫‪ El Talit Gadol no debe vestirse durante la noche. Por‬‬

‫‪ello, si lo lleva puesto por la tarde, deberá retirárselo‬‬
‫‪cuando anochezca.341‬‬

‫‪ 339‬ביארנו חשיבות לבישת הטלית בעת ק''ש וכן מצאנו ענין בעת‬
‫התפילה שמנה עשרה‪ ,‬ועיין בהלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ג') שיש ענין‬
‫גדול על פי הסוד להיות מעוטף בט''ג באמירת ''עלינו לשבח'' לכן לא‬
‫יפשוט הט''ג עד לאחר עלינו לשבח‪ ,‬ומסתמא הנוהגים לומר ''מזמור‬
‫לדוד ה' אורי וכו''' אחר עלינו לשבח‪ ,‬יכולים לפשוט הט''ג קודם‬
‫אמירתו‪.‬‬
‫‪ 340‬כן מנהג ארם צובא (חלב)‪.‬‬
‫‪ 341‬כתב הב''ח (סוף סי' יח') דכיון שאין אנחנו לובשים טלית אלא לקיים‬
‫המצוה‪ ,‬אם ילבש אותו בלילה נראה שסובר דלילה זמן ציצית‪ ,‬לכן צריך‬
‫להסיר אותו מעליו כשמתפללים ערבית‪ ,‬מלבד יום הכפורים שלובשים‬
‫אותו כדי להדמות למלאכים (וידוע שאינו לובשו לקיים המצוה) וכן‬
‫פסק המ''ב (סי' יח' ס''ק ד')‪ .‬וצ''ע דאף אם ס''ל דלילה לאו זמן ציצית‬
‫עדיין יש ללובשו בלילה לפי סברת הרא''ש דבגד יום חייב בלילה‪ ,‬וא''כ‬
‫למה צריך להסיר אותו מעליו‪ .‬וי''ל בדוחק דכיון שעיקר כדעת הרמב''ם‪,‬‬
‫כמבואר בב''י‪ ,‬יש להחמיר‪ ,‬עוד י''ל דבדרך כלל בלילה לובשים בגדי‬
‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬ ‫‪ 158‬‬

‫‪o Solo en Yom Kipur acostumbramos vestir el Talit‬‬

‫‪por la noche342 (vistiéndolo desde la víspera para‬‬
‫‪poder decir la Berajá).‬‬

‫‪ Se acostumbra que los Cohanim usan Talit al momento‬‬

‫‪de decir Bircat Cohanim.343‬‬

‫‪ Algunos acostumbran que el que es llamado a la lectura‬‬

‫‪de la Torá viste Talit Gadol.‬‬

‫לילה ולא בגדי יום‪ ,‬ולכן מי שלבוש בלילה בגד עם ציציות‪ ,‬יותר נראה‬
‫דסובר שלילה זמן ציצית וצ''ע‪.‬‬
‫ונלע''ד דכל בין השמשות אפשר להקל ללבשו (בלא ברכה)‪ ,‬דיש לצרף‬
‫דעת המ''א (סי' יח' ס''ק ד') דזמן ציצית הוא עד צאת הכוכבים‪ ,‬ועוד‬
‫דנראה שהגרעק''א (ריש סי' יח') לא ס''ל כהב''ח‪ ,‬ועוד דדעת הש''ע‬
‫כשיטת ר''ת שבבה''ש שלנו עדיין יום גמור הוא (ע' סי' רסא' ס''ב)‪.‬‬
‫והנוהגים שהש''צ לובש ט''ג אפילו בתפילת ערבית‪ ,‬לא חוששים‪ ,‬כי‬
‫כולם יודעים שאינו לובשו לקיים המצוה אלא לכבוד הציבור וא''כ דומה‬
‫ליום הכיפורים דליכא למיחש‪ .‬וע' בס' הלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ג')‬
‫דאפילו במקום שלא נוהגים שהש''צ מתעטף בתפילת ערבית‪ ,‬אם יש לו‬
‫חולצה ואין לו בגד עליון רשאי להתעטף בט''ג‪.‬‬
‫‪ 342‬ע' בהערה הקודמת בשם הב''ח‪ .‬ולענין תפלת ערבית של מוצאי יום‬
‫הכיפורים‪ ,‬ע' במ''ב (סי' יח' ס''ק ו') שכתב דאין להסיר הט''ג עד אחר‬
‫תפלת ערבית כדי להדמות למלאכים‪ ,‬ובשער הציון כתב דמקורו הוא‬
‫הב''ח (סו''ס יח')‪ .‬ולכאורא הב''ח לא כתב כן כי אם בליל יוה''כ ולא‬
‫במוצאי יוה''כ (וראיתי שגם בפסקי תשובות (סי' יח' הערה ‪ )11‬עמד על‬
‫זה‪ ,‬לכן אע''פ שהשיירי כנסת הגדולה מיקל בזה כמבואר בשערי תשובה‬
‫(סי' יח' ס''ק ב')‪ ,‬ראוי להחמיר כמו שכתב הפסקי תשובות (ע' שם‬
‫טעמו)‪ .‬ובפרט דיש קפידא על פי הסוד כמבואר בכף החיים (סי' יח' ס''ק‬
‫טו')‪.‬‬
‫‪ 343‬ע' בב''י סי' קכח' וברמ''א סי' קכח' (סעיף כג')‪.‬‬
‫‪ 159‬‬ ‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬

‫‪ Se acostumbra que el novio viste un Talit Gadol nuevo‬‬

‫‪en el momento de los Nisuín.344‬‬

‫‪ Existen comunidades que acostumbran que el Jazán‬‬

‫‪viste Talit Gadol en Minjá y ‘Arvit.345‬‬

‫‪Berajá‬‬
‫‪Siendo que según el Rambam no se cumple la Mitzvá‬‬
‫‪al usar Talitot por la noche, sólo se permite decir Berajá‬‬
‫‪por el Talit cuando lo viste de día, es decir, a partir de una‬‬
‫‪hora346 antes de la salida del sol, aunque es conveniente‬‬
‫‪esperarse hasta que sean 50 minutos antes de la salida‬‬
‫‪del sol.347‬‬

‫‪ 344‬והטעם הוא כדי להתחייב בברכת שהחיינו על הט''ג החדש‪ .‬ואף אם‬
‫נעשה החופה בלילה אין לחוש לב''ח‪ ,‬שהרי אינו עושה כן לקיים המצוה‬
‫וכן כתב הס' הלכה ברורה (סי' יח' שער הציון ס''ק יד')‪.‬‬
‫‪ 345‬ע' במ''א (סי' יח' ס''ק ב')‪.‬‬
‫בשעות זמניות‪ ,‬וכן לקמן שכתבנו דראוי להמטין עד ‪ 41‬דקות לפני הנץ‪,‬‬
‫‪ 346‬הכוונה לשעות זמניות‪.‬‬
‫‪ 347‬מרן (שו''ע סי' יח' ס''ג) פסק דמברכים על הטלית משיכיר בין תכלת‬
‫ללבן‪ ,‬אולם בסי' ל' לענין תפילין ובסי' נח' לענין ק''ש פסק דזמנם‬
‫משיכיר את חברו הרגיל עמו‪ .‬והמ''ב כאן (סי' יח' ס''ק ט') הביא מה‬
‫שכתב הב''י (סי' נח') בשם הרא''ש דשניהם אותו שיעור הם‪ .‬אולם‬
‫הפמ''ג (מש''ז סי' ל' ס''ק א') כתב דזמן ''משיכיר את חברו'' הוא מאוחר‬
‫לזמן ''משיכיר בין תכלת ללבן''‪ .‬ועל פי זה כתב בס' הלכה ברורה (סי'‬
‫ל') לאחר קצת ברכת תפילין לברכת הטלית‪.‬‬
‫‪Cuándo cumplir la Mitzvá de Tzitzit‬‬ ‫‪ 160‬‬

‫‪ Si ya tiene puesto el Talit Katán es conveniente‬‬

‫‪esperarse hasta que sean 50 minutos antes de la salida‬‬
‫‪del sol, para vestirse el Talit Gadol, y decir la Berajá al‬‬
‫‪vestirlo.‬‬

‫‪ Si por alguna razón no viste Talit Katán, es conveniente‬‬

‫‪que se vista el Talit Gadol lo antes posible y cuando‬‬
‫‪sean 50 minutos antes de la salida del sol, sujete los‬‬
‫‪Tzitziot y diga la Berajá.348 También así, quien tuvo que‬‬
‫‪ponerse el Talit antes de este tiempo debe esperar al‬‬
‫‪momento preciso para decir la Berajá sujetando los‬‬
‫‪Tzitziot. El momento más tarde que se permite decir‬‬
‫‪Berajá por el Talit es hasta la puesta de sol.349‬‬

‫ולמעשה ההלכה ברורה (סי' יח' ס''ק ו' שער הציון כה') כתב דמותר‬
‫לברך רק כשעה אחת זמנית קודם נץ החמה וכן כתב בספר אור לציון‬
‫(פרק ג' אות ד') אלא שכתב שם דלכתחילה יש להמתין עד ‪ 41‬דקות‬
‫זמניות לפני הנץ‪.‬‬
‫‪ 348‬בסי' ח' ס''י משמע דמוטב לא לברך עובר לעשיית המצוה ולהיות‬
‫לבוש בטלית יותר זמן‪ ,‬ונראה דמוטב ללבוש ט''ג בלילה (אפילו שנראה‬
‫כאילו סובר דלילה זמן ציצית כנ''ל) ולא להיות ד' אמות בלי ציצית‪.‬‬
‫ומ''מ אם לבוש בט''ק דמ''מ אינו הולך ד' אמות בלי ציצית נראה דמוטב‬
‫לברך עובר לעשייתן‪ .‬וכן משמע מלשון האור לציון (שם) שכתב דלא‬
‫יתעטפו בטלית עד שיגיע הזמן ע''ש‪.‬‬
‫‪349‬אע''פ שיש לצרף כמה צירופים כדי לברך‪ ,‬דדעת המ''א (סי' יח' ס''ק‬
‫ד') דבלילה יכול לברך עד צאת הכוכבים‪ ,‬ועוד דשמא הלכה כהרא''ש‬
‫דבגד יום חייב אפילו בלילה‪ ,‬ועוד דשמא בין השמשות הוא יום‪ ,‬ועוד‬
‫דלפי ר''ת זמן בין השמשות הוא יותר מאוחר‪ .‬מ''מ דעת הכה''ח (סי' יח'‬
‫ס''ק כא') דאין לברך אחרי שקיעת החמה דידן‪ ,‬שבברכות לא אמרינן‬
‫ס''ס‪.‬‬
Capítulo X

Revisión del
Talit
Revisión del Talit  164

Antes de vestir el Talit, ya sea Talit Katán o Talit

Gadol, es necesario cerciorarse que esté en condiciones
para poder cumplir con él la Mitzvá, y en su defecto,
repararlo de ser posible.

Deben verificarse tres aspectos del Talit antes de

vestirlo: revisar sus Tzitziot, separarlos y acomodar su
posición en la prenda.

Revisar los Tzitziot

Aunque resulte poco común encontrar que se hayan
cortado los Tzitziot, es obligatorio revisar los Tzitziot para
cerciorarse que el Talit esté apto para cumplir la Mitzvá y
decir Berajá sobre él.350

Existen ocasiones en las que incluso se hayan cortado

algunos hilos el Talit se permite seguir utilizando, como se
explicó en el capítulo dos.

‫ מרן בשו''ע (סי' ח' ס''ט) פסק דקודם שיברך יש לו לעיין בחוטי‬350
‫ ושאלו האחרונים למה‬,‫הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה‬
‫לא סומכים על חזקה שהם כשרים? והט''ז (סי' ח' ס''ק ח') כתב דרק‬
‫ וא''כ‬,)‫משום חומר דלא תשא החמירו לבדקם (וכן משמע מלשון מרן‬
‫ אולם המ''א (סי' ח' ס''ק‬,‫לשיטתו יש לבדוק הטלית רק כשמברך עליו‬
‫יא') תירץ דלא סומכים על חזקה במקום דיכולים לברר ועוד דעשוין‬
.‫ליפסק‬
 165 Revisión del Talit

 Es necesario revisar que los hilos que cuelgan después

de la trenza, estén en estado para cumplir con ellos la
Mitzvá.

 Se debe checar que no se haya cortado ningún hilo en

la zona del agujero donde se atan a la prenda.351

 En caso de vestir el Talit sin Berajá, es suficiente revisar

que los hilos que cuelgan de la trenza estén completos
y no es necesario revisar la zona del agujero.352

 En caso de ponerse dos Talitot diferentes con una sola

Berajá, (por ejemplo, vestir el Talit Katán sin Berajá y
antes de la Tefilá vestir el Talit Gadol con Berajá), debe
revisar los Tzitziot que cuelgan de las trenzas de cada
uno de ellos. Los Tzitziot que atraviesan la zona del
agujero, es suficiente con revisar sólo uno de los dos
Talitot.353

‫ כתב המ''א (ס''ק ח') שלא נהגו לבדוק החוטים שלמעלה מן הגדיל‬351
‫ אולם הט''ז (ס''ק ח') כתב‬,‫שמונחים על הבגד משום דאין עשוים ליפסק‬
‫שיש לבדוק גם בחלק הציצית שהוא בתוך הנקב (ואע''פ שבאמת אינו‬
‫ דעת הט''ז דמשום חומר דלא תשא החמירו לבדקם אע''פ‬,‫עשוי ליפסק‬
‫ לכן אין הבדל בין החוטים שאחר הגדיל ובין‬,‫שניתן לסמוך על החזקה‬
.)‫החלק שבתוך הנקב‬
‫ והמ''א דמצריך‬,‫ דלפי הט''ז אינו צריך לבדוק כלל כי לא יברך‬352
‫ ולא מה שבתוך‬,‫לבדוק אע''פ שאינו מברך היינו דוקא בחוטים שבענף‬
‫ וכן כתב הבה''ל (סי' ח' ד''ה יעיין וכו') והוסיף הבה''ל דמ''מ נכון‬.‫הנקב‬
.‫לעיין במקום הנקב לפרקים ע''ש‬
.‫ כן פסק הבה''ל (סי' ח' ד''ה יעיין וכו') ועיין מה שכתבנו לעיל‬353
‫‪Revisión del Talit‬‬ ‫‪ 166‬‬

‫‪ Esta revisión sólo es obligatoria la primera vez que se‬‬

‫‪pone el Talit en el día.354‬‬

‫‪o Si lo prefiere, puede revisar los Tzitziot al‬‬

‫‪momento de guardar el Talit, y ya no será‬‬
‫‪necesario revisarlo otra vez al momento de‬‬
‫‪vestirlo la próxima vez.355‬‬

‫‪ Si olvidó revisar los Tzitziot al vestirlo, no está obligado‬‬

‫‪a revisarlos ahora que ya lo tiene puesto. Así mismo, si‬‬
‫‪durmió con el Talit Katán, no es necesario que lo revise‬‬
‫‪al despertarse.356‬‬

‫‪ Esta revisión debe hacerse también en Shabat, aunque‬‬

‫‪es correcto hacerla antes.357‬‬

‫‪ 354‬מ''ב (סי' ח' ס''ק כב') והסביר דבזמן מועט אינו רגיל ליפסק וסומכים‬
‫על החזקה‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬למה אם הוא אותו יום אע''פ שעשה היסח דעת‬
‫ושהה כמה שעות סומכים על החזקה‪ ,‬ואילו מיום אחד לחברו לא‬
‫סומכים על החזקה? ועיין באגרות משה (או''ח ח''ד סי' כא' אות ו')‬
‫שכתב שמעיקר הדין סומכים על החזקה‪ ,‬אבל משום שעשוים ליפסק‬
‫חז''ל תקנו לבדוק בכל יום כדי שלא יהיו הציציות לעולם בלי בדיקה‪,‬‬
‫ולכן מסיק האגרות משה שאע''פ שלא בדקם יכול אפילו לצאת בהם‬
‫לרה''ר בשבת בלי לבדוק אותם‪ ,‬וכדבריו משמע במ''א (סי' יג' ס''ק ה')‪.‬‬
‫‪ 355‬מ''א (סי' ח' ס''ק יא') ומ''ב (סי' ח' ס''ק כב')‪.‬‬
‫‪ 356‬אגרות משה (שם) דאם הוא כבר לבוש אינו חייב לבודקם‪.‬‬
‫‪ 357‬ע' במ''ב (סי' יג' ס''ק ז') ובבה''ל (סי' יג' ד''ה קודם שיצא בו וכו')‬
‫שאע''פ שהעולם לא נזהרים בבדיקת הציציות בשבת‪ ,‬מ''מ חייבים‬
‫לבדוק הציציות בשבת כמו בחול‪ .‬ומסיק הבה''ל דלכתחילה יש לו לבדוק‬
‫אותם בע''ש בעת הנחתו בתיק ואז לא יצטרך לבדוק אותם בשבת‪ .‬ולא‬
‫מצאתי טעם למה החמיר לכתחילה לא לבדקם בשבת‪ ,‬והרב יוסף טוויל‬
‫שליט''א הסביר שהמ''ב רוצה להחמיר כהפוסקים שאוסרים להפריד‬
‫‪ 167‬‬ ‫‪Revisión del Talit‬‬

‫‪ Si tiene prisa para llegar al Minián, puede vestir el Talit‬‬

‫‪sin revisarlo, 358 aun tratándose de Talitot del Bet‬‬
‫‪Hakenéset.359‬‬

‫‪Separar los Tzitziot‬‬

‫‪ La manera correcta de vestir el Talit es con cada uno de‬‬
‫‪sus Tzitziot separados, por eso, en caso de haber hilos‬‬
‫‪enredados o amarrados entre si, deberá separarlos.360‬‬

‫הציציות בשבת‪ ,‬ולכן ראוי לבדוק הציציות בע''ש כדי שיוכל להפרידם‬
‫אם נסתבכו‪.‬‬
‫‪ 358‬מ''א (סי' ח' ס''ק יא')‪ ,‬והט''ז (סי' יג' ס''ק ג') כתב כן גם למי‬
‫שקראוהו לס''ת דמשום טורח ציבור אינו צריך לבודקו‪.‬‬
‫‪ 359‬עיין בה''ל (סי' ח' ד''ה קודם שיברך) שכתב שאין לברך על טליתות‬
‫של קהל אם לא בדקם מקודם‪ ,‬כי מצוי מאד שציציותיו פסולים ע''ש‪,‬‬
‫אולם דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דמן הדין אין חיוב לבדוק טליתות‬
‫בהכ''נ כיון שבדקו אותם פעם אחת (בעת הקניה) ועומדים בחזקתם‬
‫שהם כשרים‪ ,‬וכ''כ ההלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כו') ע''ש‪,‬‬
‫ברם לכתחילה ודאי יש לבודקם דלא גרע מטלית של יחיד‪.‬‬
‫‪ 360‬איתא בגמ' (מנחות מב‪ ).‬ת''ר אין ציצית אלא ענף וכו' וצריך לפרודא‬
‫כי צוציתא דארמאי ע''כ‪ .‬ולכן פסק מרן (שו''ע סי' ח' ס''ז) שצריך‬
‫להפריד חוטי הציצית זה מזה‪ .‬ועיין במ''א (סי' ח' ס''ק י') דמביא דעת‬
‫הבעל העיטור (מובא בב''י) דהגמ' מיירי דוקא בזמן שהיה תכלת‪ ,‬ומ''מ‬
‫יפה לדקדק להפרידם זכר לתכלת‪ .‬ולפי זה אומר המ''א (שם) שאם‬
‫מאחר לתפילה יכול ללבוש הטלית בלי להפריד ציציותיו‪ .‬ועוד י''ל לפי‬
‫זה‪ ,‬דאין צריך להפריד כל אחת משמונה החוטים‪ ,‬אלא ד' לצד אחת וד'‬
‫לצד השני ובזה מקיים זכר לתכלת (כן כתבו הגר''א והמחצית השקל‬
‫לבאר דעת בעל העיטור) אולם הגר''א (סי' ח' ס''ק ז') הבין דדעת מרן‬
‫‪Revisión del Talit‬‬ ‫‪ 168‬‬

‫‪ Si tiene prisa para llegar al Minián, puede vestir el Talit‬‬

‫‪sin separar sus Tzitziot 361 y hacerlo en la primera‬‬
‫‪oportunidad que tenga.‬‬

‫‪ Esta separación debe hacerla antes de vestir el Talit,‬‬

‫‪para que todo el tiempo estén separados sus Tzitziot.‬‬
‫‪De cualquier manera, si se percató que volvieron a‬‬
‫‪enredarse mientras usaba el Talit, deberá separarlos de‬‬
‫‪nuevo.‬‬

‫‪ Si tiene precaución de guardar su Talit de manera que‬‬

‫‪no se enreden los Tzitziot, puede separarlos al terminar‬‬
‫‪de usarlo y confiar que se mantendrán así al momento‬‬
‫‪de vestirla de nuevo.362‬‬

‫כדעת רש''י שיש חיוב להפריד הציציות אף בזמן הזה‪ ,‬ולדעת הגר''א יש‬
‫להפריד כל חוט בפני עצמו כפשטות דברי מרן‪ .‬והמ''ב (ס''ק יח') פסק‬
‫שיש להפריד כל חוט בפני עצמו ע''ש‪.‬‬
‫‪ 361‬לדעת המ''א פשוט שאין להפסיד תפילה בציבור כדי לעשות זכר‬
‫לתכלת‪ ,‬כמו שכתבנו לעיל‪ .‬אולם הבה''ל (סי' ח' ד''ה צריך להפריד וכו')‬
‫מסתפק בדעת הגר''א‪ ,‬דאפשר שלשיטתו הפרדת הציציות מעכבת ואין‬
‫לברך עליו אם לא הפרידם (ולפי זה יאחר לתפילה כדי להפריד‬
‫הציציות) או שאפשר דלא גרע מגרדומי ציצית (וא''כ מותר לברך אף‬
‫לדעת הגר''א וגם אין לאחר לתפילה מחמת ההפרדה)‪ .‬והחזון איש (סי'‬
‫ג' ס''ק ט') חלק על הבנת המ''ב וכתב דאפילו לדעת הגר''א אין החיוב‬
‫אלא לנוי ולא מן הדין‪ .‬ולדינא פשוט שאין לאחר לתפילה מחמת‬
‫ההפרדה דשמא הלכה כהבעל העיטור‪ ,‬ואת''ל דהלכה כרש''י והגר''א‬
‫שמא אין חיוב אלא לנוי מצוה‪ ,‬ואף את''ל דהוא חיוב מן הדין שמא לא‬
‫גרע מגרדומין‪ .‬ודעת הרב יוסף טוויל שליט''א להקל אפילו לברך‪.‬‬
‫‪ 362‬כן אמר הרב יוסף טוויל שליט''א וכעין מה שכתב המ''ב (סי' ח'‬
‫סס''ק כב')‪ ,‬וכן מהמציאות מוכיח‪ ,‬דאפילו שמקפל הטלית אין הציציות‬
‫מסתבכים‪.‬‬
 169 Revisión del Talit

 Si encuentra sus hilos enredados o anudados entre

ellos en Shabat, es preferible que no los separe.363

Acomodar la salida de la prenda

Como explicamos en capítulos anteriores, los Tzitziot
son insertados en cada agujero cercano a la esquina de la
prenda. Es común que los Tzitziot, se muevan de un lado
al otro de dicha esquina. Dada la situación, es
recomendable verificar que la trenza esté en su posición
correcta antes de vestir el Talit,364 o bien hacerlo antes de
guardarlo el día anterior.365

 Debe poner especial atención en que los Tzitziot no

estén posicionados totalmente en diagonal (de manera
que el principio de la trenza esté exactamente en la
esquina de la prenda).366

‫ עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כה') שפסק‬363
‫ ודחה דעת הגן המלך והר''י פראג'י‬,‫להפריד הציציות אפילו בשבת‬
‫ ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שאע''פ שמסתבר דעת‬.‫שפסקו לאסור‬
‫ ועוד יש לצרף דעת הבעל‬,‫ כיון שיש מרבותינו שאסרו‬,‫ההלכה ברורה‬
‫ ושב ואל תעשה‬,‫ אין להפרידם‬,‫העיטור שאין חיוב להפרידם בזמן הזה‬
.‫עדיף‬
‫ לכתחילה בעינן שתהיה נוטפת על‬,‫ אע''פ שמקום הגדיל אינו מעכב‬364
.)'‫הקרן כמו שפסק מרן (שו''ע סי' יא' סעיף טו‬
.‫ דהמציאות מוכיח שישארו במקומם‬365
‫ כתב הב''י בשם מהר''ם דעיקר ההקפדה היא שלא יהיו הציציות‬366
‫ והמ''א (סי' יא' ס''ק כד') הביא דעת הלבוש שס''ל‬.‫תלויות באלכסון‬
‫‪Revisión del Talit‬‬ ‫‪ 170‬‬

‫‪ Es necesario que el principio de la trenza se recargue‬‬

‫‪sobre el costado lateral de la prenda,367 de manera que‬‬
‫‪la caída natural de los Tzitziot provoque que estos‬‬
‫‪golpeen la esquina del Talit.368‬‬

‫‪ Los Tzitziot deben permanecer en esta posición durante‬‬

‫‪todo el tiempo que tenga vestido el Talit (Gadol o‬‬
‫‪Katán). Por eso, si mientras lo tiene puesto se percató‬‬
‫‪que se movieron de su posición, es correcto‬‬
‫‪acomodarlos de nuevo.369‬‬

‫דהטעם מפני שנראה כאילו צריך ח' ציציות כדי לצאת י''ח בשני צדדי‬
‫הבגד ע''ש‪ .‬והמ''א נתן טעם אחר מפני שהוא מנהג הקראים והמ''ב (סי'‬
‫יא' ס''ק עג') הביא טעם המ''א להלכה‪.‬‬
‫‪ 367‬ע' בב''י (ס' יא' ד''ה כתוב בכלבו וכו') דהעיקר הוא שתהיה נוטפת‬
‫על הקרן‪ ,‬ועוד כתב בשם מהר''ם שיש כנף שהוא יצטרך לתלות הציצית‬
‫באורך ויש כנף שצריך לתלות ברוחב‪ ,‬והכל לפי האופן שמטעטפים‬
‫בטלית‪ ,‬וכן משמע בפירוש רש''י המובא בב''י‪.‬‬
‫ואם לפעמים לובשו באופן שצריך להניח הציציות באורך הבגד כדי‬
‫שיהיו נוטפות על הקרן‪ ,‬ולפעמים לובשו באופן שצריך להניחן ברוחב‬
‫הבגד‪ ,‬דעת הרב דוד שוויקה שליט''א דאזלינן לפי רוב תשמישו ואינו‬
‫חייב להזיזם כל פעם ופעם‪.‬‬
‫‪ 368‬כן כתב הב''י (שם) בשם כמה ראשונים‪ ,‬ואחר כך הביא בשם‬
‫מהר''ם שאין קפידא באיזה צד מונחים הציציות‪ .‬ובשו''ע (סי' יא' סעיף‬
‫טו') פסק וז''ל י''א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית וכו'‬
‫עכ''ל‪ ,‬ולכן כתב המ''ב (סי' יא' ס''ק עג') דזה רק לכתחילה אבל בדיעבד‬
‫אין קפידא בזה‪.‬‬
‫‪ 369‬ולא רק כשהם תלוים באלכסון מצוה להחזירם למקומם‪ ,‬אלא אפילו‬
‫אם רואה שאינן נוטפים על הקרן‪ ,‬והם מונחים כלפי הקרקע‪ ,‬ג''כ יש לו‬
‫להחזירם כמו שפסק המ''ב (סי' יא' ס''ק עג')‪.‬‬
Capítulo XI

Talit Katán
Talit Katán  174

Como explicamos en el capítulo nueve, el Talit Katán

se viste durante todo el día, para así cumplir la Mitzvá de
Tzitzit en cada momento.

A continuación detallaremos Halajot a considerar

respecto a su uso.

Antes de vestirlo
Además de las preparaciones que se deben hacer al
Talit antes de vestirlo (explicadas en el capítulo anterior).

 Se debe ver370 los Tzitziot que tiene el Talit y pensar que

lo vestirá para que estos le sirvan como recordatorio de
las Mitzvot que nos fueron ordenadas.371

 Es recomendable concentrarse que por medio de vestir

el Talit va a cumplir la Mitzvá de colocar Tzitziot en su
prenda. No obstante, si no tuvo dicho pensamiento
también cumple la Mitzvá.372

‫ ואע''פ שמרן כתב דטוב להסתכל בציצית בשעת‬.)‫ שו''ע (סי' כד' ס''ג‬370
‫ וכן‬.‫ פשוט דה''ה למי שאינו מברך ולמי שאינו מטעתף‬,‫עטיפה כשמברך‬
‫טוב שיסתכל בכל שעה ורגע כמבואר בכה''ח (סי' כד' אות יא') וע''ש‬
.‫הסגולות שבזה‬
‫ וכמו שכתוב למען תזכרו וגו' וכאן עיקר המצוה‬.)‫ שו''ע (סי' ח' ס''ח‬371
)'‫ וע' במ''ב (סי' ח' ס''ק יט‬.)'‫וקיומה תלויה בכוונתה (ב''ח סי' ח' ס''ק ז‬
.‫ אבל בדיעבד יצא גם אם לא כיון‬,‫דכל זה הוא רק לכתחילה‬
'‫ ע' במ''ב (סי‬,‫ אע''ג דהשו''ע (סי' ס' ס''ד) פסק דמצות צריכות כוונה‬372
‫ס' ס''ק י') שכתב בשם החיי אדם שאם המעשה עצמו מוכיח שעושה‬
 175 Talit Katán

Lo expuesto anteriormente aplica también respecto al

Talit Gadol.

La Berajá
Al cumplir la Mitzvá de Tzitzit debemos agradecer a
Hashem por la oportunidad que nos da de cumplir este
precepto. Dicho agradecimiento lo llevamos a cabo
pronunciando la Berajá antes de vestir el Talit.

En el capítulo trece se ampliará este tema explicando

en qué momentos es necesario decir Berajá y en cuáles
no debe hacerlo.

Es importante mencionar que algunos acostumbran a

nunca decir Berajá por un Talit Katán.

