Karozotá d’Matay

‫כרוזותא דמתי‬
Mensaje de Mateo

Arameo – español
Formato para estudio

De la versión Peshita

Primera Edición
Matay ‫מתי‬

2
 Matay ‫מתי‬

‫בס"ד‬

A lo largo de este tiempo, la humanidad ha tenido una necesidad cada vez

mayor por acercarse a HaShem, cada vez existen mas y mas centros de ayuda
“emocional y espiritual” que lo que prometen dar es justamente ese acercamiento
a Él. El Ramjal (Rabi Moshé Jaim Luzzato) explica en su libro Derej HaShem que
este acercamiento a Él, se define como perfeccion, y dependiendo de el
acercamiento a Él es el grado de perfeccion que tendremos, esto mismo nos lo
dice nuestro Maestro Y’shua “sean perfectos como su padre que esta en los cielos
es perfecto”, (Matay cap. 5) cada una de las palabras de nuestro Maestro Y’shua
son admirablemente grandes en sabiduría, nos enseña ética, moral, halaja, etc.
Cada mashal y midrash, deverian de ser analizados a detalle y no solo como un
pequeño cuento para niños, la Torá esta diseñada para que la pueda entender tanto
un niño que comienza a leer como un anciano que toda su vida la a estudiado, y
cada “historia” de lo que se conoce como “Brit HaJadasha”o “Nuevo Testamento”
no son la escepcion, pues fue mismo Hashem quien nos habló y nos habla en estos
textos solo que lastimosamente han sido trasgiversados y mal interpretados, a tal
grado de pensar que son textos de avoda zará y de blasfemia. ¡Has ve Shalom!

E sta obra es el inicio de un proyecto para “interpretar de la mejor manera” todo

el “Nuevo Testamento” ( como normalmente se conoce) del arameo al español,
dar la dirección mas adecuada a lo que nuestro Mashiaj y cada uno de sus alumnos
3
 Matay ‫מתי‬
nos trataron de transmitir a través de estas sabias palabras, cabe mencionar que no
es iuna traducción absoluta, esto se debe a que muchas de las palabras arameas
tienen mas de una interpretación al español, y generalmente el contexto nos indica
cual de ellas ocupar, sin embargo, lo rico de esto es que podemos “permutar”
dichas interpretaciones y obtener grandes secretos, esa es la razón por la que junto
a cada verso, está el texto arameo de dicho verso, para que cualquiera que desee
“desmenuzar” cada palabra, lo haga ,con ayuda del cielo.

Está estructurado a modo que el lector pueda comprender lo que dice el texto en
arameo, de igual forma la fonética ayuda un poco para aquellos que comienzan
con el maravilloso mundo del lenguaje hebreo, cave mencionar que la fonética
solo es una ayuda y guía para una adecuada pronunciación, no debe “casarse” con
dicha pronunciación, lo primordial en esta obra es la palabra aramea y su
traducción al español.

Agradecimentos
Estoy enormemente agradeció con hashem, por permitirme realizar esta bella obra
a la que le he dedicado muchas horas de analicis, revisión e investigación, sin la
ayuda de hashrm nada es posible, también a mi esposa que me a ayudado en todos
los sentidos, y me a compañado a lo largo de la trayectoria de la elaboración de
este libro, le agradezco a mi rosh kehila por su entrega, sus comentarios y todas
sus aportaciones , igualmente a el Maestro Baruj gutierrez que me apoyó con la
revisión de este documento, agradezco a el Sr Enrique Mondragon por su ayuda
incondicional y a acada varón que sin pensarlo, y con ahava apoyó este proyecto
económicamente y en todos los sentidos.

4
Matay ‫מתי‬

‫קֵ ָפלַאֹון א‬
Capítulo 1
5
Matay ‫מתי‬

6
Matay ‫מתי‬

Capítulo 1

1 Escritura del origen de Y’shua el ungido, hijo de David,

hijo de Avraham. 2 Avraham engendró a Isjaq, Isjaq
engendró a Yaquv, Yaquv engendró a Yihuda y a sus
hermanos. 3 Yihuda engendró a Partz y a Zarj de Tamar,
Partz engendró a Jetzrun, Jetzrun engendró a Aram. 4
Aram engendró a Aminadav, Aminadav engendró a
Najshun, Najshun engendró a Salmaun. 5 Salmaun
engendró a Ba’az de Rajav, Baaz engendró a Uvid de Raut,
Uvid engendró a Ishay. 6 Ishay engendró a David el rey,
David engendró a Sh’lemun de la mujer de Uriya. 7
Sh’lemun engendró a R’javam, R’javam engendró a Aviya,
Aviya engendró a Asa. 8 Asa engendró a Yahushafat,
Yahushafat engendró a Yuram, Yuram engendró a Uziya.
9 'Uziya engendró a Yutam, Yutam engendró a Ajaz, Ajaz
engendró a Jezaqya. 10 Jezaqya engendró a M’nashe,
M’nashe engendró a Amun, Amun engendró a Yushiya 11
Yushiya engendró a Yujanya y a sus hermanos durante el
exilio de Babilonia. 12 Pero Después del exilio de
Babilonia Yujanya engendró a Shelatil, Shelatil engendró

‫ֵק ָפלַאֹון א‬
7
 Matay ‫מתי‬

b’réh d'Daviyd b’réh

‫ּברה‬
ֵ |ֿ‫ּברּה ּ֣ד ַֿדוִיד‬
m'shija
ֵ |‫תָֿ בָֿא ּדִ ילִי ֻֿדותֵֿ ה ּ֣דיֵׁשֻוע מׁשִיחָא‬
d'Y’shua diyliydutéh K'tava
‫ּכ‬ ‫א‬
‫ֿברהָם ַאו ֵל ֿד ִל֣איסחָק| אִיסחָק ַאולֵד‬
ָ ‫ב ַ ֣א‬ .‫אֿברהָם‬
ָ ‫ַ ּ֣ד‬
Auled Iysjaq l’Iysjaq auled Avraham Davraham
‫ ג יִהּודָ א ַאולֵד‬.‫לי ַעקּוב י ַעקּוב ַאולֵד לִיהּודָ א ולַאחַוהי‬
Auled Yihuda v’lajauhy Liyhuda auled Yaquv l’Yaquv
‫ֵצרון חֵצרּון ַאולֵד‬
ָ ‫לפַרץ וַלזַרח מֵן ּתָ מָר ּפַרץ ַאולֵד לח‬
Auled Jetzrun ljetzraun auled Partz Tamar men valzarj Lfartz
‫ָארם ַאולֵד ל ַעמִינָדָ ב ַעמִינָדָ ב ַאולֵד לנַחׁשָון‬
ָ ‫ ד‬.‫ָארם‬
ָ ‫ל‬
l’Najshaun auled Aminadav l’aminadav auled Aram laram
‫ ה סַלמָון ַאולֵד ל ָבעָז מֵן ָרחָב‬.‫נַחׁשּון ַאולֵד לסַלמָון‬
Rajav men l’Vaaz Auled Salmaun l’Salmaun auled Najshun
‫ ו אִיׁשַי‬.‫ָּבעָז ַאולֵד לעּובִיד מֵן ָרעּות עּובִיד ַאולֵד לאִיׁשַי‬
l’Iyshay auled Uviyd Raut men l'Uviyd auled Baaz Iyshay
‫ַאולֵד לדַ וִיד מַלּכָא ּדַ וִיד ַאולֵד לַׁשלֵימָון מֵן ַאנּתתֵ ה‬
Antteh men lashlemaun auled Daviyd malka l’Daviyd auled
‫ ז ׁשלֵימּון ַאולֵד לַרחַבעַם רחַבעַם ַאולֵד לַא ִבי ָא‬.‫אורי ָא‬
ִ ֻ‫ּד‬
R’javam Larjavam Auled Sh’leymun duuriya laviya Auled
‫ׁשפָט‬
ָ ‫ׁשפָט י ָהּו‬
ָ ‫ ח ָאסָא ַאולֵד לי ָהּו‬.‫ַא ִבי ָא ַאולֵד לָאסָא‬
Yahushafat l’yahushafat Auled Asa lasa auled Aviya
‫ ט עּוזִי ָא ַאולֵד ליּותָ ם‬.‫יּורם ַאולֵד לעּוזִי ָא‬
ָ ‫ליּורם‬
ָ ‫ַאולֵד‬
l’Yutam Auled 'Uziya l'uziya Auled Yuram l’Yuram auled
‫ י ֵחזַקי ָא ַאולֵד‬.‫יּותָ ם ַאולֵד לָאחָז ָאחָז ַאולֵד ל ֵחזַקי ָא‬
auled Jezaqya l’Jezaqya auled Ajaz lajaz auled Yutam
‫ׁשי ָא‬
ִ ‫ׁשי ָא יא יּו‬
ִ ‫לַמנַׁשֵא מנַׁשֵא ַאולֵד לַאמּון ַאמּון ַאולֵד ליּו‬
M’nashe lamnashe Yushiya l’Yushiya auled Amun lamun auled
‫ יב מֵן ּבָתַ ר ּגָלּותָ א‬.‫ַאולֵד ליּוכַני ָא ולַאחַוהי ּבגָלּותָ א ּד ָבבֵל‬
galuta batar Men d’vavel b’galuta v’lajauhy l’Yujanya auled
‫ׁשלַתאִיל ַאולֵד‬
ֵ ‫ׁשלַתאִיל‬
ֵ ‫ּדֵ ין ּד ָבבֵל יּוכַני ָא ַאולֵד ל‬
Auled Shelatil l’Shelatil auled Yujanya d’vavel deyn

a Zurbavel. 13 Zurbavel engendró a Aviud, Aviud

engendró a Elyaqim, Elyaqim engendró a Azur. 14 Azur
engendró a Zaduq, Zaduq engendró a Ajin, Ajin engendró a
Eliud. 15 Eliud engendró a Eliazar, Eliazar engendró a
Matan, Matan engendró a Yaquv. 16 Yaquv engendró a
Yausef esposo de Maryam de quien nació Y'shua el
llamado ungido.

8
 Matay ‫מתי‬
17 Por lo tanto, todas las generaciones desde Avraham hasta David,
son catorce generaciones, y de David hasta el exilio de Babilonia, son
catorce generaciones, y de el exilio de Babilonia hasta el ungido
catorce generaciones.
18 Entonces el nacimiento de Y'shua fue así: estando
desposada Maryam su madre para Yausef, antes de que
tuvieran relaciones sexuales se encontró a ella embarazada
del solplo de pureza. 19 Pero Yausef su esposo era justo y
no deseaba avergonzarla en público y por lo tanto pensó
secretamente en repudiarla. 20 Mientras en esto pensaba,
apareció para él un mensajero de Marya durante un sueño y
le dijo: Yausef hijo de David, no temas tomar a Maryam tu
mujer, pues lo que se desarrolló en ella es del soplo de
pureza. 21 Dará a luz un hijo, y llamarás su nombre Y'shua,
1.17 Un total él en efecto guardará a su pueblo de sus pecados. 22 Pero
de 42 todo esto sucedió para cumplir lo que fue ordenado de
generacionesq Marya por medio el profeta: 23 “He aquí una vírgen
ue aluden a las concebirá y engendrará un hijo, y llamarás
42 letras del
Ana Becoaj

‫ יג זּור ָּבבֵל ַאולֵד לַאבִיּוד ַאבִיּוד ַאולֵד לֵאליָקִים‬.‫לזּור ָּבבֵל‬

lelyaqim auled Aviud laviud auled Zurbavel l’zurbavel
‫ יד עָזּור ַאולֵד לזָדּוק זָדּוק ַאולֵד‬.‫אֵליָקִים ַאולֵד לעָזּור‬
Auled Zaduq l’Zaduq auled Azur l'Azur auled Elyaqim
‫ טו ֵאלִיּוד ַאולֵד לֵאלִי ָעזָר‬.‫לַאכִין ַאכִין ַאולֵד לֵאלִיּוד‬
leliazar auled Eliud leliud auled Ajin lajin
‫ טז יַעקּוב ַאולֵד‬.‫ֵאלִי ָעזָר ַאולֵד למָתָן מָתָ ן ַאולֵד ליַעקּוב‬
auled Yaquv l’Yaquv auled Matan l’Matan Auled Eliazar
.‫ֵתקרא מׁשִיחָא‬
ֵ ‫ַברה ּדמַרי ַם ּד ֵמנָה אֵתִילֵד י ֵׁשּוע ּדמ‬
ָ ‫לי ַוסֵפ ּג‬
m’shija d’metqre Y’shua etiled d’mena d’Maryam gavra l’Yausef
‫ֵסרא‬
ֵ ‫ַאברהָם עדַ מָא לדַ וִיד ׁשַרּבָתָ א ַאר ַּבע‬
ָ ‫יז ּכֻלהֵין ָהכִיל ׁשַרּבָתָ א מֵן‬
arbaesre sharbata l’David dama Avraham men sharbata hajil Kulheyn
‫ֵסרא ומֵן ּגָלּותָ א‬
ֵ ‫ומֵן ּדַ וִיד עדַ מָא לגָלּותָ א ּד ָבבֵל ׁשַרּבָתָ א ַאר ַּבע‬
galuta v’men arbaesre Sharbata d’vavel l’galuta dama David v’men
.‫ֵסרא‬
ֵ ‫ּד ָבבֵל עדַ מָא לַמׁשִיחָא ׁשַרּבָתָ א ַאר ַּבע‬

9
 Matay ‫מתי‬
Arbaesre sharbata lamshija dama d’vavel
‫ִירא הוָת‬
ָ ‫יח י ַלּדֵ ה ּדֵ ין ּדי ֵׁשּוע מׁשִיחָא ָה ַכנָא הוָא ּכַד מכ‬
h’vat m’jira kad Hva hajana m’shija d’Y’shua deyn Yaldeh
‫מַרי ַם ֵאמֵה ליַוסֵפ עַדלָא נֵׁשּתַ וּתפּון אֵׁשּתַ כחַת ּבַטנָא מֵן‬
men batna eshtajjat neshtautfun adla l’Yausef Emeh Maryam
‫ יט יַוסֵפ ּדֵ ין ּבַעלָה ּכ ִאנָא הוָא ולָא צבָא‬.‫רּוחָא ּדקּודׁשָא‬
.tz’va v'la hva kina balah Deyn Yausef d’qudsha ruja
‫ כ ּכַד ָהלֵין ּדֵ ין‬.‫ֵׁשריה‬
ֵ ‫ֵאתרעִי הוָא ּדמַטׁשי ָאי ִת נ‬
ַ ‫ּדַ נפַרסֵיה ו‬
deyn haleyn Kad Neshreyh d’matshyayit hva vetrai danfarseyh
1.25 la palabra‫ֵתרעִי אֵתחזִי לֵה ַמלַאכָא ּדמָרי ָא ּבחֵלמָא וֵאמַר לֵה י ַוסֵפ‬ ַ ‫א‬
Yausef Leh óvemar
“conoci ” tendríab’jelma
que d’marya malaja leh etjzi etrai
encontrarse relacionado ‫ּברה ּדדַ וִיד לָא ּתֵ דחַל ל ֵמסַב למַרי ַם ַאנּתתָ כ הַו ּגֵיר‬
ֵ
a “Daat”
geir havsinanttaj
embargo
l’Maryam l’mesav tedjal la d’Daviyd b’reh
aquí aparece como‫ּברא‬ ָ ‫ כא ּת ִאלַד ּדֵ ין‬.‫ּדֵ אתִ ילֵד ּבָה מֵן רּוחָא הּו ּדקּודׁשָא‬
“jojmTilad
b’ra deyn á” d’qudsha Hu ruja men bah detiled
.‫ותֵקרא ׁשמֵה י ֵׁשּוע הּו ּגֵיר נַחֵיוהי ל ַעמֵה מֵן ח ָטהַיהּון‬
ֵ
j’tahayhun men l'ameh najeyuhy geyr hu Y’shua sh’meh v’teqre
‫כב הָדֵ א ּדֵ ין ֻּכלָה ּדַ הוָת ּדנֵת ַמלֵא מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַר מֵן מָרי ָא‬
Marya Men detemar medem d’netmale dahvat Kulah deyn Hade
‫ּברא ונֵקרּון‬
ָ ‫ כג ּדהָא ּבתּולּתָ א ּתֵ בטַן ות ִאלַד‬.‫ּבי ַד נ ִבי ָא‬
v’neqrun b’ra v’tilad tevtan b’tulta D’ha n’viya b’yad

su nombre Amanuil, traducido: con nosotros es nuestro

Alaha”. 24 Entonces cuando se levantó Yausef de su
sueño, hizo tal y como le mandó el mensajero de Marya y
tomó como esposa a su mujer.
25 Y no la conoció sexualmente hasta que ella engendró a su hijo
primogénito y llamó su nombre Y'shua.

Capítulo 2

2 Después de que nació Y'shua en Beytljem de Yihuda en

tiempos del rey Herodes el grande, vinieron unos magos de
dónde es el levantamiento del sol a Urishlem. 2 Y

10
 Matay ‫מתי‬
diciendo: ¿dónde está el rey de los judíos que nació? Pues
vimos en una visión su estrella en donde se levanta el sol y
venimos para adorarlo. 3 Pero escuchó el rey Herodes el
grande y se aterrorizó y toda Urishlem con él. 4 Y reunió a
todos los principales kohanim y escribas del pueblo,
preguntando dónde fue el lugar destinado en el que nacería
el ungido. 5 Ellos, en seguida dijeron: en Beytljem de
Yihuda, así, de hecho está escrito en el libro del profeta: 6
“También tu Beytljem de Yihuda no fuiste la más pequeña
entre los reyes de Yihuda, de hecho de ti saldrá un rey
quien alimentará como rebaño a mi pueblo Israyel”. 7
Después Herodes el grande convocó secretamente a los
magos y aprendió de ellos en qué periodo de tiempo se les
apareció la estrella.
‫ כד ּכַד קָם ּדֵין‬.‫ׁשמֵה ַעמַנּואי ִל ּדמֵּתּתַ רּגַם ַעמַן ַא ָלהַן‬
deyn qam Kad alahan aman d’mettargam Amanuil sh’meh
‫י ַוסֵפ מֵן ׁשֵנתֵ ה עבַד ַאי ַּכנָא ּדַ פקַד לֵה מַ לַאכֵה ּדמָרי ָא‬
d'marya malajeh Leh dafqad aykana vad Shenteh men Yausef
.‫ברה לַאנּתתֵ ה‬
ָ ַ‫וד‬
Lantteh v’davrah
.‫ַקרת ׁשמֵה י ֵׁשּוע‬
ָ ‫ּבּוכרא ו‬
ָ ‫ַברה‬
ָ ‫כה ולָא חַכמָה עדַ מָא ּדִ ילֵדתֵ ה ל‬
Y’shua sh’meh vaqrat bujra lavrah diledteh dama jajmah V’la

‫ֵק ָפלַאֹון ב‬
‫ד ּדֵ ין אֵתִילֵד יֵׁשּוע ּבבֵית‌לחֵם ּדִיהּודָ א ּבי ַומַי ה ֵָרודֵ ס מַלּכָא‬ ‫ַּכ‬ ‫ב‬
Malka heravdes byavmay dihuda bveytljem Y'shua' etiled dein Kad
‫ָאמרין ַאיּכַו מַלּכָא‬
ִ ‫ ב ו‬.‫ֻאורׁשלֵם‬
ִ ‫אֵתַ ו מגּוׁשֵא מֵן מַדנחָא ל‬
malka aykav Vamrin luvrishlem madnja Men mgushe etav
‫ּדִ יהּודָ י ֵא ּדֵ אתִ ילֵד חזַין ּגֵיר ּכַוּכבֵה ּבמַדנחָא וֵאתַ ין למֵסּגַד‬
Lmesgad vetayn bmadnja kavkveh Geir jzayn detiled dihudaye
.‫אּורׁשלֵם ַעמֵה‬
ִ ‫ ג ׁשמַע ּדֵ ין ה ֵָרודֵ ס מַלּכָא וֵאּתּתזִיע ו ֻכלָה‬.‫לֵה‬
ameh urishlem vjulah vettzi' malka heravdes dein Shma' Leh
‫ׁשאֵל הוָא להּון‬
ַ ‫ָפרא ּד ַעמָא וַמ‬
ֵ ‫ד ו ַכנֵׁש ּכֻלהּון ַרּבַי ּכָהנֵא וס‬
11
 Matay ‫מתי‬
Lhun hva vamshael d'ama vsafre kahne rabay kulhun Vjanesh
‫ ה הֵנּון ּדֵ ין ֵאמַרו ּבבֵית‌לחֵם ּדִיהּודָ א‬.‫ּדַ איּכָא מֵתִילֵד מׁשִיחָא‬
dihuda bveytljem emarv dein Henun mshija. metiled dayka
‫ ו ָאפ ַאנּתי ּבֵית‌לחֵם ּדִ יהּודָ א לָא‬.‫ָה ַכנָא ּגֵיר ּכתִ יב ּבַנ ִבי ָא‬
la dihuda beytljem anty Af banviya ktiv geir hajana
‫ִירא ּבמַלּכֵא ּדִ יהּודָ א מֵ נֵכי ּגֵיר נֵּפּוק מַלּכָא ּדהּו‬
ָ ‫הוַיּתי ּבצ‬
dhu malka nefuq geir meneji dihuda bmalke Btzira hvayty
‫קרא‬
ָ ‫ ז הָיּדֵ ין ה ֵָרודֵ ס מַטׁשי ָאי ִת‬.‫ִיסראי ֵל‬
ָ ‫נֵרעֵיוהי לעַמי א‬
ner'eyvhy
.‫לַמגּוׁשֵא וִילֵפ מֵנהּון ּבַאינָא זַבנָא אֵתחזִי להּון ּכַוּכבָא‬

8 Y los envío a Beytljem, y les dijo a ellos: seguir

rastreando sobre el cordero con entusiasmo y cuando lo
hayan encontrado, vengan, muestrenme, porque también yo
iré a él y le adoraré. 9 Pero ellos después de que escucharon
al rey, partieron y he aquí una estrella, a la que vieron
antes en donde se levanta el sol partió antes de ellos hasta
que llegó y se detuvo sobre el lugar donde estaba el
cordero. 10 Entonces, cuando vieron la estrella, se
regocijaron con alegría, sintiéndose bien. 11 Y entraron en
la casa y vieron al cordero junto a Maryam su madre, y se
postraron, se inclinaron con respeto a él, y abrieron sus
tesoros y le ofrecieron sacrificios: oro y mirra e incienso.
12 Y vieron ellos en un sueño el no regresar hacia Herodes
el grande y partieron en otro camino a su tierra.
13 Entonces, después de que partieron, apareció el
mensajero de Marya en un sueño a Yausef y le dijo:
levántate, toma al cordero y a su madre y escapa a Metzrein
y ahí existe hasta que yo te diga, Herodes el grande se está
preparando para requerir al cordero y destruirlo.

12
Matay ‫מתי‬
‫ח וׁשַּדַ ר אֵנּון לבֵית‌לחֵם וֵאמַר להּון זֵלו ַעקֵבו עַל טַלי ָא חפִיטָאי ִת‬

‫ ט הֵנּון‬.‫ומָא ּדֵ אׁשּכַחּתּונָיהי ּתַ ו ַחוַאּוני ּדָ אפ ֵאנָא ִאזַל אֵסּגּוד לֵה‬

‫ּדֵ ין ּכַד ׁשמַעו מֵן מַלּכָא ֵאזַלו והָא ּכַוּכבָא הַו ּדַ חזַו ּבמַדנחָא ָאזֵל‬

. ‫הוָא קדָ מַיהּון עדַ מָא ּדֵ אתָ א קָם לעֵל מֵן ַאיּכָא ּדאִיתַ והי טַלי ָא‬

. ‫י ּכַד ּדֵ ין חזַאּוהי לכַוּכבָא חדִיו חַדּותָ א ַרּבתָ א ּדטָב‬

6 l'amy israyel.

7 Haydeyn heravdes
matshyayit qra lamgushe vilef
menhun bayna zavna etjzy
lhun kavkveh.
8 Vshadar enun lveytljem velar
lhun zelv 'aqevu 'al talya
jfitayit vma deshkajtunayhy
Tab javauny dar ena izal esgud
ley.
9 Henun dein kad shma’v men
malka ezalv vha kavkba hav
dajzav bmadnja Axel hva
qdamayhun 'dama deta qam
l'el men aula ditavhy talya.
10 Kad dein jzauhy ljavkva
jdiv jaduta rabta dtav.
11 V'alv lvayta vajzauhy ltalya ‫יא ועַלו לבַיּתָ א וַחז ַאּוהי לטַלי ָא‬
'am Maryam emeh vanfalv
sgedv ley vaftajv simathun ‫עַם מַרי ַם ֵאמֵה וַנפַלו סגֵדו לֵה‬
vqarevv leh qurbane dajva ‫וַפתַ חו סִימָתהּון וק ֵַרבו לֵה‬
vmura valvunta. . ‫ומּורא וַלבּונּתָ א‬
ָ ‫קּור ָּבנֵא ּדַ הבָא‬
12 Vetjzy lhun bjelma dla ‫יב וֵאתחז ִי להּון ּבחֵלמָא ּדלָא‬
nehpjun lvat heravdes vvuvrja
jrita ezalv latrhun. ‫נֵהּפכּון לוָת ה ֵָרודֵס ובֻאורחָא‬
. ‫אחרתָ א ֵאז ַלו לַאתרהּון‬ ִ
13 Kad dein ezalv etjzy malaja ‫יג ּכַד ּדֵ ין ֵאז ַלו אֵתחז ִי ַמלַאכָא‬
dmarya bjelma lyavsef vemar
leh que dvar ltalya vlemeh ‫ּדמָרי ָא ּבחֵלמָא לי ַוסֵפ וֵאמַר לֵה‬
va'ruq lmetzrein vtaman hvi ‫קּום ּדבַר לטַלי ָא ולֵאמֵה וַערּוק‬
'dama damar na laj 'tid hu geir ‫ֵצרין ותַ מָן הוִי עדַ מָא ּדָ אמַר‬ֵ ‫למ‬
heravdes lmev'yeh ltalya ayj
dnavbdivhy. ‫אנָא לָכ עתִ יד הּו ּגֵיר ה ֵָרודֵס‬

13
 Matay ‫מתי‬
. ‫למֵבעי ֵה לטַלי ָא ַאיכ ּדנַוּבדִ יוהי‬
14 Entonces Yausef se 14 Yavsef dein qam shaqleh ‫יד י ַוסֵפ ּדֵ ין קָם ׁשַקלֵה לטַלי ָא‬
ltalya vlemeh blelya va'raq
levantó, tomó al cordero y lmetzrein . ‫ֵצרין‬
ֵ ‫ַערק למ‬ ַ ‫ולֵאמֵה ּבלֵלי ָא ו‬
a su madre en la noche y
escapó a Metzrein.
15 Y existió ahí hasta que 15 Vahva taman 'dama lmavteh ‫טו וַהוָא ּתַ מָן עדַ מָא למַוּתֵ ה‬
dheravdes dnetmale medem
murió Herodes el grande, detemar men marya banviya ‫ּדה ֵָרודֵס ּדנֵת ַמלֵא מֵּדֵם ּדֵ אתֵ אמַר‬
para que se completara lo damar dmen metzrein qrit ‫ֵצרין‬
ֵ ‫מֵן מָרי ָא ּבַנ ִבי ָא ּדָ אמַר ּדמֵן מ‬
dicho de Marya a través lvery . ‫קרית לבֵרי‬ ִ
del profeta diciendo: “de
Metzrein llamé a mi hijo”.
16 Entonces Herodes el 16 Haydeyn heravdes Kad jza ‫טז הָיּדֵ ין ה ֵָרודֵס ּכַד חז ָא ּדֵ את ַּבז ַח‬
detbazaj men mgushe etjamat
grande, cuando vió que fue tab vshadar qatel tlaye kulhun ‫מֵן מגּוׁשֵא אֵת ַחמַת טָב וׁשַּדַ ר ַקטֵל‬
burlado por los magos, se dveitljem vadjulhun tjumeyh ‫ט ָלי ֵא ּכֻלהּון ּדבֵית‌לחֵם וַדכֻלהּון‬
enojó mucho, y envío a men bar ‫ּתחּומֵיה מֵן ּבַר ּתַ רּתֵ ין ׁשנִין‬
matar a todos los niños de ‫וַלתַ חּת ַאיכ ז ַבנָא ּד ַעקֵב מֵן‬
beitlejem y de todos sus . ‫מגּוׁשֵא‬
límites, hijo de dos años
para abajo según el tiempo
que investigó de los
magos.

17 Entonces se cumplió lo 17 Haydeyn etmali medem ‫יז הָיּדֵ ין אֵת ַמלִי מֵּדֵם ּדֵ אתֵ אמַר‬
detemar byad ermya nviya
que fue dicho a través de demar . ‫ּבי ַד א ֵַרמי ָא נ ִבי ָא ּדֵ אמַר‬
Eramya el profeta, quién
dijo:
18 Voz se escuchó en 18 Qala eshtma' bramta bejya ‫ּברמתָ א ּבֵכי ָא‬ָ ‫יח ָקלָא אֵׁשּתמַע‬
velya sagiya rajeyl bajya 'al
Ramta, llanto y mucha bneyh bla tzavya lmetbayau ‫וֵאלי ָא ַס ִּגי ָאא ָרחֵיל ּבָכי ָא עַל‬
lamentación, Rajeyl está metul Dña itayhun. ‫ּבנֵיה ולָא צָבי ָא למֵת ַּבי ָאּו ֵמטֻל‬
llorando silenciosamente . ‫ּדלָא אִיתַ יהּון‬
por sus hijos y no estando
dispuesta a consolación,
porque ellos no existen.
19 Pero cuando murió 19 Kad mit deyn heravdes ‫יט ּכַד מִית ּדֵ ין ה ֵָרודֵס מַלּכָא‬
malka etjzi malaja dmarya
Herodes el rey apareció un bjelma lYavsef bmetzreyn. ‫אֵתחז ִי ַמלַאכָא ּדמָרי ָא ּבחֵלמָא‬
mensajero de Marya en un . ‫ֵצרין‬
ֵ ‫לי ַוסֵפ ּבמ‬
sueño a Yausef en
Metzrein.
20 Y le dijo: levántate, 20 Vemar leh que dvar ltalya ‫כ וֵאמַר לֵה קּום ּדבַר לטַלי ָא‬
vlemeh vzel lar'a disrayel mitv
toma al cordero y a su lhun geyr hanun dva'eyt hvav ‫ִיסראי ֵל‬
ָ ‫ולֵאמֵה וז ֵל לַארעָא ּדא‬

14
 Matay
madre y ve a la tierra de
Israyel, murieron aquellos
quienes buscaban el alma
del cordero.
21 Y Yausef se levantó,
tomó al cordero y a su
madre y vino a la tierra de
Israyel.
22 Pero cuando escuchó
que Arjelaaos fue rey en
Yhud en lugar de Herodes
su padre, tuvo miedo de ir
allí, y vió una visión para
el en un sueño el ir a la
región de Galiya1.
23 Y vino y habitó en una
ciudad de nombre Natzrat
de acuerdo para completar
lo anunciado en el profeta,
que un Natzraya se
llamará.
nafsheh dtalya.
21 Vyavsef qam dvar ltalya
vlemeh veta lar'a disrayel.
22 Kad deyn shma' darjelaavs
hva malka bihud jlaf heravdes
avuhy djel dnizal ltaman vetjzi
leh bjelma dnizal latra daglila.
23 Veta 'mar bamdinta
dmetqarya natzrat ayj
dnetmale medem detemar
banviya dnatzraya netqre.
‫מתי‬
‫מִיתו להּון ּגֵיר הָנּון ּד ָבעֵין הוַו‬
. ‫נַפׁשֵה ּדטַלי ָא‬
‫כא וי ַוסֵפ קָם ּדבַר לטַלי ָא ולֵאמֵה‬
. ‫ִיסראי ֵל‬
ָ ‫וֵאתָ א לַארעָא ּדא‬
‫כב ּכַד ּדֵ ין ׁשמַע ּדַ אר ֵכלַָאוס הוָא‬
‫מַלּכָא ּבִיהּוד חלָפ ה ֵָרודֵס ַאבּוהי‬
‫ּדחֵל ּדנ ִאז ַל לתַ מָן וֵאתחז ִי לֵה‬
. ‫ַאתרא ּדַ גלִילָא‬
ָ ‫ּבחֵלמָא ּדנ ִאז ַל ל‬
‫כג וֵאתָ א עמַר ּבַמדִ ינּתָ א‬
‫ָצרת ַאיכ ּדנֵת ַמלֵא‬ ַ ‫ּדמֵתקַרי ָא נ‬
‫ָצרי ָא‬
ָ ‫מֵּדֵם ּדֵ אתֵ אמַר ּבַנ ִבי ָא ּדנ‬
. ‫ֵתקרא‬
ֵ ‫נ‬

Capítulo 3 / ‫ֵק ָפלַאֹון ג‬

Español / Fonética / Arameo
3 Entonces, entre esos días 3 Bhun deyn byaumata ‫ג ּבהּון ּדֵ ין ּבי ַומָתָ א הָנּון אֵתָ א יּו ַחנָן‬
vino Yujanan el que hunde en hanun eta yujanan . ‫ַכרז הוָא ּבחּורּבָא ּדִ יהּוד‬ ֵ ‫מַעמדָ נָא ומ‬
agua, hacía esto proclamando en ma'mdana vmajrez hva
el desierto de Yihud. bjurba dihud.
2 Y diciendo: retornar, se 2 Vamar tuvu qerbat . ‫ב וָאמַר ּתּובו קֵרּבַת לָה מַלּכּותָ א ּדַ ׁש ַמי ָא‬
acercó el reino de los cielos lah malkut dashmaya.
3 Este es para quien hablaba 3 Hanav geir hav ‫ג ָהנַו ּגֵיר הַו ּדַ אמִיר ּבי ַד ֵאׁשַעי ָא נ ִבי ָא ָקלָא‬
Hashem a través de Esha’ya el damir beyad esha'ya ‫ּדק ֵָרא ּבחּורּבָא ַטי ֵבו אּורחֵה ּדמָרי ָא וַאׁשוַו‬
profeta: voz que proclama en nviya qala dqare . ‫לַׁשבִילַוהי‬
el d cierto, prepara el camino bjurba tayevv urje
de Marya y hace dignos sus dmarya vashvav
lashvilavhy.
comportamientos.
4 Pero él es Yujanan, fue su 4 Hu deyn yujanan ‫ַערא‬ָ ‫ד הּו ּדֵ ין יּו ַחנָן אִיתַ והי הוָא לבּוׁשֵה ּדס‬
ropa de cabello de camellos itavhy hva lvusheh ‫ּדגַמלֵא וֵאסָר ַחצֵא ּדמֵׁשּכָא עַל ַחצַוהי‬
1
círculo de piedras
15
 Matay
hembras y enlazaba lomos de
cuero sobre sus lomos, y su
comida era : langostas y miel
del campo silvestre.
5 Entonces salió, habitó en
Urishlem y todo Yihud y
todo el espacio de los
alrededores del Yurdan.
6 Y fueron sumergidos2 en
agua del Yurdan el rio,
mientras confesaban con
respecto a sus pecados.
7 Pero cuando miró que
muchos de los Prishee3 y
zadukayee4 venían para
sumergirse en agua, les dijo:
procreación de víboras
¿Quién les mostró a evitar el
castigo divino que viene?
8 Hagan por lo tanto frutos
dignos de arrepentimiento.
9 Y no piensen y digan
dentro de sus almas: el padre
para nosotros es Avraham,
les digo yo a ustedes, en
verdad, es capaz Alaha5 de
estas rocas establecer hijos
para Avraham.
10 He aquí, por otro lado el
hacha está colocada sobre la
raíz de los árboles, por lo
tanto todo árbol de frutos
buenos6 no se corta ni cae en
fuego
11 Yo sumerjo, yo a ustedes
2
es decir, un estudio profundo de Torá
3
fariseos
4
zaduceos
5
Elohim en singular
6
correctos, apropiados
‫מתי‬
dsa'ra dgamle vesar . ‫ומֵאכּולּתֵ ה קַמצֵא ודֵ בׁשָא ּדב ַָרא‬
jatze dmeshka 'al
jatzvhy vmejulteh
qamtze vdevsha dvara.
5 Haydeyn nafqa hvat ‫אּורׁשלֵם ו ֻכלָה‬
ִ ‫ה הָיּדֵ ין נָפקָא הוָת לוָתֵה‬
lvateh urishlem vjulah . ‫חדָרי יּורּדנָן‬
ַ ַ‫ַאתרא ּד‬
ָ ‫י ִהּוד ו ֻכלֵה‬
yihud vjuleh atractivo
dajdaray yurdnan.
6 V'amdyn hvav ‫ַהרא ּכַד מַוּדֵ ין‬
ָ ‫ו ועָמּדִ ין הוַו ֵמנֵה ּביּורּדנָן נ‬
meneh byurdnan nahra . ‫ּבַח ָטהַיהּון‬
kad mavdeyn
bajtahayhun.
7 Kad jza deyn sagiye ‫ּפריׁשֵא ומֵן זַּדּו ָקי ֵא‬
ִ ‫ז ּכַד חז ָא ּדֵ ין ַס ִּגי ֵאא מֵן‬
men prishe vmen ‫ּדָ אתֵ ין למֵעמַד ֵאמַר להּון י ַלּדָ א ּדָ אכֵדנֵא מַנּו‬
zaduqaye daten . ‫ֵערק מֵן רּוגז ָא ּדָ אתֵ א‬
ַ ‫ַחוִיכּון למ‬
lme'mae emar lhun
yalda dajedne manu
javiyjun lme'raq men
rugza date.
8 'vedv hajil pire .‫ׁשוֵין לַתי ָבּותָ א‬
ָ ‫ח עבֵדו ָהכִיל ּפא ִֵרא ּד‬
dshaveyn latyavuta.
9 Vla tasbrun vtimrun ‫ט ולָא ּתַסּברּון ותאִמרּון ּבנַפׁשכּון ּדַ אבָא‬
bnafshjun daba it lan ‫ַאברהָם ָאמַר אנָא לכּון ּגֵיר ּדמֵׁשּכַח‬ ָ ‫אִית לַן‬
Avraham amar na ljun ‫ַא ָלהָא מֵן ָהלֵין ּכ ִאפֵא לַמקָמּו ּבנַי ָא‬
geir dmeshkaj alahan . ‫ַאברהָם‬
ָ ‫ל‬
men haleyn kife
lamqamu bnaya
lavraham.
10 Ha deyn narga sim ‫י הָא ּדֵ ין נָרגָא סִים עַל ֵעק ָָרא ּדאִי ָלנֵא ּכֻל‬
'al 'eqara dilane kul ‫אִי ָלנָא ָהכִיל ּדפא ִֵרא ָטבֵא לָא ָעבֵד מֵתּפסֵק‬
ilana hajil dfire tave la . ‫ּבנּורא‬
ָ ‫ונָפֵל‬
'aved metpseq vnafel
bnura.
11 Ena ma'med na ljun ‫יא ֵאנָא מַעמֵד אנָא לכּון ּב ַמי ָא לַתי ָבּותָ א הַו‬
16
 Matay
en agua para arrepentimiento,
pero quién viene después de
mí es absolutamente mas
poderoso que yo, quien no
soy yo digno de sus sandalias
levantar, él los sumergirá a
ustedes en el soplo de
pureza7 y en fuego.
12 Aquel ventilador está en
su mamo y está purificando
ritualmente sus granos
apilados en el piso de trilla,
y los trigos reúne para sus
tesoros8, y la paja quema en
el fuego que no se extingue.
13 Entonces vino Y'shua de
la región redonda9 al Yurdan
con Yujanan para sumergirse
en agua por él.
14 Pero él,Yujanan, se lo
prohibió diciendo: yo
necesito sumergirme de ti, y
tú hacia mi has venido
15 Pero él, Y'shua respondió
y le dijo: permitir ahora así,
de verdad es hermoso para mí
cumplir todas las profecías con
rectitud, y después de eso
Yujanan le permitió.
16 Pero cuando fue
sumergido Y'shua,
inmediatamente ascendió del
agua y se abrieron los cielos
y se vio al soplo de Alaha
descendiendo físicamente
como una paloma y vino
sobre él.
7
(Rúaj haQodesh)
8
(graneros
9
(Galilea)
‫מתי‬
bmaya latyavuta hav ‫ׁשוֵא‬
ָ ‫ּדֵ ין ּדבָתַ רי ָאתֵ א ַחסִין הּו מֵני הַו ּדלָא‬
deyn dvatary ate jasin ‫אנָא מ ָסנַוהי למֵׁשקַל הּו מַעמֵד לכּון ּברּוחָא‬
hu meny hav dla shave . ‫ַבנּורא‬
ָ ‫ּדקּודׁשָא ו‬
na msanavhy lmeshqal
hu ma'med ljun bruja
dqudsha vavnura.
12 Hav drafsha bideh ‫ֵּדרוהי ו ֵחטֵא‬
ַ ‫ּדרפׁשָא ּבאִידֵ ה וַמדַ ּכֵא א‬
ַ ‫יב הַו‬
vamdake edravhy vjete ‫ּבנּורא ּדלָא‬
ָ ‫ַאוצרוהי ותֵ בנָא מַוקֵד‬
ַ ‫ָּכנֵׁש ל‬
kanesh lavtzravhy . ‫ּדָ עּכָא‬
vtevna mavqed bnura
dla da'ka.
13 Haydeyn eta Y'shua ‫יג הָיּדֵ ין אֵתָ א י ֵׁשּוע מֵן ּגלִילָא ליּורּדנָן לוָת‬
men glila lyurdnan lvat . ‫יּו ַחנָן ּדנֵעמַד ֵמנֵה‬
yujanan dne'mad
meneh.
14 Hu deyn yujanan ‫יד הּו ּדֵ ין יּו ַחנָן ָּכלֵא הוָא לֵה וָאמַר ֵאנָא‬
kale hva leh vamar ena ‫סנִיק אנָא ּד ֵמנָכ אֵתעמֵד וַאנּת לוָתי אֵתַ יּת‬
snyq na dmenaj et'med
vant lvaty etayt.
15 Hu Deyn Y'shua 'na ‫טו הּו ּדֵ ין י ֵׁשּוע ענָא וֵאמַר לֵה ׁשבּוק ָהׁשָא‬
Vemar leh shvuq hasha ‫ָה ַכנָא ּגֵיר יָאֵא לַן ּדַ נ ַמלֵא ֻּכלָה ּכאִנּותָ א‬
hajana geir yae lan . ‫והָיּדֵ ין ׁשַבקֵה‬
danmale kula kinuta
vhaydeyn shavque.
16 Kad 'mar deyn ‫טז ּכַד עמַד ּדֵ ין י ֵׁשּוע מֵחדָ א סלֵק מֵן ַמי ָא‬
Y'shua mejda sleq men ‫וֵאתּפתַ חו לֵה ׁש ַמי ָא וַחז ָא רּוחָא ּדַ א ָלהָא‬
maya vetptajv Leh . ‫ּדנָחּתָ א ַאיכ י ַונָא וֵאתָ ת עלַוהי‬
shmaya vajza ruja
dajaha dnajta ayj
yavna vetar 'lavhy.
17
 Matay ‫מתי‬
17 Y he aquí una voz de los 17 Vha qala men ‫יז והָא ָקלָא מֵן ׁש ַמי ָא ּדָ אמַר ָהנַו ּבֵרי‬
cielos que decía: éste es mi shmaya damar hanav . ‫ַחּבִיבָא ּדבֵה אֵצטבִית‬
hijo amado en quien me he bery jabiva dbeh
deleitado. etztvit.

