Documentos de Académico
Documentos de Profesional
Documentos de Cultura
Historias Del Zohar Bereshit PDF
Historias Del Zohar Bereshit PDF
www.hebrewbooks.org
ע"י חיים תשס״ט
HISTORIAS D E L ZOHAR
(Libro del esplendor)
Bereshit (Genesis)
Recopilado del Zohar,
Primera Parte
Traduction: Rabino Daniel Litvak
fltJהסע
Jerusalem 1992
HISTORIAS D E L ZOHAR
escrito por Rabbi Shim6n Bar Iojai
כל הזכויות שמורות
טל02-280-755 :
פקס894317 .־2־Fax. 972
מ ר יוסף עבדי יצי׳ו
לעי״נ אשתו
טוני מזל חיה עבדי ז״ל
יהי רצון שזכות המצוה תגן על הנדיב היקר
ויזכה לבריאות ואושר ועושר ובל טוב
en memoria de
E L SR. J O S E A B A D I M I Z R A H C H I
Historias del Zohar 1 [1]
1.
א
ר ב י חייא ודבי יוסי הוו אזלי באךחא .כ ד מ ט ו
ל ח ד בי ח ק ל ו כ ר .א ש ת ט ח ר ב י ח י י א ? א ך ע א
ונשק לעפךא ובכה ואמר ,עפךא ע?ךא כמה את
קךל .כ מ ה את בחציפו ,ךכל מ ח מ ד י עינא קשי
תיכול ךעלמא נהוךין עמודי כל בן. יהבלון
כ מ ה את חציפא .בוצינא ק ד י ש א דהוה ותידוק.
T T T י ־1 T • T • - : : ־ T - I • :
א
רבי חייא ורבי יוסי ,היו הולכים בדרך ,כשהגיעו לשדה
אחד וכר] ,התחיל רבי הייא לעסוק בדברי תורה ,ורבי יוסי
אמר לו שכך אמר רבי שמעון ,כששמע רבי חייא זאת[,
השתטח רבי חייא על הארץ ונשק את העפר ,ובכה ואמר:
עפר עפר כמה קשה עורף אתה ,כמה חצוף אתה ,שכל
מחמדי עין יתבלו בך ,כל עמודי מאורי העולם ,תאכל
ותטחון ,כמה אתה חצוף ,המאור הקדוש שהיה מאיר את
העולם ,השליט הגדול והממונה ,שבזכותו מתקיים העולם,
יתכלה בך ,רבי שמעון ,אור המאור ,אור העולמות ,אתה
בלה בעפר ,ואתה מקיים ומנהיג העולם .השתומם רגע אחד.
הזהר א מעשיות ][7
ח מ א כ מ ה ג ך פ י ן ך ב ך ב י ן ע ל א י ן ,רסליקר אךהכי
אלעזר בדיה ודבי שמעון דבי עלייהו
ל מ ת י ב ת א דךקיעא .וכל אלין גךפין הוו וסליקו
ח מ א כ מ ה מ ן ח ב ד י י א ם ח ך נ י ה כ ל איבון אדהכי
לון דםליקו וחמא ךקימין. עמוךין
נחתין. ואלין םלקין אלין דךקיעא, למתיבתא
א מ ר ל י ה י ת כ נ ש ה ו א ו ב מ ד י רליהרו־ן ךאורייתא,
ך י ל ך א מ ר רבי ש מ ע ו ן ז מ נ א יתייהיב ממתיבתא
ליה .יהבו ליה ז מ נ א ונפק מ ת מ ן מ ז ד ע ז ע וזלגין
עינוי ך מ ע י ן .א ז ד ע ז ע רבי ח ך א ו ב כ ה ו א מ ר ,ז כ א ה
חולקהון ךצדיקייא ?ההוא עלמא וזכאה חולקיה
) מ ש ל י ח( כתיב עליה לכף, יוחאי ךזכה ךבר
ןהקדמתהזהריף להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
רבי שמעון :זה הוא רבי חייא ,אור נר התורה .אמר לו:
יאםף הוא ובניו ,ויהיו מהישיבה שלך ,אמר רבי שמעון :זמן
יתנו לו .נתנו לו זמן ,ויצא משם מזועזע וזולגים עיניו
דמעות.
הזדעזע רבי חייא ,ובכה ואמר :אשרי חלקם של הצדיקים
בעולם ההוא׳ ואשרי חלקו של בר יוחאי ,שזכה לכך ,עליו
כתוב ,״להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא״) ,משלי ח(.
[14] Historias del Zohar 2
2.
ב
ל מ ח מ י לדבי יוסי ברבי אזיל ר ב י א ל ע ז ר הרה
בן ל ק ו נ י א ח מ ו י ורבי א ב א ב ה ד י ה , שמעו־ן
ט ע י ן ח ד גברא אבתרייהו .א מ ר רבי א ב א והוה
פתחין דאורייתא ךהא שעתא ועיךנא הוא נפתח
באךלין .פ ת ח ר ב י א ל ע ז ר ו א מ ר ו כ ר . לאתתקנא
נחתו רבי א ל ע ז ר ורבי א ב א ונשקוהו ,א מ ר ו ו מ ה
כ ל ח כ מ ת א ך א א י ת ת ח ו ת י ך ך ו א ת ט ע י ן אבתךין,
א מ ר ו ל י ה מ א ן אנת ,א מ ר לון ל א ת ש א ל ד ן מ א ן
אנא א ל א אנא ואתון נזיל ונתעסק באורייתא ,ו כ ל
יימא מלין דחכמתא לאנהרא אודחא ,אמרו חד
: T ׳ T : T T : ־ : T : : T : I • ־ T • T
ל י ה מ א ן י ה ב ל ך ל מ י ז ל ה כ א ולכ?הוי ט ע י ן ב ח מ ר י י
ב.
רבי אלעזר ,היה הולך לראות ,את רבי יוסי בן רבי שמעון
בן לקוניא חמיו ,ורבי אבא עמו ,ואיש אחד היה מחמר
אחריהם .אמר רבי אבא :נפתח בפתתי התורה ,שהרי השעה
והזמן הוא להתקן בדרכנו .פתח רבי אלעזר ואמר :ובו׳
]דברי תורה ,ואחר כך התחיל גם זה שטעון התמורים לומר
דברי תורה ,וכשסיים[ ,ירדו רבי אלעזר ורבי אבא ונשקוהו,
אמרו :ומה כל החכמה הזאת יש תחת ידך ,ואתה טוען
אחרנו .אמרו לו :מי אתה ,אמר להם :לא תשאלו מי אני,
אלא אני ואתם נלך ונעסוק בתורה ,וכל אחד יאמר דברי
חכמה ,להאיר את הדרך ,אמרו לו :מי נתן לך ללכת כאן,
][22 הזהר ב מעשיות
א ם ח ר י מ א ר ב א מ ם ט ר א ד א ל ם ט ר א ד א ,והרה רב
- • • T: T T : ־~T ! T T
בתורה ,אבל אבי היה מושבו בים הגדול ,והוא היה דג אחד,
שהיה מסובב את הים הגדול ,מצד זה לצד זה ,והיה גדול
ומכובד ,וזקן ושבע ימים ,עד שהיה בולע כל שאר דגי הים,
ואחר כך מוציא אותם חיים וקיימים ,מלאים מכל טובות
העולם ,והיה שט את הים ברגע אחד בחוזקו ,והוציא אותי
כחץ ביד איש גבור וחזק ,והתביאני באותו מקום שאמרתי
לכם ,והוא שב למקומו ונגנז באותו ים.
התבונן רבי אלעזר בדבריו ,אמר לו :אתה הוא בנו של
המאור הקדוש ,אתה הוא בנו של רב המנונא סבא ,אתה הוא
בנו של אור התורה ,ואתה טעון אחרינו ,בכו כאחד ונשקוהו,
והלכו ]ביחד[ .אמרו לו :אם נוח לפניך מורינו ,להודיע לנו
][24 הזהר ב מעשיות
*עתה הבינו שהוא רבי המנונא עצמו ,ולא בני ,כמו שחשבו
מקודם.
הזהר כ מעשיות ][25
ו ה ו ו ב ע ו ל מ ט ע ן ל ח מ ך י ו ל א א ז ל ו ,בער ל מ ט ע ן
ו ל א א ז ל ו .דךןלר ו א נ ח ו ל ו ן ל ח מ ל י ,ו ע ד י ו מ א ה ו ו
לההוא אתר דוף ךחמרי. קראן
אשר טובך רב מה אלעזר ,ואמר לבי פתח
צפנת ליראיך וגומר .כ מ ה הוא ט ב א ע ל א ה
T T ־ T T T - I V ״ • T : ־ T
ך ח י ל ר ב י ש מ ע ו ן ו ב כ ה ,א מ ר ,י; ש מ ע ת י ש מ ע ף
בשעתא אמרו חבקוק קרא האי יראתי,
מיתתיה ואתקיים על ידא דאלישע וכר. דחמא
T • V : T: ־ Tl- : • : ״ T T T !
3.
ג
בליליא באורייתא ולעי יתיב הוה רבי שמעון
ו כ ר .ך ת נ י נ ן כ ל איבון ח ב ר י י א ד ב נ י ךכלה
ךכלה ליל;א בההוא אצטריכו ךכלה, היכלא
בבעלה, א ח ך א גו ח ו פ ה למהוי ליומא אזךמנת
עמה ולמחדי ליליא, ההוא כל עמה למהוי
T • • • : V : T : •• ־ T T ־ V:״ V :
ג.
רבי שמעון ,היה יושב ועוסק בתורה בלילה דכלה וכוי,
]בליל התקדש חג השבועות[ ,ששנינו :כל החברים של בני
היכל הכלה ,צריכים באותה לילה שהכלה מזומנת להיות
למחר תוך החופה עם בעלה* ,להיות עמה כל אותה הלילה,
ולשמוח עמה בתקוניה ,שהיא נתקנת בהם לעסוק בתורה,
מתורה לנביאים ,ומנביאים לכתובים ,ובדרשות המקרא,
ובסודות התורה ,משום שאלו הם תקונים שלה ותכשיטיה,
והיא ונערותיה ,נכנסת ועומדת על ראשיהם ,ונתקנת בהם,
ר י ש י ה ו ן ואו1תקןנת ב ה ו ו ח ד ת ב ה ו כ ל ה ה ו א על
אלא עאלת לחופה לא אחרא וליומא ליליא,
TV T־־ — T T I-:
*עיין לעיל אות ב׳ ,במעשה דהמחמר ששם קרא רבי שמעון
לרבי אלעזר ולרבי אבא:פניא״ל אות ב.
הזהר ג מעשיות ][37
4.
ד
ליה רבי אלעזר ,ה א י ק ר א דכתיב מ י ל א אמר
Tl: T י T T : • • ״ — T
ד.
אמר לו רבי אלעזר ]לרבי שמעון[ :פסוק הזה שכתוב:״כזי
לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתהץירמיה י׳( ,איזה שבח הוא
זה .אמר לו ]רבי שמעון[ :אלעזר בני מקרא זה נאמר בכמה
מקומות ,אבל ודאי אינו כך ,שכתוב:״כי בכל חכמי הגוים
ובכל מלכותם ,מאין כמוך,״ שזה בא לתת פתחון פה
לרשעים ,שחושבים שהקב״ה אינו יודע את ההרהורים,
והמחשבות שלהם ,ובשביל זה יש להודיע שטות שלהם.
שפעם אחת ,בא פילוסוף אחד מאומות העולם אצלי ,אמר
לי :אתם אומרים שאלוהיכם שולט בכל רום השמים ,וכל
החיילות והמחנות של המלאכים ,לא משיגים ,ולא יודעים
][42 הזהר ד מעשיות
ב כ ל ח כ מ י הגויים ו ב כ ל מ ל כ ו ת ם מ א י ן כ מ ו ך .מ א י
ך א ל ב נ י נ ש א ך י ל י ת לוין ק י ו מ א .ו ת ו שקולא
ך א ת ו ן א מ ך י ן ו ל א ק ם נביא ע ו ד ב י ש ר א ל כמישה,
ל א קם א ב ל ב א ו מ ו ת העולם קם ,אוף בישראל
הכי אנא א י מ א בכל ח כ מ י הגוים אין כמוהו ,א ב ל
י ש ר א ל אית ,אי הכי א ל ה א דאית ב ח כ מ י בחכמי
ישראל כוותיה לאו איהו אלהא שליטא ,אסתכל
- - . ־ *T T T !V • T ״ •• T: T
והוריד אותם בתפלתו .מי ברא שמים וארץ ,רק הקדוש ברוך
הוא לבדו ,בא אברהם ונתקיימו בזכותו .מי מנהיג את
השמש רק הקדוש ברוך הוא ,בא יהושע והעמיד אותו ,וגזר
עליו שיעמוד על עומדו ועמד ,כמו שכתוב :״וידום השמש
וירח עמד״ )יהושע י( .הקדוש ברוך הוא גוזר גזר דין כמו
כן משה גוזר גזר דין ,ונתקימו .ועוד שהקדוש ברוך הוא
גוזר גזירות ,והצדיקים של ישראל מבטלים אותם ,כמו
שכתוב :״צדיק משל יראת אלהים״ )שמו״ב כג( .ועוד
שהוא מצוה להם ללכת בדרכיו ממש ,להתדמות לו בכל.
הלך אותו הפילוסוף והתגייר ,בכפר שחליים ,וקראו לו יוסי
קטינאה ,ולמד הרבה תורה ,והוא בין החכמים והצדיקים,
שבאותו המקום.
][44 הזהר ד מעשיות
5.
ה
ה.
פתח רבי שמעון ואמר :כל מי ששמח באלו המועדים,
ולא נותן חלקו להקדוש ברוך הוא ,אותו רע עין ,שטן ,שונא
אותו ומקטרג עליו ,ומסלק אותו מן העולם ,וכמה צרות על
צרות מסבב לו.
חלקו של הקדוש ברוך הוא ,הוא לשמח לעניים ,כפי מה
שיכול לעשות ,משום שהקדוש ברוך הוא ,בא בימים אלו,
לראות לאותם כלים שבורים שלו ,ונכנס אצלם ,ורואה שאין
להם לשמוח ,ובוכה עליהם ,עולה למעלה ,להחריב העולם,
באים בני הישיבה לפניו] ,היינו נשמות הצדיקים[ ,ואומרים:
][50 הזהר ה מעשיות
ה ה ו א מ ק ט ר ג א א ז י ל ו ח מ י ,אי ה ה ו א בר נ ש א ק ד י ם
;. - I ־ — . :~T ״TT:I ־
T T
6.
asi .
Le contesto Rabi Shimon: "Feliz es m i
parte, que viste asi, ya que si no me hubieras
visto asi, no hubiera llegado a esta p o s i t i o n " .
הזהר י מעשיות ][55
ר
רבי פינחס ,הוה שכיח קמיה ךךבי ךחומאי בכיף
! מ א ךגנוםר ,ובר נש ךב ו ק ש י ש א ךיומין הוה
אםתלקו ל מ ח מ י .א מ ר לרבי פינחס ,ודאי ועינוי
מרגלית אבן אית ליה חבךנא ךיוחאי שמענא
ואםתכלית בנהוךא ךההיא מרגלית נפקא טבא,
עלמא, כל ונהרא מנרתיקה, דשמשא כנהירו
T : ־ : - • T T
ו.
רבי פנחס היה מצוי לפני רבי רחומאי ,בשפת ים גנוסר
הוא היה בן אדם גדול ,זקן ושבע ימים ועיניו כהו מלראות.
אמר לרבי פנחס :בודאי שמעתי שחברנו יוחאי ,יש לו
מרגלית ,אבן טובה ,והסתכלתי באורה של אותה המרגלית,
יצאה כאור השמש מנרתיקה ,והאירה את כל העולם ,ואותו
אור עומד מהשמים לארץ ,ומאיר את כל העולם ,ואותו
האור כולו ,כלול בביתך] ,כלומר שבתו של רבי פנחס היתה
נשואה לרבי שמעון בן יוחאי[ ,ומהאור שכלול בביתך ,יוצא
אור דק וקטן ,ויוצא לחוץ ומאיר לכל העולם] ,שהוא רבי
אלעזר בן רבי שמעון בן יוחאי[ ,אשרי חלקך ,צא בני צא ,לך
][56 הזהר ו מעשיות
7.
ז
הוה אזיל לטבריה ,והוו ע מ י ה ףבי רבי שמעון
י ו ס י ו ך ב י י ה ו ך ה לרבי ח י י א .א ך ה כ י ח מ ו ל י ה
לרבי פ נ ח ס ך ה ו ה אתי ,כיון ך א ת ח ב ר ו כ ח ך א ,נ ח ת ו
ת ח ו ת אילנא ח ד מ א י ל נ י טורא ,א מ ר רבי ויתבו
ה א יתילנא .מ א ל י ן מילי מעלייתא ך א ת פץחם
למשמע. ?כל יומא בעינא אמר
ז.
רבי שמעון ,היה הולך לטבריה ,והיו עמו רבי יוסי ורבי
יהודא ורבי חייא .בתוך כך ראו את רבי פנחס שהוא בא ,כיון
שנתחברו יחד ,ירדו וישבו תחת אילן אחד מאילני ההר ,אמר
רבי פנחס :הרי אנחנו יושבים ורצוננו לשמוע מאותם דברים
הנעלים ,שאתה אומר בכל יום .פתח רבי שמעון ואמר:
]דברי תורה ,וכשסיים[ אמר רבי פנחס :אפילו בסבך של
קשקשת וסנפיר ,לא יפתחו פה להתעטר לפניך] ,ופירש
בדרך אמת :אפילו בדברים הפשוטים ,שהם כקליפה לסודות
התורה ,הבהירים בקשר של ספירים ,אין פתחון פה לדבר
בהם לפניך ,ומלת סנפירי לשון ספיר ,דאמרו חכמינו זכרונם
לברכה ,הלוחות של סנפרינון היו[ וכד ,רצו ללכת .וקמו,
][60 הזהר ז מעשיות
8.
ח
רבי ש מ ע ו ן הוה אזיל יומא ח ד בפילי דטבךיא,
ח מ א בני נ ש א ד ה ו ו מ ק ט ר י ב ק י ט ר א ד ק ש ת א
T : ־1 T : •1 ״ : I - : T T T •• : T T
ח.