 La Berajá que se debe pronunciar al ponerse un Talit

Katán es: “Baruj Atá Ado-nay Elo-henu Mélej Ha’olam,
Asher Kideshanu Bemitzvotav, Vetzivanu Al Mitzvat
Tzitzit”.373

‫ אבל לכתחילה‬,‫ אין הכוונה מעכבת בדיעבד‬,‫אותו כדי לקיים את המצוה‬

.‫יש לו לכוין ע''ש‬
''‫ השו''ע (סי' ח' ס''ו) פסק דעל ט''ק יכול לברך ''להטעתף בציצית‬373
‫ והרמ''א חלק עליו ופסק שיש לברך‬,‫אע''פ שאינו מטעתף בו אלא לובשו‬
‫''על מצות ציצית'' (ע' במ''ב סי' ח' ס''ק יז' דאם מטעתף בט''ק אף הרמ''א‬
)'‫ וכתב האור לציון (ח''ב פ''ב אות א‬,)''‫מודה שיש לברך ''להטעתף‬
,‫דמלשון מרן משמע שאם אינו מטעתף יכול לברך ג''כ על מצות ציצית‬
‫‪Talit Katán‬‬ ‫‪ 176‬‬

‫‪ La Berajá debe ser dicha de pie.374‬‬

‫‪ Si se equivocó y en lugar de decir “Al Mitzvat Tzitzit” dijo‬‬

‫‪“Lehit'atef Betzitzit” (como bendecimos por el Talit‬‬
‫‪Gadol), es válido, por lo que no es necesario volver a‬‬
‫‪decirla de manera correcta.375‬‬

‫‪ Los que llevan los Tzitziot ocultos debajo de sus ropas,‬‬
‫‪deberán mantenerlos descubiertos en el momento de la‬‬
‫‪Berajá, por aproximadamente dos segundos.376‬‬

‫‪ La Berajá debe pronunciarse antes de vestir el Talit. 377‬‬

‫‪Si viste el Talit Katán en lugares donde se prohíbe decir‬‬

‫וכן פוסק להלכה דאם אינו מטעתף יכול לברך הנוסח שירצה‪ .‬והבא''ח‬
‫(ש''א בראשית אות ו') פסק שאם אינו מטעתף בט''ק יש לו לברך ''על‬
‫מצות'' וכן פסק בספר הלכה ברורה (סי' ח' ס''ק כ')‪ ,‬וכן נוהגים‪.‬‬
‫‪ 374‬שו''ע (סי' ח' ס''א)‪ .‬והמ''ב (סי' ח' ס''ק ב') כתב דהטעם הוא על פי‬
‫הירושלמי שכל ברכת המצות מברכים בעמידה‪ ,‬אולם ע' בס' ארצות‬
‫החיים (סי' ח' א''י ס''ק א') שנתן טעם אחר‪ ,‬דכל מצוה שמקיימים‬
‫בעמידה ברכתם ג''כ בעמידה ע''ש‪.‬‬
‫‪ 375‬כן דעת מרן כנ''ל‪ .‬וע' בכף החיים (סי' ח' ס''ק כ') שאם בירך‬
‫''להתלבש בציצית'' או ''ללבוש ציצית'' יצא י''ח‪ .‬אולם אין לעשות כן‬
‫לכתחילה‪.‬‬
‫‪ 376‬מ''א (סי' ח' ס''ק יג') דאפילו מי שהולך בין העכו''ם ומכסה‬
‫ציציותיו‪ ,‬צריך שיגלה אותם בשעת הברכה כדי הילוך ד' אמות‪ .‬ונלע''ד‬
‫דלדעת ההלכה ברורה דס''ל דתמיד יש להצניע הציציות‪ ,‬כמו שנבאר‬
‫לקמן‪ ,‬אין צריך לגלותם אפילו בעת הברכה (אולם אפשר דהאור לציון‬
‫מודה למ''א כדלקמן)‪ .‬וצ''ע האם יש להוציא כל הציציות או סגי באחת‬
‫מהם מגולה‪.‬‬
‫‪ 377‬כתב הב''י (סי' ח' ד''ה ואם ירצה) בשם ר' יונה שאע''פ שצריך לברך‬
‫עובר לעשייתן‪ ,‬כיון שכל זמן שלובש הטלית מקיים המצוה‪ ,‬הוי עובר‬
‫‪ 177‬‬ ‫‪Talit Katán‬‬

‫‪Berajá (como en la Mikve o el baño), deberá vestirlo y‬‬

‫‪al salir tomar los Tzitziot378 con su mano y pronunciar la‬‬
‫‪Berajá.‬‬

‫‪ Si tiene pensado vestir el Talit Gadol después del Talit‬‬

‫‪Katán (como acostumbramos por las mañanas), no‬‬
‫‪debe decir Berajá sobre el Talit Katán, sin importar‬‬
‫‪cuanto tiempo transcurra entre ambos.379‬‬

‫‪ Acostumbramos a no decir la Berajá de Shehejeyanu‬‬

‫‪por un Talit Katán.380‬‬

‫לעשייתן על מה שיקיים אח''כ‪ .‬והט''ז (סי' ח' ס''ק ט') נתן טעם אחר‪,‬‬
‫''דאין שייך כאן עובר לעשייתן‪ ,‬דאותה שעה לא הוי חזי'' עכ''ל ועיין‬
‫בפמ''ג (מ''ז סי' ח' ס''ק ט') דאין כוונת הט''ז לחלוק על מרן‪ ,‬אלא‬
‫ללמדנו שאין לסמוך על הטעם של מרן לחוד במקראים אחרים כי אם‬
‫בצירוף שא''א לברך עובר לעשייתן ע''ש‪.‬‬
‫‪ 378‬שו''ע (סי' ח' ס''י)‪ ,‬וע' ט''ז (סי' ח' ס''ק טז') דהכא חייב למשמש‬
‫בציציות וכן הסכים המ''ב (סי' ח' ס''ק מג')‪.‬‬
‫‪ 379‬אפילו שעשה היסח הדעת ביניהם‪ ,‬כן פסק ההלכה ברורה (אוצרות‬
‫יוסף סו''ס כד') וכן הבין הרב יוסף טוויל שליט''א בדעת המ''ב (סי' ח'‬
‫ס''ק כד')‪ ,‬שאע''פ שהוא ט''ק שראוי לברך עליו עדיף לפוטרו עם הט''ג‪.‬‬
‫אולם דעת האור לציון (ח''ב פ' מד' ס''ט) דאם ודאי יעשה היסח דעת‪,‬‬
‫ויש לט''ק שיעור הראוי לברך עליו‪ ,‬יש לו לברך גם כן על הט''ק בעת‬
‫הלבישה‪ ,‬וכן דעת הכף החיים (סי' ח' ס''ק נ') ע''ש‪ .‬ולמעשה אין לברך‬
‫ושב ואל תעשב עדיף‪ .‬ופשוט שיש לאדם לזרז את עצמו ללבוש את‬
‫הט''ג כדי שיחול הברכה על הט''ק שעליו‪ ,‬ובפרט להזהר שלא להסיח‬
‫דעת בין לבישת ט''ק ללבישת ט''ג‪.‬‬
‫‪ 380‬הב''י (סי' כב') הביא דעת הרמב''ם והר''ן דיש לברך ברכת שהחיינו‬
‫על עשית הציציות כמו בשאר מצות שמברך עליהם בשעת עשייתן (כגון‬
‫‪Talit Katán‬‬ ‫‪ 178‬‬

‫‪Al vestir el Talit Katán‬‬

‫‪ La persona debe ponerse de pie en el momento que se‬‬
‫‪viste el Talit Katán.381‬‬

‫‪ Aún que existen quienes se envuelven la cabeza con el‬‬

‫‪Talit Katán antes de vestírselo (de manera como se‬‬
‫‪hace con el Talit Gadol), nuestra costumbre es vestirlo‬‬
‫‪de la misma manera que se viste una camiseta‬‬
‫‪convencional.382‬‬

‫‪ En caso de decir la Berajá antes de ponerse el Talit‬‬

‫‪Katán, debe vestir el Talit inmediatamente después de‬‬
‫‪concluir la misma.383‬‬

‫סוכה ותפילין)‪ ,‬ואם לא בירך בשעת עשייתן מברך בשעה שיוצא ידי‬
‫חובתו בהן‪ .‬ואח''כ הביא דעת העיטור דעל הטלית יש לברך שהחיינו‬
‫כמו שמברכים על כלים חדשים‪ ,‬וכתב שכן דעת הטור (ע' ט''ז סי' כב'‬
‫שחולק על מרן בדעת הטור)‪ .‬ובשו''ע (סי' כב') פסק כדעת בעל העיטור‪,‬‬
‫לכן יש לדון את הטלית לענין שהחיינו כמו שדנים על שאר בגדים‪.‬‬
‫ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שלא נוהגים לברך שהחיינו על בגדים כי‬
‫אם על הנחשבים חשובים לכו''ע (כגון חליפות וכדומה)‪ ,‬לכן לא נוהגים‬
‫לברך ברכת שהחיינו על ט''ק ורק מברכים על ט''ג‪ .‬ומ''מ המחמיר לברך‬
‫שהחיינו על דבר אחר בשעה שקושר הציציות או עכ''פ בשעת לבישה‬
‫הראשונה כדי לצאת י''ח הרמב''ם והר''ן תע''ב‪.‬‬
‫‪ 381‬שו''ע (סי' ח' ס''א)‪ ,‬דילפינן ג''ש מספירת העומר‪ ,‬כמבואר בב''י‪.‬‬
‫‪ 382‬דאע''פ שהשו''ע (סי' ח' ס''ג) פסק שיש להטעתף גם בט''ק בעת‬
‫הלבישה‪ ,‬אמר הרב יוסף טוויל שליט''א שאין המנהג כן‪ ,‬ומ''מ המחמיר‬
‫תע''ב‪.‬‬
‫‪ 383‬מ''ב (סי' ח' ס''ק ב')‪.‬‬
‫‪ 179‬‬ ‫‪Talit Katán‬‬

‫‪ Acostumbramos a vestir el Talit Katán debajo de las‬‬

‫‪ropas sin que sea vista la prenda.384‬‬

‫‪ Es conveniente vestir una camiseta bajo el Talit Katán,‬‬

‫‪para que no absorba el sudor corporal.385‬‬

‫‪Forma de vestirlo‬‬
‫‪ Respecto a los Tzitziot, es necesario colocarlos por‬‬
‫‪fuera de las ropas. Sin embargo, existen opiniones que‬‬

‫‪ 384‬אע''פ שמרן בשו''ע (סי' ח' סעיף יא') פסק שיש ללבוש הטלית קטן‬
‫על המלבושים מ''מ רוב האחרונים כתבו דהמנהג ללבשו תחתיהם ויש‬
‫להם סמך מדברי הראשונים‪ ,‬והוסיפו שכן היה נוהג האר''י ז''ל ע''פ‬
‫הסוד‪.‬‬
‫‪ 385‬ע' בספר הציצית (עמוד מה') שכתב די''א שבגד העשוי לקבל את‬
‫הזיעה פטור מציצית וא''כ כשלובשו על בשרו ממש‪ ,‬הרי הוא פטור‬
‫מציצית‪ ,‬והשיב דדין זה שבגד העשוי לקבל הזיעה הוא פטור אינו ברור‬
‫כל כך ואף את''ל שפטור ה''מ כשכוונתו לכך מה שאין כן בט''ק דידן‬
‫ע''ש וכן כתב ההלכה ברורה (סי' ח' בירור הלכה יד)‪.‬‬
‫ויש לדון משום ביזוי מצוה דההלכה ברורה (שם) הביא דעת השו''ת‬
‫רבבות אפרים (ח''ד סי' טו אות א') שפסק להחמיר לא ללבוש הט''ק על‬
‫בשרו ממש משום ביזוי מצוה‪ ,‬וכן משמע דעת הרב יעקב משה הלל‬
‫(ספר וישב הים ח''א סי' ג')‪ ,‬לאומת זאת האור לציון (ח''ב פרק ב' אות‬
‫ד') כתב דאין לחוש משום ביזוי מצוה כלל מפני שהטלית אינו תשמישי‬
‫קדושה‪ .‬והואיל ושנוי במחלוקת ראוי להחמיר‪ ,‬ודעת הרב שמעון בעדני‬
‫שליט''א והרב ישעיה רוטנברג שליט''א שנהגו להחמיר בזה אף בימי‬
‫החורף‪.‬‬
‫‪Talit Katán‬‬ ‫‪ 180‬‬

‫‪sostienen que la costumbre Sefardita es ocultarlos bajo‬‬

‫‪la ropa.386‬‬

‫‪ Si vive entre no judíos y le apena tener los Tzitziot al‬‬

‫‪descubierto, 387 puede ocultarlos bajo sus ropas. Sin‬‬

‫‪ 386‬מרן פסק (שו''ע סי' ח' סעיף יא') שיש ללבוש הט''ק מעל בגדיו‪,‬‬
‫אולם בכתבים איתא שיש ללבוש אותו מתחת למדיו‪ .‬לכן כתב המ''א‬
‫(סי' ח' ס''ק יג') שיש ללבוש הט''ק תחת בגדיו והציציות מבחוץ‪ .‬וכן‬
‫פסק המ''ב (סי' ח' ס''ק כה')‪ ,‬והכף החיים (סי' ח' ס''ק מג')‪ ,‬והרב יעקב‬
‫הלל (שם)‪ .‬אולם בשו''ת אור לציון (ח''ב פ''ב אות ב') ובספר הלכה‬
‫ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כז') כתבו דמנהג הספרדים הוא להצניע‬
‫הציציות תחת הבגדים ושכן ראוי לעשות ע''פ הסוד ושכן מוכח ממרן‬
‫בב''י סי’ כג' שהתיר להכנס לבית הקברות בט''ק הואיל והוא מכוסה‪,‬‬
‫וכתבו עוד בשם הרב עזרא עטייא שבן ספרד המוציא ציציותיו יש לו‬
‫לחוש משום מוציא לעז על הראשונים‪.‬‬
‫ואמר הרב יוסף טוויל שליט''א שמה שאמרו בשם הרב עזרא עטייא‬
‫שהמגלה ציציותיו מוציא לעז על הראשונים‪ ,‬ה''מ הראשונים ששינו את‬
‫המנהג‪ ,‬אבל עלינו שקבלנו מרבותינו להוציא את הציציות לא שייך‬
‫לומר כן‪ ,‬ובפרט כשהמנהג אינו ברור שהרי יש פוסקים ספרדים‬
‫הסוברים שיש לגלות הציציות כנ''ל‪ .‬ועל מה שכתבו שעל פי הסוד ראוי‬
‫לכסותם‪ ,‬ע' בס' וישב הים (שם) שביאר שיש מחלוקת בדעת האר''י ז''ל‬
‫בזה ע''ש‪ .‬ומה שכתבו בדעת מרן דבסי' כג' מוכח שהמנהג לכסותם‪,‬‬
‫אפשר לדחות דהיו רגילים ללבוש בגד על כל הבגדים כעין הפראק‬
‫שלזמננו‪ ,‬והיה מכסה גם הציציות‪ ,‬ולכן התיר להכנס לבה''ק (וע' בפרק‬
‫יח' מה שכתבנו בזה)‪.‬‬
‫‪ 387‬מ''א (סי' ח' ס''ק יג')‪ ,‬ולא כתב מה הטעם שמיקל למי שהולך בין‬
‫העכו''ם‪ ,‬ואף שאפשר לפרש דדוקא אם מפחד מהעכו''ם שיעשו לו דבר‬
‫רע מפני הציציות‪ ,‬משמע מהמ''ב (סי' ח' ס''ק כו') דאפילו שאינו מפחד‬
‫מהעכו''ם אלא רק מתבייש להוציא הציציות גם כן מותר לו להצניעם‪,‬‬
‫‪ 181‬‬ ‫‪Talit Katán‬‬

‫‪embargo, se debe esforzar por sentir orgullo de cumplir‬‬

‫‪esta Mitzvá tan preciada y no apenarse.388‬‬

‫‪ Incluso los que acostumbran usar los Tzitziot bajo la‬‬
‫‪ropa es necesario descubrirlos y verlos algunas veces‬‬
‫‪durante el día, por lo que debe vestirlos de manera que‬‬
‫‪pueda extraerlos fácilmente. 389 También es‬‬
‫‪recomendable acomodarlos de manera que no tengan‬‬
‫‪contacto con sus piernas.390‬‬

‫וכן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‪ .‬ולכאורה ה''ה למי שמתבייש להוציא‬
‫הציציות בפני יהודים שאינם שומרי תורה ומצות שמותר לו להצניעם‪.‬‬
‫‪ 388‬מ''ב (סי' ח' ס''ק כו')‪ .‬וע' שם בתוקף דבריו על המתביישים להוציא‬
‫ציציותיו‪.‬‬
‫‪ 389‬אור לציון (ח''ב פ''ב אות ב')‪ ,‬ולפי זה יש לומר שמודה על המ''א‬
‫שבעת הברכה יש לגלותן‪.‬‬
‫‪ 390‬ע' במ''ב (סי' ח' ס''ק כו') שכתב שהמכסים ציציותיו עכ''פ צריכים‬
‫להניח הציציות בתוך הכנפות‪ ,‬דאם לא כן מבזים את המצוה ע''ש‪ ,‬וכן‬
‫דעת הרב יעקב הלל (שם)‪ ,‬ואע''פ שהאומרים שיש לכסותם לא הזכירו‬
‫מזה כלל‪ ,‬ראוי להחמיר‪.‬‬
Capítulo XII

Talit Gadol
Talit Gadol  184

En este capítulo se explicarán las Halajot sobre el uso

del Talit Gadol, que como ya se explicó, la costumbre es
usarlo en Tefilat Shajrit.

Antes de vestirlo
Explicamos en capítulos anteriores la necesidad de
alistar el Talit antes de vestirlo, ver sus Tzitziot, pensar
cumplir la Mitzvá de Tzitzit y que por su intermedio
recordarnos las Mitzvot que nos fueron ordenadas.

 Además, es necesario concentrarse en que su Berajá

sirva también para el Talit Katán que lleva puesto en
ese momento.391

 Es recomendable pensar que si se llegase a quitar el

Talit Gadol por un momento, recaiga la Berajá que dice
ahora, también para el momento que se lo vuelva a
poner en el futuro. 392 (Ver capítulo siguiente al
respecto).

,‫ כי המנהג הוא שלא לברך על ט''ק אלא לפטור אותו בברכת הט''ג‬391
‫ וע' בבא''ח (ש''א פ' בראשית אות ב') שטוב להגיד‬.‫כנ''ל בפרק הקודם‬
‫ ונראה שאך אם פעם שכח לכיון‬.‫בשפתיו שרוצה לפטור את הט''ק‬
‫ מ''מ הברכה חלה על שניהם מפני שרגיל לפטור הט''ק בברכת‬,‫בברכתו‬
)'‫ דלא גרע ממה שכתב הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם לא היה בדעתו וכו‬,‫הט''ג‬
.‫ע''ש‬
‫ כך ימנע מליכנס לספק ברכות דע' בבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט‬392
‫ אם לא שעשה היסח‬,‫טליתו וכו') דבזה לכו''ע אינו צריך לברך שנית‬
.‫דעת דחייב לברך וכדלקמן בפרק הבא‬
‫‪ 185‬‬ ‫‪Talit Gadol‬‬

‫‪La Berajá‬‬
‫‪En el capítulo siguiente se ampliará esté tema,‬‬
‫‪explicando cuándo es necesario decir Berajá y cuándo no.‬‬

‫‪ La Berajá que se debe pronunciar antes de vestir el Talit‬‬

‫‪Gadol es: “Baruj Atá Ado-nay Elo-henu Mélej Ha’olam,‬‬
‫‪Asher Kideshanu Bemitzvotav, Vetzivanu Lehit’atef‬‬
‫‪Betzitzit”. (Si finalizó diciendo “Batzitzit”, es válido).393‬‬

‫‪ La Berajá debe ser dicha de pie.394‬‬

‫”‪ Si se equivocó y en lugar de decir “Lehit’atef Betzitzit‬‬

‫‪dijo “Al Mitzvat Tzitzit” (como bendecimos por el Talit‬‬

‫‪ 393‬נחלקו האחרונים בנוסח ברכת הטלית‪ ,‬האם לברך ''בציצית'' בניקוד‬

‫שו''א תחת הבי''ת או בניקוד פת''ח‪ ,‬והמ''א (סי' ח' ס''ק ז') הסכים לדעת‬
‫הלבוש לברך בשו''א וכן פסק המ''ב (סי' ח' ס''ק י'‪ ,‬וע' בשער הציון שם‬
‫שכן דעת רוב האחרונים)‪ ,‬והב''ח (סי' כד' ס''ק ג') פסק לברך בפת''ח וע'‬
‫בס' הלכה ברורה (סי' ח' שער הציון ס''ק מט' וס''ק נ') דהביא שיטות‬
‫האחרונים לשני דעות הנ''ל‪ ,‬ועוד כתב שם בבירור הלכה (ס''ק ז') בשם‬
‫הספר ארץ חיים סתהון דמנהג הספרדים בירושלים ובצפת כדעת הלבוש‬
‫ומ''מ אם בירך בפת''ח אינו חוזר לברך‪ ,‬שיש לו על מי לסמוך‪.‬‬
‫‪ 394‬שו''ע סי' ח' ס''א‪ .‬והמ''ב (סי' ח' ס''ק ב') כתב דהטעם הוא על פי‬
‫הירושלמי שכל ברכת המצות מברכים בעמידה‪ ,‬אבל הארצות החיים‬
‫(סי' ח' א''י ס''ק א') כתב דהוא משום שכל המצות שמקיימים בעמידה‬
‫ברכתן ג''כ בעמידה ע''ש‪.‬‬
Talit Gadol  186

Katán), es válido, por lo que no debe volver a decirla de

manera correcta.395

 La Berajá debe pronunciarse antes de vestir el Talit, sin

hacer interrupción alguna entre la finalización de la
Berajá y terminar de vestirse el Talit Gadol. 396

o En base a lo anterior, algunas opiniones

recomiendan corregir la costumbre de los lugares
que besan el Talit después de bendecir y antes de
vestirlo, pues aún que demuestran así su afecto
por esta Mitzvá, se considera una interrupción
innecesaria.397 Por eso es recomendable que lo
besen antes de pronunciar la Berajá o después de
vestirlo.

 Si habló entre la Berajá y antes de vestir el Talit con

algún tema no relacionado con esta acción, deberá
volver a bendecir. Sin embargo, si habló sobre un tema

‫ ע' כף החיים (סי' ח' ס''ק כ') שאף אם בירך ''להתלבש בציצית'' או‬395
.‫ אולם אין לעשות כן לכתחילה‬.‫''ללבוש ציצית'' יצא י''ח‬
‫ אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דהרה''ג רב י''י קנייבסקי ע''ה היה‬396
‫ כדי שיוכל ללבוש אותו תיכף אחר‬,‫אוחז הט''ג מאחורי הגב בעת הברכה‬
.‫הברכה‬
‫ יש מחלוקת באחרונים האם לנשק בין הברכה לקיום המצוה נחשבת‬397
‫ דדעת האגרות משה (או''ח ח''ד סי' י') דאינו הפסק מפני ''שאין‬,‫הפסק‬
‫ ודעת ההלכה ברורה (סי' ח' ס''ק ו') דחשיב הפסק‬,''‫בזה ענין שיהוי כלל‬
‫ וידידי‬.‫ והאריך בדבר בשו''ת אוצרות יוסף (ח''ב סי' ב') ע''ש‬,‫ע''י מעשה‬
‫הרב דוד אזרבט שליט''א אמר דמנהגנו שמנשקים הציציות בין ברוך‬
.‫ מוכיח שהלכה כהאג''מ וצ''ע לדינא‬,''‫שאמר לאמירת ''מזמור לתודה‬
‫‪ 187‬‬ ‫‪Talit Gadol‬‬

‫‪relacionado con la vestida del Talit, o hizo otra clase de‬‬

‫‪interrupción que no sea hablando, no repite la Berajá.398‬‬

‫‪ Cuando se estrena un Talit Gadol se debe decir la‬‬

‫‪Berajá de Shehejeyanu. Si el Talit no es nuevo, sino‬‬
‫‪que, solo cambio sus Tzitziot por nuevos, no debe‬‬
‫‪pronunciarla.399‬‬

‫‪ Cuando dice la Berajá de Shehejeyanu, debe decir‬‬

‫‪primero la Berajá del Talit, luego Shehejeyanu y‬‬
‫‪después vestirlo.400‬‬

‫‪ 398‬ע' במסכת ברכות (מ‪ ).‬וה''ה לעניננו‪ ,‬דכל שיש חלות לברכה אינו‬
‫חוזר ומברך‪ .‬וע' מה שכתבנו בפרק הקודם על מי שצריך ללבוש הטלית‬
‫כשאינו יכול לברך‪.‬‬
‫‪ 399‬ע' מה שכתבנו לבאר דין זה בפרק הקודם‪ ,‬וכאן כיון שהט''ג נחשב‬
‫בגד חשוב לכו''ע‪ ,‬מברך עליו שהחיינו כשהוא חדש‪ .‬אולם על ציציות‬
‫חדשות אין לברך כי דעת מרן שמברכים שהחיינו על הבגד ולא על‬
‫המצוה‪ ,‬כמו שבארנו‪ .‬ומ''מ המחמיר לברך על דבר אחר בשביל לפטור‬
‫הציציות תע''ב כנ''ל לענין ט''ק‪.‬‬
‫‪ 400‬לענין ברכת שהחיינו על המצות לכ''ע יש להקדים ברכת המצוה‬
‫לברכת שהחיינו‪ ,‬אולם לענין שהחיינו על הפירות מצאנו מחלוקת‬
‫אחרונים‪ ,‬דיש סוברים שיש להקדים ברכת שהחיינו לברכת הפרי כי‬
‫ברכת שהחיינו חלה קודם (משעת ראיה) וכן דעת המ''ב (סי' רכה' ס''ק‬
‫יא') ויש הסוברים שתמיד יש להקדים ברכת הפרי משום שהיא תדירה‬
‫יותר‪ ,‬וכן המנהג אצל הספרדים וכדעת הדרך החיים‪ .‬ולכן אע''פ שברכת‬
‫שהחיינו על הציצית היא כברכת שהחיינו על הפירות דעומדת במחלוקת‬
‫האחרונים מ''מ כבר נהגו הספרדים לאחר ברכת שהחיינו‪ .‬ובאמת שאף‬
‫המ''ב שפסק להקדים ברכת שהחיינו לברכת הפירות הכא לענין ציצית‬
‫(סי' כב' ס''ק ג') פסק להקדים ברכת הציצית וצ''ע‪ .‬ואפשר שכאן צירף‬
Talit Gadol  188

o La Berajá de Shehejeyanu es: “Baruj Atá Ado-nay

Elo-henu Mélej Ha’olam, Shehejeyanu
Vekiyemanu Vehigui'anu Lazemán Hazé”.

Al vestir el Talit Gadol

 Se debe poner de pie en el momento que viste el Talit
Gadol.401

 La manera correcta de vestir el Talit Gadol es la

siguiente:402

o Debe colocar el Talit Gadol sobre él, envolviendo

la cabeza y la espalda al mismo tiempo y
permanecer así al menos dos segundos.

o Luego se dobla el Talit de manera que cubra su

cabeza y a la vez caigan las cuatro puntas hacia
adelante, dos de un lado y dos del otro.

o Se toman las dos puntas que caen al frente del

lado derecho y las pasa hacia atrás sobre su
hombro izquierdo, envolviendo la parte frontal de
su cuello y se permanece así durante dos
segundos.

‫המ''ב דעת הראשונים דס''ל שהטעם שמברכים שהחיינו על הציצית הוא‬

.‫כמו שמברכים על שאר המצות‬
.‫ דילפינן ג''ש מספירת העומר כמבואר בב''י‬,)‫ שו''ע (סי' ח' ס''א‬401

.'‫ ע' באריכות בחבורות שבסוף הספר סי' ג‬402

 189 Talit Gadol

o Se toman las puntas que caen frente a él del lado

izquierdo y las dobla hacia atrás sobre su hombro
izquierdo y permanece así dos segundos más.

o Se desdobla el Talit sobre su espalda y una vez

que esté como al inicio (cubriendo la cabeza y la
espalda), toma los costados de la prenda y los
recarga sobre sus hombros, de manera que
queden dos puntas delante de él y dos detrás.

 Algunos acostumbran omitir el primer paso,

vistiendo el Talit directamente sobre su
cuello.

Una vez vestido

 Si dobla el Talit Gadol y lo viste sobre su cuello como si
fuera una bufanda, se considera como si no lo lleva
puesto,403 y su Berajá fue Lebatalá.