Capítulo 4 / ‫קֵ פָ לַ אֹון ד‬

Español / Fonética / Arameo

4 Después Y'shua fue tomado 4 Haydeyn Y'shua ‫ד הָיּדֵ ין י ֵׁשּוע אֵתּדבַר מֵן רּוחָא ּדקּודׁשָא‬
por10 el Ruja de pureza (Rúaj etduvar men ruja .‫ַדּברא ּדנֵתנַסֵא מֵן ָאכֵלקַרצָא‬
ָ ‫למ‬
haQodesh) a el desierto d'qudsha l'madbra
porque será probado (en él) d'netnase men
por el acusador. ajelqartza.
2 Y ayunó cuarenta días y 2 V'tzam arbiyn ‫אחרי ַת‬
ָ ‫ב וצָם ַארּבעִין י ַומִין וַארּבעִין לַי ַלוָן‬
cuarenta noches, pero al final yaumiym varbiyn .‫ּדֵ ין ּכפֵן‬
de (este tiempo) tuvo hambre. laylavan jrayat deyn
kfen.
3 Y se acercó aquel quien 3 Vaqrev hav damnase ‫ּברה ַאנּת‬
ֵ ‫ַקרב הַו ּדַ מנַסֵא וֵאמַר לֵה אֵן‬ ֵ ‫גו‬
prueba y le dijo: si tú eres su vemar leh en b’réh ant . ‫ּדַ א ָלהָא ֵאמַר ּד ָהלֵין ּכ ִאפֵא נֵהוי ָן לַחמָא‬
hijo de alaha (Elohim), di dalaha emar d'haleyn
que estás piedras serán k'ife nehuyan lajma.
alimento.
4 Pero él (Y’shua) respondió: 4 Hu deyn na vemar ‫ד הּו ּדֵ ין ענָא וֵאמַר ּכתִ יב ּדלָא הוָא ּבלַחמָא‬
está escrito porque no solo en k'tiyv d'la h'va b'lajma ‫ּבַלחּוד ָחי ֵא ּבַרנָׁשָא ֵאלָא ּבכֻל ֵמלָא ּדנָפקָא‬
alimento vive el ser humano, baljud jaye barnasha . ‫מֵן ּפּומֵה ּדַ א ָלהָא‬
sino más bien en toda palabra ela b'jul mela d'nafqa
que sale desde la boca de men pumeh dalaha.
alaha (Elohim).
5 Entonces lo condujo el 5 Haydeynh ajelqartza ‫ברה ָאכֵלקַרצָא לַמדִ ינַת קּודׁשָא‬ ֵ ַ‫ה הָיּדֵ ין ּד‬
acusador a la ciudad de lamdiynat qudsha . ‫וַאקִימֵה עַל ּכֵנפָא ּדהַיּכלָא‬
pureza y lo posicionó sobre el vaqiymeh al kenfa
punto más alto del templo. d'jaykla.
6 Y le dijo: si tú eres su hijo 6 Vemar leh en b'réh ‫ּברה ַאנּת ּדַ א ָלהָא ׁשדִ י נַפׁשָכ‬
ֵ ‫ו וֵאמַר לֵה אֵן‬
de Alaha (Elohim) lanza tu ant dalaha shdiy ‫לתַחּת ּכתִ יב ּגֵיר ּדַ ל ַמלַאכַוהי נ ַפקֵד עלַיּכ‬
alma(nefesh) hacia abajo, nafshaj l'tajt k'tiyv geir ‫ועַל אִידַ יהּון נֵׁשקלּונָכ ּדלָא ּתֵ ּתקֵל ּבכ ִאפָא‬
(pues) en efecto está escrito dalmalajauhy n'faqed . ‫ֵרגלָכ‬
que a sus mensajeros layk v'al iydayhun
neshqlunaj d'la tetqel
conducirá hacia ti, sobre sus
b'jifa reglaje.
10
Indica el agente de la acción, también se podría traducir como “desde” indicando una direcci ón
18
 Matay
manos te levantará, porque
no tropezará en piedra tu pie.
7 Le dijo Y’shua además:
está escrito, “porque no
probarás al maestro divino tu
Alaha (Elohim).
8 De nuevo lo condujo el
acusador a la montaña de
buena altura y le mostró
todos los reinos de la
eternidad y el esplendor de
ellos.
9 Y le dijo: todos estos para ti
daré si te desintegras
adorandome.
10 Entonces le dijo Y'shua:
desaparecete Sataná, en
efecto está escrito “porque al
maestro divino tu Alaha
(Elohim) adorarás y solo a el
servirás
11 Entonces el acusador lo
dejó solo y he aquí
mensajeros se acercarony le
eran de servidumbre para él.
12 Pero cuando escuchó
Y'shua que Yujanan fue
entregado migró a la región
redonda (Galilea).
13 Y dejó a Natzrat y vino
para vivir en Kefarnajum
sobre la orilla del mar en la
frontera de Z'vaulun y de
Naftaliy.
14 Porque así completará lo
que dijo (Hashem) a través de
Eshaya el profeta, el cual
dijo:
15 Tierra de Z'vaulun, tierra
de Naftaliy camino del mar
‫מתי‬
7 Amar leh Y'shua tuv ‫ז ָאמַר לֵה י ֵׁשּוע ּתּוב ּכתִ יב ּדלָא ּתנַסֵא‬
k'tiyv d'la t'nase . ‫למָרי ָא ַא ָלהָכ‬
l'marya alahaj.
8 Tuv davreh ‫לטּורא ּדטָב ָרם‬
ָ ‫ברה ָאכֵלקַרצָא‬ ֵ ַ‫ח ּתּוב ּד‬
ajelqartza l'tura d'tav . ‫וחַוי ֵה ּכֻלהֵין מַלּכוָתָ א ּדעָלמָא וׁשּובחהֵין‬
ram v'hauyeh kulheyn
maljvata d'alma
v'shuvjheyn.
9 Vemar leh haleyn ‫ט וֵאמַר לֵה ָהלֵין ּכֻלהֵין לָכ אֵּתֵ ל אֵן ּתֵ ּפֵל‬
kulheyn laj etel en . ‫ּתֵסּגּוד לִי‬
tepel tesgud lo.
10 Haydeyn emar leh ‫י הָיּדֵ ין ֵאמַר לֵה י ֵׁשּוע זֵל לָכ ָס ָטנָא ּכתִ יב‬
Y'shua zel laj satana ‫ּגֵיר ּדַ למָרי ָא ַא ָלהָכ ּתֵסּגּוד ולֵה ּבַלחּודַ והי‬
k'tiv geir dalmarya . ‫ּתֵ פלּוח‬
Alanah tesgud v'leh
baljudauhy tefluj.
11 Haydeyn shavqueh ‫יא הָיּדֵ ין ׁשַבקֵה ָאכֵלקַרצָא והָא ַמלַאכֵא‬
ajelqartza v'ha malaje . ‫קרבו וַמׁשַמׁשִין הוַו לֵה‬ֵ
q'revu vamshamshim
h'vau leh.
12 Kad sh'ma deyn ‫ׁשנִי‬
ַ ‫יב ּכַד ׁשמַע ּדֵ ין י ֵׁשּוע ּדיּו ַחנָן אֵׁשּתלֵם‬
Y'shua d'yujanan . ‫לֵה לַגלִילָא‬
eshtlem sheniy leh
lagliyla.
13 V'shavqah l'nayzrat ‫ָצרת וֵאתָ א עמַר ּבַכפַרנַחּום‬ ַ ‫יג וׁשַבקָה לנ‬
veta mar bajfarnajum . ‫עַל י ַד יַמָא ּבַתחּומָא ּדַ זבָולּון וַדנַפּתָ לִי‬
al yad yama batjuma
dazvaulun vadnaftaliy.
14 D'netmale medem ‫יד ּדנֵת ַמלֵא מֵּדֵם ּדֵ אתֵ אמַר ּבי ַד ֵאׁשַעי ָא‬
detemar b'yad Eshaya . ‫נ ִבי ָא ּדֵ אמַר‬
n'viya demar.
15 Ara dazvaulun ara ‫טו ַארעָא ּדַ זבָולּון ַארעָא ּדנַפּתָ לִי אּורחָא‬
d'naftaliy urjam . ‫ֵברוהי ּדיּורּדנָן ּגלִילָא ּדעַממֵא‬ ַ ‫ּדיַמָא ע‬
19
 Matay
los cruce más allá del
Yurdnan región redonda de
los pueblos.
16 La gente que habita en
oscuridad, gran luz vió,
quienes habitaban en la
región y en sombras de
muerte, luz se manifestó a
ellos.
17 Desde entonces comenzó
Y'shua a proclamar y a decir:
regresen, se acercó en efecto
el reino de los cielos.
18 y cuando estaba
camimando junto a la orilla
del mar de la región
redonda(G’liyla) miró dos
hermanos shemom el cual se
llamó k’ifa (roca grande) y
Andrevas su hermano
quienes estaban tirando la red
en el mar (pues) son
(quienes) fueron en efecto
pescadores.
19 Y dijo a ellos Y'shua:
venir después de mi y los
crearé quienes serán
pescadores de los hijos de los
hombres.
20 Entonces ellos
inmediatamente abandonaron
sus redes y salieron detrás de
él.
21 Y cuando cruzó desde ahí,
miró a otros dos hermanos,
Yaquv bar Zavday y
Yujanan su hermano en un
barco con Zavday su padre
restaurando sus redes y les
llamó.
‫מתי‬
d'yama evrauhy
d'yujanan g'liyla
d'amme.
16 Ama d'yatev ‫נּוהרא ַרּבָא חז ָא‬
ָ ‫טז ַעמָא ּדי ָתֵ ב ּבחֵׁשּוכָא‬
b'jeshuja nuhra raba ‫ַאתרא וַב ֵט ָללֵא ּדמַוּתָ א‬
ָ ‫וַאילֵין ּדי ָתּבִין ּב‬
jza vayleyn d'yatbiyn . ‫נּוהרא ּדנַח להּון‬ ָ
batra vavtelale d'mauta
nuhra d'naj lhun.
17 Men haydeyn ‫ַכרזּו וַלמ ִאמַר‬ָ ‫יז מֵן הָיּדֵ ין ׁש ִַרי י ֵׁשּוע למ‬
shariy Y'shua l'majrazu . ‫ּתּובו קֵרּבַת לָה ּגֵיר מַלּכּותָ א ּדַ ׁש ַמי ָא‬
valmimar tuvu qerbat
lah geir malkuta
dashmaya.
18 V'jad m'halej al yad ‫ּתרין‬
ֵ ‫יח וכַד מ ַהלֵכ עַל י ַד יַמָא ּדַ גלִילָא חז ָא‬
yama dagliyla j'za ‫ַאנּדראוָס‬
ֵ ‫אתקרי ּכ ִאפָא ו‬ ִ ֵ‫ַאחִין ׁשֵמעּון ּד‬
t'reyn ajiyn shemun ‫ּדרמֵין מצִידָ תָ א ּביַמָא אִיתַ יהּון הוַו‬ ָ ‫ַאחּוהי‬
detqriy k'ifa vandrevas . ‫ּגֵיר ַצי ָדֵ א‬
ajuhy d'rameyn
m'tziydata b'yam
itayhun h'vau geir
tzayade.
19 Vemar l'hun Y’shua ‫יט וֵאמַר להּון י ֵׁשּוע ּתַ ו ּבָתַרי וֵאעּבֵדכּון‬
tau batry vebedjun . ‫ּדתֵ הוּון ַצי ָדֵ א ּדַ בנַי אנָׁשָא‬
d'tehuun tzayade
davnay nasha.
20 Henun deyn mejda ‫כ הֵנּון ּדֵ ין מֵחדָ א ׁשבַקו מצִידָ תהּון וֵאז ַלו‬
sh'vaqu m'tziydathun . ‫ָתרה‬ֵ ‫ּב‬
vezalu batreh.
21 V'jad var men ‫אחרנֵא ַאחֵא‬
ָ ‫כא וכַד עבַר מֵן ּתַ מָן חז ָא‬
taman jza jrane aje ‫ּתרין י ַעקּוב ּבַר ז ַבדַ י ויּו ַחנָן ַאחּוהי ּבֵאלפָא‬
ֵ
t'reyn Yaquv bar ‫ַקרא‬
ָ ‫עַם זַבדַ י ַאבּוהּון ּדַ מתַ קנִין מצִידָ תהּון ו‬
zavday v'yujanan . ‫אֵנּון‬
ajuhy belfa am zavday
avuhun damtaqniyn
m'tziydathun vaqra
20
 Matay
22 Entonces ellos
inmediatamente abandonaron
el barco y a su padre y fueron
detrás del el.
23 Y recorrió Y'shua toda la
región redonda, y fue
enseñando en sus sinagogas y
proclamando el mensaje del
reino y sanando todo dolor y
enfermedad en la gente.
24 Y se escuchó su fama en
toda Suriya (Siria) y
acercaron a él todos quienes
mal (sufríanl de enfermedad
y tenían enfermedades
diferentes, quienes se
restringian en torturas, y
endemoniados, y de
influencias espirituales de
locura y paralíticos sanó (a)
ellos.
25 Y fueron detrás de él
congregaciones grandes en
cantidad de la región
redonda, de las diez ciudades,
de Urishlem y de Yihud y de
los extremos del Yurdnan.
‫מתי‬
enun.
22 Henun deyn mejda ‫כב הֵנּון ּדֵ ין מֵחדָ א ׁשבַקו לֵאלפָא ולַאבּוהּון‬
sh’vaqu lelfa v'lavuhun . ‫ָתרה‬
ֵ ‫וֵאז ַלו ּב‬
vezalu batreh.
23 V'metkrej h’va ‫ֵתּכרכ הוָא י ֵׁשּוע ּב ֻכלָה ּגלִילָא ו ַמלֵפ‬
ֵ ‫כג ומ‬
Y’shua b’jul g'liyla ‫ַכרז סבַרתָ א ּדמַלּכּותָ א‬ ֵ ‫הוָא ּבַכנּוׁשָתהּון ומ‬
v'malef h’va . ‫ומַאסֵא ּכֻל ּכאִב וכּורהָן ּב ַעמָא‬
bajnushathun v'majrez
s'varta d'malkuta
v'mase mil k'iv
v'jurhan b'ama.
24 Veshtma tebeh ‫סּורי ַא וק ֵַרבו לֵה‬ ִ ‫כד וֵאׁשּתמַע ֵטּבֵה ּב ֻכלָה‬
b'julah Zurita v'qarevu ‫ּכֻלהּון ַאילֵין ּדבִיׁש ּבִיׁש עבִידִ ין ּבכּור ָהנֵא‬
Leh kulhun ayleyn ‫מׁשַחלפֵא וַאילֵין ּדַ אלִיצִין ּבתַ ׁשנִיקֵא ודַ י ָונֵא‬
d'viysh bihsh vidiyn . ‫וַדבַר ֵאּג ֵָרא וַמׁש ַַרי ָא וַאסִי אֵנּון‬
b'jurhane m'shajlfe
vayleyn dalitziyn
b'tashniyqe v'dayvane
vadvar egare
vamsharaya vasiy
enun.
25 Vezalu batreh ‫ָתרה ּכֵנׁשֵא ַס ִּגי ֵאא מֵן ּגלִילָא‬
ֵ ‫כה וֵאז ַלו ּב‬
kenshe sagiye men ‫אּורׁשלֵם ומֵן י ִהּוד‬
ִ ‫ֵסרת‌מדִ ינָתָ א ומֵן‬ ַ ‫ומֵן ע‬
g'liyla v’men . ‫ֵברא ּדיּורּדנָן‬
ָ ‫ומֵן ע‬
esratmdiynata v'men
urishlem v'men Yihud
v’men evra d'yurdnan.

Capítulo 5 / ‫קֵ פָ לַ אֹון ה‬

Español / Fonética / Arameo

5 Entonces cuando vio 5 Kad j’za deyn ‫ּכַ ד חזָא ֵּדין יֵׁשּוע לכֵ נׁשֵ א‬ ‫ה‬
Y'shua a las multitudes subió Y'shua l'jenshe s'leq
a la montaña y cuando se l'tura v'jad yitev ‫קרבו‬
ֵ ‫לטּורא וכַ ד יִ ֵתב‬
ָ ‫סלֵ ק‬
q'revu l'vateh . ‫ידוהי‬ַ ‫למ‬ִ ‫ָתה ַּת‬ֵ ‫לו‬
sentó se acercaron hacia el
talmiydauhy.
sus estudiantes.
2 Y (él) abrió su boca, y les 2 Vaftaj pumeh ‫ומלֵ פ הוָא להּון‬
ַ ‫ּפּומה‬
ֵ ‫ַפתח‬ַ ‫בו‬
fue enseñando y diciendo: v'malef h’va l'hun . ‫ָאמר‬
ַ ‫ו‬
Vamar.

21
Matay ‫מתי‬
3 La dicha es de ellos, (la 3 Tuvayhun ‫סּכנֵא ּברּוח‬
ִ ‫למ‬
ֵ ‫טּוביהּון‬
ַ ‫ג‬
dicha) a los pobres en Rúaj , l'meskine b'ruj ‫לּכּותא‬
ָ ‫ּדדילהּון ִהי ַמ‬ ִ
porque de ellos mismos es el d'diylhun hiy . ‫ׁשמיָא‬ ַ ‫ַּד‬
reino de los cielos. malkuta dashmaya.
4 La dicha es de ellos, (la 4 Tuvayhun laviyle ‫ּדהנּון‬ ֵ ‫אבילֵ א‬ ִ ַ‫טּוביהּון ל‬ ַ ‫ד‬
dicha) a los dolientes porque d'henen netbayun. . ‫ֵתּביאּון‬ ַ ‫נ‬
ellos serán consolados
5 La dicha es de ellos, (la 5 Tuvayhun ‫ּדהנּון‬ ֵ ‫למ ִּכיכֵ א‬ ַ ‫טּוביהּון‬ ַ ‫ה‬
dicha) a los humildes, l'makiyje d'henun . ‫נארתּון לַ ארעָ א‬ ִ
porque ellos heredarán la n'irtun lara.
tierra.
6 La dicha es de ellos, (la 6 Tuvayhun layleyn ‫טּוביהּון לַ אילֵ ין ּדכַ פנִ ין‬ ַ ‫ו‬
dicha) a quienes tienen d'jafniyn vatzheyn ‫ּדהנּון‬
ֵ ‫נּותא‬ ָ ‫לכא‬ ִ ‫ַצהין‬ ֵ ‫ו‬
hambre y sed por justicia, l'jinuta d'henun
. ‫נֵסּבעּון‬
porque ellos serán saciados nesbun.
7 La dicha es de ellos, (la 7 Tuvayhun ‫חמנֵא ַּדעלַ יהּון‬ ָ ‫מר‬ ַ ַ‫טּוביהּון ל‬ ַ ‫ז‬
dicha) a los que tienen favor lamrajmane . ‫חמא‬ ֵ ‫נֵהוּון ַר‬
porque hacia ellos serán dalayhun nehvun
obras favorosas. rajme.
8 La dicha es de ellos, (la 8 Tuvayhun layleyn ‫טּוביהּון לַ אילֵ ין ַּדדכֵ ין‬ ַ ‫ח‬
dicha) a quienes han dadjeyn b'lebhun . ‫ּדהנּון נֵחזּון לַ אלָ ָהא‬ ֵ ‫ּבלֵ ּבהּון‬
purificado su corazón porque d'henun nejzun
ellos verán a Alaha lalaha.
(Elohim).
9 La dicha es de ellos, (la 9 Tuvayhun l'avday ‫בּדי ׁשלָ ָמא‬ ַ ָ‫טּוביהּון לע‬ ַ ‫ט‬
dicha) a los que hacen sh'lama davnauhy . ‫ַּדבנַוהי ַּדאלָ ָהא נֵתקרּון‬
bienestar porque hijos de dalaha netqre.
Alaha(Elohim) se llamarán.
10 La dicha es de ellos, (la 10 Tuvayhun ‫אתרדפו‬
ֵ ‫טּוביהּון לַ אילֵ ין ֵּד‬ ַ ‫י‬
dicha) a quienes los layleyn detrdefu ‫ּדדילהּון ִהי‬ ִ ‫נּותא‬ ָ ‫ּכא‬ ִ ‫ֵמטֻ ל‬
persiguieron debido a la metul k'inuta
d'diylhun hoy . ‫ָא‬‫י‬ ‫ׁשמ‬ַ ‫ּד‬ ַ ‫א‬ ‫לּכּות‬
ָ ‫ַמ‬
justicia porque (de) ellos
malkuta dashmaya.
mismos es el reino de los
cielos.
11 La dicha es de ustedes, (la 11 Tuvayhun elaty ‫סּדין‬ ִ ‫מח‬ ַ ‫טּוביּכּון אֵ ַמתי ַּד‬ ַ ‫יא‬
dicha) cuando los maldigan damjasdiyn l'jun ‫ָאמרין‬ ִ ‫דּפין לכּון ו‬ ִ ‫ור‬ ָ ‫לכּון‬
y los persigan y digan a v'radpiyn l'jun
ustedes toda palabra vamriyn laykun Jul ‫עלַ יּכּון ּכֻ ל ֵמלָ א ִּביׁשָ א ֵמטֻ לָ תי‬
mela biysha . ‫ָלּותא‬ ָ ‫ּבדּג‬ ַ
malvada, por mí, en
metulaty b'dagaluta.
falsedad.
12 Entonces regocijense y 12 Haydeyn j'dau ‫חדו וַרוַזו ַּדאגרכּון‬ ַ ‫יּדין‬ ֵ ‫יב ָה‬
alegrense porque su varvazu dagrjun ‫רדפו‬ ַ ‫ׁשמיָא ָהכַ נָא ּגֵיר‬ ַ ‫סגִ י ַּב‬
ganancia aumentó en los s'giy bashmaya
hajana geir r'dafu . ‫קד ַמיּכּון‬ ָ ‫ּדמן‬ ֵ ‫נביֵא‬ ִ ַ‫ל‬
cielos, así pues en verdad
22
Matay ‫מתי‬
persiguieron a los profetas lanviye d'men
desde antes. q'damaykun.
13 Ustedes son la sal de la 13 Antun enun ‫לחה ַּדארעָ א‬ ָ ‫יג אַ נּתּון אֵ נּון ֵמ‬
meljah dara enhu
tierra, pero sí la sal no tiene ‫ּבמנָא‬
ָ ‫לחא ֵּתפּכַ ה‬ ָ ‫ּדמ‬ ֵ ‫אֵ נהּו ֵּדין‬
sabor ¿Cómo salará alguna deyn d'melja tefkah
b'mana tetmlaj ‫למ ֵּדם לָ א אָ זָלא אֵ לָ א‬ ֵ ‫ֵּתתמלַ ח‬
cosa? No va (para nada) si
l'medem la azal ela ‫ּתדיׁש ֵמן‬ִ ‫ות‬ֵ ‫לבר‬ ַ ‫ׁשּתדא‬ ֵ ‫ּדת‬
ֵ
no más bien sera lanzada
d'teshtde l'var . ‫אנָׁשָ א‬
fuera y será pisoteada por la v'tetdiysh men
humanidad. nasha.
14 ustedes son la iluminación 14 Antun enun ‫למא‬ ָ ָ‫נּוהרה ּדע‬
ֵ ‫יד אַ נּתּון אֵ נּון‬
del mundo, no es posible nuhreh d'alma la ‫ינּתא‬
ָ ‫מד‬ ִ ‫ּדתטׁשֵ א‬ ֵ ‫ׁשּכחא‬ ָ ‫לָ א ֵמ‬
ocultar una ciudad meshkja d'tetshe
m'diynta d'al tura . ‫טּורא ַּבניָא‬ָ ‫ּדעַ ל‬
construida sobre una
banya.
montaña.
15 Y no encienden una 15 V'la manhriym ‫ימין‬ ִ ‫וס‬ ָ ‫ׁשרגָא‬ ָ ‫נהרין‬ ִ ‫טו ולָ א ַמ‬
lámpara y la colocan debajo sh'raga v'saymiyn ‫אתא אֵ לָ א עַ ל‬ ָ ‫ּתחית ַס‬ ֵ ‫לֵ ה‬
de una mediada (de grano), leh t'jeyt sata ela al ‫נהר לכֻ ל אַ ילֵ ין‬ ַ ‫ומ‬ ַ ‫ָרּתא‬ ָ ‫מנ‬
si no más bien sobre una m'narta v'manhar
l'jul ayleyn . ‫יּתא אֵ נּון‬ ָ ‫בב‬ ַ ‫ַּד‬
menorá e ilumine a todos
davvayta enun.
aquellos que son de la casa.
16 Así pues brillará la 16 Hajana nenhar ‫קדם‬ ָ ‫ֵנהר נּוהרכּון‬ ַ ‫טז ָהכַ נָא נ‬
iluminación de ustedes en nuhrjun q'dam ‫עב ַדיּכּון טָ ֵבא‬ ָ ‫ּבנַינָׁשָ א ּדנֵחזּון‬
presencia de los hombres, b'naynasha d'nejzun
vadaykun tave . ‫ׁשמיָא‬ַ ‫ּדב‬ ַ ‫וַנׁשַ ּבחּון לַ אבּוכּון‬
quienes verán sus obras
buenas y alabarán al padre vanshabjun lavujun
d'vashmaya.
de ustedes que está en los
cielos.
17 No pensarán que vine 17 La tabrun detiyt ‫אׁשרא‬ ֵ ‫אתית ֵּד‬ ִ ‫יז לָ א ַּתסּברּון ֵּד‬
para repudiar la costumbre o deshre Namida av ‫נביֵא לָ א אֵ ִתית‬ ִ ‫ָמּוסא אַ ו‬ ָ ‫נ‬
a los profetas, no vine con el n'viye la etyt deshre . ‫אמלֵ א‬ַ ‫אׁשרא אֵ לָ א ֵּד‬ ֵ ‫ֵּד‬
fin de refutar si no más bien ela demale.
con el fin de cumplir
18 Amén, de verdad anuncio 18 Amiyn geyr amar ‫יח אַ ִמין ּגֵיר אָ ַמר אנָא לכּון‬
yo a ustrdes que hasta que na l'jun dama ‫ׁשמיָא‬
ַ ‫עד ָמא ּדנֵעּברּון‬ ַ ‫ַּד‬
desaparezcan los cielos y la d'nebrun sh'maya ‫חדא אַ ו ַחד ֵסרטָ א‬ ָ ‫וַארעָ א יּוד‬
tierra, una yud o una línea no vara tus j'da av jad
serta la nebar men ‫עד ָמא‬ ַ ‫ָמּוסא‬ ָ ‫ֵעּבר ֵמן נ‬ ַ ‫לָ א נ‬
pasará de la ley hasta que
namusa dama d'jul . ‫ֵא‬
‫ו‬ ‫ֵה‬ ‫ּדכֻ ל נ‬
todo sea. nehve.
19 Por lo tanto, todo quién 19 Jul man hajiyl ‫ֵׁשרא ַחד‬
ֵ ‫יט ּכֻ ל ַמן ָה ִכיל ּדנ‬
repudie uno de estos d'neshre jad men ‫זעּורא ונַלֵ פ‬
ֵ ‫ּפּוקּדנֵא ָהלֵ ין‬
ָ ‫ֵמן‬
mandamientos menores y puqdane haleyn
enseñará así a los humanos, zure v'nalef hajana ‫ֵתקרא‬
ֵ ‫ירא נ‬ ָ ‫ּבצ‬
ִ ‫ָהכַ נָא לַ בנַינָׁשָ א‬
lavnaynasha b'tziyra ‫ׁשמיָא ּכֻ ל ֵּדין‬
ַ ‫לּכּותא ַּד‬
ָ ‫ּבמ‬
ַ
pequeño se llamará en el
netqre b'malkuta
23
Matay ‫מתי‬
reino de los cielos, pero todo dashmaya kuldeyn ‫ֵתקרא‬
ֵ ‫ֵעּבד ונַלֵ פ ָהנָא ַר ָּבא נ‬
ֵ ‫ּדנ‬
el que haga y enseñará (a d'nebed v'nalef Jana . ‫ׁשמיָא‬ַ ‫לּכּותא ַּד‬
ָ ‫ּבמ‬ ַ
ellos) este grande se llamará raba netqre
en el reino de los cielos. b'malkuta
dashmaya.
20 Hablo yo a ustedes: a 20 Amar na l'jun ‫כ אָ ַמר אנָא לכּון ּגֵיר ֵּדאלָ א‬
menos que sea mejor su geyr dela titar ‫ּכאנּותכּון י ִַּתיר ֵמן‬
ִ ‫ּתא ַתר‬ ִ
rectitud (y) excesiva, k'inutjun yatiyr men
d'safre vafriyshe la ‫ַפריׁשֵ א לָ א ֵּתעלּון‬ ִ ‫פרא ו‬ֵ ‫ּדס‬ָ
comparada (a la) de los
telun l'malkuta . ‫ׁשמיָא‬
ַ ‫לּכּותא ַּד‬
ָ ‫למ‬
ַ
escribas y fariseos, no
dashmaya.
entrarán al reino de los
cielos.
21 Escucharon que dijeron 21 Sh’matun ‫דמיֵא‬
ָ ‫לק‬ ַ ‫אמר‬ ַ ‫את‬ ֵ ‫ׁשמעּתּון ֵּד‬ ַ ‫כא‬
los primeros: no matarás y detemar l'qadmaye ‫מחיַב‬ ַ ‫לָ א ֵּתקטּול וכֻ ל ּדנֵקטּול‬
todo aquel que matará la teqtul v'jul
d'neqtul m'jayav hu . ‫לדינָא‬ִ ‫הּו‬
condenado es a juicio.
l'diyna.
22 Pero yo digo a ustrdes 22 Ena deyn amar na ‫כב אֵ נָא ֵּדין אָ ַמר אנָא לכּון‬
que todo aquel que l'jun d'jul man ‫ּדכֻ ל ַמן ּדנֵרּגַז עַ ל אַ חּוהי‬
provoque enojo sobre su d'nergaz al ajuhy
iyqi m'jayav hu ‫לדינָא וכֻ ל‬ ִ ‫מחיַב הּו‬ ַ ‫יקא‬ ִ ‫ִא‬
hermano sin motivo,
‫מחיַב הּו‬ַ ‫ּדנא ַמר לַ אחּוהי ַר ַקא‬ ִ
condenado es a juicio y todo l'diyna v'jul d'nimar
lajuhy raqa m'jayav ‫ּדנא ַמר לֵ לָ א‬
ִ ‫ומן‬ַ ‫כנּוׁשּתא‬
ָ ַ‫ל‬
aquel que diga a su hermano: hu lajnushta v'man
persona vil, condenado es a d'nimar lela m'jayav . ‫ּדנּורא‬
ָ ‫מחיַב הּו לגִ ַהנָא‬ ַ
adamblea y también quién hu l'gihana d'nura.
diga: tinto encaprichado,
condenado es a el geinom de
fuego.
23 si es (así), por lo tanto, 23 En hu hajiyl ‫מק ֵרב אַ נּת‬
ַ ‫כג אֵ ן הּו ָה ִכיל ַּד‬
que acerques tu sacrificio damqarev ant ‫ות ָמן‬
ַ ‫דּבחא‬ָ ‫קּורּבנָכ עַ ל ַמ‬
ָ
sobre el altar, y ahí recuerdas qurbana al madbja ‫אחיד עלַ יּכ אַ חּוכ‬
ִ ‫ֵּתּתּדכַ ר ַּד‬
que sostienes sobre tu v'taman tetdjar
dajiyd layk ajuj alta . ‫ּכתא ֵמ ֵּדם‬
ָ ַ‫א‬
hermano rencor alguno
medem.
24 Deja ahí tu sacrificio 24 Sh'vuq taman ‫קדם‬ ָ ‫קּורּבנָכ‬ָ ‫כד ׁשבּוק ַּת ָמן‬
frente al altar y ve primero a qurbanaj q'dam ‫תרעָ א‬ ַ ֵ‫לּוקדם א‬ ַ ‫דּבחא וזֵל‬
ָ ‫ַמ‬
conciliarte con tu hermano y madbja v'zel ‫יּדין ָּתא ַק ֵרב‬ ֵ ‫וה‬ָ ‫עַ ם אַ חּוכ‬
entonces ven, acerca tu tu luqdam etraa am
ajuj v'haydeyn ya . ‫קּורּבנָכ‬
ָ
ofrenda.
qarev qurbanaj.
25 se uno, ( ponte de 25 H'vayt metave ‫כה הוַיּת ֵמ ַתאוֵא עַ ם ּבעֵ ל ִּדינָכ‬
acuerdo) con el adversario am b'el diynaj gal ‫אורחא‬ָ ‫עגַל עַ ד עַ ֵמה אַ נּת ֻּב‬
de tu juicio con rapidez ad ameh ant Niurka
dalma b'el diynaj ‫ַׁשלמכ‬
ָ ‫למא ּבעֵ ל ִּדינָכ נ‬ ָ ‫ַּד‬
mientras (estás ) en tú
nashlmaj l'dayana ‫ַׁשלמכ לג ַָּביָא‬ ָ ‫וד ָינָא נ‬ַ ‫לד ָינָא‬
ַ
camino, no sea que el
v'dayana nashlmaj . ‫ירא‬ֵ ‫ותּפֵ ל ֵּבית אַ ִס‬ ֵ
adversario de tu juicio te
24
Matay ‫מתי‬
entrege al juez, y el juez te l'gabaya v'tepel beyt
entrege al pficial de la asiyre.
verdad y (caigas) en casa de
prisioneros.
26 Y en verdad digo yo a ti, 26 Vamiyn amar na ‫ַאמין אָ ַמר אנָא לָ כ ּדלָ א‬
ִ ‫כו ו‬
no saldrás de ahí hasta dar el laj d'la tepuq men ‫ּדת ֵּתל‬
ֵ ‫עד ָמא‬ ַ ‫ֵּתּפּוק ֵמן ַּת ָמן‬
último shamuna (centavo). taman dama d'tetel
shamuna jraya. . ‫אחריָא‬
ָ ‫ׁשָ מּונָא‬
27 Escucharon que se dijo: 27 Sh'matun ‫אמר ּדלָ א‬ַ ‫את‬ ֵ ‫ׁשמעּתּון ֵּד‬
ַ ‫כז‬
no adulterarás. detemar d'la t'gur. . ‫ּתגּור‬
28 Pero yo, digo a ustedes 28 Ena deyn amar na ‫כח אֵ נָא ֵּדין אָ ַמר אנָא לכּון‬
que todo quién el cual esté l'jun d’jul man ‫נּתתא אַ יכ‬
ָ ַ‫ּדחזֵא א‬
ָ ‫ּדכֻ ל ַמן‬
viendo una mujer con el fin d'jaze antta ayj . ‫חדא ּג ָָרה ּבלֵ ֵּבה‬ָ ‫ּדנֵרּגִ יה ֵמ‬
de desearla, inmediatamente d'nergiyh mejda
garah b'lebeh.
cometió adulterio en su
corazón.
29 Entonces, si tú ojo de (el 29 En Deyn aynaj ‫כט אֵ ן ֵּדין עַ ינָכ ּדי ִַמינָא‬
lado) derecho está siendo d'yamiyna majshla ‫ַׁשדיה ֵמנָכ‬ ִ ‫חציה ו‬ ִ ‫ַמכׁשלָ א לָ כ‬
tropiezo para ti, arrancalo y laj jtziyh vashdiyh ‫ּדנא ַבד ַחד‬ ִ ‫ּפַ ָקח לָ כ ּגֵיר‬
quítalo de ti, (es) mejor para menaj paqaj laj geyr
‫גרכ נֵּפֵ ל‬ ָ ַ‫ַה ָּד ָמכ ולָ א ּכֻ לֵ ה ּפ‬
ti en verdad, que perezca uno d'nivad jad hadamaj
v'la kuleh pagraj . ‫ּבגִ ַהנָא‬
miembro tuyo y no (que) nepel b'gihana.
todo tu cuerpo caigaen el
gihana.
30 Y si tu mano de la 30 Ven iydaj ‫ידכ ּדי ִַמינָא ַמכׁשלָ א‬ ָ ‫ל וֵאן ִא‬
derecha te está haciendo d'yamiyna majshla ‫ׁשדיה ֵמנָכ ּפַ ָקח לָ כ‬ ִ ‫לָ כ ּפסּוק‬
tropezar córtala, lánzala de laj p'suq sh'diyh ‫ּדנא ַבד ַחד ֵמן ַה ָּד ַמיּכ‬ ִ ‫ּגֵיר‬
ti, mejor es para ti en verdad menaj paqaj laj geyr
. ‫גרכ נֵּפֵ ל ּבגִ ַהנָא‬ ָ ַ‫ולָ א ּכֻ לֵ ה ּפ‬
que desaparezca uno de tus d'nivad jad men
hadamayk v'la kuleh
miembros y no tu cuerpo pagraj nepel
entero caiga en el gihana. b’gihana.
31 Se dijo: quien repudie a su 31 Etemar d'man ‫נּתתה‬
ֵ ַ‫ּדמן ּדׁשָ ֵרא א‬
ַ ‫אמר‬
ַ ‫לא אֵ ֵת‬
esposa le dará un contrato de d'share antteh netel . ‫ּכת ָבא ּדדּולָ לָ א‬ ָ ‫ֵּתל לָ ה‬ ֵ ‫נ‬
divorcio. lah k'tava d'dulala.
32 Pero yo digo a ustedes 32 Ena deyn amar na ‫לב אֵ נָא ֵּדין אָ ַמר אנָא לכּון‬
que todo el cual esté l’jun man d'share ‫לבר‬
ַ ‫נּתתה‬ ֵ ַ‫ּדכֻ ל ַמן ּדׁשָ ֵרא א‬
repudiando a su esposa fuera antteh l'var men ‫ָניּותא עָ ֵבד לָ ה‬ ָ ‫לתא ּדז‬ ָ ‫ֵמן ֵמ‬
de causa de prostitución está melta d'zanyuta
‫יקּתא‬
ָ ‫ׁשב‬ ִ ‫ומן ּדׁשָ ֵקל‬ ַ ‫ַּדתגּור‬
haciendo que ella adultere y aved lah datgur
v'man d'shaqel . ‫ּגָאַ ר‬
quién toma la divorciada, sh'viyqta gaar.
adultera.
33 Además escucharon que 33 Tuv sh'matun ‫אמר‬
ַ ‫את‬ ֵ ‫ׁשמעּתּון ֵּד‬ ַ ‫לג ּתּוב‬
se dijo a los primeros: no detemar l'qadmaye ‫ומ ָתכ‬ָ ‫ּבמ‬
ַ ‫ּתדּגֵל‬ ַ ‫דמיֵא ּדלָ א‬ ָ ‫לק‬ַ
d'la t'dageo

25
Matay ‫מתי‬
mentrirás en tus juramentos, b'maumataj t'shalem . ‫ומ ָתכ‬ ָ ‫למריָא ַמ‬ ָ ‫ּתׁשַ לֵ ם ֵּדין‬
terminarás entonces a Marya deyn l'marya
tus juramentos. maumataj.
34 Yo, entonces digo para 34 Ena deyn amar na ‫מר אנָא לכּון לָ א‬ ַ ָ‫לד אֵ נָא ֵּדין א‬
ustedes: no jurarán (por) los l'jun la t'imun saj la ‫ׁשמיָא‬ ַ ‫ּתאמּון ָסכ לָ א ַּב‬ ִ
límites ( de todo), no en los bashmaya d'jursya . ‫ּדכּורסיָא הּו ַּדאלָ ָהא‬
cielos porque trono es de hu dalaha.
Alaha.
35 Y no en la tierra porque 35 V'la bara d'juvsha ‫לה ולָ א ַּבארעָ א ּדכּובׁשָ א הי‬
base de una columna es hy datjeyt reglauhay ‫תחית ֵרגלַ והי אָ פלָ א‬ ֵ ‫ַּד‬
debajo de sus pies, ni afla buuriyshlem
‫ינּתה ִהי‬ ֵ ‫מד‬ ִ ‫אוריׁשלֵ ם ַּד‬ ִ ‫ֻּב‬
siquiera en Urishlem porque damdiynteh hiy
. ‫ּדמלּכָ א ַר ָּבא‬ ַ
su ciudad es, del gran Rey. d'malka raba.
36 Ni siquiera en tu cabeza 36 Afla b'rishaj time ‫ּתא ֵמא ּדלָ א‬ ִ ‫ּברׁשָ כ‬ ִ ‫לו אָ פלָ א‬
jurarás porque no eres capaz d'la meshkaj ant ‫נתא‬ָ ‫עּבד ֵּבה ֵמ‬ ַ ‫למ‬ֵ ‫ֵמׁשּכַ ח אַ נּת‬
de hacer en una porción de l'mebad beh menta ‫מּתא אַ ו‬ ָ ָ‫ערא אּוּכ‬ ָ ‫ּדס‬
ַ ‫חדא‬ ָ
cabello (color) negro o j’da d'sara ukamta
su jevarta. . ‫ָרּתא‬
ָ ‫ֵחו‬
blanco
37 Sino más bien será la 37 Ela teh e ‫לז אֵ לָ א ֵּתהוֵא ֵמלַ תכּון ִאין ִאין‬
palabra de ustedes si, si, y melatjun iyn iyn v'la ‫ּדמן ָהלֵ ין י ִַּתיר‬ ֵ ‫ולָ א לָ א ֵמ ֵּדם‬
no,no (a) algo, porque la mede d'men
haleyn yatiyr men ‫ֵמן ִּביׁשָ א הּו‬
mucho más de estos de el
biysha hu.
mal es.
38 Escucharon aquello que se 38 Sh'matun ‫אמר ּדעַ ינָא‬ ַ ‫את‬ ֵ ‫ׁשמעּתּון ֵּד‬ ַ ‫לח‬
dijo: de ojo en lugar de un detemar d'ayna j'laf . ‫חלָ פ עַ ינָא וׁשֵ נָא חלָ פ ׁשֵ נָא‬
ojo y diente en lugar de un ayna v'shena j'laf
diente. shena.
39 Yo, entonces digo para 39 Ena deyn amar na ‫לט אֵ נָא ֵּדין אָ ַמר אנָא לכּון‬
ustedes: que no se levantarán l'jun d'la t'qumun ‫לּוקבל ִּביׁשָ א‬ ַ ‫ּדלָ א ּתקּומּון‬
contra el mal, más bien luqval biysha ela
man d'maje laj al ‫ּדמ ֵחא לָ כ עַ ל ּפַ ּכָ כ‬ ָ ‫אֵ לָ א ַמן‬
quien te golpee sobre tu
pakaj d'yamiyna . ‫אחרנָא‬ִ ‫ּדי ִַמינָא אַ פנָא לֵ ה אָ פ‬
mejilla de la derecha,
afna leh af jrina.
voltearas incluso la otra.
40 Y quien desea debatir 40 V'man d'tzave ‫ומן ּדצָ ֵבא ַּדנדּון עַ ָמכ‬ ַ ‫מ‬
contigo y quitare tu prenda dandun amaj ‫ּכּוּתינָכ ׁשבּוק לֵ ה אָ פ‬ ִ ‫ונֵׁשקּול‬
de lino, deja para el incliso v'neshqul kutiynaj . ‫ַמרטּוטָ כ‬
tu tela de lana. sh'vuq leh af
martutaj.
41 Quién esté obligando 41 Man damshajar ‫מא ַמן ַּדמׁשַ ַחר לָ כ ִמילָ א ַחד‬
para ti una milla, ve con el laj miyla jad del . ‫ּתרין‬
ֵ ‫זֵל עַ ֵמה‬
dos. ameh t'reyn.
42 Quién pide algo a ti, dale 42 Man d'shael laj ‫ומן‬
ַ ‫מב ַמן ּדׁשָ אֵ ל לָ כ ַהב לֵ ה‬
a el, y quién desea pedir hav leh v'man ‫ּדנאזַפ ֵמנָכ לָ א‬
ִ ‫ּדצָ ֵבא‬
prestado de ti, no lo d'tzave d'nizaf
menaj la tejleyuhy. . ‫ֵּתכלֵ יוהי‬

26
Matay ‫מתי‬
retendrás.
43 Escucharon aquello que 43 Sh'matun ‫רחם‬ ַ ‫אמר ַּד‬ ַ ‫את‬ ֵ ‫ׁשמעּתּון ֵּד‬ ַ ‫מג‬
fue dicho: que tendrás detemar darjam . ‫לּדב ָבכ‬ ָ ֵ‫יבכ וַסנִ י לַ בע‬ ָ ‫לק ִר‬ ַ
piedad a tu vecino y odia a l'qariyvaj vasniy
tu enemigo. laveldvavaj.
44 Yo, entonces digo, yo a 44 Ena deyn amar na ‫מד אֵ נָא ֵּדין אָ ַמר אנָא לכּון‬
ustedes: amarán a sus l'jun ajevu ‫וב ֵרכו‬ ַ ‫לּדב ַביּכּון‬ ָ ֵ‫אַ ֵחבו לַ בע‬
enemigos y recitaran laveldvavaykun
‫ַעבדו‬ ֵ ‫למן ּדלָ אֵ ט לכּון ו‬ ַ
bendiciones a quien maldice v'vareju l'man d'laet
l'jun vavedu ‫ּדסנֵא לכּון וצַ לַ ו‬ ָ ‫למן‬ ַ ‫ּדׁשַ ִּפיר‬
a ustedes y harán de lo
d'shapiyr l'man ‫ברין לכּון‬ ִ ‫ּדד‬ ָ ‫עַ ל אַ ילֵ ין‬
bueno a quienes los odian y d'sane l'jun v'tzalav
oren sobre quienes los . ‫דּפין לכּון‬ ִ ‫ור‬ ָ ‫ירא‬ ָ ‫קט‬ ִ ‫ַּב‬
al ayleyn d'davriyn
conducen en violencia y los l'jun baqtiyra
persiguen. v'radpiyn l'jun.
45 De manera que (así) serán 45 Aykana d'tehuun ‫ּדתהוּון ּבנַוהי‬ ֵ ‫מה אַ יּכַ נָא‬
hijos de su padre el cual b'nauhy davujun ‫ּדמדנַח‬ ַ ‫ׁשמיָא ַהו‬ ַ ‫ּדב‬ ַ ‫ַּדאבּוכּון‬
(está ) en los cielos, quien d'vashmaya hau ‫ׁשֵ מׁשֵ ה עַ ל טָ ֵבא ועַ ל ִּביׁשֵ א‬
hace brillar a su sol sobre d'madnaj shemsheh
‫ל‬ ַ‫ּכאנֵא וע‬ ִ ‫טרה עַ ל‬ ֵ ‫ומ ֵחת ֵמ‬ ַ
buenos, sobre malos, y baja al tave v'al biysha
v'majet metreh al . ‫עַ וָלֵ א‬
su lluvia sobre justos y sobre kine v'al avale.
malvados.
46 Si en efecto aman ustedes 46 En geyr majviyn ‫חבין אנּתּון לַ אילֵ ין‬ ִ ‫מו אֵ ן ּגֵיר ַמ‬
a quienes los aman ¿qué ntun layleyn ‫גרא ִאית‬ ָ ַ‫חבין לכּון ָמנָא א‬ ִ ‫ּדמ‬ ַ
pago existe para ustedes?, d'majviyn l'jun ‫כסא ִהי‬ ֵ ‫לכּון לָ א ָהא אָ פ ָמ‬
no,he aquí también los mana agra iyt l'jun
. ‫בּדין‬ ִ ָ‫ָה ֵדא ע‬
recaudadores de impuestos la ha af majse hiy
hade avdiyn.
hacen esto.
47 Y si piden ustedes por el 47 Ven shaliyn ntun ‫אלין אנּתּון ַּבׁשלָ ָמא‬ ִ ָ‫מז וֵאן ׁש‬
bienestar de sus hermanos bashlama dajaykun ‫אחיּכּון ַּבלחּוד ָמנָא י ִַּתיר‬ ַ ‫ַּד‬
solamente, ¿qué de extra baljud mana yatiyr
‫בּדין אנּתּון לָ א ָהא אָ פ‬ ִ ָ‫ע‬
están haciendo ustedes? No, avdiyn ntun la ha af
majse hiy hade . ‫ין‬ ‫בּד‬
ִ ָ‫ע‬ ‫א‬ ‫ד‬ ֵ ‫ה‬
ָ ‫י‬ ‫ה‬
ִ ‫א‬ ‫כס‬
ֵ ‫ָמ‬
he aquí (que) también los
avdiyn.
recaudadores de impuestos
hacen esto.
48 Por lo tanto ustedes sean 48 H’vau hajiyl ‫ירא‬ ֵ ‫ּגמ‬ ִ ‫מח הוַו ָה ִכיל אַ נּתּון‬
perfectos de tal manera que antun g'miyre ‫ּגמיר‬ִ ‫ׁשמיָא‬ ַ ‫ּדב‬ ַ ‫אַ יּכַ נָא ַּדאבּוכּון‬
su padre que está en los aykana davujun
d’vashmaya g'miyr . ‫הּו‬
cielos es perfecto.
hu.
Capítulo 6 / ‫קֵ פָ לַ אֹון ו‬
Español / Fonética / Arameo

27
Matay ‫מתי‬
6 Miren entonces que en su 6 Juru deyn ‫ֵדקתכּון ּדלָ א‬
ַ ‫חּורו ֵּדין ּבז‬ ‫ו‬
caridad no la realizarán b'zedqatjun d'la
delante de los hijos de los tebdunah q'dam ‫קדם ּבנַי אנָׁשָ א אַ יכ‬ ָ ‫ֵּתעּבדּונָה‬
b'nay nasha ayj ‫גרא‬ ָ ַ‫ּדתתחזּון להּון וֵאלָ א א‬ ֵ
hombres, de acuerdo para ser
d'tetjzun l'hun vela
mirados por ellos, mas bien, agra layt l’jun l'vat ‫לַ יּת לכּון לוָת אַ בּוכּון‬
salario no hay para ustedes avujun d'vashmaya. . ‫ׁשמיָא‬ ַ ‫ּדב‬ ַ
con su padre que está en los
cielos.
2 Por lo tanto, cuando tú 2 Ematy hajiyl ‫ב אֵ ַמתי ָה ִכיל ּדעָ ֵבד אַ נּת‬
estés haciendo caridad, no se d'aved ant zedqta la ‫קרא ַקרנָא‬ ֵ ‫ֵדקתא לָ א ֵּת‬ ָ ‫ז‬
proclamará cuerno delante teqre qarna ‫ָסּבי‬
ַ ‫בּדין נ‬ ִ ָ‫קד ַמיּכ אַ יכ ּדע‬ ָ
de ti de acuerdo a como q'damayk ayj
d'avdiyn nasbay ‫ַבׁשּוקא אַ יכ‬
ֵ ‫ַּבאּפֵ א ַּבכנּוׁשָ ָתא ו‬
hacen los que toman
bape bajnushata ‫ַאמין‬
ִ ‫ֵׁשּתּבחּון ֵמן ּבנַי אנָׁשָ א ו‬ ַ ‫ּדנ‬
posiciones para ser visibles vavshuqe ayj
en las sinagogas y en las ‫ּדק ֵּבלו אַ גרהּון‬ ַ ‫אָ ַמר אנָא לכּון‬
d'neshtabjun men
plazas publicas, de acuerdo b'nay nasha vamiyn .
para ser alabados por los amar na l'jun
hombres, y en verdad digo d'qabelu agrhun.
yo a ustedes que (ellos)
recibirán su pago.
3 Entonces tu, cuando estes 3 Ant deyn ma ‫ג אַ נּת ֵּדין ָמא ּדעָ ֵבד אַ נּת‬
haciendo tu caridad no sabrá d'aved ant zedqta la ‫ֵדקתא לָ א ֵּת ַּדע ֵס ָמלָ כ ָמנָא‬ ָ ‫ז‬
tu izquierda qué está teda semalaj mana
avda yamiymaj. . ‫בּדא י ִַמינָכ‬ ָ ָ‫ע‬
haciendo tu derecha.
4 Tal como (esto) será tu 4 Ayj d'tehve ‫ֵדקתכ ּבכֵ סיָא‬ ָ ‫ּדתהוֵא ז‬ ֵ ‫ד אַ יכ‬
caridad en secreto y tu padre, zedqtaj b'jesya ‫ּדחזֵא ּבכֵ סיָא הּו‬ ָ ‫וַאבּוכ‬
el cual mira en secreto te vavuj d'jaze b'jesya
hu nefraj b'gelya. . ‫נֵפרעָ כ ּבגֵליָא‬
pagará abiertamente.
5 Y cuando estés orando, tú 5 V'ma damtzale ant ‫ומא ַּדמצַ לֵ א אַ נּת לָ א ֵּתהוֵא‬ ָ ‫ה‬
no serás como los que toman la tehve ayj nasbay ‫חמין‬ ִ ‫ּדר‬ ָ ‫ָסּבי ַּבאּפֵ א‬ ַ ‫אַ יכ נ‬
un lugar para ser visibles, bape d'rajmiyn
‫ָתא‬ ָ ‫מקם ַּבכנּוׁשָ ָתא וַבזָוי‬ ָ ַ‫ל‬
que aman estar de pie en las lamqam bajnushata
‫ּדׁשּוקא לַ מצַ לָ יּו ּדנֵתחזּון לַ בנַי‬ ֵ
sinagogas y en las esquinas vavzavyata d'shuqe
lamtzalayu d'netjzun ‫ַאמין אָ ַמר אנָא לכּון‬ ִ ‫אנָׁשָ א ו‬
de las plazas públicas para lavnay nasha
orar. Para ser vistos por los vamiyn amar na . ‫ּדק ֵּבלו אַ גרהּון‬ ַ
hombres, y en verdad digo l'jun d'qabelu
yo a ustedes que (ellos) ya agrhun.
recibieron su pago.
6 Entonces tú, cuando estés 6 Ant deyn ematy ‫ו אַ נּת ֵּדין אֵ ַמתי ַּדמצַ לֵ א אַ נּת‬
orando, tu entrarás a tu damtzale ant ul ‫לת ָונָכ וַאחּוד ַּתרעָ כ‬ ַ ‫עּול‬
habitación y cerrarás tu l'tavana vajud taraj
‫ַאבּוכ‬ ‫ו‬ ‫ָא‬‫י‬‫ס‬ ֵ‫בכ‬ ‫ּד‬ ַ ‫אבּוכ‬ ַ‫ל‬ ‫וצַ לָ א‬
puerta, y ora a tu padre en v'tzala lavujun
. ‫ּדחזֵא ּבכֵ סיָא נֵפרעָ כ ּבגֵליָא‬ ָ
secreto, y tú padre que ve en davjesiy vavuj
d'jaze b'jesya nefraj

