‫בך' כי שונא אתר‪ ,‬אותו' וחעיקר' חובתנו היא מתוך‬ ‫צריכים לשמוע גם בקורת חריפה כגגדם )והם גם נתנו‬
והם גם נתנו‬ ‫ספרותי‬ ‫דברי "מינות" כלפי הבקורת בתורת מוסד‬
‫אמונתנו בפריחתה של ספרותנו' אשר אורה יעלה‪.‬‬ ‫כמה פעמים מקום לבקורת כזאת מעל עמודיהם( ‪-‬‬
‫בוודאי יעלה' ומאד יגדל בבאים‪.‬‬ ‫ואולם גם המדות הטובות הן "מדות"' היינו‪ :‬דברים‬
‫יתכן' שזהו מין יעוד כזה לק לוט אבני�םקילה'‬ ‫שהמדה והגבול יפים להם‪ .‬מערכת ה"כתובים" עברה‬
‫על הבקורת בזמן האהרון הם דווקא סופרים‪ ...‬שלא‬
‫אשר במזל מיוחד יש שאף הן מצטרפות לאבני הבנין‪...‬‬ ‫על הגבול הזה' עברה יותר מדי ‪ -‬והעיקר‪ :‬ללא‬
‫תועלת לא לה' לא לאחרים‪ .‬הלא גם "שונאי כתובים"‬
‫םלמה לגרלף‬
‫אם הם נקיי הדעת' לא יהנו משרות זו ששרת אותם‬
‫פרק מחיי‬ ‫ד‪.‬א‪ .‬פרידמן' מי שהתאכםן ב"כתובים" שבועות‬
‫רבים ושלם עכשיו "שכר דירה" בצורה ג'נטלמנית‬
‫בשנת ‪ '1868‬שבועות אחדים לפני חג המולד'‬
‫ואני חוזר ושואל‪ :‬מה הכריח את "הכתובים"‬
‫בערב םתו סגריר ישבתי בלנדםקרונה ותקנתי את‬ ‫לשלוח את המאמר הזה על פרשו ועל קרבו אל‬
‫הבורי תלמידותי‪ .‬פתאם הגיע אלי קול צעדיו של‬
‫מסדרי האותיות ולא הזרה אל כותבו?‬
‫נושא המכתבים העולה במעלות ואני לבדי בבית‪.‬‬ ‫ואולי יש בדברי אלה רמז�מה כלפי שאלת‬
‫מהדתי אל המסדרון לקבל את המכתבים‪ .‬אחד מהם'‬ ‫הניבו התרבותי בתוכנו ‪- -‬‬
‫החתום בחותם הדואר השטוקהולמי‪ ,‬היה שלוח אלי‪.‬‬
‫א‪ .‬שטיינמן‬
‫משקראתי כמה שורות התחילו ידי רועדות‬
‫והאותיות רקדו לעיני‪ .‬הסיבותי את עיני מהמכתב כדי‬
‫תשובה בפרט ובכלל‬
‫להרגע והנד‪ ,‬נתק לו במחברות הכחולות המונחות לפני‬ ‫לא פהות משקשר‪ ,‬ליוסי לשאול את יוסי' קשה‬
‫ליוסי להשיב ליוסי‪ .‬ואולם "לשם בירור ולבון כמה‬
‫על השלחן‪ :‬אספתי אותן לגל גדול וםלקתין הצדה‪.‬‬
‫דברים בעצם הענין ומסביב לו" מבקש א‪ .‬שלונסקי‬
‫והמכתב לא חדל להטרידני‪.‬‬
‫גם ממני תשובה בפרהסיה‪ :‬מה טעם יש להכנסת�‬
‫זה שנה וחצי שאני מורה בבית הספר לבנות‬
‫אורחים זו' שניתנה על עמודי ה"כתובים" למאמרו‬
‫בלנדסקרונה ואינני חסרה כאן כלום‪ .‬נשאתי חן בעיני‬ ‫של ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן' שיש בו מצד אחד פגיעה קשה‬
‫המנהלת' חברותי לעבודה חבבוני והעיר על שפת‬ ‫בכבוד הספרות העברית החדשה ה"משעממת"' ומצד‬
‫איריםונד היפה היתד‪ ,‬לי כעיר מולדת‪ .‬וגם בני הבית‬ ‫שני _ יותר משמינית שבשמינית לקוי בנמוסיות ולשון‬
‫קצת פהות מנקיה כלפי עורכי ה"כתובים"' עצמם‬
‫אשר ישבתי אצלם חשבוני כבת למשפחה‪ .‬ורק דבר‬
‫אהד מנע ממני את האושר' הלא הם הגעגועים‬
‫הרשעים הללו' אשר לקהו' לפי דברי בעל המאמר'‬
‫מנה אהת אפים בכל מיני פסלנות ומדות מגונות‪ .‬וכי‬
‫שדכדכוני בלי הרף‪ .‬בלבי חי "משהו" אשר דהפני‬ ‫מעשה דרך ארץ הוא לבוא אל ביתי ולשפוך עלי שם‬
‫אגב‪ :‬משונה מאד הטענה שדווקא סופרים‬
‫והוכיהני ולא נתנני לשקוט על שמרי‪.‬‬ ‫קיתון גידופים? ‪-‬‬
‫והנה מה ששייך לטענה שניה הרי היא הובלעה‬
‫בהיותי בת שבע כבר חלמתי שאהיה סופרת!‬
‫בהיותי בת חמש עשרה נסיתי לכתוב שירים וקויתי‬ ‫בדברי שלונםקי' כמובן‪ ,‬רק בדרך אגב‪ .‬ואולם לאמתו‬
‫כי כשאגדל אהיה משוררת בעלת שם‪ .‬ואולם מכל‬ ‫של דבר טענת "הבית" קודם זמנה היא‪ .‬לצערנו‬
‫הגדול' אי אפשר עדיין להשתמש אצלנו במושג‬