,‫ ולכאורה קשה‬.)'‫ כן פסק המ''א (סי' ח' ס''ק ב') והמ''ב (סי' ח' ס''ק ג‬403
‫דהב''י (סי' י' ד''ה סודר שנותנים וכו') כתב מפורש דבגדים שנותנים על‬
‫ וא''כ שפיר‬,''‫הצואר הם נכללים במה שאמר הפסוק ''אשר תכסה בה‬
)'‫ והמחצית השקל (סי' ח' ס''ק ב‬.‫מקיים מצוה אם מניח הטלית בצוארו‬
‫מבאר דהטעם הוא מפני שאין דרך לבישת הטלית בכך ולכן חשיב כאילו‬
.‫אינו לובש אותו‬
‫‪Talit Gadol‬‬ ‫‪ 190‬‬

‫‪ La manera correcta de vestir el Talit es de manera que‬‬

‫‪cubra su espalda, quedando dos puntas delante y dos‬‬
‫‪detrás.404‬‬

‫‪ Es conveniente tener cubierta la cabeza con el Talit‬‬

‫‪Gadol a lo largo de toda la Tefilá.405‬‬

‫‪ El Talit debe cubrir toda su cabeza, inclusive el Tefilín.‬‬

‫‪Sin embargo, debe cuidarse que no cubra todo el‬‬
‫‪Tefilín, sino solo la parte de arriba, de manera que si‬‬
‫‪alguien lo observa de frente, pueda ver su Tefilín.406‬‬

‫‪ 404‬שו''ע (סי' ח' ס''ד)‪ ,‬והטעם כדי שיהיה מסובב במצוות‪ ,‬ואע''פ‬
‫שהדר''מ (שם) פטר בגדים שיש להם ד' כנפות לפניו‪ ,‬נראה דהיינו דוקא‬
‫כשדרך לבישתו בכך‪ ,‬אבל אם לרגע נשתנה מקום הכנפות אין בכך‬
‫כלום‪ ,‬וכן משמע מלשון הרוקח שמובא בדר''מ וז''ל ''אבל מלבושים‬
‫שלנו שכל הד' כנפות לפניו וא''א להלבישן בענין אחר אין זה חייב‬
‫בציצית'' עכ''ל‪.‬‬
‫‪ 405‬ע' בב''י (סי' ח' ד''ה ומכסה וכו') שכיסוי זה מכניע את לב האדם‬
‫ומביאו לידי יראת שמים‪ ,‬ועוד שכך הוא מקיים מצוה מן המובחר‪ .‬וע'‬
‫בב''ח (סי' ח' ס''ק ה') שכתב וז''ל ''שראשו יהא מכוסה בטלית של מצוה‬
‫כל שעה‪ ,‬שלא יהא רגע בגלוי הראש כל זמן שהטלית עליו וכן הוא‬
‫ניהוג הצנועים'' עכ''ל‪ ,‬אולם המ''ב (סי' ח' ס''ק ג') הבין שכוונתו הוא רק‬
‫בשעת התפילה (מתחילה עד סופה) ע''ש‪ .‬וע' בט''ז (סי' ח' ס''ק ג')‬
‫שכתב דנכון שכל שעה שמעוטף בטלית לא יסור כסוי של ראש (מה‬
‫שאנחנו קוראים כיפה)‪.‬‬
‫‪ 406‬ע' מ''א (סי' ח' ס''ק ג') שכתב בשם האר''י ז''ל שיש לכסות הראש‬
‫בטלית‪ .‬וע' בשו''ע (סי' כז' סעיף יא') שכתב דתפילין של ראש טוב‬
‫שהיהיו גלוין ונראים‪ .‬ולכן דעת המ''א שיש לכסות התפילין אבל לא‬
‫לגמרי וכן ביאר המחה''ש‪ ,‬וכן משמע דעת המ''ב (סי' ח' ס''ק ד')‪ .‬אמנם‬
‫דעת הכף החיים (סי' ח' ס''ק יא') דכוונת האר''י ז''ל שצריכים לכסות‬
‫התפילין לגמרי‪ ,‬וע''ש שהביא בשם המו''ק ליישב האר''י ז''ל עם דעת‬
‫‪ 191‬‬ ‫‪Talit Gadol‬‬

‫‪ La costumbre es que los solteros no se cubren la‬‬

‫‪cabeza con el Talit. Sin embargo, quien lo desea, puede‬‬
‫‪hacerlo.407‬‬

‫‪Talit durante la Tefilá‬‬

‫‪ Acostumbramos a tomar los dos Tzitziot frontales‬‬
‫‪mientras decimos el rezo de “Baruj Sheamar” en Shajrit,‬‬
‫‪y besarlos al concluir el mismo.408‬‬

‫‪ Durante la recitación del Keriat Shemá se acostumbra‬‬

‫‪del siguiente modo:‬‬

‫'‪o Cuando dice en la Tefilá de Shajrit “Mearvá‬‬

‫‪Canfot Col Haáretz” (poco antes de comenzar el‬‬
‫‪“Shemá Israel”),409 se sujetan las raíces de todos‬‬

‫מרן בסי' כז'‪ ,‬אמנם ע' בבא''ח (ש''א פ' וארא אות יח') שס''ל שנחלקו‬
‫מרן והאר''י ז''ל ופסק שעיקר ההלכה כהאר''י ז''ל‪ .‬והמנהג פשוט שלא‬
‫לכסות התפילין לגמרי מלבד הנוהגים תמיד על פי הסוד‪ ,‬ומ''מ טוב‬
‫להחמיר כהמ''א והמ''ב ולכסות התפילין רק מלמעלה‪.‬‬
‫‪ 407‬המ''א (סי' ח' ס''ק ג') מדייק מהגמ' בקידושין (כט' ע''ב) שבחור שלא‬
‫נשא אשה לא היה מכסה ראשו בטלית‪ ,‬וכן דייק מרן הב''י (שם)‪ ,‬אולם‬
‫עיין בספר הלכה ברורה (בי' ח' ס''ק יב' ובבירור הלכה שם) שכתב‬
‫שאין ראיה שמרן ס''ל הכי כי בפירוש השני הסביר הגמ' באופן אחר‬
‫ע''ש‪ ,‬ולכן פוסק דאף הבחורים יש להם לכסות את ראשם בטלית‪ ,‬וכן‬
‫פסק הכף החיים (סי' ח' ס''ק יב')‪ .‬אולם אמר הרב דוד שוויקה שליט''א‬
‫שלמעשה מנהגנו שאין הבחורים מכסים את ראשם‪.‬‬
‫‪ 408‬מ''ב סי' נא' ס''ק א'‪.‬‬
‫‪ 409‬כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות‪.‬‬
Talit Gadol  192

los Tzitziot en su mano izquierda, colocándolos

entre su dedo meñique y anular, 410 para
posteriormente llevarse esta mano con los Tzitziot
a la altura de su corazón 411 y permanecer así
hasta que los suelte.

o Se cubren los ojos con la mano derecha mientras

se recita el versículo de “Shemá Israel”, 412 y
siendo que la costumbre es tomar parte del Talit
con la mano para taparse los ojos con él, no se
debe actuar de manera diferente.413

o Al comenzar la parte del capítulo del Shemá Israel

que habla de los Tzitziot (“Vayómer Ado-nay El
Moshe Lemor…”) debe tomar con su mano
derecha los hilos que cuelgan de todo los
Tzitziot,414 sin soltar las raíces que sujeta con su
mano izquierda.

‫ וע' בכף החיים (סי' כד' ס''ק‬,‫ מ''ב (סי' כד' ס''ק ד') בשם האר''י ז''ל‬410
.)'‫ט‬
.‫ שו''ע סי' כד' ס''ב‬411
.‫ שו''ע סי' סא' ס''ה‬412
.)'‫ עוד יוסף חי (ש''א פ' וארא אות א‬413
‫ ע' בב''י (סי' כד') שכתב בשם הר''ם מריקנט שיש להסתכל בשני‬414
'‫ אולם בכף החיים (סי‬,)‫ וכן פסק בשו''ע (סי' כד' ס''ה‬,‫הציציות שלפניו‬
'‫כד' ס''ק ח') בשם השער הכוונות כתב שיש לאחוז הציציות שבד‬
.‫ וכן נוהגים‬.‫הכנפות‬
 193 Talit Gadol

o Cuando dice “Uritem Otó Uzjartem…” se

observan los Tzitziot, se colocan sobre los
parpados y después se besan.415

 Según la Kabalá es correcto mirar los

Tzitziot a lo largo de todo el capítulo de
“Vayómer Ado-nay el Moshe…”)416

o Cuando pronuncia “Veló Taturu Ajaré Levavjem

Veajaré 'Enejem” es conveniente colocar los
Tzitziot sobre los parpados y después besarlos.417

o Algunos acostumbran a besar los Tzitziot las tres

veces que se repite la palabra Tzitzit en el Keriat
Shemá.418

o Algunos acostumbran besar los Tzitziot después

de decir “Ado-nay Elo-hejem Emet” al final del
Keriat Shemá.419

‫ והעיקר בזה הוא שעל ידי ההסתכלות בציציות‬,)‫ שו''ע (סי' כד' ס''ד‬415
‫ כדכתיב ''וראיתם אותו וזכרתם את כל‬,‫יזכור כל המצוות שבתורה‬
'‫ וע‬.‫ ויש גם משום חבוב מצוה‬,‫מצוות ה' ועשיתם אותם'' כמבואר בב''י‬
‫בכף החיים (סי' כד' ס''ק טו') שכתב שיש לכיון לקיים מצות עשה של‬
.''‫''וראיתם אותו‬
.‫ כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות‬416
.‫ כף החיים (סי' כד' ס''ק ח') בשם שער הכוונות‬417
.‫ כף החיים (סי' כד' ס''ק יח') בשם החסד לאלפים‬418
.‫ ס' הלכה ברורה (סי' כד' ס''ק ז') בשם קצות השלחן‬419
‫‪Talit Gadol‬‬ ‫‪ 194‬‬

‫‪o Después‬‬ ‫‪de‬‬ ‫‪pronunciar‬‬ ‫‪las‬‬ ‫‪palabras‬‬

‫‪“Veneemanim, Venejmadim La'ad” que decimos‬‬
‫‪después del Keriat Shemá, se besan los Tzitziot y‬‬
‫‪se sueltan.420‬‬

‫‪ Siempre que besa los Tzitziot es importante‬‬

‫‪poner atención de no hacerlo a la mitad de‬‬
‫‪la palabra, para pronunciarla debidamente.‬‬

‫‪ Si no viste Talit Gadol en la Tefilá, besa y ve los Tzitziot‬‬

‫‪de su Talit Katán.421‬‬

‫‪ Es conveniente hacer todo lo anterior‬‬

‫‪siempre que recite el Shemá durante el día.‬‬
‫‪Sin embargo, cuando lo recita en la noche‬‬
‫‪es prudente no realizarlo.422‬‬

‫‪ 420‬ע' בכף החיים (סי' כד' ס''ק ח') שמביא לשון השער הכוונות (דף כח'‬
‫ע''א) וז''ל ''ובהגיעך אל ודבריו חיים וכו׳ לעד תנשק הציציות בפיך‬
‫ותשימם על עיניך ותתירם ותניחם מידך ויורדים ומשלשלים מאיליהן‬
‫ואל תאחזם ותקחם עוד בידך'' עכ״ל‪.‬‬
‫‪ 421‬כן אמר לי הרב דוד שוויקה שליט''א‪ ,‬והטעם מפני שגם הציציות של‬
‫הט''ק מביאים לידי זכירת המצוות ויש חבוב מצוה בנשיקתם‪ ,‬ואפילו‬
‫ספרדי שבדרך כלל מתפלל עם ט''ג‪ ,‬אם יום אחד אין לא ט''ג יש לו‬
‫לנשק ציציות הט''ק‪ .‬אולם מסתבר דשאר הדברים האמורים על פי הסוד‬
‫הם רק בט''ג‪ ,‬ולכן אפשר דבזה לא צריך לקחת את כל הד' ציציות וסגי‬
‫רק בשני הציציות שלפניו כדעת הב''י וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 422‬הב''ח (סוף סי' יח') כתב דכיון שאין אנחנו לובשים טלית אלא לקיים‬
‫המצוה‪ ,‬אם ילבש אותו בלילה נראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית‪ ,‬לכן‬
‫יש להסיר אותו מעליו כשמתפללים ערבית‪ ,‬ונראה שהוא הדין לעניננו‪,‬‬
‫שאין לנשק אותם‪.‬‬
Capítulo XIII

La Berajá
La Berajá  198

Como se mencionó en capítulos anteriores, antes de

cumplir la Mitzvá de vestir el Talit se debe decir una Berajá
para agradecer a Hashem por santificarnos, dándonos la
oportunidad de cumplir sus Mitzvot.

Si bien la Berajá es parte fundamental en la Mitzvá, no

es imprescindible. Por eso, cuando no le es posible decir
la Berajá, deberá cumplir la Mitzvá sin mencionarla.423

Para comprender mejor estas Halajot, es importante

explicar dos conceptos:

Safek Berajot: Cuando existe duda si se debe decir

una Berajá o no, se debe abstener de hacerlo, pues decir
una Berajá en vano es una falta más grave. Sin embargo,
siendo que es de suma importancia decir Berajá al cumplir
la Mitzvá, se debe esforzar por salir de esa duda y poder
bendecir.

Heséaj Hadá'at (desconcentración): Cuando se

realiza alguna actividad y se ocupa en otra acción,
olvidándose completamente de lo que estaba haciendo
anteriormente, se considera que hizo Heséaj Hadá’at
respecto a la acción primera que realizaba. El Heséaj
Hadá’at no depende de un tiempo específico, sino de

.'‫ ע' מה שכתבנו בענין הברכה בחבורות שבסוף הספר סי' ד‬423
 199 La Berajá

apartar el pensamiento de la primera acción para

concentrarse en otra cosa.424

Mientras esté diciendo Tefilat Shajrit, nunca se

considerará que hizo Heséaj Hadá’at del Talit incluso
cuando se lo haya quitado, pues siendo que debe vestirlo
de nuevo, está pendiente de hacerlo cuando le sea
posible.425 Sin embargo, estudiar Torá si puede ocasionar
Heséaj Hadá’at pues no tiene relación el estudio con vestir
el Talit.426

Vestir dos prendas

Si al momento de decir la Berajá se propone vestir
varias prendas con Tzitziot, deberá decir Berajá solo por la
primera de ellas 427 y pensar que sirva para todas las
demás 428 (excepto cuando la primera prenda que va a
vestir es un Talit Katán, pues no es recomendable decir

‫ אע''פ שבשו''ת יביע אומר (חלק ח' סי' ב' אות ו') וכן בשו''ת אור‬424
‫לציון (ח''ב פרק מד' אות י') כתבו דכל שעבר חצי שעה הוא בכלל היסח‬
,‫ מ''מ דעת ההליכות שלמה (פרק ג' אות ז') דאינו תלוי בזמן כלל‬,‫הדעת‬
‫ וכן פסק הפסקי‬,‫אלא הכל לפי הענין וכן דעת הרב יוסף טוויל שליט''א‬
.‫תשובות (סי' ח' אות כג') וע' שם שהביא כמה כללין בענין‬
.'‫ ע' מ''ב סי' ח' ס''ק לח‬425
)'‫ ע' שו''ת אור לציון (ח''ב פרק מד' אות ט‬426
.‫ כדי שתהיה הברכה עובר לעשייתן גם מהטלית הראשון‬427
.‫ שו''ע סי' ח' סעיף י''ב‬428
La Berajá  200

Berajá por él, sino por el Talit Gadol, aún que lo vista
después, como se definió en capítulos anteriores). Lo
anterior es aplicable tanto en el caso que va a tener
puestas las prendas al mismo tiempo, como cuando se
quita la primera antes de vestir la segunda.429 No obstante,
existen ocasiones donde es necesario volver a decir
Berajá por la siguiente prenda como se explicará a
continuación.

 Si al momento de decir la Berajá no tenía contemplado

vestir cierta prenda, y después decidió vestirla, deberá
decir Berajá por ella también.430

o Por eso, si viste un Talit en el Bet Hakenéset, y

después decide cambiarlo a causa de que
estaban mal sus Tzitziot (o cualquier otra razón),
deberá decir Berajá por el segundo Talit.

 Si acostumbra vestir diariamente varias prendas con

Tzitziot, deberá pensar cada día que su Berajá sirva
para todas ellas.431

‫ע' במ''ב (סי' ח' ס''ק לא') דמסקנת האחרונים דהפשיטה לא הוי הפסק‬
.‫לכו''ע‬429
‫ דבעינן שיהיה לו דעת בעת הברכה כמבואר בשו''ע (סי' ח' סעיף‬430
‫ דאפילו שהיו שאר בגדים‬,‫ וע' במ''ב (סי' ח' ס''ק ל') בשם הפמ''ג‬,)'‫יב‬
.‫לפניו כל שלא כיון בפרוש לפטור אותם יש לו לחזור ולברך‬
‫ ע' מ''ב (סי' ח' בה''ל ד''ה אם היה דעתו וכו') דאם רגיל ללבוש בכל‬431
‫ אלא בירך סתם בלי‬,‫ ויום אחד לא כיון עליו בפרוש‬,‫יום כמה טליתות‬
‫ אם הבגד השני היה מונח לפניו‬,‫ אולם‬.‫ חייב לברך על הבגד השני‬,‫כוונה‬
.‫ בצירוף שני דברים אלו אינו צריך לברך שנית‬,‫בשעת הברכה‬
‫‪ 201‬‬ ‫‪La Berajá‬‬

‫‪ Si hizo Heséaj Hadá’at entre que vistió una y otra‬‬

‫‪prenda, deberá decir Berajá también por la segunda.432‬‬

‫‪ Es importante no hablar entre que viste una prenda y‬‬

‫‪otra, ni cambiar de lugar entre ambas.433 Sin embargo,‬‬
‫‪si lo hizo no debe repetir la Berajá sobre la segunda‬‬
‫‪prenda.434‬‬

‫‪Al volver a vestir el Talit que‬‬

‫‪tenía puesto‬‬
‫‪ Si se quitó el Talit con intención de volvérselo a poner,‬‬
‫‪y no hizo Heséaj Hadá’at hasta que lo volvió a vestir, no‬‬
‫‪repite la Berajá. 435 Sin embargo, siendo que existen‬‬

‫‪ 432‬אע''פ שדעת מרן בשו''ע (סי' ח' סעיף יב') דאם הפסיק ביניהם חייב‬
‫לברך על בגד השני‪ ,‬וכן נראה דהוא דעת הרמ''א שלא חלק עליו‪ .‬וע'‬
‫במ''ב (סי' ח' ס''ק כח') שיש לחוש לסב''ל עד שיעשה היסח דעת שאז‬
‫יש לברך לכו''ע‪.‬‬
‫‪ 433‬ע' מ''ב (סי' ח' ס''ק כח') דלכתחילה יש ליזהר שלא לעשות הפסק‬
‫ביניהם כדי שלא יצטרך לברך לדעת מרן‪ .‬והליכה מבית לבית חשיבה‬
‫הפסק כמבואר בשו''ע (סי' ח' סעיף יג')‪.‬‬
‫‪ 434‬משום סב''ל‪.‬‬
‫‪ 435‬בשו''ע (סי' ח' סעיף יד') פסק שאם פשט טליתו‪ ,‬אפילו היה דעתו‬
‫להטעתף בו מיד‪ ,‬צריך לברך שנית‪ ,‬והרמ''א שם חלק עליו דהפשיטה‬
‫אינה גורמת לברך שנית אלא אם כן הסיח דעתו בינה לבין הלבישה‬
‫השנית‪ ,‬ולכן אמרינן סב''ל‪.‬‬
La Berajá  202

opiniones que exigen decirla de nuevo, es

recomendable no quitarse el Talit en absoluto.436

o Se aconseja que al momento de decir la Berajá

piense que si llegará a quitarse el Talit Gadol
recaiga la Berajá que dice ahora también al
momento que se lo vuelva a poner. De esta forma
no es necesario que vuelva a decir Berajá
posteriormente cuando vuelva a vestirlo según
todas las opiniones437 (siempre y cuando no hizo
Heséaj Hadá’at mientras tanto).

 Si se quitó el Talit con la intensión de no volverlo a vestir

(o de vestirlo hasta después de hacer Heséaj
Hadá’at438), y después decidió vestirlo de nuevo, deberá
volver a decir la Berajá, aún que no se prolongo el
tiempo que estuvo sin él.439

 Si se quitó el Talit sin pensar si volverá a vestirlo o no,

y decidió vestirlo de nuevo; si tiene puesto un Talit
Katán o está diciendo Tefilá, es considerado como si
pensó en volvérselo a poner. De lo contrarió se
considera Heséaj Hadá’at y deberá volver a decir la
Berajá.440

.'‫ ע' מה שכתבנו על חשיבות הברכה בחבורות שבסוף הספר סי' ד‬436
.)'‫ כן פסק הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט טליתו וכו‬437
.‫ מ''ב (סי' ח' ס''ק לז') בשם המ''א והגר''א‬438
‫ ואף הרמ''א‬,‫ נחשב שהסיח דעתו ממנו‬,‫כיון שלא רצה ללבוש אותו שוב‬
.)'‫מודה דיש לו לברך (מ''ב סי' ח' ס''ק לז‬439
‫ ודוקא אם פשט טליתו בלי כוונה אבל אם נפל‬,)'‫ מ''ב (סי' ח' ס''ק לח‬440
‫טליתו שלא במתכיון פסק המ''ב (ס''ק לט' וס''ק מ') שצריך לברך אפילו‬
‫ וכן משמע בשו''ת אור‬,‫שהיה לו ט''ק ואפילו שהיה באמצע התפילה‬
‫‪ 203‬‬ ‫‪La Berajá‬‬

‫‪ Si se le resbaló el Talit de su cuerpo, no debe decir‬‬

‫‪Berajá al volvérselo a poner. 441 Sin embargo, siendo‬‬
‫‪que existen opiniones que exigen volver a decir Berajá,‬‬
‫‪es recomendable que al momento de decir la Berajá‬‬
‫‪piense que si se le llegara a caer el Talit, recaiga la‬‬
‫‪Berajá sobre él también al momento que se lo vuelva a‬‬
‫‪poner. (como explicamos en el inciso anterior).442‬‬

‫לציון (פרק מ''ד אות יא') ע''ש‪ .‬ולקמן נבאר שלמעשה אין לברך משום‬
‫סב''ל‪.‬‬
‫ואע''פ שהמחצית השקל (על המ''א סי' ח' ס''ק כ') כתב דלפי מה שפסק‬
‫הרמ''א‪ ,‬אפשר דאם נשאר עליו ט''ק אינו צריך לחזור ולברך כשנפל‬
‫ממנו הטלית‪ ,‬והרעק''א (על המ''א סי' ח' ס''ק כ') כתב דלפי השל''ה‬
‫דס''ל שאפילו שהתפילין נשמטו ממקומם בלי שהוא יתכוין לכך‪ ,‬כיון‬
‫שהוא באמצע התפילה לא חשיב היסח דעת‪ ,‬אפשר דה''ה אם נפלה‬
‫טליתו באמצע התפילה שאינו חוזר ומברך‪ .‬מ''מ המ''ב לא הזכיר אותם‬
‫כלל‪ ,‬וצ''ע בדעת המ''ב דבסי' כה' (ס''ק מד') פסק להלכה כדעת השל''ה‬
‫הנ''ל‪.‬‬
‫‪ 441‬מרן בשו''ע (סי' ח' סעיף טו') פסק שאם נפלה טליתו שלא במתכוין‪,‬‬
‫צריך לברך שנית כשלובשה שוב‪ ,‬וע' במ''א (סי' ח' ס''ק כ') דאף הרמ''א‬
‫מודה בזה‪ .‬אולם עיין בספר הלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כח')‬
‫שכתב דדעת הרב עובדיה יוסף שליט''א לחוש לדעת הי''א שהביא‬
‫הריטב''א (הובא בב''י סי' ח' ד''ה וכתוב בנ''י וכו') דס''ל שאין לחזור‬
‫ולברך‪ ,‬ולכן פסק דאין לברך משום סב''ל‪ ,‬דלא כמו שפסק הבא''ח בספר‬
‫עוד יוסף חי‪.‬‬
‫‪ 442‬הבה''ל (סי' ח' ד''ה אם פשט טליתו וכו') פסק כן לגבי מי שפשט‬
‫טליתו באמצע התפילה‪ ,‬ומסתבר דה''ה למי שנפלה טליתו שלא במתכוין‪,‬‬
‫ומה שלא כתב המ''ב בפרוש דין זה על מי שנפל טליתו הוא מפני שלא‬
‫חשש לסב''ל בזה‪ ,‬ולשטתו אפשר לברך שנית כשנפלה טליתו‪ ,‬אבל לפי‬
La Berajá  204

 Si entre que se quitó o se le resbaló su Talit y se lo

volvió a poner hizo Heséaj Hadá’at, deberá repetir la
Berajá (incluso si se lo quitó con intención de volvérselo
a vestir).443

‫מה שכתבנו שיש לחוש לסב''ל עדיף לכיון בעת הברכה שיחול הברכה‬
.‫שנית כמו שכתבנו‬
.‫ דבזה אף הרמ''א (סי' ח' סעיף יד') מודה וכנ''ל‬443
Capítulo XIV

Vestir un Talit
con Tzitziot no
aptos
‫‪Vestir un Talit con Tzitziot no aptos‬‬ ‫‪ 208‬‬

‫‪Como se ha explicado con anterioridad, está prohibido‬‬

‫‪vestir una prenda de cuatro puntas sin colocarle Tzitziot‬‬
‫‪correctamente. Sin embargo, existen ocasiones que se‬‬
‫‪permite vestir por un tiempo un Talit sin Tzitziot aptos,‬‬
‫‪como se explicará en este capítulo.444‬‬

‫‪Entre semana‬‬
‫‪ Si está por vestir un Talit Katán o Talit Gadol y antes de‬‬
‫‪hacerlo encontró que sus Tzitziot estaban Pesulim (por‬‬
‫‪ejemplo, que se rompieron algunos hilos de manera que‬‬
‫‪no son aptos como Tzitziot), no debe vestirlo.445‬‬

‫‪ 444‬יש להקדים דמרן בב''י (סי' יג' ד''ה גרסינן בסוף וכו') הביא מסקנת‬
‫הגמ' (מנחות לז ע''ב) דכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן‪ ,‬וכן פסק‬
‫להלכה בשו''ע (סי' יג' ס''ג)‪ ,‬והמ''א (סי' יג' ס''ק ח') הוסיף על פי הגמ'‬
‫בברכות (דף כ') דבגנאי גדול דוחים אפילו עשה דאורייתא בשב ואל‬
‫תעשה‪.‬‬
‫עוד יש להקדים מה שביאר המ''א (שם) דמרן פוסק כדעת הר''י‬
‫שהתורה לא חייבה להטיל ציציות בשבת כמבואר בב''י‪ ,‬ורק מדרבנן אין‬
‫ללבוש ד' כנפות בלי ציצית בשבת‪ .‬וא''כ אם נפסל טליתו בשבת אינו‬
‫חייב להסירו מיד כשעל ידי כך יבוא לידי גנאי (אולם אם הוא ברשות‬
‫הרבים אפשר שיש איסור הוצאה כדלקמן)‪ ,‬אבל בחול אין להקל רק‬
‫בגנאי גדול‪.‬‬
‫‪ 445‬חשוב לציין שללבוש טלית שאינה מצויצת כהלכתה חשיב ביטול‬
‫עשה (אבל לא עובר בלאו) כמבואר בב''י בשם הר' שלמה מדרווי''ש‪,‬‬
‫ועיין במ''א (שם) שנחשב כשב ואל תעשה אפילו שהיה פסול בעת‬
‫הלבישה‪ .‬אולם כיון דהוא דאורייתא אין כבוד הבריות דוחה אלא בגנאי‬
‫גדול‪ ,‬ולהיות בלי טלית אינו נחשב גנאי גדול לכו''ע‪ ,‬אפילו שישב בבית‬
‫הכנסת בלא ט''ג‪.‬‬
 209 Vestir un Talit con Tzitziot no aptos

 Si tenía puesto un Talit Gadol y encontró que sus

Tzitziot no son aptos, deberá quitárselo de inmediato,446
incluso si se encuentra diciendo Tefilá.447

 Si encontró que los Tzitziot de su Talit Katán no son

aptos, no es necesario que se lo quite en ese momento,
pues pasaría gran vergüenza al hacerlo.448 Sólo debe
apurarse 449 a ir a un lugar donde no lo vean otras
personas y quitárselo ahí.

o Lo anterior aplica únicamente si se lo puso sin

saber450 que sus Tzitziot no eran aptos o incluso
si sabía y al momento de ponérselo se le olvidó,
pero si al momento de vestirlo estaba consiente
de ello, y luego de un tiempo recapacitó sobre su
error, deberá quitárselo de inmediato.451

,)‫ דכשר לדעת הר''י (ע' סי' יב' ס''ג‬,‫ ואם נשאר כדי עניבה מן הגדיל‬446
‫כתב הבה''ל (סי' יג' ד''ה אבל בחול וכו') דאינו צריך לפושטו מיד אלא‬
‫ ונראה דה''ה אם הוא כשר לדעת‬,‫צריך למהר למקום צנוע ולפושטו שם‬
'‫הרא''ש (ע' סי' יב' ס''א) שאינו צריך למהר כלל דקיל טפי (ע' מ''א סי‬
.‫ ומ''מ משמע מדברי הבה''ל הנ''ל דראוי לפושטו מיד‬,)'‫יב' ס''ק ז‬
‫ ומ''מ שם כתבנו‬.‫ וע' דעת הארצות חיים שהבאנו לקמן דמיקל בזה‬447
.‫שאין לסמוך עליו‬
‫ ע' בבאורים דלעיל שגנאי גדול דוחה עשה דאורייתא בשב ואל‬448
.‫תעשה‬
‫ המ''א (שם) כתב שאם נפסל הטלית בחול (דעובר על איסור‬449
.‫דאורייתא) צריך למהר לילך לביתו לפושטו‬
.)'‫ וה''ה אם ידע מאתמול ושכח דלא קנסינן ליה (מ''ב סי' יג' ס''ק ח‬450
.)‫מ''א (שם‬451
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos  210

Shabat y Yom Tov

La prohibición de usar una prenda de cuatro puntas en
Shabat y Yom Tov menos grave.452Por otro lado, existen
ocasiones que al caminar con un Talit con Tzitziot no aptos
por la vía pública, pasa por la prohibición de transportar en
la vía pública en Shabat, como explicaremos en el capítulo
siguiente.

En lugares bardeado
 Si antes de vestir su Talit Katán se da cuenta que los
Tzitziot no son aptos, tiene prohibido ponérselo, aunque
no tenga otro que vestir. 453 (Como está prohibido
hacerlo cualquier día de la semana).