28
Matay ‫מתי‬
lo secrero te pagará b'gelya.
abiertamente.
7 y cuando estén orando, 7 V'ma damtzaleyn ‫ומא ַּדמצַ לֵ ין אנּתּון לָ א‬ָ ‫ז‬
ustedes no fueron 'ntun la h'vaytun ‫קקין אַ יכ ַחנפֵ א‬ ִ ַ‫הוַיּתּון מפ‬
balbuceando (cosas) sin m'faqqiyn ayj janfe
savriyn geyr ‫בממללָ א ַסּגִ יָאא‬ ַ ‫ברין ּגֵיר ַּד‬ ִ ‫ָס‬
sentido, igual que los
. ‫מעין‬
ִ ‫ׁשּת‬
ַ ‫ֵמ‬
paganos (los cuales) tienen davmamlla sagiya
meshtamiyn.
pensamientos en efecto que
por mucho discurso son
escuchados.
8 Por lo tanto, no se 8 La hajiyl tedamun ‫ח לָ א ָה ִכיל ֵּת ַּדמּון להּון‬
asemejarás a ellos, su padre, l'hun avujun geyr ‫אַ בּוכּון ּגֵיר י ַָדע ָמנָא ֵמתּבעֵ א‬
en verdad sabe qué requieren yada mana metbe . ‫לכּון עַ דלָ א ֵּתׁשֵ אלּונָיהי‬
ustedes de que se lo pidan. l'jun adla
teshelunayhy.
9 Por lo tanto así oraran 9 Hajana hajiyl ‫ט ָהכַ נָא ָה ִכיל צַ לַ ו אַ נּתּון אַ בּון‬
ustedes: padre nuestro el tzalau antun avun . ‫ׁשמכ‬ָ ‫ֵתק ַּדׁש‬ַ ‫ׁשמיָא נ‬
ַ ‫ּדב‬ ַ
cual está en los cielos sea d'vashmaya
apartado tu nombre netqadash sh'maj.
10 Vendrá tu reino, Será tu 10 T'ite malkutaj ‫לּכּותכ נֵהוֵא צֵ ב ָינָכ‬
ָ ‫ּתא ֵתא ַמ‬
ִ ‫י‬
voluntad al igual que en los nehve tzevyanaj . ‫ׁשמיָא אָ פ ַּבארעָ א‬
ַ ‫ּדב‬ַ ‫אַ יּכַ נָא‬
cielos, en la tierra. aykana d'vashmaya
af bara.
11 Da para nosotros el 11 Hav lan lajma ‫ּדסּונקנַן‬
ָ ‫חמא‬
ָ ַ‫יא ַהב לַ ן ל‬
alimento de nuestra d'sunqanan ‫ַומנָא‬
ָ ‫י‬
necesidad (el día de) hoy. yaumana.
12 perdona a nosotros 12 Vashvuq lan ‫וּבין אַ יּכַ נָא‬
ַ ‫יב וַׁשבּוק לַ ן ַח‬
nuestras deudas al igual que haubayn aykana dar . ‫ָבין‬ ַ ‫לחי‬
ַ ‫ׁשבקן‬ ַ ‫ָּדאפ חנַן‬
también nosotros hemos j'nan sh'vaqn
perdonado a nuestros l”cjayavayn.
deudores.
13 y no nos hagas entrar en 13 V'la talan ‫יג ולָ א ַּתעלַ ן לנֵסיּונָא אֵ לָ א ּפַ צָ ן‬
la prueba, más bien líbranos l'nesyuna ela patzan ‫ּדדילָ כ הי‬ִ ‫ֵמן ִּביׁשָ א ֵמטֻ ל‬
del mal. Porque tuyo es el men biysha metul ‫ׁשּבּוחּתא‬
ָ ‫ות‬
ֵ ‫וחילָ א‬ ַ ‫לּכּותא‬
ָ ‫ַמ‬
Reino la fuerza y la d'diylaj hy malkuta
. ‫למין‬
ִ ָ‫לעָ לַ ם ע‬
alabanza para la eternidad de v'jayla v'teshbujta
l'alam almin.
los mundos
14 Si, en efecto perdonarán a 14 En geyr teshbqun ‫יד אֵ ן ּגֵיר ֵּתׁשּבקּון לַ בנַינָׁשָ א‬
los humanos sus pecados, lavnaynasha ‫ַסכלוָתהּון נֵׁשּבּוק אָ פ לכּון‬
perdonará también a ustedes sajlvathun neshbuq . ‫ׁשמיָא‬
ַ ‫ּדב‬ַ ‫אַ בּוכּון‬
su padre que está en los af l'jun avujun
d'vashmaya.
cielos.
15 Entonces si no perdonarán 15 En deyn la ‫טו אֵ ן ֵּדין לָ א ֵּתׁשּבקּון‬
a los humanos nisiquiera su teshbqun ‫לַ בנַינָׁשָ א אָ פלָ א אַ בּוכּון ׁשָ ֵבק‬
padre les estará perdonando lavnaynasha afla
29
Matay ‫מתי‬
sus pecados. avujun shaveq l'jun . ‫לכּון ַסכלוָתכּון‬
sajlvatjun.
16 entonces, cuando estén 16 Ematy deyn ‫ימין אנּתּון לָ א‬ ִ ָ‫טז אֵ ַמתי ֵּדין ּדצ‬
ayunando ustedes, no serán d'tzaymiyn 'ntun la ‫ָסּבי ַּבאּפֵ א‬ ַ ‫ירא אַ יכ נ‬ ֵ ‫ּכמ‬
ִ ‫ֵּתהוּון‬
como los que toman las tehvun k'mire ayj
‫ּבלין ּגֵיר ּפַ רצּוּפַ יהּון אַ יכ‬ִ ‫מח‬ַ
caras, desfigurado en verdad nasbay bape
m'jabliyn geyr ‫ימין‬
ִ ָ‫ּדנֵתחזּון לַ בנַינָׁשָ א ּדצ‬
sus caras con el fin de ser
partzupayhun ayj ‫ּדק ֵּבלו‬
ַ ‫ַאמין אָ ַמר אנָא לכּון‬ ִ ‫ו‬
vistos por las personas en su d'netjzun
ayuno, y en verdad digo yo a lavnaynasha . ‫גרהּון‬ ַ‫א‬
ustedes que recibieron su d'tzaymiyn vamiyn
pago. amar na l'jun
d'qabelu agrhun.
17 entonces tú, cuando tú 17 Ant deyn ma ‫יז אַ נּת ֵּדין ָמא ּדצָ אֵ ם אַ נּת‬
estés ayunando lava tus caras d’tzaem ant ashig . ‫אַ ִׁשיג אַ ּפַ יּכ וַמׁשּוח ִרׁשָ כ‬
y inge tu cabeza. apayk vamshuj
rishaj.
18 de modo que no lleguen a 18 ayj d'la tetjze ‫יח אַ יכ ּדלָ א ֵּתתחזֵא לַ בנַינָׁשָ א‬
mirar los humanos que estás lavnaynasha d'tzaem ‫ּדצָ אֵ ם אַ נּת אֵ לָ א לַ אבּוכ‬
ayunando, si no más bien a ant ela lavujun ‫ּדחזֵא ּבכֵ סיָא‬ ָ ‫ַּדבכֵ סיָא וַאבּוכ‬
tu padre el cual (está) en davjesya vavuj
. ‫הּו נֵפרעָ כ‬
secreto, y tu padre que mira d'jaze b'jesya hu
nefraj.
en secreto, él te
recompensará.
19 no colocarán para ustedes 19 la t'siymun l'jun ‫ימ ָתא‬
ָ ‫ּתסימּון לכּון ִס‬ ִ ‫יט לָ א‬
tesoros en la tierra, lugar siymata bara atar ‫ּדס ָסא וַאכלָ א‬ ָ ‫ַּבארעָ א אַ ַתר‬
(dónde ) la polilla y el d'sasa vajla
m'jabliyn vayka ‫לׁשין‬
ִ ָ‫ָבא ּפ‬ֵ ‫ּבלין וַאיּכָ א ּד ַגנ‬
ִ ‫מח‬ַ
consumidor están dañando y
d'ganabe palshiyn . ‫ָנּבין‬
ִ ‫וג‬
donde los ladrones entran y
v'ganbiyn.
están robando.
20 sino más bien coloquen 20 ela siymu l'jun ‫ימ ָתא‬ָ ‫כ אֵ לָ א ִסימו לכּון ִס‬
para ustedes los tesoros en siymata bashmaya ‫ׁשמיָא אַ יּכָ א ּדלָ א ָס ָסא ולָ א‬
ַ ‫ַּב‬
los cielos dónde ni la polilla ayka d'la sasa v’la
‫ָבא‬
ֵ ‫ּבלין וַאיּכָ א ּד ַגנ‬
ִ ‫מח‬
ַ ‫אַ כלָ א‬
ni el consumidor están
. ‫ָנּבין‬
ִ ‫לׁשין ולָ א ּג‬
ִ ָ‫לָ א ּפ‬
corrompiendo y donde los
ladrones no no están
entrando ni robando.
21 en verdad, donde existe el 21 Ayka geyr ‫ימתכּון‬
ַ ‫יתיה ִס‬
ֵ ‫ּדא‬
ִ ‫כא אַ יּכָ א ּגֵיר‬
tesoro de ustedes, ahí d'iyteyh siymatjun . ‫ַּת ָמן הו אָ פ לֵ ּבכּון‬
también es el corazón de taman hu af lebjun.
ustedes.
22 La lámpara del cuerpo es 22 sh’raga d’fagra ‫יתיה עַ ינָא‬ֵ ‫גרא ִא‬ ָ ַ‫ׁשרגָא ּדפ‬ָ ‫כב‬
el ojo, por lo tanto si tú ojo iyteyh ayna en aynaj ‫ּפׁשיטָ א‬
ִ ‫אֵ ן עַ ינָכ ָה ִכיל ֵּתהוֵא‬
es simple también todo tu hajiyl tehve p’shiyta
af kuleh pagraj . ‫גרכ נ ִַהיר הּו‬ָ ַ‫אָ פ ּכֻ לֵ ה ּפ‬
cuerpo brillante es él.
nahiyr hu.
30
 Matay ‫מתי‬
23 entonces si tú ojo es malo 23 en deyn aynaj ‫בג אֵ ן ֵּדין עַ ינָכ ֵּתהוֵא ִּביׁשָ א‬
todo tu cuerpo oscuro será, tehve biysha kulh ‫גרכ ֵחׁשּוכָ א נֵהוֵא אֵ ן‬ ָ ַ‫ּכֻ לֵ ה ּפ‬
ahora sí la luz en ti es pagraj jeshuja nehve
en hajiyl nuhra ‫ּדבכ ֵחׁשּוכָ א הּו‬ ָ ‫נּוהרא‬ ָ ‫ָה ִכיל‬
oscuridad, ¿Cuánto será tú
d’vaj heshuja hu . ‫ּכמא נֵהוֵא‬ ָ ‫ֵחׁשּוכָ כ‬
oscuridad?
jeshujaj k’ma
nehve.
24 ninguna persona es capaz 24 la nash meshkaj ‫תרין‬ֵ ַ‫בד לָ א אנָׁש ֵמׁשּכַ ח ל‬
para servir a dos maestros, latreyn maravan ‫לחד‬ַ ‫למפלַ ח אַ ו ּגֵיר‬ ֵ ‫ָמ ַרוָן‬
en verdad, o a uno odiará y l’meflaj au geyr ‫לחד‬ ַ ‫ֵרחם אַ ו‬ ַ ‫אחרנָא נ‬ ִ ַ‫נֵסנֵא ול‬
al otro le tendrá piedad, o a l’jad nesne v’lajrina
nerjam au l’jad ‫אחרנָא נׁשּוט לָ א‬ ִ ַ‫ני ַַקר ול‬
uno honrará y al otro
n’yaqar v’lajrina ‫ׁשּכחין אנּתּון לַ אלָ ָהא‬ ִ ‫ֵמ‬
despreciará, no son capaces n’shut la meshkjin
ustedes para servir a Alaha y ntun lalaha l’meflaj . ‫ַלממּונָא‬
ָ ‫למפלַ ח ו‬ ֵ
a la riqueza. valmamuna.
25 Por lo tanto, esto les digo 25 metul hana amar ‫כה ֵמטֻ ל ָהנָא אָ ַמר אנָא לכּון‬
yo para ustedes: no na l’jun la t’itzfun ‫ּתאצּפּון לנַפׁשכּון ָמנָא‬ ִ ‫לָ א‬
preocuparán a sus almas l’nafshjun mana
tejlun mana ‫ומנָא ֵּתׁשּתּון ולָ א‬ ָ ‫ֵּתאכלּון‬
(preguntándose) ¿qué
‫לפַ גרכּון ָמנָא ֵּתלּבׁשּון לָ א ָהא‬
comerán? y ¿qué beberán?, y telbshun la ha
nafsha yatiyra men ‫רּתא‬ָ ‫יּב‬ָ ‫ירא ֵמן ַס‬ ָ ‫נַפׁשָ א י ִַּת‬
ni por sus cuerpos11 saybarta v’fagra
(diciéndose) ¿qué vestirán?. men l’vusha. . ‫גרא ֵמן לבּוׁשָ א‬ ָ ַ‫ופ‬
¡he aquí! ¿no es el alma
mucho más que la comida y
el cuerpo y que la ropa?
26 Miren en los pájaros de 26 juru b’farjta ‫ׁשמיָא‬
ַ ‫חתא ַּד‬
ָ ‫כו חּורו ּבפָ ַר‬
los cielos; porque no dashmaya d’la ‫צּדין ולָ א‬
ִ ‫ָרעין ולָ א ָח‬
ִ ‫ּדלָ א ז‬
siembran, ni cosechan, ni zariyn v’la jatzdiyn
v’la jamliyn bautzre ‫אוצרא וַאבּוכּון‬
ֵ ‫מלין ַּב‬
ִ ‫ָח‬
recogen el grano para
vavujun ‫רסא להּון לָ א ָהא‬ ֵ ‫מת‬ ַ ‫ׁשמיָא‬ַ ‫ּדב‬
ַ
guardarlo en almacenes y su
d’vashmaya m’tarse ‫ַּתרין אנּתּון ֵמנהּון‬
ִ ‫אַ נּתּון מי‬
padre quien (está) en los l’hun la ha antun
cielos los mantiene. ¡he m’yatriyn ntun
aquí! ¿no (han sido) ustedes menhun.
mas preferibles que ellos?
27 Entonces, ¿Quién de 27 manu deyn ‫כז ַמנּו ֵּדין ֵמנכּון ּכַ ד יָצֵ פ‬
ustedes, cuando está menjun kad yatzef ‫ומתה‬
ֵ ‫וספּו עַ ל ַק‬ ָ ‫למ‬
ַ ‫ֵמׁשּכַ ח‬
preocupado, es capaz de meshkaj l’mausaf al
qaumteh amta jda. . ‫חדא‬ָ ‫מתא‬ ָ ַ‫א‬
añadir sobre su estatura un
codo una (vez)?
28 Y sobre vestimenta, ¿por 28 v’al l’vusha mana ‫ָצּפין‬
ִ ‫כח ועַ ל לבּוׁשָ א ָמנָא י‬
qué se preocupan ustedes? yatzapiyn ntun ‫ברא‬
ָ ‫ּדד‬
ַ ‫תּב ַקו ּבׁשּוׁשַ נֵא‬
ַ ֵ‫אנּתּון א‬
Examinen en los lirios del etbaqar aykana
ravyan d’la layan ‫אַ יּכַ נָא ָרביָן ּדלָ א לָ איָן ולָ א‬
desierto12 cómo crecen; ellos
11
Otra traducción sería “cadáver”, o “carne” en señal de disgusto
31
 Matay ‫מתי‬
no trabajan ni giran (hilo). v’la azlan. . ‫עָ זלָ ן‬
29 Pero les digo a ustedes 29 amar na l’ju deyn ‫כט אָ ַמר אנָא לכּון ֵּדין ָּדאפלָ א‬
que nisiquiera Shleymaun en dafla shleymaun ‫ׁשּובחה אֵ תּכַ ִסי‬
ֵ ‫ימון ּבכֻ לֵ ה‬ ָ ֵ‫ׁשל‬
todo su esplendor fue b’juleh shuvjeh
etkasiy ayj jda . ‫נהין‬
ֵ ‫חדא ֵמ‬ ָ ‫אַ יכ‬
cubierto tal como uno de
menheyn.
ellos.
30 entonces, si a la hierva 30 en deyn lamiyra ‫ּדחקלָ א‬
ַ ‫ירא‬ ָ ‫עמ‬
ִ ַ‫ל אֵ ן ֵּדין ל‬
silvestre del campo la cual d’jaqla d’yaumana ‫ַמחר נָפֵ ל‬
ָ ‫יתוהי ו‬ ַ ‫ַומנָא ִא‬ ָ ‫ּדי‬
hoy existe y mañana cae en iytauhy vamjar ‫לּבׁש‬
ֵ ‫נּורא אַ לָ ָהא ָהכַ נָא ַמ‬ ָ ‫ּבת‬
ַ
el horno Alaha así pues la nefel b’tanura alaha
hajana malbesh la ‫זעּורי‬
ַ ‫לָ א ַסּגִ י י ִַּתיר לכּון‬
viste, ¿no mucho más a
sagiy yatiyr l’jun . ‫נּותא‬
ָ ‫ימ‬ ָ ‫ַה‬
ustedes, pocos (de) fé? z’uray haymanuta.
31 por lo tanto no se 31 la hajiyl t’itzpun ‫ּתאצּפּון אַ ו‬
ִ ‫לא לָ א ָה ִכיל‬
preocuparán o dirán: ¿ qué au t’imrun mana ‫ּתאמרּון ָמנָא נֵאכּול אַ ו ָמנָא‬ ִ
comeremos, o qué nejul au mana
. ‫ֵׁשּתא אַ ו ָמנָא נֵתּכַ ֵסא‬ ֵ ‫נ‬
beberemos, o (con) que nos neshte au mana
netkase.
cubriremos?
32 En verdad, todas estas 32 kulheyn geyr ‫ממא הו‬ ֵ ַ‫להין ּגֵיר ָהלֵ ין ע‬ ֵ ֻ‫לב ּכ‬
(cosas), los pueblos se las haleyn amme hu ‫להין אַ בּוכּון ֵּדין‬ ֵ ‫ָּבעֵ ין‬
preguntan, pero el padre de baeyn l’heyn avujun ‫ׁשמיָא י ַָדע ָּדאפ לכּון‬ ַ ‫ּדב‬
ַ
ustedes que está en los cielos deyn d’vashmaya
. ‫להין‬ֵ ֻ‫תּבעיָן ָהלֵ ין ּכ‬ ַ ‫ֵמ‬
conoce tambien todas estas yada daf l’jun
metbayan haleyn
(cosas) necesarias para kulheyn.
ustedes.
33 Busquen entonces, en 33 b’au deyn ‫לּכּותה‬
ֵ ‫לּוקדם ַמ‬
ַ ‫לג ּבעַ ו ֵּדין‬
primer lugar el reino de luqdam malkuteh ‫להין‬
ֵ ֻ‫יקּותה וכ‬ ֵ ‫ַּדאלָ ָהא וז ִַּד‬
Alaha y su justicia y todas dalaha v’zadiyquteh . ‫ּתּתוספָ ן לכּון‬ ַ ‫ָהלֵ ין ֵמ‬
estas (cosas serán ) añadidas v’julheyn haleyn
mettausfan l’jun.
a ustedes.
34 Por lo tanto no se 34 la hajiyl titzpun ‫מחר‬ָ ‫ּתאצּפּון ַּד‬ ִ ‫לד לָ א ָה ִכיל‬
preocupen del mañana, en damjar hu geyr ‫מחר יָצֵ פ ִּדילֵ ה ָספֵ ק‬ ָ ‫הּו ּגֵיר‬
verdad el mañana se m’jar yatzef diyleh
safeq leh l’yauma . ‫יׁשּתה‬
ֵ ‫ַומא ִּב‬ ָ ‫לֵ ה לי‬
pteocupa de lo suyo, es
biyshteh.
suficiente para el dia ( de
hoy) su propia maldad.

Capítulo 7 / ‫קֵ ָפלַאֹון ז‬

Español / Fonética / Arameo
7 No juzgarán para que no 7 la t’dunun d’la . ‫ז לָא ּתדּונּון ּדלָא ּתֵ ּתדִ ינּון‬
sean juzgados tetdiynun.
2 En verdad, con el juicio 2 ‫ב ּבדִ ינָא ּגֵיר ּדדָ ינִין אנּתּון‬
12
Relacionado al mundo de bria
32
 Matay
que juzgen serán juzgados y
con la medida que midan
ustedes se les medirá.
3 entonces ¿por qué ves tu
la paja que está en el ojo de
tu hermano, Y la viga que
está en tu ojo no examinas?
4 o ¿cómo dices tu a tu
hermano: permite, sacaré la
paja de tu ojo? Y ¡he aquí!
(ahí está) La viga en tu ojo
5 tomador de caras, saca en
primer lugar la viga de tu
ojo y entonces examinarás,
eliminarás la paja del ojo de
tu hermano
6 no darán la santidad a los
perros y no proporcionarán
sus perlas ante los cerdos,
tal vez pisotearán ellos sus
pies, y darán vuelta (y los)
romperán a ustedes.
7 Pregunten y será dado a
ustedes, busquen y
encontrarán golpeen y será
abierto para ustedes
8 En verdad, todo aquel que
pide recibe y el que busca
encuentra y a quien lo
golpea abre.
9 o qué hombre de ustedes,
al cual le pidiera su hijo
pan, ¿una peña le extiende?
10 y si un pez le pidiere,
¿una serpiente le extiende
11 y entonces si ustedes son
malos, ustedes saben dar
regalos apropiados a sus
hijos. ¿Cuánto mas13 su
padre que esta en los cielos
dará (regalos) apropiados a
quienes se los piden.
13
especialmente
33
‫מתי‬
‫ּתֵ ּתדִ ינּון ובַכי ָלּתָ א ּדַ מכִילִין‬
. ‫אנּתּון מֵּתּתכִיל לכּון‬
‫ג מָ נָא ּדֵ ין ָחזֵא ַאנּת ֵּגלָא‬
‫ּדַ בעַינֵה ּדַ אחּוכ וקָ ִריתָ א ּדַ בעַינָכ‬
. ‫לָא ָּבחַר ַאנּת‬
‫ד ַאו ַאי ַּכנָא ָאמַ ר ַאנּת לַאחּוכ‬
‫ׁשבּוק אַ ּפֵק ֵּגלָא מֵ ן עַינָכ והָא‬
. ‫קָ ִריּתָ א ּבעַינָכ‬
‫ה נָסֵב ּבַאּפֵא אַ ּפֵק לּוקדַ ם‬
‫קָ ִריּתָ א מֵ ן עַינָכ והָיּדֵ ין נֵתּבחַר‬
‫לָכ למַ ּפָקּו ֵּגלָא מֵ ן עַינֵה ּדַ אחּוכ‬
‫ו לָא ּתֵ ּתלּון קּודׁשָ א לכַלּבֵא ולָא‬
‫ּתַ רמּון מַ רּגָני ָתכּון קדָ ם חז ִֵירא‬
‫ּברגלַיהּון‬
ֵ ‫ּדַ למָ א נדּוׁשּון אֵ נֵין‬
. ‫ונֵהּפכּון נבַזעּונָכּון‬
‫ז ׁשַ אלו ונֵתִ יהֵב לכּון ּבעַו‬
. ‫ותֵ ׁשּכחּון קּוׁשו ונֵתּפתַ ח לכּון‬
‫ח ּכֻל ּגֵיר ּדׁשָ אֵל נָסֵב וַד ָבעֵא‬
‫מֵׁשּכַח ולַאינָא ּדנָקֵׁש מֵתּפתַ ח‬
‫לֵה‬
‫ַברא‬
ָ ‫ט ַאו מַ נּו מֵ נכּון ּג‬
‫ּברה לַחמָ א למָ א‬ ֵ ‫ּדנֵׁשֵ אלִיוהי‬
. ‫ּכאִ פָא מַוׁשֵ ט לֵה‬
‫י וֵאן נּונָא נֵׁשֵ אלִיוהי למָ א חֵוי ָא‬
. ‫מַוׁשֵ ט לֵה‬
‫יא וֵאן ָהכִיל ַאנּתּון ּדבִיׁשֵ א‬
‫אנּתּון י ָדעִין אנּתּון מַוהבָתָ א‬
‫ָטבָתָ א למֵּתַ ל לַבנַיּכּון ּכמָ א‬
‫יראי ִת ַאבּוכּון ּדבַׁשמַ י ָא נֵּתֵ ל‬ ָ ִ‫יַּת‬
. ‫ָטבָתָ א לַאילֵין ּדׁשָ אלִין לֵה‬
Matay
12 todo lo que desean
ustedes que les hagan a
ustedes hijos de hombres,
asi también ustedes hagan a
ellos, en verdad esto es la
ley y los profetas.
13 entren en el portal
estrecho, porque amplio es
el portal y extenso el
camino que trae (en
dirección a) la destrucción y
muchos son los que se van
en (ese)
14 que delgado es el portal y
estrecho el camino que trae
(hacia) las vidas, y pocos
son los que lo encuentran
15 tengan cuidado de los
profetas falsos que vienen
hacia ustedes en ropa de
corderos pero desde adentro
son lovos extorsionadores.
16 Entonces desde sus
frutos ustedes sabran (de)
ellos porque se reúnen desde
las espinas uvas o desde
plantas espinosas higos.
17 Así pues todo árbol
bueno frutos hermosos hace,
pero el árbol malo frutos
dañinos hace
18 no es capaz (un) árbol
bueno hacer frutos dañinos
ni un árbol malo hacer
frutos buenos
19 todo árbol que no hace
frutos buenos es cortado y
en fuego cae.
20 por lo tanto desde sus
frutos los conocerás
21 No fue todo el que me
dice Marya mio Marya mio
entra al reino de los cielos,
34
‫מתי‬
‫יב ּכֻל מָ א ּד ָצבֵין אנּתּון ּדנֵעּבדּון‬
‫לכּון ּבנַי אנָׁשָ א ָה ַכנָא ָאפ ַאנּתּון‬
‫עבֵדו להּון ָהנַו ּגֵיר נָמּוסָא‬
. ‫וַנ ִבי ֵא‬
‫יג עּולו ּבתַ רעָא ַאלִיצָא ּדַ פתֵ א‬
‫הו ּתַ רעָא וַארוִיחָא אּורחָא‬
‫ַאידָ א ּדמַוּבלָא לַאבדָ נָא ו ַס ִּגי ֵאא‬
. ‫אֵ נּון ַאילֵין ּדָ אזִלין ּבָה‬
‫יד מָ א קַ טִין ּתַ רעָא וַאלִיצָא‬
‫ַזעּורא‬
ֵ ‫אּורחָא ּדמַוּבלָא ל ַחי ֵא ו‬
. ‫אֵ נּון ַאילֵין ּדמֵׁשּכחִין לָה‬
‫טו אֵזּדַ הרו מֵן נ ִבי ֵא ּדַ ָּגלֵא‬
‫אמרא‬
ֵ ֵ‫ּדָ אתֵ ין לוָתכּון ּבַלבּוׁשֵ א ּד‬
‫מֵ ן לגַו ּדֵ ין אִ יתַ יהּון ּדאִ בֵא‬
. ‫חָטּופֵא‬
‫טז מֵ ן ּפאִ ַריהּון ּדֵ ין ּתֵ ּדעּון אֵ נּון‬
‫למָ א לָקטִין מֵ ן ּכּוּבֵא עֵנּבֵא ַאו‬
. ‫מֵ ן קּורטּבֵא ּתאִ נֵא‬
‫יז ָה ַכנָא ּכֻל אִי ָלנָא ָטבָא ּפאִ ֵרא‬
‫ִירא ָעבֵד אִי ָלנָא ּדֵ ין ּבִיׁשָ א‬
ֵ ‫ׁשַ ּפ‬
‫ּפאִ ֵרא ּבִיׁשֵ א ָעבֵד‬
‫יח לָא מֵׁשּכַח אִי ָלנָא ָטבָא ּפאִ ֵרא‬
‫ּבִיׁשֵ א למֵעּבַד ולָא אִ י ָלנָא ּבִיׁשָ א‬
. ‫ּפאִ ֵרא ָטבֵא למֵעּבַד‬
‫יט ּכֻל אִ י ָלנָא ּדלָא ָעבֵד ּפאִ ֵרא‬
. ‫ַבנּורא נָפֵל‬
ָ ‫ָטבֵא מֵתּפסֵק ו‬
‫כ מָדֵ ין מֵ ן ּפאִ ַריהּון ּתֵ ּדעּון‬
. ‫אֵ נּון‬
‫כא לָא הוָא ּכֻל ּדָ אמַ ר לִי מָ רי‬
‫מָ רי עָאֵל למַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫אֵ לָא מַן ּד ָעבֵד צֵביָנֵה ּדָ אבי‬
‫‪Matay‬‬
‫‪sino mas bien, de hecho el‬‬
‫‪que hizo el deseo de mi‬‬
‫‪padre que está en los cielos.‬‬
‫‪22 Muchos me dirán en‬‬
‫‪aquel día Marya mío Marya‬‬
‫‪mío, ¿no en tu nombre‬‬
‫‪profetizamos, y en tu‬‬
‫‪nombre sacamos demonios,‬‬
‫‪y en tu nombre hicimos‬‬
‫?‪muchas ( cosas) poderosas‬‬
‫‪23 y después alabaré a‬‬
‫‪ustedes porque de siempre‬‬
‫‪no‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪Capítulo 8 /‬‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪35‬‬
‫מתי‬
‫ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫כב ַס ִּגי ֵאא נאִמרּון לִי ּבהַו י ַומָ א‬
‫מָ רי מָ רי לָא ּבַׁשמָכ אֵתנַּבִין‬
‫ובַׁשמָכ ׁשאִדֵ א אַ ּפֵקן ובַׁשמָכ‬
‫חַילֵא ַס ִּגי ֵאא עבַדן ‪.‬‬
‫כג והָיּדֵ ין ַאוּדֵ א להּון ּדמֵ ן מתּום‬
‫לָא י ִדַ עּתכּון ַארחֵקו לכּון מֵ ני‬
‫ּפָלחַי עַולָא ‪.‬‬
‫כד ּכֻל ָהכִיל ּדׁשָמַע מֵ לַי ָהלֵין‬
‫ַברא‬ ‫ו ָעבֵד להֵין נֵּתּדַ מֵ א לג ָ‬
‫ַחּכִימָא הַו ּדַ בנָא ּבַיּתֵ ה עַל‬
‫ׁשּועָא ‪.‬‬
‫ַהרוָתָ א‬
‫טרא וֵאתַ ו נ ַ‬ ‫כה וַנחֵת מֵ ָ‬
‫וַנׁשַב רּוחֵא וֵאתט ִַריו ּבֵה‬
‫ּבבַיּתָ א הַו ולָא נפַל ׁשֵתֵ אסַוהי‬
‫ּגֵיר עַל ׁשּועָא סִימָ ן הוַי ‪.‬‬
‫כו וכֻל מַ ן ּדׁשָמַע מֵ לַי ָהלֵין ולָא‬
‫ַברא סַכלָא‬ ‫ָעבֵד להֵין נֵּתּדַ מֵ א לג ָ‬
‫ּדַ בנָא ּבַיּתֵ ה עַל ָחלָא‬
‫ַהרוָתָ א‬
‫טרא וֵאתַ ו נ ַ‬ ‫כז וַנחֵת מֵ ָ‬
‫וַנׁשַב רּוחֵא וֵאתט ִַריו ּבבַיּתָ א הַו‬
‫וַנפַל וַהוָת מַּפּולּתֵ ה ַרּבָא‬
‫כח וַהוָא ּדכַד ׁשַ לֵם י ֵׁשּוע מֵ לֵא‬
‫ִירין הוַו ּכֵנׁשֵ א עַל‬ ‫ָהלֵין ּתַ ה ִ‬
‫יּול ָּפנֵה ‪.‬‬
‫כט מַ לֵפ הוָא להּון ּגֵיר ַאיכ‬
‫ָפריהּון‬‫מׁשַלטָא ולָא ַאיכ ס ַ‬
‫ַפריׁשֵ א ‪.‬‬
‫ו ִ‬
‫קֵ ָפלַאֹון ח‬
‫טּורא נַקּפּוהי‬
‫ח ּכַד נחֵת ּדֵ ין מֵ ן ָ‬
‫ּכֵנׁשֵ א ַס ִּגי ֵאא ‪.‬‬
‫ב והָא ּגַרּבָא חַד אֵתָ א סגֵד לֵה‬
‫וֵאמַ ר מָ רי אֵ ן ָצבֵא ַאנּת מֵׁשּכַח‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַאנּת לַמדַ ּכָיּותי ‪.‬‬
‫קרב לֵה‬ ‫ג וַפׁשַ ט אִידֵ ה יֵׁשּוע ֵ‬
‫וֵאמַ ר ָצבֵא אנָא אֵּתּדַ ּכָא ובָה‬
‫ּבׁשָעתָ א אֵּתּדַ ּכִי ּגַרבֵה ‪.‬‬
‫ד וֵאמַ ר לֵה י ֵׁשּוע חזִי למָ א‬
‫לאנָׁש ָאמַ ר ַאנּת אֵ לָא זֵל ַחוָא‬
‫נַפׁשָכ לכָהנֵא וקַ ֵרב קּור ָּבנָא‬
‫ַאיכ ּדפַקֵד מּוׁשֵ א לסָהּדּותהּון ‪.‬‬
‫ה ּכַד עַל ּדֵ ין יֵׁשּוע לַכפַרנַחּום‬
‫קרב לֵה קֵ נטרּונָא חַד ו ָבעֵא הוָא‬ ‫ֵ‬
‫מֵ נֵה ‪.‬‬
‫ו וָאמַ ר מָ רי ַטלִיי רמֵא ּבבַיּתָ א‬
‫וַמׁשַ ַרי ובִיׁשָ אי ִת מֵׁשּתַ נַק ‪.‬‬
‫ז ָאמַ ר לֵה י ֵׁשּוע אֵ נָא אִתֵ א‬
‫וַאסֵיוהי ‪.‬‬
‫ח ענָא קֵ נטרּונָא הַו וֵאמַ ר מָ רי‬
‫לָא ׁשָ וֵא אנָא ּדתֵ עּול ּתחֵית‬
‫מַ טללי אֵ לָא ּבַלחּוד אֵמַ ר‬
‫ּבמֵלתָ א ונֵתַ אסֵא ַטלִיי ‪.‬‬
‫ַברא אנָא‬ ‫ט ָאפ אֵ נָא ּגֵיר ּג ָ‬
‫ּדַ תחֵית ׁשּול ָטנָא ואִ ית ּתחֵית‬
‫סטרטִיּוטֵא וָאמַ ר אנָא‬ ‫אִ ידי אֵ ַ‬
‫ַאחרנָא ּדתָ א‬ ‫ל ָהנָא ּדזֵל וָאזֵל ול ִ‬
‫וָאתֵ א וַלעַבּדי ּדַ עבֵד הָדֵ א‬
‫ו ָעבֵד ‪.‬‬
‫י ּכַד ׁשמַע ּדֵ ין י ֵׁשּוע אֵּתּדַ מַ ר‬
‫וֵאמַ ר לדָ אתֵ ין עַמֵה ַאמִין ָאמַ ר‬
‫ּבאִיסראי ֵל‬
‫ָ‬ ‫אנָא לכּון ּדָ אפ לָא‬
‫אֵׁשּכחֵת ַאיכ הָדֵ א הַימָ נּותָ א ‪.‬‬
‫יא ָאמַ ר אנָא לכּון ּדֵ ין ּד ַס ִּגי ֵאא‬
‫נאִתּון מֵ ן מַדנחָא ומֵ ן מַערבָא‬
‫ַאברהָם ואִיסחָק‬ ‫ונֵסּתַ מּכּון עַם ָ‬
‫וי ַעקּוב ּבמַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫יב ּבנֵיה ּדֵ ין ּדמַלּכּותָ א נֵּפקּון‬
‫לחֵׁשּוכָא ּב ַָרי ָא ּתַ מָן נֵהוֵא ּבֵכי ָא‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬
‫ָ‬
‫יג וֵאמַ ר י ֵׁשּוע לקֵ נטרּונָא הַו זֵל‬
‫ַאי ַּכנָא ּדהַימֵ נּת נֵהוֵא לָכ‬

‫‪36‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וֵאתַ אסִי טַלי ֵה ּבָה ּבׁשָעתָ א ‪.‬‬
‫יד וֵאתָ א י ֵׁשּוע לבַיּתֵ ה ּדׁשֵמעּון‬
‫ּדרמי ָא וַאחִידָ א‬ ‫וַחזָא לַחמָתֵ ה ַ‬
‫לָה אֵׁשָתָ א ‪.‬‬
‫ַקרב לאִ ידָ ה וַׁשבַקתָ ה‬ ‫טו ו ֵ‬
‫אֵׁשָתָ א וקָמַת וַמׁשַמׁשָ א הוָת‬
‫לֵה ‪.‬‬
‫טז ּכַד הוָא ּדֵ ין ַרמׁשָ א קַ ֵרבו‬
‫קדָ מַוהי ּדַ י ָונֵא ַס ִּגי ֵאא וַאּפֵק‬
‫ּדַ יוַיהּון ּבמֵלתָ א וַלכֻלהּון ַאילֵין‬
‫ּדבִיׁשָ אי ִת עבִידִ ין הוַו ַאסִי‬
‫אֵ נּון ‪.‬‬
‫יז ַאיכ ּדנֵתמַ לֵא מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר‬
‫ּבי ַד אֵׁשַעי ָא נ ִבי ָא ּדֵ אמַ ר ּדהּו‬
‫נֵסַב ּכאִ בַין וכּור ָהנַין נֵטעַן ‪.‬‬
‫יח ּכַד חזָא ּדֵ ין יֵׁשּוע ּכֵנׁשֵ א‬
‫ירין לֵה ּפקַד‬ ‫ַס ִּגי ֵאא ּדַ חדִ ִ‬
‫ֵברא ‪.‬‬‫ּדנאִ זֻלון לע ָ‬
‫ָפרא חַד וֵאמַ ר לֵה‬ ‫ַקרב ס ָ‬ ‫יט ו ֵ‬
‫ָתרכ לַאתַ ר ּדָ אזֵל‬ ‫ַרּבִי אִתֵ א ּב ָ‬
‫ַאנּת ‪.‬‬
‫כ ָאמַ ר לֵה י ֵׁשּוע לתַ עלֵא נֵקעֵא‬
‫אִ ית להּון וַלפ ַָרחתָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫ּברה ּדֵ ין ּדאנָׁשָ א לַיּת‬ ‫מַ טללָא ֵ‬
‫לֵה ַאיּכָא ּדנֵסמּוכ ִרׁשֵה ‪.‬‬
‫אחרנָא ּדֵ ין מֵן ּתַ למִ ידַ והי‬ ‫כא ִ‬
‫אֵמַ ר לֵה מָ רי אַ ּפֵס לִי לּוקדַ ם‬
‫אִ זַל אֵקּבּור ָאבי ‪.‬‬
‫כב יֵׁשּוע ּדֵ ין אֵמַ ר לֵה ּתָ א ּבָתַ רי‬
‫קָברין מִ יתַ יהּון ‪.‬‬‫וַׁשבּוק למִ יתֵ א ִ‬
‫כג וכַד סלֵק יֵׁשּוע לַספִינּתָ א‬
‫סלֵקו עַמֵה ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫כד והָא זַועָא ַרּבָא הוָא ּבי ַמָא‬
‫ַאי ַּכנָא ּדֵ אלפָא ּתֵ ת ַּכסֵא מֵן ּגַללֵא‬
‫הּו ּדֵ ין י ֵׁשּוע ּדַ מִ יכ הוָא ‪.‬‬
‫ַקרבו ּתַ למִ ידַ והי ַאעִירּוהי‬ ‫כה ו ֵ‬
‫ָאמרין לֵה מָ ַרן ַּפצָן ָאבּדִ ין‬ ‫ו ִ‬
‫חנַן ‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫כו ָאמַ ר להּון יֵׁשּוע למָ נָא‬
‫זעּורי הַימָ נּותָ א‬‫ַ‬ ‫ּדַ חּולתָ נִין אנּתּון‬
‫הָיּדֵ ין קָ ם וַכָאא ּברּוחָא וַבי ַמָא‬
‫וַהוָא ׁשֵלי ָא ַרּבָא ‪.‬‬
‫ָאמרין‬
‫כז אנָׁשָ א ּדֵ ין אֵּתּדַ מַ רו ו ִ‬
‫מַנּו ָהנָא ּדרּוחֵא וי ַמָא מֵׁשּתַ מעִין‬
‫לֵה ‪.‬‬
‫ֵברא‬ ‫כח וכַד אֵתָ א יֵׁשּוע לע ָ‬
‫ּתרין‬‫ָדרי ֵא ַארעּוהי ֵ‬ ‫ַאתרא ּדג ָ‬
‫ל ָ‬
‫קבּורא‬
‫ֵ‬ ‫ּדַ י ָונֵא ּדנָפקִין מֵן ּבֵית‬
‫ּבִיׁשֵ א ּדטָב ַאיכ ּדלָא אנָׁש נֵׁשּכַח‬
‫נֵעּבַר ּבהָי אּורחָא‬
‫ָאמרין מָא לַן ולָכ‬ ‫כט וַקעַו ו ִ‬
‫ּברה ּדַ א ָלהָא אֵתַ יּת לכָא‬ ‫יֵׁשּוע ֵ‬
‫קדָ ם זַבנָא ּדַ תׁשַ נקַ ן ‪.‬‬
‫ל אִ ית הוָא ּדֵ ין להַל מֵ נהּון‬
‫ּדרעי ָא ‪.‬‬ ‫ַקרא ּדַ חז ִֵירא ַס ִּגי ֵאא ָ‬ ‫ּב ָ‬
‫לא הָנּון ּדֵ ין ׁשאִדֵ א ָּבעֵין הוַו‬
‫ָאמרין אֵ ן מַ ּפֵק ַאנּת לַן‬ ‫מֵ נֵה ו ִ‬
‫ַקרא‬ ‫אַ ּפֵס לַן ּדנאִ זַל לב ָ‬
‫ּדַ חז ִֵירא ‪.‬‬
‫לב ָאמַ ר להּון י ֵׁשּוע זֵלו ומֵ חדָ א‬
‫ַקרא‬
‫נפַקו ועַלו ּבַחז ִֵירא ו ֻכלָה ּב ָ‬
‫הָי ּתֵ רצַת לעֵל לַׁשקִ יפָא וַנפַלו‬
‫ּבי ַמָא ומִ יתו ּבמַ י ָא ‪.‬‬
‫ערקו‬ ‫ּדרעֵין הוַו ַ‬ ‫לג הָנּון ּדֵ ין ָ‬
‫וֵאזַלו לַמדִ ינּתָ א ו ַחוִיו ּכֻלמֵּדֵ ם‬
‫ּדַ הוָא וַדהָנּון ּדַ י ָונֵא ‪.‬‬
‫לד ונֵפקַת ֻּכלָה מדִ ינּתָ א‬
‫לֻאורעֵה ּדי ֵׁשּוע וכַד חזַאּוהי‬
‫ּבעַו מֵ נֵה ּדַ נׁשַ נֵא מֵ ן ּתחּומַ יהּון‬
‫‪Capítulo 9 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ט‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫ט וַסלֵק לֵאלפָא וַעבַר אֵתָ א‬
‫לַמדִ ינּתֵ ה ‪.‬‬
‫ב וקַ ֵרבו לֵה מׁשַ רי ָא ּכַד רמֵ א‬
‫ּבעַרסָא וַחזָא י ֵׁשּוע הַימָנּותהּון‬
‫וֵאמַ ר להַו מׁשַ רי ָא אֵתלַּבב ּבֵרי‬

‫‪38‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ׁשבִיקִין לָכ ח ָטהַיּכ ‪.‬‬
‫ָפרא אֵמַ רו‬ ‫ג אנָׁשָ א ּדֵ ין מֵ ן ס ֵ‬
‫ּבנַפׁשהּון ָהנָא מגַּדֵ פ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:4‬יֵׁשּוע ּדֵ ין יִדַ ע‬
‫מַ חׁשבָתהּון וֵאמַ ר להּון מָ נָא‬
‫מֵתחַׁשבִין אנּתּון ּבִיׁשּתָ א‬
‫ּבלֵּבכּון‬
‫‪ - Matthew 9:5‬מָ נָא ּגֵיר‬
‫ּפׁשִ יק למאִמַ ר ּדַ ׁשבִיקִ ין לָכ‬
‫ח ָטהַיּכ ַאו למאִמַ ר קּום ַהלֵכ ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 9:6‬דתֵ ּדעּון ּדֵ ין‬
‫ַברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫ּדׁשּול ָטנָא אִ ית ל ֵ‬
‫ּבַארעָא למֵׁשּבַק ח ָטהֵא אֵמַ ר‬
‫להַו מׁשַ רי ָא קּום ׁשקּול עַרסָכ‬
‫וזֵל לבַיּתָ כ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:7‬וקָ ם אֵ זַל‬
‫לבַיּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 9:8‬כַד חזַו ּדֵ ין‬
‫ּכֵנׁשֵ א הָנּון ּדחֵלו וׁשַ ּבַחו לַא ָלהָא‬
‫ּדי ַהב ׁשּול ָטנָא ּדַ איכ ָהנָא‬
‫לַבנַינָׁשָ א‬
‫‪ - Matthew 9:9‬וכַד עבַר‬
‫ַברא ּדי ָתֵ ב‬ ‫יֵׁשּוע מֵן ּתַ מָ ן חזָא ּג ָ‬
‫ּבֵית מָכסֵא ּדַ ׁשמֵה מַּתַ י וֵאמַ ר‬
‫ָתרה ‪.‬‬ ‫לֵה ּתָ א ּבָתַ רי וקָ ם אֵ זַל ּב ֵ‬
‫‪ - Matthew 9:10‬וכַד סמִ יכִין‬
‫ּבבַיּתָ א אֵתַ ו מָכסֵא ו ַח ָטי ֵא‬
‫ַס ִּגי ֵאא אֵ סּתמֵכו עַם י ֵׁשּוע ועַם‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:11‬וכַד חזַו‬
‫ָאמרין לתַ למִ ידַ והי‬ ‫ּפריׁשֵ א ִ‬ ‫ִ‬
‫למָ נָא עַם מָכסֵא ו ַח ָטי ֵא ָלעֵס‬
‫ַרּבכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:12‬יֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫ּכַד ׁשמַע אֵמַ ר להּון לָא סנִיקִין‬
‫חלִימֵ א עַל ָאסי ָא אֵ לָא ַאילֵין‬
‫ּדבִיׁשָ אי ִת עבִידִ ין ‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 9:13‬זֵלו יִלַפו‬
‫מָ נַו חנָנָא ָּבעֵא אנָא ולָא ּדֵ בחתָ א‬
‫אקרא לזַּדִ יקֵ א‬ ‫לָא ּגֵיר אֵתִ ית ּדֵ ֵ‬
‫אֵ לָא ל ַח ָטי ֵא ‪.‬‬
‫קרבו‬ ‫‪ - Matthew 9:14‬הָיּדֵ ין ֵ‬
‫ָאמרין‬
‫לֵה ּתַ למִידַ והי ּדיּו ַחנָן ו ִ‬
‫ַפריׁשֵ א צָימִ ין חנַן‬ ‫למָ נָא חנַן ו ִ‬
‫ַסּגִי ותַ למִ ידַ יּכ לָא צָימִ ין ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 9:15‬אמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע ּדַ למָ א מֵׁשּכחִין ּבנַוהי‬
‫ּדַ גנּונָא לַמצָם ּכמָ א ּדחַתנָא‬
‫עַמהּון ָאתֵ ין ּדֵ ין י ַומָתָ א ּכַד‬
‫נֵׁשּתקֵל מֵ נהּון חַתנָא והָיּדֵ ין‬
‫נצּומּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:16‬לָא אנָׁש‬
‫ָרמֵא אּורקַעתָ א חדַ תָ א עַל נַחּתָ א‬
‫ּב ָלי ָא ּדלָא ּתֵ ּתּופ מַליּותָ ה מֵ ן הַו‬
‫ירא ‪.‬‬ ‫נַחּתָ א ונֵהוֵא ּבֵזעָא י ַּתִ ָ‬
‫‪ - Matthew 9:17‬ולָא ָרמֵ ין‬
‫ַמרא חַדתָ א ּבזֵקֵ א ּב ָלי ָתָ א ּדלָא‬ ‫ח ָ‬
‫ַמרא מֵתֵ אׁשֵד‬ ‫מֵ צטַרי ָן זֵקֵ א וח ָ‬
‫ַמרא‬‫וזֵקֵא ָאבּדָ ן אֵ לָא ָרמֵ ין ח ָ‬
‫ַתריהּון‬ ‫חַדתָ א ּבזֵקֵ א חַדּתָ תָ א ו ַ‬
‫ַטרין ‪.‬‬‫מֵתנ ִ‬
‫‪ּ - Matthew 9:18‬כַד ּדֵ ין ָהלֵין‬
‫ממַ לֵל הוָא עַמהּון אֵתָ א ַארכּונָא‬
‫ּברתי‬ ‫קרב סגֵד לֵה וֵאמַ ר ַ‬ ‫חַד ֵ‬
‫הָׁשָ א מִ יתַ ת אֵ לָא ּתָ א סִים אִ ידָ כ‬
‫עלֵיה ותִ חֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:19‬וקָ ם יֵׁשּוע‬
‫ָתרה‬
‫ותַ למִ ידַ והי וֵאזַלו ּב ֵ‬
‫‪ - Matthew 9:20‬והָא ַאנּתתָ א‬
‫ּדרדֵ א הוָא ּדמָה ׁשנִין‬ ‫ָ‬
‫ֵסּתרה‬
‫ֵסרא אֵתָ ת מֵן ּב ֵ‬ ‫ּתַ רּתַ ע ֵ‬
‫וקֵ רּבַת לקַ רנָא ּדַ לבּוׁשֵ ה ‪.‬‬
‫ָאמרא הוָת‬ ‫‪ָ - Matthew 9:21‬‬
‫ּגֵיר ּבנַפׁשָה ָאפֵן ּבַלחּוד למָ אנֵה‬
‫קָ רּבָא אנָא מֵתַ אסי ָא אנָא ‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 9:22‬יֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫אֵתּפנִי חזָה וֵאמַ ר לָה אֵתלַּבבי‬
‫ּברתי הַימָ נּותֵ כי ַאחי ַתֵ כי‬ ‫ַ‬
‫וֵאתַ אסי ַת ַאנּתתָ א הָי מֵ ן הָי‬
‫ׁשָעתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:23‬וֵאתָ א י ֵׁשּוע‬
‫לבַיּתֵ ה ּדַ ארכּונָא וַחזָא זַמָ ֵרא‬
‫וכֵנׁשֵ א ּדמֵׁשּתַ גׁשִ ין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:24‬וֵאמַ ר להּון‬
‫ּפרּוקו לכּון טלִיתָ א ּגֵיר לָא‬
‫מִ יתַ ת אֵ לָא ּדַ מּכָא הי וגָחּכִין הוַו‬
‫עלַוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:25‬וכַד אַ ּפֵק‬
‫לכֵנׁשֵ א עַל ַאחּדָ ה ּבאִ ידָ ה וקָמַת‬
‫טלִיתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:26‬וַנפַק ֵטּבָא‬
‫ָהנָא ּב ֻכלָה ַארעָא הָי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:27‬וכַד עבַר‬
‫יֵׁשּוע מֵן ּתַ מָ ן ּדַ בקּוהי סמַ י ָא‬
‫אֵתרחַם‬ ‫ָאמרין ַ‬ ‫ּתרין ּדקָ עֵין ו ִ‬ ‫ֵ‬
‫ּברה ּדדַ וִיד‬ ‫עלַין ֵ‬
‫‪ - Matthew 9:28‬וכַד אֵתָ א‬
‫קרבו לֵה הָנּון סמַ י ָא‬ ‫לבַיּתָ א ֵ‬
‫ָאמַ ר להּון יֵׁשּוע מהַימנִין אנּתּון‬
‫ּדמֵׁשּכַח אנָא הָדֵ א למֵעּבַד‬
‫ָאמרין לֵה אִין מָ ַרן ‪.‬‬ ‫ִ‬
‫קרב‬ ‫‪ - Matthew 9:29‬הָיּדֵ ין ֵ‬
‫לעַינַיהּון וֵאמַ ר ַאי ַּכנָא ּדהַימֵ נּתּון‬
‫נֵהוֵא לכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:30‬ומֵ חדָ א‬
‫אֵתּפַּתַ ח עַינַיהּון וַכָאא ּבהּון‬
‫יֵׁשּוע וֵאמַ ר חזַו לָא אנָׁש נֵּדַ ע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:31‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫נפַקו ַאטּבּוהי ּב ֻכלָה ַארעָא הָי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 9:32‬וכַד נפַק‬
‫יֵׁשּוע קַ ֵרבו לֵה חַרׁשָ א ּדאִ ית‬
‫עלַוהי ּדַ יוָא ‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 9:33‬ומֵ ן ּדַ נפַק‬
‫ּדַ יוָא מַ לֵל הַו חַרׁשָ א וֵאּתּדַ מַ רו‬
‫ָאמרין לָא מתּום אֵתחזִי‬ ‫ּכֵנׁשֵ א ו ִ‬
‫ּבאִיסראי ֵל ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ָה ַכנָא‬
‫ּפריׁשֵ א ּדֵ ין‬ ‫‪ִ - Matthew 9:34‬‬
‫ּברׁשָ א ּדדַ יוֵא מַ ּפֵק‬
‫ָאמרין הוַו ִ‬ ‫ִ‬
‫ּדַ יוֵא ‪.‬‬
‫ומֵתּכרכ‬
‫ֵ‬ ‫‪- Matthew 9:35‬‬
‫הוָא י ֵׁשּוע ּבַמדִ ינָתָ א ּכֻלהֵין‬
‫וַבקּורי ָא ומַ לֵפ הוָא ּבַכנּוׁשָתהּון‬
‫ומַכרז סבַרתָ א ּדמַלּכּותָ א‬
‫ֵ‬
‫ומַ אסֵא ּכֻל ּכּור ָהנִין וכֻל ּכאִ בִין ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 9:36‬כַד חזָא ּדֵ ין‬
‫אֵתרחַם עלַיהּון‬ ‫יֵׁשּוע לכֵנׁשֵ א ַ‬
‫ַׁשרין ַאיכ עֵרּבֵא‬ ‫ּדַ לאֵ ין הוַו ו ֵ‬
‫ּדלַיּת להּון ָרעי ָא‬
‫‪ - Matthew 9:37‬וֵאמַ ר‬
‫לתַ למִ ידַ והי חצָדָ א ַסּגִי ופָעלֵא‬
‫זעּורין ‪.‬‬
‫ִ‬
‫‪ּ - Matthew 9:38‬בעַו ָהכִיל‬
‫מֵ ן מָ ֵרא חצָדָ א ּדנַּפֵק ּפָעלֵא‬
‫לַחצָדֵ ה ‪.‬‬
‫‪Capítulo 10 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון י‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫ַקרא‬
‫‪ - Matthew 10:1‬ו ָ‬
‫ַתרעסַר ּתַ למִ ידַ והי וי ַהב להּון‬ ‫ל ֵ‬
‫ׁשּול ָטנָא עַל רּוחֵא טַנפָתָ א‬
‫ּדנַּפקּון וַלמַ אסָיּו ּכֻל ּכאִב‬
‫וכּורהָן ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 10:2‬דִ ילהּון ּדֵ ין‬
‫תרעסַר ׁשלִיחֵא ׁשמָ הֵא‬ ‫ּדַ ֵ‬
‫אִ יתַ יהּון ָהלֵין קַדמָ יהּון ׁשֵמעּון‬
‫ַאנּדראוָס‬
‫ּדמֵתקרא ּכאִ פָא ו ֵ‬
‫ֵ‬
‫ַאחּוהי וי ַעקּוב ּבַר זַבדַ י ויּו ַחנָן‬
‫ַאחּוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:3‬ופִילִיּפָוס‬
‫ו ַבר‌ּתּולמַ י ותָ אומַא ומַּתַ י מָכסָא‬