‫הלומותי לא נתגשם דבר‪ .‬ובערב ההוא בשבתי‬
‫"בית"‪ .‬אין בית לספרותנו בכללה‪ .‬וממילא אין ד'‬
‫בלנדםקרונה' אחרי שהוצאתי את השנה העשרים ותשע‬
‫אמות ליחיד‪ .‬ואין הגדרה עצמית לשום קבוץ או‬
‫הייתי רחוקה עדיין ממחוז חלומותי‪ .‬יש שנדמה לי‬ ‫קבוצה‪ .‬ומכאן הרבה מיני שותפיות' שאין בהם משום‬
‫כי עם השנים אני הולכת ומתרחקת מהם‪.‬‬ ‫נחת רוח‪ .‬כולנו יושבים תוך הפרצים‪ ,‬על גבי חורבות‬
‫כאשר למדתי את אחותי הצעירה בביתנו‬ ‫ואם יש בינינו כאלו' הפושטים יד לחפש יד ידיד‬
‫שבכפר וגם אחר כך כאשר שקדתי על למודי בסמי‪-‬‬ ‫או רע עזר כנגדה הרי ממילא הם מקבלים אבן תהת‬
‫להם‪ - .‬בהורבה אין מהםור באבנים‪-‬ואם כן‪ :‬בליסטרא‬
‫נריון' נק ל היה לי להביע את הגיגי רוחי בחרוזים‪.‬‬
‫אחת פחות או בליסטרא יותר ‪ -‬האם לא היינו הך?‬
‫וכה אהבתי לחבר סוניטות‪ .‬את השירים הקטנים הללו‬
‫א‪ .‬ד‪ .‬פרידמן? ‪ -‬מדוע דווקא הוא? ‪ -‬וכי רק‬
‫יכלתי להבר בשעת הפנאי הקצרה • אשר נשארה לי‬
‫הוא? ‪ -‬הרי כזה הוא הנוסח המקובל‪ .‬מאמרו של‬
‫מעבודת בית הספר‪ .‬אמנם מימי לא חשבתי' כי הסו�‬ ‫פרידמן‪ ,‬שהנהו במובן ידוע ש"ץ' הוא בעצם מאמר‬
‫ניטות הללו הנן יפות בתכליתן ואולם הן יצאו מתחת‬ ‫קולקטיבי החתום בשמו‪ .‬ולמה דווקא לנעול את‬
‫ידי בלא יגיעה ועמל כמו מאליהן‪ .‬וכל פעם שהייתי‬ ‫דלתו של העתון' שאני ואתה רובצים על םפו ופורשים‬
‫יוצקת אותן בדפוס יצירה היו חושי העייפים מתעוררים‪.‬‬ ‫משם כפינו לעזרה' לתמיכה‪ ,‬להבנה' לאמון' בפני‬
‫הגרופים? ‪ -‬וכי מה ירויחו גלגלותינו אם האבן' אשר‬
‫זה היה בשבילי העונג האהוב מכל‪ .‬בימים ההם לא‬
‫תשתער עליהן' תפול מצד אחר ולא דרך שער‬
‫הקפדתי לדרוש מעצמי דרישות יתרות וחשבתי את‬
‫עתונבו? _ אדרבא' אדרבא' שמא טוב וכדאי לפתוח‬
‫החדזנות לשעשועים‪ .‬ואולם יחד עם זה הייתי בטוחה‬ ‫לרווחה את השערים?‪ ...‬שמא?‬
‫כי בצאתי מן הסמינריון תגיע שעתי ליצור יצירת‬ ‫והואיל ומטבע האדם' החפץ בחיים‪ ,‬למצוא‬
‫תמיד משהו של נהומים בכל קובעת תמרורים‪ ,‬הרי‬
‫משורר' אם זמני יהיה ברשותי‪ .‬ואולם' לדאבוני'‬
‫תקותי לא נתמלאה‪ .‬התהלתי להתקשות בחבור שירים‪.‬‬ ‫אף אנו יכולים למצות קורטוב טוב בכל זה' רצה לומר'‬
‫בכל הנוסח הזה' בכל הזועה הזאת' השורקת באזנינו‪-.‬‬
‫ימים אחדים' לפעמים גם שבוע' היו דרושים לי כדי‬
‫הנה אתה אומר! גדופים! יהיו גדופים‪ .‬אבל‬
‫לחבר םוניטד‪ ,‬אהת‪.‬‬
‫לא דממת בית העלמין‪ .‬יהי נא‪ .‬יתחולל נא משהו'‬
‫זה שנים אחדות' שעלה בי הרעיון לכתוב על‬
‫רבונו של עולם! אבל לא תנומת השאננים הללו' לא‬
‫אבירי ארץ ורמלנד הקדומה‪ .‬את הספר הזה רציתי‬
‫תרדמה�בצבור‪ .‬זו הממלאה חלל ספרותנו‪ - .‬שאין‬
‫לכתוב דוקא בחרוזים‪ .‬ואולם עבודתי נפסקה ולא‬ ‫שום אצבע צרדה' אם לא אצבע אלהים' יכולה לעוררם‬
‫נתקדמה כלום‪ .‬והאטיות הזאת' כובד החבור הזה‬ ‫מקפאונם‪ .‬הרי הגרופים' כגניהות' הם לפעמים אות‬
‫דכאוני ועוררו בלבי ספקות בכשרונותי‪ .‬עונג היצירה‬ ‫לרצון של היים' פרוצס של הבראה' משהו מעודד'‬
‫והדחיפה הפנימית לעשות באמנות עוד פעמוני ?‬ ‫קול בשר ודם' המתהלך בסביבה השוממה‪ .‬מוכן אני‬
‫ולבסוף עוד שאלה‪ :‬ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן הוזמן על‬
‫ואולם תמיד חששתי שמא הם רק מתעתעים‪.‬‬ ‫לקבל כל מיני ק ללות' לשמוע כל דברי תוכחה'‬