 Si se encuentra en un lugar bardeado, que por lo tanto

se permite transportar en Shabat, y se da cuenta que
su Talit Katán no tiene Tzitziot no aptos, debe apurarse
en ir a un lugar donde no lo vean otras personas y
quitárselo. Sin embargo, si está en camino a decir
Tefilá, o cualquier otra Mitzvá, puede terminar de
hacerla y luego quitarse el Talit Katán.454

.‫ דאין איסור דאורייתא כנ''ל‬452

‫ דלהיות ברבים בלא ט''ג‬,‫ ולא דמי למי שמצא טליתו פסול בבהכ''נ‬453
.‫הוי גנאי (לפי הרמ''א) מה שאין כן אם אינו לובש ט''ק‬
‫ המ''א (סי' יג' ס''ק ח') כותב דאם רואה בשבת שציציותיו פסולין‬454
,‫ והטעם מפני שאינו אלא איסור דרבנן‬,‫אינו צריך למהר לצאת מבהכ''נ‬
‫ ונראה דוקא אינו חייב‬,‫וכמו שמצאנו ביו''ד סי' שג' לענין כלאים דרבנן‬
‫ אבל בלאו הכי יש לו למהר‬,‫ דעוסק במצוה‬,‫למהר כשהוא בבית הכנסת‬
‫‪ 211‬‬ ‫‪Vestir un Talit con Tzitziot no aptos‬‬

‫‪ Si se trata del Talit Gadol debe quitárselo de inmediato‬‬

‫‪incluso si se encuentra diciendo Tefilá.455‬‬

‫‪ Los Ashkenazim pueden apoyarse en las opiniones que‬‬

‫‪sostienen que si se avergüenza de sentarse en el Bet‬‬
‫‪Hakenéset sin Talit Gadol y no tiene otro para‬‬
‫‪sustituirlo, puede dejárselo puesto aunque sus Tzitziot‬‬
‫‪no estén aptos.456‬‬

‫דלא הותר האיסור אלא נדחה מפני כבוד הבריות וכל כמה דממעטים‬
‫עדיף‪ .‬ואע''פ שיש מקום לומר דאפילו אינו עסוק במצוה‪ ,‬כל שעסוק‬
‫בכל דבר אינו חייב לעזוב את עסקיו כדי לפשוט טליתו‪ ,‬ומה שכתבו‬
‫הפוסקים ''בית הכנסת'' כי הדרך ללבוש טלית בבהכ''נ‪ ,‬מ''מ מסתבר כמו‬
‫שכתבנו‪ ,‬דביו''ד (סי' שג' ס''א) כתב הרמ''א לענין כלאים דאינו צריך‬
‫למהר לצאת מבהכ''נ‪ ,‬ומה ענין בהכ''נ לכלאים‪ ,‬וכן משמע מדברי הטור‬
‫(יו''ד סי' שג') שכתב וז''ל ואם הוא כלאים דרבנן והוא בשוק אין צריך‬
‫לפושטו (הכוונה מיד ע''ש)‪ ,‬וכן אם הוא בבית המדרש אין צריך למהר‬
‫בשבילו לצאת משם עכ''ל ודו''ק‪.‬‬
‫‪ 455‬דמרן כתב בב''י (סו''ס יג') דלהיות בלא ט''ג בבית הכנסת אינו נחשב‬
‫גנאי‪ ,‬וצ''ע שכתב בב''י דאע''פ שאין לו גנאי בפשיטת הט''ג בשוק מ''מ‬
‫אינו חייב לפושטו משום דלא פלוג רבנן בין טלית לטלית (וכן הבינו‬
‫המ''א (ס''ק ז') והמ''ב (ס''ק י') בדעת השו''ע)‪ ,‬וקשה דמאי שנא בשוק‬
‫או בבהכ''נ וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 456‬דהרמ''א (סי' יג' ס''ג) פסק דלהיות בלא ט''ג לפני קהל (בבית‬
‫הכנסת) נחשב גנאי‪ ,‬וכיון שבשבת אין איסור ללבוש ד' כנפות בלי‬
‫ציצית כי אם מדרבנן‪ ,‬אמרינן דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן‪.‬‬
‫ודוקא בשבת אבל בחול שאיסור מדאורייתא אסור כנ''ל‪.‬‬
‫ודעת הארצות חיים (סי' יג' ס''ג ובמאיר לארץ ס''ק לא') דאע''פ‬
‫שהרמ''א רק התיר בשבת ולא בימי החול‪ ,‬היינו ללבוש טלית שאינה‬
‫‪Vestir un Talit con Tzitziot no aptos‬‬ ‫‪ 212‬‬

‫‪o Adicionalmente, según esta opinión, los‬‬

‫‪Ashkenazim tienen permitido incluso vestir (sin‬‬
‫‪Berajá) en Shabat un Talit Gadol, sabiendo de‬‬
‫‪antemano que sus Tzitziot no son aptos. (si es‬‬
‫‪que no tiene un Talit apto).457‬‬

‫‪En la vía pública‬‬

‫‪ Si se encuentra en un lugar que no se permite‬‬
‫‪transportar en Shabat,458 y se da cuenta que su Talit no‬‬

‫מצוייצת‪ ,‬אבל אם הוא כבר לבוש ואח''כ נודע לו שציציותיו פסולים‬

‫אינו חייב לסלקו מיד אפילו בחול‪ ,‬אלא צריך למהר ללכת למקום שיוכל‬
‫לפשוטו‪ ,‬משום דס''ל שהפשיטה הוי גנאי גדול דדוחה עשה דאורייתא‬
‫כנ''ל‪ .‬אולם המ''ב (סי' יג' ס''ק טו') פסק להחמיר בזה כדעת החיי אדם‬
‫ובפרט לספרדים יש להחמיר‪ ,‬דמרן כתב דלהיות בלא ט''ג לפני הקהל‬
‫אינו אפילו גנאי קטן‪ ,‬ואף אם נומר דהפשיטה היא יותר גנאי מ''מ קשה‬
‫להחשיבה כגנאי גדול‪.‬‬
‫‪ 457‬מ''ב (סי' יג ס''ק יד)‪.‬‬
‫‪ 458‬באר המ''ב (סי' יג' ס''ק ט') שיש שני דינים באיסור הוצאה בשבת‪,‬‬
‫לטלטל ברשות הרבים‪ ,‬והוא איסור דאורייתא‪ ,‬ולטלטל בכרמלית‪,‬‬
‫דאיסורו מדרבנן‪ .‬לכן אם הוא ברשות הרבים ונודע לו שציציותיו‬
‫פסולים (באופן שיש איסור משום הוצאה) חייב לסלקו מיד‪ ,‬דאיסור‬
‫דאורייתא אינו נדחה מפני כבוד הבריות‪ ,‬ואם הוא בכרמלית אינו צריך‬
‫לפושטו‪ ,‬יכול לסיים מצוותו שעוסק בה ואחר כך לפושטו כיון דהאיסור‬
‫דרבנן‪.‬‬
‫ובזמן הזה יש מחלוקת אם יש להחשיב הרחובות שלנו כרה''ר או‬
‫ככרמלית‪ .‬ולכן מסקנת המ''ב (שם) דאם יש לו צירוף אחר כדי להחשיב‬
‫שלא מטלטל הציציות (כגון שנשאר כד''ע מן הגדיל‪ ,‬דכשר לדעת הר''י‬
‫(כמבואר בסי' יב' ס''ג) יכול להקל ולא לפושטו מיד‪ ,‬אולם יש לו למהר‬
‫למקום שלא יהיה לו גנאי כדי שיוכל לפושטו שם‪.‬‬
‫‪ 213‬‬ ‫‪Vestir un Talit con Tzitziot no aptos‬‬

‫‪tiene los Tzitziot aptos, deberá darse prisa en llegar a‬‬

‫‪un lugar donde no le de vergüenza quitárselo, mas no‬‬
‫‪es necesario que se lo quite de inmediato.‬‬

‫‪o Si alguno de los Tzitziot se cortó en la zona del‬‬

‫‪agujero (por lo que no es apto según todas las‬‬
‫‪opiniones), deberá quitarse el Talit de inmediato,‬‬
‫‪aun tratándose de un Talit Katán.459‬‬

‫‪Tzitziot del compañero‬‬

‫‪Es obligación de cada Yehudí evitar que su‬‬
‫‪compañero transgreda prohibiciones. Por eso, si percibe‬‬

‫ולגבי הט''ג לכאורה אין גנאי ללכת ברחוב בלדיו וא''כ היה צריך לסלקו‬
‫מיד‪ ,‬אמנם ע' בב''י (סי' יג' ד''ה גרסינן וכו') שכתב דאפשר שלא פלוג‬
‫רבנן בין טלית לטלית ולכן לא גזרו רבנן טלטול בכרמלית בשום טלית‪.‬‬
‫וכן פסקו להלכה המ''א (סי' יג' סק''ז)‪ ,‬המ''ב (סי' יג' סק''י) והכה''ח (סי'‬
‫יג' סק''ט)‪ .‬ומ''מ ע' בהגהות רעק''א על הש''ע שפקפק בזה ולכן נכון‬
‫להחמיר בדבר אא''כ במקום שיפסיד הטלית‪.‬‬
‫‪ 459‬דמשמע מהמ''ב (שם) שאם אין עוד צירוף אין להקל ברחובות שלנו‪.‬‬
‫ונראה שאם נפסקו חוטים מכל שאר הכנפות באופן שבשום כנף‬
‫ציציותיו ארוכים לפחות יב' אצבעות‪ ,‬יש מקום להקל שימהר למקום‬
‫מוצנע‪ ,‬כי יש לצרף דעת הנצי''ב (שו''ת משיב דבר ח''א סי' ב') שפסק‬
‫דכל זמן שאינו יכול להשתמש בחוטי הכנף כמות שהם אע''פ שיש כמה‬
‫חוטים שלמים‪ ,‬בטלים הם לבגד ואין בהם איסור הוצאה‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין‬
‫יש להסתפק בזה‪ ,‬כי דעת המ''ב (סי' יג' ס''ק ג') דאם יש כמה חוטים‬
‫כשרים לא בטלי‪ ,‬ועוד יש לצרף מה שכתב הכף החיים (סי' יג' ס''ק א'‬
‫בשם הפתחי עולם) דאם עתיד לפסוק הציציות מהבגד לא בטלי‪ ,‬וצ''ע‪.‬‬
Vestir un Talit con Tzitziot no aptos  214

que los Tzitziot que viste su compañero no son aptos,

deberá de proceder de la siguiente manera:

 Debe pedirle que lo acompañe a un lugar privado 460

(donde no se avergüence de quitarse el Talit) y una vez
estando ahí 461 comentarle la situación y sugerirle
quitárselo de inmediato.

 Si no tiene posibilidad de ir con él a un lugar privado,

deberá comentarle a su compañero lo antes posible,
para que este se retire y se lo quite.462

 Si sabe que su compañero no va a hacer caso de sus

comentarios, es mejor que no le avise que su Talit no
es apto.463

‫ כאן יש להקל‬,‫ אפילו באופן שהוא בעצמו היה חייב לפושטו מיד‬460
‫ דיש ס''ס להקל שמא‬,‫שלא לומר לו עד שיגיעו למקום שיוכל לפושטו‬
‫ דאם‬,'‫אין לנו רשות הרבים ושמא הלכה כהרא''ש והטור ביו''ד סי' שג‬
,‫חבירו עובר על איסור בשוגג ויש משום כבוד הבריות אם יודיע לו‬
‫ וכגון זה כתב ההלכה ברורה (סי' יג' בירור הלכה‬.‫מוטב שישתוק ע''ש‬
.)'‫סס''ק ה‬
‫ מ''ב (סי' ח' ס''ק ט''ז) ונראה דהטעם שמוטב לעשות כן ולא להודיע‬461
‫מיד הוא כי אע''פ שמותר ללבוש הטלית כשיש גנאי גדול כנ''ל מ''מ‬
.‫מוטב שיהיה שוגג ולא מזיד‬
.)‫ ע' בהלכה ברורה (שם‬462
.‫ דמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים‬463
Capítulo XV

El Talit en
Shabat
El Talit en Shabat  218

Así como es correcto tener ropas especiales para

Shabat, es correcto también tener un Talit Gadol especial
para Shabat.464

Durante Shabat pueden presentarse situaciones en

las que se debe tener especial precaución de vestir el Talit
de manera correcta, ya que de lo contrario podría profanar
este día.

Vestir el Talit
Está prohibido transportar en Shabat cualquier objeto
en la vía pública. La ropa que la persona lleva vestida no
está incluida en esta prohibición, siempre y cuando la vista
de manera correcta, de lo contrario se considera que la
está transportando. Por lo tanto, se permite tener vestido
el Talit (Gadol o Katán 465 ) en la vía pública, siempre y
cuando lo vista de manera correcta.466

 Es importante verificar que el Talit repose de manera

correcta sobre los hombros y cubra la mayoría de la

'‫ וכן פסק המ''ב (סי‬,‫ באר היטב (סי' רסב' ס''ק ד') בשם מהרי''ל‬464
.)'‫רסב' ס''ק ה‬
‫ ע' בב''י (סי' יג' ד''ה וכתוב בנ''י) שכתב ע''פ הריטב''א שרבים‬465
‫חוששים שלא לצאת ברה''ר בט''ק אפילו שציציותיו כשרים אא''כ‬
‫ אולם הב''י‬,‫עושים באמצע הטלית אחיזות כדי לחבר שני צידי הבגד‬
.‫כתב דאין לחוש כלל ואין צורך לעשות אחיזות‬
.)'‫ וע' עוד בשו''ע סי' שא' (סעיף כט‬,)‫ רמ''א (סי' יג' ס''ב‬466
‫‪ 219‬‬ ‫‪El Talit en Shabat‬‬

‫‪espalda.467 De lo contrario no se considera que lo lleva‬‬

‫‪vestido.‬‬

‫‪ Aunque normalmente vestimos el Talit Gadol sobre las‬‬

‫‪demás prendas, está permitido caminar en la vía‬‬
‫‪pública vistiéndolo debajo del saco o del abrigo.468‬‬

‫‪ Aun cuando el Talit no tiene el tamaño adecuado está‬‬

‫‪permitido vestirlo en la vía pública.469‬‬

‫‪ 467‬ע' מ''ב (סי' שא' ס''ק קיב') מה שכתב בשם הט''ז והגר''ז‪ ,‬ואף‬
‫שהביא ג''כ שאר אחרונים המקילים‪ ,‬כל שמכסה עד למטה מכתפיו‬
‫נראה דיש להחמיר עכ''פ ברה''ר‪ ,‬דספק דאורייתא לחומרא‪.‬‬
‫‪ 468‬ע' מ''ב (סי' שא' ס''ק קיג')‪.‬‬
‫‪ 469‬מרן בב''י הביא דעת הרא''ש בשם הר''ח דכשיש בטליתו ציציות‬
‫פסולים‪ ,‬אם מתכוין להניחם בבגד כמות שהם‪ ,‬בטלים כלפי הבגד‪ ,‬ואם‬
‫מתכוין לתקנם (להניח ציציות בכנף הרביעי וכדו') יש להם חשיבות‬
‫ואינם בטלים (ועובר על איסור טלטול בשבת כדלקמן)‪ .‬וא''כ טלית‬
‫שאין בו שיעור הראוי מ''מ מותר לצאת בו לרה''ר שאינו מתכוין‬
‫להשתמש בציציות באופן אחר‪ ,‬וכן פסקו החזו''א (סי' ג' אות כח')‬
‫וההלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' לב')‪ .‬אמנם מרן (שו''ע סי' י'‬
‫ס''ז) פסק לענין בגד שסתומה מן הצדדים‪ ,‬דאם חציו פתוח וחציו סתום‪,‬‬
‫מחמירים להטיל בו ציציות מספק אבל אינו יוצא לרה''ר‪ .‬ומכאן הביא‬
‫ראיה הפמ''ג (סי' יג' א''א ס''ק ב') שיש לאסור לצאת עם ט''ק שאין בו‬
‫שיעור‪( ,‬וכן פסק המ''ב סי' יג' ס''ק ב') ועיין בס' תשובות והנהגות (ח''ב‬
‫סי' יג' דף יב') דס''ל דאין לתפוס דעת הרא''ש להלכה ע''ש‪ .‬אמנם‬
‫הרעק''א (סי' יג' ס''ב) תירץ דמרן בסי' י' מיירי באופן שדעתו להתיר‬
‫הציציות ולפתוח את הבגד ולהטילם שוב‪ ,‬וכ''כ בשו''ת שואל ומשיב‬
‫(ח''א סי' ב')‪ .‬ולשיטתם פשוט שיש להתיר ללבוש טלית שאין בו‬
‫כשיעור וכדעת הרא''ש‪.‬‬
El Talit en Shabat  220

Tzitziot Pesulim
La prohibición de transportar en la vía pública, incluye
objetos cosidos a las prendas. Sin embargo, cuando la
persona no le da importancia a estos objetos, o si el objeto
esta cosido en función de la prenda, no es necesario
desprenderlo.

En ocasiones se prohíbe vestir el Talit en la vía

pública, por considerarse que está transportando los
Tzitziot, como se explica a continuación.470

 Se permite vestir un Talit en la vía pública si sus Tzitziot

están en condiciones aptas, pues están en función de
la prenda. En caso que los Tzitziot no estén aptos
transgrede la prohibición de transportar.471 (además de

)'‫וע' עוד מה שכתב בס' תשובות והנהגות (ח''א סי' כ' ד''ה ונרא וכו‬
,‫ וצ''ע כי לא נראה שלזה התכוין המ''ב‬,‫ליישב דעת המ''ב באופן אחר‬
‫דבשער הציון ציין מקורו בפמ''ג והוא כתב בהדיה דהאיסור הוא מפני‬
.‫הציציות‬
‫ ע' מנחות (לז' ע''ב) דאם הטיל ציציות לג' כנפות ויצא לבוש בטלית‬470
,‫ והטעם דכיון שאינו מקיים בהם המצוה‬,‫זו לרה''ר בשבת חייב חטאת‬
.‫ ואם מטיל ציציות בד' כנפות מותר לצאת בהם בשבת‬,‫נחשבים כמשוי‬
.)‫ודינים אלו פסק מרן בסי' יג' (ס''א וס''ב‬
‫ מרן בשו''ע (סי' יג' ס''ב) כתב וז''ל אם היא מצויצת כהלכתה מותר‬471
.‫ ומשמע דאם אינה מצוייצת כהלכתה אסור‬,‫לצאת בה לרה''ר וגו' ע''כ‬
‫וכן פסקו המ''ב (סי' יג' ס''ק ב') וההלכה ברורה (סי' יג' ס''ק א') אמנם‬
‫ היינו שיכול להשתמש‬,‫דוקא אסור כשעדיין יש חשיבות לציציות‬
‫‪ 221‬‬ ‫‪El Talit en Shabat‬‬

‫‪la prohibición de vestir una prenda de cuatro puntas sin‬‬

‫‪Tzitziot).‬‬

‫‪ Si sale a la vía pública con un Talit que tiene Tzitziot‬‬

‫‪aptos, pero solo en tres de sus esquinas (o menos),‬‬
‫‪transgrede la prohibición de transportar en Shabat, ya‬‬
‫‪que no se considera que están colocados en función de‬‬
‫‪la prenda, siendo que ahora no cumple la Mitzvá de‬‬
‫‪Tzitzit.472‬‬

‫‪ Si los costados de la prenda no están abiertos en su‬‬

‫‪mayoría,473 los agujeros donde van los Tzitziot no están‬‬
‫‪en el lugar correcto, o los hilos que de ellos penden no‬‬
‫‪fueron colocados debidamente, se considera que está‬‬
‫‪transportando los Tzitziot.474‬‬

‫בציציות שנשארו (כגון שמצרף אותם עם ציציות אחרות וכדו') וכמו‬

‫שכתב הרא''ש בשם הר''ח (מובא בב''י)‪.‬‬
‫‪ 472‬שו''ע סי' יג' ס''א‪.‬‬
‫‪ 473‬ואם הטיל ציציות בבגד שחציו סתום וחציו פתוח פסק השו''ע (סי' י'‬
‫ס''ז) שאסור לצאת בו בשבת לרה''ר‪ ,‬וע' בחזו''א (סי' ג' אות כח') שפסק‬
‫להתיר בזה כי יש לו צורך בתליית הציציות אף שצרכו הוא מפני ספק‬
‫בהלכה‪ ,‬וגם הרעק''א (סי' יג' ס''ב) הרגיש בזה ומסביר דמיירי באופן‬
‫שדעתו להתיר הציציות ולפתוח את הבגד ולהטילם שוב וכנ''ל‪ ,‬ולפי‬
‫הרעק''א יוצא שאע''פ שעכשיו משתמש בציציות ויש לו צורך בטלייתן‪,‬‬
‫כיון שדעתו להסירם כדי לתקן הבגד נחשב כמשוי‪ ,‬ולכאורה ה''ה מי‬
‫שתפר כפתור במלבושו באופן שיכול להשתמש בו‪ ,‬אלא שדעתו לתקן‬
‫מיקום הכפתור במוצ''ש‪ ,‬יש לאסור לצאת בזה לרה''ר‪ ,‬וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 474‬אע''פ שלענין ט''ק שאין בו כשיעור פסק ההלכה ברורה להקל‪ ,‬בכל‬
‫הני פסק להחמיר (סי' יג' ס''ק א') וטעמו משום שאין דרך להתיר‬
‫‪El Talit en Shabat‬‬ ‫‪ 222‬‬

‫‪ En caso que todos los hilos se hayan cortado de‬‬

‫‪manera que no es posible usar ninguno de ellos en el‬‬
‫‪futuro, no existe la prohibición de transportar, ya que en‬‬
‫‪este caso los Tzitziot no tienen importancia alguna.475‬‬

‫‪o Según algunas opiniones, no se traspasa la‬‬

‫‪prohibición de transportar en Shabat, a menos‬‬
‫‪que piense utilizar alguno de estos hilos de‬‬
‫‪manera correcta, ya sea en otro Talit o en ese‬‬
‫‪mismo.476‬‬

‫‪o Otros opinan que siempre que el Talit tenga‬‬

‫‪Tzitziot Pesulim, se transgrede la prohibición de‬‬

‫הציציות שבט''ק שאין בו שיעור כלל‪ ,‬ובתיקונים אחרים יש חשש‬

‫שיתקן אותם (כמבואר בשו''ת אוצרות יוסף סו''ס לב')‪.‬‬
‫‪ 475‬ט''ז (סי' יג' ס''ק א') וכן פסקו בשמו רוב האחרונים וביניהם המאמר‬
‫מרדכי (סי' יג' ס''ק א') והמ''ב (סי' יג' ס''ק ג')‪.‬‬
‫‪ 476‬ע' במכתב שכתב הנצי''ב לחפץ חיים (שו''ת משיב דבר או''ח סי' ב')‬
‫שכתב וז''ל שאין חייב על חוטי לבן אלא באופן שהם כשרים ודעתו‬
‫להשלים עליהם‪ ,‬אבל אם הם פסולים‪ ,‬אפילו יש בהם איזה חוטין טובים‪,‬‬
‫מסתמא יתלוש את כולה ולא יטריח עצמו להתיר הקשורים‪ ,‬אם לא‬
‫שדעתו באמת לעשות כן או שאין לו להשיג ציציות כשרים אחרים‪ ,‬וזה‬
‫ברור עכ''ל‪ ,‬ע''ש שהאריך בזה‪ .‬ואף שדבריו מסתברים‪ ,‬קשה להקל נגד‬
‫המ''ב שכתב דאפילו אם נשארו איזה חוטים כשרים דעתו עליהם ולא‬
‫בטלי‪ ,‬ואפשר דבכרמלית יש לסמוך על הנצי''ב להקל‪.‬‬
‫ומ''מ נראה דדברי הנצי''ב לא נאמרו אלא באופן שכל הד' כנפות הם‬
‫פסולות‪ ,‬אבל באופן שיש כנף אחד כשר‪ ,‬דיכול להשאיר אותו כמות‬
‫שהוא מסתמא דעתו עליו‪ .‬ואף שיש שרצו לומר דבזמן הזה כל שבאים‬
‫להחליף ציציות כנף אחד מחליפים גם הציציות של הכנפות הכשרות‬
‫(דמ''מ מוכרח הוא לקנות ציציות לכל הכנפות) מ''מ לא נראה כן‪ ,‬שיש‬
‫טורח בהחלפתם‪.‬‬
‫‪ 223‬‬ ‫‪El Talit en Shabat‬‬

‫‪transportar en Shabat, incluso cuando no tenga‬‬

‫‪posibilidad alguna de volverlos a utilizar.477‬‬

‫‪ No es obligación revisarse los Tzitziot antes de salir a la‬‬

‫‪vía pública.478‬‬

‫‪ 477‬ע' בכף החיים (סי' יג' ס''ק א') שכתב בשם הפתחי עולם דאם עתיד‬
‫לפסוק הציציות‪ ,‬לא שייך לומר דבטלי לגבי הבגד‪ ,‬וכתב שכן משמע‬
‫דעת הלבוש והא''ר‪ .‬ולכן מסיק לדינא להחמיר כדבריו‪.‬‬
‫‪ 478‬כ''כ הב''י (סי' יג') בשם הרא''ש‪ ,‬וכן פסק הרמ''א (סי' יג' ס''ב)‪ .‬וע'‬
‫בכף החיים (סי' יג' ס''ק ו') דהמחמיר לבדוק תע''ב‪.‬‬
Capítulo XVI

Respeto al
Talit y sus
Tzitziot
Respeto al Talit y sus Tzitziot  226

Algunos objetos tienen santidad por sí mismos, como

el Tefilín, la Mezuzá y el Séfer Torá, por lo que merecen
un trato distinto a los demás objetos. El Talit y los Tzitziot
no tienen santidad por sí mismos, sin embargo, al
utilizarlos para cumplir la Mitzvá, se eleva su importancia y
debemos tratarlos con mayor respeto.

Las siguientes Halajot aplican únicamente, en Talitot

que les fueron puestos Tzitziot y Tzitziot que hayan sido
puestos en las prendas para cumplir la Mitzvá con ellos.
Por ello, si aún no los ha colocado, siendo que no han
recibido todavía ninguna importancia, no aplican estas
Halajot.479

Talit sin Tzitziot y Tzitziot

sueltos
 Un Talit o Tzitzit que fue vestido para cumplir con la
Mitzvá, aún si ahora ya no pueda vestirlo, no debe ser

‫ ולכאורה היה‬,)'‫ כן פסק המ''ב (סי' כא' ס''ק ב‬,‫ דהזמנה לאו מילתא היא‬479
‫ שהרי כיון שלא קיימו מצוה איתם‬,‫מקום להקל כל זמן שלא השתמשו בבגד‬
‫ אמנם מוכח במ''ב (סי' יא' בה''ל ד''ה יותר ארוך) ובחזון איש‬.‫הם בגדר הזמנה‬
‫ ומ''מ אפשר דאם‬.‫(סי' ג' ס''ק ג') דחל שם ציצית מיד אחר הטלתם בבגד ע''ש‬
.‫ וצ''ע בזה‬,‫התיר אותם קודם שלבש הבגד פקע חשיבותן‬
 227 Respeto al Talit y sus Tzitziot

usado como si fuera una toalla o un trapo, ni para

cualquier otro uso despectivo.480

 El Talit o Tzitzit no deben desecharse a la basura

directamente, sino dejarse a un lado, hasta que el
camión recolector sea quien lo tire, y es preferible tirarlo
a la Guenizá.481

o Según algunas opiniones el Talit Katán puede

tirarse a la basura directamente incluso con sus
Tzitziot puestos; aunque es correcto abstenerse
de hacerlo.482

o Es conveniente utilizar los Tzitziot que se cortaron

para otra Mitzvá, como de separador de libros de
Torá.483

‫ מרן בשו''ע (סי' כא' ס''ב) פסק שאסור לעשות תשמיש מגונה עם‬480
‫ וע' מה שכתבנו בחבורות‬,‫ וע' במ''ב (ס''ק ג') דה''ה בציציות‬,‫הטלית‬
.'‫שבסוף הספר סי' ה‬
'‫ ולדעת המ''ב שפוסק כהעולת תמיד (סי‬.)‫ רמ''א (סי' כא' ס''א בהג''ה‬481
‫כא' ס''ק ד') מותר לזרוק הטלית לאשפה ואף הציציות מותר לזורקם לדעת‬
‫ מרן לא התיר לזרוק אלא ציציות של מלבושי‬,‫ אמנם לפי הט''ז‬.‫מרן בס''א‬
‫ ולעולם אסור‬,‫ אבל לא של טליתות המיוחדות לקיים בהם המצוה‬,‫הדיוט‬
‫ וע' מה שכתבנו בחבורות שבסוף הספר‬.‫לזרוק הטליתות וכ''ש הציציות‬
.'‫סי' ה‬
‫ בט''ק אפשר לצרף גם דעת הפמ''ג (א''א סי' כא' ס''ק א') דט''ק נחשב‬482
.‫כבגד הדיוט‬
‫ ומ'מ נראה שאינו נכון להשתמש‬.‫ מ''א (סי' כא' ס''ק א') בשם מהרי''ל‬483
.)‫בציציות צמר כפתילות לנרות שבת (שו''ע סי' רסד' ס''א‬
Respeto al Talit y sus Tzitziot  228

Talit apto para cumplir la Mitzvá

 Mientras los Tzitziot están colocados en el Talit de
manera correcta adquieren mayor importancia que
cuando ya fueron retirados, por eso se prohíbe
utilizarlos para cualquier uso cotidiano, como para
amarrar cosas en ellos.484

 El Talit también adquiere esta importancia, ya sea Talit

Gadol o Talit Katán, por lo que está prohibido limpiar los
lentes con él, utilizarlo como Mejitzá u otras funciones
cotidianas.485

o Algunos sostienen que el Talit Katán, es permitido

utilizarlo para este tipo de usos, de cualquier
manera usar sus Tzitziot es prohibido.486

 Está permitido que el Baal Koré (quien lee el Séfer Torá)

señale la parte que está leyendo con sus Tzitziot, pues
usarlos para una Mitzvá está permitido.