רבי שמעון ,היה מהלך יום אחד ,בשערי טבריה ,ראה בני
אדם ,שהיו מקשרים חצים בקשרי הקשת ,ויורים לתוך
]כדים של[ חרס] ,כלומר שהיו מוציאים זרע לבטלה
בפרהסיא[ ,אמר :ומה חטא זה בגלוי ,להרגיז את אדונם ,נתן
עיניו בהם ,והושלכו לתוך הים ,ומתו.
בוא וראה ,כל חטא שנעשה בגלוי ,דוחה את השכינה מן
הארץ ,ומסלק ]את[ משכנה מן העולם] ,לכן[ אלו שהיו
הולכים בראש זקוף ,ועושים חטאם בגלוי ,ודחו את השכינה
מן העולם ,עד שהקדוש ברוך הוא ,דחה אותם ,והעביר
הזהר ח מעשיות ][63
9.
ט
באךחא ,והוו ע מ י ה רבי אזיל הוה רבי שמעון
ב ד י ה ורבי י ו ס י ו ר ב י ךריא ,ע ד ף ה ו ו אלעזר
אזלי א מ ר רבי א ל ע ז ר ל א ב ו ה י א ך ח א מ ת ק נ א ק מ ן
ל מ ש מ ע מילי דאורייתא. בעינן
T : - . . . . . . . I T T
ט.
רבי שמעון היה הולך בדרך ,והיו עמו רבי אלעזר בנו,
ורבי יוסי ורבי חייא .בעוד שהיו הולכים ,אמר רבי אלעזר
לאביו ,הדרך נכונה לפנינו ,ואנו רוצים לשמוע דברי תורה.
פתח רבי שמעון ואמר] :כתוב[ ״גם בדרך כשהסכל
הולך ,לבו חסר״ וגו׳)קהלת י ,ג ,(,כאשר האדם רוצה להכין
דרכו לפני הקב״ה ,לפני שיוצא לדרך ,צריך להימלך בו,
ולהתפלל לפניו ,על דרכו ,כמו שכתוב :״צדק לפניו יהלך,
וישם לדרך פעמיו״ )תהלים פה( ,שהשכינה לא תפרוש
ממנו .ומי שאינו מאמין ברכונו ,מה כתוב בו :״וגם בדרך
הזהר ט מעשיות ][67
ביה.
ד ש א י ל ו לבר נש ,ע ל א ת ק י י מ א ד ר ש י מ א בהאי
T • ! ־ T T l : T ־ T — : T : T :
10.
11.
יא
ך ב י חייא ורבי יוסי הוו אזלי ב א ך ח א .א ע ך ע ו כהני
ח מ ו ךשימין בקיעין באךחא, ךקרדו, טורי
ך ה ו ו מ ן י ו מ י ך ט ו פ נ א .א מ ר ל י ה רבי חייא לרבי
הני בקיעין דהרו מ י ו מ ו י ך ט ו פ נ א ,ו ק ך ש א יוסי,
בךיך ה ו א ש ב י ק לון לדרי ן ך י ן ,בגין ך ל א י ת מ ח י
ךקךשא אךחוי ךכך קמיה, ךךשיעךא חוביהון
בריף הוא ,ל ז כ א י ן ך ע ב ך י ן ך ע ו ת י ה בעי ךיךכרון
ותתא ,ולא יתנשי דוכךניהון לדרי לעילא להר
עבךין ךלא לךשעייא ךא כגוונא לטב. ךרין
יא.
רבי חייא ורבי יוסי ,היו הולכים בדרך ,ופגעו בהרי
אררט ,ראו סמני בקעים בדרך ,שהיו מימי המבול .אמר לו
רבי חייא לרבי יוסי :בקעים הללו ,הם מימי המבול ,והקדוש
ברוך הוא הנית אותם לדורי דורות ,בכדי שלא ימחו מלפניו
עונותיהם של הרשעים ,שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא,
שלהצדיקים שעושים רצונו ,רוצה שיזכירו אותם למעלה
ולמטה ,ולא ישכח זכרונם לדורי דורות ,כעץ זה לרשעים,
הזהר יא מעשיות ][73
12.
יב.
ע ד ךהוו א ז ל י ,ח מ ו ח ד יוךאי ך ה ו ה אתי .א מ ר ףבי
יוסי ה א י בר נש י ו ד א י א י ה ו ואתחזי .כ ד מ ט א
גבייהו ש א י ל ו ליה .א מ ר לון ש ל י ח א ך מ ? ו ה אנא,
אבן ד י י ר י ב כ פ ר ך ך א מ י ן ,ו מ ט י ז??נא ך ח ג ךהא
אזיל ואנא ךעמיה, וזינין לולב צריכין ואנן
ל ק ט ע א לון למצוה ,אזלו כחךא ,א מ ר להו ההוא
אתאן ךכלהו ךלולב מינין ארבע ה ני יוךאי,
ל ר צ ו י י ע ל מ א ) ,נ ״ א ע ל מ י א ( ש מ ע ת ו ן א מ א י אבץ
בהו אתערו כבר ליה אמרו ?חג, לון ^ןיכין
תחות ידך איהו חךתא מלה א ב ל אי חבךייא,
יב.
בעוד שהיו דולכים ]רבי חייא ורבי יוסי[ ,ראו שהיה בא
יהודי אחד .אמר רבי יוסי :זה האדם יהודי הוא .כשהגיע
אליהם ,שאלו אותו ,אמר להם :שליח מצוה אני ,כי אנו
דרים בכפר דראמין ,והגיע זמן חג ]הסוכות[ ,ואנחנו צריכים
לולב והמינים שעמו ,ואני הולך לקצץ אותם למצוה .הלכו
ביחד .אמר להם היהודי הזה :אלו ארבע מינים שבלולב,
שבכולם באים לרצות בעד העולם ,השמעתם למה אנו
צריכים להם בחג .אמרו לו :כבר התעוררו בהם התברים,
אבל אם יש דבר חדש תחת ידך ,אמור אותו .אמר להם:
הזהר יב מעשיות ][77
ב נ י ך ל מ ו ך י יי ו ר ב ש ל ו ם ב נ י ך ו כ ר .ב כ ה ר ב י י ו ס י
ו א מ ו /ז כ א ה ך ך א ךךבי ש מ ע ו ן שךייא בגויה ,ך ה א
עלאין מילין בטורי לן אזמין ךיליה זכותא
ך ב י י ו ס י ה א י בר נ ש אמר כאן, עד כאילין,
לן מ י ל י ן אלין ק א אתי ,ו ש ד ר י ה ק ך ש א לאוךעא
המקום הזה שאנו דרים בו ,הוא קטן ,וכולם עוסקים בתורה,
ויש עלינו תלמיד חכם ,ששמו רבי יצחק בר יוסי מחמאה,
ובכל יום ויום מחדש לנו חרושי תורה] ,ואחר כך אמר להם
כל מיני חרושים[ .אמרו רבי יוסי ורבי חייא :הקדוש ברוך
הוא הכין את הדרך לפנינו ,אשריהם העוסקים בתורה ,באו
ונשקוהו ,וקרא עליו רבי יוסי :״וכל בניך למורי ה׳ ורב
שלום בניך״ )ישעיה נד(.
בכה רבי יוסי ואמר :אשרי הדור שרבי שמעון נמצא
בתוכו ,כי בזכותו של רבי שמעון ,נזדמן לנו לשמוע בהרים
דברים עליונים כאלו .אמר רבי יוסי :אדם זה בא אלינו ,רק
להודיע לנו דברים הללו ,כי הקדוש ברוך הוא שלחו אלינו.
][78 הזהר יב מעשיות
13.
יג.
רבי יוסי הוה ש כ י ח ק מ י ה ךרבי ש מ ע ו ן י ו מ א חד,
הוא בריף קךשא חמא מאי ליה אמר
עמהון שמייא ועופי ברא חיוות כל לשיצאה
ךחייבייא ,אי בני נ ש א ח ט א ן ,בעירי ו ע ו פ י ^ מ י י א
בףןין מ ה ח ט ו ,א מ ר ליה בגין ך כ ת י ב כי ושאר
כל בשר את דרכו ע ל הארץ ,כלהו הוו השחית
בזינא וךבקו זינייהו ךשבקו ארחייהו, מחבלי
אחרא •
ת א ח ז י אינון חייבי ע ל מ א ג ך מ ו ה כ י ל כ ל בדיין,
עובךא לאכחשא )לאשכחא( ובעון
לחבלא בריין לכל גךמו ואיכון ך?ךאשית,
יג.
רבי יוסי היה מצוי לפני רבי שמעון ,יום אחד ,אמר לו:
מה ראה הקדוש ברוך הוא ,לכלות כל חיות השדה ועוף
השמים עם הרשעים ,אם בני אדם חטאו ,בהמות ועופות
השמים ושאר הבריות ,מה חטאו .אמר לו :משום שכתוב:
״כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ״)בראשית ו( ,כולם
היו משחיתים דרכם ,עזבו מינם ,ודבקו במין אחר.
בא וראה :אותם הרשעים שבעולם ,גרמו כך לכל
הבריות ,ורצו להכתיש מעשה בראשית ,והם גרמו לכל
8 1
הזהר יג מ ע ש י ו ת ] t
14.
יד.
חייא פתח ואמר ,אם יסתר איש במםתךים רבי
ל א א ך א נ ו נ א ם יי ,כ מ ה א י כ ו ן ב נ י נ ש א ואני
משגיחין ולא ךלא ל ב א ו ס ת י מ י עיינין, אטימי
את הלא ביה דכתיב ךמאךיהון ביקךא יךעין
ה ש מ י ם לאת ה א ר ץ אני מ ל א ,ה י ך ב ע ו ן בני נ ש א
לאםתףןךא מ ח ו ב י י ה ו ו א מ ר י מי רואנו ומי יוךענו,
יתטמרון לאן מעשיהם, במחשך והיה וכתיב
מקןמיה.
יד.
רבי חייא פתת ואמר :״אם יםתר איש במסתרים ואני לא
אראנו נאם ה׳״ )ירמיה כג( ,כמה הס בני אדם בלב אטום,
ועינים סתומות ,שאינם משגיחים ,ואינם יודעים בכבוד
אדונם ,שכתוב בו :״הלא את השמים ואת הארץ אני מלא״
איך רוצים בני אדם להסתר מתטאתם ,ואומרים :מי רואנו
ומי יודענו ,וכתוב :״והיה במחשך מעשיהם״ )ישעיה כט(,
לאן יסתרו מפניו.
][84 הזהר יד מעשיות
15.
44
Le dijo: Dejare m i camino e ire contigo", y
fueron juntos.
4
D i j o Rabi Jiskia: ' E n este camino vamos
j u n t o a la Shejina, ya que el camino esta alia-
nado delante nuestro".
T o m o la mano del nino y caminaron. Le
44
dijo: D i m e un versiculo de aquellos que te
dijo t u padre [les dijo, y luego] dijo Rabi Isa a
44
ese nino: ^,Cual es t u nombre? Le contesto:
44
A b a (padre).
44
Le dijo: Que seas padre en todo, [padre] en
sabiduria, en aftos", y dijo sobre el este versi-
44
culo: Se alegraran t u padre y t u madre y se
regocijara quien te engendre" (Proverbios 23).
הזהר טו מעשיות ][87
טר.
חזקיה הוה א ז י ל מ ק פ ו ט ק י י א ללוד .פ ג ע ביה רבי
דאת עלך תווהנא ליה, אמר ייסא, ךבי
ך ל א י פ ו ק בר נ ש י ח י ך א י תנינן ךהא בלחודך,
?אוךחא ,א מ ר ליה ,ךבייא ח ד אזיל בהךאי ,ואיהו
א מ ר ליה ,ועל ך א תווהנא ,איך אבתךאי, אתי
אזיל בהךך מ א ן ך ל א ת ש ת ע י ביה מ ל י ךאוךייתא,
ך ה א תנינן כ ל מ א ן ד א ז י ל ב א ך ח א ו ל א ו ע מ י ה מ ל י
אמר ליה הכי הוא אסתכן בנפשיה. ךאורייתא,
ודאי.
מ ט א ה ה ו א ך ב י י א ,א מ ר ל י ה ך ב י י י ס א ,ברי אךהכי
א ת ר א נ ת .א מ ר ל י ה כ7קרתא ךלרד, מאן
טו.
רבי חזקיה ,היה הולך מקפוטקיא ללוד ,פגש אותו רבי
ייסא ,אמר לו :תמיהני עליך ,שאתה ]הולך[ יחידי ,שהרי
למדנו :אל יצא אדם בדרך יחידי .אמר לו :תינוק אחד הולך
עמי ,והוא בא אחרי .אמר לו :ועל זה אני תמיה ,איך הולך
אתך ,מי שלא תדבר עמו בדברי תורה .שהרי למדנו :כל מי
שהולך בדרך ,ואין עמו דברי תורה ,הוא מתחייב בנפשו,
אמר לו :כץ הוא ודאי.
בתוך כך הגיע אותו התינוק .אמר לו רבי ייםא :בני
מאיזה מקום אתה .אמר לו :מעיר לוד ,ושמעתי שזה האדם
][88 הזהר טו מעשיות
אבא ,אמר לו :אבא תהיה בכל] ,אב[ בחכמה] ,ואב[ בשנים,
קרא עליו המקרא הזה :״ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך״
)משלי כ״ג(.
[90] Historias del Zohar 16
16.
טז.
באורייתא למלעי חד לילייא קם רבי יהוךה
בפלגו לילייא ,בבי א ו ש פ י ז א ב מ ת א מחםייא,
י •• T : • • : T ־ : T
טז.
17.
יז.
א ז י ל ב א ר ח א והוה ע מ י ה רבי
י הוה רבי שמעון
א ל ע ז ר כריה ורבי א ב א ורבי יהודה ,ע ד ךהוו
א ז ל י ,א מ ר ר ב י ש מ ע ו ן ת ו ו ה נ א ה י ן בני ע ל מ א ,ל א
ל מ נ ך ע מלי לאורייתא ועל מה קיימי משגיחין
א ת ו ךבי א ל ע ז ר ורבי א ב א ו כ ל ה ו חבךייא וכר.
ו נ ש ק ו ירוי .ב כ ה ר ב י א ב א ו א מ ר ו ו י ו ו י כ ד ת ס ת ל ק
ךאוךייתא .זכאה מ א ן ינהיר נהוךא עלמא, מן
חולקיהון ךחבךייא ך ש מ ע י ן מלין ךאוךייתא אלין
]דף פג ע״א וע״ב[. מפומך
יז.
רבי שמעון היה הולך בדרך ,והיה עמו רבי אלעזר בנו,
ורבי אבא .ורבי יהודה .בעוד שהיו הולכים ,אמר רבי
שמעון :תמיה אני ,איך בני העולם ,אינם מסתכלים להבין
דברי תורה ,ולדעת על מה הם עומדים בעולם] ,ודרש להם
דרושים נפלאים ,בסתרי תורה ,ואחר כך[ באו רבי אלעזר
ורבי אבא ,וכל החברים .ונשקו ידיו ]של רבי שמעון[ ,בכה
רבי אבא ,ואמר :ווי ווי כאשר תסתלק מהעולם ,מי יאיר אור
התורה ,אשרי הלקם של התברים ששמעו דברי תורה הללו
מפיך.
[100] Historias del Zohar 18
18.
יח.
רבי אלעזר הוה אזיל לבי חמוי ,והוו ע מ י ה רבי
• • •• • T : T ״ י T T T T T : V • •
יח.
רבי אלעזר היה הולך לבית חמיו ,והיה עמו רבי חייא,
ורבי יוסי ,ורבי חזקיה ]והיו עוסקים בדברי תורה[ ,בעוד
שהיו הולכים ,פגש אותם רבי ייסא ,ויהודי אחד עמו ,ואמר
אותו היהודי ]דברי תורה[ ,אמר לו רבי אלעזר לרבי ייםא:
אני רואה שעם השכינה נתחברת ובאת] ,כי ראה שכינה
ששרתה על היהודי ההולך עמו[ ,אמר לו :כץ הוא ודאי,
ושלש פרסאות הוא שהלכתי עמו ,ואמר לי כמה דברים
טובים ,ואני שכרתי אותו שישמשני יום הזה ,ולא ידעתי
שהוא נר המאיר ,כמו שאני רואה עתה.
אמר לו רבי אלעזר ליהודי הזה :מה שמך ,אמר לו:
][104 הזהר יח מעשיות
לפני רבי שמעון .יום אחד היה עוסק לפניו ]בהלכות[ נטילת
ידים .אמר ]רבי שמעון[ :כל מי שאינו נוטל ידיו כראוי ,אף
על פי שנענש על זה למעלה ,נענש גם כן למטה ]בעולם
הזה[ ,ומה עונשו למטה ,שגורם לעצמו עניות ,וכמו שהוא
עונשו ,כן הוא שכרו ]גם כן למעלה ולמטה[ ,מי שנוטל ידיו
כראוי גורם לעצמו ברכות של מעלה ,שהברכות שורות על
ידיו כראוי ,וכן מתברך ]למטה[ בעשירות.
אחר כך הקדים רבי שמעון ]עצמו לראות איך נוטל
ידיו[ .ראה אותו נוטל ידיו במים ,ונוטלם במדה גדולה של
מים ,אמר רבי שמעון :מלא ידיו מברכותיך .וכך היה,
מאותו יום ואילך נתעשר ,ומצא מטמון ,והיה עוסק בתורה,
ונותן בכל יום מזונות לעניים ,והיה שמח עמהם ,ומסביר
][106 הזהר יח מעשיות
19.
יט.
ר ב י א ב א כ ד א ת א מ ה ת ם הרה מ כ ר י ז ,מ א ן ב ע י
עותרא ,ו מ א ן בעי אורכא דחיי ב ע ל מ א דאתי,
•• T ־ T : ־ : י ־־ : ־י ״ T I T T :
יט.
רבי אבא ,כאשר בא משם ]מבבל[ ,היה מכריז :מי רוצה
עושר ,ומי רוצה אריכות ימים ,בעולם הבא ,יבוא אצלי
ויעסוק בתורה ,היו מתאספים אליו כל העולם ,לעסוק
בתורה.
איש אחד רווק ,היה בשכונתו ,יום אחד בא אליו ,ואמר
לו :רבי ,אני רוצה ללמוד תורה ,כדי שיהיה לי עושר ,אמר
לו רבי אבא :זה ודאי .אמר לו :מה שמך .אמר לו :יוסי,
אמר לתלמידיו :שיקראו לו רבי יוסי בעל העושר והכבוד,
וישב ועסק בתורה.