‫גדופים כהנה וכהנה' ורק לא אפטיה זו' ולא זיו‬
‫יחד עם הגעגועים האלה עוררוני בשבתי‬
‫בלנדגןוקרונה כל השאלות הסוציאליות אשר הסעירו‬ ‫צדקני זה של המסתופפים בצליהם של הבר�מיננין‬
‫את החברה בימים ההם‪ .‬החנוך' רעיון השלום' השכרות‬ ‫הקדושים' המתכתבים אצל גדרות רעועות באביונים‬
‫תנועת הנשים' מוסדות הצדקה ‪ -‬כל אלה משכו את'‬ ‫על פי מקצועם! ‪-‬‬
‫לבי ועוררו בי מחשבות סתומות שהיו מאיצות בי‬ ‫קשה מכל ההרפות הוא הלחש הזה‪ .‬הריגון‬
‫להתמסר כולי לעבודת חנוך ולשאוף בכל כחותי‬ ‫הזה' השתיקה הפקהית הזאת' זה המוטו של העצלים‬
‫ליצירת בית ספר לדוגמא' אשר יתקן את הפגום‬ ‫והרשלנים האומר‪" :‬אני הנני לי אני‪ .‬אדם כשר‬
‫בשיטת ההנוך הרגילה בימים ההם‪.‬‬ ‫וישר והולך לפי תומי והנני מודה אלף פעמים ביום‬
‫"קדוש" "קדוש" כי עם קדושים אקדש גם אני! ‪ -‬וכי‬
‫אמנם לבי לא היה תמים לגמרי עם התעודה‬
‫הזאת‪ .‬חשבתי כי על ידי כך אבגוד בחיי אשר חייתי‬ ‫אין שבהים' הכוללים בעצם מהותם שמצה גדולה‬
‫עד היום הזה' היים מלאים כוםף ליצירה ולשירה‪.‬‬ ‫יותר מההרפות והזלזולים? והרי בהרפות יש על כל‬
‫ואולם מה יכלתי לעשות ואני השבתי כי כשרונותי‬ ‫פנים מההתפרצות' המפיגה תמיד מקצת מחומצת הפהמן‪.‬‬
‫נופלים הרבה משאיפותי?‬ ‫וכל מי שקולט יותר לתוכו את החרפות נעשה אולי‬
‫עוד בםתו' היינו כמה חדשים לפני כן' כשרוהי‬ ‫יותר גורם לנקוי האויר' כאותם האילנות המטהרים‬
‫את הסביבה ע"י זה שהם סופגים לתוכם את קטב הבצות‪.‬‬
‫מהאבירה‬ ‫נדכדך מאד' קבלתי ידיעה מעודדת‬
‫הובתנו האזרהית היא לק לוט כל זאת‪ .‬חובת‬
‫אדלרםפרה' אהת המנהיגות בתנועת הנשים השוידיות'‬
‫המוציאה לאור את העתון "דגני"‪ .‬היא הודיעה לי‬ ‫האהבה לתרבותנו העברית' לכל זה' שתמיד חושדים‬
‫‪4‬‬
‫בכלל‪ .‬ובכן ‪ :‬בשל זה כל החימה השפוכה ?‬
‫לדעתו של ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן המבקר' "המתנפלים‬
‫זכו לתשומת לב מספיקה' לפי דרישתם מאתה או לא‬
‫זכו בכלל להזכר על ידה"‪ .‬גלומר ‪ :‬אקט של נקמה‬
‫קטנה ? והחשבון יוצא כך‪ :‬הסופר מוציא ספר ! המבקר‬
‫אינו מזכה אותו משום�מה ב"תשומת לב מספיקה" !‬
‫הסופר "הנעלב" נעשה מר נפש ומתנקם בבקורת !‬
‫המבקר םוףיסוף הוא גם כן בשר�דם' וגם לו יש‬
‫כשרון העלבון והנקמה‪ ,‬ואז הוא מזכה אותו בפסוק‬
‫מעין "נסיוב דם אצבע חור וכר‪ "...‬וכן חוזר חלילה‪...‬‬
‫האין זו ההוכחה החותכת לדברי המקטרגים‬
‫על הבקורת ? מכל מקום ‪ :‬על בקורת מסוג ידוע‪.‬‬
‫אדם שאינו יכול לשער' כי אני' הסופר' מביע השקפה‬
‫פלונית משום שזוהי דעתי‪ ,‬אמונתי ובטחוני' ובמקום‬
‫לסתור את הרעיון הוא שולח חצים בבעל הרעיון‬
‫ומעביר את הוכוח העיוני לשטח של נקמה וחשבון' ‪-‬‬
‫איך יוכל ללמד זכות על בקורת בכלל ? היש עוד‬
‫צורך אהרי זה להשיג על "רעיונותיו" ? להביא ראיות?‬
‫לספר את המפורסם לכלבר�בי�רב' כי גדולי היצירה‬
‫בעולם ‪ -‬דוסטויבםקי' פלובר' בודליר'וייה�די�ליל�‬
‫א‪ .‬שלונםקי‬
‫אדן' סטנדהל' צייהוב ועוד ‪ -‬כפרו בבקורת‪ .‬האמנם‬
‫גם הם היו אנשי חשבונות קטנים‪ .‬כולם' כולם ? ‪-‬‬ ‫לא תשובה על ה שאלון'‪ /‬כי אם‬
‫"‬
‫שאלה על ה תשובה"‬
‫שנתקפחו על ידי הבקורת שוללים ופוסלים אותה'‬ ‫"‬ ‫ו‬
‫ואילו להמהולים בתשבחות — אדרבא' ואדרבא‪ .‬מלבד‬ ‫)מעין מכתב ל"כתובים"(‬