.‫ שו''ע סי' כא' ס''א‬484

‫ אסור להשתמש‬,)'‫ לפי הט''ז שהבאנו בחבורות שבסוף הספר (סי' ה‬485
'‫ וכן כתב הפמ''ג (א''א סי‬,‫ ולפי העולת תמיד מותר‬,‫בטלית לתשמישי חול‬
.)'‫כא' ס''ק א‬
‫ דבט''ק אפשר לצרף דעת הפמ''ג (א''א סי' כא' ס''ק א') דט''ק נחשב‬486
‫ אבל כלפי הציציות אין שום היתר דמרן אסר‬,‫כבגד הדיוט כנ''ל‬
.‫להשתשמש בציציות אפילו של מלבוש הדיוט‬
 229 Respeto al Talit y sus Tzitziot

Entrar al sanitario con el Talit

 No se permite ingresar al sanitario con el Talit Gadol
vestido, aún si no pretende hacer sus necesidades, sino
para lavarse las manos o cualquier otra acción, por lo
que debe quitárselo antes de entrar.487

 No se debe ingresar al Talit Gadol al sanitario incluso si

no lo lleva puesto, sin embargo en cuanto al Talit Katán
es permitido hacerlo.488

o Según algunas opiniones aun cuando no tiene

puesto el Talit Katán, no debe ingresarlo al
sanitario.489

 En cuanto al Talit Katán, está permitido entrar al baño y

hacer sus necesidades mientras lo lleva puesto, solo es
necesario que esté cubierto con otra prenda (como lo
vestimos regularmente). En caso que no esté cubierto
el Talit Katán, es necesario al menos cubrir sus Tzitziot
ya sea con las manos o de cualquier otra manera.490

‫ ואף שמן הדין יש מקום להקל כמו שבארנו בחבורות שבסוף הספר‬487
‫ מ''מ כתב השו''ת גנת ורדים (או''ח כלל ב' סי' כה') שנהגו בט''ג‬,'‫סי' ה‬
.‫ ומוכח מדבריו שאפילו לבית הטבילה אין נכנסים עם הט''ג‬,‫סלסול יתרה‬
.'‫ ע' בחבורות שבסוף הספר סימן ה‬488
.)'‫ אז נדברו (ח''ח סי' נ‬489
.'‫ ע' בחבורות שבסוף הספר סימן ה‬490
Respeto al Talit y sus Tzitziot  230

Retirar los Tzitziot de un Talit

Se considera una falta retirar los Tzitziot del Talit en el
que están puestos. Por eso, sólo se permite bajo ciertas
circunstancias.491

 Está permitido quitar los Tzitziot de un Talit para ponerlo

en otro,492 incluso de un Talit Gadol al Talit Katán,493 sin
embargo, cuando es fácil conseguir otros Tzitziot, es
correcto no quitarlos para que las dos prendas se
queden con sus Tzitziot.494
 Solo se permite pasar los Tzitziot de una prenda a otra
cuando las dos están obligadas de Tzitzit al mismo
nivel, por lo tanto:
 Se prohíbe pasar los Tzitziot de un Talit de un adulto a
uno que pertenece a alguien menor de Bar Mitzvá.495
 Se prohíbe pasar Tzitziot de una prenda que tiene el
tamaño suficiente a una prenda demasiado chica.496

.)‫ ע' בשבת (כב' ע''א) ובמנחות (מא' ע''ב‬491

.‫ שו''ע סי' טו' ס''א‬492
'‫ וכ''כ הכף החיים (סי' טו‬,‫ מ''ב (סי' טו' ס''ק א') בשם הארצות החיים‬493
.)'‫אות א‬
‫ כן פסק הפמ''ג (מ''ז סי' טו' ס''ק ב') כדי לחוש לדעת שמואל דציצית‬494
'‫ וכן הסכימו המ''ב (סי' טו' ס''ק ב') והכף החיים (סי‬,‫הוא חיוב על החפצא‬
.)'‫טו' אות ד‬
‫ מפני שהילדים חייבים‬,‫ מ''ב (סי' טו' ס''ק א') בשם הארצות החיים‬495
.‫בציצית רק מדרבנן‬
.‫ ע' לעיל פרק א' בענין שיעור הטלית‬496
‫‪ 231‬‬ ‫‪Respeto al Talit y sus Tzitziot‬‬

‫‪ Es adecuado abstenerse de pasar Tzitziot de una‬‬

‫‪prenda de lana a otra de otro material.497‬‬
‫‪ Se permite quitar los Tzitziot de un Talit para colocar‬‬
‫‪otros mejores en su lugar (estéticos, resistentes, de‬‬
‫‪mejor material, etc.) o si se cortaron parte de sus Tzitziot‬‬
‫‪y quiere poner unos completos.498‬‬

‫‪ Se permite quitar los Tzitziot para lavar el Talit, si es‬‬

‫‪necesario hacerlo.499‬‬

‫‪ 497‬ע' בפמ''ג (סי' טו' א''א ס''ק ב') שהסתפק אם מותר להעביר ציציות‬
‫מבגד צמר שחיובו דאורייתא לבגד של שאר מינים שחיובם דרבנן‬
‫כמבואר בשו''ע (סי' ט' ס''א)‪ .‬והארצות החיים (סי' טו' ס''א) פסק להקל‬
‫והביא ראיה מסי' תרעד' ס''א‪ ,‬שפסק מרן דמותר להדליק נר מנר אע''פ‬
‫שנר השני אינו חיוב אלא הידור מצוה ע''ש‪ ,‬ואע''פ שהרמ''א חלק על מרן‪,‬‬
‫אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דכיון שמהרמ''א סובר שחיוב בגד של שאר‬
‫מינים הוא דאורייתא‪ ,‬ונמצא שבנידון דידן גם מרן וגם הרמ''א מתירים‪.‬‬
‫ואח''כ מצאתי בספר הלכה ברורה שהביא בשם ספר הציצית – הלכה‬
‫פסוקה (סי' טו' עמוד רפז') שיש לדחות דברי הארצות החיים‪ ,‬שהרי בנר‬
‫חנוכה אין המצוה הראשונה מתבטלת‪ ,‬מה שאין כן בנידון דידן דכשיתיר‬
‫הציציות מהבגד הראשון המצוה מתבטל‪.‬‬
‫‪ 498‬כן פסקו המ''א (סי' טו' ס''ק ב') והט''ז (סי' טו' ס''ק ב') והמ''ב (סי'‬
‫ט''ו ס''ק ג')‪ ,‬וכן עיקר בין האחרונים‪ .‬אולם עיין בפסקי תשובות (ר' סי'‬
‫טו') שכתב להחמיר כדעת המור וקציעה ועוד כמה אחרונים דס''ל שאין‬
‫להתיר הציציות כלל אא''כ נפסקו כמה חוטים‪ ,‬דאע''פ שהוא עדיין כשר‬
‫יש מקום להחמיר ולתקנם ע''ש‪ .‬וע' בכף החיים (סי' טו' אות ח') שדחה‬
‫דברי המו''ק כי הביא הרבה אחרונים שפסקו כדעת המ''א‪.‬‬
‫‪ 499‬ע' במ''ב (סי' כא' ס''ק טז') שכתב שהמחמירים שלא לכבס הטלית על‬
‫ידי אינו יהודי משום בזיון‪ ,‬יכולים להתיר הציציות ואח''כ לתת אותו לא''י‬
‫לכבסו‪ .‬ע''כ דס''ל שכל זמן שיש צורך לכבס הטלית וא''א לכבסו עם‬
‫‪Respeto al Talit y sus Tzitziot‬‬ ‫‪ 232‬‬

‫‪ Solo está prohibido quitar los Tzitziot de una prenda que‬‬
‫‪está obligada de Tzitzit, pero si se trata de un Talit que‬‬
‫‪se deterioró de manera que ya no se puede vestir, o el‬‬
‫‪Talit destinado para entera al difunto, está permitido‬‬
‫‪quitar sus Tzitziot.500‬‬

‫‪ Si la prenda está en condiciones de vestirse, aunque no‬‬

‫‪pretenda usarla más, tiene prohibido quitar los‬‬
‫‪Tzitziot.501‬‬

‫‪ Si pretende vender la prenda a un no judío deberá‬‬

‫‪quitarle sus Tzitziot previamente, pues está prohibido‬‬
‫‪vendérsela con sus Tzitziot. (como explicamos en el‬‬
‫‪capítulo seis), y no se considera que es falta de respeto‬‬
‫‪quitar sus Tzitziot, pues al pasar a propiedad del no‬‬
‫‪judío, deja de estar obligado de Tzitzit.502 No obstante,‬‬

‫הציציות‪ ,‬מותר להתירן ואינו נחשב שמבזה את הציצית‪ .‬ונראה דה''ה אם‬
‫על ידי הכביסה יתקלקלו קצת הציציות דמותר להתירם‪.‬‬
‫‪ 500‬לענין טליתות של מתים כן כתב הב''י (סי' טו') בשם התוס'‪ ,‬וכן פסק‬
‫הרמ''א (סי' טו' ס''א)‪ .‬ולענין טלית שנתבלה דמותר להתיר הציציות כן‬
‫פסקו המ''ב (סי' טו' ס''ק ג') והכף החיים (סי' טו' אות יב') בשם הארצות‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪ 501‬אע''פ שכתבנו לעיל שמותר להתיר הציציות מטלית שנתבלה‪ ,‬נראה‬
‫דדוקא התירו בטלית שנתבלה שאינו ראוי ללובשו כלל‪ ,‬אבל אם הבגד‬
‫ראוי ללבישה אע''פ שהוא אינו חפץ ללבשו לעולם נראה שיש להחמיר‬
‫שלא להתיר הציציות כי עדיין לא בטלה המצוה‪ .‬ואם מפקיר את הטלית‬
‫לכאורה יהיה מותר להתיר הציציות‪ ,‬דדינו כטלית של מתים דפטור‬
‫מלהטיל ציצית וצ''ע‪.‬‬
‫‪ 502‬כן פסק המ''א (סי' טו' ס''ק ב') וכתב שכן משמע בגמ' (מנחות מג')‬
‫בברייתא שא''א למכור טלית מצוייצת לעכו''ם עד שיתיר ציציותיה‪,‬‬
‫ומסביר המחצית השקל שכיון שלא כתבה הברייתא ''עד שיתיר ציציותיה‬
 233 Respeto al Talit y sus Tzitziot

si la va a vender a un Yehudí, está prohibido quitarle los

Tzitziot, 503 aun cuando sabe que su compañero tiene
intensión504 de cambiarlos.

 En los casos que se permite retirar los Tzitziot para

ponerlos en otra prenda, es solo en caso de que tenga
preparada la prenda donde los va a colocar. Así mismo,
cuando quita los Tzitziot para cambiarlos por unos
mejores, es necesario que tenga listos los Tzitziot que
va a colocar. De no ser así, deberá esperar hasta que
esté disponible la otra prenda o los otros Tzitziot para
quitarlos.505

 Cuando se permite quitar los Tzitziot para poner unos

mejores en su lugar, es conveniente cortarlos de
manera que no se deshagan las vueltas que conforman
la trenza del Tzitzit.506

‫ וכן פסק‬.‫ ע''כ דמותר להתירם בלי להטילם בבגד אחר‬,''‫ויתנם בבגד אחר‬
.)'‫המ''ב (סי' טו' ס''ק ג‬
‫ וז''ל כשמוכר טלית לחברו אסור‬,‫ כ''כ המ''א (שם) בשם השאלתות‬503
‫ וכן הסכימו לדין זה‬,‫ליטול הציצית אא''כ רוצה לקבעו בטלית אחר ע''כ‬
.)'‫המ''ב (שם) ושאר האחרונים (ע' בכף החיים סי' טו' אות יא‬
‫ דהברכי יוסף (סי' טו' ס''ק ד') אוסר‬,‫ אע''פ שיש מחלוקת בדבר‬504
‫ הסכימו האחרונים להחמיר כהברכי‬,‫והעולת תמיד (סי' טו' ס''ק ב') מתיר‬
.)‫ כמבואר במ''ב (שם) ובכף החיים (שם‬,‫יוסף‬
‫ כמו שכתב הכף החיים (סי' טו' אות ד') בשם‬,‫ דחיישינן לפשיעותא‬505
.‫מהר''י נחום‬
‫ דאם הציציות הם‬,‫ ע' במ''ב (סי' טו' ס''ק ג') בשם העולת תמיד והא''ר‬506
‫שלמות יש להזהר להתיר הכריכות ולא להפסיקן ולקרוע אותן כדי שלא‬
‫‪Respeto al Talit y sus Tzitziot‬‬ ‫‪ 234‬‬

‫‪Varios‬‬
‫‪ Se debe tener precaución de no arrastrar los Tzitziot‬‬
‫‪sobre el piso, sobre todo si existe posibilidad de que‬‬
‫‪sean pisados o si lo hace de manera constante.507‬‬

‫יכלה אותן דכיון דאחרים יכולים להשתמש בהן אין לכלותן‪ ,‬ואח''כ כתב‬
‫בשם החיי אדם דאם קשה לו הטירחה יכול להפסיקן ואין בזה משום בל‬
‫תשחית כיון שאינו עושה דרך השחתה‪ .‬ונראה דבימינו שאין דרך‬
‫להשתמש שוב בציציות‪ ,‬אפשר דאין צורך להחמיר כלל‪ .‬ומאידך בספר‬
‫לב חיים (ח''א סוף סי' צד') כתב דכיון שאנחנו נוהגים לרמז את שם ה'‬
‫בכריכות‪ ,‬עדיף יותר לחתוך הציציות ולא להתיר הכריכות כדי שלא יפריד‬
‫את שם ה' (אע''פ שאין איסור בדבר) ע''ש‪.‬‬
‫‪ 507‬הנה הב''י (סי' כא' ד''ה כתב האגור וכו') הביא מה שכתב האגור בשם‬
‫ההגהות מרדכי‪ ,‬וז''ל כל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא‬
‫השמד עכ''ל‪ ,‬ולכן פסק בשו''ע (סי' כא' ס''ד) שיש להזהר שלא לגרור הציציות‪.‬‬
‫והקשה המ''א (ס''ק ג') דמהגמ' בברכות (יח‪ ).‬משמע שאין להקפיד שלא יגררו‬
‫הציציות כי אם בבית הקברות‪ ,‬והביאו דין זה הטור והשו''ע בסי' כג'‪ ,‬ועוד הקשה‬
‫המ''א דאמרינן בגמ' שבן ציצית הכסת היו ציציותיו נגררים ע''ג כרים‪ ,‬ומשמע‬
‫דהציציות של שאר האנשים היו נגררים על הארץ‪ .‬ותירץ הקושיות בדוחק‪,‬‬
‫ואח''כ כתב דאפשר דמה שפסק מרן בסי' כא' היינו שלא יגררו הציציות בשעת‬
‫הלבישה אבל אם נגררין אח''כ דרך הילוכן אין בזה ביזיון‪.‬‬

‫ובכף החיים (סי' כא' אות יח') הביא כמה תירוצים באחרונים‪ ,‬ויש נ''מ לדינא‪:‬‬
‫הנהר שלום כתב דהאגור לא קאמר אלא באופן שהם נגררים תמיד אבל אם הוא‬
‫לובש אותו באופן שלא יהיו נגררים אף אם פעם נגררו הציציות אין קפידא‪,‬‬
‫ובספר מצת שמורים כתב דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה‪ ,‬אלא הטעם שלא‬
‫ידרוס עליהם ויפסדו‪ ,‬ובספר מאמר מרדכי כתב שאין ביזיון אלא אם כן דורך‬
‫עליהם אבל אם רק נגררים מותר (הכל מבואר בכה''ח שם)‪.‬‬
‫‪ 235‬‬ ‫‪Respeto al Talit y sus Tzitziot‬‬

‫‪ Si ve que los Tzitziot de otro están siendo pisados, se‬‬

‫‪les debe dar aviso para corregir la situación.508‬‬

‫‪ Se debe tener precaución de no sentarse sobre los‬‬

‫‪Tzitziot, pues se considera una falta de respeto, pero‬‬
‫‪sentarse sobre la tela del Talit mismo se permite.509‬‬

‫‪ Se permite que el no judío lave los Tzitziot, aunque‬‬

‫‪algunos se abstienen de hacerlo.510‬‬

‫ומ''מ לכתחילה יש להזהר שלא יגררו הציציות כלל כפשטות דברי האגור‪ ,‬וכדעת‬
‫המ''א בתירוצו הראשון‪.‬‬

‫‪ 508‬כ''כ העוד יוסף חי (ש''א לך לך אות ג')‪ .‬וע' בספר הלכה ברורה (סי'‬
‫כא' ס''ק י') שפסק בשמו דאם רואה בחברו שציציות נגררות על הארץ‬
‫יודיענו כדי שיגביהן‪ ,‬ואע''פ שבעוד יוסף חי לא פסק כן אלא למי שרואה‬
‫את חברו שדורס ציציותיו‪ .‬ונראה דההלכה ברורה הבין שהעוד יוסף חי‬
‫ס''ל דדברי האגור נאמרו בעיקר כשיש חשש שידרוס אותם (דבעוד יוסף‬
‫חי כתב וז''ל יש ליזהר כשלובש טלית גדול שלא יהיו הציציות נגררים‬
‫על גבי קרקע וכ״ש כשהוא מהלך עכ''ל מוכח דיש יותר חשש כשהוא‬
‫מהלך‪ ,‬ואפשר דטעמו מפני שאז יש חשש שידרוס אותם)‪ ,‬לכן לפי‬
‫הפוסקים דס''ל שיש להזהר תמיד א''כ גם כשחברו לא דורסם יש להודיעו‪.‬‬
‫ופשוט שבמקום שחברו יתבייש על כך אינו ראוי להחמיר כההלכה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫‪ 509‬עוד יוסף חי (לך לך אות ג')‪.‬‬
‫‪ 510‬כ''כ מרן בב''י בסוף סי' כא'‪ ,‬וכן דעת הדר''מ‪ ,‬אולם יש מדייקים‬
‫מהרמ''א (סי' כא' ס''ג) להחמיר כמבואר במ''ב (סי' כא' ס''ק יז')‪ ,‬מאידך‬
‫בספר הלכה ברורה (סי' כא' אות ט') כתב שהמנהג להקל בזה‪ .‬ומ''מ ע'‬
‫בכף החיים (סי' כא' אות יז') שסיים דהמחמיר תבא עליו ברכה‪.‬‬
Respeto al Talit y sus Tzitziot  236

 Si la ropa de los menores se ensuciaron de manera que

representa una falta de respeto juntarlas con el Talit, es
apropiado lavar el Talit por aparte, aun tratándose del
Talit Katán.511

.)'‫ ספר אז נדברו (ח''ח סי' נ‬511

Capítulo XVII

Donde hay un
muerto
‫‪Donde hay un muerto‬‬ ‫‪ 240‬‬

‫‪Siendo que los difuntos no pueden cumplir con los‬‬

‫‪preceptos de la Torá, fuimos advertidos de no hacer‬‬
‫‪algunas Mitzvot delante de ellos, ni en la zona donde están‬‬
‫‪enterrados, ya que nuestros sabios consideraron que es‬‬
‫‪presunción hacerlo.512 Esta conducta solamente aplica en‬‬
‫‪muertos judíos, pues ellos son quienes estaban obligados‬‬
‫‪de hacer Mitzvot en vida.‬‬

‫‪En lo que respecta a la Mitzvá de Tzitzit, sólo se‬‬

‫‪prohíbe cumplirla cuando los Tzitziot están a la vista, pero‬‬
‫‪si están bajo la ropa está permitido.513‬‬

‫‪ 512‬שו''ע יו''ד סי' שסז' ע''ש‪.‬‬

‫‪ 513‬הנה מרן הב''י (סי' כג') כתב וז''ל ואיכא לעיוני בט''ק שאדם לובש‬
‫תחת למדיו אם מותר להכנס בו לבית הקברות דאפשר דעד כאן לא‬
‫קאמר ה''ר יונה אלא בלובשו על בגדיו דמיתחזי‪ ,‬אבל כשלובשו תחת‬
‫בגדיו כיון דלא מתחזי ליכא משום לועג לרש וכו' עכ''ל‪ ,‬וכבר כתב‬
‫ההלכה ברורה (שו''ת אוצרות יוסף סי' כז') שלכאורה מרן סתר את‬
‫עצמו דבשו''ע (סי' ח' סעיף יא') פסק דעיקר מצות טלית קטן ללובשו על‬
‫בגדיו‪ .‬ומכאן הוכיח שהמנהג לכסות הט''ק תחת בגדיו‪ ,‬ואח''כ הוסיף‬
‫דמשמע מדברי כל האחרונים שהמנהג לא רק לכסות את בגד הטלית‬
‫אלא אף את הציציות שבו‪.‬‬
‫וכך רצה להסביר ההיתר דלהכנס בבית הקברות כשלבוש בט''ק‪ .‬אמנם‬
‫נראה דעדיין צ''ב מה שפסק הט''ז (סי' כא' ס''ק ג') להתיר להכנס לבית‬
‫הכסא לבוש בט''ק כי הוא מכוסה ע''ש‪ ,‬ואף את''ל דהמנהג לכסות‬
‫הציציות מתחתת לבגדיו כדברי ההלכה ברורה‪ ,‬בבית הכסא ע''כ נמצאים‬
‫מגולים‪ ,‬ולכן תירץ הרב יוסף טוויל שליט''א דכיון שבגד הטלית מכוסה‬
‫לא ניכר שהם ציציות מיוחדים למצוה ולכן מותר להכנס בהם לבית‬
‫הכסא (ע' באריכות בענין הזה בחבורות שבסוף הספר סי’ ה')‪ ,‬וא''כ‬
‫‪ 241‬‬ ‫‪Donde hay un muerto‬‬

‫‪ Está prohibido llevar los Tzitziot del Talit Katán visibles,‬‬
‫‪cuando está a menos de 1.92 metros514 de distancia del‬‬
‫‪cuerpo sin vida o de la tumba,515 sin distinción de sexo‬‬
‫‪o edad del difunto.516‬‬

‫לכאורה היה מקום לומר כן גם בנידון דידן שהרי דוקא אסרו בציציות‬
‫של טליתות שלובשים לצורך מצוה כמבואר בשו''ע (סי' כג' ס''א)‪ .‬וכן‬
‫משמע שהוא דעת המ''ב שכתב (סי' כג ס''ק ג') וז''ל ומה''ט גם ט''ק‬
‫שלובשו תחת למדיו אין בו משום לועג לרש כיון שהוא מכוסה‪ ,‬אם לא‬
‫שהולך בלי לבוש העליון גם בהם אסור עד שיתחבם בהכנפות עכ''ל‪.‬‬
‫מוכח שאם הטלית מגולה צריך לתחוב הציציות בהכנפות ולכסותם‪ ,‬אבל‬
‫אם הטלית מכוסה לא צריך לכסות הציציות‪ ,‬ע''כ דס''ל שכל זמן שהבגד‬
‫מכוסה מותר להכנס לבה''ק אף שהציציות מגולים‪.‬‬
‫אמנם בלשון השו''ע (סי' כג' ס''א וכן ביו''ד סי' שסז' ס''ד) משמע דעיקר‬
‫ההיתר הוא משום הציציות ולא משום בגד הטלית‪ ,‬וע' בב''ח (יו''ד סי'‬
‫שסז') שכתב שנהגו היתר בט''ק כיון שהציציות מכוסות‪ ,‬ולכאורה‬
‫משמע כדברי ההלכה ברורה‪ .‬וצ''ב דעת הב''ח‪ ,‬דבסי' כג' כתב דאין‬
‫איסור להכנס לבית הקברות לבוש בט''ק מאחר שהוא מכוסה במלבוש‬
‫שאין בו ציצית ע''ש‪ ,‬ומשמע דההיתר משום בגד הטלית‪.‬‬
‫ולכן נראה דלא התירו להכנס לבית הקברות כשהציציות מגולים אף‬
‫שהבגד מכוסה (ורק בבה''כ התירו דא''א בלאו הכי)‪ ,‬אלא שהיה דרכם‬
‫ללבוש בגד עליון שהיה מכסה גם הציציות כדמוכח למעיין בס' עוד יוסף‬
‫חי (פ' בראשית אות י' ע''ש)‪ .‬ולפי זה אין סתירה בדברי הב''ח‪ .‬ואח''כ‬
‫מצאתי שכן תירץ ההלכה ברורה (שם עמוד קיג') בדעת המ''ב‪.‬‬
‫‪ 514‬שהם ד' אמות לפי הר''ח נאה‪.‬‬
‫‪ 515‬שו''ע סי' כג' ס''ג‪.‬‬
‫‪ 516‬ע' במ''ב (סי' כג' ס''ק ה') שפסק דבקבר של קטן יש להחמיר‪ ,‬דשמא‬
‫נשמת אדם גדול היה‪ ,‬אולם בקבר של אשה ליכא משום לועג לרש‪.‬‬
‫‪Donde hay un muerto‬‬ ‫‪ 242‬‬

‫‪o En lo que respecta al Talit Gadol, hay quienes‬‬

‫‪acostumbran a no vestirlo en esta situación aun‬‬
‫‪ocultando sus Tzitziot.517‬‬

‫‪ Si no está dentro de 1.92 metros del cuerpo, pero se‬‬

‫‪encuentra en el mismo cuarto, también es necesario‬‬
‫‪ocultar los Tzitziot,518 aun tratándose del cuerpo de una‬‬
‫‪mujer.519‬‬

‫‪ Al momento de cargar la camilla donde está el cuerpo,‬‬

‫‪se permite tener los Tzitziot descubiertos, siempre y‬‬
‫‪cuando el cuerpo del difunto vista un Talit que podría‬‬
‫‪ser apto incluso para alguien vivo.520 No obstante, hay‬‬
‫‪quienes prohíben también en esta situación.521‬‬

‫ועיין בכף החיים (סי' כג' אות ג') שהביא מחלוקת בדבר ומשמע שנוטה‬
‫להחמיר‪ ,‬וכן המנהג כאן במקסיקו להחמיר בכל ענין‪.‬‬
‫‪ 517‬עיין בערוך השלחן (סי' כג' ס''ק ג') ומוכח דאם מכסה כל הטלית‬
‫גדול שרי‪ ,‬וכן הפמ''ג (א''א סי' כג' ס''ק ב') אוסר להכנס בט''ג לבה''ק‬
‫אף אם הציציות מכוסות‪ .‬אמנם המ''ב (סי' כג' ס''ק ג') מתיר אם מחביא‬
‫את הציציות של הט''ג‪ ,‬וכן פסק הכף החיים (סי' כג' אות ח')‪ ,‬וכן משמע‬
‫מפשטות דברי מרן שלא חילק בין ט''ג לט''ק‪.‬‬
‫‪ 518‬ע' במ''ב (סי' מה' ס''ק ב') שהביא מחלוקת אחרונים האם כל החדר‬
‫שהמת מונח בו נחשב כד' אמות לענין זה‪.‬‬
‫‪ 519‬אע''פ דיש ס''ס להקל‪ ,‬דשמא אין להחמיר כי אם בתוך ד' אמות ואף‬
‫את''ל דכל החדר נחשב כד' אמות‪ ,‬שמא דוקא אסור בגוף של איש ולא‬
‫של אשה כנ''ל מ''מ דעת הרב יוסף טוויל שליט''א דאין לסמוך על זה‬
‫כיון שקל להזהר‪.‬‬
‫‪ 520‬שו''ע סי' כג' ס''ג‪.‬‬
‫‪ 521‬ע' במ''א (סי' כג' ס''ק ב') שהקשה‪ ,‬שהרי מרן פסק שנוהגים להטיל‬
‫ציציות בטליתות של מתים גם בקבר‪ ,‬ואוסר ללך בתוך ד' אמותיו ע''ש‪,‬‬
‫ועוד צ''ע דמאי שנא אם יש למת ציצית או לא‪ ,‬הרי מ''מ אינו מקיים‬
‫‪ 243‬‬ ‫‪Donde hay un muerto‬‬

‫‪ También en el panteón, se deben ocultar los Tzitziot,‬‬

‫‪aunque se encuentre a más de 1.92 metros de distancia‬‬
‫‪de cualquier tumba.522‬‬

‫‪ Si está en la orilla del panteón, de manera que no está‬‬

‫‪rodeado de tumbas, algunos permiten descubrirse los‬‬
‫‪Tzitziot, no obstante es correcto abstenerse.523‬‬

‫מצוה שהרי הוא פטור מן המצוות‪ .‬לכן פסק המ''ב (סי' כג' ס''ק ז') בשם‬
‫האחרונים להחמיר‪ .‬וע' בכף החיים (סי' כג' אות ו') מה שכתב ליישב‬
‫דברי מרן וע' עוד תירוץ בשו''ת משיב דבר (ח''א סי' מז')‪ .‬לכן אין לנו‬
‫להורות להחמיר נגד מרן השו''ע‪ ,‬והמחמיר תע''ב‪.‬‬
‫‪ 522‬שו''ע (סי' כג' ס''א)‪.‬‬
‫‪ 523‬מרן בשו''ע (סי' כג' ס''ג וסי' מה ס''א) פסק דבתוך בית הקברות יש‬
‫לחוש משום לועג לרש‪ ,‬ואפילו שאינו בתוך ד' אמות של מת (כן דייק‬
‫הט''ז סי' מה' ס''ק א')‪ ,‬אמנם הב''ח הקשה דבגמ' משמע שדוקא בתוך ד'‬
‫אמות של מת אסרו ולא בכל בה''ק ולכן פסק להקל להכנס לבה''ק כל‬
‫זמן שאינו בתוך ד' אמות של איזה מת‪ .‬מאידך המאמר מרדכי (סי' מה'‬
‫אות א') חלק על הב''ח והסביר דכיון שיש הרבה קברות‪ ,‬קל מאוד‬
‫שיבוא ליכנס בתוך ד' אמות של מת ולכן מן הדין אסרו בכל בה''ק‪ ,‬ודעת‬
‫הט''ז (שם) שאין איסור מן הדין אלא שהטור ס''ל דראוי להחמיר שלא‬
‫להכנס לכל בה''ק שמא יתקרב לד' אמות של איזה מת‪ .‬ויוצא נ''מ‬
‫ביניהם‪ ,‬דלפי המאמר מרדכי משמע דאם הגיע זמן קר''ש והוא בבה''ק‬
‫חייב לומר‪ .‬וע' במ''א (ע' מחצית השקל ופמ''ג) ובכף החיים (סי' מה'‬
‫סק''א) דג''כ פסקו להחמיר נגד הב''ח‪.‬‬
‫ולענין הלכה אף שבבה''ל (סי' מה' ד''ה אסור וכו') נוטה להקל כדעת‬
‫הב''ח‪ ,‬ע' במ''ב (סי' מה' ס''ק א') שפסק דבתוק בה''ק טוב להחמיר אף‬
‫שהוא רחוק מהקברות יותר מד' אמות כל שהוא מסובב מקברות‪ ,‬אבל‬
‫אם הוא בקצה של הבה''ק מעיקר הדין יש להקל ומ''מ טוב להחמיר‪ ,‬וכן‬
‫‪Donde hay un muerto‬‬ ‫‪ 244‬‬

‫‪ Si está a menos de 1.92 metros de una tumba pero la‬‬

‫‪barda del panteón se encuentra de por medio, no es‬‬
‫‪necesario ocultar sus Tzitziot.524‬‬

‫‪ Se permite rezar cerca de las tumbas de los Tzadikim‬‬

‫‪aún con Talit y Tefilín puestos. Sólo en caso que se‬‬
‫‪encuentren dentro de un panteón está prohibido, a‬‬
‫‪causa de las demás tumbas.525‬‬

‫דעת ההלכה ברורה (סי' כג' בירור הלכה ס''ק ב')‪ .‬ונלע''ד דס''ל שלפי‬
‫הט''ז שאין איסור מן הדין בכל בה''ק אין להחמיר אא''כ יש חשש‬
‫מציותי‪ ,‬אבל אם הוא רחוק מהקברות אין להחמיר‪.‬‬
‫‪ 524‬מרן בשו''ע (סי' כג' ס''ג וסי' מה' ס''א) פסק שבתוך הבית הקברות‬
‫יש לחוש משום לועג לרש‪ ,‬ומאידך ביו''ד (סי' רפב' ס''ד וסי' שעו' ס''ד)‬
‫מוכח דלאו דוקא בתוך בית הקברות‪ ,‬אלא גם כשהוא סמוך לבה''ק (ד'‬
‫אמות) יש לחוש משום לועג לרש‪ .‬ולכן פסק המ''א (סי' מה' ס''ק א')‬
‫להחמיר‪ .‬ומ''מ אם יש מחיצה בנו לבין בה''ק אין איסור כלל אפילו תוך‬
‫ד' אמות של הקבר כמבואר בשו''ע (יו''ד סי' שסז' ס''ו)‪.‬‬
‫‪ 525‬כן פסק בס' פסקי תשובות (סי' כג' אות א') והטעם כי אמרינן דהוא‬
‫עושה המצוה או התפלה לכבוד המת‪ ,‬וא''כ ליכא משום לועג לרש‬
‫כמבואר בשו''ע יו''ד (סי' שסז' ס''ג וסי' שמד' סעיף יז')‪ .‬אבל כשהצדיק‬
‫קבור בתוך בית הקברות‪ ,‬יש לאסור משום שאר המתים הנמצאים שם‪.‬‬
‫(וצ''ע מה שנוהגים לקרוא פסוקי תהילים בבה''ק לכבוד המת‪ ,‬דלכאורה‬
‫כיון שקוראים אותם בתוך בית הקברות יש משום לועג לרש‪).‬‬
‫נא •‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‬