הזהר יט מעשיות ][111
ו ה ה ו א בר נ ש ה ו ה י ה י ב ל י ה ע ו ת ר א .
• T T T T: T
באורייתא,
ע א ל ח מ י ד ו דאורייתא במעוי .יומא ח ד
T T T : - : • T T |
ליומין • :
זה עושר .אמר ]ר׳ אבא[ להרווק ההוא :עסוק בתורה ,וזה
יתץ לך עושר ,נתץ לו ]האיש[ אותו הכום של הפז ,קרא עליו
ר׳ אבא :״לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז״)איוב
כ ,יז( .ישב ועסק בתורה ,ואותו האיש היה נותץ לו עושר.
לימים ,נכנסה חמדת התורה במעיו ,יום אחד היה יושב
ובוכה .מצאו רבו שהיה בוכה ,אמר לו :על מה אתה בוכה.
אמר לו :ומה אני מניח את חיי העולם הבא בשביל זה
]העושר[ ,אינני רוצה ,אלא לזכות ]בתורה[ לעצמי .אמר לו
]רבי אבא[ :עכשיו ,משמע שאתה לומד לשם שמים.
קרא לאותו האיש ,ואמר לו :קח העושר שלך ,ותן אותו
ליתומים ועניים ,ואני אתן לך חלק גדול יותר בתורה ,בכל
הזהר יט מעשיות ][113
20.
4
escucho una voz que decia: ' V e y diles lo que
deseen, ya que se trata de justos". V o l v i o a
ellos y les dijo: " H a y entre ustedes alguien que
escucho algo". Le contestaron: "Nosotros
esperamos iluminar a traves de la claridad de
la vela superior" [y empezo a pronunciar
secretos de la T o r a ] .
Cuando todavia hablaba con ellos, vino un
fuego y los rodeo, y ellos se quedaron sentados
afuera. A l ver esto se conmovieron y los inva-
dio un gran temor. Dijeron: " N o tenemos
suficiente merito para esto, salgamos de aqui y
volvamos a nuestro camino". Se sentaron alii
durante todo el dia, y no pudieron verlo, y
dijeron: " N o es la voluntad del Santo Bendito
Sea que nos sentemos a q u i " . Salieron de alii y
se fueron.
Cuando aiin caminaban, comenzo Rabi Jia
y dijo: "Bendigan a Dios los angeles podero-
sos que hacen su v o l u n t a d " (Salmos 103), mas
feliz es Israel de todos los pueblos del mundo
al haber sido elegido por E l Santo Bendito Sea
de todos los pueblos, y los convirtio en su
parte y su heredad, por lo tanto les dio la
sagrada T o r a , ya que todos tuvieron la misma
voluntad, sobre el monte Sinai, cuando estu-
vieron dispuestos a cumplir antes de escuchar
[que es lo que debian cumplir].
[116] Historias del Zohar 20
כ.
חייא ה ו ה א ז י ל ל מ ח מ י לרבי אלעזר ,פ ג ע ביה רבי
דבי ח ג א י .א מ ר ל י ה ה א י א ר ח א ך מ ת ק נ א ק מ י ה
ל מ ח מ י לדבי א מ ר ליה, איהו אזיל, לאן ךמר
אלעזר .א מ ר ליה ואנא נמי איזיל בהךף ,א מ ר ליה
אי ת י ב ו ל ל מ ם ב ר ס ב ר א ל מ א י ך ת ש מ ע זיל .ואי
לאו ,תוב אבתךך ,א מ ר ליה ,ל א ל י ח ו ש מ ר להאי,
כ מ ה רזי ד א ו ר י י ת א ו י כ י ל נ א שמענא אנא ךהא
ל מ י ק ם בהו .פ ת ח דבי ח ג א י ו כ ד ,א ת א דבי ח ך א
א מ ר ליה י א ו ת א נ ת בדי מיני ל מ י ה ך , ונשקיה,
ליה וכר. למחמי
כ.
רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר ,פגש אותו רבי
חגאי ,אמר לו :דרך זה המתוקן לפני אדוני ,לאן הוא הולך.
אמר לו :שהולך לראות רבי אלעזר .אמר לו :גם אני אלך
אתך .אמר לו :אם תוכל להבין השכל והטעם ממה שתשמע,
לך ,ואם לא ,חזור לאחריך .אמר לו :אל ידאג כבודו לזה ,כי
שמעתי כמה סודות התורה ,ויכולתי לעמוד בהם .פתח רבי
חגאי] :ודרש בסודות התורה ,אחר כך[ בא רבי חייא ונשקו,
אמר ל ו :ראוי אתה בני יותר ממני ,ללכת לראות אותו] ,את
רבי אלעזר[.
הזהר כ מעשיות ][119
21.
כא.
רבי אבא הוה אתי מ ט ב ר י ה לבי טרוניא ךחמוי,
אעךעו בכפר ו ר ב י !עקיב ב ך י ה ה ו ה ע מ י ה ,
כ ד ב ע ו ל מ ש כ ב ,א מ ר רבי א ב א ל מ ר י ה טרשא,
״ T : T ־ • —T־ — X: • : T T
כא
חצות לילה ממש ,וזקן אחד היה עמי ,שהיה קם בכל חצות
לילה ,ועוסק בתורה ,ובשביל זה עשה ]את הסימן ה[זה .אמר
רבי אבא :ברוך השם ששלח אותי לכאן.
בחצות לילה ,נהם אותו גלגל של המשקל ,וקמו רבי אבא
ורבי יעקב .שמעו לאותו האיש ,שהיה יושב בירכתי הבית,
ושני בניו עמו ,והיה אומר :כתוב ,״חצות לילה אקום
להודות לך על משפטי צדקך״ )תהלים קיט(] ,ושואל[ מה
ראה דוד שאמר חצות לילה וגר ,ולא בחצות לילה ,אלא
ודאי להקדוש ברוך הוא אמר כן] ,ושואל[ וכי הקדוש ברוך
הוא נקרא כן] ,ותירץ[ כן ,שבחצות לילה ממש ,הקדוש
ברוך הוא נמצא עם הפמליא שלו ,ובאותו שעה הוא נכנם
הזהר כא מעשיות ][133
הוא כמו שנפרש מחיי העולם .נשא רבי אבא ידיו וברך
אותם.
ישבו עד שהאיר היום ,אחר שהאיר היום ,אמרו לילדים
שישבו לפניהם :צאו וראו אם האיר היום ,וכל אחד מכם,
יאמר דבר חידוש בתורה ,לאדם גדול הזה] ,שהוא רבי
אבא[ ,יצאו וראו שהאיר היום .אמר אחד מהם :עתיד ביום
הזה לבוא אש מלמעלה .אמר אחר :ובבית הזה .אמר אחר:
זקן אחד כאן ,שעתיד ביום הזה להשרף באש הזה ,אמר רבי
אבא :השם יצילנו ,תמה ]רבי אבא[ ולא היה יכול לדבר,
אמר קשר ותוקף הרשות מלמעלה נתפס בארץ] ,כי גם
ילדים יודעים לנבא עתידות[ .וכך היה ,שבאותו יום ראו
ההברים פני השכינה ,והוקפו באש ,ורבי אבא ,נתלהטו פניו
כאש משמחת התורה.
הזהר כא מעשיות ][137
אשרי חלקנו שזכינו ליום הזה ,ואשרי חלקך עמנו ,ובן הזה
הנולד לך ,קורא אני עליו )ישעי׳ מג( :״כל הנקרא בשמי
וגו׳ ,יצרתיו אף עשיתיו״ ,וכתוב )ישעיה נד( :״וכל בניך
לימודי ה׳״ וגו׳.
][140 הזהר כא מעשיות
ת??נע ט ו ב מ ב ע ל י ו ב ה י ו ת ל א ל ; ך ף ל ע ש ו ת ,ו כ ך
דבאורייתא דא ע ל ו ן לבבל גוזמא אמר, הוה.
ח ל ש ך?תיה ךךבי חםץא. ב ב ב ל ( ביני )ועלון
אבא.
T ־־
טוב מבעליו ,בהיות לאל ידך לעשות״ ,וכך היה .אמר ]רבי
שמעון[ :אני גוזר שעם תורתם זו יגלו] ,בעל האכםניא
וחבריו[ לבבל ,בין החברים אשר שם ,הצטער רבי אבא.
יום אחד ראה אותו רבי שמעון ,אמר לו :העתקה מלבך
נמצא בפניך] ,ניכר בפניך הזועפים וירוקים ,שיש בלבך איזו
דאגה וצער בשביל זה[ .אמר לו ]רבי אבא[ :לא על עצמי אני
מצטער ,אלא עליהם ]שהענישם לגלות לבבל[ ,אמר לו רבי
שמעון :תם ושלום שנענשו ,אלא משום שהסודות נתגלו
ביניהם כל כך ,גזרתי עליהם שיגלו בין החברים שבבבל,
וילמדו הדרכים שלהם ,והסודות יתכסו ביניהם ,כי הסודות
לא יתגלו אלא בינינו ,כי הקדוש ברוך הוא הסכים עמנו,
ועל ידינו יתגלו הדברים.
הזהר כא מעשיות ][143
22.
כב.
תנו רבנן ,כשחלה רבי אליעזר הגדול ,ההוא יומא
ערב שבת הוה ,ואותיב לימיניה הוךקנום
בריה והוה מגלי ליה עמיקתא ומםתרתא ,והוא לא • • T1T : T T : - ! T
כב.
כשחלה רבי אליעזר הגדול ]ונטה למות[ ,אותו היום ערב
שבת היה ,והושיב לימינו את הורקנוס בנו ,והיה מגלה לו
עמוקות ונסתרות ,והוא •]הורקנום[ לא היה מקבל ממנו
]בתחילה[ בדעה מלאה ,כי תשב שדעתו אינה מיושבת עליו,
כיון שראה שדעתו של אביו מיושבת עליו ,קבל ממנו מאה
ושמונים ותשעה סודות עליונים.
כאשר הגיע להםוד של אבני שיש ,המתערבים במים
העליונים ,בכה רבי אליעזר ,והפסיק מלדבר ,אמר :קום
נילך[ שמה בני .אמר לו :אבא למה ,אמר לו :רואה אני
שאמהר לעבור מהעולם .אמר לו :לך ואמור לאמך ,שיסלקו
5
°D הזהר כב ]מעשיות
ממלל
•• - :
הוה T T
ולא T :
וגעי, T I
בבכייתא
T T : • :
קליה • • I T
וארים • T :
בכה רבי עקיבא ואמר לו :רבי ,למדני תורה .פתח פיו רבי
אליעזר :במעשה מרכבה ,בא אש ,וסבבה את שניהם .אמרו
החכמים :משמע מזה ,שאין אנו ראוים וכדאים לזה ,יצאו
לפתח שבחוץ ,וישבו שם ,היה מה שהיה ,והלך האש.
ולימד בבהרת עזה .שלש מאות הלכות פסוקות ,ולימדו
מאתים ושש עשרה טעמים בפסוקים שבשיר השירים ,והיו
עיניו של רבי עקיבא מורידות מים ,וחזר האש ]והקיפם[
כבתחילה .כשהגיע לפסוק ״סמכוני באשישות רפדוני
בתפוחים כי חולת אהבה אני״ )שיר השירים ב( ,לא יכל
לסבול רבי עקיבא ,והרים קולו בבכיה וגעה ,ולא היה יכול
לדבר ,מפחד השכינה שהיתה שם ,ולימד אותו כל העומק
][152 הזהר כב מעשיות
לכם שתי זרועות ,ווי לכם שתי תורות ,שישתכחו ביום הזה
מהעולם.
שאמר רבי יצחק :כל ימיו של רבי אליעזר היתה מאירה
ההלכה מפיו כיום שנתנה על הר סיני.
אמר ]רבי אליעזר[ :תורה למדתי וחכמה הבנתי ושימוש
]תלמידי תכמים[ עשיתי ,שאפילו כל בני העולם יהיו
סופרים ,לא יספיקו לכתבם ,ולא חסרו תלמידי מחכמתי
אלא כמכחול בעין ,ואני מרבותי ]לא חסרתי[ אלא כמי
ששותה בים ,ולא אמר זה :אלא כדי להחזיק טובה לרבותיו
יותר מעצמו] ,כלומר ,מה שאמר שהוא לא החסיר מרבותיו
אלא כמי ששותה בים ,שהוא שיעור גדול ממכחול
בשפופרת ,שאמר על תלמידיו ,היינו כדי להחזיק טובה
לרבותיו ,יותר מעצמו[.
][154 הזהר כב מעשיות
1
והיו שואלים ממנו ]בדינו[ שי סנדל של יבום ,עד
שיצאה נשמתו ואמר טהור.
ולא היה שם רבי עקיבא ]בשעת פטירתו[ ,במוצאי שבת
מצאו רבי עקיבא שמת ,קרע את מלבושיו ,וגרר את כל
בשרו ,ודם היה יורד ונמשך על זקנו ,והיה צועק ובוכה ,יצא
לחוץ ואמר :שמים שמים ,אמרו :אל השמש והירח ,אשר
האור שהיה מאיר יותר מהם ,הנה נחשך.
אמר רבי יהודה :בשעה שנשמת הצדיק רוצה לצאת
]מהגוף[ ,היא שמחה] ,מפני[ שהצדיק בטוח עם מיתתו כי
יקבל שכרו וכר .רבי יוחנן פתח ואמר :״עד שיפוח היום
ונסו הצללים ,סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים״
)שיר השירים ב( ,״עד שיפוח היום״ וגו׳ ,זו אזהרה לאדם
הזהר כב מעשיות ][155
23.
כג.
ן ב י פנחס פתח קךא,ךכתיב והנה ה ח ל הנגף בעם,
וכתיב ויאמר מ ש ה א ל אהרן קח את ה מ ח ת ה
וכתיב ותעצר ה מ ג פ ה .כתיב הכא מהרה, וגומר,
״ T : T T • : T ־ ־ ־ ־ T ־ ־' • : •• :
כג.
רבי פנחס פתח במקרא שכתוב )במדבר יז( :״והנה החל
הנגף בעם״ ,וכתוב )שם( :״ויאמר משה אל אהרן קח את
המחתה״ וגו׳ ,וכתוב )שם( :״ותעצר המגפה״ ,כתוב כאן
מהר ,וכתוב שם )בראשית י״ח( :״מהרי שלש םאים״ ,מה
שם קרבן להנצל ,אף כאן קרבן להנצל.
אמר רבי פנחס :פעם אחת היינו הולכים בדרך ,ופגשתי
את אליהו אמרתי לו :יאמר לי מר דבר שמועיל לבריות.
אמר לי :ברית כרת הקדוש ברוך הוא ,כשנכנסים לפניו כל
אותם מלאכים ,שממונים להזכיר חובות בני האדם ,שבזמן
הזהר כג מעשיות ][159
24.
כד.
רבי אחא אזל לכפר טךשא ,אתא לגבי אושפיזיה,
ל ח י ש ו ע ל י ה כ ל ?ני מ ת א ,א מ ר ו ג מ י א ר ב א
אתא ה כ א ניזיל לגביה ,אתו לגביה ,א מ ר ו ליה ל א
על אבדנא ,אמר להו מהו .אמרו ליה דאית חם
• : : T T - T ׳ T T : T ־ T
או1תקף ו ל א א ת ב ט ל .
כד.
רבי אחא הלך לכפר טרשא ,ובא למלון ,שוחחו עליו כל
בני העיר .אמרו :אדם גדול בא לכאן ,נלך אליו ,באו אליו,
אמרו לו :וכי אינו חס על המגפה .אמר להם :מהו ,אמרו
לו :שכבר יש שבעה ימים ,שמגפה שורה בעיר ,וכל יום היא
מתתזקת ,ואינה מתבטלת.
אמר להם :נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מהקדוש
ברוך הוא ,בעוד שהיו הולכים ,באו אנשים ואמרו להם:
פלוני ופלוני מתו ,פלוני ופלוני נוטים למות ,אמר להם רבי
אחא :אין עתה עת לעמוד כך ,כי השעה דוחקת ,אבל
][164 הזהר כד מעשיות
25.
כה.
ו י ב א ו שני ה מ ל א כ י ם ס ד ו מ ה בערב וגומר ,א מ ר
י ו ס י ,ת א חזי ,מ ה כ ת י ב ל ע י ל א רילף י! דבי
כ א ש ר כ ל ה ל ד ב ר א ל אברהם ,ך ה א כיון ך א ת פ ר ש
כדין לאתריה, תב ואברהם מאברהם, שכינתא
חד להא בערב, םדומה המלאכים שני ויבאו
כיון תרין, אינרן ואשתארו בשכינתא אסתלק
ך ח מ א ל ו ט לון ר ה ט בתךייהו ,מ א י ט ע מ א ,וכי כ ל
א י נ ו ן דהרו־ א ת י י ן ,א י ה ו א ע י ל ל ו ן ל ב י ת י ה ו י ה י ב
ל מ י כ ל ו ל מ ש ת י ,ובני מ ת א היך ל א ק ט ל י ן לון
ליה ,ך ה א לברתיה ע ב ד ו ךינא ,ו מ א י הוא ,ךברתיה
ל ח ד עניא ,י ד ע ו בה, יהבת פתא ךנהמא ךלוט
כה.
״ויבואו שני המלאכים סדומה בערב״ וגו׳ )בראשית
י״ט( ,אמר רבי יוסי :בא וראה מה כתוב למעלה )שם י״ח(
״וילך ה׳ כאשר כלה לדבר אל אברהם״ ,כי מאחר שהשכינה
פרשה מאברהם ,ואברהם שב למקומו ,אז ״ויבואו שני
המלאכים סדומה בערב״ ,כי ]מלאך[ אחד הסתלק עם
השכינה ,ונשארו אותם השנים ,כיון שראה לוט אותם רץ
אחריהם ,מה הטעם ,וכי כל אותם שהיו באים ,הוא היה
מכניסם לביתו ,ונותן להם לאכול ולשתות ,ובני העיר איך
לא הורגים אותו ,שהרי לבתו עשו דין ,ומה הוא :שבתו של
לוט ,נתנה פת לחם לעני אחד ,ונודע להם ,משחוה דבש
][170 הזהר כה מעשיות
26.
כר.