‫‪42‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וי ַעקּוב ּבַר חַלפַי ו ַלּבִי ּדֵ את ַּכנִי‬
‫ּתַ דַ י ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:4‬וׁשֵמעּון‬
‫קנָנָי ָא וִיהּודָ א סכַריּוטָא הַו‬
‫ּדַ אׁשלמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:5‬ל ָהלֵין‬
‫ּתרעסַר ׁשַּדַ ר י ֵׁשּוע ופַקֵד אֵנּון‬ ‫ֵ‬
‫וֵאמַ ר ּבֻאורחָא ּדחַנפֵא לָא‬
‫ּדׁשָמרי ֵא לָא‬ ‫ָ‬ ‫ּתאִ זֻלון ולַמדִ ינּתָ א‬
‫ּתֵ עלּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:6‬זֵלו לכּון‬
‫יראי ִת לוָת עֵרּבֵא ּדֵ אבַדו‬ ‫ּדֵ ין י ַּתִ ָ‬
‫ִסרי ֵל ‪.‬‬
‫מֵ ן ּבֵית י ָ‬
‫‪ - Matthew 10:7‬וכַד ָאזִלין‬
‫ַאכרזו וֵאמַ רו ּדקֵ רּבַת‬ ‫אנּתּון ֵ‬
‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫ּכריהֵא ַאסַו‬ ‫‪ִ - Matthew 10:8‬‬
‫וגַרּבֵא ּדַ ּכַו ודַ יוֵא אַ ּפֵקו מַ ּגָן‬
‫נסַבּתּון מַ ּגָן הַבו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:9‬לָא ּתֵ קנּון‬
‫ּדַ הבָא ולָא סאִמָא ולָא נחָׁשָ א‬
‫ּבכִיסַיּכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:10‬ולָא‬
‫ּתַ רמָ לָא לֻאורחָא ולָא ּתַ רּתֵ ין‬
‫ּכּוּתִ יני ָן ולָא מ ָסנֵא ולָא ׁשַבטָא‬
‫ׁשָ וֵא הו ּגֵיר ּפָעלָא סַיּבָרּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:11‬לַאידָ א ּדֵ ין‬
‫קריתָ א ּדעָאלִין‬ ‫מדִ ינּתָ א ַאו ִ‬
‫אנּתּון לָה ׁשַ אלו מַ נּו ׁשָ וֵא ּבָה‬
‫ותַ מָ ן הוַו עדַ מָ א ּדנָפקִ ין אנּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:12‬ומָ א‬
‫ּדעָאלִין אנּתּון לבַיּתָ א ׁשַ אלו‬
‫ׁשלָמֵה ּדבַיּתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:13‬וֵאן הּו‬
‫ּדׁשָ וֵא ּבַיּתָ א ׁשלָמכּון נאִתֵ א‬
‫עלַוהי אֵ ן ּדֵ ין לָא ׁשָ וֵא ׁשלָמכּון‬
‫עלַיּכּון נֵפנֵא ‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 10:14‬מַ ן ּדלָא‬
‫ּדֵ ין מקַ ּבֵל לכּון ולָא ׁשָמַע‬
‫מֵ לַיּכּון ּכַד נָפקִ ין אנּתּון מֵ ן‬
‫קריתָ א הָי ּפֵצו‬ ‫ּבַיּתָ א ַאו מֵ ן ִ‬
‫ֵחלָא מֵ ן ֵרגלַיּכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:15‬וַאמִ ין‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדלַארעָא ּדַ סדּום‬
‫ַמּורא נֵהוֵא נִיח ּבי ַומָא‬ ‫וַדע ָ‬
‫ּדדִ ינָא ַאו לַמדִ ינּתָ א הָי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:16‬הָא אֵ נָא‬
‫אֵמרא‬‫מׁשַּדַ ר אנָא לכּון ַאיכ ֵ‬
‫ּבַינַי ּדאִ בֵא הוַו ָהכִיל ַחּכִימֵא‬
‫ַאיכ ח ַווָתָ א ותַ מִ ימֵ א ַאיכ י ַונֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:17‬אֵזּדַ הרו‬
‫ּדֵ ין מֵ ן ּבנַינָׁשָ א מַׁשלמִ ין לכּון‬
‫ּגֵיר לבֵית ּדַ יָנֵא ובַכנּוׁשָתהּון‬
‫ננַּגדּונָכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:18‬וַקדָ ם‬
‫הִגמּונֵא ומַלּכֵא מקַ רבִין לכּון‬
‫מֵ ֻטלָתי לסָהּדּותָ א ּדִ ילהּון‬
‫וַדעַממֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:19‬אֵמַתי ּדֵ ין‬
‫ּדנַׁשלמּונָכּון לָא ּתאִצּפּון ַאי ַּכנָא‬
‫ַאו מָ נָא ּתמַללּון מֵתִ יהֵב לכּון‬
‫ּגֵיר ּבהָי ׁשָעתָ א מָ א ּדַ תמַללּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:20‬לָא הוָא‬
‫ּגֵיר ַאנּתּון ממַללִין אֵ לָא רּוחָא‬
‫ּדַ אבּוכּון ממַללָא ּבכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:21‬נַׁשלֵם ּדֵ ין‬
‫ַאחָא לַאחּוהי למַוּתָ א וַאבָא‬
‫ַברה וַנקּומּון ּבנַי ָא עַל‬‫ל ֵ‬
‫ַא ָבהַיהּון וַנמִ יתּון אֵנּון‬
‫‪ - Matthew 10:22‬ותֵ הוּון‬
‫סנִיאי ִן מֵ ן ּכֻלנָׁש מֵ טֻל ׁשֵמי ַאינָא‬
‫ּדֵ ין ּדַ נסַיּבַר עדַ מָ א לחַרתָ א הּו‬
‫נִחֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:23‬מָ א‬
‫ּדרדּפִין לכּון ּדֵ ין ּבַמדִ ינּתָ א הָדֵ א‬ ‫ָ‬
‫‪44‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַאחרתָ א ַאמִ ין ּגֵיר‬ ‫ערּוקו לכּון ל ִ‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדלָא ּתׁשַלמּון‬
‫אֵ נֵין ּכֻלהֵין מדִ ינָתָ א ּדבֵית‬
‫ּברה‬ ‫יסרי ֵל עדַ מָ א ּדנאִתֵ א ֵ‬ ‫אִ ָ‬
‫ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:24‬לַיּת‬
‫ּתַ למִ ידָ א ּדי ַּתִ יר מֵ ן ַרּבֵה ולָא‬
‫עַבּדָ א מֵן מָ ֵרה ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 10:25‬ספֵק לֵה‬
‫לתַ למִ ידָ א ּדנֵהוֵא ַאיכ ַרּבֵה‬
‫וַלעַבּדָ א ַאיכ מָ ֵרה אֵ ן למָ ֵרה‬
‫קרו ּבעֵלזבּוב חַד ּכמָ א‬ ‫ּדבַיּתָ א ַ‬
‫לַבנַי ּבַיּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:26‬לָא ָהכִיל‬
‫ּתֵ דחלּון מֵנהּון לַיּת ּגֵיר מֵּדֵ ם‬
‫ּדַ כסֵא ּדלָא נֵתּגלֵא ודַ מטַׁשַ י ּדלָא‬
‫נֵתִ ידַ ע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:27‬מֵּדֵ ם‬
‫ּדָ אמַ ר אנָא לכּון ּבחֵׁשּוכָא‬
‫ִירא ומֵּדֵ ם‬ ‫אּומרּוהי ַאנּתּון ּבנַה ָ‬
‫ַאכרזו‬‫ּדבֵאדנַיּכּון ׁשָמעִין אנּתּון ֵ‬
‫עַל אֵ ּג ֵָרא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:28‬ולָא‬
‫ַגרא‬‫ּתֵ דחלּון מֵן ַאילֵין ּדקָ טלִין ּפ ָ‬
‫נַפׁשָ א ּדֵ ין לָא מֵׁשּכחִין למֵ קטַל‬
‫יראי ִת מֵ ן מַן‬‫ּדחַלו ּדֵ ין י ַּתִ ָ‬
‫ַגרא נַוּבֵד‬ ‫ּדמֵׁשּכַח ּדַ לנַפׁשָ א וַלפ ָ‬
‫ּבגִ ַהנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:29‬לָא ּתַ רּתֵ ין‬
‫ֵּפרין מֵזּדַ ּבנָן ּבַאסָר וַחדָ א‬ ‫צ ִ‬
‫מֵנהֵין ּבֵלעָד מֵ ן ַאבּוכּון לָא‬
‫נָפלָא עַל ַארעָא‬
‫‪ּ - Matthew 10:30‬דִ ילכּון‬
‫ּדרׁשכּון ּכֻלהֵין מַ ני ָן‬ ‫ּדֵ ין ָאפ מֵ נֵא ִ‬
‫אֵ נֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:31‬לָא ָהכִיל‬
‫ֵפרא ַס ִּגי ָאתָ א‬
‫ּתֵ דחלּון מֵן צ ֵ‬
‫ַּתרין אנּתּון ‪.‬‬ ‫מי ִ‬
‫‪45‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ּ - Matthew 10:32‬כֻלנָׁש‬
‫ָהכִיל ּדנַוּדֵ א ּבִי קדָ ם ּבנַינָׁשָ א‬
‫ַאוּדֵ א ּבֵה ָאפ אֵ נָא קדָ ם ָאבי‬
‫ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:33‬מַ ן ּדֵ ין‬
‫ּדנֵכּפּור ּבִי קדָ ם ּבנַינָׁשָ א אֵכּפּור‬
‫ּבֵה ָאפ אֵ נָא קדָ ם ָאבי‬
‫ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:34‬לָא‬
‫ּתֵ סּברּון ּדֵ אתִ ית ּדַ ארמֵ א ׁשַ ינָא‬
‫ּבַארעָא לָא אֵתִ ית ּדַ ארמֵ א ׁשַ ינָא‬
‫אֵ לָא חַרּבָא‬
‫‪ - Matthew 10:35‬אֵתִ ית ּגֵיר‬
‫ַברא עַל ַאבּוהי ובַרתָ א‬ ‫ּדֵ אפלּוג ּג ָ‬
‫עַל אֵמָה וכַלתָ א עַל חמָתָ ה ‪.‬‬
‫‪- Matthew 10:36‬‬
‫ַברא ּבנַי ּבַיּתֵ ה‬ ‫וַבעֵלּד ָבבַוהי ּדג ָ‬
‫ּדרחֵם‬ ‫‪ - Matthew 10:37‬מַ ן ָ‬
‫ַאבָא ַאו אֵמָא יַּתִ יר מֵ ן ּדלִי לָא‬
‫ּברא ַאו‬ ‫ּדרחֵם ָ‬ ‫ׁשָ וֵא לִי ומַ ן ָ‬
‫ּבַרתָ א י ַּתִ יר מֵן ּדלִי לָא ׁשָ וֵא‬
‫לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:38‬וכֻל ּדלָא‬
‫ׁשָ קֵל זקִ יפֵה וָאתֵ א ּבָתַ רי לָא‬
‫ׁשָ וֵא לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:39‬מַ ן‬
‫ּדֵ אׁשּכַח נַפׁשֵה נַוּבדִ יה ומַ ן‬
‫ּדנַוּבֵד נַפׁשֵה מֵ ֻטלָתי נֵׁשּכחִיה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:40‬מַ ן ּדַ מקַ ּבֵל‬
‫לכּון לִי מקַ ּבֵל ומַ ן ּדלִי מקַ ּבֵל‬
‫למַ ן ּדׁשַלחַני מקַ ּבֵל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 10:41‬מַ ן ּדַ מקַ ּבֵל‬
‫ַאגרא ּדַ נ ִבי ָא‬ ‫נ ִבי ָא ּבׁשֵ ם נ ִבי ָא ָ‬
‫נָסֵב ומַ ן ּדַ מקַ ּבֵל זַּדִ יקָ א ּבׁשֵ ם‬
‫ַאגרא ּדזַּדִ יקָ א נָסֵב ‪.‬‬ ‫זַּדִ יקָא ָ‬
‫‪ - Matthew 10:42‬וכֻל‬
‫זעּורא‬
‫ֵ‬ ‫ּדמַׁשקֵ א לחַד מֵ ן ָהלֵין‬

‫‪46‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ירא ּבַלחּוד ּבַׁשמָ א‬
‫ָּכסָא ּדקַ ִר ֵ‬
‫ּדתַ למִ ידָ א ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לכּון‬
‫ַאגרה ‪.‬‬
‫ּדלָא נַוּבֵד ֵ‬
‫‪Capítulo 11 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון יא‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 11:1‬וַהוָא ּדכַד‬
‫ַתרעסַר‬ ‫ׁשַ לֵם יֵׁשּוע לַמפַקָדּו ל ֵ‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ׁשַ נִי מֵ ן ּתַ מָ ן למַ לָפּו‬
‫ַלמַכרזּו ּבַמדִ ינָתהּון ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ו‬
‫‪ - Matthew 11:2‬יּו ַחנָן ּדֵ ין‬
‫ִירא עבָדַ והי‬ ‫ּכַד ׁשמַע ּבֵית ַאס ֵ‬
‫ּדַ מׁשִ יחָא ׁשַּדַ ר ּבי ַד ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:3‬וֵאמַ ר לֵה‬
‫ַאחרין הּו‬ ‫ַאנּת הּו הַו ּדָ אתֵ א ַאו ל ִ‬
‫מ ַסּכֵין אֵ נַחנַן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:4‬ענָא י ֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר להּון זֵלו אֵׁשּתַ עַו ליּו ַחנָן‬
‫ַאילֵין ּדׁשָמעִין אנּתּון ו ָחזֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:5‬סמַ י ָא ָחזֵין‬
‫ִירא מהַלכִין וגַרּבֵא מֵּתּדַ ּכֵין‬ ‫וַחג ֵ‬
‫וחַרׁשֵ א ׁשָמעִין ומִ יתֵ א קָ ימִ ין‬
‫ּברין ‪.‬‬
‫ומֵ ס ִּכנֵא מֵ סּתַ ִ‬
‫‪ - Matthew 11:6‬וטּובַוהי‬
‫לַאינָא ּדלָא נֵתּכׁשֵל ּבִי‬
‫‪ּ - Matthew 11:7‬כַד ּדֵ ין אֵ זַלו‬
‫ׁשַ ִרי י ֵׁשּוע למאִמַ ר לכֵנׁשֵ א עַל‬
‫יּו ַחנָן מָ נָא נפַקּתּון לחּורּבָא‬
‫למֵ חזָא קַני ָא ּדמֵ ן רּוחָא מֵּתּתזִיע‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:8‬וֵאלָא מָ נָא‬
‫ַברא ּדנַחּתֵ א‬ ‫נפַקּתּון למֵ חזָא ּג ָ‬
‫ּדרּכִיכֵא‬ ‫ַרּכִיכֵא לבִיׁש הָא ַאילֵין ַ‬
‫לבִיׁשִ ין ּבֵית מַלּכֵא אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:9‬וֵאלָא מָ נָא‬
‫נפַקּתּון למֵ חזָא נ ִבי ָא אִ ין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון וי ַּתִ יר מֵ ן נ ִבי ֵא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 11:10‬הנַו ּגֵיר‬

‫‪47‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדַ עלַוהי ּכתִ יב ּדהָא אֵ נָא מׁשַּדַ ר‬
‫אנָא מַ לַאכי קדָ ם ּפַרצּוּפָכ‬
‫ּדנַתקֵ ן אּורחָא קדָ מַ יּכ ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 11:11‬אמִין‬
‫ָאמַ רנָא לכּון ּדלָא קָ ם ּבִילִידַ י‬
‫ּדרּב מֵ ן יּו ַחנָן מַעמדָ נָא‬ ‫נֵׁשֵ א ַ‬
‫זעּורא ּדֵ ין ּבמַלּכּות ׁשמַ י ָא ַרב‬ ‫ָ‬
‫הּו מֵ נֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:12‬מֵ ן י ַומַ י‬
‫יּו ַחנָן ּדֵ ין מַעמדָ נָא וַעדַ מָ א‬
‫להָׁשָ א מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫ִירנֵא‬‫ברא וַקט ָ‬ ‫ִירא מֵּתּדַ ָ‬‫ּבַקט ָ‬
‫מחַטפִין לָה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 11:13‬כֻלהּון ּגֵיר‬
‫ּואוריּתָ א עדַ מָ א ליּו ַחנָן‬ ‫ָ‬ ‫נ ִבי ֵא‬
‫אֵתנַּבִיו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:14‬וֵאן ָצבֵין‬
‫אנּתּון קַ ּבֵלו ּדהּויּו אֵ ִלי ָא ּדַ עתִ יד‬
‫למֵ אתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:15‬מַ ן ּדאִ ית‬
‫לֵה אֵדנֵא ּדנֵׁשמַע נֵׁשמַע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:16‬למַ ן ּדֵ ין‬
‫אֵּדַ מִ יה לׁשַ רּבתָ א הָדֵ א ּדָ מי ָא‬
‫לַט ָלי ֵא ּדי ָתּבִין ּבׁשּוקָ א וקָ עֵין‬
‫ַבריהּון ‪.‬‬ ‫לח ַ‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 11:17‬ו ִ‬
‫זמַ רן לכּון ולָא ַרקֵדּתּון וֵאלַין‬
‫לכּון ולָא ַארקֵדּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:18‬אֵתָ א ּגֵיר‬
‫יּו ַחנָן ּדלָא ָאכֵל ולָא ׁשָתֵ א‬
‫ָאמרין ּדַ יוָא אִית ּבֵה ‪.‬‬ ‫ו ִ‬
‫ּברה‬‫‪ - Matthew 11:19‬אֵתָ א ֵ‬
‫ָאמרין הָא‬ ‫ּדאנָׁשָ א ָאכֵל וׁשָתֵ א ו ִ‬
‫ַמרא‬ ‫ַברא אָּכּולָא וׁשָתֵ א ח ָ‬ ‫ּג ָ‬
‫ורחמָ א ּדמָכסֵא וַד ַח ָטי ֵא‬ ‫ָ‬
‫וֵאזּדַ ּדקַת חֵכמתָ א מֵ ן עבָדֵ יה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:20‬הָיּדֵ ין ׁשַ ִרי‬

‫‪48‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫יֵׁשּוע לַמ ַחסָדּו מדִ ינָתָ א ַאילֵין‬
‫ּדַ הוַו ּבהֵין חַילַוהי ַס ִּגי ֵאא ולָא‬
‫ּתָ בו‬
‫‪ - Matthew 11:21‬וָאמַ ר הוָא‬
‫ָורזִין וָי לֵכי ּבֵית‌ ַצי ָדָ א‬
‫וָי לֵכי ּכ ַ‬
‫ּדֵ אלּו ּבצּור וַבצַיּדָ ן הוַו חַילֵא‬
‫ַאילֵין ּדַ הוַו ּבכֵין ּכבַר ּדֵ ין ּבסַקֵא‬
‫וַבקֵ טמָא ּתָ בו ‪.‬‬
‫ּברם ָאמַ ר‬ ‫‪ַ - Matthew 11:22‬‬
‫אנָא לכֵין ּדַ לצּור וַלצַיּדָ ן נֵהוֵא‬
‫נִיח ּבי ַומָ א ּדדִ ינָא ַאו לכֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:23‬וַאנּתי‬
‫ּכפַרנַחּום הָי ּדַ עדַ מָ א לַׁשמַ י ָא‬
‫אֵּתּתרימּתי עדַ מָ א לַׁשיּול‬
‫ִ‬
‫ּתֵ ּתַ חּתֵ ין ּדֵ אלּו ּבַסדּום הוַו חַילֵא‬
‫ַאילֵין ּדַ הוַו ּבֵכי קַ י ָמָא הוָת‬
‫עדַ מָ א לי ַומָ נָא ‪.‬‬
‫ּברם‬ ‫‪ַ - Matthew 11:24‬‬
‫ָאמַ רנָא לֵכי ּדלַארעָא ּדַ סדּום‬
‫נֵהוֵא נִיח ּבי ַומָ א ּדדִ ינָא ַאו לֵכי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 11:25‬בהַו זַבנָא‬
‫ענָא י ֵׁשּוע וֵאמַ ר מַוּדֵ א אנָא לָכ‬
‫ָאבי מָ ָרא ּדַ ׁשמַ י ָא ודַ ארעָא‬
‫ּד ַכסִיּת ָהלֵין מֵן ַחּכִימֵא‬
‫וסַּכּולתָ נֵא וַגלַיּת אֵ נֵין לי ַלּודֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:26‬אִין ָאבי‬
‫ּד ָה ַכנָא הוָא צֵביָנָא קדָ מַ יּכ ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 11:27‬כֻל מֵּדֵ ם‬
‫אֵׁשּתלֵם לִי מֵ ן ָאבי ולָא אנָׁש‬
‫ַברא אֵ לָא אֵ ן ַאבָא ָאפ לָא‬ ‫יָדַ ע ל ָ‬
‫ּברא‬ ‫לַאבָא אנָׁש יָדַ ע אֵ לָא אֵן ָ‬
‫ּברא ּדנֵגלֵא ‪.‬‬ ‫וַלמַ ן ּד ָצבֵא ָ‬
‫‪ּ - Matthew 11:28‬תַ ו לוָתי‬
‫ּכֻלכּון לַאי ָא וַׁשקִ ילַי מַוּבלֵא‬
‫וֵאנָא ַאנִיחכּון ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 11:29‬שקּולו‬
‫נִירי עלַיּכּון וִילַפו מֵני ּדנִיח אנָא‬
‫ומַ ּכִיכ אנָא ּבלֵּבי ומֵׁשּכחִין‬
‫‪49‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫אנּתּון ניָחָא לנַפׁשָתכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 11:30‬נִירי ּגֵיר‬
‫ַּבסִים הו ומַוּבַלי קַ לִילָא הי ‪.‬‬
‫‪Capítulo 12 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון יב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 12:1‬בהַו זַבנָא‬
‫מ ַהלֵכ הוָא יֵׁשּוע ּבׁשַּבתָ א ּבֵית‬
‫זַרעֵא ותַ למִ ידַ והי ּכפֵנו וׁשַ ִריו‬
‫מָלּגִין ׁשֵּבלֵא וָאכלִין ‪.‬‬
‫ּפריׁשֵ א ּדֵ ין‬ ‫‪ִ - Matthew 12:2‬‬
‫ָאמרין לֵה הָא‬ ‫ּכַד חזַו אֵ נּון ִ‬
‫ּתַ למִ ידַ יּכ עָבּדִ ין מֵּדֵ ם ּדלָא‬
‫ׁשַ לִיט למֵעּבַד ּבׁשַּבתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:3‬הּו ּדֵ ין אֵמַ ר‬
‫קריּתּון מָ נָא עבַד ּדַ וִיד‬ ‫להּון לָא ַ‬
‫ּכַד ּכפֵן וַאילֵין ּדעַמֵה ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 12:4‬אי ַּכנָא עַל‬
‫ָתּורה‬
‫לבַיּתָ א ּדַ א ָלהָא ולַחמָ א ּדפ ֵ‬
‫ּדמָ רי ָא אֵ כַל הַו ּדלָא ׁשַ לִיט הוָא‬
‫לֵה למֵאכַל ולָא לַאילֵין ּדעַמֵה‬
‫אֵ לָא אֵ ן לכָהנֵא ּבַלחּוד‬
‫‪ַ - Matthew 12:5‬או לָא‬
‫ֻאוריּתָ א ּדכָהנֵא‬‫קריּתּון ּב ָ‬ ‫ַ‬
‫ּבהַיּכלָא מַ חלִין לָה לׁשַּבתָ א‬
‫וַדלָא עֵדלָי אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 12:6‬אמַ ר אנָא‬
‫ּדרּב מֵ ן הַיּכלָא אִ ית‬ ‫לכּון ּדֵ ין ַ‬
‫הָרּכָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:7‬אֵלּו ּדֵ ין‬
‫יָדעִין הוַיּתּון מָ נַו חנָנָא ָצבֵא‬
‫אנָא ולָא ּדֵ בחתָ א לָא מחַיבִין‬
‫הוַיּתּון לַאילֵין ּדַ דלָא עֵדלָי‬
‫אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:8‬מָ ָרה ּגֵיר‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫ּדׁשַּבתָ א אִ יתַ והי ֵ‬
‫‪ - Matthew 12:9‬וׁשַ נִי מֵ ן‬
‫ּתַ מָ ן י ֵׁשּוע וֵאתָ א לַכנּוׁשּתהּון ‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַברא חַד‬ ‫‪ - Matthew 12:10‬וג ָ‬
‫אִ ית הוָא ּתַ מָ ן ּדיַּבִיׁשָ א אִ ידֵ ה‬
‫ָאמרין ּדֵ אן‬‫וַמׁשַ אלִין הוַו לֵה ו ִ‬
‫ׁשַ לִיט ּבׁשַּבתָ א למַ אסָיּו ַאיכ‬
‫ּדנֵאכלּון קַ רצַוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:11‬הּו ּדֵ ין‬
‫ַברא‬ ‫אֵמַ ר להּון מַנּו מֵ נכּון ּג ָ‬
‫ּדאִ ית לֵה עֵרּבָא חַד וֵאן נָפֵל‬
‫ּב ַחּב ָָרא ּבי ַומָ א ּדׁשַּבתָ א לָא ָאחֵד‬
‫וַמקִים לֵה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 12:12‬כמָ א ּדֵ ין‬
‫יַּתִ יר ּבַרנָׁשָ א מֵן עֵרּבָא מָדֵ ין‬
‫ׁשַ לִיט הּו ּבׁשַּבתָ א למֵעּבַד‬
‫ּדׁשַ ּפִיר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:13‬הָיּדֵ ין‬
‫ַברא ּפׁשּוט אִ ידָ כ‬ ‫אֵמַ ר להַו ּג ָ‬
‫וַפׁשַ ט אִידֵ ה ותֵ קנַת ַאיכ חבַרּתָ ה‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:14‬וַנפַקו‬
‫ּפריׁשֵ א ומֵלּכָא נסַבו עלַוהי ַאיכ‬ ‫ִ‬
‫ּדנַוּבדּונָיהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:15‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫יִדַ ע וׁשַ נִי לֵה מֵן ּתַ מָ ן וֵאזַלו‬
‫ָתרה ּכֵנׁשֵ א ַס ִּגי ֵאא וַאסִי‬ ‫ּב ֵ‬
‫לכֻלהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:16‬וַכָאא‬
‫ּבהּון ּדלָא נֵגלּונָיהי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 12:17‬דנֵתמַ לֵא‬
‫מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר ּבי ַד אֵׁשַעי ָא‬
‫נ ִבי ָא ּדֵ אמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:18‬הָא עַבּדי‬
‫ּדֵ אצטבִית ּבֵה ַחּבִיבי ּדסֵוחַת ּבֵה‬
‫נַפׁשי רּוחי אֵ סִים עלַוהי ודִ ינָא‬
‫ַכרז ‪.‬‬‫לעַממֵ א נ ֵ‬
‫‪ - Matthew 12:19‬לָא‬
‫ֵתחרא ולָא נֵקעֵא ולָא אנָׁש‬ ‫נ ֵ‬
‫נֵׁשמַע קָ לֵה ּבׁשּוקָ א ‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 12:20‬קַני ָא‬
‫ַׁשרגָא‬
‫רעִיעָא לָא נֵתּבַר ו ָ‬
‫ּדַ מטַפטֵפ לָא נַדעֵכ עדַ מָ א ּדנַּפֵק‬
‫ּדִ ינָא לזָכּותָ א‬
‫‪ - Matthew 12:21‬ובַׁשמֵה‬
‫עַממֵ א נסַּברּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:22‬הָיּדֵ ין‬
‫חרׁש‬ ‫קַ ֵרבו לֵה ּדַ י ָונָא חַד ּדַ ֵ‬
‫וַעוִיר וַאסי ֵה ַאי ַּכנָא ּדחַרׁשָ א‬
‫וסַמי ָא נמַ לֵל ונֵחזֵא‬
‫מרין‬‫‪ - Matthew 12:23‬ומֵּתּדַ ִ‬
‫ָאמרין ּדַ למָ א‬ ‫הוַו ּכֻלהּון ּכֵנׁשֵ א ו ִ‬
‫ּברה ּדדַ וִיד ‪.‬‬
‫ָהנַו ֵ‬
‫ּפריׁשֵ א‬‫‪ִ - Matthew 12:24‬‬
‫ָאמרין ָהנָא לָא‬ ‫ּדֵ ין ּכַד ׁשמַעו ִ‬
‫מַ ּפֵק ׁשאִדֵ א אֵ לָא ּבַבעֵלזבּוב‬
‫ִרׁשָ א ּדדַ יוֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:25‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫יִדַ ע מַ חׁשבָתהּון וֵאמַ ר להּון ּכֻל‬
‫חרב‬ ‫מַלּכּו ּדתֵ ת ַּפלַג עַל נַפׁשָה ּתֵ ַ‬
‫וכֻל ּבַי וַמדִ ינָא ּדנֵת ַּפלַג עַל‬
‫נַפׁשָה לָא נקּום ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:26‬וֵאן ָס ָטנָא‬
‫ל ָס ָטנָא מַ ּפֵק עַל נַפׁשֵה אֵת ַּפלַג‬
‫ַאי ַּכנָא ָהכִיל קָ ימָ א מַלּכּותֵ ה‬
‫‪ - Matthew 12:27‬וֵאן אֵ נָא‬
‫ּבַבעֵלזבּוב מַ ּפֵק אנָא ּדַ יוֵא‬
‫ּבנַיּכּון ּבמָ נָא מַּפקִין להּון מֵ טֻל‬
‫ָהנָא הֵנּון נֵהוּון לכּון ּדַ יָנֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:28‬וֵאן‬
‫ּברּוחָא ּדַ א ָלהָא אֵ נָא מַ ּפֵק אנָא‬
‫ּדַ יוֵא קֵ רּבַת לָה עלַיּכּון מַלּכּותָ א‬
‫ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 12:29‬או ַאי ַּכנָא‬
‫אנָׁש מֵׁשּכַח ּדנֵעּול לבֵית ַחסִינָא‬
‫ומָ אנַוהי נֵּבּוז אֵ לָא אֵ ן לּוקדַ ם‬
‫ֵאסריוהי ל ַחסִינָא והָיּדֵ ין ּבַיּתֵ ה‬ ‫נ ִ‬
‫נֵּבּוז ‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 12:30‬מַ ן ּדלָא‬
‫הוָא עַמי לּוקבַלי הּו ומַ ן ּדלָא‬
‫ָּכנֵׁש עַמי מבַּדָ רּו מבַּדַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:31‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדכֻל ח ָטהִין‬
‫וגּוּדָ פִין נֵׁשּתַ בקּון לַבנַינָׁשָ א‬
‫ּגּוּדָ פָא ּדֵ ין ּדעַל רּוחָא לָא‬
‫נֵׁשּתבֵק לַבנַינָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:32‬וכֻל מַ ן‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫ּדנאִמַ ר מֵלתָ א עַל ֵ‬
‫נֵׁשּתבֵק לֵה ּכֻל ּדֵ ין ּדעַל רּוחָא‬
‫ּדקּודׁשָ א נאִמַ ר לָא נֵׁשּתבֵק לֵה‬
‫לָא ּבעָלמָ א ָהנָא ולָא ּבעָלמָ א‬
‫ּדַ עתִ יד ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 12:33‬או עבֵדו‬
‫ִירא‬‫ִירא ופאִ ַרוהי ׁשַ ּפ ֵ‬ ‫אִ י ָלנָא ׁשַ ּפ ָ‬
‫ַאו עבֵדו אִ י ָלנָא ּבִיׁשָ א ופאִ ַרוהי‬
‫ּבִיׁשֵ א מֵ ן ּפאִ ַרוהי הּו ּגֵיר מֵתִ ידַ ע‬
‫אִ י ָלנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:34‬י ַלּדָ א‬
‫ּדָ אכֵדנֵא ַאי ַּכנָא מֵׁשּכחִין אנּתּון‬
‫ָטבָתָ א לַממַ לָלּו ּדבִיׁשֵ א אנּתּון‬
‫מֵ ן ּתַ וּתָ ַרי ֵלּבָא ּגֵיר ממַ לֵל ּפּומָ א‬
‫‪.‬‬
‫ַברא‬‫‪ּ - Matthew 12:35‬ג ָ‬
‫ָטבָא מֵ ן סִימָתָ א ָטבָתָ א מַ ּפֵק‬
‫ַברא ּבִיׁשָ א מֵ ן סִימָתָ א‬ ‫ָטבָתָ א וג ָ‬
‫ּבִיׁשָתָ א מַ ּפֵק ּבִיׁשָתָ א ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 12:36‬אמַ ר אנָא‬
‫לכּון ּגֵיר ּדכֻל מֵ לָא ַּב ָטלָא‬
‫ּדנאִמרּון ּבנַי אנָׁשָ א נֵּתלּון‬
‫ּפֵתּגָמָה ּבי ַומָ א ּדדִ ינָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:37‬מֵ ן מֵ לַיּכ‬
‫ּגֵיר ּתֵ זּדַ ּדַ ק ומֵ ן מֵ לַיּכ ּתֵ ת ַחי ַב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:38‬הָיּדֵ ין ענַו‬
‫ּפריׁשֵ א‬‫ָפרא ומֵ ן ִ‬ ‫אנָׁשָ א מֵ ן ס ֵ‬
‫ָאמרין לֵה מַל ָפנָא ָצבֵין חנַן‬ ‫ו ִ‬
‫ּדנֵחזֵא מֵ נָכ ָאתָ א ‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 12:39‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר להּון ׁשַ רּבתָ א‬
‫ּבִיׁשּתָ א וגַי ָרתָ א ָאתָ א ּבָעי ָא‬
‫וָאתָ א לָא ּתֵ תִ יהֵב לָה אֵ לָא ָאתֵ ה‬
‫ּדי ַונָן נ ִבי ָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 12:40‬אי ַּכנָא ּגֵיר‬
‫ּדַ הוָא י ַונָן ּבכַרסֵה ּדנּונָא ּתלָתָ א‬
‫יַומִ ין וַתלָתָ א לַי ַלוָן ָה ַכנָא נֵהוֵא‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ּב ֵלּבָה ּדַ ארעָא‬ ‫ֵ‬
‫ּתלָתָ א אִימָמִ ין וַתלָתָ א לַי ַלוָן‬
‫ַברא‬ ‫‪ּ - Matthew 12:41‬ג ֵ‬
‫נִינ ָוי ֵא נקּומּון ּבדִ ינָא עַם‬
‫ׁשַ רּבתָ א הָדֵ א וַנחַיבּונָה ּדהֵנּון‬
‫ּדרּב‬‫ּתָ בו ּבכָרּוזּותֵ ה ּדי ַונָן והָא ַ‬
‫מֵ ן י ַונָן ּתנָן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:42‬מַלּכתָ א‬
‫ּדתַ ימנָא ּתקּום ּבדִ ינָא עַם‬
‫ׁשַ רּבתָ א הָדֵ א וַתחַיבִיה ּדֵ אתָ ת‬
‫ֵבריה ּדַ ארעָא ּדתֵ ׁשמַע‬ ‫מֵ ן ע ֵ‬
‫חֵכמתֵ ה ּדַ ׁשלֵימּון והָא ּדי ַּתִ יר מֵן‬
‫ׁשלֵימָון הָרּכָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:43‬אֵמַתי ּדֵ ין‬
‫ּדרּוחָא טַנפתָ א ּתֵ ּפּוק מֵ ן ּבַרנָׁשָ א‬
‫ַאתרוָתָ א ּדמַ י ָא לַיּת‬‫מֵתּכַרּכָא ּב ַ‬
‫ּבהּון ובָעי ָא ניָחָא ולָא מֵׁשּכחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:44‬הָיּדֵ ין‬
‫ָאמרא אֵהּפּוכ לבַיּתי מֵן ַאיּכָא‬ ‫ָ‬
‫סריק‬ ‫ּדנֵפקֵת וָאתי ָא מֵׁשּכחָא ּדַ ִ‬
‫וַחמִ ים וַמ ַצּבַת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:45‬הָיּדֵ ין‬
‫ברא עַמָה ׁשבַע רּוחֵא‬ ‫ָאזָלא ּדָ ָ‬
‫אחרני ָן ּדמֵ נָה ּבִיׁשָ ן ועָאלָן‬‫ָ‬
‫ַברא‬ ‫ָמרן ּבֵה והָוי ָא חַרתֵ ה ּדג ָ‬ ‫וע ָ‬
‫הַו ּבִיׁשָ א מֵ ן קַדמָ יּתֵ ה ָה ַכנָא‬
‫נֵהוֵא לָה לׁשַ רּבתָ א הָדֵ א ּבִיׁשּתָ א‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 12:46‬כַד הּו ּדֵ ין‬
‫ממַ לֵל לכֵנׁשֵא אֵתַ ו אֵמֵה וַאחַוהי‬
‫‪54‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫קָ ימִ ין לבַר ו ָבעֵין ּדַ נמַללּון‬
‫עַמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:47‬אֵמַ ר לֵה‬
‫ּדֵ ין אנָׁש הָא אֵמָכ וַאחַיּכ קָימִ ין‬
‫לבַר ו ָבעֵין ּדַ נמַללּון עַמָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:48‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר למַ ן ּדֵ אמַ ר לֵה מַן הי‬
‫אֵמי ומַ ן אֵנּון ַאחַי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 12:49‬וַפׁשַ ט‬
‫אִ ידֵ ה לוָת ּתַ למִ ידַ והי וֵאמַ ר הָא‬
‫אֵמי והָא ַאחַי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 12:50‬כֻלנָׁש ּגֵיר‬
‫ּד ָעבֵד צֵביָנֵה ּדָ אבי ּדבַׁשמַ י ָא‬
‫הּויּו ָאחי וחָתי וֵאמי ‪.‬‬
‫‪Capítulo 13 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:1‬בהַו ּדֵ ין‬
‫יַומָ א נפַק יֵׁשּוע מֵן ּבַיּתָ א וִיתֵ ב‬
‫עַל י ַד י ַמָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:2‬וֵאת ַּכנַׁשו‬
‫לוָתֵ ה ּכֵנׁשֵ א ַס ִּגי ֵאא ַאיכ ּדנֵסַק‬
‫נֵּתֵ ב לֵה ּבֵאלפָא ו ֻכלֵה ּכֵנׁשָ א‬
‫קָ אֵ ם הוָא עַל ספָר י ַמָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:3‬ו ַסּגִי ממַ לֵל‬
‫הוָא עַמהּון ּב ֵפלָאתָ א וָאמַ ר הָא‬
‫נפַק זָרּועָא ּדנֵזרּוע ‪.‬‬
‫זרע‬‫‪ - Matthew 13:4‬וכַד ַ‬
‫אִ ית ּדַ נפַל עַל י ַד אּורחָא וֵאתָ ת‬
‫ּפ ַָרחתָ א וֵאכַלתֵ ה ‪.‬‬
‫ַאחרנָא‬‫‪ - Matthew 13:5‬ו ִ‬
‫נפַל עַל ׁשּועָא ַאיּכָא ּדלַיּת הוָא‬
‫מֵדרא ַס ִּגי ָאא ובַר ׁשָעתֵ ה ׁשוַח‬ ‫ָ‬
‫מֵ טֻל ּדלַיּת הוָא עּומקָא‬
‫ּדַ ארעָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:6‬כַד ּדנַח ּדֵ ין‬
‫ׁשֵמׁשָ א חַם ומֵ טֻל ּדלַיּת הוָא לֵה‬
‫עֵקָ ָרא יִבֵׁש ‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַאחרנָא‬ ‫‪ - Matthew 13:7‬ו ִ‬
‫נפַל ּבֵית ּכּוּבֵא וַסלֵקו ּכּוּבֵא‬
‫וחַנקּוהי ‪.‬‬
‫ַאחרנָא‬ ‫‪ - Matthew 13:8‬ו ִ‬
‫נפַל ּבַארעָא טָבתָ א וי ַהב ּפאִ ֵרא‬
‫אִ ית ּדַ מָ אא ואִית ּדֵ ׁשּתִ ין ואִ ית‬
‫ּדַ תלָתִ ין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:9‬מַן ּדאִ ית‬
‫לֵה אֵדנֵא ּדנֵׁשמַע נֵׁשמַע‬
‫ַקרבו‬ ‫‪ - Matthew 13:10‬ו ֵ‬
‫ָאמרין לֵה למָ נָא‬ ‫ּתַ למִ ידַ והי ו ִ‬
‫ּב ֵפלָאתָ א ממַ לֵל ַאנּת עַמהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:11‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר להּון ּדַ לכּון הּו יִהִיב‬
‫ארזָא ּדמַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬ ‫למֵּדַ ע ָ‬
‫להָנּון ּדֵ ין לָא יִהִיב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:12‬למַ ן ּגֵיר‬
‫ּדאִ ית לֵה נֵתִ יהֵב לֵה ונֵתי ַּתַ ר לֵה‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:13‬וַלמַ ן‬
‫ּדלַיּת לֵה והַו ּדאִית לֵה נֵׁשּתקֵל‬
‫מֵ נֵה מֵ טֻל ָהנָא ּב ֵפלָאתָ א ממַ לֵל‬
‫אנָא עַמהּון מֵ טֻל ּד ָחזֵין ולָא ָחזֵין‬
‫וׁשָמעִין ולָא ׁשָמעִין ולָא‬
‫מֵ סּתַ ּכלִין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:14‬וׁשָלמָ א‬
‫ּבהּון נבִיּותֵ ה ּדֵ אׁשַעי ָא ּדֵ אמַ ר‬
‫ּדׁשֵמעָא ּתֵ ׁשמעּון ולָא ּתֵ סּתַ ּכלּון‬
‫ומֵ חזָא ּתֵ חזּון ולָא ּתֵ ּדעּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:15‬אֵת ַעּבִי‬
‫לֵה ּגֵיר ֵלּבֵה ּדעַמָ א ָהנָא‬
‫יראי ִת ׁשמַעו‬ ‫ובֵאדנַיהּון י ַקִ ָ‬
‫ועַינַיהּון עַמֵ צו ּדלָא נֵחזּון‬
‫ּבעַינַיהּון ונֵׁשמעּון ּבֵאדנַיהּון‬
‫ונֵסּתַ ּכלּון ּבלֵּבהּון ונֵתּפנּון‬
‫וַאסֵא אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:16‬דִ ילכּון‬
‫ּדֵ ין טּובַיהֵין לעַינַיּכּון ּדחָזי ָן‬
‫‪56‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ולֵאדנַיּכּון ּדׁשָמעָן ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 13:17‬אמִין ּגֵיר‬
‫ָאמַ רנָא לכּון ּד ַס ִּגי ֵאא נ ִבי ֵא‬
‫גרגו ּדנֵחזּון מֵּדֵ ם‬ ‫אֵתר ַ‬‫וזַּדִ יקֵ א ַ‬
‫ּד ָחזֵין אנּתּון ולָא חזַו וַלמֵׁשמַע‬
‫מֵּדֵ ם ּדׁשָמעִין אנּתּון ולָא‬
‫ׁשמַעו ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 13:18‬אנּתּון ּדֵ ין‬
‫ׁשמַעו מַתלָא ּדזַרעָא‬
‫‪ּ - Matthew 13:19‬כֻל ּדׁשָמַע‬
‫מֵלתָ א ּדמַלּכּותָ א ולָא מֵ סּתַ ּכַל‬
‫ּבָה ָאתֵ א ּבִיׁשָ א ו ָחטֵפ מֵלתָ א‬
‫זריעָא ּב ֵלּבֵה ָהנַו הַו ּדעַל י ַד‬ ‫ּדַ ִ‬
‫אֵזּדרע ‪.‬‬
‫ַ‬ ‫אּורחָא‬
‫‪ - Matthew 13:20‬הַו ּדֵ ין‬
‫אֵזּדרע הַו הּו ּדׁשָמַע‬ ‫ַ‬ ‫ּדעַל ׁשּועָא‬
‫מֵלתָ א ובַר ׁשָעתֵ ה ּבחַדּותָ א‬
‫מקַ ּבֵל לָה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:21‬לַיּת לָה‬
‫ּדֵ ין עֵקָ ָרא ּבֵה אֵ לָא ּדזַבנָא הּו‬
‫ומָ א ּדַ הוָא אּול ָצנָא ַאו רדּופי ָא‬
‫מֵ טֻל מֵלתָ א עגַל מֵתּכׁשֵל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:22‬הַו ּדֵ ין‬
‫אֵזּדרע הַו הּו ּדׁשָמַע‬ ‫ַ‬ ‫ּדבֵית ּכּוּבֵא‬
‫ורני ָא ּדעָלמָ א ָהנָא‬ ‫מֵלתָ א ֵ‬
‫ּדעּותרא חָנקִין לָה‬ ‫ָ‬ ‫וטּועי ַי‬
‫למֵלתָ א וַדלָא ּפאִ ֵרא הָוי ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:23‬הַו ּדֵ ין‬
‫אֵזּדרע הַו הּו‬ ‫ַ‬ ‫ּדעַל ַארעָא טָבתָ א‬
‫ּדׁשָמַע מֵ לַתי ומֵ סּתַ ּכַל ויָהֵב‬
‫ּפאִ ֵרא ו ָעבֵד אִית ּדַ מָ אא ואִ ית‬
‫ּדֵ ׁשּתִ ין ואִ ית ּדַ תלָתִ ין ‪.‬‬
‫אחרנָא‬ ‫‪ִ - Matthew 13:24‬‬
‫מַתלָא ַאמּתֵ ל להּון וֵאמַ ר ּדָ מי ָא‬
‫זרע‬ ‫ַברא ּדַ ַ‬ ‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לג ָ‬
‫ַקריתֵ ה ‪.‬‬ ‫זַרעָא ָטבָא ּב ִ‬
‫‪ - Matthew 13:25‬וכַד ּדמֵכו‬
‫ַזרע‬‫אנָׁשָ א אֵתָ א ּבעֵלּד ָבבֵה ו ַ‬
‫‪57‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫זִיזָנֵא ּבַינָת ֵחטֵא וֵאזַל ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:26‬כַד ּדֵ ין‬
‫יִעָא עֵסּבָא וַעבַד ּפאִ ֵרא הָיּדֵ ין‬
‫אֵתחזִיו ָאפ זִיזָנֵא ‪.‬‬
‫ַקרבו‬ ‫‪ - Matthew 13:27‬ו ֵ‬
‫עַבּדַ והי ּדמָ ֵרא ּבַיּתָ א וֵאמַ רו לֵה‬
‫זרעּת‬ ‫מָ ַרן לָא הָא זַרעָא ָטבָא ַ‬
‫ַקריתָ כ מֵ ן ַאימֵ ּכָא אִ ית ּבֵה‬ ‫ּב ִ‬
‫זִיזָנֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:28‬הּו ּדֵ ין‬
‫ַברא ּבעֵלּד ָבבָא עבַד‬ ‫אֵמַ ר להּון ּג ָ‬
‫ָאמרין לֵה עַבּדַ והי ָצבֵא‬ ‫הָדֵ א ִ‬
‫ַאנּת נאִ זַל נגַּבֵא אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:29‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון ּדַ למָ א ּכַד מגַּבי ֵן‬
‫אנּתּון זִיזָנֵא ּתֵ עקרּון עַמהּון ָאפ‬
‫ֵחטֵא ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 13:30‬שבּוקו‬
‫ּתריהּון ַאכחדָ א עדַ מָ א‬ ‫ָרבֵין ַ‬
‫לַחצָדָ א וַבזַבנָא ּדַ חצָדָ א ָאמַ ר‬
‫אנָא לחָצּודֵ א ַּגּבַו לּוקדַ ם זִיזָנֵא‬
‫וַאסּורו אֵנּון מֵ אסָרי ָתָ א ּדנאִקדּון‬
‫ַאוצרי ‪.‬‬‫ֵחטֵא ּדֵ ין ַּכנֵׁשו אֵ נֵין ל ַ‬
‫אחרנָא‬ ‫‪ִ - Matthew 13:31‬‬
‫מַתלָא ַאמּתֵ ל להּון וֵאמַ ר ּדָ מי ָא‬
‫ַפרּדּתָ א‬
‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ל ֵ‬
‫ַברא זַרעָה‬ ‫ּדחַרּדלָא ּדַ נסַב ּג ָ‬
‫ַקריתֵ ה ‪.‬‬ ‫ּב ִ‬
‫‪ - Matthew 13:32‬והִי‬
‫זעּורי ָא הי מֵ ן ּכֻלהּון זַרעּונֵא מָא‬
‫ּדֵ ין ּדַ רבָת ַרּבָא הי מֵ ן ּכֻלהּון‬
‫יַרקּונֵא והָוי ָא אִ י ָלנָא ַאיכ‬
‫ּדתאִתֵ א ּפ ַָרחתָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ּתַ קֵ ן‬
‫ּבסַוּכֵיה‬
‫אחרנָא‬ ‫‪ִ - Matthew 13:33‬‬
‫מַתלָא אֵמַ ר להּון ּדָ מי ָא מַלּכּותָ א‬
‫ירא הַו ּדׁשֵ קלַת‬ ‫ּדַ ׁשמַ י ָא לַחמִ ָ‬
‫ֵמרת ּבַתלָת סָאִ ין‬ ‫ַאנּתתָ א ט ַ‬
‫‪58‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדקַמחָא עדַ מָ א ּד ֻכלֵה חמַע ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 13:34‬הלֵין‬
‫ּכֻלהֵין מַ לֵל י ֵׁשּוע ּב ֵפלָאתָ א‬
‫לכֵנׁשֵ א וַדלָא ֵּפלָאתָ א לָא ממַ לֵל‬
‫הוָא עַמהּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 13:35‬איכ‬
‫ּדנֵתמַ לֵא מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר ּבי ַד‬
‫נ ִבי ָא ּדֵ אמַ ר אֵפּתַ ח ּפּומי ּבמַתלֵא‬
‫וַאּבַע ּכַסי ָתָ א ּדמֵ ן קדָ ם ּתַ רמי ָתֵ ה‬
‫ּדעָלמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:36‬הָיּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע ׁשבַק לכֵנׁשֵ א וֵאתָ א‬
‫ַקרבו לוָתֵ ה ּתַ למִידַ והי‬ ‫לבַיּתָ א ו ֵ‬
‫ָאמרין לֵה ּפַׁשֵ ק לַן מַתלָא הַו‬ ‫ו ִ‬
‫קריתָ א ‪.‬‬ ‫ּדזִיזָנֵא ודַ ִ‬
‫‪ - Matthew 13:37‬הּו ּדֵ ין‬
‫זרע זַרעָא‬ ‫ענָא וֵאמַ ר להּון הַו ּדַ ַ‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫ָטבָא אִ יתַ והי ֵ‬
‫ַקריתָ א‬ ‫‪ - Matthew 13:38‬ו ִ‬
‫אִ יתֵ יה עָלמָ א זַרעָא ּדֵ ין ָטבָא‬
‫ּבנֵיה אֵנּון ּדמַלּכּותָ א זִיזָנֵא ּדֵ ין‬
‫אִ יתַ יהּון ּבנַוהי ּדבִיׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:39‬בעֵלּד ָבבָא‬
‫זרע אֵנּון אִ יתַ והי ָס ָטנָא‬ ‫ּדֵ ין ּדַ ַ‬
‫חצָדָ א ּדֵ ין אִ יתַ והי ׁשּולָמֵה‬
‫ּדעָלמָ א חָצּודֵ א ּדֵ ין מַ לַאכֵא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 13:40‬אי ַּכנָא‬
‫ָהכִיל ּדמֵת ַּגּבֵין זִיזָנֵא וי ָקּדִ ין‬
‫ּבנּורא ָה ַכנָא נֵהוֵא ּבׁשּולָמֵה‬ ‫ָ‬
‫ּדעָלמָ א ָהנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:41‬נׁשַּדַ ר‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א מַ לַאכַוהי וַנגַּבּון‬ ‫ֵ‬
‫מֵ ן מַלּכּותֵ ה ּכֻלהּון מַכׁשּולֵא‬
‫וכֻלהּון עָבּדַ י עַולָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:42‬ונַרמּון‬
‫ּדנּורא ּתַ מָ ן נֵהוֵא‬ ‫אֵ נּון ּבַאּתּונָא ָ‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ּבֵכי ָא‬