‫החשדנות הפסלנית שבעצם הטענה הזאת' הרי היא‬ ‫סוד בלתי כמוס הוא' שהנני בךבית במערכת‬
‫פשוט מגוחכה‪ .‬הרי כך אפשר לטעון גם כנגד הפועלים‪:‬‬ ‫"כתובים"‪ .‬וכמדומה לי' כי אין זה מן המקובלות'‬
‫מה זכות ל ך' אביון ומקופח על ידי הרכוש שכמותך'‬ ‫שאיש פנימי יכתוב "מכתב אל המערכת" ויבקש‬
‫ממנה תשובה הידועה לו על בוריה‪ .‬ואולם ‪ -‬למה‬
‫שאתה נלחם באידיאולוגיה הבורגנית ומהפך מהפכות‬
‫וכי אובייקטיבי אתה? תן לבורגנים' לנהנים מן הרכוש'‬ ‫אכהד ‪ -‬הלא היא היא כוונתי‪ :‬רוצה אני כי "שיהר‪.‬‬
‫שילחמו בו — או אז נאמין כי רוח בטנו הציקתהו‪,‬‬ ‫במערכת" זו תשמע בפרהסיא ‪ -‬אולי יתלבנו ויתבררו‬
‫כי רק כוונת צדק עוררתהו‪ .‬וכי משום שסופר הנהנה‬ ‫על ידי כך כמה דברים בעצם הענין ומסביב לו‪.‬‬
‫מתשבחות אינו מוצא עוז בנפשו להטיח כלפי הבקורת‬ ‫עצם הענין ‪ :‬מאמרו של ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן בגליון‬
‫המהנה אותו ‪ -‬הרי הוא אובייקטיבי יותר מסופר‬ ‫"כתובים" הקודם ‪" -‬תשובתו" על המשאל‪.‬‬
‫שיחס הבקורת אליו נתנה לו את האפשרות להגיד‬ ‫המאמר ניתן' כידוע לי' על פרשו ועל קרבו'‬
‫את האמת מבלי השש? וכי רק את הבקורת שללו‪.‬‬ ‫אות לא נמהקה ממנו ‪ -‬ואני שואל ‪ :‬מה המריץ את‬
‫הנה פסלו ניצשה' טולסטוי ובודליר את המוסיקה‬ ‫מערכת "כתובים" לפרסם מאמר ממולא זלזולים ובטויים'‬
‫כל אחד מבחינה שלו' לפי הסולם שהציב לעצמו‬ ‫שהם בלתי נכונים לא פהות מאשר בלתי מהוגנים‬
‫לעלות בו אל אלהיו‪ .‬וכי לא בכל דור המו לנו‬ ‫לדפוס ? ‪ -‬האמת ההשובה שנתבטאה שם' ואשר‬
‫הוגי דעות אשר הטריפו את הליריקה ואת השירה‬ ‫מעצם השיבותה אפשר לסלוה לאומרה את הטון הבלתי‬
‫בכלל? יש מקטרגים גם על המדע' על הציביליזציה•‬ ‫מהוגן? הסכמת העתון להלך רעיונות זה? תקות�מה‬
‫כי "קטרוג" בלשון בלתי נקיה יכול לתקן איזה‬
‫והנה שוללים גם את הבקורת' הבקורת בכלל' ביסוד‬
‫יסודה של סוג יצירה זו‪ .‬מהקרים השובים נכתבו‬ ‫מעוות ?‬
‫כנגדה בכל לשון וגם אצלנו ‪ -‬והנה תחת לסתור‬ ‫מה יכול' למשל' להועיל ולתקן פסוק מעין זה‬
‫את הדעות בדעות שכנגד' להעמיד "סולם" כנגד "סולם"‬ ‫על הספרות בימינו‪" :‬בליל עלוב של נסיוב דם‬
‫ולעלות בו בטמפרמנט של בקשת אמת ולא בריתחא‬ ‫אצבע הור וריר פה רקוב שנים" ? ‪ -‬ביהוד כשלשון‬
‫זו נשמעת פתאם מפי מבקר אשר כל ימיו סמך‬
‫של נפגע ופוגע' בא ד‪ .‬א‪ .‬פ‪ .‬וכתב מה שכתב' ודווקא‬
‫ה"כתובים" צריכים משום�מה להיות הפרוונהא לכך‪.‬‬ ‫באשישות ורפד בתפוהים את כ ל הסופרים ואת כ ל‬
‫מהו ההוק המכריה? מה התועלת? ומה ענין יש‬ ‫הספרים' ובין השאר לא מעט גם על עמודי "כתובים"?‬
‫בדברים כאלה לקורא טוב שאינו מן האספסוף‬ ‫מה הכריה את ה"כתובים" לתת ויהי מה מהלכים‬
‫הקרתני הנהנה מאד למראה קטטה בין סופרים? והלא‬ ‫לפסק�דין מומהי כל כך' על יסוד איזה הטף�שיהה'‬
‫כל כך קל להפוך כל פולמוס רעיוני לקטטה קטנה'‬ ‫שהיתר‪ ,‬למבקר ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן עם איזו "בהורה טובה‬
‫וביהוד בארצנו הקטנה והמפולשה‪.‬‬ ‫בעלת השכלה"' כי "רב השעמום בספרות העברית‬
‫ההדשה"' וכי "הסופר העברי בימינו עומד על מדרגה‬
‫ידי מערכת "כתובים" לענות מעל עמודי עתונה על‬ ‫תרבותית יותר נמוכה מקוראו"‪.‬‬
‫כמה שאלות בענין השוב מאד‪ :‬הניבו התרבותי של‬ ‫מהו ‪ -‬אני שואל ‪ -‬הנימוק אשר ה כ ר י ה‬