‫וס''ל דאחרי הטלת הציציות לא מהני לקשור עוד חוט בציציות אפילו‬
‫שקשר אותו כשעדיין לא נפסלו‪.‬‬

‫ואפשר דמחלוקת זו תלויה במחלוקת שהזכרנו לעיל בהבנת‬

‫המ''א‪ ,‬דלפי המ''ב מותר לתפור שני בגדים כשיש להם שיעור אפילו‬
‫שניטלו הציציות בכל בגד בנפרד‪ .‬וס''ל למ''ב דכל שלא נפסל הבגד‬
‫יכול להוסיף לו ממקום אחר ואין משום תולמ''ה כיון דלא נפסל מעולם‪,‬‬
‫וה''ה בציציות כאן‪ .‬אולם החזו’’א ס''ל דאסור להוסיף על הבגד ממקום‬
‫אחר אפילו שלא נפסל‪ ,‬דכל שמביא ממקום אחר נחשב כעשיה חדשה‬
‫ויש משום תולמ''ה‪ .‬וה''ה כשקושר חוט על הציציות אפילו שלא היו‬
‫פסולים‪ ,‬דכיון שמביא ממקום אחר הוי עשיה חדשה והוי תולמ''ה‪.‬‬

‫ומצאתי כאן מקום לומר דלא כל העשיות הנעשות בפסול הם‬

‫בגדר תולמ''ה‪ ,‬שהרי כתוב באור זרוע )סי' רפט'( שר''י הלבן הכשיר‬
‫סוכה שנעשה בתוך הבית תחת התקרה ורבינו ברוך חלק עליו ופסלה‬
‫משום תולמ''ה‪ ,‬והרמ''א בסי' תרכו' פסק כר''י הלבן‪.‬‬

‫וכמה אחרונים למדו מהר''י הלבן דכל שאין הפסול במצוה עצמה‬
‫אלא מחמת דבר צדדי לא אמרינן תולמ''ה‪ ,‬ואפשר שמטעם זה מי‬
‫שהטיל ציציות בבגד שאולה ואחר כך קנה אותה אין משום תולמ''ה‪.‬‬
‫ועיין בפמ''ג )סי' יח'( דמסתפק במי שייחד מלבושו למלבוש לילה‬
‫והיטיל בו ציציות האם כשמיחד אותה ליום צריך להתיר הציציות‪,‬‬
‫ונלע''ד דטעם הספק הוא האם לייחד הבגד הוא בגדר ''מעשה''‪.‬‬

‫אולם בס' הלכה ברורה )אוצרות יוסף סי' לה'( הובא דעת בעל‬
‫ההשלמה דר''י הלבן דוקא הכשיר סוכה זו כיון שהסרת התקרה נחשב‬
‫מעשה כדי להתיר הסיכוך‪ ,‬אבל אם לא נעשה שום מעשה אחר הטלת‬
‫הציצית גם ר''י הלבן פוסל‪ ,‬ואכמ''ל‪.‬‬
‫תעשה ולא מן העשוי‬ ‫נ•‬

‫· אם רוצה לצרף ב' בגדים שנעשו בנפרד‪ ,‬כשבכל חתיכה יש‬

‫שתי ציציות‪:‬‬

‫‪ o‬אם אין באחד מן החלקים שיעור לחייב בציצית‪ ,‬לכו''ע אינו‬

‫יכול לתופרם‪.‬‬

‫‪ o‬אם בב' החלקים יש שיעור בגד‪ :‬לט''ז ולחזו’’א אסור‬

‫לתופרם כיון שהם ב' בגדים נפרדים‪ ,‬ויש מחלוקת בדעת‬
‫המ''א דהמ''ב מתיר והחזו''א אוסר כמבואר לעיל‪.‬‬

‫· אם נפסל הבגד והוא פסול בתוך הציציות‪ :‬לכו''ע אי אפשר‬

‫להכשירם דהוי תולמ''ה‪.‬‬

‫· ויש לחקור מה נקרא פסול בתוך הציציות ומה נקרא פסול חיצוני‪:‬‬
‫המ''ב )סי' טו' ס''ק ו'( כתב דאם הבגד נעשה בת ג' כנפות אינו יכול‬
‫להחזיר הכנף שנפסק )אפילו לדעת המ''א(‪ ,‬וכן כתב הכף החיים‬
‫)סי' טו' ס''ק כא'( דאם נתעגל חד מהכנפות צריך להתיר כל הציציות‬
‫ולעשותם מחדש‪ .‬וטעמם משום שהבגד נפטר מציצית לגמרי והוא‬
‫כפסול בתוך הציציות‪ .‬אולם בס' ילקוט יוסף )מועדים עמוד קכב'(‬
‫כתב בשם הרב עובדיה יוסף שליט''א דדוקא אם נפסלו הציציות‬
‫עצמם א''א לתקנם אבל אם נתעגלו כנפי הבגד הוא פסול חיצוני‬
‫וניתן לתקן‪.‬‬

‫עוד יש לדון מה שכתב המ''ב )סי' יב' ס''ק ז'( דאם נעשו הציציות‬
‫בהכשר ואחר כך נפסק ראש אחד מהם‪ ,‬אף אם לא נשאר בו כדי עניבה‬
‫יכ ול לקשור עליו עוד חוט ולעשותו יותר ארוך‪ ,‬ואף אם יפסק אחר כך‬
‫הראש השני יהיה כשר‪ ,‬כיון שבעת הקשירה היה כשר הציצית )אבל‬
‫אם בעת הקשירה היו הציציות פסולות לא יואיל כלום בתקנם לכו''ע‪,‬‬
‫דהוי פסול בתוך הציציות וכנ''ל(‪ .‬אולם החזו''א )סי' ג' ס''ק טו'( חולק‬
‫מט •‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‬

‫מאידך בסי' י' )ס''ק ט'( כתב הט''ז בדעת הרא''ש שאם הטיל ב'‬
‫גדילים באותו כנף אין תקנה‪ ,‬דאף אם יחתוך הגדיל השני‪ ,‬כבר נפסל‬
‫הגדיל הראשון ואחרי שחותך השני הוי תולמ''ה‪ .‬והמ''א ס''ק ט' כתב‬
‫לשיטתו דיכול לחתוך השניות ולהשאר עם הראשונות‪ ,‬דכיון שנעשו‬
‫בהיתר אע''פ שנפסלו אין תולמ''ה‪.‬‬

‫משמע דהט''ז ס''ל שאפילו כשנעשו בהיתר אם נפסלו‪ ,‬אינו יכול‬

‫לתקן ואם מתקן עובר משום תולמ''ה וכדעת החזו''א‪.‬‬

‫ומצאתי בלבושי שרד )סי' יב' על הט''ז ס''ק ד'( דהט''ז מודה למ''א‬
‫דכל שנעשו בהיתר ונפסלו יכול להכשירם‪ ,‬אלא שס''ל להט''ז דאם‬
‫נעשה בל תוסיף באותו כנף נחשב לפסול בתוך הציציות שאינו יכול‬
‫להכשירו לכו''ע‪ ,‬והמ''א סובר דבל תוסיף הוא פסול חיצוני‪.‬‬

‫לסיכום‬

‫· אם נעשה הבגד בהכשר ויתחלק לשתים‪ :‬לדעת הט''ז והחזו''א‬

‫נחשב כאילו נפסק לגמרי )ואפילו כשנשאר מחובר‪ ,‬אם החיבור הוא‬
‫פחות מג''א(‪.‬‬

‫‪ o‬אם בשני חלקים יש שיעור בגד‪ :‬למ''א ולחזו''א יכול לתופרם‪,‬‬

‫ולפי הט''ז נעשו כב' בגדים‪.‬‬

‫‪ o‬אם באחד מהם אין שיעור ציצית‪ :‬לפי המ''א יכול לתופרם‬
‫עם ציציותם‪ ,‬לפי הט''ז אסור )דנעשה כבגד אחר(‪ ,‬ולפי‬
‫החזו’’א הוא מחלוקת ראשונים אם יכול להכשיר מה שנפסל‪.‬‬

‫‪ o‬אם לא נשאר בשום חלק שיעור ציצית‪ :‬ע' במ''ב )סי' טו' ס''ק‬
‫ח'( דאפילו למ''א אסור לתופרם כיון שלא נשאר שום בגד‬
‫כשר‪.‬‬
‫תעשה ולא מן העשוי‬ ‫מח •‬

‫דאם נחתך הכנף ונשאר מחובר לבגד בפחות מג''א‪ ,‬הוי כאילו נפסק‬
‫לגמרי‪.‬‬

‫ויש דעה שלישי באחרונים והוא דעת הט''ז שדחק לפרש שיטת‬
‫הנ''י והרא''ש כדעת התוס'‪ ,‬וס''ל דכל שנפסק מהבגד אינו יכול לתופרו‪,‬‬
‫ואפילו שלא נפסק לגמרי אלא עדיין מחובר‪ ,‬אם החיבור הוא פחות‬
‫מג''א נחשב כאילו נפסק‪ .‬וטעמו משום שכל שנפסק נחשב כאילו הוא‬
‫בגד אחר‪ ,‬וכיון שנעשה בגד אחר שוב אינו יכול לחברם וכנ''ל‪ .‬ולפי זה‬
‫אפילו שבשני החלקים יש שיעור לחייבם בציצית אינו יכול לתופרם עם‬
‫ציציותיהם כיון שנעשו כב' בגדים )ואף שלכאורה סותר דעת הרשב''א‬
‫המובא בב''י דהשיב בתשובה דאין תולמ''ה אם לב' החלקים יש שיעור‬
‫בגד‪ ,‬ע' בט''ז שהבין דדעת הרשב''א דאין לפסול הציציות של בגד אחד‬
‫אפילו שתופר עליה עוד בגד בלי ציציות‪ ,‬אבל אינו מתיר לתפור ב'‬
‫בגדים עם ציציות(‪.‬‬

‫ויש להסתפק בהבנת הט''ז בתוס'‪ ,‬דאפשר דס''ל כהבנת המ''א‬

‫דכיון דנפסק הבגד נחשב כאילו יש כאן ב' בגדים שונים‪ ,‬אבל אה''נ‬
‫שאם יש פסול חיצוני בבגד אפשר לתקן הפסול ואין משום תולמ''ה‪ ,‬או‬
‫אפשר דס''ל כהחזו''א שאע''פ שנחשב כבגד אחד מ''מ דעת התוס'‬
‫שאם נפסל הבגד יש משום תולמ''ה אפילו אם זה פסול חיצוני‪.‬‬

‫מצאנו בט''ז )סי' י' ס''ק ו'( דאם הטיל ציציות בה' כנפות )דהוי בל‬
‫תוסיף( יכול לחתוך אחד מהם כיון שהאחרים לא נעשו בפסול‪ ,‬ומשמע‬
‫דאפילו שאחר כך נפסלו כיון שלא נעשו בפסול יכול לתקן הבל תוסיף‬
‫ואין כאן תולמ''ה וכדעת המ''א‪ ,‬ואע''פ שיש להקשות מה שהקשה‬
‫הפמ''ג דלכאורא היה צריך לחתוך דוקא הכנף שנעשה באחרונה דאם‬
‫לא כן אחד מהכנפות )החמישי( נעשה בפסול‪ ,‬מ''מ נמצאנו למדים‬
‫מדברי הט''ז דכל שנעשה בהיתר מותר לתקן מה שנפסל ואין בזה‬
‫משום תולמ''ה‪.‬‬
‫מז •‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‬

‫וא''ת א''כ כשנפסקה חתיכה יותר קטנה מג''א על ג''א למה א''א‬
‫להחזירה עם ציציותיה ולפי הרא''ש ניחא שהרי נחשב כאילו אין בגד‬
‫כלל‪ ,‬אולם לנ''י למה אסור‪ .‬עיין במ''א )סי' כג ס''ק א'( דדוקא אפשר‬
‫להכשיר הפסול אם הוא פסול חיצוני‪ ,‬אבל פסול בגוף הציציות א''א‬
‫לתקן‪ ,‬ועל פי זה י''ל דאם נקרע הכנף הוי פסול בציציות עצמם וא''א‬
‫לתקנן לעולם‪.‬‬

‫המ''ב )סי' טו' ס''ק ה'( כתב דלדעת המ''א מותר לתפור ב' בגדים‬
‫שלכל אחד מהם יש שיעור לחייבו בציצית ולכל אחד יש ציציות בשתי‬
‫כנפות )אע''פ שלא היו מתחילה אותו בגד(‪ ,‬והא דתניא שלא יביא אמה‬
‫על אמה ממקום אחר ס''ל דאמה לא הוי שיעור טלית‪ .‬אולם החזו''א‬
‫)סי' ג' ס''ק כא'( חולק על המ''ב בהבנת המ''א וס''ל דהמ''א אוסר בזה‪.‬‬
‫ונלע''ד להסביר מחלוקתם דהמ''ב הבין דעיקר האיסור דתולמ''ה הוא‬
‫כשנפסלו הציציות ואז דנים אם יש אפשרות להכשירם שוב )כשהיו‬
‫באותו הבגד(‪ ,‬אולם אם לא נפסלו הציציות אין תולמ''ה כלל‪ .‬מאידך‬
‫החזו''א הבין דאם הציציות נעשו בבגד אחר יש משום תולמ''ה‪ ,‬דכלפי‬
‫הבגד השני הוי עשיה חדשה ולכן אפילו שב' חלקים היו כשרים כיון‬
‫שלא נעשו באותו בגד אסור להחזירם‪ ,‬ודוקא אם נעשו באותו בגד‬
‫מותר לתקנם‪.‬‬

‫עד כאן ביארנו דעת המ''א‪ ,‬אולם החזו''א )שם( כתב דדוקא לדעת‬
‫הנ''י והרמב''ם מותר לחבר מה שנפסל‪ ,‬ולדעת רש''י והרא''ש והתוס'‬
‫אסור להחזיר הכנף שנפסל משום תולמ''ה‪ .‬ולכן ס''ל דיש להחמיר שלא‬
‫לתקן מה שנפסל‪ ,‬אפילו שהוא פסול חיצוני משום דהוא ספק‬
‫דאורייתא‪.‬‬

‫אולם אם נשאר בכל אחד מב' חלקי הבגד שיעור החייב בציצית‪,‬‬
‫לא נפסלו הציציות‪ .‬ובזה ס''ל דלכו''ע יכול לתפור ב' החלקים עם‬
‫הציציות שלהם‪ ,‬כיון שלא נפסלו ונעשו באותו בגד‪ .‬ועוד מחמיר החזו''א‬
‫תעשה ולא מן העשוי‬ ‫מו •‬

‫‪ .3‬דעת הרא''ש דאם נפסק מהטלית חלק יותר קטן מג''א על ג''א שוב‬
‫אין לחלק הזה חשיבות בגד‪ ,‬ולכן א''א לתופרו שוב לשום בגד‪ ,‬דאף‬
‫אם יתפור אותו‪ ,‬נחשב כאילו אינו‪ .‬ולשיטתו אפילו שיתפור החלק‬
‫ההוא בלא ציציות אינו יכול לשים אחר כך ציציות דהחלק ההוא לא‬
‫נחשב בגד כלל‪ .‬אבל אם יש לחלק הזה יותר מג''א על ג''א יכול‬
‫לתופרה שוב לבגד‪ .‬ולכאורא יכול לתופרה אפילו עם ציציותיו‪,‬‬
‫דהברייתא כתבה דאין להביא אמה על אמה עם ציציותיו ממקום‬
‫אחר משמה דאם נפסק מאותו בגד יכול להחזירה‪) .‬אולם החזו''א‬
‫הבין דכיון שהרא' 'ש דחק לפרש הברייתא דמדובר בלי ציציות י''ל‬
‫דאוסר להחזיר עם הציציות אפילו יותר מג''א כמבואר להלן(‪.‬‬

‫‪ .4‬שיטת הנ''י דאם נפסק הכנף עם הציציות‪ ,‬כל שאין בכנף שנפסק‬
‫יותר מג''א על ג''א‪ ,‬אינו יכול לתפור הכנף עם הציציות‪ ,‬אולם אם‬
‫נשאר בכנף שנפסק יותר מג''א על ג''א יכול להחזיר אותה לבגד‬
‫עם ציציותיה‪ .‬וחולק על הרא''ש דמתיר לתפור הבגד בלא ציציות‬
‫אפילו שאין בו ג''א על ג''א‪.‬‬

‫מרן בשו''ע )סי' טו' ס''ב( פסק דאינו יכול ליקח הכנף עם ציציותיו‬
‫ולתופרו בבגד אחר‪ ,‬ומשמע דבאותו בגד מותר‪ ,‬וכן מבואר בס''ג‪.‬‬
‫ואח''כ בסעיף ד' כתב שלשה פירושים על הברייתא דנקרע הטלית תוך‬
‫ג'‪ :‬בתחילה כתב פירוש רש''י‪ ,‬ואחר כך פירוש הרא''ש‪ ,‬ובסוף פירוש‬
‫הנ''י‪ .‬והשמיט לגמרי דעת התוס'‪ ,‬ולפי המבואר י''ל דמרן השמיט דעת‬
‫התוס' כי ס''ל בס''ג דאע''פ שנחלק הבגד לשתים אין משום תולמ''ה‪,‬‬
‫כנ''ל‪.‬‬

‫וכן פסק המ''א )סי' טו' ס''ק ג'( דאם נפסק מן הבגד חלק יותר‬
‫גדול מג''א על ג''א יכול לתופרו שוב‪ ,‬ואין תולמ''ה כיון שנעשה בהיתר‬
‫בבגד זה‪ ,‬אבל אינו יכול לחבר אותו לבגד אחר כיון שכלפי הבגד החדש‬
‫הוי עשיה חדשה וא''כ כלפיו הוא כאילו לא נעשה בהכשר לעולם )ועיין‬
‫בלבושי שרד‪ ,‬דדעת המ''א כדעת הב''י(‪.‬‬
‫מה •‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‬

‫תעשה ולא מן העשוי‬

‫יש לדון כשנעשו הציציות בכשרות ואחר כך נפסלו‪ ,‬האם יכול‬
‫לתקן הפסול בלי לעשות שוב הציציות או שיש בזה משום תולמ''ה‪.‬‬

‫איתה בגמ' )מנחות מא' ע''א( אמר ר' יהודה טלית שנקרעה חוץ‬
‫לשלש יתפור‪ ,‬תוך שלש לא יתפור‪ ,‬תניא נמי הכי טלית שנקרעה חוץ‬
‫לשלש יתפור‪ ,‬תוך שלש רבי מאיר אומר לא יתפור וחכ"א יתפור‪ ,‬ושוין‬
‫שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ותולה בה‪ ,‬ושוין‬
‫שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ובלבד שלא תהא מופסקת ע''כ‪.‬‬

‫משמע מהברייתא דאינו יכול להביא ציציות ממקום אחר אבל אם‬
‫היו באותו בגד לכאורה אין כאן תולמ''ה‪.‬‬

‫ומביא הב''י )סי' טו'( ד' דעות בראשונים בכוונת ''תוך ג' לא‬
‫יתפור''‪:‬‬

‫‪ .1‬רש''י מפרש דאין לעשות שום תפירה במקום שראוי לטלות הציציות‬
‫דהיינו תוך ג' אצבעות‪ ,‬וזו גזרת חז''ל שמא יצרף חוט התפירה‬
‫למנין ח' חוטים והוא לא נעשה לשמה‪.‬‬

‫‪ .2‬דעת התוס' שכוונת הגמ' דאם נקרע הטלית ועדיין מחובר לבגד‪,‬‬
‫אם יש ג''א מחוברים נקרא מחובר והציציות הם חלק מהבגד‪ ,‬אבל‬
‫אם נשאר מחובר פחות מג''א לדעת ר''מ הוי כאילו אינם בבגד וא''א‬
‫לתופרו שוב עם ציציותיו משום תולמ''ה‪ ,‬וכל שכן שאינו יכול לתופרו‬
‫שוב לבגד כשנפסק לגמרי‪ .‬ומה שכתוב בגמ' דשוין שלא יביא אמה‬
‫על אמה ממקום אחר‪ ,‬לאו דוקא ממקום אחר אלא ה''ה מאותו‬
‫הבגד‪.‬‬
 ‫סימן ו'‬

‫תעשה ולא מן‬

‫העשוי‬
‫מא •‬ ‫כבוד הטלית והציציות‬

‫אמנם אפשר שלפי הערוך השלחן שהבנו לעיל‪ ,‬יש מקום להחמיר‬
‫כהאז נדברו‪ ,‬ומ''מ לדינא יש לפסוק לקולא כי אפשר לצרף השיטות‬
‫‪3‬‬
‫דס''ל שאין לבה''כ שלנו דין בה''כ כמו בזמן הגמ'‪.‬‬

‫‪ 3‬ע' בס' הלכה ברורה )ח''א שו''ת אוצרות יוסף סי' יב'( שהביא השיטות‬
‫שבנידון זה‪.‬‬
‫כבוד הטלית והציציות‬ ‫מ•‬

‫והנה בס' ערוך השלחן )סי' כא' סק''ו( כתב דמרן התיר להכנס‬
‫לבה''כ עם הציציות מפני שיש טורח לפשוט את בגדיו‪ ,‬ולכן פוסק‬
‫דבט''ג אסור להכנס לבה''כ דאין טורח‪ .‬וא''כ בנידון דידן אין להתיר‬
‫להכנס לבה''כ בט''ג כלל‪ .‬ומ''מ מהט''ז משמע שכל שהוא מכוסה מותר‬
‫ולא מחלק בין טורח ללא טורח‪ ,‬וכן בבא''ח הנ''ל מוכח שלא סובר‬
‫כהערוך השלחן‪.‬‬

‫לכן נראה שאע''פ שנידון דידן שנוי במחלוקת‪ ,‬דלערוך השלחן‬

‫אסור להכנס בט''ג אפילו מכוסה ולפי הט''ז מותר‪ .‬יש לצרף מה שכתבו‬
‫המ''ב )כא' ס''ק יד'( והכף החיים )כא' אות יג'( בשם הסידור דרך‬
‫החיים‪ ,‬שמותר להכנס לבה''כ כדי להשטין אפילו שהוא לבוש בט''ג‪,‬‬
‫ואע''פ שבספר הלכה ברורה )כא' סק''ו( הסכים עם הגנת ורדים‬
‫שהמנהג להחמיר בזה‪ ,‬בנידון דידן יש להקל להכנס לבה''כ אם לובש‬
‫בגד מעל הט''ג בשביל להנצל מספק ברכה‪ ,‬ודוקא אם מכסה את הט''ג‬
‫וציציותיו וכנ''ל‪.‬‬

‫עוד יש לדון האם מותר להניח את הט''ק בבית הכסה כשאינו‬

‫לבוש בו?‬

‫ע' בספר אז נדברו )ח''ח סי' נ'( שכתב דלהניח הטלית בבה''כ‬
‫לכו''ע אסור‪ ,‬והוא לשיטתו שהבין דהיה ראוי לאסור אפילו להניחו‬
‫בבה''כ אלא שהתירו להכנס כשלבוש בט''ק מפני הטורח לפושטו וגם‬
‫כדי שלא יהיה בלא מצות ציצית‪ ,‬ולכן כשאינו לבוש בא אסור‪ .‬אמנם‬
‫מדברי הפוסקים שהתירו להכנס בט''ג לבה''כ להשתין לא משמע כן‪,‬‬
‫דהא אפשר לפשוטו בקלות‪ ,‬וגם בדרך כלל יש לו ט''ק‪ ,‬ואעפ''כ היתירו‬
‫להכנס‪.‬‬

‫וכן בט''ז )כא' סק''ג( שהביא דברי חז''ל וז''ל בגדים שבישל בהן‬
‫קדירה לרבו‪ ,‬אל ימזוג בהם את הכוס ע''כ‪ ,‬משמע דההקפדה היא‬
‫להכנס כשהוא לבוש בהם ודו''ק‪.‬‬
‫לט •‬ ‫כבוד הטלית והציציות‬

‫הט''ז )שם( כתב דמותר להכנס לבה''כ לבוש בט''ק כיון שהוא‬
‫מכוסה בבגדים‪ ,‬ודייק הפמ''ג )מ''ז ס''ק ג'( שלמעלה מבגדיו אסור‪.‬‬
‫וכתב שהמנהג להקל בט''ק‪ .‬ועיין באשל אברהם )כא' ס''ק א'( שכתב‬
‫דדוקא בט''ג אסור לעשות תשמיש שאינו מגונה כי מיוחד לתפילה אבל‬
‫בט''ק שרי כי הוא מלבוש הדיוט‪.‬‬

‫ויש לשאול לדעת הט''ז למה מותר להכנס לבה''כ לבוש עם‬
‫הט''ק‪ ,‬הרי אע''פ שהטלית מכוסה מ''מ יש לאסור משום שהציציות הם‬
‫מגולות‪ .‬וכמו כן יש לברר מה שכתב הבן איש חי )ש''א פ' בראשית אות‬
‫ט'( דאם נכנס לבה''כ והט''ק שעליו אינו מכוסה‪ ,‬יש לו לאחוז הציציות‬
‫בידיו ולכסותם‪ ,‬וצ''ב שהרי מ''מ הבגד מגולה‪.‬‬

‫ואין לדמות למה שכתבו הפוסקים בסי' כג' דמותר להכנס לבית‬
‫הקברות בט''ק )ע' מ''ב סי' כג' ס''ק ג'(‪ ,‬דאפשר דהתם מיירי שיש לו‬
‫מלבוש עליון שמכסה גם הציציות של הט''ק‪ ,‬מה שאין כן כשנכנס‬
‫לבה''כ‪.‬‬

‫ולכן אמר הרב יוסף טוויל שליט''א דכל זמן שהציציות מכוסים לא‬
‫ניכר שבגד זה מיוחד למצוה‪ ,‬וכן אם הבגד מכוסה אין היכר אם הציציות‬
‫באים לפטור מלבוש הדיוט )שמותר להכניסו לבה''כ כנ''ל( או בגד‬
‫מיוחד למצוה‪ .‬והוסיף דדוקא הקילו בט''ק כדי שלא יהיה כדי הילוך ד'‬
‫אמות בלי ציצית‪ ,‬אבל בט''ג לא מצאנו שהקילו להכנס לבה''כ אפילו‬
‫אם יכסה הציציות‪.‬‬

‫ועדיין יש מקום להסתפק על מי שצריך להשתין באמצע התפילה‪,‬‬

‫דאם יפשוט את הט''ג‪ ,‬יצטרך ללובשו אח''כ בלי ברכה‪ ,‬אף שדעת מרן‬
‫שצריך לחזור ולברך‪ .‬וכבר כתבנו בסי' ד' כמה גרוע הוא לקיים המצוה‬
‫בלא ברכה‪ ,‬אפילו שאינו מברך מפני ספק ואכמ''ל‪ .‬וא''כ לכאורה עדיף‬
‫ללבוש איזה בגד מעל הט''ג באופן שיכסה את הט''ג ביחד עם הציציות‬
‫ולא יצטרך לפשוטו‪.‬‬
‫כבוד הטלית והציציות‬ ‫לח •‬

‫מרן בס''ב פסק שאסור לייחד טליתות של מצוה לתשמיש מגונה‪,‬‬

‫ויש להקשות למה החמיר מרן בטליתות יותר מבציציות עצמם‪ ,‬דאילו‬
‫בציציות מתיר לזרוק אותם לאשפה ומאידך אסר תשמיש מגונה‬
‫בטלית‪.‬‬

‫והמ''ב )ס''ק ג'( כתב דתשמיש מגונה הוא יותר חמור מלזרוק‬
‫אותם לאשפה‪ ,‬ולכן פסק דאף בציציות אסור לעשות בהם תשמיש‬
‫מגונה‪ ,‬ובזה מובן דעת העולת תמיד )סי' כא' ס''ק ד'( שכתב דלא אסרו‬
‫תשמיש שאינו מגונה כי אם בציציות אבל בטלית עצמו מותר‪.‬‬

‫אולם הט''ז )ס''ק ג'( כתב דמרן החמיר יותר בטלית )שאסר‬
‫תשמיש מגונה( לפי שהוא בגד מיוחד למצוה ואילו בציציות הקיל לזרקן‬
‫לאשפה כי אין הבגד מיוחד למצוה אלא למלבוש‪ .‬והסביר הלבושי שרד‬
‫דהחילוק של הט''ז הוא בין טלית של מצוה לציציות של בגד הדיוט‪,‬‬
‫אבל הציציות של טלית של מצוה פשיטא דלא יגרע הציצית מהטלית‪.‬‬

‫ומבואר מחלוקת זו במ''ב )ס''ק יב'(‪.‬‬

‫נמצאנו למדים‪ ,‬דלפי הט''ז חומר הטלית כהציציות עצמם ודינו‬

‫כמותם לכל דבר‪ ,‬ולדעת העו''ת מותר להשתמת בטלית תשמישי חול‪,‬‬
‫וגם לזרוק אותו לאשפה אפילו לדעת הרמ''א‪.‬‬

‫ואף שלדינא היה מקום להקל להשתמש בטלית תשמיש שאינו‬

‫מגונה כשאינו לובשו משום ס''ס‪ ,‬שמא לא אסרו אלא כשהוא לבוש‬
‫בטלית ושמא אסרו רק בציציות ולא בטלית‪ ,‬מ''מ אין להקל דרוב רובם‬
‫של האחרונים פסקו כהב''ח‪.‬‬

‫עוד יש לדון האם בט''ק קיים אותו דין או דוקא בט''ג?‬

‫לז •‬ ‫כבוד הטלית והציציות‬

‫כבוד הטלית והציציות‬

‫הטור בסי' כא' הביא דעת השאלתות דאסור להשתמש בציציות‬
‫לתשמישי חול וחלק עליו ע''ש‪ .‬ומרן בשו''ע )סי' כא' ס''א( פסק‬
‫כהשאלתות‪.‬‬