‫‪59‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 13:43‬הָיּדֵ ין‬
‫זַּדִ יקֵא נֵנהרּון ַאיכ ׁשֵמׁשָ א‬
‫ּבמַלּכּותֵ ה ּדַ אבּוהּון מַן ּדאִ ית לֵה‬
‫אֵדנֵא ּדנֵׁשמַע נֵׁשמַע ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:44‬תּוב ּדָ מי ָא‬
‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לסִימתָ א‬
‫ַקריתָ א הָי ּדֵ אׁשּכחָה‬ ‫ּדַ מטַׁשי ָא ּב ִ‬
‫ַברא וטַׁשי ָה ומֵ ן חַדּותֵ ה אֵ זַל‬ ‫ּג ָ‬
‫ַקריתָ א‬‫זַּבֵן ּכֻל ּדאִ ית לֵה וזַבנָה ל ִ‬
‫הָי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 13:45‬תּוב ּדָ מי ָא‬
‫ַברא ּתַ ּג ָָרא‬‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לג ָ‬
‫ּד ָבעֵא הוָא מַ רּגָני ָתָ א ָטבָתָ א‬
‫‪ּ - Matthew 13:46‬כַד ּדֵ ין‬
‫ירת‬ ‫אֵׁשּכַח מַ ר ָּגנִיתָ א חדָ א יַקִ ַ‬
‫ּדמַ י ָא אֵ זַל זַּבֵן ּכֻל מָא ּדאִ ית לֵה‬
‫וזַבנָה‬
‫‪ּ - Matthew 13:47‬תּוב ּדָ מי ָא‬
‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לַמצִידּתָ א‬
‫ּדנֵפלַת ּבי ַמָא ומֵ ן ּכֻל ּגנֵס‬
‫ּכֵנׁשַת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:48‬וכַד מלָת‬
‫ַאסקּוה לַספ ַָרי י ַמָא וִיתֵ בו ַּגּבִיו‬
‫ו ָטבֵא ַארמִיו ּבמָ אנֵא ובִיׁשֵ א‬
‫ׁשדַ ו לבַר‬
‫‪ָ - Matthew 13:49‬ה ַכנָא‬
‫נֵהוֵא ּבׁשּולָמֵה ּדעָלמָ א נֵּפקּון‬
‫מַ לַאכֵא וַנפַרׁשּון ּבִיׁשֵ א מֵ ן ּבַינַי‬
‫זַּדִ יקֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:50‬ונַרמּון‬
‫ּדנּורא ּתַ מָ ן נֵהוֵא‬‫אֵ נּון ּבַאּתּונָא ָ‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ּבֵכי ָא‬
‫‪ - Matthew 13:51‬אֵמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע אֵ סּתַ ּכַלּתּון ּכֻלהֵין ָהלֵין‬
‫ָאמרין לֵה אִין מָ ַרן ‪.‬‬
‫ִ‬
‫‪ָ - Matthew 13:52‬אמַ ר להּון‬
‫ָפרא ּדמֵּתּתַ למַד‬ ‫מֵ טֻל ָהנָא ּכֻל ס ָ‬
‫ַברא‬ ‫למַלּכּות ׁשמַ י ָא ּדָ מֵ א לג ָ‬
‫‪60‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫מָ ֵרא ּבַיּתָ א ּדמַ ּפֵק מֵן סִימָתֵ ה‬
‫חַדּתָ תָ א ועַּתִ יקָתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:53‬וַהוָא ּדכַד‬
‫ׁשַ לֵם יֵׁשּוע מַתלֵא ָהלֵין ׁשַ נִי מֵ ן‬
‫ּתַ מָ ן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:54‬וֵאתָ א‬
‫לַמדִ ינּתֵ ה ומַ לֵפ הוָא להּון‬
‫ּבַכנּוׁשָתהּון ַאי ַּכנָא ּדנֵתהרּון‬
‫ונאִמרּון ַאימֵ ּכָא לֵה ל ָהנָא‬
‫חֵכמתָ א הָדֵ א וחַילֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:55‬לָא הוָא‬
‫ּברה ּדנַּג ָָרא לָא אֵמֵה‬ ‫ָהנָא ֵ‬
‫מֵתקַ רי ָא מַ רי ַם וַאחַוהי יַעקּוב‬
‫וי ָוסאִ וׁשֵמעּון וִיהּודָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:56‬וַאחוָתֵ ה‬
‫ּכֻלהֵין לָא הָא לוָתַ ן אֵ נֵין ַאימֵ ּכָא‬
‫לֵה ָהכִיל ל ָהנָא ָהלֵין ּכֻלהֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 13:57‬ומֵתּכַׁשלִין‬
‫הוַו ּבֵה הּו ּדֵ ין י ֵׁשּוע אֵמַ ר להּון‬
‫לַיּת נ ִבי ָא ּדַ צעִיר אֵ לָא ּבַמדִ ינּתֵ ה‬
‫וַבבַיּתֵ ה‬
‫‪ - Matthew 13:58‬ולָא עבַד‬
‫ּתַ מָ ן חַילֵא ַס ִּגי ֵאא מֵ טֻל לָא‬
‫הַימָנּותהּון ‪.‬‬
‫‪Capítulo 14 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 14:1‬בהַו ּדֵ ין‬
‫ֵטררכַא‬ ‫זַבנָא ׁשמַע ה ֵָרודֵ ס ט ַ‬
‫ׁשֵמעֵה ּדי ֵׁשּוע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:2‬וֵאמַ ר‬
‫לעַבּדַ והי ָהנַו יּו ַחנָן מַעמדָ נָא הּו‬
‫קָ ם מֵ ן ּבֵית מִ יתֵ א מֵ טֻל ָהנָא‬
‫ערין ּבֵה ‪.‬‬
‫חַילֵא מֵסּתַ ִ‬
‫‪ - Matthew 14:3‬הַו ּגֵיר‬
‫ַאסרה‬
‫ה ֵָרודֵ ס אֵ חַד הוָא ליּו ַחנָן ו ֵ‬
‫ִירא מֵ טֻל‬
‫וַארמי ֵה ּבֵית ַאס ֵ‬
‫ה ֵָרודִ י ַא ַאנּתַ ת פִילִיּפָוס ַאחּוהי ‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ָ - Matthew 14:4‬אמַ ר הוָא‬
‫לֵה ּגֵיר יּו ַחנָן ּדלָא ׁשַ לִיט ּדתֵ הוֵא‬
‫לָכ ַאנּתתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:5‬ו ָצבֵא הוָא‬
‫למֵ קטלֵה ודָ חֵל הוָא מֵ ן עַמָ א‬
‫ּדַ איכ ּדלַנ ִבי ָא ַאחִידִ ין הוַו לֵה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 14:6‬כַד הוָא ּדֵ ין‬
‫ּבֵית י ַלּדֵ ה ּדה ֵָרודֵ ס ַרקדַ ת ּבַרתָ ה‬
‫וׁשֵפרת‬
‫ַ‬ ‫ּדה ֵָרודִ י ַא קדָ ם סמִ יכֵא‬
‫לֵה לה ֵָרודֵ ס ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:7‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫ּבמַומָתָ א י ִמָ א לָה ּדנֵּתֵ ל לָה‬
‫ּכֻלמֵּדֵ ם ּדתֵ ׁשַ אל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:8‬הִי ּדֵ ין מֵ טֻל‬
‫אֵמרת הַב‬ ‫ּדמַלפָא הוָת לֵאמָה ַ‬
‫לִי הָרּכָא ּבפִינּכָא ִרׁשֵה ּדיּו ַחנָן‬
‫מַעמדָ נָא‬
‫‪ - Matthew 14:9‬וכֵרי ַת לֵה‬
‫למַלּכָא מֵ טֻל ּדֵ ין מַומָתָ א‬
‫וַסמִ יכֵא ּפקַד ּדנֵתִ יהֵב לָה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:10‬וׁשַּדַ ר‬
‫ּפַסקֵה ִרׁשֵה ּדיּו ַחנָן ּבֵית‬
‫ִירא ‪.‬‬ ‫ַאס ֵ‬
‫‪ - Matthew 14:11‬וַאיּתִ י‬
‫ִרׁשֵה ּבפִינּכָא וֵאתִ יהֵב לַטלִיתָ א‬
‫וַאיּתי ַתֵ ה לֵאמָה ‪.‬‬
‫ַקרבו‬ ‫‪ - Matthew 14:12‬ו ֵ‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ׁשקַלו ׁשלַּדֵ ה קבַרו‬
‫וֵאתַ ו ַחוִיו לי ֵׁשּוע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:13‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫ּכַד ׁשמַע ׁשַ נִי מֵ ן ּתַ מָ ן ּבֵאלפָא‬
‫ַאתרא חּורּבָא ּבַלחּודַ והי וכַד‬ ‫ל ָ‬
‫ָתרה‬
‫ׁשמַעו ּכֵנׁשֵ א אֵ זַלו ּב ֵ‬
‫ּבי ַבׁשָ א מֵ ן מדִ ינָתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:14‬וַנפַק‬
‫יֵׁשּוע חזָא ּכֵנׁשֵא ַס ִּגי ֵאא‬
‫ּכריהַיהּון‬ ‫ֵאתרחַם עלַיהּון וַאסִי ִ‬ ‫ו ַ‬

‫‪62‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 14:15‬כַד הוָא‬
‫קרבו לוָתֵ ה‬ ‫ּדֵ ין ַרמׁשָ א ֵ‬
‫ַאתרא‬
‫ּתַ למִ ידַ והי וֵאמַ רו לֵה ָ‬
‫ׁשרי‬
‫חּורּבָא הּו ועֵּדָ נָא עבַר לֵה ִ‬
‫ּכֵנׁשֵ א ּדאנָׁשָ א ּדנאִ זֻלון לקּורי ָא‬
‫ונֵזּבנּון להּון סַיּבָרּתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:16‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון לָא מֵתּבעֵא להּון‬
‫למאִ זַל הַבו להּון ַאנּתּון‬
‫למֵ אכַל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:17‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫אֵמַ רו לֵה לַיּת לַן ּתנָן אֵ לָא חַמֵׁש‬
‫ַתרין נּונִין ‪.‬‬‫ּגריצָן ו ֵ‬ ‫ִ‬
‫‪ָ - Matthew 14:18‬אמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע ַאיּתַ ו אֵ נּון לִי להָרּכָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:19‬וַפקַד‬
‫לכֵנׁשֵ א למֵ סּתמָכּו עַל ַארעָא‬
‫ַתרין‬‫וַׁשקַל הָנּון חַמׁשָ א לַחמִ ין ו ֵ‬
‫נּונִין וחָר ּבַׁשמַ י ָא וב ֵַרכ וַקצָא‬
‫וי ַהב לתַ למִ ידַ והי והֵנּון ּתַ למִ ידֵ א‬
‫סָמו לכֵנׁשֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:20‬וֵאכַלו‬
‫ּכֻלהּון וַסבַעו וַׁשקַלו ּתַ וּתָ ֵרא‬
‫ּתרעסַר קּופִינִין ּכַד מלֵין‬ ‫ּדַ ק ָצי ֵא ֵ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:21‬הָנּון ּדֵ ין‬
‫אנָׁשָ א ּדֵ אכַלו ָהוֵין הוַו ַאלפֵא‬
‫חַמׁשָ א סטַר מֵ ן נֵׁשֵ א וַט ָלי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:22‬ומֵ חדָ א‬
‫אֵ לַץ לתַ למִ ידַ והי ּדנֵסקּון‬
‫לַספִינּתָ א ונאִ זֻלון קדָ מַוהי‬
‫ֵברא עַד ׁשָ ֵרא הּו לכֵנׁשֵ א ‪.‬‬ ‫לע ָ‬
‫ׁשרא‬ ‫‪ - Matthew 14:23‬וכַד ָ‬
‫לטּורא ּבַלחּודַ והי‬ ‫ָ‬ ‫לכֵנׁשֵ א סלֵק‬
‫לַמ ַצלָיּו וכַד חֵׁשּכַת ּבַלחּודַ והי‬
‫הוָא ּתַ מָ ן‬

‫‪63‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 14:24‬וֵאלפָא‬
‫ַרחִיקָא הוָת מֵ ן ַארעָא אֵ סטדַ וָתָ א‬
‫ַס ִּגי ֵאא ּכַד מֵׁשּתַ גׁשָ א ַסּגִי מֵן‬
‫ּגַללֵא רּוחָא ּגֵיר לקּובלָה הוָת ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 14:25‬במַ טַרתָ א‬
‫ּדֵ ין רבִיעָיּתָ א ּדלִלי ָא אֵתָ א‬
‫לוָתהּון יֵׁשּוע ּכַד מ ַהלֵכ עַל‬
‫מַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:26‬וַחזַאּוהי‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ּדַ מ ַהלֵכ עַל מַ י ָא‬
‫ָאמרין הוַו ּדחֵזוָא הּו‬ ‫וֵאּתּתזִיעו ו ִ‬
‫ּדַ ָּגלָא ומֵ ן ּדֵ חלַתהּון קעַו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:27‬הּו ּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע ּבַרׁשָעתֵ ה מַ לֵל עַמהּון‬
‫וֵאמַ ר אֵתלַּבבו אֵ נָא אנָא לָא‬
‫ּתֵ דחלּון‬
‫‪ - Matthew 14:28‬וַענָא‬
‫ּכאִ פָא וֵאמַ ר לֵה מָ רי אֵ ן ַאנּת הּו‬
‫ּפקּוד לִי אִתֵ א לוָתָ כ עַל מַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:29‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לֵה ּתָ א וַנחֵת ּכאִ פָא מֵ ן‬
‫אֵלפָא ו ַהלֵכ עַל מַ י ָא ּדנאִתֵ א‬
‫לוָת יֵׁשּוע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:30‬וכַד חזָא‬
‫רּוחָא ּדקַׁשי ָא ּדחֵל וׁשַ ִרי‬
‫ַארים קָ לֵה וֵאמַ ר מָ רי‬ ‫למֵ טּבַע ו ִ‬
‫ּפרּוקַיני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:31‬ובַר‬
‫ׁשָעתֵ ה ּפׁשַ ט אִ ידֵ ה מָ ַרן וַאחּדֵ ה‬
‫וֵאמַ ר לֵה זעּור הַימָנּותָ א למָ נָא‬
‫אֵת ַּפלַגּת‬
‫‪ - Matthew 14:32‬וכַד סלֵקו‬
‫לֵאלפָא ׁשֵלי ַת רּוחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:33‬וֵאתַ ו הָנּון‬
‫ּדבֵאלפָא סגֵדו לֵה וֵאמַ רו‬
‫ּברה ַאנּת ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬ ‫יראי ִת ֵ‬ ‫ׁשַ ִר ָ‬
‫‪ - Matthew 14:34‬וַרדַ ו וֵאתַ ו‬

‫‪64‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫לַארעָא ּדגֵנֵסַר ‪.‬‬
‫‪- Matthew 14:35‬‬
‫אתרא הַו‬‫וֵאׁשּתַ וּדעּוהי אנָׁשָא ּדַ ָ‬
‫וׁשַּדַ רו לכֻלהֵין קּורי ָא ּדַ חדָ ַריהּון‬
‫וקַ ֵרבו לֵה ּכֻלהּון ַאילֵין ּדבִיׁש‬
‫ּבִיׁש עבִידִ ין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 14:36‬ו ָבעֵין הוַו‬
‫מֵ נֵה ּדנֵקרבּון ָאפֵן לכֵנפָא‬
‫קרבו‬‫ּבַלחּוד ּדַ לבּוׁשֵה וַאילֵין ּדַ ֵ‬
‫אֵתַ אסִיו ‪.‬‬
‫‪Capítulo 15 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫קרבו‬ ‫‪ - Matthew 15:1‬הָיּדֵ ין ֵ‬
‫ָפרא ּדמֵ ן‬ ‫ּפריׁשֵ א וס ֵ‬ ‫לוָת יֵׁשּוע ִ‬
‫ָאמרין ‪.‬‬
‫אּורׁשלֵם ו ִ‬ ‫ִ‬
‫‪ - Matthew 15:2‬למָ נָא‬
‫ָברין עַל מַׁשלמָ נּותָ א‬ ‫ּתַ למִ ידַ יּכ ע ִ‬
‫ּדקַׁשִ יׁשֵ א ולָא מׁשִ יגִין אִידַ יהּון‬
‫מָא ּדָ אכלִין לַחמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:3‬ענָא י ֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר להּון למָ נָא ָאפ ַאנּתּון‬
‫ָברין אנּתּון עַל ּפּוקּדָ נָא‬ ‫ע ִ‬
‫ּדַ א ָלהָא מֵ טֻל מַׁשלמָ נּותכּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 15:4‬א ָלהָא ּגֵיר‬
‫אֵמַ ר י ַקַ ר לַאבּוכ ולֵאמָכ ומַ ן‬
‫ּדַ מ ַצחֵא לַאבּוהי ולֵאמֵה ממָת‬
‫נמּות ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 15:5‬אנּתּון ּדֵ ין‬
‫ָאמרין אנּתּון ּכֻל מַן ּדנאִמַ ר‬‫ִ‬
‫לַאבָא ַאו לֵאמָא קּורּבָני מֵּדֵ ם‬
‫ּדתֵ תהנֵא מֵ ני ולָא ני ַקַ ר לַאבּוהי‬
‫ַאו לֵאמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:6‬ו ַבטֵלּתּון‬
‫מֵלתָ א ּדַ א ָלהָא מֵ טֻל מַׁשלמָ נּותָ א‬
‫ּדִ ילכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:7‬נָסּבַי ּבַאּפֵא‬
‫ׁשַ ּפִיר אֵתנַּבִי עלַיּכּון אֵׁשַעי ָא‬

‫‪65‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וֵאמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:8‬עַמָא ָהנָא‬
‫ּבסֵפוָתֵ ה הו מי ַקַ ר לִי לֵּבהּון ּדֵ ין‬
‫ַסּגִי ַרחִיק מֵ ני ‪.‬‬
‫ַסריקָאי ִת‬ ‫‪ - Matthew 15:9‬ו ִ‬
‫ּדָ חלִין לִי ּכַד מַלפִין יּול ָּפנֵא‬
‫ּדפּוקּדָ נֵא ּדַ בנַינָׁשָ א ‪.‬‬
‫ַקרא‬ ‫‪ - Matthew 15:10‬ו ָ‬
‫לכֵנׁשֵ א וֵאמַ ר להּון ׁשמַעו‬
‫וֵאסּתַ ּכלו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:11‬לָא הוָא‬
‫מֵּדֵ ם ּדעָאֵל לפּומָ א מ ַסי ֵב‬
‫לבַרנָׁשָא אֵ לָא מֵּדֵ ם ּדנָפֵק מֵ ן‬
‫ּפּומָ א הַו הּו מ ַסי ֵב לבַרנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:12‬הָיּדֵ ין‬
‫ָאמרין לֵה יָדַ ע‬ ‫קרבו ּתַ למִ ידַ והי ו ִ‬ ‫ֵ‬
‫פריׁשֵ א ּדַ ׁשמַעו מֵלתָ א‬ ‫ַאנּת ּדַ ִ‬
‫הָדֵ א אֵתּכׁשֵלו‬
‫‪ - Matthew 15:13‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר להּון ּכֻל נֵצּבתָ א‬
‫ַאידָ א ּדלָא נַצּבָה ָאבי ּדבַׁשמַ י ָא‬
‫ּתֵ תעקַ ר ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 15:14‬שבּוקו‬
‫להּון סמַ י ָא אֵנּון נָגּודֵ א ּדַ סמַ י ָא‬
‫סַמי ָא ּדֵ ין לסַמי ָא אֵ ן נֵדּבַר‬
‫ּתריהּון ּבגּומָ צָא נָפלִין ‪.‬‬ ‫ַ‬
‫‪ - Matthew 15:15‬וַענָא‬
‫ׁשֵמעּון ּכאִ פָא וֵאמַ ר לֵה מָ רי‬
‫ּפַׁשֵ ק לַן מַתלָא ָהנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:16‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון עדַ מָ א להָׁשָ א ָאפ‬
‫ַאנּתּון לָא מֵסּתַ ּכלִין אנּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:17‬לָא י ָדעִין‬
‫אנּתּון ּדמֵּדֵ ם ּדעָאֵל לפּומָ א‬
‫לכַרסָא הּו ָאזֵל ומֵ ן ּתַ מָן‬
‫ּבתַ דּכִיתָ א מֵׁשּתדֵ א לבַר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:18‬מֵּדֵ ם ּדֵ ין‬

‫‪66‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדמֵ ן ּפּומָ א נָפֵק מֵ ן ֵלּבָא נָפֵק‬
‫והּויּו מ ַסי ֵב לֵה לבַרנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:19‬מֵ ן ֵלּבָא‬
‫הּו ּגֵיר נָפקָ ן מַ חׁשבָתָ א ּבִיׁשָתָ א‬
‫ַורא קֵ טלָא זָניּותָ א ַּגנָבּותָ א‬ ‫ּג ָ‬
‫ׁשּוקרא ּגּוּדָ פָא ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫סָהּדּות‬
‫‪ָ - Matthew 15:20‬הלֵין אֵ נֵין‬
‫ּדַ מסַיבָן לבַרנָׁשָ א אֵ ן אנָׁש ּדֵ ין‬
‫נֵלעַס ּכַד לָא מׁשָ גָן אִ ידַ והי לָא‬
‫מֵ סּתַ י ַב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:21‬וַנפַק מֵ ן‬
‫ּתַ מָ ן י ֵׁשּוע וֵאתָ א לַתחּומָ א ּדצּור‬
‫וַדצַיּדָ ן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:22‬והָא‬
‫ַאנּתתָ א ּכנַענָיּתָ א מֵ ן ּתחּומֵ א‬
‫ָאמרא‬
‫הָנּון נֵפקַת ּכַד קָעי ָא ו ָ‬
‫ּברה ּדדַ וִיד‬ ‫אֵתרחַם עלַי מָ רי ֵ‬ ‫ַ‬
‫ברא מֵן‬ ‫ּברתי ּבִיׁשָ אי ִת מֵּתּדַ ָ‬ ‫ַ‬
‫ׁשאִדָ א‬
‫‪ - Matthew 15:23‬הּו ּדֵ ין לָא‬
‫ַקרבו ּתַ למִ ידַ והי‬ ‫ּפַני ָה ּפֵתגָמָ א ו ֵ‬
‫ׁשריה ּדקָעי ָא‬ ‫ָאמרין ִ‬ ‫ּבעַו מֵ נֵה ו ִ‬
‫ָתרן ‪.‬‬ ‫ּב ַ‬
‫‪ - Matthew 15:24‬הּו ּדֵ ין‬
‫ּדרת‬ ‫ענָא וֵאמַ ר להּון לָא אֵׁשּתַ ֵ‬
‫אֵ לָא לוָת עֵרּבֵא ּדַ טעַו מֵן ּבֵית‬
‫יסרי ֵל ‪.‬‬
‫אִ ָ‬
‫‪ - Matthew 15:25‬הִי ּדֵ ין‬
‫ֵאמרת מָ רי‬‫אֵתָ ת סֵגּדַ ת לֵה ו ַ‬
‫עַּדַ ַריני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:26‬אֵמַ ר לָה‬
‫לָא ׁשַ ּפִיר למֵ סַב לַחמָ א ּדַ בנַי ָא‬
‫וַלמַ רמָ יּו לכַלּבֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:27‬הִי ּדֵ ין‬
‫אֵמרת אִ ין מָ רי ָאפ ּכַלּבֵא ָאכלִין‬ ‫ַ‬
‫ָתּורא‬
‫מֵ ן ּפַרּתּותֵ א ּדנָפלִין מֵ ן ּפ ֵ‬
‫ּדמָ ַריהּון וחָאֵ ין ‪.‬‬

‫‪67‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 15:28‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לָה יֵׁשּוע ָאו ַאנּתתָ א ַרּבָא‬
‫הי הַימָ נּותֵ כי נֵהוֵא לֵכי ַאיכ‬
‫ּדצָבי ָא ַאנּתי וֵאתַ אסי ַת ּבַרתָ ה‬
‫מֵ ן הָי ׁשָעתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:29‬וׁשַ נִי מֵ ן‬
‫ּתַ מָ ן י ֵׁשּוע וֵאתָ א עַל ּגֵנב י ַמָא‬
‫לטּורא וִיתֵ ב‬
‫ָ‬ ‫ּדַ גלִילָא וַסלֵק‬
‫ּתַ מָ ן ‪.‬‬
‫ַקרבו‬ ‫‪ - Matthew 15:30‬ו ֵ‬
‫לוָתֵ ה ּכֵנׁשֵ א ַס ִּגי ֵאא ּדאִ ית הוַו‬
‫ִירא וַסמַ י ָא וחַרׁשֵ א‬ ‫עַמהּון חג ֵ‬
‫ַאחרנֵא ַס ִּגי ֵאא וַארמִיו‬ ‫וַפׁשִ יגֵא ו ָ‬
‫אֵ נּון לוָת ֵרגלַוהי ּדי ֵׁשּוע וַאסִי‬
‫אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 15:31‬איכ‬
‫ּדנֵּתּדַ מרּון ּכֵנׁשֵ א הָנּון ּד ָחזֵין‬
‫חַרׁשֵ א ּדַ ממַללִין וַפׁשִ יגֵא‬
‫ִירא ּדַ מהַלכִין‬ ‫ּדמֵתחַלמִ ין וַחג ֵ‬
‫וַסמַ י ָא ּד ָחזֵין וׁשַ ּבַחו לַא ָלהָא‬
‫יסרי ֵל ‪.‬‬
‫ּדִ ָ‬
‫‪ - Matthew 15:32‬הּו ּדֵ ין‬
‫קרא לתַ למִ ידַ והי וֵאמַ ר‬ ‫יֵׁשּוע ָ‬
‫מֵתרחַם אנָא עַל ּכֵנׁשָא‬ ‫להּון ַ‬
‫ָהנָא ּדהָא ּתלָתָ א יַומִ ין קַ וִיו לוָתי‬
‫ולַיּת להּון מָ א ּדנֵאכלּון‬
‫אׁשרא אֵ נּון ּכַד צָימִ ין לָא‬‫ודֵ ֵ‬
‫ָצבֵא אנָא ּדַ למָ א נעּופּון ּבֻאורחָא‬
‫‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫‪ִ - Matthew 15:33‬‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ַאימֵ ּכָא לַן ּבחּורּבָא‬
‫לַחמָא ּדַ נ ַסּבַע ּכֵנׁשָ א ָהנָא ֻּכלֵה ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 15:34‬אמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע ּכמָא לַחמִ ין אִ ית לכּון‬
‫ָאמרין לֵה ׁשַבעָא וקַ לִיל נּונֵא‬ ‫ִ‬
‫ּדַ קּדקֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:35‬וַפקַד‬
‫לכֵנׁשֵ א ּדנֵסּתַ מּכּון עַל ַארעָא ‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 15:36‬וַׁשקַל‬
‫ל ָהלֵין ׁשַבעָא לַחמִין וַלנּונֵא‬
‫וׁשַ ּבַח וַקצָא וי ַהב לתַ למִידַ והי‬
‫ותַ למִ ידֵ א י ַהבו לכֵנׁשֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 15:37‬וֵאכַלו‬
‫ּכֻלהּון וַסבַעו וַׁשקַלו ּתַ וּתָ ֵרא‬
‫סּפרידִ ין ‪.‬‬
‫ּדַ ק ָצי ֵא מלֵא ׁשַבעָא אֵ ִ‬
‫‪ - Matthew 15:38‬הָנּון ּדֵ ין‬
‫ּדֵ אכַלו ָהוֵין הוַו ַארּבעָא ַאלפִין‬
‫ַברא סטַר מֵן נֵׁשֵ א וַט ָלי ֵא ‪.‬‬ ‫ּג ֵ‬
‫ׁשרא‬‫‪ - Matthew 15:39‬וכַד ָ‬
‫לכֵנׁשֵ א סלֵק לֵאלפָא וֵאתָ א‬
‫לַתחּומָ א ּדמַ גּדּו ‪.‬‬
‫‪Capítulo 16 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫ַקרבו‬ ‫‪ - Matthew 16:1‬ו ֵ‬
‫ּפריׁשֵ א וזַּדּוקָ י ֵא מנַסֵין לֵה‬ ‫ִ‬
‫וׁשָ אלִין לֵה ָאתָ א מֵ ן ׁשמַ י ָא‬
‫ּדַ נ ַחוֵא אֵנּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:2‬הּו ּדֵ ין ענָא‬
‫וֵאמַ ר להּון מָ א ּדַ הוָא ַרמׁשָ א‬
‫ָאמרין אנּתּון צַחוָא הּו סֵמקַת‬ ‫ִ‬
‫ּגֵיר ׁשמַ י ָא‬
‫ַפרא‬ ‫‪ - Matthew 16:3‬וַבצ ָ‬
‫ָאמרין אנּתּון יַומָ נָא סַתוָא הּו‬ ‫ִ‬
‫יראי ִת‬ ‫סֵמקַת ּגֵיר ׁשמַ י ָא ּכמִ ָ‬
‫נָסּבַי ּבַאּפֵא ּפַרצּוּפָא ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫יָדעִין אנּתּון ּדתֵ בקּון ָאתוָתָ א‬
‫ּדזַבנָא ָהנָא לָא י ָדעִין אנּתּון‬
‫ּדתֵ פרׁשּון ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 16:4‬שַ רּבתָ א‬
‫ּבִיׁשּתָ א וגַי ָרתָ א ָאתָ א ּבָעי ָא‬
‫וָאתָ א לָא מֵתי ַהבָא לָה אֵ לָא‬
‫ָאתֵ ה ּדי ַונָן נ ִבי ָא וַׁשבַק אֵ נּון‬
‫וֵאזַל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:5‬וכַד אֵתַ ו‬
‫ֵברא טעַו ּדנֵסבּון‬ ‫ּתַ למִ ידַ והי לע ָ‬

‫‪69‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫עַמהּון לַחמָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:6‬הּו ּדֵ ין אֵמַ ר‬
‫חמִירא‬
‫ָ‬ ‫להּון חזַו אֵזּדַ הרו מֵן‬
‫פריׁשֵ א וַדזַּדּוקָ י ֵא ‪.‬‬ ‫ּדַ ִ‬
‫‪ - Matthew 16:7‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫ָאמרין‬‫מֵתרעֵין הוַו ּבנַפׁשהּון ו ִ‬ ‫ַ‬
‫ּדלַחמָ א לָא נסַבו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:8‬יֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫יִדַ ע וֵאמַ ר להּון מָ נָא מֵתחַׁשבִין‬
‫זעּורי הַימָנּותָ א‬ ‫ַ‬ ‫אנּתּון ּבנַפׁשכּון‬
‫ּדלַחמָ א לָא ׁשקַלּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:9‬לָא עדַ מָ א‬
‫להָׁשָ א אֵ סּתַ ּכַלּתּון לָא עָהּדִ ין‬
‫אנּתּון להָנּון חַמׁשָ א לַחמִ ין‬
‫ּדחַמׁשָ א ַאלפִין וַכמָ א קּופִינִין‬
‫ׁשקַלּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:10‬ולָא להָנּון‬
‫ׁשַבעָא לַחמִ ין ּדַ ארּבעָא ַאלפִין‬
‫סּפרידִ ין ׁשקַלּתּון ‪.‬‬ ‫וַכמָ א אֵ ִ‬
‫‪ַ - Matthew 16:11‬איּכַן לָא‬
‫אֵ סּתַ ּכַלּתּון ּדלָא הוָא עַל לַחמָא‬
‫אֵמרת לכּון אֵ לָא ּדתֵ זּדַ הרּון מֵ ן‬ ‫ֵ‬
‫פריׁשֵ א וַדזַּדּוקָ י ֵא ‪.‬‬ ‫חמִירא ּדַ ִ‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 16:12‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵ סּתַ ּכַלו ּדלָא אֵמַ ר ּדנֵזּדַ הרּון מֵ ן‬
‫חמִירא ּדלַחמָ א אֵ לָא מֵ ן יּול ָּפנָא‬ ‫ָ‬
‫פריׁשֵ א וַדזַּדּוקָ י ֵא ‪.‬‬ ‫ּדַ ִ‬
‫‪ּ - Matthew 16:13‬כַד ּדֵ ין‬
‫ַאתרא‬
‫אֵתָ א י ֵׁשּוע ל ָ‬
‫ּדקֵ ס ִַריַא‌דפִילִיּפָוס מׁשַ אֵל הוָא‬
‫ָאמרין‬
‫לתַ למִ ידַ והי וָאמַ ר מַ נּו ִ‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫עלַי אנָׁשָ א ּדאִיתַ י ֵ‬
‫‪ - Matthew 16:14‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫אמרין יּו ַחנָן‬ ‫אֵמַ רו אִית ּדָ ִ‬
‫אחרנֵא ּדֵ ין אֵ ִלי ָא‬ ‫מַעמדָ נָא ָ‬
‫ַאחרנֵא אֵ ַרמי ָא ַאו חַד מֵן‬ ‫ו ָ‬
‫נ ִבי ֵא ‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ָ - Matthew 16:15‬אמַ ר להּון‬
‫ָאמרין אנּתּון‬‫ַאנּתּון ּדֵ ין מַנּו ִ‬
‫ּדאִ יתַ י ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:16‬ענָא‬
‫ׁשֵמעּון ּכאִ פָא וֵאמַ ר ַאנּת הּו‬
‫ּברה ּדַ א ָלהָא ַחי ָא ‪.‬‬‫מׁשִ יחָא ֵ‬
‫‪ - Matthew 16:17‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר לֵה טּובַיּכ ׁשֵמעּון‬
‫ֵסרא וַדמָ א לָא‬ ‫ּברה‌ּדי ַונָא ּדב ָ‬ ‫ֵ‬
‫ּגלָא לָכ אֵ לָא ָאבי ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 16:18‬אפ אֵ נָא‬
‫ָאמַ ר אנָא לָכ ּדַ אנּת הּו ּכאִ פָא‬
‫ועַל הָדֵ א ּכאִ פָא אֵבנֵיה לעִּדּתי‬
‫ותַ רעֵא ּדַ ׁשיּול לָא נֵחסנּונָה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:19‬לָכ אֵּתֵ ל‬
‫קלִידֵ א ּדמַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא וכֻל‬
‫מֵּדֵ ם ּדתֵ אסּור ּבַארעָא נֵהוֵא‬
‫ׁשרא‬ ‫ַאסִיר ּבַׁשמַ י ָא ומֵּדֵ ם ּדתֵ ֵ‬
‫ׁשרא ּבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫ּבַארעָא נֵהוֵא ֵ‬
‫‪ - Matthew 16:20‬הָיּדֵ ין ּפַקֵד‬
‫לתַ למִ ידַ והי ּדַ לאנָׁש לָא נאִמרּון‬
‫ּדהּויּו מׁשִ יחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:21‬ומֵ ן הָיּדֵ ין‬
‫ׁשַ ִרי י ֵׁשּוע לַמ ַחוָיּו לתַ למִ ידַ והי‬
‫ֻאורׁשלֵם‬ ‫ּדַ עתִ יד הּו ּדנאִ זַל ל ִ‬
‫ו ַסּגִי נֵחַׁש מֵ ן קַׁשִ יׁשֵ א ומֵ ן ַרּבַי‬
‫ָפרא ונֵתקטֵל וַלי ַומָ א‬ ‫ּכָהנֵא וס ֵ‬
‫ּדַ תלָתָ א נקּום ‪.‬‬
‫ברה‬ ‫‪ - Matthew 16:22‬ודַ ֵ‬
‫ּכאִ פָא וׁשַ ִרי למֵ כָאא ּבֵה וֵאמַ ר‬
‫חָס לָכ מָ רי ּדתֵ הוֵא לָכ הָדֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:23‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵתּפנִי וֵאמַ ר לכאִ פָא זֵל לָכ‬
‫לבֵסּתַ רי ָס ָטנָא ּתּוקַלּתָ א ַאנּת לִי‬
‫מֵתרעֵא ַאנּת ּדַ א ָלהָא אֵ לָא‬ ‫ּדלָא ַ‬
‫ּדַ בנַי אנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:24‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר י ֵׁשּוע לתַ למִ ידַ והי מַן ּד ָצבֵא‬
‫‪71‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדנאִתֵ א ּבָתַ רי נֵכּפּור ּבנַפׁשֵה‬
‫ונֵׁשקּול זקִ יפֵה ונאִתֵ א ּבָתַ רי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:25‬מַ ן ּד ָצבֵא‬
‫ּגֵיר ּדנַחֵא נַפׁשֵה נַוּבדִ יה ומַ ן‬
‫ּדנַוּבֵד נַפׁשֵה מֵ ֻטלָתי נֵׁשּכחִיה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:26‬מָ נָא ּגֵיר‬
‫מֵת ַהנֵא ּבַרנָׁשָ א אֵ ן ֻּכלֵה עָלמָא‬
‫נֵקנֵא ונַפׁשֵה נֵחסַר ַאו מָ נָא נֵּתֵ ל‬
‫ּבַרנָׁשָ א ּתַ חלּופָא ּדנַפׁשֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 16:27‬עתִ יד הּו‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ּדנאִתֵ א‬
‫ּגֵיר ֵ‬
‫ּבתֵ ׁשּבּוחּתָ א ּדַ אבּוהי עַם‬
‫מַ לַאכַוהי קַּדִ יׁשֵ א והָיּדֵ ין נֵפרּוע‬
‫לאנָׁש אנָׁש ַאיכ עבָדַ והי ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 16:28‬אמִין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדאִ ית אנָׁשָ א ּדקָימִ ין‬
‫ּתנָן ּדלָא נֵטעמּון מַוּתָ א עדַ מָ א‬
‫ַברה ּדאנָׁשָ א ּדָ אתֵ א‬‫ּדנֵחזּון ל ֵ‬
‫ּבמַלּכּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪Capítulo 17 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 17:1‬ובָתַ ר ׁשּתָ א‬
‫יַומִ ין ּדבַר יֵׁשּוע לכאִ פָא‬
‫וַלי ַעקּוב וַליּו ַחנָן ַאחּוהי וַאסֵק‬
‫לטּורא ָרמָ א ּבַלחּודַ יהּון ‪.‬‬‫ָ‬ ‫אֵ נּון‬
‫‪ - Matthew 17:2‬וֵאׁשּתַ חלַפ‬
‫יֵׁשּוע קדָ מַיהּון וַנהַר ּפַרצּוּפֵה‬
‫ַאיכ ׁשֵמׁשָ א נַחּתַ והי ּדֵ ין חוַרו‬
‫נּוהרא ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ַאיכ‬
‫‪ - Matthew 17:3‬וֵאתחזִיו‬
‫להּון מּוׁשֵ א וֵא ִלי ָא ּכַד ממַללִין‬
‫עַמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:4‬ענָא ּדֵ ין‬
‫ּכאִ פָא וֵאמַ ר לי ֵׁשּוע מָ רי ׁשַ ּפִיר‬
‫הּו לַן ּדַ תנָן נֵהוֵא וֵאן ָצבֵא ַאנּת‬
‫נֵעּבֵד ּתנָן ּתלָת מַ טלִין חדָ א לָכ‬
‫וַחדָ א למּוׁשֵ א וַחדָ א לֵא ִלי ָא ‪.‬‬

‫‪72‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 17:5‬ועַד הּו‬
‫ממַ לֵל הָא ענָנָא נַהִירּתָ א ַאטלַת‬
‫עלַיהּון וקָ לָא הוָא מֵ ן ענָנָא‬
‫ּדָ אמַ ר ָהנַו ּבֵרי ַחּבִיבָא ּדבֵה‬
‫אֵ צטבִית לֵה ׁשמַעו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:6‬וכַד ׁשמַעו‬
‫ּתַ למִ ידֵ א נפַלו עַל אַ ּפַיהּון וַדחֵלו‬
‫טָב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:7‬וֵאתקַ ַרב‬
‫ַקרב להּון וֵאמַ ר‬ ‫לוָתהּון יֵׁשּוע ו ֵ‬
‫קּומו לָא ּתֵ דחלּון ‪.‬‬
‫ַארימו‬ ‫‪ - Matthew 17:8‬ו ִ‬
‫עַינַיהּון וַלאנָׁש לָא חזַו אֵ לָא אֵ ן‬
‫לי ֵׁשּוע ּבַלחּודַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:9‬וכַד נָחּתִ ין‬
‫טּורא ּפַקֵד אֵנּון יֵׁשּוע וֵאמַ ר‬ ‫מֵ ן ָ‬
‫להּון לעִין אנָׁש לָא ּתאִמרּון‬
‫ּברה‬ ‫חֵזוָא ָהנָא עדַ מָ א ּדַ נקּום ֵ‬
‫ּדאנָׁשָ א מֵ ן מִ יתֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:10‬וׁשַ אלּוהי‬
‫ָאמרין לֵה מָ נָא ָהכִיל‬ ‫ּתַ למִ ידַ והי ו ִ‬
‫ָאמרין ּדֵ א ִלי ָא ָולֵא‬
‫ָפרא ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ּדנאִתֵ א לּוקדַ ם ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:11‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר אֵ ִלי ָא ָאתֵ א לּוקדַ ם ּדכֻל‬
‫מֵּדֵ ם נׁשַ לֵם ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 17:12‬אמַ ר אנָא‬
‫לכּון ּדֵ ין ּדהָא אֵ ִלי ָא אֵתָ א ולָא‬
‫יַדעּוהי וַעבַדו ּבֵה ּכֻל מָ א ּדַ צבַו‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א עתִ יד‬ ‫ָה ַכנָא ָאפ ֵ‬
‫ּדנֵחַׁש מֵנהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:13‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵ סּתַ ּכַלו ּתַ למִ ידֵ א ּדעַל יּו ַחנָן‬
‫מַעמדָ נָא אֵמַ ר להּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:14‬וכַד אֵתַ ו‬
‫ַברכ‬‫ַברא ו ֵ‬ ‫קרב לֵה ּג ָ‬ ‫לוָת ּכֵנׁשָ א ֵ‬
‫עַל ּבּורּכַוהי ‪.‬‬