‫קהלנו' והנה בא ‪ -‬כאותו אורח בעיירה שקם וחרף‬ ‫את המערכת לבלתי העביר מהק על הפסוקים הללו ?‬
‫את בעל הבית‪ .‬מה לא שפך האורח שלנו על אנשי‬ ‫אמתות הדברים מבהינה א ו ב י י ק ט י ב י ת ? או אולי‬
‫כתובים‪" :‬גנבת דעת" "הרעלת הבארות"' "התנפלות‬ ‫לפהות' ההנהה' כי זהו ה"אני מאמין" ה ס ו ב י י ק ט י ב י‬
‫מאחורי גדרות"' "מעפרים בעפר"' "ריבה מכוערת"'‬ ‫של הכותב ?‬
‫"בוז לזולת"' "הטפה למשטמה ולארסיות"' "קן שרצים"!‬ ‫כי מאימתי התהיל ד‪ .‬א‪ .‬פרידמן להיות מן‬
‫מה זה? מדת הסידות מצד המערכת? צדיקות‬ ‫המשתעממים אצלנו' מהבלתי מרוצים' מהני מרי�‬
‫יתירה? באיזה אומה ולשון היה מרשה לעצמו אדם‬ ‫נפש' "אבירי השנאה" — כלשונו ‪ ? -‬ומדוע לא‬
‫לעשות כמעשה הזה‪ :‬לבוא אל ביתי ולשפוך עלי‬ ‫גלה לנו את הסוד הזה עד היום ? והלא הוא כל כך‬
‫קתוני גדופים? ואיזה עחון היה פותח את שעריו‬ ‫הרבה לכתוב רצנזיות ושם הוא כתב דווקא את ההיפך'‬
‫להודפו? לשם מי? לשם מה?‬ ‫ה ה י פ ך ה ג מ ו ר ' שם הוא היה דווקא שר התשבהות‬
‫הכנסת אורחים היא מדר‪ ,‬טובה' אובייקטיביות‬ ‫וההידדים‪ .‬ובכן ‪ :‬מה אירע בינתים שהפך פתאם את‬
‫גם היא מדד‪ ,‬מאד נכבדת' ו"כתובים" שאינם נושאים‬ ‫עודו ?‬
‫פנים כידוע ואינם חוששים כלל להטיח אמת גלויה'‬ ‫כן' אני יודע ‪ :‬כתבו אצלנו בזמן האהרון קצת‬
 ‫מרכז מסחרי )שמאעךזדושלים ‪1‬‬ ‫בחנות אלהסיד‬ ‫‪ I‬ב?כ!י]*‪0 !1‬ל‪ /‬י)"‪X‬‬
‫הגרלת יום חנם לחודש |‬ ‫מחירים זולים‬ ‫! בקרו את מרכז המסחרי‬
‫אמנם לא קשתה עליו מלאבת�הטעמה שכזו‪ ,‬כי‬
‫דב שטוק‬ ‫דבר‬ ‫העולות ומתפתלות מחוץ לבית‪ .‬בלי לההליט‬ ‫במלים קצרות' כי אחת מחברותי הגב' גורלי לינדר'‬
‫באיטליה קראו בהכרה נכונה‪ ,‬או‪ :‬ם יש לתמוה ל ה ת א ם‬
‫של התרכובת‬ ‫שבין הריתמוס וההוראה‬ ‫ה צל י ל י‬
‫מעין ציון‬ ‫עמדתי בחצר האפלה' והנה נפתחה הדלת ואור בקע‬ ‫הראתה לה ארבע םוניטות שלי ועתה היא מבקשת‬
‫איש טוב ושקדן‪ ,‬ראה ר' יצחק ק ס ט י כ ר כ י‬ ‫מן הפתח‪ .‬משרתת גדולה וגבהת קומה שאלה מלמעלה‬ ‫כי אוסיף להראות לה מפרי רוחי' כי רוצה היא‬
‫המלולית‪ ,‬שכן ידענו מנסיונות שלא כולם ישכילו בדרך‬
‫איש טריאסטי לכנס נפוצות‪ ,‬ניצוצות זעירים‪ ,‬נדבכים‬ ‫אם הגברת לגרלף באה‪ .‬שמחתי מאד בלבי‪ ,‬כי לא טעיתי‬ ‫לפרסם אותן ב"דגני"‪.‬‬
‫ה זי י‬
‫ו‬ ‫‪,‬‬
‫נקשיב אל קולך ‪ II‬ע עכןה נהימה‬ ‫וכי בבית למעלה מחכים לבואי‪.‬‬
‫אלמונים‪ .‬יש המהלכים במצעדי�צכעא וגם הם אינם‬ ‫אף על פי שהתרגשתי בראותי' כי גורלי לינדר‬
‫צריכים להשתכח‪ ,‬אם כי דרכם ב צ די�היצירה‪ .‬שד"ל ‪-‬‬ ‫בערב ההוא לא ראיתי את פני עקרת הבית‪.‬‬ ‫משתדלת לעזור לי ולהוציאני ממחבואי' בכל זאת‬
‫ידם שיר ורנן || קינת�מר נרימה‬
‫�ד‬ ‫זי‬ ‫‪-‬ו —‬ ‫‪ V *." X‬י‬
‫גדול היה וזכרו לא ימוש‪ ,‬אולם גם אלה האתרים אשר‬ ‫היא לא היתד‪ ,‬בקו הבריאות ושכבה לישון! ואולם‬ ‫המכתב עודדני רק מעט‪ .‬כי נוסח המכתב היה קר‬
‫יום זה כיבני עבר ‪ II‬יום היל ודאגה‬ ‫המזכירה שלה' הגב' ממם' והמשרתת אלברטינה דאגו‬
‫היו עבדים לעבריה בדורו ובארצו‪ ,‬אם כי קטנו ממנו‬ ‫למדי ואם כי שלהתי כמה מן הםוניטות שלי לשטוק�‬
‫חרמש הניף מות || ערב כל גילנו‪.‬‬ ‫ראוי להציב להם ציונים‪ .‬ור' יצהק כאשר שקד ללקט‬ ‫לי' האכילוני והכניסוני לחדר המיועד לי‪ .‬זה לא היה‬ ‫הולם' נזהרתי בכל זאת שלא לתלות בדבר הזה‬