‫נחלקו האחרונים בכוונת השאלתות‪ ,‬דדעת הב''ח דאם הוא לבוש‬

‫בטלית אפילו הטור מודה דאין לעשות שום תשמיש חול עם ציציותיו‪,‬‬
‫והשאלתות סובר דאפילו כשאינו לבוש בטלית אסור‪ ,‬ואפילו שאינו‬
‫רוצה לקיים המצוה עמו‪ ,‬כיון שעומד למצוה‪ ,‬אסור ‪ 1.‬ודעת הט''ז‬
‫דכשאינו לבוש בטלית לכו''ע מותר להשתמש בציציותיו לתשמישי חול‪,‬‬
‫והמחלוקת מיירי כשהוא לבוש בטלית דהשאלתות אוסר‪ .‬והאחרונים‬
‫‪2‬‬
‫הסכימו להחמיר כדעת הב''ח‪.‬‬

‫ומחלוקת זו מיירי בעודן הציציות בבגד‪ ,‬אבל אם נפסקו הציציות‬

‫פסק השו''ע )ס''א( שיכול לזרוק אותם לאשפה‪ ,‬מפני שהיא מצוה שאין‬
‫בגופה קדושה‪.‬‬

‫וכל זה אינו אלא לענין הציציות עצמם‪ ,‬ויש לחקור האם לטלית יש‬
‫אותם דינים‪.‬‬

‫‪ 1‬ונראה דטליתות שבלו מותר‪ ,‬שאינם עומדים למצוה יותר‪.‬‬

‫‪ 2‬ע' מ''ב )סי' כא' ס''ק ד'( וכף החיים )סי' כא' ס''ק ג'( והלכה ברורה‬
‫)סי' כא' ס''ק ד'( ובמקורות שם‪.‬‬
 ‫סימן ה'‬

‫כבוד הטלית‬
‫והציציות‬
‫לג •‬ ‫חשיבות הברכה‬

‫לקיים המצוה בגדר ''אינו מצווה ועושה''‪) 2‬ע' מ''א סי' יד' ס''ק ה'( ובזה‬
‫אינו חייב לברך לכו''ע‪ 3.‬וא''כ היה מקום לומר דעדיף לקיים מצוה בגדר‬
‫''אינו מצווה ועושה'' ולא להכנס לספק אם מבטל הברכה או לא‪ ,‬אבל‬
‫לעולם אין לבטל המצוה מפני הברכה‪ ,‬דברכות לא מעכבות‪ .‬ומ''מ לא‬
‫כתבתי אלא בדרך לימוד‪ ,‬אבל למעשה אין לנו לזוז מהוראת האול''צ‬
‫הנ''ל‪.‬‬

‫ומ''מ יש ללמוד מכאן עד כמה חייב אדם להזהר לקיים כל המצוות‬

‫עם ברכתם כתקנת חז''ל‪.‬‬

‫נ‪.‬ב‪ :‬והרב מיכאל פרץ ביקש להוסיף דבעצם הדין של הרב בן ציון‬
‫נראה לו לגבי מי שנפל טליתו מאליו לקראת סוף התפילה דיש להורות‬
‫להקל שילבש אותו שוב בלא ברכה‪.‬‬

‫‪ 2‬ע' בקידושין )לא' ע''א( דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה‬
‫ועושה‪.‬‬
‫‪ 3‬אפילו לדעת ר''ת שהביא הטור בסי' יז' שמי שאינו מצווה ועושה יכול‬
‫לברך‪ ,‬משמע מלשון הטור והב''י דאין לו חיוב לברך אלא שאם רוצה‬
‫הרשות בידו‪ ,‬וי''ל דעיקר חשש הדרך החיים הוא לבטל ברכת המצוה‬
‫כשהוא חייב לברך ולא כשהיא רשות‪.‬‬
‫חשיבות הברכה‬ ‫לב •‬

‫לקיים המצוה כלל כי אם בלא ברכה‪ ,‬לכאורה עדיף לקיים אותה בלא‬
‫ברכה מלא ל קיימה כלל‪ ,‬דהא ברכות אינן מעכבות‪ ,‬וכמו שמצאנו בכל‬
‫מקום שיש ספק אם לברך או לו‪ ,‬כגון שאין לבגד שיעור לכל הדעות‪ ,‬או‬
‫שלובש הטלית בלילה וכדו'‪.‬‬

‫אולם המ''ב בסי' יד' פסק בשני מקומות כהדרך החיים‪ ,‬שאם יש‬
‫לו ספק אם קנה הטלית מהבעל או קיבל אותו בהשאלה‪ ,‬עדיף יותר‬
‫שיכוי ן לא לקנותו ואז יהיה פטור ממצות ציצית ואין לו לברך לכו''ע‬
‫בלבישתו‪ .‬וצ''ע שאע''פ שיצא מספק ברכה‪ ,‬גם אינו מקיים מצות ציצית‬
‫בבגד זה לכו''ע‪ .‬וא''כ מוכח שעדיף לא לקיים המצוה כלל ממה שיקיים‬
‫אותה בלא ברכה‪ .‬ומוכרחים לומר שהוא דוקא במקום שהוא לבוש ט''ק‬
‫שמקיים בו המצוה‪ ,‬כדי שלא יסתור כל המקומות שמצאנו שיש לו‬
‫לקיים המצוה בלא ברכה‪ ,‬ועוד נראה שבמקום שאם לא יקיים המצוה‬
‫יתפלל בלא עיטוף או שימעט בכבוד הציבור‪ ,‬כגון שיש לו ט''ג דידיה‬
‫המוטל בספק ועכשיו בה להתפלל או לעלות לתורה רשאי ללובשו אף‬
‫בלא ברכה‪ .‬וכן מצאנו בשו''ת אור לציון )פרק מד' אות יא'( שאם נפל‬
‫טליתו מעליו שלא במתכיון‪ ,‬אם הוא לקראת סוף התפילה עדיף יותר‬
‫שלא ילבש אותו מטעם הנ''ל‪ ,‬ושכן היה נוהג הרב עזרא עטייא ע''ה‪.‬‬
‫מוכח דדוקא כשהוא לקראת סוף התפילה‪ ,‬אבל אם הוא עדיין בתחילת‬
‫‪1‬‬
‫התפילה‪ ,‬יש ללובשו בלא ברכה וכמו שכתבנו‪.‬‬

‫ולולי דברי האור לציון הייתי אומר דהדרך החיים לא אמר כן כי‬
‫אם בטלית שאולה‪ ,‬דאע''פ שאין לו חיוב‪ ,‬מ''מ אם יש לבגד ציציות‪ ,‬יכול‬

‫‪ 1‬ובעצם הדין של הרב בן ציון נלענ''ד דיש צד גדול להתיר ללובשו‪,‬‬

‫דאפילו אם נאמר דכשיש לו ספק אם לברך או לא עדיף שלא ילבש‬
‫אותו‪ ,‬כאן יש לו ס''ס לא לברך‪ ,‬דמלבד הראשונים שסוברים דאין‬
‫לברך‪ ,‬יש לצרף דעת הרעק''א )בסו''ס ח'( שכתב שכל שהוא באמצע‬
‫התפילה אינו חוזר ומברך דחשיב כאילו היה לו בדעתו לפשוטו‪ ,‬ומקורו‬
‫במה שכתב השל''ה בהלכות תפילין ע''ש‪.‬‬
‫לא •‬ ‫חשיבות הברכה‬

‫חשיבות הברכה‬
‫הבה''ל )סי' ח' ד''ה אם לא היה וכו'( פסק שאם מסתפק אם יש‬
‫לו לברך על הטלית או שכבר פטר אותו בברכתו הקודמת‪ ,‬יסיח דעתו‬
‫ואז יהיה חייב לברך לכו''ע‪ ,‬ומכאן מוכח דעדיף לגרום ברכה שאינה‬
‫צריכה לפי שיטה אחד כדי שיהיה חייב לברך לכ''ע‪ .‬וכן כתב בספר‬
‫תבואת שור )סי' יט' ס''ק יז'( לענין שחיטה‪ ,‬דראוי לגרום ברכה מספק‪,‬‬
‫כדי שודאי יחול ברכה על המצוה‪ ,‬ומקורו בב''י סי' ח' ע''ש‪.‬‬

‫ולענין הטלית‪ ,‬מלבד שהוא ספק גורם ברכה שאינה צריכה‪ ,‬הוא‬
‫נשאר בלי לקיים המצוה איזה זמן‪ ,‬דכל רגע ורגע שהאדם לבוש בטלית‬
‫מצוייצת מקיים מצוה )שו''ע סי' כה' ס''א(‪ .‬נמצאנו למדים שעדיף לקיים‬
‫מצות ציצית פחות זמן בברכה מלקיים אותה יותר זמן בלא ברכה‪.‬‬

‫והנה הבה''ל רק פסק כן לענין ט''ג‪ ,‬דמ''מ הוא לובש ט''ק )ובזה‬
‫מקיים מה שכתוב בטור סי' ח' שלא להיות כדי הילוך ד' אמות בלא‬
‫ציצית(‪ ,‬אבל אם מחמת שיש לו ספק אם לברך ישאר בלא טלית היה‬
‫נראה שעדיף יותר ללבוש את הטלית תיכף אע''פ שלא יוכל לברך‬
‫אח''כ‪ .‬אולם אחרי העיון מצאתי שהתבואות שור הביא ראיה ממה‬
‫שנהג מהר''ם‪ ,‬שלא היה לובש ט''ק עד בואו מבית הכנסת ואז היה‬
‫חייב לברך על שני הטליתות לכו''ע )מובא בב''י סי' ח'(‪ .‬מוכח שעדיף‬
‫להיות ד' אמות בלא ציצית ולקיים אח''כ המצוה עם ברכתה‪.‬‬

‫עד כאן בארנו עד כמה חשוב לברך על קיום המצוה‪ ,‬שדוחים כמה‬
‫רגעים ממצות ציצית כדי שיסיח דעתו ויקים אח''כ המצוה עם ברכתה‪,‬‬
‫ואפילו שישאר כדי הילוך ד' אמות בלא ציצית‪ .‬אולם אם אין לו אפשרות‬
 ‫סימן ד'‬

‫חשיבות‬
‫הברכה‬
‫כז •‬ ‫עטיפה בטלית‬

‫עטיפת הישמעאלים וכיסוי הגוף כאחת אפילו בט''ג‪ ,‬יש לסמוך‬

‫העטיפה לברכה‪ ,‬ואחר כך להוריד הט''ג על גופו‪ ,‬וכמו שלימד אותנן‬
‫מרן בס''ג )וכן פסקו הבא''ח‪ ,‬והכף החיים‪ ,‬וההלכה ברורה(‪ .‬ואע''פ‬
‫שמרן כתב כן רק לגבי ט''ק ולא לגבי ט''ג‪ ,‬הוא לשיטתו שלא הצריך‬
‫עטיפת הישמעאלים אלא רק כיסוי הראש‪ ,‬וכיון שבט''ג אפשר לכסות‬
‫הגוף והראש יחד לא פסק להקדים העטיפה‪.‬‬

‫והרב יוסף טוויל שליט''א אמר דאין להביא רעיה מס''ג כדי לדחות‬
‫עטיפת הגוף לאחר עטיפת הראש‪ ,‬דמרן לא פסק כן אלא בט''ק מפני‬
‫הטירחה‪ ,‬דקשה מאוד לכסות הגוף ואחר כך לכסות הראש‪ ,‬אבל בט''ג‬
‫דבקלות אפשר להקדים עטיפת הגוף יש להקדימה‪ .‬וכמו שמצאנו‬
‫בשו''ת אור לציון )ח''ב פ' מד' אות ח'( שפסק להקדים עטיפת הגוף‬
‫לעטיפת הראש‪.‬‬

‫ולכן פסק לדינא דבט''ג יש לכסות הראש והגוף יחד מיד אחר‬
‫הברכה‪ ,‬ולהשאר כך כדי הלוך ד' אמות‪ ,‬ואחר כך לעטוף ראשו כעטיפת‬
‫הישמעאלים‪.‬‬
‫עטיפה בטלית‬ ‫כו •‬

‫וצ''ב דאם יש להחמיר כדעת האומרים דבעינן עיטוף‪ ,‬מה מהני‬

‫אם מטעתפים כדי הילוך ד''א‪ ,‬וכמו ששאל המהרי''א המובא בב''י‪,‬‬
‫ותירץ דאין קפידה כל כך רק על תחלת חיוב המצוה ולא על שיהוי‬
‫המצוה‪ ,‬ומשמע דאפילו שאינו מברך מ''מ יש להטעתף בתחילת‬
‫המצוה )וכן מוכח מדברי התה''ד סי' מה'(‪.‬‬

‫נמצאנו למדים‪ ,‬דאע''פ שמעיקר הדין אין קפידה בעטיפה‪ ,‬מ''מ‬

‫נכון להחמיר לכסות הראש בתחלת המצוה‪ ,‬וה''ה בט''ג דאף שמצוה‬
‫מן המובחר לכסות הראש במשך כל התפילה‪ ,‬וכמו שכתב המ''ב )סי'‬
‫ח' סק''ד( בשם הב''ח‪ ,‬ובפרט שמביא לידי יראת שמים ומכניע לב‬
‫האדם )ולזה התכון מרן בס''ב(‪ ,‬מ''מ מי שלא נוהג כן צריך להקפיד‬
‫לכסות הראש עם הט''ג עכ''פ כדי הלוך ד''א‪ ,‬וכמו שכתב החיי אדם‬
‫המובא במ''ב )שם(‪.‬‬

‫ועוד למדנו ממרן בס''ג‪ ,‬דאע''פ שעיקר המצוה היא לכסות הגוף‪,‬‬
‫מ''מ במקום שא''א לכסות הגוף והראש כאחת‪ ,‬יש להקדים כסוי הראש‬
‫לכיסוי הגוף‪ .‬ואף שלכאורה היה לנו להקדים עטיפת הגוף כדי לסמוך‬
‫המצוה לברכה‪ ,‬י''ל שנוסך הברכה הוא ''להטעתף''‪ ,‬ולכן עדיף לסמוך‬
‫‪1‬‬
‫העיטוף )כיסוי הראש( לברכה‪.‬‬

‫ולפי זה אם נדון על מה שמבואר באחרונים שהמנהג להחמיר‬

‫כדעת הגאונים ולהצריך עטיפת הישמעאלים‪ ,2‬א''כ כיון שא''א לעשות‬

‫‪ 1‬כן משמע קצת בלשון המהר''י אבוהב שהביא הב''י )סי' ח' סוף ד''ה‬
‫ובתרומת הדשן וכו'( שעיקר מה שאנחנו מחמירים לכסות הראש הוא‬
‫מפני שנוסח הברכה הוא להטעתף‪.‬‬
‫‪ 2‬ע' בספר חמדת סי’ ב' שמאריך האם עטיפת הישמעאלים היא עטיפת‬
‫הראש בלבד או בעינן ג''כ עטיפת הגוף ואכמ''ל‪ ,‬ומ''מ כבר למדנו ממרן‬
‫בס''ג דמהני לעשות העטיפה לחצאין כדי להמחיר לפוסקים דבעינן‬
‫עטיפה ע''ש‪.‬‬
‫כה •‬ ‫עטיפה בטלית‬

‫עטיפה בטלית‬
‫עיין בטור )סי' ח'( שהביא מחלוקת בין הגאונים שסוברים דאופן‬
‫לבישת הטלית הוא כעטיפת הישמעאלים דהיינו עטיפה גמורה‪,‬‬
‫ומאידך דעת הבעל העיטור )שער ב' ח''ג( שסובר דדרך העטיפה‬
‫רחבה לקומת האיש‪ ,‬ומחזיר שתי ציצית לפניו ושתים לאחריו כדי‬
‫שיהיה מוקף במצות‪ ,‬דהיינו שרק הגוף מתכסה בטלית‪ ,‬וכן דעת עוד‬
‫כמה ראשונים כמבואר בב''י‪.‬‬

‫וע'' בב''י שיש עוד שיטה אמצעית‪ ,‬והוא דעת המרדכי והאור זרוע‪,‬‬
‫שמצריכים שהבגד יכסה הראש‪ ,‬אבל לא מצריכים שיהיה מעוטף‬
‫כעטיפת הישמעאלים‪.‬‬

‫ומרן בסי' ח' ס''ב פסק לגבי ט''ג וז''ל סדר עטיפתו כדרך בני אדם‬
‫שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם פעמים בכסוי הראש ופעמים‬
‫בבגלוי הראש‪ ,‬ונכון שיכסה ראשו בטלית‪ ,‬ע''כ‪.‬‬

‫ובס''ג פסק וז''ל טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש‪ ,‬אף על‬
‫פי שאין בהם עיטוף‪ ,‬יוצאים בהם ידי חובת ציצית‪ .‬וטוב להניח אותו על‬
‫ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו‪ ,‬ויעמוד כך מעוטף כדי הילוך ארבע‬
‫אמות‪ ,‬ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבשנו‪ ,‬עכ''ל‪.‬‬

‫הנה מרן כתב מפורש בס''ג דאף שאין עיטוף כלל‪ ,‬יוצאים ידי‬
‫חובת ציצית‪ ,‬וכדעת הבעל העיטור‪ ,‬ואח''כ מסיק דטוב להחמיר‬
‫להטעתף כדי הלוך ד''א‪ ,‬ובפשטות אין כוונת מרן להצריך עטיפת‬
‫הישמעאלים בט''ק אלא כיסוי הראש בלבד‪ ,‬דמקורו בתרומת הדשן‬
‫ובמהרי''א שלא הזכירו כלל דעת הגאונים אלא דעת האור זרוע‪,‬‬
‫כמבואר בב''י‪.‬‬
 ‫סימן ג'‬

‫עטיפה בטלית‬
‫כא •‬ ‫הטלת הציציות לשמה‬

‫וחשוב לציין דאף אם עשה הסיח הדעת גמור‪ ,‬אפילו שעברו כמה ימים‪,‬‬
‫עדיין אמרינן דכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה )ע' מ''ב סי'‬
‫יא' ס''ק ה'(‬

‫‪ (2‬אם אמר לשם מצות ציצית בין התחיבה ועשית הקשר הראשון יש‬
‫להקל לברך דיש לצרף דעיקר הדעה דאמרינן הסע''ת אפילו לדעת‬
‫רבנן וכמו שבארנו‪ ,‬ועוד דדעת הרמב''ם דלא בעינן לשמה כלל‪ ,‬ועוד‬
‫דשמא אפילו לרא''ש אמרינן סתמה לשמה כמבואר בבה’’ל )סי' יד'‬
‫ד''ה לא יברך וכו'(‪ ,‬ועוד יש לצרף דעת החזו''א דהתחיבה לא בעינן‬
‫לשמה אפילו לדעת הרא''ש‪.‬‬

‫‪ (3‬אם אמר אחר הקשר הראשון‪ ,‬בין שאמר מיד אחר כך או שאמר‬
‫לפני סיום הקשר האחרון‪ .‬יש לנו ג' ספקות להקל‪ ,‬דדעת הרמב''ם‬
‫דלא בעינן לשמה כלל‪ ,‬ושמא אפילו לרא''ש אמרינן דסתם טליה‬
‫נעשית לשמה‪ ,‬ועוד דאם אמרינן הסע''ת אף לחזו''א יהיה כשר‪,‬‬
‫ולכן ברור דיכול ללבוש הטלית‪ .‬וצ''ע אם יכול לברך עליו‪.‬‬

‫וכל זה הוא דוקא בדיעבד אבל לכתחילה יש להקפיד לומר שעושה‬

‫לשם מצוות ציצית‪ ,‬עוד מלפני התחיבה‪.‬‬
‫הטלת הציציות לשמה‬ ‫כ•‬

‫על טלית זו מכח ג' צירופים אלו‪ .‬וכמו שמצאנו דהמ''ב מיקל לברך‬
‫בצירוף ג' ספקות )ע' סי' יח' ס''ק ז'(‪.‬‬

‫ולכאורה אין נ''מ למ''ב אם אמר שעושה אותם לשם מצוה ציצית‬
‫לפני הקשר הראשון או אם אמר באמצע חוליה הראשונה‪ ,‬דלשטתו‬
‫בעינן לשמה מדין תורה גם בתחיבה וגם בחוליה הראשונה‪.‬‬

‫וי''ל עוד‪ ,‬דאף אם אמר לשם מצוה אחר החוליה הראשונה‪ ,‬או‬
‫שאמר אחר שסיים הטלת הציציות בכנף אחד והתחיל בכנפות אחרות‪,‬‬
‫ג''כ כשר‪ .‬דכיון שכל הציציות מצוה אחת עדיין י''ל הסע''ת‪ ,‬וכמו‬
‫שמצאנו בבה''ל )סי' יד' ד''ה בלא כוונה( בענין כל העושה על דעת‬
‫ראשונה עושה‪ ,‬ולא נראה לחלק בין הנושאים‪.‬‬

‫ולפי זה אפילו שעשה הסיח הדעת בין עשיית הציציות עדיין יכול‬
‫לומר הסע''ת וכמו שכתב המ''ב )סי' יא' ס''ק ה'( לגבי כל העושע על‬
‫דעת ראשונה עושה )וכן מצאנו בגמ' דב''ב הנ''ל ובגיטין הנ''ל דהסע''ת‬
‫אפילו שעשה הסיח דעת(‪.‬‬

‫למעשה‪:‬‬

‫‪ (1‬אם אמר לשם מצות ציצית לפני תחיבת הציציות בכנף‪ ,‬הציצית‬
‫כשר לכו''ע‪ ,‬ואע''פ שלא הזכיר שוב שקושר אותם לשמה אמרינן‬
‫דכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה )מ''ב סי' יד' ס''ק ו'(‪.‬‬
‫ומסקנת הבה''ל )סי' יד' ד''ה בלא כוונה וכו'( דאמירה אחת סגי לכל‬
‫הד' ציציות כיון שהם מצוה אחת‪ .‬ולפי זה יש לומר דבעושה ב'‬
‫טליתות חייב לומר שעושה אותם לשמה בתחלת כל טלית )וכן פסק‬
‫בס' פסקי תשובות סי' יד' אות ד'(‪.‬‬
‫יט •‬ ‫הטלת הציציות לשמה‬

‫ובנידון דידן לפי הפירוש השני של הכתב סופר יש להכשיר טויאת‬

‫החוטים והטלתם בבגד מטעם הסע''ת בלא צירוף אחר‪ ,‬שהרי כיון שאין‬
‫לנו חזקה נגד מה שעשה בסוף‪ ,‬אפילו רבנן מודים דאמרינן הסע''ת‪.‬‬
‫אמנם נלע''ד דדעת המ''ב שרבנן חולקים על רשב''ג כל היכה דאינו‬
‫ברור שסופו הוכיח על תחלתו )אפילו שאין חזקה ברורה כנגד מה‬
‫שעשה בסוף(‪ ,‬אולם כשיש בירור שסופו הוכיח על תחלתו גם רבנן‬
‫מודים‪ .‬אולם מלשון הדרישה )שם( והים של שלמה שכתבו דהלכה‬
‫כרבנן דלא אמרינן הסע''ת משמע דס''ל דרבנן חולקים לגמרי על הדין‬
‫דהוכיח סופו על תחלתו )ואף שיש מקום לומר דהם פסקו שלא אמרינן‬
‫הסע''ת דוקא לענין שחיטה‪ ,‬לא כן הבנת המ''ב(‪.‬‬

‫לפי זה ניתן להבין דעת הבה''ל בסי' יד' שאינו רוצה לצרף דעת‬
‫הארצות חיים כעוד סניף להקל מטעם ג' ספקות‪ ,‬אלא שרצה לומר‬
‫דלפי סברת הארצות החיים דהטלת הציציות הוי סתמה לשמה‪ ,‬י''ל‬
‫דאפילו רבנן מודים דהוכיח סופו על תחלתו‪) .‬ואפילו הכי לא הקל לברך‬
‫אלא בצירוף דעת הרמב''ם כי הסתפק שמא לא כ''ע מודו לארצות חיים‬
‫דאמרינן סתמה לשמה(‪ .‬אולם אחר כך הסתפק דהים של שלמה‬
‫והפרישה ס''ל דרבנן לא אמרי הסע''ת כלל‪.‬‬

‫ובזה מובן למה בסי' יא' לא הסתפק על הצירוף של הסע''ת כמו‬

‫בסי' יד'‪ ,‬די''ל דלענין טויית החוטים ברור לנו שדעתו היה לשמה )ולא‬
‫רק מסתמא לשמה( ואע''פ שאין להסתפק כלל שהסע''ת‪ ,‬אולם בכל‬
‫זאת אמר דיש להקל מטעם ס''ס ולא סמך רק על הסע''ת דחשש לדעת‬
‫הפרישה והיש''ש הנ''ל‪.‬‬

‫ולמסקנת הבה''ל‪ ,‬רצה להקל לברך בצירוף הסע''ת ודעת‬

‫הרמב''ם דלא בעינן לשמה כלל‪ .‬אחר כך כתב מדנפשיה דהטלת‬
‫סתמא כשר אפילו להרא''ש‪ .‬ואף שגם הוא לא הכריע כן להלכה באופן‬
‫ברור‪ ,‬שפיר צירף סניף זה לספקות הנ''ל‪ .‬וא''כ י''ל דשפיר דמי לברך‬
‫הטלת הציציות לשמה‬ ‫יח •‬

‫תחלתו עכ''ל‪ ,‬וכן העתיק בזה הלשון מרן בחו''מ סי' רמה'‪ ,‬מוכח דס''ל‬
‫שהספק הוא למה שתק ואין הספק האם שייך לומר הסע''ת‪.‬‬

‫וכן מוכח ג''כ בתוס' בחולין )דף לט' ע''ב ד''ה כי לא אתי וכו'(‬
‫שכתב דבב''מ )ו' ע''א( שפיר פריך האם אמרינן הסע''ת בין לרשב''ג‬
‫ובין לרבנן‪ .‬וא''כ מוכח דגם לרבנן שייך לומר הסע''ת‪.‬‬

‫לפי זה יש ליישב למה הגמ' בחולין פשטה דלת''ק לא אמרינן‬

‫הסע''ת גבי שחיטה‪ .‬והנה מצאתי בס''ד בפירוש הכתב סופר על מס'‬
‫חולין ב' תירוצים בדבר‪:‬‬

‫א( יש לומר דבקיסרי הסתפקו איך להבין דעת ת''ק החולק על‬
‫רשב''ג‪ ,‬האם חולקים עליו דכיון דשתק מוכח דרצה לקנות ובשחיטה‬
‫מודו ליה לרשב''ג דאמרינן הסע''ת כיון שאין הוכחה כנגד מה שעשה‬
‫בסוף‪ ,‬או דלמה‪ ,‬רבנן לא סוברים הסע''ת כלל וא''כ אפילו בשחיטה‬
‫חולקים עליו‪ .‬ולכן לא פסקו איסור גמור דהסתפקו שמא רבנן מתירים‪.‬‬

‫ב(י''ל שיש ליהודי חזקת כשרות דאינו שוחט לע''ז וא''כ לא סגי‬
‫הוכיח סופו על תחלתו לאפוקי מחזקת כשרות‪ .‬וכמו במקנה נכסיו על‬
‫ידי אחר‪ ,‬דכיון דשתיק יש לומר שרצה לקבל וא''כ לא סגי הסע''ת‬
‫לאפוקי מחזקת כשרות )וזה עיקר לדעת הכתב סופר(‪.‬‬

‫למעשה דעת הרמב''ם‪ ,‬הטו''ר והשו''ע )יו''ד סי' ד' וחו''מ סי'‬
‫רמה'( דבין בשחיטה ובין בשתק ולבסוף צווח יש להסתפק אם אמרינן‬
‫הוכיח סופו על תחלתו‪ .‬ודעת הרא''ש )עיין בטור חו''מ סי' רמה'( ורבנו‬
‫ירוחם )מובא בב''י יו''ד סי' ד' לפי פירוש הפרישה סי' ד' והים של שלמה‬
‫חולין פ''ג סי' כ'( דהלכה כרבנן ולא אמרינן הוכיח סופו על תחלתו‬
‫)לפחות בב' סוגיות הנ''ל(‪.‬‬
‫יז •‬ ‫הטלת הציציות לשמה‬

‫לקנות(‪ ,‬דת''ק סובר דכיון שבתחילה שתק קנה‪ ,‬וכשצווח הפקרם‪,‬‬

‫ורשב''ג אומר דהוכיח סופו על תחלתו שלא רצה לקנות וא''כ הנכסים‬
‫לעולם לא יצאו מרשות המקנה‪ ,‬והא דלא צווח בתחלה‪ ,‬כי חשב שאין‬
‫תועלת לצווח עכשיו אלא עד שיביאו הנכסים לידו‪.‬‬

‫ויש לחקור למה ת''ק חולק על רשב''ג‪ ,‬האם מפני שלא אמרינן‬
‫כלל הסע''ת או דלמה דוקא כאן חולקים דס''ל דאם לא צווח מוכח דרצה‬
‫לקנותם‪ ,‬אבל במקום שברור שהסוף מוכיח על תחלתו מודו לרשב''ג‪.‬‬

‫ומצאנו במסכת חולין )לט' ע''ב( שהיה מעשה בקסרי על אחד‬

‫ששחט בהמה סתם ואחר כך חשב לזרוק דמה לע''ז ולא אמרו לא‬
‫לאיסור ולא להיתר‪ .‬ומסקנת הגמ' דלא אמרו היתר משום כבודו‬
‫דרשב''ג דס''ל דאמרינן הסע''ת )הביאו מקורו בסוגיה דב''ב הנ''ל( וא''כ‬
‫אמרינן דכששחט היה לו כוונה לע''ז‪ ,‬ולא אמרו איסור משום כבודם‬
‫דרבנן דלא ס''ל הסע''ת‪.‬‬

‫לכאורה יש מכאן ראיה דרבנן לא ס''ל הסע''ת כלל‪ ,‬דאם היינו‬

‫אומרים דדנין בכל מקרה ומקרה איך פשטה הגמ' דלרבנן לא אמרינן‬
‫הסע''ת כששחט סתם ואחר כך חישב לע''ז‪ ,‬הרי היה מקום לומר‬
‫דמודים רבנן דאמרינן הסע''ת‪.‬‬

‫אולם בגמ' בגיטין )סו' ע''א( מובא דעת רשב''ג ואין מי שחולק עליו‬
‫ע''ש‪ ,‬וע' בר''ן שם שכתב שרשב''ג בא לפרש את ת''ק וא''כ מוכח )על‬
‫כל פנים לדעת הר''ן( דכאן רבנן מודים לרשב''ג ואומרים הסע''ת‪.‬‬