לכת הדבר דומה, למה יצחק ,מ ש ל א מ ר דבי
לסטים שהיו אוךבים בךךכים לגזול ולהרוג
אדם ,ומפדישים מהם א ח ד שיודע להסית לבני
א ד ם ו ל ש ו נ ו ךך ,מ ה עביד ,מ ק ד י ם ו ה ו ל ך לבני
שמאמינים עד לפניהם, כעבד ונעשה לקבלם
בו ו ב ו ט ח י ם ב א ה ב ת ו ו ב ש ח ת ו ו ש מ ח י ם הטרשים
הדרך באותו דבריו ?חלק ומוליכם עמו,
שמגיע עמהם לשם ,הוא כיון שם. שהלםטים
שהורג בם ל א ח ר שנותנם ?יד ה ל ם ט י ם הראשון
ל ה ו ך ג ם ו ל ק ח ת מ מ ו נ ם ,ו א י נ ו ן צ ו ו ח י ן ל א ^ ר י ן ירי
לדין ולרכיבה דלישניה .לאחר שהרגו דאציתנא
: T V — — : •• T • : T • : • : I •• : T : • — :
כו.
אמר רבי יצחק :משל ]לדרכו של היצר הרע[ ,למה הדבר
דומה ,לכת שודדים שהיו אורבים בדרכים ,לגזול ולהרוג
לבני אדם ,ומפרישים מהם אחד שיודע להסית לבני אדם,
ולשונו רך ,מה עושה מקדים והולך לנגדם ,ונעשה כעבד
לפניהם ,עד שמאמינים הטפשים בו ,ובוטחים באהבתו
ובשיחתו ,ושמחים עמו ,ומוליכם בחלק דבריו ,באותו הדרך
שהשודדים שם ,כיון שמגיע עמהם לשם .הוא הראשון
שהורג בם ,לאחר שנותנם ביד הלםטים להרגם ,ולקחת
ממונם ,והם צועקים ואומרים :אוי ששמענו לזה ,וללשונו
הרכה .לאחר שהרגו אלה ,עולה משם ,ויוצא לפתות לבני
הזהר מ מעשיות ][175
27.
כז.
ך ב י יהודה ו ן ב י יוסי הוו אזלי בארחא ,א מ ר ליה
ולעי פומך פתח יוסי, לדבי להודה רבי
באורייתא ך ה א ש כ י נ ת א א ש ת כ ח א גבך ,ך כ ל זמן
אתייא שכינתא לעאן, ךאוךייתא דבמלי
ב א ו ך ח א ,ך ש כ י נ ת א ל!ךמא וכל שכן ומתחבךא,
ךזכאן נשא, ךבני קמייהו ואזלא ואתייא
ך ק ך ש א בריך הוא. במהימנותא
דבי יוסי ואמר ,א ש ת ך כגפן פ ח ץ ה בנךכתי פתח
בניך כ ש ת י ל י זתים סביב ל ש ל ח נ ך . ביתך,
ביךכתי ךאתתא כל זמנא פון;ה, כגפן א^זתף
ביתא ולא נ פ ק א לבר ,היא צנועה ו א ת ח ז י ל א ו ל ד א
T T " ־ : : ־ : T ־ : IT : - T : T
כז.
רבי יהודה ורבי יוסי ,היו הולכים בדרך ,אמר לו ,רבי
יהודה לרבי יוסי :פתח פיך לעסוק בתורה שהרי השכינה
נמצאת אצלנו ,כי בכל זמן שעוסקים בתורה ,השכינה באה
ומתחברת ,וכל שכן כשהולכים בדרך ,שהשכינה מקדמת
עצמה ובאה ,והולכת לפני בני האדם ,שזכו באמונתו של
הקדוש ברוך הוא.
פתח רבי יוסי ואמר :״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך,
בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך״)תהלים קכ״ח( ,״אשתך
כגפן פוריה״ ,כל זמן שהאשה בירכתי הבית ,ואינה יוצאת
לחוץ היא צנועה ,וראויה להוליד בנים כשרים ,כגפן ,מה
הזהר כז מעשיות ][181
גפן אינה נטעת אלא במינה ,ולא במיץ אחר ,כך אשה כשרה
לא תעשה נטיעות מאדם אחר ,מה הגפן ,אין בו הרכבה
מאילן אחר ,גם אשה כשרה כך ,ראה מה שכרה ,בניך
כשתילי זיתים ,מה זיתים אין העלים שלהם נופלים כל ימות
השנה ,וכולם קשורים תמיד באילן .כך בניך כשתילי זיתים
סביב לשלחנך] ,קשורים תמיד בך[ וכר] .והמשיכו בדברי
תורה[.
בעוד שהיו הולכים ,אמר רבי יוסי :נזכרתי עתה ,אשר
במקום הזה ישבתי יום אחד עם אבי ,ואמר לי :בני ,עתיד
אתה ,כאשר יגיעו ימיך לשישים שנה ,למצוא במקום הזה,
אוצר של חכמה עליונה ,וכבר זכיתי לימים אלו ,ועוד לא
][182 הזהר כז מעשיות
ע ד דהרו מ ס ת כ ל י ן ב ה ה י א ח כ מ ה ע ל א ה ,כיון ך מ ט ו
ל מ ל ע י בסתירו ךםפךא ,ו מ ש ת ע ו ך א עם ךא ,נפק
ו ב ט ש בידיהון ועלעולא ךרוחא ךאשא שביבא
ואו1אביד מנייהו .בכה רבי יוסי ו א מ ר ,ד י ל מ א ח ם
ו ש ל ו ם ח ו ב ה א י ה ו גבן ,א ו ד ל א ו אנן ז כ א י ן ל מ נ ד ע
ליה.
28.
כח.
ךךבי יוסי הוו איכון ?דיצי ,ךהור מ ש ך ד י ביומוי
אומות העולם ,וכד פריצי עם בטוךיא
בר נ ש ו ת פ ס י ל י ה ל ק ט ל י ה ,הוו א מ ר י ן משכחי
ש מ ך ,אי הוה יוךאי ,הוו אזלין ע מ י ה מה ליה
ל י ה מ ן ט ו ך י א ,ו א י ה ו ה בר נ ש א ח ר י נ א ומפקין
א מ ר ף ב י יוסי ,א ת ח ז ו ן ) ו ה א ( והרה ליה, קטלי
]וירא מ ד ר ש הנעלם איבון ב כ ל ה א י ,ל מ י ע ל ל ע ל מ א ך א ת י
דף ק ט ז ע״א[,
כח.
29.
כט.
א ל י ע ז ר א ז ל ל מ ח מ י לרבן יוחנן בן ןבי)אלעזר(
ז כ א י רביה ,ו ה ה ו א י ו מ א ר י ש ! ך ח א ה ו ה ,כ ד
מ ט א גביה ,א מ ר ליה ,בירא ד ל א סריא ומליין ליה
• • | T : ־ T : T T T ־ T ״ ־ T T
כט.
רבי אליעזר הלך לראות את רבי יוחנן בץ זכאי רבו .ואותו
היום ראש חודש היה ,כשהגיע אליו ,אמר לו :באר של מים
שמנוקה מכל טנופת ,וממלאים אותו ,וגם נובע משלו יותר,
]אם כן[ מה צריך נלבוא[ לכאן] ,ורמז לו אחר שרבי
אליעזר ,היה בור של ממי תורה ,ובקי בכל הלכותיו ,ונובע
שכלו מעצמו להבין דבר מתוך דבר ,אם כן מה צורכו אצל
רבי יוחנן בן זכאי[ .אמר לו :חייב אדם להקביל פני רבו.
אמר לו :לא על זה אמרתי] ,מה שאתה צריך לבוא כאן[,
אלא אני רואה בפניך ,שיש לך דבר חדש ,מאלו הסודות
העמוקים שאתה עתיד לשאול ]לכן אמרתי לך ,כיון שאתה
גדול כל כך ,מה אתה מבקש אצלי[ וכר.
Historias del Zohar 30 [189]
30.
ל.
א ת י ל ט ב ר י ה והרה ע מ י ה ר ב י הוה רבי שמעון
א מ ר דבי ש מ ע ו ן ל ד ב י אבא .נזיל ,ך ה א אבא.
אבן ח מ י נ ן ד ב ר נ ש ח ד י מ ט י ה ק ז ת א ל ג ב ן ו מ ל י ן
חךתין בפומיה ,ואינו! מ ל י ן ךאווץיתא .א מ ר דבי
ה א י ד ע נ א ד ב כ ל א ת ר דמיר א ז י ל ,ק ד ש א אבא,
T : I•.. י •T•:TT T T : ־ T T T ־
ל.
ר׳ שמעון היה בא לעיר טבריה ,והיה עמו רבי אבא ,אמר
רבי שמעון לרבי אבא :נלך ,כי אנו רואים שאדם אחד יגיע
עתה אלינו ,ודברים חדשים בפיו ,שהם דברי תורה .אמר רבי
אבא :כבר יודע אני ,שבכל מקום שאדוני הולך ,הקדוש
ברוך הוא שולח לו מלאכים עפים בכנפים ,להשתעשע
עמהם.
בעוד שהיו הולכים ,נשא רבי שמעון את עיניו ,וראה
איש שהיה הולך ורץ ,ישבו רבי שמעון ורבי אלעזר ]וחכו
לו[ .כשהגיע אליהם אמר לו רבי שמעון :מי אתה ,אמר לו:
יהודי אני .ומעיר קפוטקיא באתי ,ואני הולך אל בית שכונתו
][192 ר ה ז ה ל מעשיות
31.
לא.
ר ב י י צ ח ק קם ליליא ח ד ל מ ל ע י באורייתא ,ורבי
ק ם בקםרוי ? ה ה י א ש ע ת א ,א מ ר רבי יהוךה
ואלעי יצחק רבי לגבי ואיזיל איקום יהוךה,
ב א ו ר י י ת א ונר1חבר כ ח ן א ,א ז ל ע מ י ה ח ז ק י ה ב ל י ה
ש מ ע ליה לרבי כ ד קריב אבבא, רבייא, דהוה
• • : - T T - - •IT - T : - T T :
לא.
רבי יצחק קם לילה אחד לעסוק בתורה ,ורבי יהודה קם
בקםרוי ]שם עיר[ ,באותה שעה ,אמר רבי יהודה :אקום ואלך
אל רבי יצתק ,ונעסוק עמו בתורה ,ונתחבר יחד .הלך עמו
חזקיה בנו ,שהיה אז ילד .כאשר קרב אל הדלת ,שמע את
רבי יצחק ובו׳] ,מקשה קושיות על פי הסוד ,שמע את
הקושיות[ ,ובינתים דפק רבי יהודה בדלת ונכנס ,והתחברו.
אמר רבי יצחק :עתה השכינה מתיחדת אתנו] ,וחדשו דברי
תורה הרבה[.
Historias del Zohar 32 [195]
32.
לב.
ר ב י א ל ע ז ר בן ע ר ך הרה י ת י ב והרה ק א מ צ ט ע ר
ט פ י ,ע א ל ל ק מ י ה רבי י ה ו ש ע ,א מ ר בנ?שו
ך ע ל מ א ל מ ה ךןשוכן, חיזו נהירו ךבוצינא ליה,
א מ ר ל י ה ,חיזר ו ך ח י ל ו ס ג י ע א ל בי .ך ה א א נ א ח מ י
מ ה ךאתערו חבךנא מארי מוזניתא ך ש ך א ת עלייהו
ךבשתיתאי יהא ךאתערו, וההוא קדישין. רוח
שפיר ,אבל אנא ח מ י אוךכא יתיךא ע ל פוךקנא
דיירי ע פ ך א וכר .מ א ן יזכה ל ה א י אךכא. אינון
מ א ן י ת ק י י ם ב ק י ו ם ך ת י ה בין ה א י ז מ נ א .ו ע ל ך א
ואמר ,בתשובה חזר וכר. בנפשאי אצטעךנא
י ת ק ד ם כ ל א .א מ ר רבי י ה ו ש ע ,אי ל א ו ך א מ ך ת הכי,
לב.
רבי אלעזר בץ ערך ,היה יושב ,והיה מצטער בעצמו
הרבה .בא לפניו רבי יהושע .אמר לו ]רבי יהושע[ :מראה
אורו של נר העולם ,למה היא חשכה] ,מדוע אתה מצטער
הרבה[ .אמר לו ]רבי אלעזר בן ערך[ :מורא ופחד גדול נכנם
בי ,כי אני רואה ,מה שהעירו החברים בעלי המשנה ,שרוח
הקודש שורה עליהם ,ומה שהעירו שבאלף השישי תהיה
הגאולה ,יפה הוא ,אבל אני רואה אריכות יתירה לשוכני
העפר הללו וכר ,מי יזכה לאריכות הזה ,מי ישאר בשמירת
דתו ,בזמן ההוא ,ועל זה אני מצטער ,חזר ואמר ]ר׳ אלעזר[:
שבתשובה תקדם הגאולה .אמר רבי יהושע :אם לא שאמרת
][198 ר ה ז ה ל ב מעשיות
33.
לג.
ת א ח ז י ,ז מ נ א ח ך א ה ו ה ע ד ב ר ב י שקןעו־ן ו ש א ר
י
ע א ל ק מ ה ר ב י א ל ע ז ר }•ךיה ,א מ ר ו חברךא,
ל י ה ל ד ב י שק?עון ,מ ל ת א ר ב ת א ב ע י נ ן ל מ ב ע י ק מ ך
ב ע נ י י נ א ן ץ ע ק ב ו ע ש ו ,א י ך ל א ב ע א !עקיב ל מ י ה ב
ל ע ש ו תבשיל ךטלופחין ,ע ד ךזבין ליה בכירותא
ךיליה ,ועוד ך א מ ר ע ש ו ל י צ ח ק אבוי ו!עקבני זה
פעמים•
לקבלא חייבים אתון שעתא בהךין א מ ר לון,
ךהאמנתון לפתגמי ךעשו ושקךתון מלקו־ת,
א ם ה ד ע ל י ה ?) ,עקיב ךיעקיב ,ך ה א ק ר א לפתגמי
א י ש ת ם ,ו ת ו כ ת י ב ת ת ן א מ ת ל?עק'ב .א ל א כ ך ה ו א
לג.
פעם אחת היה יושב רבי שמעון ,ושאר החברים ,נכנס
לפניו רבי אלעזר בנו .אמרו לו לרבי שמעון :דבר גדול
רצוננו לשאול לפניך ,בענין יעקב ועשו ,איך לא רצה יעקב
לתת לעשו תבשיל של עדשים ,עד שמכר לו את הבכורה
שלו ,ועוד שאמר עשו ליצחק אביו :״ויעקבני זה פעמים״.
אמר להם :בשעה זו ,אתם חייבים לקבל מלקות,
שהאמנתם לדברי עשו ,ושקרתם בדברי יעקב ,הרי הכתוב
מעיד עליו :״ויעקב איש תם״ )בראשית כה( ,ועוד כתוב:
״תתן אמת ליעקב״)מיכה ז( .אלא כך הוא הענין של יעקב
הזהר לג מעשיות ][201
34.
לד.
ע ש ו ו ג ו מ ר ,א ל י ן איבדן בגדי את ךבקה ותקח
דךוח עשו מנמרוד ,ואלין לבושי לבושין
יקר ךהוו מן אךם הךאשון ,ואתו ליךא ת מ ר ו ד ,
ובהו הוה צד צידה נמרוד ,ךכתיב הוא היה גבור
צ י ד ל פ נ י ין ו ג ו מ ר .ו ע ש ו נ פ ק ל ח ק ל א ו א ג ח ב י ה
קךבא בנמרוד ו ק ט ל ליה ,ונסב אלין לבושין מניה,
הךא הוא ךכתיב ויבא ע ש ו מן ה ש ד ה והוא עיף.
ו א ו ק מ ו ה ,כתיב ה כ א ו ה ו א עיף ,וכתיב התם כי
נפשי להורגים. עיפה
־־ ־ : T : T
לד.
היה יוצא וצד צידה ,ובאותו יום לא לקח אותם ,ויצא לשדה
והתעכב שם ,וכאשר היה לובש אותם עשו ,לא היו מעלים
ריח בכלל ,כיון שלבש אותם יעקב ,אז שבה האבדה
לבעליה ,והעלו ריחות ,משום שיופיו של יעקב ,ביופיו של
אדם היה ומשום כך חזרו באותה שעה למקומם ,והעלו
ריחות.
35.
לה.
לךבי אמר לקוניא בן שמעון בדבי ך ב י יוסי
?לום ש מ ע ת מאבוך אמאי לא אלעזר,
ואימץ ל?עק'ב, יצחק דבךכיה בךכאן אתקיימו
ב ך כ א ן דבריך י צ ח ק לעשיו א ת ק י י מ ו כ ל ה ו ,א מ ר
ליה .כ ל אינון ב ך כ א ן מ ת ק י י מ י ,ו ב ך כ א ן א ח ך נ י ן
ך ב ך כ י ה ק ך ש א ב ד י ך ה ו א ל ? ע ק ב ,א ב ל מ ? ד ?עקיב
לעילא ,ועשו נטיל לתתא .לבתר כד יקום נטל
I:״ - T T : T - : • T T : י TT •• ! ~
לה.
רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא ,אמר לרבי אלעזר:
האם לא שמעת משהו מאביך ,למה לא נתקיימו הברכות
שבירך יצחק את יעקב ,והברכות שבירך יצחק את עשו
נתקיימו כולם .אמר לו :כל הברכות האלו נתקיימו .וכן
ברכות האחרות שהקדוש ברוך הוא בירך את יעקב נתקיימו,
אבל בתחילה לקח יעקב את כל הברכות רק למעלה] ,בעולם
העליון[ ועשו לקח למטה ]בעולם הזה[ ,ולאחר כך כשיקום
מלך המשיח ,יקח יעקב מלמעלה ולמטה ,ויאבד עשו מכל,
ולא יהיה לו חלק ונחלה וזכר בעולם ,וזה שכתוב) :עובדי׳
הזהר לה מעשיות ][209
א( ,״והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ,ובית עשו לקש״.
מפני שיאבד עשו מכל .ויירש יעקב שני עולמות ,עולם הזה,
ועולם הבא.
[210] Historias del Zohar 36
36.
לו.
ר ב י ח ך א ודבי יוסי הוו א ז ל י ב א ך ח א .ע ד דהרו
ח מ ו ליה לרבי ייםא ס ב א דהוה אזיל אזלי,
־ T T T : T T T • • : ״ T ' • • : —
א ב ל ב ה ה י א ש ע ת א ך נ פ ק ?עקיב מ ק מ י א ב ו י ב א י נ ו ן
אסתכל בנפשיה אמר ,הא אלין בךכאן בךכאן,
ב ע י נ א ל ם ל ק א ל ו ן ל ב ת ר ל א ך י כ ו יומין ,והרה ך ח י ל
לו.
רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך ,בעוד שהיו
הולכים ,ראו את רבי יוסי סבא ,שהיה הולך אחריהם .ישבו
עד שהגיע אליהם ,כיון שהגיע אליהם ,אמרו :עתה הדרך
מתוקן לפנינו ,הלכו .אמר רבי חייא :״עת לעשות לה׳״ וכר,
]והתחילו כל אחד לדרוש בסודות התורה ,אח״כ[ פתח רבי
ייסא אחריו ואמר )ירמיה מו( :״ואתה אל תירא עבדי יעקב
נאם ה׳ ,ואל תחת ישראל״ וגו׳ ,הפסוק הזה כבר ביארוהו,
אבל באותה שעה שיצא יעקב עם הברכות מלפני אביו,
הסתכל בעצמו ,ואמר :הנה אלו הברכות אני רוצה לדחות
אותם לאחר זמן ,ויהיו לארך ימים .והיה מפחד ומתירא ,יצא
][214 הזהר לו מעשיות
קול ואמר :״ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה׳ ,כי אתך
אני״ ,שלא אעזוב אותך בעולם הזה ,״כי הנני מושיעך
מרחוק״ ,לאותו הזמן שאתה דוחה את קיום הברכות ,״ואת
זרעך מארץ שבים״ ,שאף על פי ,שעתה לקח עשו את
הברכות ,ובניו יעבירו את בניך אני אוציאם מידיו ,ואז בניך
יעבידו אותו .״ושב יעקב״] ,שישוב[ לאלו הברכות ושקט
ושאנן כמו שביארוהו ,מאלו הממלכות ,מבבל ממדי מיון
ומאדום ,שהיו מעבידים את ישראל ,ואין מחריד לעולם
ולעולמי עולמים.
הלכו ,בעוד שהיו הולכים ,אמר רבי יוסי :ודאי כל מה
שהקדוש ברוך הוא עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה,
הזהר לו מעשיות ][215
מ ל י ן ל א ו ר י י ת א מ ל י ן ק ד י ש י ן איבדן ,ל א ח ז א ה מ י נ ה
נפלאות ,כ מ ה ד א ת אמר ,גל עיני ואביטה ,נ פ ל א ו ת
T : T י • • ־ : ־ " ־ י •• T : ־ 'T •:T:
37.
לז.
ב ך כ א ן א ת ב ך ך ?עקיב ,ח ד ד א ב ו י כמה חזי. תא
ע ק י מ ו ,ו ר ו ו ח כ ל איכון ב ך כ א ן .ו ח ד בההוא
ךבךיך ליה ק ך ש א בךיך הוא כ ד הוה ךשכינתא,
מ ל ב ן ד כ ת י ב ו י ב ר ך אליהים א ת ?עקב ,ו ח ד אתי
וחד ךעשו. ממבא מלאכא ההוא ליה דבךכיה
אחרא דברכיה ליה אבוה ,כד הוה אזיל ברכה
• T T T ־ :־ •• Tז :־ T ־ T T :
לז.
פי שהיא חזקה ,אמר :אין היא חזקה בשליטת העולם הזה,
כראשונות .אמר יעקב :אקח עתה זאת הברכה ואשתמש בה,
ואדחה כל אותם האחרים לזמן שיצטרך לי ולבני אחרי,
אימתי בזמן שיתאספו כל העמים להאביד בני מן העולם,
כמו שכתוב :״כל גוים סבבוני בשם ה׳ כי אמילם ,סבוני גם
סבבוני״ וגו׳ ,״סבוני כדבורים*וגו׳ )תהלים קיח( ,הרי כאן
שלשה לגבי שלשה שנשארו ,אחד אותם ברכות הראשונות
של אביו ,שניה אותם הברכות שברכו הקדוש ברוך הוא,
שלישית אותם ברכות שברכו אותו המלאך ,אמר יעקב:
לשם צריכים ]הברכות[ ,כנגד מלכים של כל העמים של כל
העולם ,ואדחה אותה לשם ,ועתה כלפי עשו די לי בזאת.
הזהר לז מעשיות ][221
י ת ע ר ו ן איבון ב ך כ א ן מ כ ל ם ט ך י ן ,ו י ת ק י י ם ע ל מ א
קיומיה כ ך ק א יאות .ו מ ה ה ו א יומא ולהלאה, על
יקום מ ל כ ו ת א ךא על כל ש א ר מ ל כ ו אחךא ,כ מ ה
ךכתיב תךיק ותסף כל אלין מלכוותא, ךאוקמוה
]תולדות ק מ ו ע״א ו ע ״ ב .
( תקום לעלמיא והיא
38.
4
D i j o Rabi Itsjak: 'Cuando escuche estas
palabras de su boca llore y dije: Bendito Sea
Dios que no elimino la sabiduria superior del
m u n d o " . F u i con el tres parsaot, hasta que
entre con ellos a la ciudad, no habian termi-
nado de entrar a la ciudad cuando el hombre
encontro una futura esposa para su hijo. Le
dije: "Esto es lo que dijo R a b i Shimon, que
todas estas palabras son secretos de sabiduria.
Cuando f u i delante de R a b i Shimon y le conte
todo esto, el me dijo: " N o digas que estas
palabras son las de un n i n o , ya que todas ellas
provienen the secretos sublimes, y todas ellas
estan impresas en el secreto de la sabiduria".
][226 הזהר לח מעשיות
לח.
מערתאT ־ : :
קמי " I -
חד T
יומאT
יתיב • T
הוה
T T
רבי יצחק
I T : • • •
ך א פ י ק ו ת א .א ע ב ר ח ד ב ר נ ש ותריץ ב נ י ן ע מ י ה
א מ ר דבי י ? ח ק ,א ש ת ת ף ב ה ך י י ה ו ו א ש מ ע וכר.
אזל בהדייהו ו כ ד .א ת א ךבי י צ ח ק קאסדי, מאי
אמר ,אי לא אתינא ל ה א י א ר ח א א ל א ונשקיה,
T V T : T T : T ״ :־ T T ״ l T :
לח.
רבי יצחק היה יושב יום אחד לפני מערת אפיקותא] ,שם
מקום ,והמערה סמוך לה[ ,עבר אדם אחד ושני בניו עמו
וכו׳] ,שמע שהיו מדברים ביניהם בסודות התורה[.
אמר רבי יצחק :אשתתף עמהם ,ואשמע מה שאומרים,
הלך עמהם ובו׳ ,ופתח אותו האדם ]בדברי תורה ,וכשסיים[
בא רבי יצחק ונשקו ,אמר :אילו לא באנו לדרך זו אלא
לשמוע זה די ,פתח בנו אחד ואמר ]דברי תורה[ וכו׳ ,בכה ר׳
יצחק ,ושמח ,אמר :מרגליות אלו תחת ידיכם ולא אלך
אחריכם .אמרו לו :אתה תלך לדרכך ואנחנו נכנם לעיר,
לשמחת נשואין של בני זה.
הזהר לח מעשיות ][227
39.
לט.
ר ב י ח י י א ודבי חזק;ה ה ו ו ! ו ז ב י ת ח ו ת אילני ךחלול
א ך מ ו ך ךבי ח;יא ,ח מ א ליה לאליהו. אונו,
א מ ר ,מ ק ס ט י ט ו ר א דמיר ח ק ל א נ ה י ר .א מ ר ,ה ש ת א
ל א ו ד ע א ,דירושלם קריב איהו ל א ת ח ר ב א אתינא
T: : - :
לט.
רבי חייא ורבי חזקיה ,היו יושבים תחת האילנות של שדה
אונו ,התנמנם רבי חייא ,וראה את אליהו .אמר רבי חייא
לאליהו :מהזוהר והאור של אדוני ,השדה מאיר .אמר
אליהו :עכשיו באתי להודיע שירושלים קרובה היא להתרב,
וכל ערי החכמים עמה ,משום שירושלים היא דין ,ועומדת
על הדין ,ועל דין יחרב ,וכבר ניתן רשות למשחית ,עליה ועל
גיבורי העולם ,ובאתי להודיע לחכמים ,אולי יאריכו השנים
של ירושלים ,שלא תהרב .שהרי כל זמן שהתורה נמצאת
בה ,היא קיימת ,משום שהתורה היא עץ החיים העומד עליה
]ומקיים אותה[ ,כל זמן שבני אדם עוסקים בתורה למטה,
הזהר לט מעשיות ][233
40.
מ.
רבי ש מ ע ו ן נפק לקךייתא ,אזדמן ליה ןבי אבא
ודבי חייא ודבי יוסי .כיון ך ח מ א לון,
יתבו הכא, אצטדיך ךאו־וץיתא חךתותי אמר,
א ל י ן ) ם ״ א יומין( כ ד בעא למיזל ,פ ת ח כל תלתא
וחד קרא. חד
Tl: T : T
ר ב י א ב א פ ת ח ו א מ ר ,וין א מ ר א ל א ב ך ם א ח ר י
ה פ ר ד ל ו ט מ ע מ ו וגומר .ש א נא עיניף וראה
וגומר .וכי ל פ ו ם חיזו ד א ב ר ה ם ירית א ר ע א ולא
— • TTT:T:T : - : • :
41.
מא.
ך ב י חייא ורבי יוסי הוו א ז ל י ב א ך ח א .א מ ר רבי
יוסי לרבי חייא ,בכל ז מ נ א )דאנן( ךאזלינן
הוא בריף קדשא באורייתא, ולעינן באךחא
אריך לן, אךחא ךא והשתא ל ן בסין, מךחיש
באורייתא ו ק ך ש א בדיך ה ו א יזדווג בהדן• נתעסק
ך ב י ךזייא ו א מ ר ו כ ר . פתח
ע ד ךהוו אזלי ש ^ ע ו חד קלא ךאמר ,טופםךא
לא לעילא, סטו באךחא, עקימן ךקטנון
ב ק ו ם ט ך א ך ק ט ך א ך ל ת ת א .א מ ר ךבי יוסי, תחתון
ש מ ע מינה ד ק ד ש א בדיך הוא בעי ל נ ט ך א אורחן.
ס ל י ק ו ל ע י ל א ו ע א ל ו ב ח ד ט ו ך א בין ט פ ך י ן ת ק י פ י ן ,
מא.
רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך .אמר רבי יוסי לרבי
חייא :בכל פעם שאנו הולכים בדרך ועוסקים בתורה,
הקדוש ברוך הוא מזמין לנו נסים ,ועתה דרך זו ארוכה
לפנינו ,נעסוק בתורה והקדוש ברוך הוא יהיה עמנו .פתח
רבי חייא וכו׳ ]ודרש בסודות התורה[.
ובעוד שהיו הולכים ,שמעו קול אחד ,שאמר גדוד
מרצחים אורבים לכם בדרך ,עלו אל ראש ההר ,ולא תרדו
בדרך הקשור ויורד למטה .אמר רבי יוסי :משמע מזה,
שהקדוש ברוך הוא רוצה לשמור את דרכנו .עלו למעלה
הזהר מא מעשיות ][243
א מ ר ו .הויאיל ו ק ך ש א ב ד י ך ה ו א ב ע א ב א ך ח א ך א ,
נ ח מ י או נםא י ת ר ח י ש לן. מלה
I T : T • .. - . - T •
42.
מב.
,
ך ב י ח י י א פ ת ח ו א מ ר ו כ ו .ל מ ל כ א ך מ י ת בדיה ,מ ה
כ פ א ליה לעךםיה ע ל א ב ל א ךבךיה, עבד,
ולא אתקין ליה לעךסיה ,א ל א נטל כובין וךךךרין
ו א ט י ל ת ח ו ת עךםיה ו ש כ י ב עליה ,כך ק ך ש א בףיך
כיון ך א ת ג ל ו י ש ר א ל ואוזחךב מ ק ך ש א ,נ ט ל הוא
ושוי תחותיה ,הךא הוא ךכתיב. וךרךדין כובין
וירא מ ל א ך יי א ל י ו ב ל ב ת א ש מ ת ו ך ה ס נ ה ,בגין
]ויצא דף ק נ ט ע״ב[. הוו בגלותא דישראל
מב.
רבי חייא פתח ואמר :וכר] ,משל[ למלך שמת בנו ,מה
עשה ,כפה את מטתו ,על אבלות בנו ,ולא התקין את מיטתו,
אלא לקח קוצים ודרדרים ,ושם במקום מטתו ,ושכב עליהם,
כך הקדוש ברוך הוא כיון שגלו ישראל ,ונחרב המקדש לקח
קוצים ודרדרים ושם תחתיו ,זהו שכתוב :״וירא מלאך ה׳
אליו בלבת אש מתוך הסנה״)שמות ג( ,משום שישראל היו
בגלות.
[248] Historias del Zohar 43
43.
מג.
ךבי יצחק ורבי ייסא הוו אזלי בארחא .אמר רבי
ייסא ,הא שכינתא לגבן ,נתעסק במלי
ךאורייתא ,ךכל מאן ךעםיק במלי דאורייתא
וישתךל בה ,זכי ל א מ ש כ א ליה בהדיה וכר .עד
ךהוו אזלי ח מ ו חד בר נש דהוה אתי ,וחד ינוקא
עמיה רכיב על כתפיה .אמר רבי יצחק ,ודאי האי
בר נש יוךאי איהו ,ובגין לזכאה לבני נשא קא
אתא .אמר רבי ייסא ,נזכה אבן בקדמיתא ביה ,כד
מ ט א לגבייהו ,אמר רבי ייםא ,אן קיסתא דטרימא
מג.
רבי יצחק ורבי ייסא היו הולכים בדרך ,אמר רבי ייםא:
הרי השכינה עמנו] ,כי השכינה מתקשרת עם עוברי דרכים
לשמרם[ ,נעסוק בדברי תורה ,כי כל מי שעוסק בדברי תורה,
ומתאמץ בהם זוכה להמשיך אותה אצלו וכר] ,והתחילו
בדברי תורה[.
בעוד שהיו הולכים ,ראו איש אחד שהיה בא ,וילד אחד
עמו ,שהיה רוכב על כתפו ,אמר רבי יצחק :ודאי הוא שאדם
זה הוא יהודי ,ובכדי לזכות אנשים הוא בא] ,כלומר ,שבא
ל ק ב ל צדקה ,ולזכות אנשים בעולם הבא[ ,אמר רבי ייסא:
נזכה בו אנחנו תחלה .כאשר הגיע אצלם ,אמר לו רבי ייסא:
איפה הכלי עם מ א כ ל י הדרך ]שלך ,כי לא ראו נושא שום
הזהר מג מעשיות ][251
44.
מד.
ךשךר ליה יעקב חמא מאי יהודה, רבי אמר
ע ם ל ב ן גרתי ,וכי מ ה ע ב י ד לעשו«,ואמר,
א ל א לבן ך ע ש ו )ךאמר( מ ל ה ךא, בשליחותיה
בר נ ש הוה ךלא בעלמא, אזיל קליה הארמי
ב ח ך ש י ן ורב חרש הוה ךהוא מניה, ךישתזיב
ואבוי ךבעור הוה ,ולעור אבוי ך ב ל ע ם בקוםמין,
ך ל ת י ב ב ל ע ם בן ב ע ו ר ה ק ו ס ם .ו ל ב ן ח כ ם ב ח ך ש י ן
ו ק ו ס מ י ן יתיר מ כ ל ה ו ,ועם כ ל ך א ל א יכיל מ ע ק ב .
הוא הךא זינין, בכמה ליעקב לאובךא ובעא
א ר מ י א ו ב ד אבי. ךכתיב,
מד.
אמר רבי יהודה :מה ראה יעקב ששלח לו לעשו ,ואמר:
״עם לבן גרתי״ )בראשית ל״ב ה׳( ,וכי מה פעל בשליחותו
לעשו דבר זה ,אלא לבן הארמי ,קולו הלך בעולם ,שלא היה
אדם בעולם שינצל ממנו ,שהוא היה מכשף שבמכשפים,
וגדול בקוסמים ,ואביו של בעור היה ,ובעור אביו של בלעם,
כמו שכתוב :״בלעם בן בעור הקוסם״<יהושע יג( ,ולבן חכם
בכשפים ובקסמים ,יותר מכולם ,ועם כל זה לא יכל ליעקב,
ורצה להאביד ליעקב ,בכמה דרכים ,זה שכתוב :״ארמי
אובד אבי״ )דברים בו(.
][256 הזהר מד מעשיות
א ש ר ת ב ר ך מ ב ו ר ך ו א ש ר תאיר י ו א ר .ו כ ו ל י ע ל מ א
הוו מםתפי מלבן ומחרשוי ,ומלה ק ד מ א ה דשדר
T T : I- T • • ־ ־ : I T T • י• • T: T
אמר רבי אבא :כל העולם היו יודעים ,שלבן היה ראש
החכמים והמכשפים והקוסמים ,ומי שרוצה להאבידו
בכשפיו ,לא ניצל ממנו ,וכל מה שידע בלעם ממנו היה,
וכתוב בו בבלעם :״כי ידעתי את אשר תברך מבורך ,ואשר
תאור יואר״ )במדבר כד( ,וכל העולם היו מפחדים מלבן,
ומכשפיו ,ודבר ראשון ששלח יעקב לעשו ,אמר :״עם לבן
גרתי״)בראשית לב( ,ואם תאמר שמעט היה ,חודש או שנה,
לא כך ,אלא :״ואחר עד עתה״ ,עשרים שנים התאחרתי אתו,
ואם תאמר שלא עלה בידי כלום ,״ויהי לי שור וחמור״ ,אלו
הם שני גזרי דינים ,שכאשר מתחברים שניהם כאחד ,לא
מתחברים אלא להרע לעולם ,ומשום כך כתוב :״לא תחרוש
בשור וחמור יחדו״)דברים כב( ,״צאן ועבד ושפחה״ ,אלו
הזהר מד מעשיות ][257
45.
4
Rabi Eleazar dijo: ' T o d o aquel que se
ocupa de la Tora sin motivos externos, no
m o r i r a por el impulso del mal, que es la ser-
piente, que es el angel de la muerte sino que
morira por un beso, como esta escrito: Deja
que el me bese con los besos d su boca (Cantar
de los Cantares 1), es decir, con la boca del
Senor, que es un beso. Esta es la u n i o n del
alma con su raiz, este es aquel que se ocupa de
la Tora, que toma el arbol de la vida, y no lo
deja ir. Por eso los cuerpos de los justos que se
ocupan de la Tora, no son corruptos [despues
de la muerte], sino que se mantienen puros,
como Eliahu en el cementerio. Los sabios lo
encontraron, y le preguntaron: "^Acaso no es
usted Cohen?"