‫הנה מארבע השורות האלה מתפרדות שתים‬ ‫את שיריה של רחל לבית מורפורגו ‪ 0‬כן צבר באהבה‬ ‫חדר נהדר' אלא פנה קטנה תחת סבוב המעלות ובו‬ ‫תקוות רבות‪ .‬עברו שבועות ותשובה ממנה לא נתקבלה‪.‬‬
‫הראשונות )ואף האחרונח( לשתי מחציות וכל מהצית‬ ‫את יצירותיו הדלות והמועטות של ר' שמואל חיים זלמן‬ ‫מטה היינו מזרן עבה על שכבת ברזל‪.‬‬ ‫והנה הגיע המכתב ובו הבטחות — ויהי לפלא‬
‫היא כחטיבה ריתמית והוראתית מושלמת בפני עצמה‪,‬‬ ‫כינס את רשימותיו הקטועות‪ ,‬האגרות‪ ,‬חרוז�השירים‬ ‫ואולם זוכרת אני' כי היטבתי לישון ובהרהורי‬ ‫בעיני‪ .‬אםלדה )זהו כנויה הספרותי של האבירהאלדרס�‬
‫ואילו השורה השלישית‪ ,‬שמתציתה הראשונה זקוקה‬ ‫והק ינות ואף את >וםחאותיו<< למצבות‪-‬קבר• שם הספר‬ ‫על יום מהרת' נרדמתי‪.‬‬ ‫פרה( הודיעתני' כי היא הראתה את הסוניטות לאיש‬
‫מבהינה תכנית למלוי‪ ,‬הל בד‪ ,‬גוון וסופה במלרע•‬ ‫הקטן הוא מתהדר במקצת‪ ,‬אולם המלקט כינהו לפי‬ ‫ולמחרת הבוקר התלבשתי ועליתי במעלות‪.‬‬ ‫מבין והוא חוה את דעתו' כי רבות מהן עשויות‬
‫המשורר מרגיש‪ ,‬כי הערוב של מלעילים ומלרעים בסופי‬ ‫תומו ‪>> :‬נעים זמירות שמואל<< ואף הקרמה צרף לו כדי‬ ‫נדמה לי כי בבית הגבוה והצר הזה אין כלום מלבד‬ ‫כמתכונת סוניטה טובה‪ .‬הן פלסטיות וחריפות ומפתיעות‪.‬‬
‫חחרוזיםה�א ערב לאזן והוא נוהג בצורה או לעתים‬ ‫שנדע את קורות חאיש וארחו בחיים‪.‬‬ ‫מטות ופנות קטנות‪ .‬הגעתי למעלה' מצאתי דלת‬ ‫הן בבהינת זוטות יקרות ערך משוכללות בצורתן‪ .‬ועל‬
‫תכופות‪.‬‬ ‫והאיש היה יליד� >>טריאםטי העיר הה ו ל ל ת‬ ‫פתוחה' נכנסתי לחדר והכרתי כי זהו החדר אשר בו‬ ‫כן ההליטה אםלדה להדפיסם ב"דגני"! וארבע םוניטות‬
‫בהרבה דוגמאות נראה‪ ,‬פי ידע המשורר לאחר‬ ‫י�עמנו עסוקים‬ ‫עיר סהורה<< אשר>>רוב�תושביה הם מבנ‬ ‫שהיתי בערבי בואי! ואולם הוילאות היו מורדים בשעה‬ ‫תדפסנה כבר בהוברת העומדת להופיע‪ .‬ועוד שאלה‬
‫במשא ומתן‪ ,‬א ב ל עם כל זה לא הםרו ממנה אנ ש י ם תאור�דברים בהרהבה המצויה בהבעה המלעילית לסיים‬ ‫ההיא ועל כן לא הכרתי מה רב בו החן המיוהד ומה‬ ‫במכתבה אם לא נסיתי כהי גם ביצירות אהרות מלבד‬
‫את חדברים במלרע פסקני ותוחם‪:‬‬ ‫י ק ר י ם"‪ .‬התנוסס בה לתפארה תלמוד�תורה לילדי�‬ ‫יפה הוא‪ .‬ועתה כמעט שסמאני האור אשר מלא את‬ ‫בםוניטות ובקשה לשלוח לה גם את אלו‪ .‬ובסוף‬
‫כצפור מקן נוךךת‬ ‫ישראל >>לקח טוב<<‪ ,‬ובו למדו >>הכמת לשון עברי ע ם‬ ‫החדר‪ .‬המראה כלפי חוץ היה רחב ידים ופתוח לכל‬ ‫הביעה את הפצה להכירני פנים אל פנים והזמינתני‬
‫בחוצות מאז תעינו‬ ‫הכמות היצוניות וספרי תכמי אומות העולם ‪- -‬‬ ‫עבר' כמו מעל מכסה ספינה או מעל ראש הר‪ .‬ומאין איש‬ ‫לבוא בימי החג הקרובים לשטוקהולם ולהתארח‬
‫כפראים‪ .‬חפשים פרינו‬ ‫בו ילמדו י ו ם י ו ם הלמוד בבלי‪ ,‬עין יעקב‪ ,‬ספרי‬ ‫בחדר עמי הלכתי מחלון לחלון והצצתי להשקיף‬
‫?‬ ‫‪X‬‬ ‫•‬ ‫‪: X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫?ך‬ ‫‪.‬‬
‫בביתה‪.‬‬
‫בין אולית בין ק לון‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫מוסר ועל הכל ספרי תנ"ך עם פירושים מפירושים‬ ‫למרהקים‪ .‬משום בית בשטוקהולם לא נשקף מראה‬ ‫בקראי את הדברים החשובים האלה כמה פעמים‬
‫ביהוד בא המלרע כפשר מסיים ובולט להמשלח‬