‫והרמב''ם כתב )בפרק ד' דהלכות זכיה ומתנה ה''ג( וז''ל זיכה לו‬
‫על ידי אחר וכששמע המקבל שתק ואחר כך צווח ואמר איני מקבלה‪,‬‬
‫הרי זה ספק אם זה ששתק כבר רצה וזה שחזר וצווח חזר בו‪ ,‬או‬
‫ששתק מפני שעדיין לא הגיע לידו כלום וזה שצווח הוכיח סופו על‬
‫הטלת הציציות לשמה‬ ‫טז •‬

‫מלתא‪ 3.‬וא''כ כל שיש הוכחה ממקום אחר אין צורך שיהיה דבור‪ ,‬ובזה‬
‫מובן הס''ס הנ''ל דשמא לא בעינן אמירה כלל ואף את''ל דבעינן אמירה‬
‫שמא הסע''ת והוא במקום דבור‪.‬‬

‫ומצאתי שכן כתב בתבואות שור )מובא בכתב סופר חולין לט'‬
‫ע''ב( דהוכיח סופו על תחלתו הוא במקום דבור‪.‬‬

‫יש לברר דעת המ''ב בענין הסע''ת דהבה''ל )סי' יד' ד''ה לא יברך‬
‫וכו'( רצה להקל לברך למי שעשה הטלת הציציות סתם ולפני החוליה‬
‫אמר שעושה לשמה בצירוף ג' ספקות‪ ,‬דשמא הלכה כהרמב''ם דלא‬
‫בעינן טליה לשמה כלל‪ ,‬ושמא אמרינן הסע''ת‪ ,‬ועוד דיש לומר דסתמא‬
‫לשמה קאי וכמו שכתבו הארצות החיים והמשכנות יעקב‪ .‬ואחר כך‬
‫נשאר בצ''ע דהפרישה והמהר''ל ס''ל דלא אמרינן הסע''ת כלל‪.‬‬

‫וצ''ב בבה’’ל‪ ,‬שהרי בסי' יד' לא סמך על דין דהסע''ת אפילו בשתי‬
‫צירופים נוספים‪ ,‬ואילו בסי' יא' מצרף אותו כספק אחד בלא פקפוק‪ ,‬ולא‬
‫חשש לדעת הפרישה והמהר''ל‪ .‬ועוד יש לתמוה איך המ''ב מצרף דעת‬
‫הארצות חיים והמשכנות יעקב לומר דסתמה לשמה קאי‪ ,‬והרי הם‬
‫אמרו זה רק לדעת הרמב''ם אבל לשיטת הרא''ש מודים דבעינן דיבור‬
‫דוקא‪ .‬ואף דבזה מובן למה הבה''ל בסי' יד' כשכתב דאפשר דאמרינן‬
‫סתמא לשמה בדעת הרא''ש‪ ,‬כתב דהוא חידוש בסוגיה ולא הזכיר כלל‬
‫דעת הארצות חיים והמשכנות יעקב דלעיל‪ ,‬מ''מ צ''ע איך מצרף אותם‪,‬‬
‫ובפרט שכבר צירף דעת הרמב''ם‪.‬‬

‫והנה הגמ' בב''ב )קלח' ע''א( דן על מי שהקנה נכסיו לחברו על‬

‫ידי אחר‪ ,‬והמקבל שתק בתחלה ואחר זמן צווח )אמר שאינו רוצה‬

‫‪ 3‬כתב בספר פסקי תשובות )סי' יד' הערה ‪ (23‬בשם השו''ת מנחת‬
‫שלמה )ח''ב סי' א'( דבדברים שבקדושה יש להקפיד שתהיה אמירה‬
‫דוקא‪ .‬וכן משמע במ''ב סי' לב' ס''ק קלו' ע''ש‪.‬‬
‫טו •‬ ‫הטלת הציציות לשמה‬

‫)סי' יד' ד''ה לא יברך וכו'(‪ ,‬מ''מ מלשון הב''י משמע דבעינן תליה לשמה‬
‫‪2‬‬
‫וכמסקנת הבה''ל )שם(‪.‬‬

‫ולסיכום‪ ,‬דעת החזו''א דלא בעינן תחיבה לשמה ודעת הגר''א‬

‫דבעינן תחיבה לשמה וכן משמע ג''כ דעת מרן‪ .‬אולם‪ ,‬בקשר הראשון‬
‫אפילו החזו''א מודה דבעינן לשמה )כל זה דוקא לדעת הרא''ש דלדאת‬
‫הרמב''ם לא בעינן לשמה כלל כנ''ל(‪.‬‬

‫יש לברר דין דהוכיח סופו על תחלתו‬

‫המ''ב בסי' יא' )ס''ק ו'( כותב דאם לא אמר בתחילת הטווי שעושה‬
‫אותו לשם ציצית‪ ,‬ובמשך הטויה נזכר ואמר‪ ,‬פסול דאין להקל מדין‬
‫הסע''ת )הוכיח סופו על תחלתו( אלא אם כן חשב ג''כ בתחלת הטווי‬
‫שעושה אותו לשמה‪ ,‬דאז יש להקל מדין ס''ס דשמא מחשבה מהני‪.‬‬
‫ולכאורה צ''ע דאף את''ל דאמרימן הסע''ת‪ ,‬רק הוכיח מה היה מחשבתו‬
‫בתחילת המעשה‪ ,‬אולם עדיין אין דבור בתחילה‪ .‬וא''כ איך מצטרף‬
‫לס''ס‪.‬‬

‫וי''ל דהאמירה לשמה הוא רק בגדר הוכחה שכן הוא כוונתו‪ ,‬וכן‬
‫משמע בדעת מרן )סי' יא' ס''א( דפסק שאפשר לומר לאשה ''טוי לי‬
‫ציצית לטלית'' ואע''פ שהאשה לא אמרה מעצמה שעושה לשמה כשר‬
‫)אם היתה לה כוונה לשמה( וא''כ מוכח דהאמירה היא רק בגדר גילוי‬

‫‪ 2‬אע''פ שלשון הב''י אפשר לפרש דמצריך כל התליה לשמה‪ ,‬דהיינו‬

‫התחיבה והקשר שהחטים לבגד‪ ,‬וגם אפשר לומר דמצריך דוקא הקשר‬
‫לשמה ולא מקפיד על התחיבה‪ .‬מ''מ נראה כהצד הראשון דהחילוק בין‬
‫תחיבת החוטים לקשר הראשון הוא חידוש של החזו''א כדי ליישב‬
‫סתירת הגמ' הנ''ל‪ .‬ולפי מרן דלא מיישב כהחזו''א אין מקום לחלק בין‬
‫תחיבה לקשר בלא חוליה‪.‬‬
‫הטלת הציציות לשמה‬ ‫יד •‬

‫‪ o‬וא''ת לפי רב איך מותר לעשות כל הציצית ואחריך לקצוץ‬

‫אותם‪ ,‬ובפרט שגם הוא פוסל בעשה מן הקוצים‪ .‬אומר‬
‫החזו''א דרב סובר שאם המעשה הראשון היה לשמה‪ ,‬אע''פ‬
‫שעדיין לא קצץ ראשי החוטים מ''מ העשיה לשמה קיימת‪.‬‬
‫וכשקוצץ הראשים אמרינן קציצתם הוא עשיהתם‪ ,‬מה שאין‬
‫כן בעשה מן הקוצים‪ ,‬דחיבור החוטים לא נעשה לשמה‪.‬‬

‫· מאידך‪ ,‬דעת הגר''א )בביאורו לסי' יא'‪ ,‬ומובה בחזו’’א שם( דרב‬
‫ושמואל מסכימים דבעינן תחיבה לשמה‪ ,‬ולכן בעשה מן הקוצים‬
‫שניהם פוסלים‪ ,‬אולם אם היתה התחיבה לשמה‪ ,‬רק שהיה פסול‬
‫שלא קצץ ראשי החוטים מקודם‪ ,‬כשקצץ ס''ל לרב דקציצתם זהו‬
‫עשייתם )וכמו שביאר החזו’’א בדעת רב(‪ ,‬ושמואל חולק עליו וס''ל‬
‫דלא אמרינן קציציתם זה הוא עשיהתם‪ ,‬מ''מ מודה שמואל בקצץ‬
‫לפני קשר וחוליה דכיון שעשיית קשר וחוליה הוא המעשה העיקרי‬
‫בציצית‪ ,‬מתקן התחיבה )בתנאי שכיון לשמה גם בתחיבה(‪.‬‬
‫והחזו''א לא קיבל חידוש הגר''א דשמואל מודה לרב דאפשר לתקן‬
‫‪1‬‬
‫מה שעשה בפסול‪.‬‬

‫ואע''פ שאין ישוב בדעת מרן לפי פירוש החזו''א כמו שבארנו‪ ,‬אין‬
‫הכרח דמרן ס''ל כהגר''א דמצריך תחיבה לשמה דאפשר לומר דדעת‬
‫מרן דלא בעינן לשמה בתליה‪ ,‬אלא מהקשר ואילך וכמו שמצדד הבה''ל‬

‫‪ 1‬וא''ת דבסי' י' ס''ו פסק הרמ''א כדעת הרא''ש דאם עשה ב' גדילים‬
‫בכנף וקצץ א' מהם אמרינן דקציצתן זהו עשייתן‪ ,‬וא''כ מוכח דאמרינן‬
‫קציצתן זהו עשייתן אפילו בדעת שמואל‪ .‬אומר החזו''א )סי' ג' ס''ק טז'‬
‫ד''ה ונראה( דההוא דוקא כשעשה כל הטליה כמצותה‪ ,‬אולם יש פסול‬
‫חיצוני אבל אם יש חסרון בגדיל עצמו לא אמרינן קציציתן זה הוא‬
‫עשייתן‪.‬‬
‫יג •‬ ‫הטלת הציציות לשמה‬

‫הטלת הציציות לשמה‬

‫מרן בב''י )סי' יד'( מביא מחלוקת בענין תליאת חוטי הציצית‬
‫בבגד‪ ,‬דדעת הרמב''ם דלא בעינן לשמה‪ ,‬ודעת הראש דבעינן לשמה‪.‬‬
‫ולדינא פסק מרן )שו''ע סי' יד' ס''ב( שיש לתלות הציציות לשמה‪ ,‬והיכה‬
‫דאינו מוצא ציציות אחרים יכול לסמוך על הרמב''ם‪.‬‬

‫יש לברר האם יש להצריך שיהיה התחיבה ג''כ לשמה או‬

‫החיוב דלשמה חל מהקשר ואילך דהוא עיקר העשיה‪.‬‬

‫איתא בגמ' דרב ושמואל ס''ל שהעושה מן הקוצים )שקושר‬

‫ציציותיו מחוטי התפירה שנשארו בבגד( פסולה‪ .‬והסבירו רש''י‬
‫והרא''ש דהטעם מפני שלא היה הטליה לשמה‪ .‬ומשמע דאפילו שקשר‬
‫החוליה נעשה לשמה‪ ,‬אם התחיבה לא היתה לשמה פסול‪.‬‬

‫אמנם עיין במס' סוכה )יא‪ (.‬על מי שתחב חוט ארוך וכפל אותו ח'‬
‫פעמים‪ ,‬ואחר עשיאת הגדיל חתך ראשי החוטים‪ ,‬דרב מכשיר ושמואל‬
‫פוסל‪ ,‬מודה שמואל דכל היכא דלא עשה הקשר‪ ,‬אפילו שכבר תחבם‪,‬‬
‫יכול לחתוך החוטים )והלכה כשמואל‪ ,‬דרב עלה בקשיה(‪ .‬ומשמע‬
‫דלכו''ע אין להקפיד על התחיבה‪.‬‬

‫· ולכן כתב החזו''א )סי' ג' ס''ק יא'( דאין להקפיד על תחיבת החוטים‬
‫לשמה אלא על חיבור לבגד‪ ,‬ולכן הקשר הראשון צריך להיות לשמה‬
‫דהוא מחבר הציציות לבגד‪ ,‬והסביר דבעשה מן הקוצים הצריכו‬
‫לשמה משום שהתחיבה היתה באופן שנחשבת כבר חיבור אל‬
‫הבגד‪ .‬אולם פירוש החזו'א הוא נגד מרן דפסק )שו''ע סי' יא' סעיף‬
‫יג'( שאם קצץ ראשי החוטים אחר קשר וחוליה יש פסול משום‬
‫תולמ''ה‪ ,‬ומוכח שאם קצץ אחר קשר ראשון אין לאסור )והחזו''א‬
‫עצמו עמד בזה(‪.‬‬
 ‫סימן ב'‬

‫הטלת‬
‫הציציות‬
‫לשמה‬
‫•ט‬ ‫שעור הטלית‬

‫ואם עומד מרובה על הפרוץ יש להקל שיהיה אורך אחד‬

‫מהצדדים כמדידת הגרח''נ )‪ 48‬ס''מ לאמה(‪ ,‬דמ''מ לפי שיטת‬
‫החזו''א הנקב עולה למנין‪.‬‬

‫חשוב לציין דאפילו לחולקים על החזו’’א יש להצריך שיהיה על‬

‫הכתפים תורת בגד ולא שם רצועות )מ''ב ס''ק א'(‪ ,‬דאם לא כן אפילו‬
‫שיהיה שיעור בכל צד הטלית פסול לציצית‪ ,‬והגדיר הכף החיים )סי'‬
‫טז' ס''ק ו'( דאין לפחות מרוחב ג' אצבעות בכל כתף מטעם הנ''ל‬
‫)דהיינו ‪ 6‬ס''מ להגרח''נ או ‪ 7.2‬ס''מ לחזו''א‪ ,‬ויש להחמיר(‪.‬‬

‫יש לדון בנקב בית החזה‪ ,‬שהוא רצוע למטה מנקב בית הצואר‬
‫לפניו‪ ,‬האם נחשב כנקב ויש למדוד צד שלפניו מסוף הרצוע ולמטה‪,‬‬
‫או דילמה‪ ,‬נחשב כבגד ועולה למנין‪.‬‬

‫עיין בהשמטות לספר לב חיים )ח''א סי' צט'( שכתב דכיון שאין‬
‫חסרון מהבגד כלל אינו נחשב כנקב‪ .‬ולכאורה בנידון דידן‪ ,‬אולם עדיין‬
‫יש לחלק דיש מקפידים שלא יהיו מחוברים ב' חלקי הרצוע )סמוך‬
‫לצואר(‪ ,‬ולכן אומר הרב יוסף טוויל שליט''א שיש על החלק שמקפיד‬
‫שם נקב‪ ,‬ועל החלק שאינו מקפיד אין עליה שם נקב ואע''פ שלפמים‬
‫הבגד זז ואין צדדי הרצוע מחוברים‪ ,‬מ''מ העומד להתפשט כפשוט‬
‫דמי‪.‬‬
‫שעור הטלית‬ ‫ח•‬

‫אולם הרב יוסף טוויל שליט''א אמר דהמ''ב לא הקפיד שיהיו ג'‬
‫רבעי אמה בכל צד אלא שתהיה אמה וחצי מלבד נקב בית הצואר‪.‬‬
‫ומ''מ נמצאנו למדים שהנקב אינו מין המנין‪.‬‬

‫ועיין בחזו''א )סי' ג' אות לא' ד''ה נירא דמעיקר וכו'( דפסק‬
‫להחמיר שיהיה הטלית ב' אמות אורך כהבעל התניא‪ ,‬אולם כתב דיכול‬
‫לצרף נקב בית הצואר‪ ,‬וא''כ מוכח דלא כדברנו דלפי האמור אין שום‬
‫טעם להחמיר ב' אמות כשהנקב מצטרף‪.‬‬

‫ומה שכתב הבעל התניא דאין נקב בית הצואר עולה למידת‬
‫שיעור הטלית מצאנו מחלוקת‪ ,‬דהאשל אברהם מבוטשאטש )תנינא‬
‫סי’ טז'(‪ 7‬מצרף אותו לשיעור‪ ,‬והחזון איש )סי' ג' סעיף ל' ד''ה ואם‬
‫נקב וכו'( פסק דאם עומד מרובה על הפרוץ עולה למנין‪ ,‬היינו אם כל‬
‫כתף הוא יותר רחב מרוחב הנקב‪ ,‬אז עולה למנין‪.‬‬

‫ויש לברר לשיטת החזו''א כשהפרוץ מרובה על העומד‪ ,‬דאין‬

‫הנקב עולה לשיעור‪ .‬לכאורה מוכח מדבריו שאם יש שיעור שלם בצד‬
‫אחד מהנקב כשר לציצית דאז אינו צריך לצרף שני החלקים )עיין מה‬
‫שכתב בסי' ג' ס''ק ל' ד''ה ואם יש נקב וכו' דמוכח דאם אין הנקב‬
‫מצטרף בעינן שיעור שלם בצד אחד( אולם לפי מה שכתב בסוף סי'‬
‫ב' דבעינן עומד מרובה על הפרוץ כדי שתהיה לה תורת בגד מוכח‬
‫דאם אינו כן הבגד פסול לציצית אפילו יש בו שיעור בצד אחד‪ ,‬וכן‬
‫הבין הרב יוסף טוויל שליט''א‪.‬‬

‫לכן לכתחילה אין להקל אם אינו עומד מרובה על הפרוץ אפילו‬

‫יש אמה בכל צד‪.‬‬

‫‪ 7‬מביאו ההלכה ברורה בשו''ת אוצרות יוסף )ח''א סי' כד' שער הציון‬
‫יג'(‪.‬‬
‫•ז‬ ‫שעור הטלית‬

‫דס''ל שהשיעור הוא אמה על אמה‪ ,‬ומביא ג''כ דעת האר''י ז''ל ששיעור‬
‫הטלית צריך שיקיף הראש וכל גוף האדם עד החזה פנים ואחור‪.‬‬

‫ונלע''ד שכוונתו דכיון ששיעור הטלית הוא אמה על אמה והאריז''ל‬

‫מצריך שיהיה טלית פנים ואחור א''כ מצריך שיהיה שיעור גם פנים וגם‬
‫אחור‪ ,‬וי''ל דלשיטתו אזיל דהנקב אינו עולה למנין וא''כ בעינן שיעור‬
‫הראוי לטלית פנים ואחור‪ ,‬דאם בחלק אחד אין בו כשיעור‪ ,‬נמצא מכסה‬
‫בבגד שאין לה חשיבות למצוה‪ .‬ומובן למה הבעל התניא הגדיר שיעור‬
‫האורך שלאחריו ואחר כך האורך שלפניו‪ ,‬ולא אמר שבעינן ב' אמות‬
‫מלבד נקב בית הצואר‪.‬‬

‫ולפי זה י''ל דבט''ג אין להצריך ב' אמות אפילו לשיטת הבעל‬
‫התניא‪.‬‬

‫המ''ב )ס''ק ד'( כתב שלכתחילה יש להחמיר כהבעל התניא כדי‬

‫לצאת מכל הספקות ויוכל לברך לכו''ע‪ ,‬ופסק וז''ל על כל פנים לא יפחת‬
‫מג' רבעי אמה באורך לכל צד‪ ,‬דאי לאו הכי יש בו חשש ברכה לבטלה‪,‬‬
‫כי כתבו האחרונים שמדדו ונמצא ששיעור ראשו ורובו של קטן הוא‬
‫אמה וחצי עכ''ל‪ ,‬ומדלא כתב שלא יפחות מאמה וחצי מלבד נקב בית‬
‫הצואר‪ ,‬משמע דדוקה בעינן שיהיה בכל צד ג' רבעי אמה‪ .‬והיה נראה‬
‫דס''ל דכדי להחמיר סברת בעל התניא שמצריך שיעור טלית בכל צד‬
‫אפשר לסמוך על הדרך חכמה דס''ל דהשיעור הוא ג' רבעי אמה כי‬
‫‪6‬‬
‫מ''מ יש בצירוף שני החלקים אמה וחצי‪.‬‬

‫‪ 6‬גם האגרות משה )או''ח ח''ה סי' כ' סעיף כה'( והרב י''י קניבסקי‬
‫בשיעורים של תורה‪ ,‬פסקו כלשון המ''ב דבעינן ג' רבעי אמה בכל צד‪.‬‬
‫שעור הטלית‬ ‫ו•‬

‫· הדרך חכמה )מובא במ''ב ס''ק ד'( פסק דשיעורו שלושת רבעי אמה‬
‫אורך על חצי אמה רוחב‪ ,‬משמע דפסק לקולה בכל הספקות הנ''ל‪.‬‬

‫ואע''פ שעיקר הדעה היא אמה על אמה‪ ,‬יש להצריך אמה וחצי‬
‫‪5‬‬
‫אורך כדי לברך דסב''ל‪ ,‬ומ''מ ברוחב סגי באמה‪.‬‬

‫הבעל התניא )סידור הגר''ז הלכות ציצית סעיף ב'( פסק דבעינן‬
‫ב' אמות אורך וז''ל‬

‫ורוחב הט''ק צריך להיות אמה של תורה שהיא רוחב כ''ד גודלים‬
‫מרווחים מאדם בנוני‪ .‬והאורך שלאחריו מבית הצואר צריך להיות גם‬
‫כן אמה של תורה מרווחת‪ ,‬בכדי שיהי' שם אמה על אמה שלם עד‬
‫תחלת נקב בית הצואר שמלאחריו‪ .‬והאורך שמלפניו מסוף נקב בית‬
‫הצואר עד למטה‪ ,‬צריך להיות גם כן אמה של תורה ורוחב אמה‪ .‬ונמצא‬
‫כל האורך שתי אמות‪ ,‬לבד מבית הצואר‪ ,‬שהוא נקב שיש בו חסרון‬
‫ואינו עולה למדת שיעור טלית‪ ,‬ובזה מקיים המצוה לדברי הכל‪ ,‬עכ''ל‪.‬‬

‫והלב חיים )השמטות מסמכי לב' סי' צט'( כתב דהבעל התניא‬
‫הפריז על המידה‪ .‬ולכאורה שיטת הבעל התניא צ''ב שהרי אפילו אם‬
‫נמדוד בכל ד' חומרות הנ''ל יהיה פחות מב' אמות‪ ,‬כמבואר בלב חיים‬
‫שמדד ויצא לו אמה וחצי‪.‬‬

‫ועיין בביאורים מאת הרב לוי יצחק שי' ראסקין על הסדור הנ''ל‬
‫הסביר שמקור הבעל התניא הוא בשו''ת פרי הארץ )מובא בברכי יוסף(‬

‫‪ 5‬דאע''פ שהלב חיים ואחריו האור לציון היצריכו אמה וחצי רוחב‪ ,‬מ''מ‬
‫יש כאן ד' ספקות להקל ורבו המתירים לברך באמה רוחב ובכללם‬
‫הארצות החיים )לב הארץ סי' טז'(‪ ,‬הבן איש חי )ש''א פ' לך לך אות יא'‬
‫ויב'(‪ ,‬המ''ב )בה''ל ד''ה לשוק(‪ ,‬החזון איש )סי’ ג' סעיף לא'(‪ ,‬וההלכה‬
‫ברורה )סי' טז' ס''ק א'(‪.‬‬
‫•ה‬ ‫שעור הטלית‬

‫מה הוא השיעור שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו?‬

‫‪ .1‬נחלקו באיזה קטן משערים השיעור ''שהקטן מתכסה בו ראשו‬

‫ורובו'' לדעת ספר החינוך )מצוה שפו'( דמשערים בקטן בן ו' שנים‪,‬‬
‫ודעת הטור )סי' טז'( דמשערים בקטן בן ט' שנים‪.‬‬

‫‪ .2‬עוד נחלקו הקדמונים איך מודדים ראשו ורובו‪ :‬לדעת ספר החינוך‬
‫)שם( יש למדוד ראש הקטן ולהוסיף על זה שיעור רוב גופו מלבד‬
‫הראש‪ ,‬והרדב''ז )חלק ה' סי' ב' אלפים קו'( ס''ל דדי אם שיעור‬
‫הטלית הוא רוב הראש והגוף יחד‪.‬‬

‫‪ .3‬עוד יש להסתפק האם מצריכים שיכסה הראש עד המצח או די‬

‫‪4‬‬
‫שיכסה הראש מאחוריו‪.‬‬

‫‪ .4‬כמו כן יש להסתפק בכוונת הארחות חיים )מובא בב''י סי' טז'(‬

‫שכתב וז''ל כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן פירוש באורך‬
‫וברוחב עכ''ל‪ ,‬ויש לחקור האם כוונתו שיהיה ברוחב הבגד אותו‬
‫שיעור שבאורך‪ ,‬או שמא י''ל שיש להצריך שיהיה בבגד שיעור‬
‫שיכסה הרוחב של הקטן‪.‬‬

‫אחרי שבררנו שיש כאן ד' מחלוקות במדידת הטלית‪ ,‬נברר בס''ד‬
‫שיעורי הפוסקים‪:‬‬

‫· הלב חיים )סו''ס צט'( פוסק דבעינן אמה וחצי אורך על אמה וחצי‬
‫רוחב‪ ,‬ומפורש פסק לחומרא בד' ספקות הנ''ל‪.‬‬

‫· הארצות חיים )המאיר לארץ סי' טז' ס''ק יז'( דסגי באמה באורך‬
‫ומביא ראיה מהגמ' )מנחות מא‪ (.‬וביאר הטעם מפני שמודדים בקטן‬
‫בן ו' כדעת החינוך‪.‬‬

‫‪ 4‬עיין לב חיים חלק א' סו''ס צט' ד''ה וכשאני לעצמי וכו'‪.‬‬
‫שעור הטלית‬ ‫ד•‬

‫‪2‬‬
‫והסכימו האחרונים להצריך שני התנאים עכ''פ לענין ברכה‪.‬‬

‫הא''ר ס''ל דאם הוא יוצא בקבע אע''פ שרוב העולם לא לובשים‬
‫אותו מכ''מ חייב‪ ,‬והמ''ב )בה''ל ד''ה ואז חייב בציצית( חלק עליו וס''ל‬
‫דתלוי ברוב בני אדם‪ ,‬דאם יחיד יוצה בו בקבע ואחרים לא‪ ,‬או שיחיד‬
‫אינו מתבייש לצאת בו ואחרים מתביישים‪ ,‬בטלה דעתו‪ .‬ועוד כתב‬
‫דאפילו לדעת הא''ר אם אין בבגד שיעור שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו‬
‫אין לחייב כלל‪.‬‬

‫ויש לדון בט''ק שלנו‪ ,‬דלכאורה יש מקום לומר שמתביישים לצאת‬

‫בו לשוק ולא יכולים לברך עליהם‪:‬‬

‫המ''ב )בה''ל ד''ה לשוק( פסק דלא אמרינן שמתבייש מב' סיבות‪.‬‬
‫א( שכוונת הגמ' שמודדים בנער בן יג' האם מתבייש לצאת לפתח ביתו‬
‫או לא‪ ,‬ובודאי שלא יתבייש נער בן יג' לצאת לפתח ביתו בימות החמה‪.‬‬
‫ב( דלא אמרינן דבטלה ממנו שם בגד אא''כ מתבייש לצאת בו מפני‬
‫קצורו‪ ,‬לכן בנידון דידן דלא מתביישים מפני קצורו אלא מפני צורתו יהיה‬
‫חייב‪.‬‬

‫אולם האשל אברהם מבוטשאטש )תנינא סי' טז'(‪ 3‬ס''ל דמה‬

‫שאמרו חז''ל שמתבייש לצאת בו‪ ,‬לאו דוקא מפני קוטנו‪ ,‬ולכן אין לברך‬
‫עליהם‪ .‬אמנם קשה דא''כ איך מברכים על ט''ג שרובם מתביישים‬
‫לצאת בו לשוק? ולכן דעת ההלכה ברורה )שו''ת אוצרות יוסף סי' כד'‬
‫ד''ה אמנם בספר וכו'(‪ .‬שאפשר לסמוך על החולקים לא''א ולברך עליו‪,‬‬
‫אולם עדיף לפוטרו בברכת הט''ג‪.‬‬

‫‪ 2‬כ''כ המ''ב סי' טז' ס''ק ד'‪ ,‬והביא הרבה אחרונים בשער הציון ס''ק ו'‪.‬‬
‫‪ 3‬מביאו ההלכה ברורה בשו''ת אוצרות יוסף סי’ כד' ד''ה אמנם בספר‬
‫וכו'‪.‬‬
‫•ג‬ ‫שעור הטלית‬

‫שעור הטלית‬
‫אם מתבייש לצאת לבוש בטלית‬

‫איתא במסכת מנחות )מ‪" (:‬טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו‬

‫והגדול יוצא בו דרך עראי‪ ,‬חייב בציצית" והב''ח הבין דחיוב ציצית תלוי‬
‫בהשתמשות הבגד‪ ,‬דהיינו אם יוצאים בו בקבע חייב אע''פ שאין בו‬
‫שיעור‪ ,‬ואם מתביישים לצאת לשוק אפילו באקראי פטור‪ ,‬ואם אין‬
‫מתביישים לצאת בו באקראי לשוק‪ ,‬אם יש בו שיעור שהקטן מתכסה‬
‫בו ראשו ורובו חייב ואם לאו פטור‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬מרן בב''י כתב שאם הקטן מתכסה ראשו ורובו חייב‪ ,‬ומה‬
‫שכתוב בברייתא שהגדול יוצא בו דרך עראי‪ ,‬אינו תנאי בבגד שתתחייב‬
‫בו אלא רק ללמד שאם לובשו חייב‪ .‬וכן בשו''ע )סי' טז'( פסק שאם יש‬
‫בטלית שיעור כדי שהקטן יתכסה בו ראשו ורובו באורך וברוחב חייב‪,‬‬
‫ולא הזכיר כלל יציאת הגדול‪ ,‬וכמו שביאר בב''י‪ .‬וע' בט''ז )סי' טז' ס''ק‬
‫א'( שסובר דהב''י רק חידש דכל שיש בו שיעור חייב‪ ,‬אע''פ שמתבייש‬
‫לצאת בו‪ ,‬אבל מודה שאם לובשו בקבע חייב בכל ענין אף אם אין בו‬
‫שיעור‪.‬‬

‫הרמ''א כותב וז''ל ''דוקא אם כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא‬

‫בו לשוק עכ''ל''‪ ,‬ומשמע שחולק על מרן וס''ל דתרתי בעינן‪ ,‬שלא‬
‫יתבייש הגדול ביציאת עראי ושיהיה שיעור שהקטן מתכסה בו ראשו‬
‫‪1‬‬
‫ורובו‪.‬‬

‫‪ 1‬מ''א סי' טז' ס''ק ב' ע''ש‪.‬‬

 ‫סימן א'‬

‫שעור הטלית‬