Les contesto: " L o s justos no son corruptos
en su muerte, como hemos estudiado: En el
dia que Rabi [Iehuda h a ־N a s i ] m u r i o , dejo de
tener vigencia la Kehuna (el sacerdocio), es
decir, se ocuparon de el por cuanto no descen-
dio sobre el el espiritu de impureza".
Rabi Iehuda comenzo diciendo: "^Quien es
esta que se ve como el alba, bella como la luna,
brillante como el sol, imponente como reales
abanderados?" (Cantar de los Cantares 6),
Historias del Zohar 45 [261]
מה.
ך א ש ת ך ל באורייתא מאן כל אמר, אלעזר דבי
ל ש מ ה ,ל א ו מ י ת ת י ה ע ל י ד א דיצר הרע ,בגין
I • : י T T ״ V : T: ־ •• T • T T : •
מה.
רבי אלעזר אמר :כל מי שעוסק בתורה לשמה ,אין
מיתתו על ידי יצר הרע ,שהוא נחש ,והוא מלאך המות ,אלא
מיתתו בנשיקה .כמו שכתוב :״ישקני מנשיקות פיהו״)שיר
,
השירים א( .כלומר על פי ה ,והיא הנשיקה ,שהיא דבקות
הנפש בשורשה ,ואותו שעוסק בתורה ,שאוחז בעץ החיים,
ולא מתרפה ממנה ,ומשום כך הצדיקים ,שמשתדלים
בתורה ,לא נטמא הגוף שלהם ,אלא הוא טהור ,כגון אליהו
בבית הקברות ,שמצאוהו חכמים ,ושאלו אותו :ולא כהן
הוא מר .אמר להם :צדיקים לא מטמאים במותם ,כמו
][264 הזהר מה מעשיות
46.
מו.
הנשקפה כמו
: T-
מי זאת •
ואמר, פתח
־
רבי יהודה :T IT :
ש ח ר י פ ה כ ל ב נ ה ברה כ ח מ ה א י ו מ ה כ נ ד ג ל ו ת .
T : T - : T י ־ - ־ — TT: T
מו.
רבי יהודה פתח :״מי זאת הנשקפה כמו שחר ,יפה
כלבנה ,ברה כחמה איומה כנדגלות״)שיר השירים ו( ,מקרא
זה בארוהו ,ולמדנו ,אבל ״מי זאת הנשקפה״ ,אלו הם
ישראל .בזמן שהקדוש ברוך הוא יקים אותם ,ויוציאם מן
הגלות ,אז יפתח להם פתח ,של אור דק וקטן ,ואחר כך פתח
אחר ,שהוא גדול ממנו ,עד שהקדוש ברוך הוא ,יפתח להם
שערים עליונים פתוחים ,לארבע רוחות העולם ,וכן כל מה
שעשה הקדוש ברוך הוא ,לישראל ,ולצדיקים שבהם ,כך
הוא ]כלומר[ לא בזמן אחד.
][268 הזהר מו מעשיות
ל ב ר נ ש ך א ת י י ה י ב ב ח ש ו כ א ו ך י ו ך י ה הרה ב ח ש ר כ א
תדיר ,כ ד יבעון ל א נ ה ך א ליה ,בעיין ל א פ ת ח א ליה
ז ע י ר ת א כ ע י נ א ך מ ח ט א ,ו ל ב ת ר רב מ נ י ה , נהוךא
וכדין בכל זמנא עד ךינהרון ליה כל נהוךא כ ך ק א
יאות.
מעט מעט אמר, ךאת כמה ישראל, כ ך איבון
א ש ר תפרה וכולי .וכן עד מפניך אגרשנו
ל מ א ן דאתי אסוותא ,לאו איהו בשעתא חךא אלא
זעיר ע ד ךיתתקף • זעיר
ל ע ש ו ל א ו הכי ,א ל א בזמנא ח ך א נהיר ליה אבל
מ נ י ה זעיר זעיר ) ,ו ל ז מ נ א ך א ת י ואתאביד
ז ר ה יי כ ג ב ו ר י צ א ( ע ד עבוךה עובדי לאומות
י ש ר א ל וישיצון )וישכון( ליה מכלא, ךיתתקפון
47.
מז.
ח ד לדבי יוסי ךהוה רבי חזק;ה א ש כ ח י ה יומא
מ ש ת מ י ט םפםינא גו קטךי ךנוךא ,והוה סליק
קטוךא אילו אמר ליה לעילא. ךתננא קטוךא
דתננא ךקךבנא ךהוו םליקי ע ל גבי מ ך ב ח א ,הוה
רוגזא שרייא לא גוונא, האי כי תדיר סליק
T I T : ־ T ׳ T T ־ • • T » ־ T
!יישלחיףקעי ב ע ל מ א .ולקןךאל ל א א ת ג ל ו מ ע ל א ך ע א
ע׳׳ב[.
מז.
רבי חזקיה ,מצא יום אהד את רבי יוסי ,וראה ]שהיה
מבשל[ ,והיה נשמט ]אוכל[ מהקדרה ,לתוך להב האש ,והיה
עולה תמרות עשן למעלה ,אמר לו :אילו תמרות העשן של
הקרבנות שהיה עולה על גבי המזבח ,היה עולה תמיד כמו
זה ,לא היה שורה הרוגז בעולם ,וישראל לא גלו מעל ארצם.
[272] Historias del Zohar 48
48.
מח.
רבי א ל ע ז ר ורבי י צ ח ק הוו אזלי ; א ך ח א ,ו מ ט א
ך ק ף י א ת ש מ ע ,ו ק ם רבי א ל ע ז ר ו ק ר א זמנא
ש מ ע וצלי צלותיה .לבתר א מ ר ליה רבי קריאת
ו ה א ת נ י נ ן ,ך ע ד ל א י פ ו ק בר נ ש ל א ו ך ח א יצחק,
ליה ל נ ט ל א רשו ממאריה ולצלי צלותיה. אבעי
א מ ר ליה ,בגין ד כ ד נפיקנא ל א הוה זמן צ ל ו ת א
מ ט א זמנא ךקריאת שמע ,השתא ך ש מ ש א ולא
נהיר צלינא .א ב ל ע ד ל א נפקנא ל א ך ח א ,בעינא
מ נ י ה ו א מ ל כ נ א ביה ^ ,ב ל צ ל ו ת א ך א ל א בעותא
אשתךלנא באורייתא מפלגות ךהא אנא צלינא,
וכד אתא צפךא ,ע ד כען לא הוה עיךנא ליליא,
מח.
רבי אלעזר ורבי יצחק• היו הולכים בדרך ,והגיע זמן
קריאת שמע ,וקם רבי אלעזר וקרא קריאת שמע ,והתפלל
תפלתו .אחר כך אמר לו רבי יצחק :והרי למדנו שבטרם
שהאדם יוצא לדרך ,צריך לקבל רשות מרבונו ,ולהתפלל
תפלתו .אמר לו :משום שכשיצאתי ,לא הגיע זמן קריאת
שמע ,עתה שהאיר השמש התפללתי ,אבל עוד מטרם
שיצאתי לדרך ,בקשתי תחינה ממנו ,ונמלכתי בו ,אלא תפלה
זו של שחרית לא התפללתי ,כי עוסק אני בתורה מחצות
לילה ,וכשהגיע הבוקר ,עד עתה עוד לא היה זמן התפלה
][276 הזהר מח מעשיות
ק ר א א ו ק מ ו ה .א ב ל ת א ח ז י ל א ו א ל י ן איכון ך כ ת י ב
ה א י מ י ם ל פ נ י ם י ש ב ו בה וגומר ,ובני ע ש ו בהו
ייךשום וגומר .אבל אלין ך ק א מ ר קרא א ש ר מ צ א
ה י מ י ם ב מ ך ב ר ,י מ ם כתיב .א ל י ן ה ו ו בריין את
מעל אפי ארעא ך כ ד ה ו ה א ת ת ך ך קין משדין,
הן ג ך ש ת אותי היום מ ע ל פני ה א ך מ ה כךכתיב
א ס ת ר ,ו כ ת י ב ו י ש ב ב א ר ץ כרד ו א ו ק מ ו ה , ומפניף
מ ב נ י בנוי ב ס ט ך א ךרוחין ו ע ל ע ו ל י ן ו מ ז י ק י ן ואלין
לאתקךשא יומא ךשבתא, ךהא כד בעא קיימו,
אתברון מ ה ה ו א ס ט ך א רוחין קיימין ט ם י ר י ן ) נ ״ א :
מיומא איכון לאו ואלין גופא. בלא טהירין(
ואשתארו אלין שתיתאה, מיומא ולא ךשבתא
תריץ י ו מ י ן ב ה ו ב ם פ ק א ו ב ג י ן כ ך ל א א ת ק י י מ ו ל א
מהאי ולא מהאי .ואזלו ו א ת פ ש ט ו בההוא םטךא
אתגלימו ולא םטךא בההוא ואגלימו ךקין,
ל א ת ק י י מ א ,ואקרון י מ ״ ם חסר ,ך ל א א ת ק י י מ ו ל א
ך א ולא ביומא ךא ,ואתחזון לבני נשא. ביומא
א ש כ ח לון ואולפי ליה לאייתאה ממזרין ואיהו
ל ע ל מ א ,ואינון א ז ל י ביני טורייא ,ו ק י י מ י ן ב ג ו פ א
חדא ביומא ,ולבתר מ ת פ ש ט י מניה וכר. זמנא
•• • ״ : ־ : י T T : T : T T T : •
א י נ ו ן ט ו ר י ן ח ר ו ב י ן ,א ת ר בי מ ו ת ב א ך י ל ה ו ן .א מ ר
הכי הוא .וכל אינון ך מ ש ת ך ל י באורייתא, ליה,
את ישמור מ כ ל ךע, ישמךף כ ת י ב ,יי עלייהו
נ פ ש ף .יי י ש מ ו ר צ א ת ך ו ב א ף ,מ ע ת ה ו ע ד ע ו ל ם
]וישלח קעח ע״א וע״ב[.
כעין זה ,כל אלו ההרים החרבים ,הם מקום בית יצחק:
שלהם ,אמר לו :כן הוא ,וכל אלו העוסקים בתורה מושב
כתוב :״ה׳ ישמרך מכל רע ,ישמר את נפשך ,ה׳ עליהם
צאתך ובואך מעתה ועד עולם״)תהלים קכא(. ישמר
[280] Historias del Zohar 49
49.
מט.
ת א ח ז י ,מ ה כ ת י ב א ר ך ; מ י ם ב י מ י נ ה ,בקזימיאלה
וכבוד .ארך ; מ י ם בימינה ,מ א ן ךאזיל עשר
לעלמא איהו דחיין -
ארכא דאורייתא, לימינה
T : - : • I • : T : T T : - T • •
ך א ף ע ל גב ך ל א א ת ע ס ק בה ל ש מ ה זכי עלמא,
ע ל מ א בעותרא ויקרא. בהאי
TIT T I T : — T :
מט.
בוא וראה ,מה כתוב :״אורך ימים בימינה ,בשמאלה
עושר וכבוד״ )משלי ג׳( ,״ארך ימים בימינה״ היינו מי
שהולך בימין התורה] ,דהיינו שעוסק בה לשמה[ ,יש לו
אריכות ימים ,לעולם הבא ,שהוא זוכה שם לכבוד התורה,
שהוא כבוד וכתר להתעטר על כל ,כי כתר התורה רק בעולם
הבא הוא ,״בשמאלה עושר וכבוד״ בעולם הזה ,שאף על פי
שלא עסק בה לשמה ,זוכה בעולם הזה בעושר וכבוד.
כי רבי חייא ,כשבא מבבל לארץ ישראל ,קרא בתורה ,עד
שפניו היו מאירים כשמש ,וכשהיו עומדים לפניו כל אלו
][284 הזהר מט מעשיות
50.
נ.
ר ב י א ב א ה ו ה יתיב א ת ר ע א ד א ב ב א ד ל ו ה ח מ א
T T T ־ ־ T : - -: T־ T T T ־ • •
ה ה ו א בר נ ש ו נ פ ל ה ה ו א ק ו ל ט א ל ע ו מ ק א אזדקף
ואשתזיב. ךתחותוי
רבי א ב א לגביה ,א מ ר ליה ,א י מ א לי מ א ן אתא
ק ך ש א בךיך ה ו א ך ח י ש ל ך ךהא עובדך,
נ.
ר׳ אבא ,היה יושב בפתח שער העיר לוד ,ראה אדם אחד
שהיה בא ,וישב על בליטה ]שהיתה בולטת[ מצד ההר ,והיה
עיף מן הדרך ,וישב וישן שם ,בתוך כך ראה ]רבי אבא[ נחש
אחד ,שהיה בא אצלו ,ויצא קוםטפא דגורדנא] ,חתיכת עץ
משורש האילן[ ,והרג את הנחש ,כשהקיץ האדם ,ראה את
הנחש למולו ,שהיה מת ,קם האדם ונפלה הבליטה] ,שהיה
יושב עליה[ ,אל העמק שמתחתיה וניצל] ,כי אם היה מאחר
איזה רגעים מלקום ,היה נופל ביחד עם הבליטה ,אל העמק,
והיה נהרג[.
בא אליו רבי אבא ,אמר לו :אמור לי מה מעשיך ,כי
][290 הזהר נ מעשיות
ל ע ך ס י ע ד ך מ ח י ל נ א ל י ה ו ל כ ל איבון ך מ צ ע ר ו ל י ,
ח י י ש נ א כ ל י ו מ א ל ה ה ו א ב י ש א ך א ש ל י ם לי, ולא
ולהלאה יומא דמההוא אלא די לי דא, ולאו
T : T : T ־ ״ T V T • ־ T :
הקדוש ברוך הוא הקרה אליך שני נסים אלו] ,שהצילו מן
הנחש ,ומן הבליטה שנפלה[ ,לא היו בחנם .אמר לו :אותו
אדם ,כל ימי ,לא עשה לי אדם רעה ,שלא נתרציתי עמו,
ומחלתי לו ,ועוד ,אם לא יכלתי להתרצות עמו ,לא עליתי
על מטחי ,מטרם שמחלתי לו ,ולכל אלו שציערו לי ולא
נטרתי לו שנאה כל היום ,על אותו רע שעשה לי ,ולא די לי
זה ,אלא עוד ,שמאותו יום והלאה ,השתדלתי לעשות להם
טובות.
בכה רבי אבא ואמר :גדולים מעשיו של זה מיוסף ,כי
ביוסף היו אחיו ,ודאי שהיה לו לרחם עליהם ,אבל מה
שעשה זה הוא גדול מיוסף ,ראוי הוא שהקדוש ברוך הוא
הזהר נ מעשיות ][291
יקרה לו נם על נס.
פתח ואמר :״הולך בתום ילך בטח ,ומעקש דרכיו יודע״
)משלי י׳( ,״הולך בתום ילך בטח״ ,זהו אדם שהולך בדרכי
התורה ,ילך בטח ,שלא יוכלו מזיקי העולם להזיקו ,״ומעקש
דרכיו יודע״] ,שואל[ מי יודע] ,ואומר[ זה הוא מי שנטה
מדרך האמתי ,ומבקש לגבות מחבירו] ,כלומר ,שרוצה
לשלם לו ,רעה תתת רעה[ ,״יודע״ ,מהו יודע] ,היינו[ שיהיה
ניכר בעיני כל בעלי הדין ,שלא תאבד מהם צורת אותו אדם,
כדי להביאו למקום ,שיהיו נוקמים ממנו ,ועל כץ ,יודע.
ובא וראה ,אותו ההולך בדרך האמת ,הקדוש ברוך הוא
מחפה עליו ,כדי שלא יתודע ,ולא יהיה ניכר לבעלי הדין,
אבל מעקש דרכיו יודע ,ויהיה ניכר להם ,אשריהם האנשים
][292 הזהר נ מעשיות
51.
נא.
ר ב י ח ך א ודבי יוסי הוו א ז ל י ננאךחא ,א ך ה כ י ח מ ו
בעטופא מתעטף אתי ךהוה נש בר חד
דבי אמר קטידין תחותוי, וכלי זיינין ךמצוה,
בר נ ש ד י ן ח ד מ ת ר ץ א י ת ביה ,א ו ז כ א ה ודיא,
א י ה ו ,א ו ל ך מ א ה ) א ת ( בני ע ל מ א א י ה ו . שלים
א מ ר ליה רבי יוסי ,הא ח ס י ד י עליונים אמרו ,הוי
ל כ ל בר נ ש ל ז כ ו .ו ה א תנינן ,בר נ ש ךן
לדורון, מלין, לתלת יתכוון לאךחא ךנפיק
ל צ ל ו ת א ,מ כ ל ן מ!עק'ב ,ך ה א ל ת ל ת א ל י ן לקךבא,
נא.
רבי חייא ורבי יוסי ,היו הולכים בדרך .בתוך כך ראו אדם
אחד ,שהיה בא ,ומתעטף בציצית ,וכלי זיין קשורים תתתיו,
אמר רבי חייא :אדם זה ,אחד משנים ,יש בו ,או שהוא צדיק
גמור] ,שגם בדרך מתעטף בטלית מצויצת[ ,או הוא לרמות
בני העולם],כי חגור כלי זיין משמע שהוא לסטים ,ומתעטף
בטלית מצויצת ,כדי לרמות בני העולם ,ללכוד אותם
ברשתו[.