‫ש ו נ י ם‪ <<-‬והלא השפעתו של שד"ל היתה שורה בעיר‬ ‫כזה‪ .‬ושם למטה כל העיר' גושי בתיה' מימיה‪ ,‬מגדליה'‬ ‫כביתי את המנורה והשתטהתי בקצה הספה ושננתי‬
‫שקדמה לו• בכלל חביב עליו המלרע שבסופי חחרוזים‬
‫הזאת‪ ,‬ומשוררנו היה *מתלמידיו הרבים והותיקים‪-‬‬ ‫תמרות עשנה ‪ -‬ועל פני הכל משתרעים ערפלי ההורף‬ ‫בלי הרף' כי הנה הסוניטות שלי עומדות להדפם' כי‬
‫כבטוי לבטהה' להפזה להתעוררות להטף‪.‬‬ ‫ה ה ב י ב ל ו מ כ ו ל ם ואשר בנעוריו ישב כ מ ה ש נ י ם‬ ‫והעננים מתנוצצים בשלל צבעים' מאודם עד שחור�‬ ‫כתיבתי היא פלסטית וכי סוף סוף אזכה בכל זאת‬
‫רכושו‪ ,‬כאמור‪ ,‬דל מאד‪ .‬השירה לא היתה מבת�‬
‫בביתו והיה לו ל ב ף‪ .‬יובן אפוא‪ ,‬כיהגיש�הקטיר את‬ ‫אפור' מהםגול הבהיר ועד ההום‪.‬‬ ‫להיות סופרת‪.‬‬
‫גורלו‪ ,‬הוא אהז בקולמוסו לעת�מצוא‪ .‬שנת הולדתו ‪-‬‬ ‫מה נפלא היה להתגורר פה‪ .‬זהו בית מיוהד בכורי�רוהו >>נצנים<< למורו ורבו >>אשר בהביאו ביגיע�‬
‫‪1‬‬
‫באשרי הגדול הזה' אשר באני לפתע פתאם'‬
‫תקס"ב‪ .‬בנעוריו אמר לעסוק בפרקמטיא‪ .‬למד באקדמיה‬ ‫כפיו ל ח ם צ ר לביתו הפליא הסדו לי ויאםפני בצל�‬ ‫במינו בשביל אדם הרוצה להיות השליט המתוה דרך‬ ‫חשבתי בהשתוממות רבה על כותבת המכתב‪ .‬מה היא‬
‫להכמת�המסהר‪ ,‬אולם לבי הלך אהרי ה הו ר א ה ‪ .‬הוא‬
‫קורתו‪ ,‬ב פ ת ו חשביעני ו ב מ י� ח כ מ ת ו הרוני‬ ‫לעצמו' להרהיב את ההיקף שלו' שרוצה[ להשפיע על‬ ‫ומה טיבה שהיא ממהרת להזמין אשר‪ ,‬זרה לביתה‬
‫חתן הרב דמתא ר' אברהם הי די קולינא‪ ,‬התחיל להשמיע‬
‫ח נ ם א י ן כ ס ף<<‪ .‬ולא פ לא‪ ,‬כי על אחת מאגרותיו‬ ‫אלפים ורבבות‪ .‬אבל לא רק המראה ולא רק היופי‬ ‫אחרי קראה רק סוניטות אהדות משלה?‬
‫את לקחו ב>>לקח טוב<< והעמיד תלמידים הרבה‪ ,‬מהם‬
‫למורו הגדול יחתום ‪>> :‬בנך בכורך אשר אהבת<<‪.‬‬ ‫שמבחוץ' גם פנים הבית היה יפה מאד‪ .‬בין ההלונות‬ ‫ובעוד חודש' בראשית שנת ‪ '1887‬נעניתי‬
‫גדולים ומפורסמים‪ .‬כנראה היה מורה טיב ומיטיב‪ ,‬כי‬
‫בראשית תריזתו סייע בידו שד ייל בכבודו ובעצמו‬ ‫היו תלויות תמונות עתיקות של ציירי איטליה ומאפלתן‬ ‫להזמנת אסלדה ובאתי לשטוקהולם‪ .‬בשעה העשירית‬
‫ד ל ו ת ו עם תלמידיו ועל הכל ידיעתו '‬
‫>>גודל�ה ש ת‬ ‫ועל אהד השירים יעיד ‪>> :‬וםופי�התרוזים נתונים לי‬ ‫בצבצו פניהם של מדונה או של אחד הקדושים‪.‬‬ ‫בלילה הגעתי עם הרכבת מורמלנד לבית הנתיבות‬
‫הנפלאה ל ה ע י ר שכלם קשרו נפשם בנפשו ויאהבוהו‪-‬‬
‫מאתו<<‪ .‬ערכם האמנותי של השירים חללו זעום‪ ,‬גםכוח�‬ ‫רהיטים עתיקים ונאים בצורתם היו פה וביהוד משכה‬ ‫הראשי והתבוננתי מסביבי בהשתוממות רבה' כי לא‬
‫ב‪ ,‬כל דבריו' היו להם לדת‪ ,‬על פיו למדו ועל פיו למדו י‬
‫כא‬ ‫הבטוי רופף‪ ,‬אולם קצתם מצטיינים בר י ת מ ו ס נעים‬ ‫את לבי פנה אהת ובה שלחן גדול' שהיה יכול לשמש‬ ‫ראיתי איש אשר יופיע לקבל את פני‪ .‬לבסוף ישבתי‬
‫ויהי להם למופת‪ .‬היל בו גם מומים‪>> :‬ההיזוק וההתאמצות‬
‫"‬ ‫וקצוב‪ ,‬אם כי מרבית�השירים כתובה ביד מרושלת•‬ ‫לסעודת משפחה גדולה' ולפניו ספה‪ .‬והשלחן מכוסה‬ ‫בכרכרה ואמרתי לרכב את הכתובת‪ :‬פילגטן ‪ .11‬הלה‬
‫ל א היו במדותיו‪ ,‬כי רוחו ר ו ח� מ ש ו ר ר חיתח חיה‬
‫בימינו אלה בשעה שנעשים נםיונות מאומצים להתגבר‬ ‫בהוברות' ניירות‪ ,‬גליונות הגהה' זה היה בודאי מקום‬ ‫נתן בי עינים תמהות' כאילו לא שמע שם רהוב כזה‬