‫‪73‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 17:15‬וֵאמַ ר לֵה‬
‫אֵתרחַם עלַי ּבֵרי ּדאִ ית לֵה‬ ‫מָ רי ַ‬
‫ּבַר אֵ ּג ָָרא ובִיׁשָ אי ִת עבִיד ּכמָא‬
‫ּבנּורא נָפֵל וַכמָ א‬‫ָ‬ ‫ּגֵיר זַבנִין‬
‫זַבנִין ּבמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:16‬וקַ ֵרבתֵ ה‬
‫לתַ למִ ידַ יּכ ולָא אֵׁשּכַחו‬
‫למַ אסָיּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:17‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר אּון ׁשַ רּבתָ א ּדלָא מהַימנָא‬
‫וַמעַקַלּתָ א עדַ מָ א לֵאמַתי אֵהוֵא‬
‫עַמכּון וַעדַ מָ א לֵאמַתי אֵ סַיּבַרכּון‬
‫ַאיּתָ יהי לִי לכָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:18‬וַכָאא ּבֵה‬
‫יֵׁשּוע וַנפַק מֵ נֵה ׁשאִדָ א וֵאתַ אסִי‬
‫טַלי ָא מֵ ן הָי ׁשָעתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:19‬הָיּדֵ ין‬
‫קרבו ּתַ למִ ידֵ א לוָת י ֵׁשּוע‬ ‫ֵ‬
‫ּבַלחּודַ והי וֵאמַ רו לֵה למָ נָא חנַן‬
‫לָא אֵׁשּכַחן למַ אסָיּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 17:20‬אמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע מֵ טֻל לָא הַימָ נּותכּון ַאמִ ין‬
‫ּגֵיר ָאמַ ר אנָא לכּון ּדֵ אן ּתֵ הוֵא‬
‫ּפרּדּתָ א‬
‫ּבכּון הַימָנּותָ א ַאיכ ֵ‬
‫לטּורא ָהנָא‬ ‫ָ‬ ‫ּדחַרּדלָא ּתאִמרּון‬
‫ּדׁשַ נָא מֵ ּכָא וַנׁשַ נֵא ומֵּדֵ ם לָא‬
‫נֵחסַנכּון ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 17:21‬הנָא ּדֵ ין‬
‫ּגֵנסָא לָא נָפֵק אֵ לָא ּבצַומָ א‬
‫ובַצלּותָ א ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 17:22‬כַד‬
‫מֵתהַּפכִין ּדֵ ין ּבַגלִילָא אֵמַ ר להּון‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫יֵׁשּוע עתִ יד הּו ֵ‬
‫ּדנֵׁשּתלֵם ּבאִ ידַ י ּבנַי אנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪- Matthew 17:23‬‬
‫ונֵקטלּונָיהי וַלי ַומָ א ּדַ תלָתָ א‬
‫נקּום וכֵרי ַת להּון טָב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 17:24‬וכַד אֵתַ ו‬
‫‪74‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫קרבו הָנּון ּדנָסּבִין‬ ‫לַכפַרנַחּום ֵ‬
‫ּתרין זּוזִין ּדַ כסֵפ ִרׁשָ א‬‫ּתרין ֵ‬‫ֵ‬
‫לוָת ּכאִ פָא וֵאמַ רו לֵה ַרּבכּון לָא‬
‫ּתרין זּוזַוהי ‪.‬‬
‫יָהֵב ֵ‬
‫‪ָ - Matthew 17:25‬אמַ ר להּון‬
‫אִ ין וכַד עַל ּכאִ פָא לבַיּתָ א קַּדמֵה‬
‫יֵׁשּוע וֵאמַ ר לֵה מָ נָא מֵתחזֵא לָכ‬
‫ׁשֵמעּון מַלּכֵיה ּדַ ארעָא מֵן מַ ן‬
‫נָסּבִין מַכסָא וַכסֵפ ִרׁשָ א מֵן‬
‫נּוכרי ֵא ‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ּבנַיהּון ַאו מֵ ן‬
‫‪ָ - Matthew 17:26‬אמַ ר לֵה‬
‫נּוכרי ֵא ָאמַ ר לֵה‬
‫ָ‬ ‫ׁשֵמעּון מֵן‬
‫יֵׁשּוע מָדֵ ין ּבנַי חאִ ֵרא אֵ נּון ּבנַי ָא‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 17:27‬דלָא ּדֵ ין‬
‫נַכׁשֵל אֵ נּון זֵל לי ַמָא וַארמָא‬
‫ּבַלּועָא ונּונָא קַדמָ י ָא ּד ָסלֵק ּפתַ ח‬
‫ּפּומֵה ותֵ ׁשּכַח אֵ סּתִ ָרא הָי סַב‬
‫והַב ח ָלפַי וַח ָלפַיּכ ‪.‬‬
‫‪Capítulo 18 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 18:1‬בהָי ׁשָעתָ א‬
‫קרבו ּתַ למִ ידֵ א לוָת י ֵׁשּוע‬ ‫ֵ‬
‫ָאמרין מַ נּו ּכַי ַרב ּבמַלּכּותָ א‬ ‫ו ִ‬
‫ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫ַקרא י ֵׁשּוע‬ ‫‪ - Matthew 18:2‬ו ָ‬
‫טַלי ָא וַאקִ ימֵה ּבַינָתהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:3‬וֵאמַ ר ַאמִ ין‬
‫ָאמַ רנָא לכּון ּדֵ אלָא ּתֵ תהַפּכּון‬
‫ותֵ הוּון ַאיכ ט ָלי ֵא לָא ּתֵ עלּון‬
‫למַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:4‬מַן ָהכִיל‬
‫ּדַ ממַ ּכֵכ נַפׁשֵה ַאיכ ָהנָא טַלי ָא הּו‬
‫נֵהוֵא ַרב ּבמַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:5‬ומַ ן ּדַ נקַ ּבֵל‬
‫ַאיכ טַלי ָא ָהנָא ּבׁשֵמי לִי‬
‫מקַ ּבֵל ‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 18:6‬וכֻל ּדנַכׁשֵל‬
‫זעּורא ּדַ מהַימנִין‬ ‫ֵ‬ ‫לחַד מֵ ן ָהלֵין‬
‫ּבִי ּפַקָ ח הוָא לֵה ּדתֵ הוֵא ּתַ לי ָא‬
‫ַורה וַמ ַטּבַע‬ ‫ַרחי ָא ּדַ חמָ ָרא ּבצ ֵ‬
‫ּבעּומקַוהי ּדי ַמָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:7‬וָי לעָלמָ א‬
‫מֵ ן מַכׁשּולֵא ַאנַנקאִ ּגֵיר ּדנאִתּון‬
‫ַברא ּדבאִ ידֵ ה‬ ‫מַכׁשּולֵא וָי ּדֵ ין לג ָ‬
‫נאִתּון מַכׁשּולֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:8‬אֵ ן ּדֵ ין‬
‫אִ ידָ כ ַאו ֵרגלָכ מַכׁשלָא לָכ‬
‫ּפסּוקֵיה וַׁשדִ יה מֵ נָכ טָב הּו לָכ‬
‫ּדתֵ עּול ל ַחי ֵא ּכַד חגִיס ַאנּת ַאו‬
‫ּכַד ּפׁשִ יג ולָא ּכַד אִית לָכ ּתַ רּתֵ ין‬
‫אִ ידִ ין ַאו ּתַ רּתֵ ין ֵרגלִין ּתֵ ּפֵל‬
‫ּבנּורא ּדַ ל ָעלַם ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 18:9‬וֵאן הּו‬
‫ּדעַינָכ מַכׁשלָא לָכ חצִיה וַׁשדִ יה‬
‫מֵ נָכ טָב הּו לָכ ּדבַחדָ א עַינָא‬
‫ּתֵ עּול ל ַחי ֵא ולָא ּכַד אִית לָכ‬
‫ּדנּורא‬
‫ּתַ רּתֵ ין עַינִין ּתֵ ּפֵל ּבגִ ַהנָא ָ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:10‬חזַו לָא‬
‫זעּורא‬
‫ֵ‬ ‫ּתֵ בסּון עַל חַד מֵן ָהלֵין‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּגֵיר ּדמַ לַאכַיהּון‬
‫ּבַׁשמַ י ָא ּבכֻלזבַן ָחזֵין ּפַרצּוּפֵה‬
‫ּדָ אבי ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:11‬אֵתָ א ּגֵיר‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ּדנַחֵא מֵּדֵ ם ּדַ אּבִיד‬ ‫ֵ‬
‫הוָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:12‬מָ נָא‬
‫מֵתחזֵא לכּון אֵ ן נֵהוּון לאנָׁש‬
‫מָאא עֵרּבִין ונֵטעֵא חַד מֵ נהּון‬
‫ּבטּורא‬
‫ָ‬ ‫לָא ׁשָ בֵק ּתֵ ׁשעִין ותֵ ׁשעָא‬
‫וָאזֵל ָּבעֵא להַו ּדַ טעָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:13‬וֵאן‬
‫נֵׁשּכחֵה ַאמִ ין ָאמַ רנָא לכּון‬
‫ּדחָדֵ א ּבֵה יַּתִ יר מֵ ן ּתֵ ׁשעִין‬
‫‪76‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ותֵ ׁשעָא ּדלָא טעַו ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 18:14‬ה ַכנָא לַיּת‬
‫צֵביָנָא קדָ ם ַאבּוכּון ּדבַׁשמַ י ָא‬
‫זעּורא ָהלֵין ‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫ּדנאִ בַד חַד מֵן‬
‫‪ - Matthew 18:15‬אֵן ּדֵ ין‬
‫ַאסּכֵל ּבָכ ַאחּוכ זֵל אַ ֵּכסָיהי‬
‫ּבַינַיּכ ולֵה ּבַלחּוד אֵן ׁשַמעָכ‬
‫יִתַ רּת ַאחּוכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:16‬וֵאלָא‬
‫ּתרין‬
‫ׁשַמעָכ ּדבַר עַמָכ חַד ַאו ֵ‬
‫ּתרין ַאו ּתלָתָ א סָהּדִ ין‬ ‫ּדעַל ּפּום ֵ‬
‫ּתקּום ּכֻל מֵ לָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:17‬אֵן ּדֵ ין ָאפ‬
‫לָא להָנּון נֵׁשמַע אֵמַ ר לעִּדּתָ א‬
‫אֵ ן ּדֵ ין ָאפ לָא לעִּדּתָ א נֵׁשמַע‬
‫נֵהוֵא לָכ ַאיכ מָכסָא וַאיכ‬
‫חַנפָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:18‬וַאמִ ין‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדכֻל מָ א‬
‫ּדתֵ אסרּון ּבַארעָא נֵהוֵא ַאסִיר‬
‫ּבַׁשמַ י ָא ומֵּדֵ ם ּדתֵ ׁשרּון ּבַארעָא‬
‫ׁשרא ּבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬‫נֵהוֵא ֵ‬
‫‪ּ - Matthew 18:19‬תּוב‬
‫ּתרין מֵנכּון‬ ‫ָאמַ רנָא לכּון ּדֵ אן ֵ‬
‫נֵׁשּתוּון ּבַארעָא עַל ּכֻל צבּו‬
‫ּדנֵׁשֵ אלּון נֵהוֵא להּון מֵ ן לוָת‬
‫ָאבי ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 18:20‬איּכָא ּגֵיר‬
‫תרין ַאו ּתלָתָ א ּכנִיׁשִ ין ּבׁשֵמי‬ ‫ּדַ ֵ‬
‫ּתַ מָ ן אֵ נָא ּבַינָתהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:21‬הָיּדֵ ין‬
‫קרב לוָתֵ ה ּכאִ פָא וֵאמַ ר מָ רי‬ ‫ֵ‬
‫ּכמָ א זַבנִין אֵן נַסּכֵל ּבִי ָאחי‬
‫אֵׁשּבּוק לֵה עדַ מָ א לַׁשבַע זַבנִין ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 18:22‬אמַ ר לֵה‬
‫יֵׁשּוע לָא ָאמַ ר אנָא לָכ עדַ מָ א‬
‫לַׁשבַע אֵ לָא עדַ מָ א לׁשַבעִין‬
‫זַבנִין ׁשבַע ׁשבַע ‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 18:23‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫אֵּתּדַ מי ַת מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫ַברא מַלּכָא ּדַ צבָא ּדנֵסַב‬ ‫לג ָ‬
‫חּוׁש ָּבנָא מֵ ן עַבּדַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:24‬וכַד ׁשַ ִרי‬
‫למֵ סַב קַ ֵרבו לֵה חַד ּד ַחי ָב ֵרּבּו‬
‫ַּכרין ‪.‬‬
‫ּכ ִ‬
‫‪ - Matthew 18:25‬וכַד לַיּת‬
‫למֵפרע ּפקַד מָ ֵרה ּדנֵזּדַ ּבַן הּו‬ ‫ַ‬ ‫לֵה‬
‫וַאנּתתֵ ה וַבנַוהי וכֻל מֵּדֵ ם ּדאִית‬
‫לֵה ונֵפרּוע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:26‬וַנפַל הַו‬
‫עַבּדָ א סגֵד לֵה וֵאמַ ר מָ רי אַ ּגַר‬
‫עלַי רּוחָא וכֻל מֵּדֵ ם ּפ ַָרע אנָא‬
‫לָכ ‪.‬‬
‫ֵאתרחַם‬ ‫‪ - Matthew 18:27‬ו ַ‬
‫ַׁשריהי‬
‫מָ ֵרה ּדעַבּדָ א הַו ו ָ‬
‫וחַוּבתֵ ה ׁשבַק לֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:28‬נפַק ּדֵ ין‬
‫עַבּדָ א הַו וֵאׁשּכַח לחַד מֵ ן ּכנַוָתֵ ה‬
‫ּד ַחי ָב הוָא לֵה ּדִ ינ ֵָרא מָאא‬
‫וַאחּדֵ ה ו ָחנֵק הוָא לֵה וֵאמַ ר לֵה‬
‫הַב לִי מֵּדֵ ם ּד ַחי ָב ַאנּת לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:29‬וַנפַל הַו‬
‫ּכנָתֵ ה עַל ֵרגלַוהי ּבעָא מֵ נֵה‬
‫וֵאמַ ר לֵה אַ ּגַר עלַי רּוחָא ופ ַָרע‬
‫אנָא לָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:30‬הּו ּדֵ ין לָא‬
‫צבָא אֵ לָא אֵ זַל ַארמי ֵה ּבֵית‬
‫ִירא עדַ מָ א ּדנֵּתֵ ל לֵה מָ א‬ ‫ַאס ֵ‬
‫ּד ַחי ָב לֵה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 18:31‬כַד חזַו‬
‫ּדֵ ין ּכנַוָתהּון מֵּדֵ ם ּדַ הוָא ּכֵרי ַת‬
‫להּון טָב וֵאתַ ו ַאוּדַ עו למָ רהּון‬
‫ּכֻל ּדַ הוָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:32‬הָיּדֵ ין‬
‫קריהי מָ ֵרה וֵאמַ ר לֵה עַבּדָ א‬ ‫ָ‬
‫ּבִיׁשָ א הָי ֻּכלָה חַוּבתָ א ׁשֵבקֵת‬
‫‪78‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫לָכ ּדַ בעַיּת מֵ ני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:33‬לָא ָולֵא‬
‫הוָא לָכ ָאפ ַאנּת ּדַ תחּון לַכנָתָ כ‬
‫ַאי ַּכנָא ּדֵ אנָא חָנּתָ כ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 18:34‬וַרגֵז מָ ֵרה‬
‫וַאׁשלמֵה לַמנַּגדָ נֵא עדַ מָ א‬
‫ּדנֵפרּוע ּכֻל מֵּדֵ ם ּד ַחי ָב לֵה ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 18:35‬ה ַכנָא‬
‫נֵעּבֵד לכּון ָאבי ּדבַׁשמַ י ָא אֵ לָא‬
‫ּתֵ ׁשּבקּון אנָׁש לַאחּוהי מֵן לֵּבכּון‬
‫סַכלּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪Capítulo 19 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 19:1‬וַהוָא ּדכַד‬
‫ׁשַ לֵם יֵׁשּוע מֵ לֵא ָהלֵין ׁשקַל מֵ ן‬
‫ּגלִילָא וֵאתָ א לַתחּומָ א ּדִ יהּוד‬
‫ֵברא ּדיּורּדנָן ‪.‬‬‫לע ָ‬
‫ָתרה‬‫‪ - Matthew 19:2‬וֵאתַ ו ּב ֵ‬
‫ּכֵנׁשֵ א ַס ִּגי ֵאא וַאסִי אֵ נּון ּתַ מָ ן ‪.‬‬
‫ַקרבו‬‫‪ - Matthew 19:3‬ו ֵ‬
‫ּפריׁשֵ א וַמנַסֵין הוַו לֵה‬ ‫לוָתֵ ה ִ‬
‫ֵׁשרא‬‫ָאמרין אֵ ן ׁשַ לִיט לאנָׁש ּדנ ֵ‬ ‫ו ִ‬
‫ַאנּתתֵ ה ּבכֻל ֵעלָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:4‬הּו ּדֵ ין ענָא‬
‫קריּתּון ּדהַו‬‫וֵאמַ ר להּון לָא ַ‬
‫כרא ונֵקּבתָ א‬ ‫ּברׁשִ ית ּדֵ ָ‬‫ּדַ עבַד מֵ ן ִ‬
‫עבַד אֵנּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:5‬וֵאמַ ר מֵ טֻל‬
‫ַברא לַאבּוהי‬ ‫ָהנָא נֵׁשּבּוק ּג ָ‬
‫ולֵאמֵה ונֵקַפ לַאנּתתֵ ה ונֵהוּון‬
‫ּתריהּון חַד ּבסַר ‪.‬‬ ‫ַ‬
‫‪ - Matthew 19:6‬מָדֵ ין לָא‬
‫ּתרין אֵ לָא חַד ּפגַר מֵּדֵ ם‬ ‫הוַו ֵ‬
‫ָהכִיל ּדַ א ָלהָא זַוֵג ּבַרנָׁשָ א לָא‬
‫נפ ֵַרׁש ‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫‪ִ - Matthew 19:7‬‬
‫למָ נָא ָהכִיל מּוׁשֵ א ּפַקֵד ּדנֵּתֵ ל‬

‫‪79‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ֵׁשריה ‪.‬‬‫ּכתָ בָא ּדׁשּובקָ נָא ונ ִ‬
‫‪ָ - Matthew 19:8‬אמַ ר להּון‬
‫מּוׁשֵ א לּוקבַל קַׁשיּות לֵּבכּון‬
‫אַ ּפֵס לכּון ּדתֵ ׁשרּון נֵׁשַ יּכּון מֵ ן‬
‫ּברׁשִ ית ּדֵ ין לָא הוָא ָה ַכנָא ‪.‬‬ ‫ִ‬
‫‪ָ - Matthew 19:9‬אמַ ר אנָא‬
‫לכּון ּדֵ ין ּדמַ ן ּדׁשָ בֵק ַאנּתתֵ ה‬
‫אחרתָ א ּגַָאר‬ ‫ַורא ונָסֵב ִ‬ ‫ּדלָא ּג ָ‬
‫ומַ ן ּדנָסֵב ׁשבִיקּתָ א ּגַָאר ‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫‪ִ - Matthew 19:10‬‬
‫ּתַ למִ ידַ והי אֵ ן ָה ַכנָא אִ ית עֵד ָלי ָא‬
‫ַברא לַאנּתתָ א לָא ּפַקָ ח‬ ‫ּבַינַי ּג ָ‬
‫למֵ סַב ַאנּתתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:11‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון לָא ּכֻלנָׁש ָספֵק לָה‬
‫למֵלתָ א הָדֵ א אֵ לָא מַן ּדִ יהִיב‬
‫לֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:12‬אִית ּגֵיר‬
‫מהַימנֵא ּדמֵ ן ּכַרסָא ּדֵ אמהּון‬
‫אֵתִ ילֵדו ָה ַכנָא ואִ ית מהַימנֵא‬
‫ּדמֵ ן ּבנַינָׁשָא הוַו מהַימנֵא ואִית‬
‫מהַימנֵא ּדהֵנּון עבַדו נַפׁשהּון‬
‫מהַימנֵא מֵ טֻל מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫מַ ן ּדמֵׁשּכַח ּדנֵסּפַק נֵסּפַק ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:13‬הָיּדֵ ין‬
‫קַ ֵרבו לֵה ט ָלי ֵא ּדַ נסִים אִ ידֵ ה‬
‫עלַיהּון וַנ ַצלֵא ַוכַאו ּבהּון‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:14‬הּו ּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע אֵמַ ר להּון ׁשבּוקו ט ָלי ֵא‬
‫ָאתֵ ין לוָתי ולָא ּתֵ כלּון אֵ נּון‬
‫ּדדַ אילֵין ּגֵיר ּדַ איכ ָהלֵין אֵנּון‬
‫אִ יתֵ יה מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:15‬וסָם אִ ידֵ ה‬
‫עלַיהּון וֵאזַל מֵ ן ּתַ מָ ן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:16‬וֵאתָ א חַד‬
‫קרב וֵאמַ ר לֵה מַל ָפנָא ָטבָא מָ נָא‬ ‫ֵ‬
‫ּדטָב אֵעּבֵד ּדנֵהוּון לִי ַחי ֵא‬
‫‪80‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדַ ל ָעלַם ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:17‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לֵה מָ נָא קָ ֵרא ַאנּת לִי ָטבָא‬
‫לַיּת ָטבָא אֵ לָא אֵ ן חַד ַא ָלהָא אֵ ן‬
‫ּדֵ ין ָצבֵא ַאנּת ּדתֵ עּול ל ַחי ֵא טַר‬
‫ּפּוקּדָ נֵא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 19:18‬אמַ ר לֵה‬
‫ַאילֵין הּו ּדֵ ין י ֵׁשּוע אֵמַ ר לֵה‬
‫ּדלָא ּתֵ קטּול ולָא ּתגּור ולָא‬
‫ּתֵ גנּוב ולָא ּתֵ סהַד סָהּדּות‬
‫ׁשּוקרא ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 19:19‬וי ַקַר‬
‫לַאבּוכ ולֵאמָכ ותַ חֵב לקַ ִריבָכ‬
‫ַאיכ נַפׁשָכ ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 19:20‬אמַ ר לֵה‬
‫ֵטרת‬‫הַו עלַימָא ָהלֵין ּכֻלהֵין נ ֵ‬
‫אֵ נֵין מֵ ן טַליּותי מָ נָא חסִיר‬
‫אנָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 19:21‬אמַ ר לֵה‬
‫ּגמִירא‬
‫ָ‬ ‫יֵׁשּוע אֵ ן ָצבֵא ַאנּת‬
‫למֵהוָא זֵל זַּבֵן קֵ ניָנָכ והַב‬
‫למֵ ס ִּכנֵא ותֵ הוֵא לָכ סִימתָ א‬
‫ּבַׁשמַ י ָא ותָ א ּבָתַ רי ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 19:22‬שמַע ּדֵ ין‬
‫הַו עלַימָא מֵלתָ א הָדֵ א וֵאזַל ּכַד‬
‫ּכַרי ָא לֵה אִ ית הוָא לֵה ּגֵיר‬
‫קֵ ניָנָא ַס ִּגי ָאא‬
‫‪ - Matthew 19:23‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לתַ למִ ידַ והי ַאמִין ָאמַ ר‬
‫ירא‬ ‫אנָא לכּון ּדעַטלָא הי לעַּתִ ָ‬
‫ּדנֵעּול למַלּכּות ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 19:24‬תּוב ּדֵ ין‬
‫ָאמַ רנָא לכּון ּדַ דלִיל הּו לגַמלָא‬
‫ַחרּורא ּדַ מ ַחטָא ַאו‬ ‫למֵ עַל ּב ָ‬
‫ירא ּדנֵעּול למַלּכּותָ א ּדַ א ָלהָא‬ ‫עַּתִ ָ‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 19:25‬תַ למִ ידֵ א‬
‫ִירין הוַו טָב‬ ‫ּדֵ ין ּכַד ׁשמַעו ּתַ ה ִ‬
‫‪81‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ָאמרין מַ נּו ּכַי מֵׁשּכַח ּדנִחֵא ‪.‬‬ ‫ו ִ‬
‫‪ - Matthew 19:26‬חָר ּבהּון‬
‫יֵׁשּוע וֵאמַ ר להּון לוָת ּבנַינָׁשָ א‬
‫הָדֵ א לָא מֵׁשּכחָא לוָת ַא ָלהָא ּדֵ ין‬
‫ּכֻלמֵּדֵ ם מֵׁשּכחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 19:27‬הָיּדֵ ין ענָא‬
‫ּכאִ פָא וֵאמַ ר לֵה הָא אֵ נַחנַן‬
‫ָתרכ מָ נָא‬ ‫ׁשבַקן ּכֻלמֵּדֵ ם וֵאתַ ין ּב ָ‬
‫ּכַי נֵהוֵא לַן‬
‫‪ָ - Matthew 19:28‬אמַ ר להּון‬
‫יֵׁשּוע ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לכּון‬
‫ּדַ אנּתּון ּדֵ אתַ יּתּון ּבָתַ רי ּבעָלמָ א‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫חַדתָ א מָ א ּדי ָתֵ ב ֵ‬
‫ּתרנָוס ּדׁשּובחֵה ּתֵ ּתבּון ָאפ‬ ‫עַל ָ‬
‫ּתרעסַר ּכּור ַסוָן‬‫ַאנּתּון עַל ֵ‬
‫ּתרעסַר ׁשַבטֵא‬ ‫וַּתדּונּון ֵ‬
‫יסראי ֵל ‪.‬‬
‫ּדאִ ָ‬
‫‪ - Matthew 19:29‬וכֻלנָׁש‬
‫ּדׁשָ בֵק ּבָּתֵ א ַאו ַאחֵא ַאו ַאחוָתָ א‬
‫ַאו ַאבָא ַאו אֵמָ א ַאו ַאנּתתָ א ַאו‬
‫ּבנַי ָא ַאו קּורי ָא מֵ טֻל ׁשֵמי חַד‬
‫ּבַמָ אא נקַ ּבֵל ו ַחי ֵא ּדַ ל ָעלַם נאִ ַרת‬
‫‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 19:30‬ס ִּגי ֵאא ּדֵ ין‬
‫ַאחרי ֵא‬
‫אחרי ֵא ו ָ‬ ‫קַדמָ י ֵא ּדנֵהוּון ָ‬
‫קַדמָ י ֵא ‪.‬‬
‫‪Capítulo 20 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 20:1‬דָ מי ָא ּגֵיר‬
‫ַברא מָ ֵרא‬ ‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לג ָ‬
‫ַפרא ּדנֵאגּור‬ ‫ּבַיּתָ א ּדַ נפַק ּבצ ָ‬
‫ּפָעלֵא לכַרמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:2‬קַ ץ ּדֵ ין עַם‬
‫ּפָעלֵא מֵ ן ּדִ ינ ָָרא ּבי ַומָ א וׁשַּדַ ר‬
‫אֵ נּון לכַרמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:3‬וַנפַק ּבַתלָת‬
‫אחרנֵא ּדקָ ימִ ין‬
‫ׁשָ עִין וַחזָא ָ‬

‫‪82‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּבׁשּוקָ א ו ַבטִילִין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:4‬וֵאמַ ר להּון‬
‫זֵלו ָאפ ַאנּתּון לכַרמָ א ומֵּדֵ ם‬
‫ּד ָולֵא יָהֵב אנָא לכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:5‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫אֵ זַלו וַנפַק ּתּוב ּבׁשֵת ובַתׁשַע‬
‫ׁשָ עִין וַעבַד הָכוָת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:6‬ולַאּפַי‬
‫ֵסרא ׁשָ עִין נפַק וֵאׁשּכַח‬ ‫חדַ ע ֵ‬
‫אחרנֵא ּדקָ ימִין ו ַבטִילִין וֵאמַ ר‬ ‫ָ‬
‫להּון מָ נָא קָ ימִין אנּתּון י ַומָ א‬
‫ֻּכלֵה ו ַב ָטלִין ‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫‪ִ - Matthew 20:7‬‬
‫ַאגרן ָאמַ ר להּון זֵלו‬ ‫ּדלָא אנָׁש ָ‬
‫ָאפ ַאנּתּון לכַרמָ א ומֵּדֵ ם ּד ָולֵא‬
‫נָסּבִין אנּתּון ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 20:8‬כַד הוָא ּדֵ ין‬
‫ַרמׁשָ א אֵמַ ר מָ ֵרא ּכַרמָ א‬
‫קרי ּפָעלֵא והַב להּון‬ ‫לרּבַיּתֵ ה ִ‬ ‫ַ‬
‫אחרי ֵא‬
‫ַאגרהּון וׁשַ ָרא מֵ ן ָ‬
‫וַעדַ מָ א לקַדמָ י ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:9‬וֵאתַ ו הָנּון‬
‫ֵסרא ׁשָ עִין נסַבו ּדִ ינָר‬ ‫ּדַ חדַ ע ֵ‬
‫ּדִ ינָר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:10‬וכַד אֵתַ ו‬
‫קַדמָ י ֵא סבַרו ּדי ַּתִ יר ׁשָקלִין‬
‫וַׁשקַלו ּדִ ינָר ּדִ ינָר ָאפ הֵנּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:11‬וכַד ׁשקַלו‬
‫ַרטֵנו עַל מָ ֵרא ּבַיּתָ א‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 20:12‬ו ִ‬
‫אחרי ֵא חדָ א ׁשָ עָא עבַדו‬ ‫ָהלֵין ָ‬
‫יּוקרה‬
‫ֵ‬ ‫וַאׁשוִית אֵ נּון עַמַ ן ּדַ ׁשקַלן‬
‫ּדי ַומָ א וחּומֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:13‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר לחַד מֵנהּון חַברי לָא‬
‫מַעוֵל אנָא ּבָכ לָא הוָא ּבדִ ינָר‬
‫קַ צּת עַמי ‪.‬‬

‫‪83‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 20:14‬סַב ּדִ ילָכ‬
‫אחרי ָא‬
‫וזֵל ָצבֵא אנָא ּדֵ ין ּדַ ל ָהנָא ָ‬
‫אֵּתֵ ל ַאיכ ּדלָכ ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 20:15‬או לָא‬
‫ׁשַ לִיט לִי ּדמֵּדֵ ם ּד ָצבֵא אנָא‬
‫אֵעּבֵד ּבדִ ילי ַאו עַינָכ ּבִיׁשָ א‬
‫ּדֵ אנָא טָב אנָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 20:16‬ה ַכנָא‬
‫אחרי ֵא קַדמָ י ֵא וקַדמָ י ֵא‬ ‫נֵהוּון ָ‬
‫קרי ָא‬ ‫אחרי ֵא ַסּגִיאי ִן אֵ נּון ּגֵיר ַ‬ ‫ָ‬
‫ַזעּורין ּג ַבי ָא ‪.‬‬
‫ו ִ‬
‫‪ - Matthew 20:17‬עתִ יד הוָא‬
‫ֻאורׁשלֵם וַדבַר‬ ‫ּדֵ ין י ֵׁשּוע ּדנֵסַק ל ִ‬
‫ַתרעסַר ּתַ למִ ידַ והי ּבַינַוהי‬ ‫ל ֵ‬
‫וַלהּון ּבֻאורחָא וֵאמַ ר להּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:18‬הָא סָלקִין‬
‫ַברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫ֻאורׁשלֵם ו ֵ‬ ‫חנַן ל ִ‬
‫ָפרא‬
‫לרּבַי ּכָהנֵא וַלס ֵ‬ ‫מֵׁשּתלֵם ַ‬
‫וַנחַיבּונָיהי למַוּתָ א ‪.‬‬
‫‪- Matthew 20:19‬‬
‫ונַׁשלמּונָיהי לעַממֵ א וַנבַזחּון ּבֵה‬
‫וַננַּגדּונָיהי ונֵזקפּונָיהי וַלי ַומָ א‬
‫ּדַ תלָתָ א נקּום ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:20‬הָיּדֵ ין‬
‫קֵ רּבַת לֵה אֵמהּון ּדַ בנַי זַבדַ י הִי‬
‫וַבנֵיה וסֵגּדַ ת לֵה וׁשָ אלָא הוָת‬
‫לֵה מֵּדֵ ם ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:21‬הּו ּדֵ ין‬
‫ָאמרא‬‫אֵמַ ר לָה מָ נָא צָבי ָא ַאנּתי ָ‬
‫ּתרין ּבנַי‬ ‫לֵה אֵמַ ר ּדנֵּתבּון ָהלֵין ֵ‬
‫חַד מֵן י ַמִינָכ וחַד מֵ ן סֵמָ לָכ‬
‫ּבמַלּכּותָ כ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:22‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר לָא י ָדעִין אנּתּון מָ נָא‬
‫ׁשָ אלִין אנּתּון מֵׁשּכחִין אנּתּון‬
‫למֵׁשּתָ א ָּכסָא ּדֵ אנָא עתִ יד‬
‫למֵׁשּתָ א ַאו מַעמּודִ יתָ א ּדֵ אנָא‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫עָמֵד אנָא ּתֵ עמדּון ִ‬
‫‪84‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫מֵׁשּכחִין חנַן ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 20:23‬אמַ ר להּון‬
‫ּכָסי ּתֵ ׁשּתּון ומַעמּודִ יתָ א ּדֵ אנָא‬
‫עָמֵד אנָא ּתֵ עמדּון ּדתֵ ּתבּון ּדֵ ין‬
‫מֵ ן י ַמִיני ומֵ ן סֵמָלי לָא הוָת ּדִ ילי‬
‫ּדֵ אּתֵ ל אֵ לָא לַאילֵין ּדֵ אּתטַיבַת‬
‫מֵ ן ָאבי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 20:24‬כַד ּדֵ ין‬
‫ּתרין‬‫ֵסרא רגֵזו עַל הָנּון ֵ‬ ‫ׁשמַעו ע ָ‬
‫ַאחִין ‪.‬‬
‫ַקרא אֵ נּון‬ ‫‪ - Matthew 20:25‬ו ָ‬
‫יֵׁשּוע וֵאמַ ר להּון יָדעִין אנּתּון‬
‫ּדרׁשַ יהּון ּדעַממֵ א מָ ַריהּון אֵנּון‬ ‫ִ‬
‫ורור ָבנַיהּון ׁשַ לִיטִין עלַיהּון ‪.‬‬ ‫ַ‬
‫‪ - Matthew 20:26‬לָא ָה ַכנָא‬
‫נֵהוֵא ּבַינָתכּון אֵ לָא מַ ן ּד ָצבֵא‬
‫ּבכּון ּדנֵהוֵא ַרּבָא נֵהוֵא לכּון‬
‫מׁשַמׁשָ נָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:27‬ומַ ן ּד ָצבֵא‬
‫ּבכּון ּדנֵהוֵא קַדמָ י ָא נֵהוֵא לכּון‬
‫עַבּדָ א ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 20:28‬אי ַּכנָא‬
‫ברה ּדאנָׁשָ א לָא אֵתָ א‬ ‫ּדַ ֵ‬
‫ּדנֵׁשּתַ מַׁש אֵ לָא ּדַ נׁשַמֵׁש וַדנֵּתֵ ל‬
‫נַפׁשֵה ּפּורקָ נָא חלָפ ַס ִּגי ֵאא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 20:29‬וכַד נפַק‬
‫יריחּו ָאתֵ א הוָא‬ ‫יֵׁשּוע מֵן אִ ִ‬
‫ָתרה ּכֵנׁשָ א ַס ִּגי ָאא ‪.‬‬ ‫ּב ֵ‬
‫‪ - Matthew 20:30‬והָא סמַ י ָא‬
‫ּתרין יָתּבִין הוַו עַל י ַד אּורחָא‬ ‫ֵ‬
‫וכַד ׁשמַעו ּדי ֵׁשּוע ָעבַר י ַהבו‬
‫אֵתרחַם עלַין מָ רי‬ ‫ָאמרין ַ‬ ‫קָ לָא ו ִ‬
‫ּברה ּדדַ וִיד ‪.‬‬ ‫ֵ‬
‫‪ּ - Matthew 20:31‬כֵנׁשֵ א ּדֵ ין‬
‫ּכָאֵין הוַו ּבהּון ּדנֵׁשּתקּון והֵנּון‬
‫ָאמרין‬
‫ַארימו קָלהּון ו ִ‬ ‫יראי ִת ִ‬ ‫יַּתִ ָ‬
‫ּברה ּדדַ וִיד ‪.‬‬ ‫אֵתרחַם עלַין ֵ‬ ‫מָ ַרן ַ‬

‫‪85‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 20:32‬וקָ ם י ֵׁשּוע‬
‫ַקרא אֵ נּון וֵאמַ ר מָ נָא ָצבֵין‬
‫ו ָ‬
‫אנּתּון ּדֵ אעּבֵד לכּון ‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬
‫‪ִ - Matthew 20:33‬‬
‫מָ ַרן ּדנֵתּפַּתחָן עַינַין ‪.‬‬
‫ֵאתרחַם‬‫‪ - Matthew 20:34‬ו ַ‬
‫ַקרב לעַינַיהּון‬ ‫עלַיהּון י ֵׁשּוע ו ֵ‬
‫ובַר ׁשָעתֵ ה אֵתּפַּתַ ח עַינַיהּון‬
‫ָתרה ‪.‬‬
‫וֵאזַלו ּב ֵ‬
‫‪Capítulo 21 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫קרב‬ ‫‪ - Matthew 21:1‬וכַד ֵ‬
‫ֻאורׁשלֵם וֵאתָ א לבֵית‌ ָּפּגֵא עַל‬ ‫ל ִ‬
‫טּורא ּדזַיּתֵ א ׁשַּדַ ר י ֵׁשּוע‬
‫ּגֵנב ָ‬
‫ּתרין מֵן ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬ ‫ֵ‬
‫‪ - Matthew 21:2‬וֵאמַ ר להּון‬
‫ַקריתָ א הָדֵ א ּדַ לקּובַלכּון‬ ‫זֵלו ל ִ‬
‫ומֵ חדָ א מֵׁשּכחִין אנּתּון חמָ ָרא‬
‫ׁשרו ַאיּתַ ו‬ ‫ִירא ועִילָא עַמָה ַ‬ ‫ּדַ אס ָ‬
‫לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:3‬וֵאן אנָׁש‬
‫ָאמַ ר לכּון מֵּדֵ ם אֵמַ רו לֵה‬
‫ּדַ למָ ַרן מֵתּבעֵין ומֵ חדָ א מׁשַּדַ ר‬
‫להּון לכָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:4‬הָדֵ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ הוָת ּדנֵתמַ לֵא מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר‬
‫ּבי ַד נ ִבי ָא ּדֵ אמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:5‬אֵמַ רו‬
‫לבַרת צֵהיּון הָא מַלּכֵכי ָאתֵ א‬
‫לֵכי מַ ּכִיכ וַרכִיב עַל חמָ ָרא ועַל‬
‫עִילָא ּבַר ַאתָ נָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:6‬וֵאזַלו‬
‫ּתַ למִ ידֵ א וַעבַדו ַאי ַּכנָא ּדַ פקַד‬
‫להּון יֵׁשּוע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:7‬וַאיּתִ יו‬
‫לַחמָ ָרא וַלעִילָא וסָמו עַל עִילָא‬
‫נַחּתַ יהּון וַרכֵב עלַוהי י ֵׁשּוע ‪.‬‬

‫‪86‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 21:8‬וסּוגָאא‬
‫ּדכֵנׁשֵ א מׁשַ וֵין הוַו מָ אנַיהּון‬
‫אחרנֵא ּדֵ ין ּפָסקִין הוַו‬ ‫ּבֻאורחָא ָ‬
‫ורמֵ ין‬
‫סַוּכֵא מֵ ן אִ י ָלנֵא ָ‬
‫ּבֻאורחָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 21:9‬כֵנׁשֵ א ּדֵ ין‬
‫ַאילֵין ּדָ אזִלין הוַו קדָ מַוהי וָאתֵ ין‬
‫ָאמרין‬
‫ָתרה קָ עֵין הוַו ו ִ‬ ‫ּב ֵ‬
‫ּבריכ הּו‬ ‫ַברה ּדדַ וִיד ִ‬ ‫אּוׁשַענָא ל ֵ‬
‫ּדָ אתֵ א ּבַׁשמֵה ּדמָ רי ָא אּוׁשַענָא‬
‫ַמרומֵ א ‪.‬‬ ‫ּב ַ‬
‫‪ - Matthew 21:10‬וכַד עַל‬
‫ֻאורׁשלֵם אֵּתּתזִיעַת ֻּכלָה‬ ‫ל ִ‬
‫ָאמרין הוַו מַנּו ָהנָא ‪.‬‬ ‫מדִ ינּתָ א ו ִ‬
‫‪ּ - Matthew 21:11‬כֵנׁשֵ א ּדֵ ין‬
‫ָאמרין הוַו ָהנַו י ֵׁשּוע נ ִבי ָא ּדמֵ ן‬ ‫ִ‬
‫ָצרת ּדַ גלִילָא ‪.‬‬ ‫נ ַ‬
‫‪ - Matthew 21:12‬ועַל י ֵׁשּוע‬
‫להַיּכלָא ּדַ א ָלהָא וַאּפֵק לכֻלהּון‬
‫ּדזָבנִין וַמזַּבנִין ּבהַיּכלָא ו ַסחֵפ‬
‫ָתּורא ּדַ מעַר ָפנֵא וכּור ַסוָתָ א‬ ‫ּפ ֵ‬
‫ּדהָנּון ּדַ מזַּבנִין י ַונֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:13‬וֵאמַ ר‬
‫להּון ּכתִ יב הּו ּדבַיּתי ּבֵית‬
‫ֵתקרא ַאנּתּון ּדֵ ין‬ ‫צלּותָ א נ ֵ‬
‫עבַּדּתּונָיהי מעַרתָ א ּדלֵס ָטי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:14‬וקַ ֵרבו לֵה‬
‫ּבהַיּכלָא סמַ י ָא וַחגִיסֵא וַאסִי‬
‫אֵ נּון ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 21:15‬כַד חזַו‬
‫ַפריׁשֵ א‬
‫ּדֵ ין ַרּבַי ּכָהנֵא ו ִ‬
‫דמרתָ א ּד ָעבֵד וַט ָלי ֵא ּדקָ עֵין‬ ‫ּתֵ ָ‬
‫ַברה‬ ‫ָאמרין אּוׁשַענָא ל ֵ‬ ‫ּבהַיּכלָא ו ִ‬
‫ּדדַ וִיד אֵתּבֵאׁש להּון ‪.‬‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 21:16‬ו ִ‬
‫ָאמרין ָהלֵין‬ ‫לֵה ׁשָמַע ַאנּת מָ נָא ִ‬
‫ָאמַ ר להּון יֵׁשּוע אִ ין מֵ ן מתּום‬
‫קריּתּון ּדמֵ ן ּפּומָ א ּדַ ט ָלי ֵא‬ ‫לָא ַ‬
‫‪87‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וַדי ַלּודֵ א ּתַ קֵנּת ּתֵ ׁשּבּוחּתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:17‬וַׁשבַק‬
‫אֵ נּון וַנפַק לבַר מֵ ן מדִ ינּתָ א‬
‫לבֵית‌עַני ָא ובָת ּתַ מָ ן ‪.‬‬
‫ַפרא‬ ‫‪ּ - Matthew 21:18‬בצ ָ‬
‫ּדֵ ין ּכַד הפַכ לַמדִ ינּתָ א ּכפֵן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:19‬וַחזָא ּתִ ּתָ א‬
‫חדָ א ּבֻאורחָא וֵאתָ א לוָתָ ה ולָא‬
‫אֵׁשּכַח ּבָה מֵּדֵ ם אֵ לָא אֵן טַרפֵא‬
‫ּבַלחּוד וֵאמַ ר לָה לָא נֵהוּון ּבֵכי‬
‫ּפאִרא ל ָעלַם ומֵ חדָ א י ֵבׁשַת‬ ‫ּתּוב ֵ‬
‫ּתִ ּתָ א הָי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:20‬וַחזַו‬
‫ָאמרין ַאי ַּכנָא‬ ‫ּתַ למִ ידֵ א וַתהַרו ו ִ‬
‫ּבַר ׁשָעתֵ ה י ֵבׁשַת ּתִ ּתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:21‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר להּון ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לכּון‬
‫ּדֵ אן ּתֵ הוֵא ּבכּון הַימָ נּותָ א ולָא‬
‫ּתֵ תּפַלגּון לָא ּבַלחּוד הָדֵ א ּדתִ ּתָ א‬
‫לטּורא ָהנָא‬ ‫ָ‬ ‫ּתֵ עּבדּון אֵ לָא ָאפֵן‬
‫ּתאִמרּון ּדֵ אׁשּתַ קל ופֵל ּבי ַמָ א‬
‫ּתֵ הוֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:22‬וכֻל מֵּדֵ ם‬
‫ּדתֵ ׁשֵ אלּון ּבַצלּותָ א וַתהַימנּון‬
‫ּתֵ סבּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:23‬וכַד אֵתָ א‬
‫קרבו לֵה ַרּבַי‬ ‫יֵׁשּוע להַיּכלָא ֵ‬
‫ּכָהנֵא וקַׁשִ יׁשֵ א ּדעַמָ א ּכַד מַ לֵפ‬
‫ָאמרין לֵה ּבַאינָא ׁשּולטָן ָהלֵין‬ ‫ו ִ‬
‫ָעבֵד ַאנּת ומַ נּו י ַהב לָכ ׁשּול ָטנָא‬
‫ָהנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:24‬ענָא יֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר להּון אֵׁשַ אֵלכּון ָאפ אֵ נָא‬
‫מֵלתָ א חדָ א וֵאן ּתאִמרּון לִי וָאפ‬
‫אֵ נָא ָאמַ ר אנָא לכּון ּבַאינָא‬
‫ׁשּול ָטנָא ָהלֵין ָעבֵד אנָא ‪.‬‬
‫‪- Matthew 21:25‬‬
‫מַעמּודִ יתֵ ה ּדיּו ַחנָן ַאימֵ ּכָא‬
‫‪88‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫אִ יתֵ יה מֵ ן ׁשמַ י ָא הי ַאו מֵן‬
‫מֵתרעֵין הוַו‬ ‫ּבנַינָׁשָ א הֵנּון ּדֵ ין ַ‬
‫ָאמרין ּדֵ אן נאִמַ ר מֵ ן‬ ‫ּבנַפׁשהּון ו ִ‬
‫ׁשמַ י ָא ָאמַ ר לַן ועַל מָ נָא לָא‬
‫הַימֵנּתּונָיהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:26‬וַדנאִמַ ר‬
‫מֵ ן ּבנַינָׁשָ א ּדָ חלִין אֵ נַחנַן מֵן‬
‫ּכֵנׁשָ א ּכֻלהּון ּגֵיר ַאיכ נ ִבי ָא‬
‫ַאחִידִ ין הוַו לֵה ליּו ַחנָן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:27‬ענַו‬
‫ָאמרין לֵה לָא י ָדעִינַן ָאמַ ר‬ ‫ו ִ‬
‫להּון יֵׁשּוע ָאפ לָא אֵ נָא ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּבַאינָא ׁשּול ָטנָא ָהלֵין‬
‫ָעבֵד אנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:28‬מָ נָא ּדֵ ין‬
‫ַברא חַד אִ ית הוַו‬ ‫מֵתחזֵא לכּון ּג ָ‬
‫ַקרב לוָת‬ ‫ּתרין ו ֵ‬‫לֵה ּבנַי ָא ֵ‬
‫קַדמָ י ָא וֵאמַ ר לֵה ּבֵרי זֵל י ַומָ נָא‬
‫ּפלּוח ּבכַרמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:29‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר לָא ָצבֵא אנָא ּבחַרתָ א‬
‫ּדֵ ין אֵּתּתוִי וֵאזַל ‪.‬‬
‫ַקרב לוָת‬ ‫‪ - Matthew 21:30‬ו ֵ‬
‫אחרנָא וֵאמַ ר לֵה הָכוָת הּו ּדֵ ין‬ ‫ִ‬
‫ענָא וֵאמַ ר אֵ נָא מָ רי ולָא אֵ זַל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:31‬מַ נּו מֵ ן‬
‫ּתריהּון עבַד צֵביָנָא‬ ‫ָהלֵין ַ‬
‫ָאמרין לֵה הַו קַדמָ י ָא‬ ‫ּדַ אבּוהי ִ‬
‫ָאמַ ר להּון יֵׁשּוע ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא‬
‫לכּון ּדמָכסֵא וזָני ָתָ א קָדמִ ין לכּון‬
‫למַלּכּותָ א ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:32‬אֵתָ א ּגֵיר‬
‫לוָתכּון יּו ַחנָן ּבֻאורחָא ּדכאִ נּותָ א‬
‫ולָא הַימֵ נּתּונָיהי מָכסֵא ּדֵ ין‬
‫וזָני ָתָ א הַימנּוהי ַאנּתּון ּדֵ ין ָאפ‬
‫לָא ּכַד חזַיּתּון אֵּתּתוִיּתּון‬
‫ּבחַרתָ א ּדַ תהַימנּון ּבֵה ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 21:33‬שמַעו‬
‫‪89‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַברא חַד אִ ית‬ ‫אחרנָא מַתלָא ּג ָ‬ ‫ִ‬
‫הוָא מָ ֵרא ּבַיּתָ א וַנצַב ּכַרמָ א‬
‫ַאחּדרה סיָגָא וַחפַר ּבֵה‬‫ֵ‬ ‫ו‬
‫מַעצַרּתָ א וַבנָא ּבֵה מַגּדלָא‬
‫וַאוחדֵ ה ל ַפ ָלחֵא וַחזַק ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 21:34‬כַד ּדֵ ין‬
‫מטָא זַבנָא ּדפאִ ֵרא ׁשַּדַ ר‬
‫לעַבּדַ והי לוָת ַּפ ָלחֵא ּדַ נׁשַּדרּון‬
‫לֵה מֵן ּפאִ ֵרא ּדכַרמֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:35‬וֵאחַדו‬
‫ַּפ ָלחֵא לעַבּדַ והי ואִ ית ּדַ מחַאּוהי‬
‫ּדרגמּוהי ואִ ית ּדקַטלּוהי ‪.‬‬ ‫ואִית ַ‬
‫‪ - Matthew 21:36‬ותּוב ׁשַּדַ ר‬
‫אחרנֵא עַבּדֵ א ּד ַסּגִיאִין מֵן‬‫ָ‬
‫קַדמָ י ֵא והָכוָת עבַדו להּון ‪.‬‬
‫אחרי ַת‬
‫‪ָ - Matthew 21:37‬‬
‫ַברה ּכַד ָאמַ ר‬ ‫ּדֵ ין ׁשַּדַ ר לוָתהּון ל ֵ‬
‫ּכבַר נֵבהתּון מֵ ן ּבֵרי ‪.‬‬
‫‪ַּ - Matthew 21:38‬פ ָלחֵא ּדֵ ין‬
‫ַברא אֵמַ רו‬ ‫ּכַד חזַאּוהי ל ָ‬
‫ּבַינָתהּון ָהנַו י ָרּתָ א ּתַ ו נֵקטלִיוהי‬
‫ונֵאחּוד י ָרּתּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:39‬וֵאחַדו‬
‫אַּפקּוהי לבַר מֵן ּכַרמָ א וקַ טלּוהי‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:40‬מָ א ּדֵ אתָ א‬
‫ָהכִיל מָ ֵרה ּדכַרמָ א מָ נָא נֵעּבֵד‬
‫ל ַפ ָלחֵא הָנּון ‪.‬‬
‫ָאמרין לֵה‬ ‫‪ִ - Matthew 21:41‬‬
‫ּדבִיׁש ּבִיׁש נַוּבֵד אֵ נּון וכַרמָ א‬
‫ַאחרנֵא ַּפ ָלחֵא ַאילֵין‬ ‫נַוחֵד ל ָ‬
‫ּדי ָהּבִין לֵה ּפאִ ֵרא ּבזַבנהּון ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 21:42‬אמַ ר להּון‬
‫קריּתּון‬ ‫יֵׁשּוע לָא מֵמתּום ַ‬
‫ּבַכתָ בָא ּדכאִ פָא ּדַ אסלִיו ַּבנָי ֵא הִי‬
‫לרׁשָ א ּדזָוִיתָ א מֵ ן לוָת‬ ‫הוָת ִ‬
‫מָ רי ָא הוָת הָדֵ א ואִ יתֵ יה‬
‫ּתֵ דמּורּתָ א ּבעַינַין ‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 21:43‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדתֵ ׁשּתקֵל מֵ נכּון‬
‫מַלּכּותָ א ּדַ א ָלהָא ותֵ תִ יהֵב לעַמָ א‬
‫ּד ָעבֵד ּפאִ ֵרא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:44‬ומַ ן ּדנֵּפֵל‬
‫עַל ּכאִ פָא הָדֵ א נֵתרעַע וכֻל מַ ן‬
‫דריוהי ‪.‬‬ ‫ּדהִי ּתֵ ּפֵל עלַוהי ּתֵ ֵ‬
‫‪ - Matthew 21:45‬וכַד ׁשמַעו‬
‫ַפריׁשֵ א מַתלַוהי‬ ‫ַרּבַי ּכָהנֵא ו ִ‬
‫יִדַ עו ּדַ עלַיהּון אֵמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 21:46‬וַבעַו‬
‫למֵ אחּדֵ ה וַדחֵלו מֵ ן ּכֵנׁשָ א מֵ טֻל‬
‫ּדַ איכ ּדלַנ ִבי ָא ַאחִידִ ין הוַו לֵה ‪.‬‬
‫‪Capítulo 22 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 22:1‬וַענָא ּתּוב‬
‫יֵׁשּוע ּבמַתלֵא וֵאמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:2‬אֵּתּדַ מי ַת‬
‫ַברא מַלּכָא‬ ‫מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לג ָ‬
‫ַברה ‪.‬‬‫ּדַ עבַד מֵׁשּתּותָ א ל ֵ‬
‫‪ - Matthew 22:3‬וׁשַּדַ ר‬
‫לעַבּדַ והי ּדנֵקרּון לַמזַמנֵא‬
‫למֵׁשּתּותָ א ולָא צבַו למֵ אתָ א ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:4‬תּוב ׁשַּדַ ר‬
‫אחרנֵא וֵאמַ ר אֵמַ רו‬ ‫עַבּדֵ א ָ‬
‫לַמזַמנֵא ּדהָא ׁשָ רּותי מטַיבָא‬
‫ורי וַמפַטמַ י קטִילִין וכֻל מֵּדֵ ם‬ ‫ותַ ַ‬
‫מ ַטי ַב ּתַ ו למֵׁשּתּותָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:5‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫ַקריתֵ ה ואִ ית‬ ‫ּבסַו וֵאזַלו אִ ית ּדל ִ‬
‫ּדַ לתֵ אגּורּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 22:6‬שַ רּכָא ּדֵ ין‬
‫אֵ חַדו לעַבּדַ והי ו ַצעַרו וקַ טֵלו ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:7‬כַד ׁשמַע‬
‫ּדֵ ין מַלּכָא רגֵז וׁשַּדַ ר חַי ַלוָתֵ ה‬
‫ַאוּבֵד לקָ טּולֵא הָנּון ולַמדִ ינּתהּון‬
‫ַאוקֵד ‪.‬‬