אמר לו רבי יוסי :הרי חסידים העליונים אמרו :הוי דן
את כל האדם לכף זכות ,והרי למדנו :אשר אדם היוצא
לדרך ]ומתירא מלםטים[ ,יכוון לשלשה דברים ,למתנה
ולמלחמה ולתפלה ,מאין לנו זה מיעקב ,שנתכוון לשלשה
הזהר נא מעשיות ][297
מ ל י ל ה ה ו א בר נש בהךייהו .ל ב ת ר א ש ת מ י ט ו ן ב י
וךבי יוסי ו א ש ת ך ל ו באורייתא. חךא
משתךלי ךהרר נש בר ההוא כיון ךחמא
קריב לגבייהו ויהיב לון שלם. באורייתא,
א מ ר לון ךבותי ,ב מ ה ח ש ך ת ו ן לי כ ד יהביתו לי
ש ל ם ו ל א א ת י ב נ א לכו ,א מ ר ל י ה רבי יוסי ,ך י ל מ א
צלותא הוית אמר ,או מ ך ח י ש בתלמוךף .אמר לון
ב ר י ף ה ו א יךיץ ל כ ו ל כ ף ז כ ו ,א ב ל א י מ א קךשא
לכו ,י ו מ א ח ד הוינא אזיל ב א ף ח א ,אשכךזנא ח ד
וההוא גברא הוה בר נ ש ו א ק ד י מ נ א ל י ה ש ל ם ,
T T ־ • :ד :־ T : T : I:־ ־ : T
ל י ם ט י ס ו ק ם ע ל י ו צ י ע ר לי ,ו א ל מ ל א ך א ת ת ק ן פ נ א
ךלא נךךנא יומא מההוא אצטעךנא. ביה,
ש ל ם בר ל ב ר נ ש ז כ א ה ,א ל א אי קך^נא לאקךמא
52.
נב.
ר ב י י ה ו ד ה ו ר ב י י ו ס י א ע ך ע ו ב כ פ ר ח נ ן ,ע ד דהרו־
י ת ב י בי א ו ש פ י ז י י ה ו ,א ת א ח ד ב ר נ ש ו ח ד
ך ח מ ך א ק מ י ה ו ע א ל בביתא .אךהכי א מ ר מטולא
רבי י ה ו ד ה לרבי יוסי ,ה א תנינן ,ד ד ו ד מ ל כ א הוה
T T T ־ ־ T I IT ״ T T ־* : T 1 י ־
??תנמנם כ ס ו ם ו ש מ ת י ה ז ע י ר .ה י ף ה ו ה ק ם ב פ ל ג ו ת
האי שיעוךא זעיר איהו ,ולא הוה אתער ליליא,
בתלתות ליליא .א מ ר ליה ,ב ש ע ת א ד ע א ל אפילו
T ~T : - : T T
נב.
רבי יהודה ורבי יוסי נפגשו בכפר חנן .בעוד שהיו
יושבים במלונם ,בא אדם אחד ,ומשא חמור אחד לפניו,
ונכנס לבית .בתוך כך ,אמר רבי יהודה לרבי יוסי :הרי
למדנו ,שדוד המלך היה מתנמנם כסוס ,ושינתו מועטת ,ואם
כן ,איך היה קם בחצות לילה ,הרי שיעור הזה ]של שינת
הםום ששים נשימות[ ,מעט הוא ,ולא היה מקיץ אפילו
בשליש לילה ]האחרון[ .אמר לו :בשעה שבא הלילה ,היה
יושב עם כל גדולי ביתו ודן דינים ,ועוסק בדברי תורה,
ואחר כך היה ישן את שנתו ,עד חצות לילה ,וקם בחצות
לילה והתעורר ,ועסק בעבודת רבונו ,בשירות ותשבחות.
הזהר נב מעשיות ][303
מלה • T
האי T
וכי • :
נש,
י T
בר ־
ההוא ־
אמר - T
אדהכי
• T : ־
הכא,
' T T
דמלה
T • :
רזא T T
הכי הוא, • T
דקאמריתו • : - I T :
53.
נג.
א מ ר רבי יוסי ,מ ן י ו מ א ך א ם ת ל ק רבי ש מ ע ו ן מ ן
מן אתכסיין לא )אלין( מלין מעךתא,
ואתגליין מסתכלין הוו עלאין וךזין חננךייא,
בטוךא שעתא ההיא אתייהיבו כאילו בינייהו,
בתר ךשכיב ,ביה כתיב ויםכרו מ ע י י נ ו ת ךםיני.
תהום וארובות השמים .והוו חבךייא מ ר ח ש ן מלי
מ ת ק י י מ י בהו. ולא
נג.
בא לפני רבי אבא ,וסיפר לו .העלה רבי אבא את ידיר על
ראשו ובכה ,ואמר :ריתיים שטוחנים בו מן טוב ,כל יום,
]דהיינו גילוי סודות התורה המכונה מן[ ,ולוקטים אותו ,כמו
שכתוב )במדבר י״א( :״הממעיט אסף עשרה חמרים״ .ועתה
נסתלקו' הרחיים והמן ,ולא נשאר ממנו בעולם ,מלבד מה
שכתוב )שמות טז( :״קח צנצנת אחת ,ותן שמא מלא העומר
מן והנח אותו ,לפני ה׳ למשמרת״ ,בגלוי לא כתוב ,אלא
למשמרת ]שפירושו להניחו[ בצינעה ,ועתה מי יוכל לגלות
סודות ,ומי יודע אותם .לחש ]רבי אבא[ לרבי יהודה בלחש,
יאמר לו :ודאי אמש ההוא שראית ,הוא אליהו היה ,ולא
הזהר ע מעשיות ][313
54.
44
Rabi Iosi dijo: Cuando el tiempo de una
persona [de m o r i r ] se acerca, es anunciado en
el mundo treinta dias [que su hora de m o r i r ha
llegado], hasta el ave de corral en el cielo lo
anuncia. Si es un hombre justo, el anuncio es
hecho treinta dias entre los justos en el Jardin
del Eden.
44
Hemos aprendido: En cada uno de estos
treinta dias el alma va fuera de el. Asciende y
mira su sitio en este mundo, mientras la per-
sona misma no lo sabe, no percibe [esto], y no
tiene control sobre su alma todos estos treinta
dias como al comienzo, como esta escrito:
44
N o hay hombre alguno que tenga poder
sobre el espiritu para retener el espiritu"
44
(Eclesiastes 8). R a b i Iehuda dijo: Cuando
estos treinta dias empiezan, la imagen de la
persona se oscurece, y la forma [de la imagen]
que es visible en el mundo se guarda [de ser
vista]''.
הזהר נד מעשיות ][315
נד.
ך ב י י ו ס י ,כ ד ה ה ו א בר נ ש א ת ק ר ב ו י ו מ ו י , אמר
יומין מכרזי עלוי בעלמא ,ואפילו תלתין
צפרי שמ;א מכריזין עלוי .ואי זכאה הוא ,תלתין
מ כ ר י ז י ן ע ל ו י ב י ן צדיקךא ב ג נ ת א ד ע ך ן . יומין
כ ל איבדן ת ל ת י ן י ו מ י ן ,נ ש מ ת י ה נ פ ק ת מ נ י ה תנא,
בכל ליליא ,ו ס ל ק ת ו ח מ א ת ד ו כ ת ה א בההוא
:־ X T : T T : "I : ־ I T : ״ T I
ו ה ה ו א בר נ ש ל א י ד ע ו ל א א ש ג ח ,ו ל א עלמא,
ש ל י ט ב נ ש מ ת י ה כ ל איבדן ת ל ת י ן י ו מ י ן כ מ ה ך ה ו ה
;קךכ7יתא ,ד^תיב ,אין א ך ם ש ל י ט ברוח ל כ ל ו א
א מ ר ר ב י י ה ו ך ה ,כ7כד ש ך א ן הרוח וגומר. את
נד.
אמר רבי יוסי :כשמתקרבים ימי האדם ןלמות[ ,מכריזים
עליו בעולם שלשים יום] ,שהגיע זמנו למות[ ,ואפילו עופות
השמים מכריזים עליו ,ואם צדיק הוא ,מכריזים עליו
שלושים יום ,בין הצדיקים בגן עדן.
למדנו :כל אלו שלשים יום ,יוצאת הנשמה מ מ נ ו בכל
לילה ,ועולה ורואה מ ק ו מ ה בעולם ההוא ,ואותו אדם אינו
יודע ]מזה[ ,ואינו משגיח ,ואינו ש ו ל ט בנשמתו ,כל אלו
שלשים יום ,כ מ ו בתחילה ,שכתוב )קהלת ח׳( :״אין אדם
שליט ברוח ל כ ל א את הרוח״ וגו׳ .אמר רבי יהודה:
][316 הזהר נד מעשיות
55.
נה
רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה
T T : • -
T T • T T T I T : • • •
נה.
רבי יצחק היה יושב יום אחד בפתחו של רבי יהודה ,והיה
עצוב .יצא רבי יהודה ומצאו בפתחו ,שהיה יושב ועצוב.
אמר לו :מה יום מיומים .אמר לו ]רבי יצחק[ :באתי אליך,
לבקש ממך שלשה דברים :אחד ,כאשר תאמר דברי תורה,
ותזכיר מאלו הדברים שאמרתי אני ,תאמר אותם בשמי ,כדי
להזכיר את שמי .ואחד ,שתזכה את בני יוסף בתורה .ואחד,
שתלך לקברי כל שבעת הימים ]של אבלות[ ,ותתפלל
תפלתך עלי.
][324 הזהר נה מעשיות
ד ה א כרוזא נפיק
I ־ T T T T : •
אתעבר ולא אתחזי,
• ־ : : • T : T :־
דצולמא
T :
אלעזר בנו :שב בפתח ,ומי שתראה לא תדבר עמו ,ואם ירצה
להכנס כאץ ,תשבע שבועה שלא יכנס.
אמר רבי שמעון לרבי יצחק :הראית צורת אביך ביום
הזה ,או לא ,כי למדנו :בשעה שהאדם מסתלק מן העולם,
אביו וקרוביו נמצאים שמה עמו ,ורואה אותם ומכירם ,וכל
אלו שיהיה משכנו עמהם בעולם ההוא ,במדרגה אחת ,כולם
מתקבצים ונמצאים עמו ,והולכים עם נשמתו ,עד המקום
שישכון שמה .אמר ]רבי יצחק[ :עד עתה עוד לא ראיתי,
]את צורת אבי[.
בתוך זה ,קם רבי שמעון ואמר :רבונו של עולם נודע רבי
יצתק אצלנו ,ומאלו שבע עינים הוא כאן] ,דהיינו משבעת
הזהר נד, מעשיות ][327
לנגריה ל ב ר ,ו ע ד ב ק מ י ך ר ב י ש מ ע ו ן ו ה ר ה ק ר י
]ייחי דף ריז ע״כ ריח ע ״ .
כ [ יי ע ש ק ה ל י ע ך ב נ י קמיה,
56.
נר.
רבי יוסי הוה אזיל בארחא והרה עמיה רבי ח;יא
בר ךב ,עד דהרו אזלי ,אמר רבי יוסי לרבי
ח;יא ,חמיתא מה ךאנא חמית .אמר ליה חמיגא
גברא חד בנהךא ,וצפיךא חד על רישיה ,ועלעא
?פרמיה ךצפךא ,ואכלא ו ך ? 0א בך^לוי .וההוא
גבר ךמי קלין רצררח ,רלא יךענא מאי קאמר.
א מ ר ,נקרב גביה רנשמע ,אמר מםתפינא למקרב.
אמר ליה ,רכי בר נש הרא באתר דא ,אלא
T V T T T : T ־ • : ־ T
נו.
רבי יוסי ,היה מהלך בדרך ,ועמו רבי חייא בן רב .בעודם
הולכים אמר רבי יוסי לרבי חייא :ראית מה שראיתי ,א מ ר
לד :ראיתי אדם בנהר ,וצפור על ראשו ,וצלע בפי הצפור,
ואוכל ודורם ברגליו והאיש מרים קולו .וצועק ,ולא ידעתי
מה שהוא אומר.
אמר ]רבי יוסי[ :נתקרב אליו ונשמע ,אמר ל ו רבי חייא:
ירא אני להתקרב .אמר לו רבי יוסי :וכי בן אדם הוא במקום
הזה ,אלא רמז חכמה ,רמז לנו הקדוש ברוך הוא .התקרבו
אצלו ,שמעו שהיה אומר :עטרה עטרה ,שני בנים נמצאים
חוץ ל מ ק ו מ ם ,אין נח ואין מנוחה ,עד שהצפור יהיה שסוע
][336 הזהר נר מעשיות
אש הגיע בדיניו ,של אותו הצפור ,יצא שלהבת אחת ושרף
לאותו הצפור .אמר רבי יוסי זהו כמו שכתוב :״ויהיבת
ליקדת אשא״] ,פירוש זה כתוב בדניאל ז ,בחיה הרביעית
מארבע חיות ,הרומזים על האומות ,ששעבדו את ישראל
בד׳ גלויות ,וחיה הרביעית ,הוא גלות האחרון .ונראה
שצפור הנזכרת לעיל ,שכתוב בה :״ושנין די פרזל לה,
רברבן אכלא ומדקה ,ושארא ברגליה רפסה״ וגו׳ ,דהינו
כעין שאומר אצל הצפור .ועל כן מסיים גם כן בה הכתוב:
״ויהיבת ליקדת אשא״ הנאמר באותה החיה[.
אמר רבי יוסי :לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל,
אלא בזמן שלא היה נמצא בניהם אמונה ,כי כשנמנע מהם
האמונה ,כביכול כך נעשה בכל ,שכתוב :״וכפר בריתכם את
מות״ )ישעיה כ״ח(.
אמר רבי חייא :מהו שכתוב :״בלע המות לנצח״ )שם
כה(.אמר לו :כשהקדוש ברוך הוא יעורר את ימינו ,ימנע
][338 הזהר נו מעשיות
57.
נז.
מבי רשימין בסימנין ישראל ב י ו מ א ךא .נפקי
רמאי דינא, נצחין ךאינון בגין מלכא,
איבון ,ס י מ נ י מ ה י מ נ ו ת א ,ח ו ת מ א ך מ ל כ א םימנין
ע ל א ה .ל ת ר י בני נ ש א ד ע א ל ו ק ד ם מ ל כ א ל ד י נ א ,
T ־ : T : ־ TIT: T T T :י־ ־ T T ־
נז.
ביום הזה ]בחג הסוכות[ ,יוצאים ישראל בסימנים
רשומים מן המלך ,משום שהם ניצחו בדין ,ומה הם
הסימנים ,הם סימני האמונה ,חותם של המלך העליון.
]משל[ לשני בני אדם ,שנכנסו לפני המלך לדין ,ולא ידעו
בני העולם ,מי מהם ניצת ,יצא שר אתד מבית המלך ,שאלו
לו ,אמר להם :מי שיצא ,וסימנים של המלך בידיו ,הוא
ניצח.
כך כל העולם נכנסים לדין ,לפני המלך העליון ,ודן
אותם מיום ראש השנה ,ויום הכפורים ,עד חמש עשרה ימים
לחודש .ובתוך כך נמצאו ישראל זכאים כולם ,על ידי
][342 הזהר נז מעשיות
58.
נח.
ח ד ה ו ה אתי רבי ש מ ע ו ן מ ק פ ר ט ק ן א תאנא\ומא
ללוד ,והרה ע מ י ה רבי א ב א ורבי י ה ו ד ה ,רבי
הוה לאי והוה רהיט אבתריה ךךבי ש מ ע ו ן אבא
א מ ר ר ב י א ב א ,ו ד א י א ח ר י יי י ל כ י רכיב. דהוה
ישאג־ כאריה
א מ ר ליה ,ודאי .כתיב ,ו א ש ב נ ח ת ךבי שקןעון,
ודאי לילה, וארבעים יום ארבעים בהר
־T־:T TT:- •T: -־ : T
ל א מ ת י י ש ב א א ל א כ ד בר נ ש ן ת י ב ו ל א חכמתא
אזיל ,א ל א ק א י ם בקיומיה ,והא א ו ק י מ נ א מ ל י ע ל
מלתא. תלייא בנייחא השתא ואשב, כתיב מה
יתבו.
נח.
שנינו :יום אחד היה בא רבי שמעון מקפוטקיא ללוד,
והיה עמו רבי אבא ,ורבי יהודא ,רבי אבא היה עיף והיה רץ
אחרי רבי שמעון ,שהיה רוכב ,אמר רבי אבא :ודאי כתוב:
״אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג״ )הושע יא(.
ירד רבי שמעון ,אמר לו :ודאי כתוב :״ואשב בהר
ארבעים יום וארבעים לילה״ )דברים ד( ,ודאי שהחכמה
אינה מתישבת ,אלא כשהאדם יושב ,ואינו הולך ,אלא עומד
על עומדו ,וכבר בארנו הדברים על מה כתוב :״ואשב״ .עתה
הדבר תלוי במנוחה ישבו.
][346 הזהר m מעשיות
59.
נט
חבךייא איבון בין אנא כד שמעון, א מ ר דבי
מלי ואולפי גבאי, מתכנשי ךבבל,
ב א ת ג ל י י א ,ואיכון עיילי לון ב ג ו ש פ נ ק א ך פ ך ז ל א
סתימא מ כ ל סטךין ,כ מ ה זמנין אוליפנא תקיפא
ךמלכא, אוךחוי ךמלכא, ךגנתא אוךחוי לון
כ מ ה זמנין אמינא לון אוךחוי דאורייתא )נ״א:
זמנין כמה עלאין(. ואוךחין קדישא ךמלכא
ל ו ן כ ל איבון ך ך ג י ן ך צ ך י ק י י א ך ב ה ה ו א אוליפנא
מ ם ת פ ו ל מ י מ ר מלין אלין ,א ל א וכלהו עלמא,
ל ע א ן ב ג מ ג ו מ א ,בגיני כך פ ס י ל ו ם י ן )מעלעלין(
בפומיה. כההוא פסילוםא ךמגמגם אקרון,
נט.
אמר רבי שמעון :כשאני בין החברים שמבבל ,מתאספים
אלי ,ולומדים דברים בגלוי ,והם מכניסים את הדברים
בחתימה מברזל קשה ,שסתום מכל הצדדים ,כמה פעמים
למדתי אותם ,דרכי גן המלך ,ודרכי המלך ,כמה פעמים
למדתי אותם כל אותם דרגות של הצדיקים שבאותו עולם.
וכולם יראים לומר דברים אלו ,אלא לומדים בגמגום,
בשביל כך כבדי פה נקראים ,כמו הכבד פה שמגמגם בפיו.
אבל אני דן אותם לכף זכות ,הואיל שהם יראים ,כי אויר
הזהר נט מעשיות ][355
נמסר בידם.
שנינו :שנים עשר חודש ,הנפש מתקשרת בגוף בקבר,
ונידונים בדין כאחת ,חוץ מנפש הצדיק ,כמו שנתבאר,
ומזומנת בקבר ,ויודע בצער שלו ,ובצער החיים יודע ולא
משתדלת עליהם ,ולאחר שנים עשר חודש ,מתלבשת בלבוש
אחד ,והולכת ושטה בעולם ,ויודע מן הרוח ,מה שיודע,
ומשתדל על צער העולם ,ולבקש רתמים ,ולדעת צער
החיים ,ומי מעורר לכל זה בזמן שיש צדיק ,שמודיע להם
כראוי ,ואותו צדיק הוכר ביניהם.