‫‪91‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 22:8‬הָיּדֵ ין אֵמַ ר‬
‫לעַבּדַ והי מֵׁשּתּותָ א מטַיבָא והָנּון‬
‫ּדַ מזַמנִין הוַו לָא ׁשָ וֵין הוַו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:9‬זֵלו ָהכִיל‬
‫למַּפקָ נֵא ּדֻ אורחָתָ א וכֻל מַ ן‬
‫קרו למֵׁשּתּותָ א‬ ‫ּדמֵׁשּכחִין אנּתּון ַ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:10‬וַנפַקו‬
‫עַבּדֵ א הָנּון לֻאורחָתָ א ו ַכנֵׁשו ּכֻל‬
‫ּדֵ אׁשּכַחו ּבִיׁשֵ א ו ָטבֵא וֵאתמלִי‬
‫ּבֵית מֵׁשּתּותָ א סמִיכֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:11‬ועַל מַלּכָא‬
‫ַברא‬‫ּדנֵחזֵא סמִ יכֵא וַחזָא ּתַ מָ ן ּג ָ‬
‫ּדלָא לבִיׁש לבּוׁשֵ א ּדמֵׁשּתּותָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:12‬וֵאמַ ר לֵה‬
‫חַברי ַאי ַּכנָא עַלּת לכָא ּכַד‬
‫נַחּתֵ א ּדמֵׁשּתּותָ א לַיּת לָכ הּו ּדֵ ין‬
‫אֵׁשּתַ ּתַ ק ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:13‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר מַלּכָא לַמׁשַמׁשָ נֵא ַאסּורו‬
‫ורגלַוהי וַאּפקּוהי‬ ‫אִ ידַ והי ֵ‬
‫לחֵׁשּוכָא ּב ַָרי ָא ּתַ מָן נֵהוֵא ּבֵכי ָא‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ַ - Matthew 22:14‬סּגִיאי ִן‬
‫ַזעּורין ּג ַבי ָא ‪.‬‬
‫קרי ָא ו ִ‬ ‫אֵ נּון ּגֵיר ַ‬
‫‪ - Matthew 22:15‬הָיּדֵ ין‬
‫ּפריׁשֵ א נסַבו מֵלּכָא‬‫אֵ זַלו ִ‬
‫ּדַ אי ַּכנָא נצּודּונָיהי ּבמֵלתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:16‬וׁשַּדַ רו‬
‫לוָתֵ ה ּתַ למִ ידַ יהּון עַם ּדבֵית‬
‫ָאמרין לֵה מַל ָפנָא‬
‫ה ֵָרודֵ ס ו ִ‬
‫יָדעִינַן ּדׁשַ ִריר ַאנּת ּואורחָא‬
‫ּדַ א ָלהָא ּבקּוׁשּתָ א מַ לֵפ ַאנּת ולָא‬
‫ׁשקִיל ַאנּת צֵפתָ א ּדאנָׁש לָא ּגֵיר‬
‫נָסֵב ַאנּת ּבַאּפֵא ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:17‬אֵמַ ר לַן‬
‫ָהכִיל ַאי ַּכנָא מֵתחזֵא לָכ ׁשַ לִיט‬
‫למֵּתַ ל ּכסֵפ ִרׁשָ א לקֵ סַר ַאו לָא ‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 22:18‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫יִדַ ע ּבִיׁשּותהּון וֵאמַ ר מָ נָא מנַסֵין‬
‫אנּתּון לִי נָסּבַי ּבַאּפֵא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 22:19‬חוַאּוני‬
‫ּדִ ינ ָָרא ּדַ כסֵפ ִרׁשָ א הֵנּון ּדֵ ין‬
‫קַ ֵרבו לֵה ּדִ ינ ָָרא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:20‬וֵאמַ ר‬
‫להּון יֵׁשּוע ּדמַ נּו צַלמָ א ָהנָא‬
‫וַכתָ בָא ‪.‬‬
‫ָאמרין‬‫‪ִ - Matthew 22:21‬‬
‫ּדקֵ סַר אֵמַ ר להּון הַבו ָהכִיל‬
‫ּדקֵ סַר לקֵ סַר ודַ א ָלהָא לַא ָלהָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:22‬וכַד ׁשמַעו‬
‫אֵּתּדַ מַ רו וׁשַבקּוהי וֵאזַלו ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:23‬בהַו י ַומָ א‬
‫ָאמרין לֵה לַיּת‬ ‫קרבו זַּדּוקָ י ֵא ו ִ‬ ‫ֵ‬
‫ַחי ַת מִ יתֵ א וׁשַ אלּוהי ‪.‬‬
‫ָאמרין‬ ‫‪ - Matthew 22:24‬ו ִ‬
‫לֵה מַל ָפנָא מּוׁשֵ א אֵמַ ר לַן ּדֵ אן‬
‫אנָׁש נמּות ּכַד לַיּת לֵה ּבנַי ָא נֵסַב‬
‫ַאחּוהי ַאנּתתֵ ה וַנקִ ים זַרעָא‬
‫לַאחּוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:25‬אִית הוַו‬
‫ּדֵ ין לוָתַ ן ַאחֵא ׁשַבעָא קַדמָ י ָא‬
‫ׁשקַל ַאנּתתָ א ומִ ית וַדלַיּת הוָא‬
‫לֵה ּבנַי ָא ׁשַבקָה ַאנּתתֵ ה לַאחּוהי‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:26‬הָכוָת ָאפ‬
‫תרין וָאפ הַו ּדַ תלָתָ א‬ ‫הַו ּדַ ֵ‬
‫וַעדַ מָ א לׁשַבעָתַ יהּון ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:27‬בחַרתָ א‬
‫ּדֵ ין ּדכֻלהּון מִיתַ ת ָאפ ַאנּתתָ א ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:28‬בַקי ָמּתָ א‬
‫ָהכִיל לַאינָא מֵן ָהלֵין ׁשַבעָא‬
‫ּתֵ הוֵא ַאנּתתָ א ּכֻלהּון ּגֵיר נַסּבּוה‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:29‬ענָא יֵׁשּוע‬

‫‪93‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וֵאמַ ר להּון ָטעֵין אנּתּון ּדלָא‬
‫יָדעִין אנּתּון ּכתָ בֵא ולָא חַילֵה‬
‫ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:30‬בַקי ָמּתָ א‬
‫ּגֵיר ּדמִ יתֵ א לָא נָסּבִין נֵׁשֵ א‬
‫ַברא אֵ לָא‬ ‫ָאפלָא נֵׁשֵ א הָוי ָן לג ֵ‬
‫ַאיכ מַ לַאכֵא ּדַ א ָלהָא ּבַׁשמַ י ָא‬
‫אִ יתַ יהּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:31‬עַל‬
‫קריּתּון‬ ‫קי ָמּתָ א ּדֵ ין ּדמִ יתֵ א לָא ַ‬
‫מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר לכּון מֵן ַא ָלהָא‬
‫ּדֵ אמַ ר ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:32‬דֵ אנָא אנָא‬
‫אברהָם ַא ָלהֵה ּדאִ יסחָק‬ ‫ַא ָלהֵה ּדַ ָ‬
‫ַא ָלהֵה ּדי ַעקּוב וַא ָלהָא לָא הוָא‬
‫ּדמִ יתֵ א אֵ לָא ּד ַחי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:33‬וכַד ׁשמַעו‬
‫ּכֵנׁשֵ א מֵּתּתַ מהִין הוַו ּביּול ָּפנֵה ‪.‬‬
‫ּפריׁשֵ א‬ ‫‪ִ - Matthew 22:34‬‬
‫ּדֵ ין ּכַד ׁשמַעו ּדׁשַּתֵ ק לזַּדּוקָ י ֵא‬
‫אֵת ַּכנַׁשו ַאכחדָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:35‬וׁשַ אלֵה‬
‫חַד מֵנהּון ּדי ָדַ ע נָמּוסָא ּכַד מנַסֵא‬
‫לֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:36‬מַל ָפנָא‬
‫ַאינָא ּפּוקּדָ נָא ַרב ּבנָמּוסָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:37‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לֵה ּדתֵ רחַם למָ רי ָא ַא ָלהָכ‬
‫מֵ ן ֻּכלֵה ֵלּבָכ ומֵ ן ֻּכלָה נַפׁשָכ ומֵ ן‬
‫ֻּכלֵה חַילָכ ומֵ ן ֻּכלֵה ֵרעיָנָכ ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 22:38‬הנַו‬
‫ּפּוקּדָ נָא ַרּבָא וקַדמָ י ָא ‪.‬‬
‫תרין‬ ‫‪ - Matthew 22:39‬ודַ ֵ‬
‫ּדדָ מֵ א לֵה ּדתֵ רחַם לקַ ִריבָכ ַאיכ‬
‫נַפׁשָכ ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:40‬ב ָהלֵין‬
‫אּוריּתָ א‬ ‫ּתרין ּפּוקּדָ נִין ּתַ לי ָא ָ‬ ‫ֵ‬

‫‪94‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫וַנ ִבי ֵא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:41‬כַד ּכנִיׁשִ ין‬
‫ּפריׁשֵ א ׁשַ אֵל אֵ נּון י ֵׁשּוע ‪.‬‬‫ּדֵ ין ִ‬
‫‪ - Matthew 22:42‬וֵאמַ ר מָ נָא‬
‫ָאמרין אנּתּון עַל מׁשִ יחָא ּבַר‬ ‫ִ‬
‫ָאמרין לֵה ּבַר ּדַ וִיד ‪.‬‬
‫מַנּו ִ‬
‫‪ָ - Matthew 22:43‬אמַ ר להּון‬
‫וַאי ַּכנָא ּדַ וִיד ּברּוח קָ ֵרא לֵה‬
‫מָ רי ָא ָאמַ ר ּגֵיר ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 22:44‬דֵ אמַ ר‬
‫מָ רי ָא למָ רי ּתֵ ב לָכ מֵ ן יַמִ יני‬
‫עדַ מָ א ּדֵ אסִים ּבעֵלּד ָבבַיּכ ּתחֵית‬
‫ֵרגלַיּכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:45‬אֵן ָהכִיל‬
‫ּברה‬ ‫ּדַ וִיד קָ ֵרא לֵה מָ רי ָא ַאי ַּכנָא ֵ‬
‫הּו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 22:46‬ולָא אנָׁש‬
‫אֵׁשּכַח ּדנֵּתֵ ל לֵה ּפֵתגָמָא ולָא‬
‫ַאמרח ּתּוב מֵן הַו י ַומָ א‬‫אנָׁש ַ‬
‫לַמׁשַ ָאלּותֵ ה ‪.‬‬
‫‪Capítulo 23 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 23:1‬הָיּדֵ ין יֵׁשּוע‬
‫מַ לֵל עַם ּכֵנׁשֵ א ועַם ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:2‬וֵאמַ ר להּון‬
‫ָפרא‬‫עַל ּכּורסי ָא ּדמּוׁשֵ א יִתֵ בו ס ֵ‬
‫ַפריׁשֵ א ‪.‬‬ ‫ו ִ‬
‫‪ּ - Matthew 23:3‬כֻל מֵּדֵ ם‬
‫ָהכִיל ּדנאִמרּון לכּון ּדתֵ טרּון‬
‫טַרו וַעבֵדו ַאיכ עבָדַ יהּון ּדֵ ין לָא‬
‫ָאמרין ּגֵיר ולָא עָבּדִ ין ‪.‬‬‫ּתֵ עּבדּון ִ‬
‫ָאסרין‬
‫‪ - Matthew 23:4‬ו ִ‬
‫ַקִירתָ א וסָימִ ין עַל‬
‫מַוּבלֵא י ָ‬
‫ּכַתּפָתָ א ּדַ בנַי אנָׁשָ א הֵנּון ּדֵ ין‬
‫ּבצֵבעהּון לָא ָצבֵין ּדנֵקרבּון‬
‫להֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:5‬וכֻלהּון‬

‫‪95‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫עבָדַ יהּון עָבּדִ ין ּדנֵתחזּון לַבנַי‬
‫אנָׁשָ א מַפּתֵ ין ּגֵיר ּתֵ פלַיהּון‬
‫ומַורכִין ּתֵ כלָתָ א ּדמַ רטּוטַיהּון ‪.‬‬
‫ורחמִין ִרׁש‬ ‫‪ָ - Matthew 23:6‬‬
‫ורׁש מַוּתבֵא‬ ‫סמָ כֵא ּבַחׁשָמי ָתָ א ִ‬
‫ּבַכנּוׁשָתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:7‬וַׁשלָמָ א‬
‫מֵתקרין מֵ ן‬
‫ֵ‬ ‫ּבׁשּוקֵ א וַדנֵהוּון‬
‫אנָׁשָ א ַרּבִי ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 23:8‬אנּתּון ּדֵ ין‬
‫לָא ּתֵ תקרּון ַרּבִי חַד הּו ּגֵיר‬
‫ַרּבכּון ַאנּתּון ּדֵ ין ּכֻלכּון ַאחֵא‬
‫ַאנּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:9‬וַאבָא לָא‬
‫ּתֵ קרּון לכּון ּבַארעָא חַד הּו ּגֵיר‬
‫ַאבּוכּון ּדבַׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:10‬ולָא‬
‫ּברנֵא מֵ טֻל ּדחַד הּו‬ ‫ּתֵ תקרּון מדַ ָ‬
‫ּברנכּון מׁשִ יחָא ‪.‬‬ ‫מדַ ָ‬
‫‪ - Matthew 23:11‬הַו ּדֵ ין‬
‫ּדרּב ּבכּון נֵהוֵא לכּון‬ ‫ַ‬
‫מׁשַמׁשָ נָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:12‬מַ ן ּגֵיר‬
‫נרים נַפׁשֵה נֵתמַ ּכַכ ומַ ן ּדנַמֵכ‬ ‫ּדַ ִ‬
‫ֵּתּתרים ‪.‬‬‫נַפׁשֵה נ ִ‬
‫‪ - Matthew 23:13‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ּדָ אכלִין אנּתּון ּבָּתֵ א ּדַ ארמלָתָ א‬
‫ּבעֵלתָ א ּדמַורכִין אנּתּון‬
‫צ ַלוָתכּון מֵ טֻל ָהנָא ּתקַּבלּון‬
‫ירא ‪.‬‬ ‫ּדִ ינָא יַּתִ ָ‬
‫‪ - Matthew 23:14‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ּדַ אחִידִ ין אנּתּון מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא‬
‫קדָ ם ּבנַי אנָׁשָ א ַאנּתּון ּגֵיר לָא‬
‫עָאלִין אנּתּון ולַאילֵין ּדעָאלִין‬
‫לָא ׁשָבקִ ין אנּתּון למֵ עַל ‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 23:15‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ּדמֵתּכַרּכִין אנּתּון י ַמָ א וי ַבׁשָ א‬
‫ִיּורא ומָ א ּדַ הוָא‬ ‫ּדתֵ עּבדּון חַד ּג ָ‬
‫ּברה ּדגִ ַהנָא‬ ‫עָבּדִ ין אנּתּון לֵה ֵ‬
‫ַאעפָא עלַיּכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:16‬וָי לכּון‬
‫אמרין אנּתּון ּדמַ ן‬ ‫נָגּודֵ א סמַ י ָא ּדָ ִ‬
‫ּדי ָמֵ א ּבהַיּכלָא לָא הוָא מֵּדֵ ם מַ ן‬
‫ּדֵ ין ּדי ָמֵ א ּבדַ הבָא ּדַ בהַיּכלָא‬
‫חָאֵב ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:17‬סַכלֵא‬
‫וַסמַ י ָא מָ נָא ּגֵיר ַרב ּדַ הבָא ַאו‬
‫הַיּכלָא ּדהּו מקַּדֵ ׁש לֵה לדַ הבָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:18‬ומַ ן ּדי ָמֵא‬
‫ּבמַדּבחָא לָא הוָא מֵּדֵ ם מַ ן ּדֵ ין‬
‫ּדי ָמֵ א ּבקּור ָּבנָא ּדַ לעֵל מֵ נֵה חָאֵב‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:19‬סַכלֵא‬
‫ִירא מָ נָא ַרב קּור ָּבנָא ַאו‬ ‫וַעו ֵ‬
‫מַדּבחָא ּדַ מקַּדֵ ׁש לקּור ָּבנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:20‬מַ ן ּדי ָמֵ א‬
‫ָהכִיל ּבמַדּבחָא י ָמֵ א ּבֵה וַבכֻל‬
‫מָא ּדאִ ית לעֵל מֵ נֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:21‬ומַ ן ּדי ָמֵא‬
‫ּבהַיּכלָא י ָמֵ א ּבֵה וַבמַ ן ּדעָמַ ר‬
‫ּבֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:22‬ומַ ן ּדי ָמֵא‬
‫ּבַׁשמַ י ָא י ָמֵא ּבכּורסי ֵה ּדַ א ָלהָא‬
‫וַבמַ ן ּדי ָתֵ ב לעֵל מֵ נֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:23‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ַסרין אנּתּון נָנעָא וַׁשבֵּתָ א‬ ‫ּדַ מע ִ‬
‫ירתֵ ה‬‫וכַמּונָא וַׁשבַקּתּון י ַקִ ָ‬
‫ּדנָמּוסָא ּדִ ינָא וַחנָנָא והַימָ נּותָ א‬
‫ָהלֵין ּדֵ ין ָולֵא הוָא ּדתֵ עּבדּון‬
‫ו ָהלֵין לָא ּתֵ ׁשּבקּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:24‬נָגּודֵ א‬
‫‪97‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫סמַ י ָא ּדַ מצַללִין ּבָקֵא ובָלעִין‬
‫ּגַמלֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:25‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ּדַ מדַ ּכֵין אנּתּון ּב ֵַרה ּד ָכסָא‬
‫ָבּורא לגַו ּדֵ ין מלֵין חטּופי ָא‬ ‫וַדז ָ‬
‫ועַולָא ‪.‬‬
‫ּפריׁשֵ א‬‫‪ִ - Matthew 23:26‬‬
‫ִירא ּדַ ּכַו לּוקדַ ם ַּגוֵה ּד ָכסָא‬ ‫עו ֵ‬
‫ָבּורא ּדַ הוָא ָאפ ּבַרהּון ּדכֵא ‪.‬‬ ‫וַדז ָ‬
‫‪ - Matthew 23:27‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫לקַברא מַכלׁשֵ א‬ ‫ֵ‬ ‫ּדדָ מֵ ין אנּתּון‬
‫ִירא מֵ ן לגַו‬ ‫ּדמֵ ן לבַר מֵתחזֵין ׁשַ ּפ ֵ‬
‫ּדֵ ין מלֵין ּגַרמֵא ּדמִ יתֵ א ו ֻכלָה‬
‫טַנפּותָ א ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 23:28‬ה ַכנָא ָאפ‬
‫ַאנּתּון מֵ ן לבַר מֵתחזֵין אנּתּון‬
‫לַבנַי אנָׁשָ א ַאיכ זַּדִ יקֵ א ומֵ ן לגַו‬
‫מלֵין אנּתּון עַולָא ומַ סַב ּבַאּפֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:29‬וָי לכּון‬
‫ַפריׁשֵ א נָסּבַי ּבַאּפֵא‬ ‫ָפרא ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫קַברא ּדַ נ ִבי ֵא‬
‫ּד ָבנֵין אנּתּון ֵ‬
‫קבּורא‬
‫ֵ‬ ‫וַמצַּבתִ ין אנּתּון ּבֵית‬
‫ּדזַּדִ יקֵ א ‪.‬‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 23:30‬ו ִ‬
‫אנּתּון ּדֵ אלּו הוַין ּבי ַומַ י ַא ָבהַין‬
‫לָא ָהוֵין הוַין להּון ׁשַוּתָ פֵא‬
‫ּבַדמָ א ּדַ נ ִבי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:31‬מָדֵ ין‬
‫מַ סהדִ ין אנּתּון עַל נַפׁשכּון‬
‫ּדַ בנַי ָא ַאנּתּון ּדהָנּון ּדקַ טֵלו‬
‫לַנ ִבי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:32‬וָאפ ַאנּתּון‬
‫מַ לַו מׁשּוחתָ א ּדַ א ָבהַיּכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:33‬ח ַווָתָ א‬
‫יַלּדָ א ּדָ אכֵדנֵא ַאי ַּכנָא ּתֵ ערקּון‬
‫מֵ ן ּדִ ינָא ּדגִ ַהנָא ‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 23:34‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫הָא אֵ נָא מׁשַּדַ ר אנָא לוָתכּון‬
‫ָפרא מֵנהּון‬ ‫נ ִבי ֵא ו ַחּכִימֵ א וס ֵ‬
‫קָ טלִין אנּתּון וזָקּפִין אנּתּון‬
‫ומֵ נהּון מנַּגדִ ין אנּתּון‬
‫ּבַכנּוׁשָתכּון ותֵ רּדפּון אֵ נּון מֵ ן‬
‫מדִ ינָא לַמדִ ינָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 23:35‬אי ַּכנָא‬
‫ּדנאִתֵ א עלַיּכּון ֻּכלֵה ּדמָ א‬
‫ּדזַּדִ יקֵ א ּדֵ אתֵ אׁשֵד עַל ַארעָא מֵ ן‬
‫ּדמֵה ּד ָהבֵיל זַּדִ יקָ א וַעדַ מָ א‬
‫ּברכי ָא הַו‬‫לַדמֵה ּדַ זכַרי ָא ּבַר ַ‬
‫ּדַ קטַלּתּון ּבַינַי הַיּכלָא‬
‫למַדּבחָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 23:36‬אמִין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדנאִתי ָן ָהלֵין ּכֻלהֵין‬
‫עַל ׁשַ רּבתָ א הָדֵ א ‪.‬‬
‫אּורׁשלֵם‬ ‫‪ִ - Matthew 23:37‬‬
‫ורגמַת‬ ‫אּורׁשלֵם קָ טלַת נ ִבי ֵא ָ‬ ‫ִ‬
‫לַאילֵין ּדַ ׁשלִיחִין לוָתָ ה ּכמָ א‬
‫זַבנִין צבִית ּדֵ א ַּכנֵׁש ּבנַיּכי ַאיכ‬
‫ּדכָנׁשָ א ּתַ רנָגּולּתָ א ּפַרּוגֵיה‬
‫ּתחֵית ֵּגפֵיה ולָא צבַיּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 23:38‬הָא‬
‫מֵׁשּתבֵק לכּון ּבַיּתכּון חַרּבָא‬
‫‪ָ - Matthew 23:39‬אמַ רנָא‬
‫לכּון ּגֵיר ּדלָא ּתֵ חזּונָני מֵן הָׁשָ א‬
‫ּבריכ הּו ּדָ אתֵ א‬ ‫עדַ מָ א ּדתאִמרּון ִ‬
‫ּבַׁשמֵה ּדמָ רי ָא ‪.‬‬
‫‪Capítulo 24 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 24:1‬וַנפַק יֵׁשּוע‬
‫ַקרבו‬
‫מֵ ן הַיּכלָא למאִ זַל ו ֵ‬
‫ּתַ למִ ידַ והי מ ַחוֵין הוַו לֵה ּבֵניָנֵה‬
‫ּדהַיּכלָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:2‬הּו ּדֵ ין אֵמַ ר‬
‫להּון לָא הָא ָחזֵין אנּתּון ָהלֵין‬

‫‪99‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּכֻלהֵין ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לכּון ּדלָא‬
‫ּתֵ ׁשּתבֵק הָרּכָא ּכאִפ עַל ּכאִפ‬
‫ּדלָא ּתֵ סּתתַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:3‬וכַד י ִתֵ ב‬
‫קרבו‬ ‫טּורא ּדזַיּתֵ א ֵ‬‫יֵׁשּוע עַל ָ‬
‫ָאמרין ּבַינַיהּון ולֵה‬ ‫ּתַ למִ ידַ והי ו ִ‬
‫אֵמַ ר לַן אֵמַתי ָהלֵין נֵהוי ָן ומָ נָא‬
‫הי ָאתָ א ּדמֵ אתִ יתָ כ וַדׁשּולָמֵ ה‬
‫ּדעָלמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:4‬ענָא י ֵׁשּוע‬
‫וֵאמַ ר להּון אֵזּדַ הרו לָא אנָׁש‬
‫נַטעֵיכּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:5‬ס ִּגי ֵאא ּגֵיר‬
‫נאִתּון ּבׁשֵמי ונאִמרּון ּדֵ אנָא‬
‫אנָא מׁשִ יחָא ו ַס ִּגי ֵאא נֵטעּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:6‬עתִ ידִ ין‬
‫אנּתּון ּדֵ ין למֵׁשמַע קאִ רסֵא‬
‫קרבֵא חזַו לָא‬ ‫וׁשֵמעָא ּדַ ָ‬
‫ּתֵ ּתּדַ ודּון ָולֵא ּגֵיר ּדכֻלהֵין נֵהוי ָן‬
‫אֵ לָא לָא עדַ ּכִיל ׁשּולָמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:7‬נקּום ּגֵיר‬
‫עַמָא עַל עַמָא ומַלּכּותָ א עַל‬
‫מַלּכּותָ א ונֵהוּון ּכַפנֵא ומַוּתָ נֵא‬
‫וזַועֵא ּבדּוּכָא ּדּוּכָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 24:8‬הלֵין ּדֵ ין‬
‫ּכֻלהֵין ִרׁשָ א אֵ נֵין ּדחֵבלֵא‬
‫‪ - Matthew 24:9‬הָיּדֵ ין‬
‫נַׁשלמּונָכּון לֻאול ָצנֵא‬
‫ונֵקטלּונָכּון ותֵ הוּון סנִיאי ִן מֵ ן‬
‫ּכֻלהּון עַממֵ א מֵ טֻל ׁשֵמי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:10‬הָיּדֵ ין‬
‫נֵתּכַׁשלּון ַס ִּגי ֵאא ונֵסנּון חַד לחַד‬
‫ונַׁשלמּון חַד לחַד ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:11‬ו ַס ִּגי ֵאא‬
‫נ ִבי ֵא ּדַ ָּגלֵא נקּומּון ונַטעּון‬
‫ל ַס ִּגי ֵאא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:12‬ומֵ טֻל‬

‫‪100‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַסּגִיאּות עַולָא נפּוג חּוּבָא‬
‫ּד ַס ִּגי ֵאא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:13‬מַ ן‬
‫ּדַ נסַיּבַר ּדֵ ין עדַ מָ א לחַרתָ א הּו‬
‫נִחֵא ‪.‬‬
‫תּכרז‬
‫‪ - Matthew 24:14‬ותֵ ֵ‬
‫הָדֵ א סבַרתָ א ּדמַלּכּותָ א ּב ֻכלֵה‬
‫עָלמָ א לסָהּדּותָ א ּדכֻלהּון עַממֵ א‬
‫והָיּדֵ ין נאִתֵ א ׁשּולָמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:15‬מָ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ חזַיּתּון ָאתָ א טַנפתָ א ּדחּורּבָא‬
‫ּדֵ אתֵ אמַ ר ּבדָ נִיאי ֵל נ ִבי ָא ּדקָ ימָ א‬
‫ּבדּוּכתָ א קַּדִ יׁשּתָ א הַו ּדקָ ֵרא‬
‫נֵסּתַ ּכַל ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:16‬הָיּדֵ ין‬
‫ַאילֵין ּדבִיהּוד אֵ נּון נֵערקּון‬
‫לטּורא ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 24:17‬והַו‬
‫ּדבֵאּג ָָרא הּו לָא נֵחּות למֵ סַב‬
‫ּדַ בבַיּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:18‬וַאינָא‬
‫ּדַ בחַקלָא הּו לָא נֵתהפֵכ‬
‫ֵסּתרה למֵ סַב לבָׁשֵה ‪.‬‬ ‫לב ֵ‬
‫‪ - Matthew 24:19‬וָי ּדֵ ין‬
‫לבַטנָתָ א ולַאילֵין ּדמַ ינקָ ן ּבהָנּון‬
‫יַומָתָ א ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:20‬צלַו ּדֵ ין‬
‫ּדלָא נֵהוֵא ערּוקִ יכּון ּבסַתוָא ולָא‬
‫ּבׁשַּבתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:21‬נֵהוֵא ּגֵיר‬
‫הָיּדֵ ין אּול ָצנָא ַרּבָא ַאינָא ּדלָא‬
‫הוָא מֵ ן ִרׁשִ יתֵ ה ּדעָלמָ א וַעדַ מָ א‬
‫להָׁשָ א ולָא נֵהוֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:22‬וֵאלּו לָא‬
‫אֵתּכ ִַריו י ַומָתָ א הָנּון לָא ָחי ֵא‬
‫הוָא ּכֻל ּבסַר מֵ טֻל ּג ַבי ָא ּדֵ ין‬
‫נֵתּכַרּון י ַומָתָ א הָנּון ‪.‬‬

‫‪101‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 24:23‬הָיּדֵ ין אֵ ן‬
‫אנָׁש נאִמַ ר לכּון הָא הָרּכָא הּו‬
‫מׁשִ יחָא ַאו הָרּכָא לָא ּתהַימנּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:24‬נקּומּון‬
‫ּגֵיר מׁשִ יחֵא ּדַ ָּגלֵא וַנ ִבי ֵא‬
‫ּדכַּדָ בּותָ א ונֵּתלּון ָאתוָתָ א‬
‫ַרורבָתָ א ַאיכ ּדנַטעּון אֵ ן‬
‫מֵׁשּכחָא ָאפ לַג ַבי ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:25‬הָא קַּדמֵת‬
‫אֵמרת לכּון ‪.‬‬ ‫ֵ‬
‫‪ - Matthew 24:26‬אֵן ָהכִיל‬
‫נאִמרּון לכּון הָא ּבחּורּבָא הּו‬
‫לָא ּתֵ ּפקּון ַאו ּדהָא ּבתַ ָונָא הּו‬
‫לָא ּתהַימנּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:27‬אי ַּכנָא ּגֵיר‬
‫ּדבַרקָ א נָפֵק מֵ ן מַדנחָא ומֵתחזֵא‬
‫עדַ מָ א למַערבָא ָה ַכנָא ּתֵ הוֵא‬
‫ברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫מֵאתִ יתֵ ה ּדַ ֵ‬
‫‪ַ - Matthew 24:28‬איּכָא ּדֵ אן‬
‫ֵׁשרא‬
‫ַגרא ּתַ מָ ן נֵתּכַנׁשּון נ ֵ‬ ‫נֵהוֵא ּפ ָ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:29‬מֵ חדָ א ּדֵ ין‬
‫ּבָתַ ר אּול ָצנָא ּדי ַומָתָ א הָנּון‬
‫ַהרא לָא נ ַחוֵא‬ ‫ׁשֵמׁשָ א נֵחׁשַכ וס ָ‬
‫נּוהרה וכַוּכבֵא נֵּפלּון מֵ ן ׁשמַ י ָא‬ ‫ֵ‬
‫וחַילֵא ּדַ ׁשמַ י ָא נֵּתּתזִיעּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:30‬והָיּדֵ ין‬
‫ברה ּדאנָׁשָ א‬ ‫נֵתחזֵא נִיׁשֵה ּדַ ֵ‬
‫ּבַׁשמַ י ָא והָיּדֵ ין נַרקדָ ן ּכֻלהֵין‬
‫ַברה‬‫ׁשַ רּבָתָ א ּדַ ארעָא ונֵחזּון ל ֵ‬
‫ּדאנָׁשָ א ּדָ אתֵ א עַל ענָנַי ׁשמַ י ָא‬
‫עַם חַילָא וׁשּובחָא ַס ִּגי ָאא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:31‬וַנׁשַּדַ ר‬
‫יפּורא ַרּבָא‬‫מַ לַאכַוהי עַם ׁשִ ָ‬
‫וַנכַנׁשּון לַג ַבי ָא ּדִ ילֵה מֵ ן ַארּבעָת‬
‫רּוחֵא מֵ ן ִרׁשהּון ּדַ ׁשמַ י ָא וַעדַ מָ א‬
‫לרׁשהּון ‪.‬‬ ‫ִ‬
‫‪ - Matthew 24:32‬מֵ ן ּתִ ּתָ א‬
‫‪102‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדֵ ין יִלַפו ֵּפלֵאתָ א ּדמֵ חדָ א‬
‫ּדסַוּכֵיה ָרכָן ופָרעִין טַרפֵיה‬
‫יָדעִין אנּתּון ּדַ מטָא קַ יטָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 24:33‬ה ַכנָא ָאפ‬
‫ַאנּתּון מָ א ּדַ חזַיּתּון ָהלֵין ּכֻלהֵין‬
‫ּדַ עו ּדַ מטָת לָה לתַ רעָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:34‬אמִין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדלָא ּתֵ עּבַר ׁשַ רּבתָ א‬
‫הָדֵ א עדַ מָ א ּד ָהלֵין ּכֻלהֵין נֵהוי ָן ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 24:35‬שמַ י ָא‬
‫וַארעָא נֵעּברּון ומֵ לַי לָא‬
‫ֵעּברן ‪.‬‬
‫נ ָ‬
‫‪ - Matthew 24:36‬עַל יַומָ א‬
‫ּדֵ ין הַו ועַל ׁשָעתָ א הָי אנָׁש לָא‬
‫יָדַ ע ָאפלָא מַ לַאכֵא ּדַ ׁשמַ י ָא אֵ לָא‬
‫ַאבָא ּבַלחּוד ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:37‬אי ַּכנָא ּדֵ ין‬
‫ּדי ַומַ י נּוח ָה ַכנָא ּתֵ הוֵא מֵ אתִ יתֵ ה‬
‫ברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫ּדַ ֵ‬
‫‪ַ - Matthew 24:38‬אי ַּכנָא ּגֵיר‬
‫ּדאִ יתַ יהּון הוַו קדָ ם טַו ָפנָא‬
‫ָאכלִין וׁשָתֵ ין ונָסּבִין נֵׁשֵ א‬
‫ַברא עדַ מָ א לי ַומָ א‬ ‫וי ָהּבִין לג ֵ‬
‫ּדעַל נּוח ל ֵכוֵילָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:39‬ולָא י ִדַ עו‬
‫עדַ מָ א ּדֵ אתָ א טַו ָפנָא וַׁשקַל‬
‫לכֻלהּון ָה ַכנָא ּתֵ הוֵא מֵאתִ יתֵ ה‬
‫ברה ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬ ‫ּדַ ֵ‬
‫‪ - Matthew 24:40‬הָיּדֵ ין‬
‫ַקריתָ א חַד נֵּתּדבַר‬ ‫ּתרין נֵהוּון ּב ִ‬ ‫ֵ‬
‫וחַד נֵׁשּתבֵק ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:41‬ותַ רּתֵ ין‬
‫ּברחי ָא חדָ א‬‫נֵהוי ָן טָחנָן ַ‬
‫ברא וַחדָ א מֵׁשּתַ בקָ א ‪.‬‬ ‫מֵּתּדַ ָ‬
‫‪ - Matthew 24:42‬אֵּתּתעִירו‬
‫ָהכִיל ּדלָא י ָדעִין אנּתּון ּבַאידָ א‬
‫ׁשָעתָ א ָאתֵ א מָ רכּון ‪.‬‬

‫‪103‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 24:43‬הָדֵ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ עו ּדֵ אלּו י ָדַ ע הוָא מָ ֵרא ּבַיּתָ א‬
‫ּבַאידָ א מַ טַרתָ א ָאתֵ א ַּגנָבָא‬
‫מֵּתּתעִיר הוָא ולָא ׁשָ בֵק הוָא‬
‫ּדנֵתּפלֵׁש ּבַיּתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:44‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫ָאפ ַאנּתּון הוַו מטַיבִין ּדַ בׁשָעתָ א‬
‫ּברה‬ ‫ָברין אנּתּון נאִתֵ א ֵ‬ ‫ּדלָא ס ִ‬
‫ּדאנָׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:45‬מַ נּו ּכַי‬
‫אִ יתַ והי עַבּדָ א מהַימנָא ו ַחּכִימָ א‬
‫ּדַ אקִ ימֵה מָ ֵרה עַל ּבנַי ּבַיּתֵ ה‬
‫ּדנֵּתֵ ל להּון סַיּבָרּתָ א ּבזַבנָה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:46‬טּובַוהי‬
‫לעַבּדָ א הַו ּדנאִתֵ א מָ ֵרה‬
‫נֵׁשּכחִיוהי ּד ָעבֵד ָה ַכנָא ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 24:47‬אמִין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדַ נקִ ימִ יוהי עַל ּכֻל‬
‫ּדאִ ית לֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:48‬אֵן ּדֵ ין‬
‫נאִמַ ר עַבּדָ א הַו ּבִיׁשָ א ּב ֵלּבֵה‬
‫ּדמָ רי מַוחַר למֵ אתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:49‬וַנׁשַ ֵרא‬
‫למֵמחָא ּכנַוָתֵ ה ונֵהוֵא ָאכֵל‬
‫וׁשָתֵ א עַם ַר ָוי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:50‬נאִתֵ א‬
‫מָ ֵרה ּדעַבּדָ א הַו ּבי ַומָ א ּדלָא‬
‫ָסבַר וַבׁשָעתָ א ּדלָא יָדַ ע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 24:51‬ונֵפלגִיוהי‬
‫וַנסִים מנָתֵ ה עַם נָסּבַי ּבַאּפֵא‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ּתַ מָ ן נֵהוֵא ּבֵכי ָא‬
‫‪Capítulo 25 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 25:1‬הָיּדֵ ין‬
‫ּתֵ ּדַ מֵ א מַלּכּותָ א ּדַ ׁשמַ י ָא לַעסַר‬
‫ּבתּולָן ָהנֵין ּדַ נסַב לַמּפִדַ יהֵין‬
‫ֻאורע חַתנָא וכַלתָ א ‪.‬‬ ‫וַנפַק ל ַ‬

‫‪104‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 25:2‬חַמֵׁש ּדֵ ין‬
‫מֵנהֵין ַחּכִימָ ן הוַי וחַמֵׁש סַכלָן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:3‬ו ָהנֵין‬
‫סַכלָתָ א נסַב לַמּפִדַ יהֵין ולָא נסַב‬
‫עַמהֵין מֵׁשחָא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 25:4‬הנֵין ּדֵ ין‬
‫ַחּכִימָתָ א נסַב מֵׁשחָא ּבמָ אנֵא עַם‬
‫לַמּפִדַ יהֵין ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 25:5‬כַד ַאוחַר‬
‫ּדֵ ין חַתנָא נָם ּכֻלהֵין וַדמֵכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:6‬וַבפֵלגֵה‬
‫ּדלִלי ָא הוָת קעָתָ א הָא חַתנָא‬
‫ָאתֵ א ּפּוקו לֻאורעֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:7‬הָיּדֵ ין קָ ם‬
‫ּכֻלהֵין ּבתּולָתָ א ָהלֵין ותַ קֵן‬
‫לַמּפִדַ יהֵין ‪.‬‬
‫ָאמרן ּדֵ ין‬
‫‪ָ - Matthew 25:8‬‬
‫ָהנֵין סַכלָתָ א ל ַחּכִימָתָ א ַהבֵין לַן‬
‫מֵ ן מֵׁשחכֵין ּדהָא ּדעֵכו להּון‬
‫לַמּפִדַ ין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:9‬ענַי ָהלֵין‬
‫ָאמרן למָ א לָא נֵסּפַק‬ ‫ַחּכִימָתָ א ו ָ‬
‫לַן וַלכֵין אֵ לָא זֵלֵין לוָת ַאילֵין‬
‫ּדַ מזַּבנִין וַז ֵבנֵין לכֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:10‬וכַד אֵ זַל‬
‫למֵזּבַן אֵתָ א חַתנָא וַאילֵין‬
‫ּדַ מטַיבָן הוַי עַל עַמֵה לבֵית‬
‫חלּולָא וֵאּתּתחֵד ּתַ רעָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 25:11‬בחַרתָ א‬
‫ּדֵ ין אֵתַ י ָאפ ָהנֵין ּבתּולָתָ א‬
‫ָאמרן מָ ַרן מָ ַרן ּפתַ ח‬‫אחרני ָתָ א ו ָ‬ ‫ָ‬
‫לַן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:12‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר להֵין ַאמִין ָאמַ ר אנָא‬
‫לכֵין ּדלָא יָדַ ע אנָא לכֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:13‬אֵּתּתעִירו‬
‫ָהכִיל ּדלָא י ָדעִין אנּתּון לי ַומָא‬

‫‪105‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫הַו ולָא לׁשָעתָ א ‪.‬‬
‫ַברא‬
‫‪ַ - Matthew 25:14‬איכ ּג ָ‬
‫קרא לעַבּדַ והי‬ ‫ּגֵיר ּדַ חזַק ָ‬
‫וַאׁשלֵם להּון קֵניָנֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:15‬אִית ּדי ַהב‬
‫ַּכרין ואִית ּדתַ רּתֵ ין‬ ‫לֵה חַמֵׁש ּכ ִ‬
‫ואִית ּדַ חדָ א אנָׁש אנָׁש ַאיכ‬
‫חַילֵה וַחזַק מֵ חדָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:16‬אֵ זַל ּדֵ ין‬
‫ַּכרין אֵּתּתַ ּגַר‬ ‫הַו ּדַ נסַב חַמֵׁש ּכ ִ‬
‫אחרני ָן ‪.‬‬
‫ּבהֵין וִיתַ ר חַמֵׁש ָ‬
‫‪ - Matthew 25:17‬והָכוָת ָאפ‬
‫הַו ּדתַ רּתֵ ין אֵּתּתַ ּגַר ּתַ רּתֵ ין‬
‫אחרני ָן ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 25:18‬הַו ּדֵ ין‬
‫ּדַ נסַב חדָ א אֵ זַל חפַר ּבַארעָא‬
‫וטַׁשִ י ּכֵסּפָא ּדמָ ֵרה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 25:19‬בָתַ ר ּדֵ ין‬
‫זַבנָא ַס ִּגי ָאא אֵתָ א מָ רהּון‬
‫ּדעַבּדֵ א הָנּון וַנסַב מֵנהּון‬
‫חּוׁש ָּבנָא ‪.‬‬
‫ַקרב הַו‬ ‫‪ - Matthew 25:20‬ו ֵ‬
‫ַּכרין וקַ ֵרב‬ ‫ּדַ נסַב הוָא חַמֵׁש ּכ ִ‬
‫אחרני ָן וֵאמַ ר מָ רי חַמֵׁש‬ ‫חַמֵׁש ָ‬
‫ַּכרין י ַהבּת לִי הָא חַמֵׁש‬ ‫ּכ ִ‬
‫ּגרת עלַיהֵין ‪.‬‬ ‫אחרני ָן אֵּתּתַ ֵ‬
‫ָ‬
‫‪ָ - Matthew 25:21‬אמַ ר לֵה‬
‫מָ ֵרה אִ יו עַבּדָ א ָטבָא וַמהַימנָא‬
‫עַל קַ לִיל מהַימַ ן הוַיּת עַל ַסּגִי‬
‫ַאקִ ימָכ עּול לחַדּותֵ ה ּדמָ ָרכ ‪.‬‬
‫ַקרב הַו‬ ‫‪ - Matthew 25:22‬ו ֵ‬
‫ַּכרוהי וֵאמַ ר מָ רי‬ ‫ּדתַ רּתֵ ין ּכ ַ‬
‫ַּכרין יַהבּת לִי הָא‬ ‫ּתַ רּתֵ ין ּכ ִ‬
‫ּגרת עלַיהֵין‬ ‫אחרני ָן אֵּתּתַ ֵ‬
‫ּתַ רּתֵ ין ָ‬
‫‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 25:23‬אמַ ר לֵה‬
‫מָ ֵרה אִ יו עַבּדָ א ָטבָא וַמהַימנָא‬

‫‪106‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫עַל קַ לִיל מהַימַ ן הוַיּת עַל ַסּגִי‬
‫ַאקִ ימָכ עּול לחַדּותֵ ה ּדמָ ָרכ ‪.‬‬
‫קרב ּדֵ ין‬ ‫‪ֵ - Matthew 25:24‬‬
‫ַּכרא וֵאמַ ר‬ ‫ָאפ הַו ּדַ נסַב חדָ א ּכ ָ‬
‫ַברא ַאנּת‬ ‫מָ רי י ָדַ ע הוִית לָכ ּדג ָ‬
‫קַׁשי ָא ו ָחצֵד ַאנּת ַאיּכָא ּדלָא‬
‫זרעּת וַמ ַכנֵׁש ַאנּת מֵ ן ַאיּכָא ּדלָא‬ ‫ַ‬
‫ּבַּדַ רּת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:25‬ודֵ חלֵת‬
‫ַּכרכ ּבַארעָא‬ ‫וֵאזֵלת טַׁשִ יתָ ה ּכ ָ‬
‫הָא אִית לָכ ּדִ ילָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:26‬ענָא מָ ֵרה‬
‫וֵאמַ ר לֵה עַבּדָ א ּבִיׁשָא וַח ַבנָנָא‬
‫יָדַ ע הוַיּת ּד ָחצֵד אנָא ַאיּכָא ּדלָא‬
‫זֵרעֵת וַמ ַכנֵׁש אנָא מֵן ַאיּכָא ּדלָא‬
‫ַּדרת ‪.‬‬
‫ּב ֵ‬
‫‪ָ - Matthew 25:27‬ולֵא הוָא‬
‫ָתּורא‬
‫לָכ ּדתַ רמֵ א ּכֵסּפי עַל ּפ ָ‬
‫וָאתֵ א הוִית אֵ נָא ותָ בַע הוִית‬
‫ּדִ ילי עַם ֵרּבי ָתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:28‬סַבו ָהכִיל‬
‫ַּכרא ּוהבּוה להַו ּדאִ ית לֵה‬ ‫מֵ נֵה ּכ ָ‬
‫ַּכרין ‪.‬‬
‫עסַר ּכ ִ‬
‫‪ - Matthew 25:29‬למַ ן ּגֵיר‬
‫ּדאִ ית לֵה נֵתִ יהֵב לֵה ונֵּתּתַ וסַפ‬
‫לֵה והַו ּדֵ ין ּדלַיּת לֵה וָאפ הַו‬
‫ּדאִ ית לֵה נֵׁשּתקֵל מֵ נֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:30‬וַלעַבּדָ א‬
‫ַּבטִילָא אַּפקּוהי לחֵׁשּוכָא ּב ַָרי ָא‬
‫וחּורק ׁשֵ נֵא ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ּתַ מָ ן נֵהוֵא ּבֵכי ָא‬
‫‪ - Matthew 25:31‬מָ א ּדָ אתֵ א‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א ּבׁשּובחֵה‬ ‫ּדֵ ין ֵ‬
‫וכֻלהּון מַ לַאכַוהי קַּדִ יׁשֵ א עַמֵה‬
‫ּתרנָוס ּדׁשּובחֵה ‪.‬‬ ‫הָיּדֵ ין נֵּתֵ ב עַל ָ‬
‫‪ - Matthew 25:32‬ונֵתּכַנׁשּון‬
‫קדָ מַוהי ּכֻלהּון עַממֵא וַנפ ֵַרׁש‬
‫אֵ נּון חַד מֵ ן חַד ַאיכ ָרעי ָא‬
‫ּדַ מפ ֵַרׁש עֵרּבֵא מֵן ּגדַ י ָא ‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 25:33‬וַנקִ ים‬
‫עֵרּבֵא מֵ ן י ַמִ ינֵה וַגדַ י ָא מֵ ן סֵמָ לֵה‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:34‬הָיּדֵ ין‬
‫נאִמַ ר מַלּכָא להָנּון ּדמֵ ן י ַמִינֵה‬
‫ּבריכַוהי ּדָ אבי י ִַרתו מַלּכּותָ א‬ ‫ּתַ ו ִ‬
‫ּדַ עתִ ידָ א הוָת לכּון מֵ ן ּתַ רמי ָתֵ ה‬
‫ּדעָלמָ א ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 25:35‬כֵפנֵת ּגֵיר‬
‫וי ַהבּתּון לִי למֵ אכַל וַצהִית‬
‫וַאׁשקִיּתּונָני ַאכסנָי ָא הוִית‬
‫ו ַכנֵׁשּתּונָני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:36‬עַר ֵט ָלי ָא‬
‫ּכריה הוִית‬ ‫הוִית ו ַכסִיּתּונָני ִ‬
‫ִירא הוִית‬ ‫וַסעַרּתּונָני ובֵית ַאס ֵ‬
‫וֵאתַ יּתּון לוָתי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:37‬הָיּדֵ ין‬
‫נאִמרּון לֵה הָנּון זַּדִ יקֵ א מָ ַרן‬
‫אֵמַתי חזַינָכ ּדַ כפֵן ַאנּת ותַ רסִינָכ‬
‫ַאו ּדַ צהֵא ַאנּת וַאׁשקִ ינָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:38‬וֵאמַתי‬
‫חזַינָכ ּדַ אכסנָי ָא ַאנּת ו ַכנֵׁשנָכ ַאו‬
‫ּדעַר ֵטלָי ַאנּת ו ַכסִינָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:39‬וֵאמַתי‬
‫ִירא‬ ‫ּכריהָא ַאו ּבֵית ַאס ֵ‬ ‫חזַינָכ ִ‬
‫וֵאתַ ין לוָתָ כ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:40‬וַענָא‬
‫מַלּכָא וֵאמַ ר להּון ַאמִ ין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדַ כמָ א ּדַ עבַּדּתּון לחַד‬
‫זעּורא לִי הּו‬
‫ֵ‬ ‫מֵ ן ָהלֵין ַאחַי‬
‫עבַּדּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:41‬הָיּדֵ ין‬
‫נאִמַ ר ָאפ להָנּון ּדמֵ ן סֵמָ לֵה זֵלו‬
‫לנּורא ּדַ ל ָעלַם‬‫ָ‬ ‫לכּון מֵני לִיטֵא‬
‫הָי ּדַ מטַיבָא לָאכֵלקַ רצָא‬
‫וַלמַ לַאכַוהי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 25:42‬כֵפנֵת ּגֵיר‬
‫ולָא י ַהבּתּון לִי למֵ אכַל וַצהִית‬
‫‪108‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ולָא אַׁשקִיּתּונָני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:43‬וַאכסנָי ָא‬
‫הוִית ולָא ַּכנֵׁשּתּונָני ועַר ֵט ָלי ָא‬
‫ַכריהָא‬ ‫הוִית ולָא ַּכסִיּתּונָני ו ִ‬
‫ִירא הוִית ולָא‬ ‫הוִית ובֵית ַאס ֵ‬
‫סעַרּתּונָני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:44‬הָיּדֵ ין‬
‫נֵענּון ָאפ הֵנּון ונאִמרּון מָ ַרן‬
‫אֵמַתי חזַינָכ ּכַפנָא ַאו צַהי ָא ַאו‬
‫ּכריהָא‬ ‫ַאכסנָי ָא ַאו עַר ֵט ָלי ָא ַאו ִ‬
‫ִירא ולָא ׁשַמֵׁשנָכ ‪.‬‬ ‫ַאו ּבֵית ַאס ֵ‬
‫‪ - Matthew 25:45‬הָיּדֵ ין‬
‫נֵענֵא ונאִמַ ר להּון ַאמִ ין ָאמַ ר‬
‫אנָא לכּון ּדַ כמָ א ּדלָא עבַּדּתּון‬
‫זעּורא ָאפ לָא לִי‬ ‫ֵ‬ ‫לחַד מֵ ן ָהלֵין‬
‫עבַּדּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 25:46‬ונאִ זֻלון‬
‫ָהלֵין לתַ ׁשנִיקָ א ּדַ ל ָעלַם וזַּדִ יקֵ א‬
‫ל ַחי ֵא ּדַ ל ָעלַם ‪.‬‬
‫‪Capítulo 26 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ - Matthew 26:1‬וַהוָא ּדכַד‬
‫ׁשַ לֵם יֵׁשּוע ּכֻלהֵין מֵ לֵא ָהלֵין‬
‫אֵמַ ר לתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:2‬יָדעִין אנּתּון‬
‫ּתרין יַומִ ין ָהוֵא ּפֵצחָא‬ ‫ּדבָתַ ר ֵ‬
‫ַברה ּדאנָׁשָא מֵׁשּתלֵם ּדנֵזּדקֵפ ‪.‬‬ ‫ו ֵ‬
‫‪ - Matthew 26:3‬הָיּדֵ ין‬
‫ָפרא‬‫אֵת ַּכנַׁשו ַרּבַי ּכָהנֵא וס ֵ‬
‫ּדרּב‬
‫וקַׁשִ יׁשֵ א ּדעַמָ א לדָ רּתֵ ה ַ‬
‫ּדמֵתקרא קַ יָפָא ‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫ּכָהנֵא‬
‫‪ - Matthew 26:4‬וֵאתמַ לַכו‬
‫עַל י ֵׁשּוע ּדַ בנֵכלָא נֵאחּדּונָיהי‬
‫ונֵקטלּונָיהי ‪.‬‬
‫ָאמרין הוַו‬
‫‪ - Matthew 26:5‬ו ִ‬
‫לָא ּבעַדעִדָ א ּדלָא נֵהוֵא ׁשגּוׁשי ָא‬
‫ּבעַמָ א ‪.‬‬

‫‪109‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 26:6‬וכַד הוָא‬
‫יֵׁשּוע ּבבֵית‌עַני ָא ּבבַיּתֵ ה‬
‫ּדׁשֵמעּון ּגַרּבָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:7‬קֵ רּבַת לֵה‬
‫ַאנּתתָ א ּדאִ ית עלֵיה ׁשָ טִיפּתָ א‬
‫ּדמֵׁשחָא ּדבֵסמָ א ַסּגִי ּדמַ י ָא‬
‫וַאׁשּפַעתָ ה עַל ִרׁשֵה ּדי ֵׁשּוע ּכַד‬
‫סמִיכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:8‬חזַו ּדֵ ין‬
‫ּתַ למִ ידַ והי וֵאתּבֵאׁש להּון וֵאמַ רו‬
‫למָ נָא ַאבּדָ נָא ָהנָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:9‬מֵׁשּכַח הוָא‬
‫ּגֵיר ּדנֵזּדַ ּבַן ָהנָא ּב ַסּגִי ונֵתִ יהֵב‬
‫למֵ ס ִּכנֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:10‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫יִדַ ע וֵאמַ ר להּון מָ נָא מַ לֵאין‬
‫אנּתּון לָה לַאנּתתָ א עבָדָ א‬
‫ִירא עֵבּדַ ת לוָתי ‪.‬‬ ‫ׁשַ ּפ ָ‬
‫‪ּ - Matthew 26:11‬בכֻלזבַן‬
‫ּגֵיר מֵ ס ִּכנֵא אִית לכּון עַמכּון לִי‬
‫ּדֵ ין לָא ּבכֻלזבַן אִ ית לכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:12‬הָדֵ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ ארמי ַת ּבֵסמָ א ָהנָא עַל ּגּוׁשמי‬
‫קּברני עֵבּדַ ת ‪.‬‬‫ַאיכ ּדַ למֵ ַ‬
‫‪ - Matthew 26:13‬וַאמִ ין‬
‫תּכרז‬
‫ָאמַ ר אנָא לכּון ּדַ איּכָא ּדתֵ ֵ‬
‫סבַרתי הָדֵ א ּב ֻכלֵה עָלמָ א‬
‫נֵתמַ לַל ָאפ מֵּדֵ ם ּדעֵבּדַ ת הָדֵ א‬
‫לדּוכרנָה ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 26:14‬הָיּדֵ ין אֵ זַל‬
‫ּדמֵתקרא י ִהּודָ א‬‫ֵ‬ ‫ּתרעסַר‬ ‫חַד מֵן ֵ‬
‫סכַריּוטָא לוָת ַרּבַי ּכָהנֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:15‬וֵאמַ ר‬
‫להּון מָ נָא ָצבֵין אנּתּון למֵּתַ ל לִי‬
‫וֵאנָא מַׁשלֵם אנָא לֵה לכּון הֵנּון‬
‫ּדֵ ין ַאקִ ימו לֵה ּתלָתִ ין ּדכֵסּפָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:16‬ומֵ ן הָיּדֵ ין‬

‫‪110‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ָּבעֵא הוָא לֵה ּפֵלעָא‬
‫ּדנַׁשלמִ יוהי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 26:17‬בי ַומָ א ּדֵ ין‬
‫קרבו ּתַ למִ ידֵ א‬ ‫ִירא ֵ‬ ‫קַדמָ י ָא ּד ַפט ֵ‬
‫לוָת יֵׁשּוע וֵאמַ רו לֵה ַאיּכָא ָצבֵא‬
‫ַאנּת ּדַ נ ַטי ֵב לָכ ּדתֵ לעַס ּפֵצחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:18‬הּו ּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון זֵלו לַמדִ ינּתָ א לוָת‬
‫ּפלָן וֵאמַ רו לֵה ַרּבַן ָאמַ ר זַבני‬
‫מטָא לֵה לוָתָ כ ָעבֵד אנָא ּפֵצחָא‬
‫עַם ּתַ למִ ידַ י ‪.‬‬
‫‪- Matthew 26:19‬‬
‫ותַ למִ ידַ והי עבַדו ַאי ַּכנָא ּדַ פקַד‬
‫להּון יֵׁשּוע ו ַטי ֵבו ּפֵצחָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:20‬וכַד הוָא‬
‫ּתרעסַר‬ ‫ַרמׁשָ א סמִ יכ הוָא עַם ֵ‬
‫ּתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:21‬וכַד לָעסִין‬
‫אֵמַ ר ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לכּון ּדחַד‬
‫מֵנכּון מַׁשלֵם לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:22‬וכֵרי ַת‬
‫להּון טָב וׁשַ ִריו למאִמַ ר לֵה חַד‬
‫חַד מֵנהּון למָ א אֵ נָא מָ רי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:23‬הּו ּדֵ ין‬
‫ענָא וֵאמַ ר מַ ן ּד ָצבַע אִידֵ ה עַמי‬
‫ּבלַּגתָ א הּו נַׁשלמַ ני ‪.‬‬
‫ַברה‬ ‫‪ - Matthew 26:24‬ו ֵ‬
‫ּדאנָׁשָ א ָאזֵל ַאי ַּכנָא ּדַ כתִ יב‬
‫ַברא הַו‬ ‫עלַוהי וָי לֵה ּדֵ ין לג ָ‬
‫ּברה ּדאנָׁשָ א מֵׁשּתלֵם‬ ‫ּדבאִ ידֵ ה ֵ‬
‫ַברא הַו אֵלּו לָא‬ ‫ּפַקָ ח הוָא לֵה לג ָ‬
‫אֵתִ ילֵד ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:25‬ענָא‬
‫יִהּודָ א מַׁשלמָ נָא וֵאמַ ר ּדַ למָ א‬
‫אֵ נָא הּו ַרּבִי ָאמַ ר לֵה י ֵׁשּוע ַאנּת‬
‫אֵמַ רּת ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 26:26‬כַד ּדֵ ין‬

‫‪111‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫לָעסִין ׁשקַל י ֵׁשּוע לַחמָא וב ֵַרכ‬
‫וַקצָא וי ַהב לתַ למִ ידַ והי וֵאמַ ר‬
‫סַבו ַאכּולו ָהנַו ּפַגרי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:27‬וַׁשקַל‬
‫ָּכסָא וַאוּדִ י וי ַהב להּון וֵאמַ ר‬
‫סַבו אֵׁשּתַ ו מֵ נֵה ּכֻלכּון ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 26:28‬הנַו ּדֵ מי‬
‫ּדדִ י ַתִ קאִ חַדתָ א ּדַ חלָפ ַס ִּגי ֵאא‬
‫מֵתֵ אׁשֵד לׁשּובקָ נָא ּדַ ח ָטהֵא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 26:29‬אמַ ר אנָא‬
‫לכּון ּדֵ ין ּדלָא אֵׁשּתֵ א מֵן הָׁשָ א‬
‫מֵ ן ָהנָא י ַלּדָ א ּדַ גפֵּתָ א עדַ מָ א‬
‫לי ַומָא ּדבֵה אֵׁשּתֵ יוהי עַמכּון‬
‫חַדתָ א ּבמַלּכּותֵ ה ּדָ אבי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:30‬וׁשַ ּבַחו‬
‫וַנפַקו לטּור זַיּתֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:31‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להּון יֵׁשּוע ַאנּתּון ּכֻלכּון‬
‫ּתֵ תּכַׁשלּון ּבִי ּב ָהנָא לִלי ָא ּכתִ יב‬
‫לרעי ָא ונֵתּבַּדרּון‬ ‫ּגֵיר ּדֵ אמחֵא ָ‬
‫עֵרּבֵא ּד ָענֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:32‬מֵ ן ּבָתַ ר‬
‫ּדקָאֵ ם אנָא ּדֵ ין קָדֵ ם אנָא לכּון‬
‫לַגלִילָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:33‬ענָא‬
‫ּכאִ פָא וֵאמַ ר לֵה ָאפֵן ּכֻלנָׁש‬
‫נֵתּכׁשֵל ּבָכ אֵ נָא מתּום לָא‬
‫אֵתּכׁשֵל ּבָכ ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 26:34‬אמַ ר לֵה‬
‫יֵׁשּוע ַאמִ ין ָאמַ ר אנָא לָכ ּדַ ב ָהנָא‬
‫ֵקרא ּתַ רנָגלָא ּתלָת‬ ‫לִלי ָא קדָ ם ּדנ ֵ‬
‫זַבנִין ּתֵ כּפּור ּבִי ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 26:35‬אמַ ר לֵה‬
‫ּכאִ פָא אֵן נֵהוֵא לִי לַממָת עַמָכ‬
‫לָא אֵכּפּור ּבָכ והָכוָת ָאפ ּכֻלהּון‬
‫ּתַ למִ ידֵ א אֵמַ רו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:36‬הָיּדֵ ין‬

‫‪112‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫אֵתָ א עַמהּון י ֵׁשּוע לדּוּכתָ א‬
‫ּדמֵתקַ רי ָא ּגֵּדסִמַ ן וֵאמַ ר‬
‫לתַ למִ ידַ והי ּתֵ בו הָרּכָא עַד אִ זַל‬
‫אֵ ַצלֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:37‬וַדבַר‬
‫ַתריהּון ּבנַי זַבדַ י‬‫לכאִ פָא ול ַ‬
‫וׁשַ ִרי למֵתּכמָ רּו וַלמֵתעָקּו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:38‬וֵאמַ ר‬
‫להּון ּכַרי ָא הי לָה לנַפׁשי עדַ מָ א‬
‫למַוּתָ א קַ וַו לִי הָרּכָא וַׁשהַרו‬
‫עַמי ‪.‬‬
‫ַפרק‬ ‫‪ - Matthew 26:39‬ו ַ‬
‫קַ לִיל וַנפַל עַל אַ ּפַוהי וַמ ַצלֵא‬
‫הוָא וָאמַ ר ָאבי אֵ ן מֵׁשּכחָא‬
‫ּברם לָא ַאיכ‬ ‫ֵעּברני ָּכסָא ָהנָא ַ‬ ‫נ ַ‬
‫ּדֵ אנָא ָצבֵא אנָא אֵ לָא ַאיכ‬
‫ּדַ אנּת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:40‬וֵאתָ א לוָת‬
‫ּתַ למִ ידַ והי וֵאׁשּכַח אֵ נּון ּכַד‬
‫ּדַ מּכִין וֵאמַ ר לכאִ פָא ָה ַכנָא לָא‬
‫אֵׁשּכַחּתּון חדָ א ׁשָ עָא ּדתֵ ׁשהרּון‬
‫עַמי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:41‬אֵּתּתעִירו‬
‫ו ַצלַו ּדלָא ּתֵ עלּון לנֵסיּונָא רּוחָא‬
‫ּכריה ‪.‬‬‫ַגרא ּדֵ ין ִ‬ ‫מטַיבָא ּפ ָ‬
‫‪ּ - Matthew 26:42‬תּוב אֵ זַל‬
‫ּדתַ רּתֵ ין זַבנִין ַצלִי וֵאמַ ר ָאבי אֵן‬
‫לָא מֵׁשּכַח ָהנָא ָּכסָא ּדנֵעּבַר‬
‫אֵ לָא אֵ ן אֵׁשּתִ יתֵ ה נֵהוֵא צֵביָנָכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:43‬וֵאתָ א ּתּוב‬
‫אֵׁשּכַח אֵ נּון ּכַד ּדַ מּכִין עַינַיהּון‬
‫ַקִירן הוַי ‪.‬‬
‫ּגֵיר י ָ‬
‫‪ - Matthew 26:44‬וַׁשבַק‬
‫אֵ נּון וֵאזַל ּתּוב ַצלִי ּדַ תלָת זַבנִין‬
‫ולָה למֵלתָ א אֵמַ ר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:45‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵתָ א לוָת ּתַ למִ ידַ והי וֵאמַ ר להּון‬
‫ּדמַכו מֵ ּכִיל וֵאּתּתנִיחו הָא מטָת‬
‫‪113‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ַברה ּדאנָׁשָ א מֵׁשּתלֵם‬ ‫ׁשָעתָ א ו ֵ‬
‫ּבאִידַ יהּון ּד ַח ָטי ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:46‬קּומו נאִ זַל‬
‫הָא מטָא הַו ּדמַׁשלֵם לִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:47‬ועַד הּו‬
‫ממַ לֵל הָא י ִהּודָ א מַׁשלמָ נָא חַד‬
‫ּתרעסַרּתָ א אֵתָ א וכֵנׁשָ א עַמֵה‬ ‫מֵ ן ֵ‬
‫וחּוטרא מֵ ן‬
‫ֵ‬ ‫ַס ִּגי ָאא עַם סַפס ִֵרא‬
‫לוָת ַרּבַי ּכָהנֵא וקַׁשִ יׁשֵ א ּדעַמָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:48‬וי ַהב הוָא‬
‫להּון ָאתָ א י ִהּודָ א מַׁשלמָ נָא‬
‫וֵאמַ ר להַו ּדנָׁשֵ ק אנָא הּויּו לֵה‬
‫ַאחּודו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:49‬ומֵ חדָ א‬
‫קרב לוָת יֵׁשּוע וֵאמַ ר ׁשלָם ַרּבִי‬ ‫ֵ‬
‫ונַׁשקֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:50‬הּו ּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע אֵמַ ר לֵה עַל הָי ּדֵ אתַ יּת‬
‫חַברי הָיּדֵ ין אֵתקַ ַרבו וַארמִ יו‬
‫אִ ידַ יהּון עַל י ֵׁשּוע וַאחּדּוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:51‬והָא חַד‬
‫מֵ ן הָנּון ּדעַם י ֵׁשּוע ַאוׁשֵ ט אִ ידֵ ה‬
‫וַׁשמַ ט סַפס ִָרא וַמחָיהי לעַבּדֵ ה‬
‫ּדרּב ּכָהנֵא וׁשַ קלָה אֵדנֵה ‪.‬‬ ‫ַ‬
‫‪ - Matthew 26:52‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לֵה יֵׁשּוע ַאהּפֵכ סַפס ִָרא‬
‫לדּוּכתָ ה ּכֻלהּון ּגֵיר הָנּון ּדַ נסַבו‬
‫סַיפֵא ּבסַיפֵא נמּותּון ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 26:53‬או ָסבַר‬
‫ַאנּת ּדלָא מֵׁשּכַח אנָא ּדֵ אבעֵא‬
‫מֵ ן ָאבי וַנקִ ים לִי הָׁשָ א י ַּתִ יר מֵ ן‬
‫ֵסרא לֵגיּונִין ּדמַ לַאכֵא ‪.‬‬ ‫ּתַ רּתַ ע ֵ‬
‫‪ַ - Matthew 26:54‬אי ַּכנָא‬
‫ָהכִיל נֵתמַלּון ּכתָ בֵא ּד ָה ַכנָא ָולֵא‬
‫ּדנֵהוֵא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 26:55‬בהָי‬
‫ׁשָעתָ א אֵמַ ר י ֵׁשּוע לכֵנׁשֵ א ַאיכ‬

‫‪114‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדעַל ַּגיָסָא נפַקּתּון ּבסַפס ִֵרא‬
‫ַבחּוטרא ּדתֵ אחּדּונָני ּכֻליּום‬
‫ֵ‬ ‫ו‬
‫לוָתכּון ּבהַיּכלָא י ָתֵ ב הוִית ומַ לֵפ‬
‫ולָא אֵ חַּדּתּונָני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:56‬הָדֵ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ הוָת ּדנֵתמַלּון ּכתָ בֵא ּדַ נ ִבי ֵא‬
‫הָיּדֵ ין ּתַ למִ ידֵ א ּכֻלהּון ׁשַבקּוהי‬
‫ַערקו ‪.‬‬ ‫ו ַ‬
‫‪ - Matthew 26:57‬והָנּון‬
‫ּדַ אחּדּוהי לי ֵׁשּוע ַאוּבלּוהי לוָת‬
‫ָפרא‬ ‫קַ יָפָא ַרּב ּכָהנֵא ַאיּכָא ּדס ֵ‬
‫וקַׁשִ יׁשֵ א ּכנִיׁשִ ין הוַו ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 26:58‬שֵמעּון‬
‫ָתרה מֵ ן‬ ‫ּדֵ ין ּכאִ פָא ָאזֵל הוָא ּב ֵ‬
‫ּדרּב‬
‫רּוחקָ א עדַ מָ א לדָ רּתֵ ה ַ‬
‫ּכָהנֵא ועַל יִתֵ ב לגַו עַם ּדַ חׁשֵ א‬
‫ּדנֵחזֵא חַרתָ א ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 26:59‬רּבַי ּכָהנֵא‬
‫ּדֵ ין וקַׁשִ יׁשֵ א וַכנּוׁשּתָ א ֻּכלָה‬
‫ָּבעֵין הוַו עַל יֵׁשּוע סָהּדֵ א ַאיכ‬
‫ּדַ נמִ יתּונָיהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:60‬ולָא‬
‫אֵׁשּכַחו וֵאתַ ו ַס ִּגי ֵאא סָהּדֵ א‬
‫ּתרין‬‫קרבו ֵ‬ ‫אחרי ַת ּדֵ ין ֵ‬‫ּדׁשּוקרא ָ‬
‫ָ‬
‫‪.‬‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 26:61‬ו ִ‬
‫אׁשרא‬ ‫ָהנָא אֵמַ ר ּדמֵׁשּכַח אנָא ּדֵ ֵ‬
‫הַיּכלָא ּדַ א ָלהָא ולַתלָתָ א י ַומִ ין‬
‫אֵבנֵיוהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:62‬וקָ ם ַרּב‬
‫ּכָהנֵא וֵאמַ ר לֵה לָא מֵּדֵ ם מ ַפנֵא‬
‫ַאנּת ּפֵתגָמָ א מָ נָא מַ סהדִ ין עלַיּכ‬
‫ָהלֵין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:63‬י ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫ׁשַּתִ יק הוָא וַענָא ַרּב ּכָהנֵא וֵאמַ ר‬
‫לֵה מַומֵ א אנָא לָכ ּבַא ָלהָא ַחי ָא‬
‫ּדתאִמַ ר לַן אֵ ן ַאנּת הּו מׁשִ יחָא‬
‫ּברה ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬‫ֵ‬
‫‪115‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ָ - Matthew 26:64‬אמַ ר לֵה‬
‫יֵׁשּוע ַאנּת אֵמַ רּת ָאמַ רנָא לכּון‬
‫ַברה‬‫ּדֵ ין ּדמֵ ן הָׁשָ א ּתֵ חזּונָיהי ל ֵ‬
‫ּדאנָׁשָ א ּדי ָתֵ ב מֵן י ַמִינָא ּדחַילָא‬
‫וָאתֵ א עַל ענָנַי ׁשמַ י ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:65‬הָיּדֵ ין ַרּב‬
‫ּכָהנֵא צ ִַרי מָ אנַוהי וֵאמַ ר הָא‬
‫ּגַּדֵ פ מָ נָא מֵ ּכִיל מֵתּבעֵין לַן‬
‫סָהּדֵ א הָא הָׁשָ א ׁשמַעּתּון‬
‫ּגּוּדָ פֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:66‬מָ נָא ָצבֵין‬
‫ָאמרין ַחי ָב הּו מַוּתָ א‬ ‫אנּתּון ענַו ו ִ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:67‬הָיּדֵ ין ַרקו‬
‫ּבַאּפַוהי וַמקַּפחִין הוַו לֵה‬
‫אחרנֵא ּדֵ ין מָ חֵין הוַו לֵה ‪.‬‬‫ָ‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 26:68‬ו ִ‬
‫אֵתנַּבָא לַן מׁשִ יחָא מַנּו הַו ּדַ מחָכ‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 26:69‬כאִ פָא ּדֵ ין‬
‫יָתֵ ב הוָא לבַר ּבדָ רּתָ א וקֵ רּבַת‬
‫ָאמרא לֵה‬ ‫לוָתֵ ה ַאמתָ א חדָ א ו ָ‬
‫ָצרי ָא ‪.‬‬‫ָאפ ַאנּת עַם י ֵׁשּוע הוַיּת נ ָ‬
‫‪ - Matthew 26:70‬הּו ּדֵ ין‬
‫ּכפַר קדָ ם ּכֻלהּון וֵאמַ ר לָא יָדַ ע‬
‫ָאמרא ַאנּתי ‪.‬‬‫אנָא מָ נָא ָ‬
‫‪ - Matthew 26:71‬וכַד נפַק‬
‫ָאמרא‬‫אחרתָ א ו ָ‬ ‫ל ֵסּפָא חזָתֵ ה ִ‬
‫להּון ּדתַ מָ ן הוָא ָאפ ָהנָא עַם‬
‫ָצרי ָא ‪.‬‬
‫יֵׁשּוע נ ָ‬
‫‪ - Matthew 26:72‬ותּוב ּכפַר‬
‫ּבמַומָתָ א ּדלָא י ָדַ ע אנָא לֵה‬
‫ַברא ‪.‬‬
‫לג ָ‬
‫‪ - Matthew 26:73‬מֵ ן ּבָתַ ר‬
‫קרבו הָנּון ּדקָימִ ין‬ ‫קַ לִיל ּדֵ ין ֵ‬
‫יראי ִת ָאפ‬ ‫וֵאמַ רו לכאִ פָא ׁשַ ִר ָ‬
‫ַאנּת מֵ נהּון ַאנּת ָאפ מַמללָכ ּגֵיר‬
‫מַוּדַ ע לָכ ‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 26:74‬הָיּדֵ ין ׁשַ ִרי‬
‫חרמּו וַלמאִמָא ּדלָא י ָדַ ענָא‬‫למַ ָ‬
‫קרא‬‫ַברא ובָה ּבׁשָעתָ א ָ‬ ‫לֵה לג ָ‬
‫ּתַ רנָגלָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 26:75‬וֵאּתּדכַר‬
‫ּכאִ פָא מֵלתָ א ּדי ֵׁשּוע ּדֵ אמַ ר לֵה‬
‫ֵקרא ּתַ רנָגלָא ּתלָת‬
‫ּדַ קדָ ם ּדנ ֵ‬
‫זַבנִין ּתֵ כּפּור ּבִי וַנפַק לבַר ּבכָא‬
‫יראי ִת ‪.‬‬
‫מַ ִר ָ‬
‫‪Capítulo 27 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:1‬כַד ּדֵ ין הוָא‬
‫ַפרא מֵלּכָא נסַבו עַל י ֵׁשּוע‬ ‫צ ָ‬
‫ּכֻלהּון ַרּבַי ּכָהנֵא וקַׁשִ יׁשֵ א‬
‫ּדעַמָ א ַאיכ ּדַ נמִ יתּונָיהי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:2‬וַאסרּוהי‬
‫וַאוּבלּוהי וַאׁשלמּוהי לּפִי ַלטָוס‬
‫הִגמּונָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:3‬הָיּדֵ ין‬
‫יִהּודָ א מַׁשלמָ נָא ּכַד חזָא‬
‫ּדֵ את ַחי ַב י ֵׁשּוע אֵּתּתוִי וֵאזַל‬
‫לרּבַי‬
‫ַאהּפֵכ ָהלֵין ּתלָתִ ין ּדכֵסּפָא ַ‬
‫ּכָהנֵא וַלקַׁשִ יׁשֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:4‬וֵאמַ ר חטִית‬
‫ּדַ אׁשלמֵת ּדמָ א זַ ָּכי ָא הֵנּון ּדֵ ין‬
‫אֵמַ רו לֵה לַן מָ א לַן ַאנּת י ָדַ ע‬
‫ַאנּת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:5‬וַׁשדָ יהי‬
‫ּכֵסּפָא ּבהַיּכלָא וׁשַ נִי וֵאזַל חנַק‬
‫נַפׁשֵה ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 27:6‬רּבַי ּכָהנֵא‬
‫ּדֵ ין ׁשַ קלּוהי לכֵסּפָא וֵאמַ רו לָא‬
‫ׁשַ לִיט ּדנַרמֵ יוהי ּבֵית קּור ָּבנָא‬
‫מֵ טֻל ּדטִימַ י ּדמָ א הּו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:7‬וַנסַבו‬
‫מֵלּכָא וַזבַנו ּבֵה ָאגּורסֵה ּד ַפח ָָרא‬
‫קבּורא ּדַ אכסנָי ֵא ‪.‬‬‫ָ‬ ‫לבֵית‬

‫‪117‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 27:8‬מֵ טֻל ָהנָא‬
‫קריתָ א‬ ‫אֵתקרי ָאגּורסָא הַו ִ‬ ‫ִ‬
‫ּדַ דמָ א עדַ מָ א לי ַומָ נָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:9‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵתמַ לִי מֵּדֵ ם ּדֵ אתֵ אמַ ר ּבי ַד נ ִבי ָא‬
‫ּדֵ אמַ ר ּדנֵסּבֵת ּתלָתִ ין ּדכֵסּפָא‬
‫ַקִירא ּדקַ צו מֵ ן ּבנַי‬ ‫ּדמַוהי ּדי ָ‬
‫יסרי ֵל ‪.‬‬‫אִ ָ‬
‫‪ - Matthew 27:10‬וי ֵהּבֵת‬
‫אֵ נּון לָאגּורסֵה ּד ַפח ָָרא ַאיכ‬
‫ּדַ פקַד לִי מָ רי ָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:11‬הּו ּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע קָ ם קדָ ם הִגמּונָא וׁשַ אלֵה‬
‫הִגמּונָא וֵאמַ ר לֵה ַאנּת הּו מַלּכָא‬
‫ּדִ יהּודָ י ֵא ָאמַ ר לֵה יֵׁשּוע ַאנּת‬
‫אֵמַ רּת ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:12‬וכַד ָאכלִין‬
‫הוַו קַ רצַוהי ַרּבַי ּכָהנֵא וקַׁשִ יׁשֵ א‬
‫מֵּדֵ ם ּפֵתגָמָא הּו לָא ַּפנִי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:13‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר לֵה ּפִי ַלטָוס לָא ׁשָמַע ַאנּת‬
‫ּכמָ א מַ סהדִ ין עלַיּכ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:14‬ולָא י ַהב‬
‫לֵה ּפֵתגָמָ א ולָא ּבַחדָ א מֵ לָא ועַל‬
‫הָדֵ א אֵּתּדַ מַ ר טָב ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:15‬בכֻל‬
‫עאִדָ א ּדֵ ין מעָד הוָא הִגמּונָא‬
‫ִירא חַד לעַמָ א ַאינָא‬ ‫ֵׁשרא ַאס ָ‬ ‫ּדנ ֵ‬
‫ּדהֵנּון ָצבֵין הוַו ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 27:16‬אסִיר הוָא‬
‫ִירא י ִדִ יעָא‬ ‫להּון ּדֵ ין ַאס ָ‬
‫ּדמֵתקרא ַּבר‌אַ ּבַא ‪.‬‬
‫ֵ‬
‫‪ - Matthew 27:17‬וכַד‬
‫ּכנִיׁשִ ין אֵמַ ר להּון ּפִי ַלטָוס למַן‬
‫אׁשרא לכּון‬ ‫ָצבֵין אנּתּון ּדֵ ֵ‬
‫ּדמֵתקרא‬
‫ֵ‬ ‫ל ַבר‌אַ ּבַא ַאו לי ֵׁשּוע‬
‫מׁשִ יחָא ‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 27:18‬י ָדַ ע הוָא‬
‫ּגֵיר ּפִי ַלטָוס ּדמֵ ן חסָמָ א‬
‫אַׁשלמּוהי ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:19‬כַד י ִתֵ ב‬
‫ּדֵ ין הִגמּונָא עַל ּבִים ּדִ ילֵה‬
‫ָאמרא לֵה‬ ‫ׁשֵלחַת לֵה ַאנּתתֵ ה ו ָ‬
‫לָא לָכ וַלהַו זַּדִ יקָ א ַסּגִי ּגֵיר‬
‫חֵׁשֵת ּבחֵלמי י ַומָ נָא מֵ ֻטלָתֵ ה ‪.‬‬
‫‪ַ - Matthew 27:20‬רּבַי ּכָהנֵא‬
‫ּדֵ ין וקַׁשִ יׁשֵ א אַ ּפִיסו לכֵנׁשֵ א‬
‫ּדנֵׁשֵ אלּון ל ַבר‌אַ ּבַא לי ֵׁשּוע ּדֵ ין‬
‫ּדנַוּבדּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:21‬וַענָא‬
‫הִגמּונָא וֵאמַ ר להּון למַ ן ָצבֵין‬
‫ּתריהּון‬ ‫אׁשרא לכּון מֵן ַ‬ ‫אנּתּון ּדֵ ֵ‬
‫הֵנּון ּדֵ ין אֵמַ רו ל ַבר‌אַ ּבַא ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 27:22‬אמַ ר להּון‬
‫ּדמֵתקרא‬
‫ֵ‬ ‫ּפִי ַלטָוס וַלי ֵׁשּוע‬
‫ָאמרין‬
‫מׁשִ יחָא מָ נָא אֵעּבֵד לֵה ִ‬
‫ּכֻלהּון נֵזּדקֵפ ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 27:23‬אמַ ר להּון‬
‫הִגמּונָא מָ נָא ּגֵיר ּדבִיׁש עבַד‬
‫יראי ִת קעַו וֵאמַ רו‬ ‫הֵנּון ּדֵ ין י ַּתִ ָ‬
‫נֵזּדקֵפ ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:24‬פִי ַלטָוס‬
‫ּדֵ ין ּכַד חזָא ּדמֵּדֵ ם לָא מַוּתַ ר‬
‫יראי ִת ַרוּבָא ָהוֵא ׁשקַל‬ ‫אֵ לָא יַּתִ ָ‬
‫מַ י ָא אַׁשִ יג אִ ידַ והי לעִין ּכֵנׁשָ א‬
‫וֵאמַ ר מ ַחסַי אנָא מֵ ן ּדמֵה ּד ָהנָא‬
‫זַּדִ יקָא ַאנּתּון ּתֵ ּדעּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:25‬וַענַו ֻּכלֵה‬
‫עַמָא וֵאמַ רו ּדמֵה עלַין ועַל‬
‫ּבנַין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:26‬הָיּדֵ ין‬
‫ׁשרא להּון ל ַבר‌אַ ּבַא ונַּגֵד‬ ‫ָ‬
‫ַפרגֵלֵא לי ֵׁשּוע וַאׁשלמֵה‬ ‫ּב ָ‬
‫ּדנֵזּדקֵפ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:27‬הָיּדֵ ין‬
‫‪119‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫סטרטִיּוטֵא ּדהִגמּונָא ּדַ ברּוהי‬ ‫אֵ ַ‬
‫ָורין וַכנַׁשו עלַוהי‬ ‫ַּפרט ִ‬
‫לי ֵׁשּוע ל ֵ‬
‫ל ֻכלֵה אֵסּפִיר ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:28‬וַאׁשלחּוהי‬
‫זחּוריתָ א ‪.‬‬‫וַאלּבׁשּוהי כלַמִ יס ּדַ ִ‬
‫‪ - Matthew 27:29‬וַגדַ לו‬
‫ּברׁשֵה‬ ‫ּכלִילָא ּדעַוזנָי ֵא וסָמו ִ‬
‫ַברכו עַל‬ ‫וקַני ָא ּבי ַמִ ינֵה ו ַ‬
‫ּבּורּכַיהּון קדָ מַוהי וַמבַזחִין הוַו‬
‫ָאמרין ׁשלָם מַלּכָא ּדִ יהּודָ י ֵא‬ ‫ּבֵה ו ִ‬
‫‪.‬‬
‫ורקו‬ ‫‪ַ - Matthew 27:30‬‬
‫ּבּפַרצּוּפֵה וַׁשקַלו קַני ָא ומָ חֵין‬
‫הוַו לֵה עַל ִרׁשֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:31‬וכַד ַּבזַחו‬
‫ּבֵה אַׁשלחּוהי כלַמִ יס וַאלּבׁשּוהי‬
‫נַחּתַ והי וַאוּבלּוהי ּדנֵזּדקֵפ ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:32‬וכַד נָפקִ ין‬
‫קּורינָי ָא ּדַ ׁשמֵה‬ ‫ַברא ִ‬ ‫אֵׁשּכַחו ּג ָ‬
‫ׁשֵמעּון ל ָהנָא ׁשַ חַרו ּדנֵׁשקּול‬
‫זקִיפֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:33‬וֵאתַ ו‬
‫לדּוּכתָ א ּדמֵתקַ רי ָא ּגָגּולּתָ א הָי‬
‫ּדמֵתּפַׁשקָ א קַ רקַפתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:34‬וי ַהבו לֵה‬
‫ַמררּתָ א‬‫ּדנֵׁשּתֵ א ַחלָא ּדַ חלִיט ּב ָ‬
‫וַטעֵם ולָא צבָא למֵׁשּתָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:35‬וכַד‬
‫זַקּפּוהי ַּפלֵגו נַחּתַ והי ּב ֵפסָא‬
‫‪ - Matthew 27:36‬וי ָתּבִין‬
‫ָטרין לֵה ּתַ מָ ן ‪.‬‬‫הוַו ונ ִ‬
‫‪ - Matthew 27:37‬וסָמו לעֵל‬
‫מֵ ן ִרׁשֵה עֵלתָ א ּדמַוּתֵ ה ּבַכתָ בָא‬
‫ָהנַו י ֵׁשּוע מַלּכָא ּדִ יהּודָ י ֵא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:38‬וֵאזּדקֵפו‬
‫ּתרין לֵס ָטי ֵא חַד מֵן י ַמִינֵה‬ ‫עַמֵה ֵ‬
‫וחַד מֵ ן סֵמָ לֵה ‪.‬‬

‫‪120‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ַ - Matthew 27:39‬אילֵין ּדֵ ין‬
‫ָברין הוַו מגַּדפִין הוַו עלַוהי‬ ‫ּדע ִ‬
‫וַמנִידִ ין ִרׁשַ יהּון ‪.‬‬
‫ָאמרין‬‫‪ - Matthew 27:40‬ו ִ‬
‫סָתַ ר הַיּכלָא ו ָבנֵא לֵה לַתלָתָ א‬
‫ּברה ַאנּת‬ ‫יַומִ ין ַּפצָא נַפׁשָכ אֵ ן ֵ‬
‫ּדַ א ָלהָא וחּות מֵ ן זקִ יפָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:41‬הָכוָת ָאפ‬
‫ַרּבַי ּכָהנֵא מבַזחִין הוַו עַם‬
‫ַפריׁשֵ א ‪.‬‬
‫ָפרא וקַׁשִ יׁשֵ א ו ִ‬ ‫ס ֵ‬
‫ָאמרין‬ ‫‪ - Matthew 27:42‬ו ִ‬
‫ַאחרנֵא ַאחִי נַפׁשֵה לָא מֵׁשּכַח‬ ‫ל ָ‬
‫יסרי ֵל‬ ‫למַ חָיּו אֵ ן מַלּכֵה הּו ּדאִ ָ‬
‫נֵחּות הָׁשָ א מֵן זקִיפָא וַנהַימֵ ן ּבֵה‬
‫‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:43‬תכִיל עַל‬
‫ַא ָלהָא נֵפרקִ יוהי הָׁשָ א אֵן ָצבֵא‬
‫ברה אנָא ּדַ א ָלהָא‬ ‫ּבֵה ָאמַ ר ּגֵיר ּדַ ֵ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:45‬מֵ ן ׁשֵת‬
‫ׁשָ עִין ּדֵ ין הוָא חֵׁשּוכָא עַל ֻּכלָה‬
‫ַארעָא עדַ מָ א לׁשָ עֵא ּתׁשַע ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:46‬ולַאּפַי‬
‫ּתׁשַע ׁשָ עִין קעָא י ֵׁשּוע ּבקָ לָא‬
‫ָרמָא וֵאמַ ר אִיל אִיל למָ נָא‬
‫ׁשבַקּתָ ני ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:47‬אנָׁשִ ין ּדֵ ין‬
‫מֵ ן הָנּון ּדקָ ימִ ין הוַו ּתַ מָ ן ּכַד‬
‫ָאמרין הוַו ָהנָא לאִ ִלי ָא‬ ‫ׁשמַעו ִ‬
‫קרא ‪.‬‬ ‫ָ‬
‫‪ - Matthew 27:48‬ובָה‬
‫ּבׁשָעתָ א רהֵט חַד מֵנהּון וַׁשקַל‬
‫אֵ ספּוּגָא וַמלָה ַחלָא וסָמָה‬
‫ּבקַני ָא ומַׁשקֵ א הוָא לֵה ‪.‬‬
‫‪ׁ - Matthew 27:49‬שַ רּכָא ּדֵ ין‬
‫ָאמרין הוַו ׁשבּוקו נֵחזֵא אֵ ן ָאתֵ א‬ ‫ִ‬
‫אִ ִלי ָא למֵפרקֵה ‪.‬‬

‫‪121‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 27:50‬הּו ּדֵ ין‬
‫יֵׁשּוע ּתּוב קעָא ּבקָ לָא ָרמָ א‬
‫וַׁשבַק רּוחֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:51‬ומֵ חדָ א‬
‫צטרי‬
‫אַ ּפַי ּתַ רעָא ּדהַיּכלָא אֵ ִ‬
‫ַתרין מֵן לעֵל עדַ מָ א לתַ חּת‬ ‫ל ֵ‬
‫וַארעָא אֵּתּתזִיעַת וכאִ פֵא אֵצט ִַרי‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:52‬ובֵית‬
‫ַגרא ַס ִּגי ֵאא‬ ‫קבּורא אֵתּפַּתַ חו ופ ֵ‬ ‫ֵ‬
‫ּדקַּדִ יׁשֵ א ּדַ ׁשכִיבִין הוַו קָמו ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:53‬וַנפַקו‬
‫ובָתַ ר קי ָמּתֵ ה עַלו לַמדִ ינּתָ א‬
‫קַּדִ יׁשּתָ א וֵאתחזִיו ל ַס ִּגי ֵאא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:54‬קֵנטרּונָא‬
‫ָטרין הוַו לי ֵׁשּוע‬ ‫ּדֵ ין וַדעַמֵה ּדנ ִ‬
‫ּכַד חזַו זַועָא וַאילֵין ּדַ הוַי ּדחֵלו‬
‫ּברה‬ ‫יראי ִת ָהנָא ֵ‬ ‫טָב וֵאמַ רו ׁשַ ִר ָ‬
‫הוָא ּדַ א ָלהָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:55‬אִית הוַי‬
‫ּדֵ ין ָאפ ּתַ מָ ן נֵׁשֵ א ַס ִּגי ָאתָ א ּדחָזי ָן‬
‫הוַי מֵ ן רּוחקָ א ָהנֵין ּדֵ אתַ י הוַי‬
‫ָתרה ּדי ֵׁשּוע מֵ ן ּגלִילָא‬ ‫ּב ֵ‬
‫וַמׁשַמׁשָ ן הוַי לֵה ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:56‬דַ חדָ א‬
‫מֵנהֵין מַ רי ַם מַגּדלָיּתָ א ומַ רי ַם‬
‫אֵמֵה ּדי ַעקּוב וַדי ָוסאִ וֵאמהּון‬
‫ּדַ בנַי זַבדַ י ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:57‬כַד הוָא‬
‫ירא‬ ‫ַברא עַּתִ ָ‬ ‫ּדֵ ין ַרמׁשָ א אֵתָ א ּג ָ‬
‫מֵ ן ָרמתָ א ּדַ ׁשמֵה יַוסֵפ ּדָ אפ הּו‬
‫אֵּתּתַ למַד הוָא לי ֵׁשּוע ‪.‬‬
‫קרב‬ ‫‪ָ - Matthew 27:58‬הנָא ֵ‬
‫ַגרה ּדי ֵׁשּוע‬ ‫לוָת ּפִי ַלטָוס וַׁשאֵל ּפ ֵ‬
‫ַגרא‬ ‫וַפקַד ּפִי ַלטָוס ּדנֵתִ יהֵב לֵה ּפ ָ‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:59‬וׁשַ קלֵה‬
‫ַגרא וכַרכֵה ּבַחיָצָא‬ ‫יַוסֵפ לפ ָ‬
‫‪122‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫ּדכֵּתָ נָא נַקּדָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:60‬וסָמֵה‬
‫קבּורא חַדתָ א ּדִ ילֵה‬ ‫ָ‬ ‫ּבבֵית‬
‫ּדַ נקִ יר ּבכאִ פָא ו ַעּגֵלו ּכאִ פָא‬
‫ַרּבתָ א ַארמִ יו עַל ּתַ רעָא ּדבֵית‬
‫קבּורא וֵאזַלו ‪.‬‬ ‫ָ‬
‫‪ - Matthew 27:61‬אִית הוַי‬
‫ּדֵ ין ּתַ מָ ן מַ רי ַם מַ גּדלָיּתָ א ומַ רי ַם‬
‫אחרתָ א ּדי ָתּבָן הוַי לקּובלֵה‬ ‫ִ‬
‫ּדקַברא ‪.‬‬
‫ָ‬
‫‪ - Matthew 27:62‬לי ַומָ א ּדֵ ין‬
‫ּדַ מחָר ּדאִיתַ והי ּבָתַ ר ערּובּתָ א‬
‫ַפריׁשֵ א‬‫אֵת ַּכנַׁשו ַרּבַי ּכָהנֵא ו ִ‬
‫לוָת ּפִי ַלטָוס ‪.‬‬
‫ָאמרין‬
‫‪ - Matthew 27:63‬ו ִ‬
‫לֵה מָ ַרן אֵּתּדכַרן ּדהַו מַ טעיָנָא‬
‫אֵמַ ר הוָא ּכַד חַי ּדמֵ ן ּבָתַ ר‬
‫ּתלָתָ א י ַומִ ין קָ אֵ ם אנָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 27:64‬פקּוד‬
‫ּבקַברא עדַ מָ א‬‫ָ‬ ‫הרין‬‫ָהכִיל מֵזּדַ ִ‬
‫לַתלָתָ א י ַומִ ין ּדַ למָ א נאִתּון‬
‫ּתַ למִ ידַ והי נֵגנבּונָיהי ּבלִלי ָא‬
‫ונאִמרּון לעַמָא ּדמֵ ן ּבֵית מִ יתֵ א‬
‫אחריּתָ א‬
‫קָ ם ותֵ הוֵא טּועי ַי ָ‬
‫ּבִיׁשָ א מֵ ן קַדמָ יּתָ א ‪.‬‬
‫‪ָ - Matthew 27:65‬אמַ ר להּון‬
‫ּפִי ַלטָוס אִית לכּון קֵ סטּונ ֵָרא זֵלו‬
‫אֵזּדַ הרו ַאי ַּכנָא ּדי ָדעִין אנּתּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 27:66‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫ּבקַברא וַחתַ מו‬ ‫ָ‬ ‫אֵ זַלו אֵזּדהַרו‬
‫ּכאִ פָא הָי עַם קֵ סטּונ ֵָרא ‪.‬‬
‫‪Capítulo 28 /‬‬ ‫קֵ ָפלַאֹון ב‬
‫‪Español / Fonética / arameo‬‬
‫ּברמׁשָ א ּדֵ ין‬
‫‪ַ - Matthew 28:1‬‬
‫ּבׁשַּבתָ א ּדנָגַה חַד ּבׁשַ ּבָא אֵתָ ת‬
‫אחרתָ א‬‫מַ רי ַם מַ גּדלָיּתָ א ומַ רי ַם ִ‬
‫קַברא ‪.‬‬
‫ּדנֵחזי ָן ָ‬

‫‪123‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 28:2‬והָא זַועָא‬
‫ַרּבָא הוָא מַ לַאכָא ּגֵיר ּדמָ רי ָא‬
‫ַקרב ַעּגֵל ּכאִ פָא‬ ‫נחֵת מֵ ן ׁשמַ י ָא ו ֵ‬
‫מֵ ן ּתַ רעָא וי ָתֵ ב הוָא עלֵיה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:3‬אִ יתַ והי הוָא‬
‫ּדֵ ין חֵזוֵה ַאיכ ּבַרקָא וַלבּוׁשֵה‬
‫ֵחוָר הוָא ַאיכ ּתַ לּגָא ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:4‬ומֵ ן ּדֵ חלתֵ ה‬
‫ָטרין הוַו וַהוַו‬ ‫אֵּתּתזִיעו ַאילֵין ּדנ ִ‬
‫ַאיכ מִ יתֵ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:5‬ענָא ּדֵ ין‬
‫מַ לַאכָא וֵאמַ ר לנֵׁשֵ א ַאנּתֵ ין לָא‬
‫ּתֵ דחלָן י ָדַ ע אנָא ּגֵיר ּדַ לי ֵׁשּוע‬
‫ּדֵ אזּדקֵפ ּבָעי ָן אנּתֵ ין ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:6‬לָא הוָא ּתנָן‬
‫קָ ם לֵה ּגֵיר ַאי ַּכנָא ּדֵ אמַ ר ּתָ אי ֵין‬
‫חזָי ֵין ּדּוּכתָ א ּדסִים הוָא ּבָה מָ ַרן‬
‫‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:7‬וזֵלֵין ּבַעגַל‬
‫אֵמַ ֵרין לתַ למִ ידַ והי ּדקָ ם מֵ ן ּבֵית‬
‫מִ יתֵ א והָא קָדֵ ם לכּון לַגלִילָא‬
‫אֵמרת לכֵין ‪.‬‬ ‫ּתַ מָ ן ּתֵ חזּונָיהי הָא ֵ‬
‫‪ - Matthew 28:8‬וֵאזַל עגַל‬
‫קַברא ּבדֵ חלתָ א וַבחַדּותָ א‬ ‫מֵ ן ָ‬
‫ּדנאִמרן‬
‫ָ‬ ‫ורהטָן‬‫ַרּבתָ א ָ‬
‫לתַ למִ ידַ והי ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:9‬והָא י ֵׁשּוע‬
‫ּפגַע ּבהֵין וֵאמַ ר להֵין ׁשלָם לכֵין‬
‫קרב אֵ חַד ֵרגלַוהי‬ ‫ֵהנֵין ּדֵ ין ֵ‬
‫וַסגֵדֵ ין לֵה ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:10‬הָיּדֵ ין‬
‫אֵמַ ר להֵין י ֵׁשּוע לָא ּתֵ דחלָן אֵ לָא‬
‫זֵלֵין אֵמַ ֵרין לַאחַי ּדנאִ זֻלון‬
‫לַגלִילָא ותַ מָ ן נֵחזּונָני ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 28:11‬כַד אֵ זַלֵין‬
‫ּדֵ ין אֵתַ ו אנָׁשָ א מֵ ן קֵ סטּונ ֵָרא‬
‫לרּבַי‬‫הָנּון לַמדִ ינּתָ א וֵאמַ רו ַ‬
‫ּכָהנֵא ּכֻל מֵּדֵ ם ּדַ הוָא ‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫‪Matay‬‬ ‫מתי‬
‫‪ - Matthew 28:12‬וֵאת ַּכנַׁשו‬
‫עַם קַׁשִ יׁשֵ א וַנסַבו מֵלּכָא וי ַהבו‬
‫ּכֵסּפָא לָא זעּור לקֵ סטּונ ֵָרא ‪.‬‬
‫ָאמרין‬‫‪ - Matthew 28:13‬ו ִ‬
‫להּון אֵמַ רו ּדתַ למִ ידַ והי אֵתַ ו‬
‫ּגַנּבּוהי ּבלִלי ָא ּכַד ּדַ מּכִין חנַן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:14‬וֵאן‬
‫אֵׁשּתַ מעַת הָדֵ א קדָ ם הִגמּונָא‬
‫חנַן מּפִיסִין חנַן לֵה וַלכּון ּדלָא‬
‫צֵפתָ א עָבּדִ ין חנַן ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:15‬הֵנּון ּדֵ ין‬
‫ּכַד נסַבו ּכֵסּפָא עבַדו ַאיכ‬
‫ּדַ אלֵפו אֵנּון ונֵפקַת מֵלתָ א הָדֵ א‬
‫ּבֵית י ִהּודָ י ֵא עדַ מָ א לי ַומָ נָא ‪.‬‬
‫‪ּ - Matthew 28:16‬תַ למִ ידֵ א‬
‫ּדֵ ין חדַ עסַר אֵ זַלו לַגלִילָא‬
‫לטּורא ַאיּכָא ּד ַועֵד אֵנּון י ֵׁשּוע ‪.‬‬ ‫ָ‬
‫‪ - Matthew 28:17‬וכַד‬
‫חזַאּוהי סגֵדו לֵה מֵנהּון ּדֵ ין‬
‫אֵת ַּפלַגו הוַו ‪.‬‬
‫ַקרב‬‫‪ - Matthew 28:18‬ו ֵ‬
‫יֵׁשּוע מַ לֵל עַמהּון וֵאמַ ר להּון‬
‫אֵתִ יהֵב לִי ּכֻל ׁשּולטָן ּבַׁשמַ י ָא‬
‫ּדׁשַּדרני ָאבי‬
‫ַ‬ ‫ובַארעָא וַאי ַּכנָא‬
‫מׁשַּדַ ר אנָא לכּון ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:19‬זֵלו ָהכִיל‬
‫ּתַ למֵדו ּכֻלהּון עַממֵ א וַאעמֵדו‬
‫ַברא ורּוחָא‬ ‫אֵ נּון ּבׁשֵ ם ַאבָא ו ָ‬
‫ּדקּודׁשָ א ‪.‬‬
‫‪ - Matthew 28:20‬וַאלֵפו‬
‫אֵ נּון ּדנֵטרּון ּכֻל מָ א ּדפַקֵּדּתכּון‬
‫והָא אֵ נָא עַמכּון אנָא ּכֻלהּון‬
‫יַומָתָ א עדַ מָ א לׁשּולָמֵה ּדעָלמָ א‬
‫ַאמִ ין ‪.‬‬

‫‪125‬‬