ששנינו :צדיק שנמצא בעולם ,בין החיים ובין המתים
הוא ידוע ,שהרי בכל יום מכריזים עליו ביניהם ,וכאשר
][360 הזהר נט מעשיות
60.
ס
רבי חזקיה אמר ,מ ל ה אלליפנא וךחילנא לגלאה,
אשתכח. חכמתא עלמא ובעובדי
א ת א רבי א ב א )ונשקיה( ו ב ט ש ביה ,א מ ר ליה,
מ ל ך וזיין זיינך ,ב י ו מ ו י ך ך ב י שקןעון אימא
אתגלךן .אמר ,אלליפנא מפךקין ךרב ייסא מלין
בהאי נש ךזכי לבר בר עלמא, בנמוםי סבא,
ע ל עינוי כד עפךא לנגךא ליה לבעי עלמא.
וךא הוא יקרא ךיליה ,ל א ח ז א ה ך ע ל מ א אתקבר.
א ם ת י ם מניה ,ו ה ו א ירית ל י ה ל ע ל מ א תחלתוי .בגין
ביה אתחזי ,וכל ךעלמא ךבר נש חיזו ךעינלי
גלונין ה כ י א י נ ו ן ך א כ ז ח ר ו ,ח ו ו ך א ך ב י ה ה ו א י מ א
ם.
61
סא.
רבי יהוךה סבא אתךגיש בךעתוי יומא חד ,ואחזו
ךיליה מנהו־ךא דיוקנא חד בחלמיה ליה
להו ,מאי אמר סטדין. ךאזךהר לאךבע תקיף,
האי .א מ ר ו ליה ל ב ו ש א ךילך הוא ,לךיוךא ךהכא,
ו מ ה ה ו א יומא הוה חדי .א מ ר דבי יהודה ,כ ל יומא
ררךוין ך צ ך י ק ך א ! ת ב י ן ב ל ב ו ש י ה ו ן עוררין ויומא
בגנתא ךעךן ,וכ?שבחן ל ק ד ש א בדיך ה ו א שורץ
ביקךא עלאה ,הךא הוא ךכתיב ,אך צדיקים יודו
!ויחי דף רכי ע ״ .
ב [ ישבו ישךים את פניף לשמך
םא.
62.
סב
אזלי הוו יהרךה ורבי יוסי וךבי רבי חזקיה
א מ ר רבי יוסי ,כ ל ח ד ו ח ד מינן באךחא,
מלי ךאוךייתא .פתח ןבי יהודה ואמרי אל לימא
תזכר לנו עונות ראשונים מ ה ר יקךמונו וגומר .תא
ךךךזים ל ו ן בךחימותא הוא בריף קךשא חזי,
מסתכל ואחסנתיה ,לא עךביה ךאינון לישראל
ב ך י נ י י ה ו בר א י ה ו ב ל ח ו ד י ה .ו כ י ו ן ך א י ה ו אחךא
בגין ךחמין, עלייהו אתמלי בךינייהו מסתכל
ע ל בנים ,כ מ ה ך א ת א מ ר , ךךחים כאב ךאיהו
א ב ע ל ב נ י ם ר ח ם יי ו ג ו מ ר .ו כ י ו ן ך א ש כ ח כרחם
סב.
כתוב :״כי דלונו מאד״ ,שאין לנו מעשים ישרים כראוי ,ועל
כן ״כי דלונו מאד ,מהר יקדמונו רחמיך״ וכר.
בעודם מהלכים ,באו להר אחד ,אמר רבי יוסי :הר זה
מפחיד ,נלך ולא נתעכב כאן ,משום שהר נורא הוא .אמר
רבי יהודה :אם היית יחידי ,הייתי אומר כך ,משום ששנינו:
שמי שהולך יחידי בדרך ,מתחייב בנפשו ,אבל שלשה לא,
וכל אחד ואחד מאתנו ראוי שלא תסתלק מאתנו השכינה.
אמר רבי יוסי :הרי שנינו ,שלא יסמוך אדם על הנם .מנין
למדנו :משמואל שכתוב :״איך אלך ושמע שאול והרגני״
)שמואל א .טז .ב( ,והרי ראוי שמואל יותר מאתנו .אמר לו:
אפילו הכי ,הוא היה אחד ,וההיזק מצוי לעין ,אבל אנחנו
הזהר סב מעשיות ][383
י ח י ד א י ,ך י ז ך ה ר בר נ ש ל מ י ט ר פ ק ו ד י ל א ו ר י י ת א ,
ךלא תעדי מניה שכינתא ,ויצטךיך למיזל בגין
בלא זווגא ךשכינתא. יחידאי
ת א חזי ,כ ד נפיק בר נ ש ל א ך ח א י ס ד ר צ ל ו ת א
קימיה מ א ר י ה ,ב ג י ן ל א מ ^ ז כ א ע ל י ה ש כ י נ ת א ,
ךשכינתא זורגא וישכח לאךחא, יפוק ולבתר
מה בכל ליה ולשזבא באךחא ליה למפרק
אלהים יהיה אם ב!עקב, כתיב מה דיצטריך.
ךא זווגא דשכינתא .ושמרני בדרך הזהי עמךי,
בההוא הוה יחיךאי דעקב מכלא. לי למפרק
ש כ ן חב_ר!יא כל אזלת קמיה. ושכינתא זמנא,
ךאית בינייהו מ ל י ן דאורייתא ע ל א ח ת כ מ ה וכמה.
א מ ר רבי יוסי ודאי כך הוא .א ד ה כ י מ א י ך ש מ ש א
לעךבא•
אמר רבי יוסי :מה נעשה אם נתעכב כאן ,הרי היום נוטה
ללכת ,אם נלך למעלה ,הר גדול הוא ,ויראת חיות השדה אני
ירא .אמר רבי יהודה :תמהני עליך רבי יוסי .אמר לו :הרי
שנינו :שלא יסמוך האדם על הנס ,שלא בכל שעה הקדוש
ברוך הוא עושה נם .אמר לו :הדברים אמורים באדם יחידי,
אבל אנחנו שלשה ודברי תורה בינינו ,והשכינה אתנו ,אינני
מתירא.
בעודם מהלכים ,ראו למעלה בהר סלע אהד ,ומערה אתת
בתוכה ,אמר רבי יהודה :נלך ונעלה לאותו סלע ,שאני רואה
מערה אחת שם .עלו לשם ,וראו את אותה המערה ,אמר רבי
יוסי :מתירא אני שמא זו המערה ,מקום של חיות היא ,ולא
][386 הזהר סב מעשיות
יפגעו בנו כאן .אמר רבי יהודה ,לרבי חזקיה :רואה אני
שרבי יוסי מפחד ,אם תאמר בשביל שהוא חוטא ,שכל מי
שפוחד ,חוטא הוא ,שכתוב :״פחדו בציון חטאים״)ישעיה
לג .יד( ,הרי הוא לא תוטא ,וכתוב :״וצדיקים ככפיר יבטח״
)משלי כח .א( .אמר רבי יוסי :משום שההיזק מצוי .אמר
לו :אם ההיזק מצוי ,נכון הוא ,אבל כאן לא נמצא נזק,
ולאחר שאנחנו נכנם למערה ,לא יכנס מזיק לצער אותנו,
נכנסו למערה.
אמר רבי יהודה :נחלק את הלילה ,לשלשה משמרות,
שמתחלק הלילה ,כל אחד ואחד מאתנו ,יעמוד על עומדו,
באלו שלשה חלקי הלילה ,ולא נישן וכר] ,ועסקו בתורה כל
הלילה[.
הזהר סב מעשיות , ][387
63.
סג
י ו ס י לדבי י י ם א ה ו ו א ז ל י ב א ך ח א .א מ ר ן כ י דבי
ייםא ה א ו ד א י תנינן ,כ ל בנוי ך ע ק י ב א ת ת ק נ ו
בםדוךא שלים ,ואתבךכו כל חד וחד כדקא יאות
מאשר ?האי קרא דכתיב, נימא מאי קא ליה,
ש מ נ ה ל ח מ ו וגומר .א מ ר ליה ל א יךענא ,בגין ך ל א
אלא אנת ואנא קדישא, מבוצינא ביה שמענא
ניזיל לגבי בוצינא ק ד י ש א .אזלו ,כ ד מ ט ו לגבי
שמעון אמרו מלה ושאילו שאלתא .אמר ךדבי
ודאי ךזא ך ח כ ^ ת א הוא .פתח ו א מ ר ו כ ו / לון
אמרו אי לא אתינא ל ע ל מ א א ל א ל מ נ ד ע ךא טב
]ויחי דף רלה ע״ב[, לן
סג.
רבי יוסי ורבי ייםא :היו מהלכים בדרך ,אמר רבי ייםא:
הרי ודאי שנינו ,כל בניו של יעקב ,נתקנו בסדר שלם,
והתברכו כל אחד ואחד כראוי לו ,נפרש במקרא זה שכתוב:
״מאשר שמנה לחמו״ וגו׳ )בראשית מט .כ( .אמר לו :לא
ידעתי ,משום שלא שמעתי בו מהמאוד הקדוש] ,הוא רבי
שמעון[ ,אלא אתה ואני נלך אצל המאור הקדוש .הלכו,
כשהגיעו לפני רבי שמעון ,אמרו הדבר ושאלו השאלה ,אמר
להם :ודאי סוד החכמה הוא ,ופתח ואמר ,וכו׳ ]להם סודות,
כשסיים[ ,אמרו :אם לא באנו לעולם ,אלא לדעת דבר זה,
טוב לנו.
[390] Historias del Zohar 64
64.
סד
ר ב י יהודה ורבי י צ ח ק הוו אזלי ב א ך ח א ,א מ ר
דבי יהוךה לרבי י צ ח ק ,ניזל ב ה א י ח ק ל ,ךהרא
אירח מ י ש ר י ת י ר .א ז ל ו ,ע ד ך ה ו ו א ז ל י .א מ ר ד ב י
יהודה ,כתיב ,ל א תירא לביתה מ ש ל ג ,כי כ ל ביתה
T ״ T • V T • T ״ : T • י י T :
םד.
רבי יהודה ורבי יצחק ,היו מהלכים בדרך .אמר רבי
יהודה ,לרבי יצתק :נלך בשדה הזאת ,שהוא דרך יותר ישר,
הלכו .בעודם מהלכים אמר רבי יהודה :כתוב :״לא תירא
לביתה משלג ,כי כל ביתה לבוש שנים״ )משלי לא כא(,
מקרא זה ,רבי חזקיה חברינו ביאר אותו ,שאמר :דין
הרשעים בגיהנם שנים עשר חודש ,מחצית מהם בחום,
ומחצית מהם בשלג ,בשעה שנכנסים לאש ,הם אומרים ודאי
זה הוא גיהנם ,נכנסים לשלג ,אומרים זה הוא תריפות
החורף ,של הקדוש ברוך הוא ,מתחילים ואומרים :וה
]שהוא לשון שמחה[ ,ואחר כך אומרים :ווי ,ודוד אמר:
][396 הזהר סד מעשיות
לז•
א מ ר דבי יהוךה ,יאות הוא ל ה א י ינוקא ך ל א ינךע
מ ס ת פ י נ א עליה אי יתקיים האי ,ואנא כל
בגין האי .א מ ר דבי י ? ח ק ,ו ל מ ה .א מ ר בעלמא
בגין ד ה א י ך ב ך א ; ,כ י ל ל א ם ת כ ל א באתךא ליה,
ומסתפינא ל א ם ת כ ל א ביה, ד ש ו לבר נש דלית
עלוי ד ע ד לא ימטי לפרקוי ישגח ויסתכל ויענשון
T
ליה.
65.
סה.
למלעי וקם חד ליליא יתיב הוה רבי אבא
. . . . . | T : T י ־ : " • T T T ־ T • •
םה.
אמרו :ודאי מזומן אתה להיות ראש ישיבה ,או איש גדול
בישראל ,ומי הוא ,רבי בון.
Historias del Zohar 66 [405]
66.
סו
ר ב י ש מ ע ו ן ו ר ב י י ו ס י ו ר ב י ח ך א הווי ק א א ז ל י
א מ ר רבי ש מ ע ו ן , עלאה לטבףזז, מגלילא
זץךע מאן ךכל באורייתא, ונשתדל ניהף
אתחךב אשתדל, ולא ?אורייתא לאשתךלא
ו ל א עוד ,אלא ךיהבין ליה ע ל א ךאךעא בנפשיה.
שכמו ויט ביששכר, ך?תיב בישא, ושעבוךא
לסבול .מ ה ו ויט ,ס ט א ? .מ ה ד א ת אמר ,ד ט ו אחרי
אךחיה וגךמיה ךלא למסבל מאן ךםטא הבצע.
ךאודייתא ,מיד ,ויהי ל מ ס עובד. עולא
סו.
רבי שמעון ורבי יוסי ורבי חייא ,היו הולכים מגליל
העליון לטבריה ,אמר רבי שמעון :נלך ונעסוק בתורה ,שכל
מי שיודע לעסוק בתורה ,ואינו עוסק ,מתחייב בנפשו .ולא
עוד ,אלא שנותנים עליו עול דרך ארץ ,ושעבוד רע ,שכתוב
ביששכר :״ויט שכמו לסבול״ )בראשית מט .טו( ,מה הוא
ויט ,סטה ,כמו שכתוב :״ויטו אחרי הבצע״ )שמואל א ח,
ג( ,מי שסוטה עצמו ודרכו ,שלא לסבול עול התורה .מיד
״ויהי למס עובד״.
פתח רבי שמעון ואמר :״להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם
][410 הזהר סו מעשיות
ת ת א ה מ ע ל א ה ,כ ך ס י י א ךיעקיב א ת ך ח י ק ת מ כ ך ם י י א
דכתיב, הוא הךא נפלת, ךךוד וכךםיא ךךוד.
מ ש מ י ם ארץ .תלי כךםון לתתא ,י ר ו ש ל ם השליך
מארי ךאוךייתא ,וכךםון דלתתא כגוונא ואינו!
ךכךםון דלעילא ,מךיהון דאורייתא היינו כךםייא
ועל ךא ךךוד. היינו כוךםןיא ירושלם ך:עק'ב.
ע ד ךי כךםון ,ולא כ ו ך ם ך א .כךםון םגיאין כתיב
וכלהו לא נפלו אלא מעלבונה דאורייתא. נפלי,
יעקב התרחק מכסא דוד ,וכסא דוד נפל ,זה הוא שכתוב:
״השליך משמים ארץ״ )איכה ב ,א( ,שני כסאות למטה,
ירושלים ,ובעלי התורה ,וכסאות שלמטה ,כדוגמת הכסאות
של מעלה ,בעלי התורה זה הוא כסא של יעקב ,ירושלים זה
הוא כסא דוד ,ועל זה כתוב :״עד די כרסון״ ,ולא כרםיא,
״כרסון״ ,הרבה נפלו ,וכולם לא נפלו ,אלא מעלבונה של
תורה.
בא וראה ,כאשר צדיקי אמת ,משתדלים בתורה ,כל אותם
הכוחות של שאר העמים ,ושאר הצבאות ,וכל הכוחות
שלהם ,נכנעים ולא שולטים בעולם ,וישראל מזומנים על
ידם ,לרומם אותם על הכל ,ואם לא ,חמור גרם לו לישראל
][412 הזהר סו מעשיות
67.
סז.
לךבי למךןמי אזלי הוו חזקיה ודבי ר ב י יוסי
ש מ ע ו ן ב ק פ ו ט ק י י א וכר .ע ד ך ה ו ו אזלי ,ח מ ו
ך ה ו ה לןמםחר ) א ס ט ר ( ב א ך ח א .ס ט ו חידא חד
א ת א בר נ ש א ח ר א ל ג ב י י ה ו ק ט י ל ל י ה מאךחא.
חיו^א .א ה ך ר ו ר י ש י י ה ו ו ח מ ו ל י ה ל ה ה ו א ב ר נ ש
אמרי ,ודאי ההוא נחש ש ל י ח ו ת א דמריה דמית.
•• T T • : T T ־ ־ T : ־ ־ :
םז.
רבי יוסי ורבי חזקיה היו הולכים לראות את רבי שמעון
בקפוטקיא ,וכו׳ ,בעודם מהלכים ראו נחש אחד ,שהיה
מסתובב בדרך ,נטו מן הדרך.
בא אדם אחר אליהם ,והנחש הרג אותו ,החזירו
ראשיהם ,ראו את אותו אדם שמת .אמרו :ודאי אותו נחש,
שליחות של הקדוש ברוך הוא עשה ,ברוך שהצילנו.
Historias del Zohar 68 [417]
68.
סח.
ל ב י א ל ע ז ר ו ל ב י א ב א א ש ת מ י ט ו ב??עךתא ל ל ו ד
ל ש מ ש א ,להדר א ז ל י תוקפא מקמי דעאלו
א מ ר לבי אבא ,נסחר ה א י מ ע ך ת א ב מ ל י באךחא.
פ ת ח לבי א ל ע ז ר ו א מ ר וכר. לאורייתא.
ע ד ךהוו !תבי ש מ ע ו קליה ךלבי ש מ ע ו ן ךהוה
הוא ורבי יהודה ורבי יצחק. באורחא אתי
I T : • • • : T • • : T : •• T
סח.
רבי אלעזר ורבי אבא ,השתמטו לתוך המערה שבלוד,
שנכנסו מפני תוקף השמש ,שהיו מהלכים בדרך ,אמר רבי
אבא :נםבב מערה זו בדברי תורה .פתח רבי אלעזר ואמר
וכו׳ ]דברי תורה[.
בעודם יושבים ,שמעו קולו של רבי שמעון ,שהיה בא
בדרך ,הוא ורבי יהודה ורבי יצחק ,התקרב למערה ,יצאו
רבי־אלעזר ורבי אבא ,אמר רבי שמעון :מכותלי המערה
ראיתי שהשכינה כאן .ישבו ,אמר רבי שמעון :במה
עסקתם ,אמר רבי אבא :באהבה של כנסת ישראל להקדוש
ברוך הוא ,ורבי אלעזר פירש את הפסוק :״שימני כחותם
][420 הזהר סח מעשיות