‫וערה עד מאד‪ ,‬פ ס ה ה תמיר על סעיפים ט ו נ י ם ' "‬ ‫מימיו• ואולם אחד מחבריו הסביר לו וכך יצאנו לדרך‪.‬‬
‫על הפילוג שבין ה ה טע מ ה שבעל�פה בשםת�ההולין‬ ‫עבודתה של אסלדה‪.‬‬
‫במחיצתו של שר"ל ודאי שנתחבב עליו חקר הלשון‬
‫לבין ההטעמה הנהוגה בשירה הנכתבת ומשקלה‪ ,‬יש‬ ‫עמדתי‪ .‬הלא בפעם הראשונה בחיי נזדמנתי‬ ‫מה ארוכה הנסיעה‪ .‬כאילו אין לה סוף‪ .‬הרמתי‬
‫ו ר תיבות י‬
‫והוא גם הוציא ספר איטלק � בלשני על >> מ ק‬ ‫ענין לראות בדוגמאות קודמות של ריתמוס עברי לאמתו‬ ‫את המכסה והזרתי והורדתיו לראות לאן מובילה‬
‫לבית סופרים‪ .‬ולבי מלא חדוה‪ .‬כאן הכתיבו וכתבו‬
‫רבות מאיטלקית*‪ .‬קצת מהערותיו הבלשניות בש"פת�עבר‬
‫ההולך ברגל י ש ר ה על מלעיליו ומלרעיו‪ .‬בשיריו של‬ ‫ובקרו ועברו על הגהות‪ :‬כאן התרחשו היי ספר' כאן‬ ‫הדרך‪ .‬דמיתי' כי הנסיעה בלילה הזה נמשכת שעות‬
‫נשתמרו‪,‬ו�ש בהן כדי להעיד על רצונו לבקש נתיבות‬
‫שחדל נמצא את הימבוס‪ ,‬הטרוכיאוס ואף הכסמטר‪ ,‬אם‬ ‫היו כאשר קויתי להיות‪.‬‬ ‫הבית! וכי אי אפשר לי להופיע לפני אםלדה בשעה‬
‫הדשות‪ ,‬אם גם לו עמדו לו הכשרונות להעמיק הקר‬
‫גם הצורה הראשונה ‪ •-‬היא הקלה ביותר ‪ -‬גוברת•‬ ‫עוד אני שקועה במחשבות! והנה נכנסה‬ ‫כה מאוהרת אם גם לא תעה הרכב בדרכו ואם אמנם‬
‫ולהעמיד את הידושיו הרופפים והסורחים על ביסוסם‪• .‬‬
‫והנה דוגמאות קלות ‪:‬‬ ‫המזכירה להודיעני' כי האבירה לא תרד ממטתה‬ ‫היא גרה במקום ההוא ‪ -‬מה שהיה מפוקפק בעיני‪.‬‬
‫בעיקר סמד על ההשערה ונעזר גם בדמיונו‪ .‬דרך משל‪:‬‬
‫ישח אפוא אדם ! ךישפיל הרוח‬ ‫מפני הליה וכי גם היום לא תוכל לקבל את פני‪.‬‬ ‫לבסוף עמדה הכרכרה ברהוב צר ומעוקל! יצאתי‬
‫הרה ‪ -‬הר ‪ -‬הריון‪ ,‬אבנט ‪ -‬בטן ‪ -‬בטה;‬ ‫יוגב ‪ . -‬יקב‪:‬‬
‫אמנם מצד אהד היה לי הדבר למורת רוהי' ואולם‬ ‫לתמהוני הרב ראיתי לפני לא בית כי אם הומה‬
‫תחת ‪ -‬נהת ‪ -‬נה; דגן ‪ -‬דג• עצם ‪ -‬עץ‪-‬עצה‪ ,‬רהם ‪-‬‬ ‫שופר נשמיע‬ ‫נרדמים ‪II‬‬
‫‪. . .‬ך ‪.‬‬ ‫הכןיצו‬
‫‪.‬ן‬
‫מאידך פחדתי מאד להראות לפני אסלדה‪ ,‬משהו‬ ‫אטומה‪ .‬העגלון רמז על הדלת שבחומה ועל ידית‬
‫�ד‬
‫^‬
‫י‬
‫רחמים�אהבת האם• דל ‪ -‬דלה‪ ,‬אהבה ‪ -‬אב‪ ,‬פגש ‪ -‬פה‬ ‫או‪:‬‬
‫מעין פהד שלפני בהינד‪ ,‬תקפני' ולכן בלב שמח‬ ‫הפעמון‪ .‬צלצלתי‪ .‬והשער נפתה כמו מאליו ואני נכנסתי‬
‫�‬ ‫גש‪ :‬פגע ‪ -‬פה גע‪ ,‬נרדם ‪ -‬נראה דומם‪ :‬ברית ‪ -‬בתר‬ ‫איכה גרעה היפה בזקנות ‪! I‬תהי ק^א היתה רבתי שער‬
‫התעטפתי באדרתי' הבשתי את כובעי ויצאתי לשוטט‬ ‫להצר מוקפת הומה' שבקצה התרומם בית גבוה ושרוי‬
‫י�לשנים; נהר ‪ -‬מן הר‪ ,‬גורל ‪ -‬גרר ל‪ !.-.‬זרע ‪ -‬זרה‬
‫בתך‬
‫•( עיין רשימה עליה בכתובים גל‪ .‬י"ב שנה א'•‬ ‫)עוד יבי א(‬ ‫[ בעיר ולבקר את קרובי ואת ידידי‪.‬‬ ‫צרות'‬ ‫מעלות‬ ‫רק‬ ‫באפלה‪ .‬לא ראיתי שום מבוא'‬

‫לקפלים ולפרסום רגלים‪ .‬הה' זה יהיה מענין מאד‪.‬‬ ‫והשבועות הלפו' כספנו אזל' והתכשיטים של סבתא שמשכנו‬ ‫ד(‬ ‫דוגקן‬
‫ואולם היכן אשיג קפלים? הבינותי כי לבקש הלואר‪ ,‬או דמי‬
‫קדימה לא כדאי והכטהתי לשוב אליו מהר עם קפלים' פרכוסים‬
‫הכניסו לנו מעט מאד‪ .‬ומה שמוכרה היה לבוא ‪ -‬בא‪ .‬לא היה‬
‫וידוי‬ ‫אייסידורה~~‬
‫לנו כסף לשלם שכר דירה' את חפצנו עק לו בעד החוב ובבוקר‬
‫ופלפל‪ .‬יצאתי‪ .‬היום היה לוהט ‪ -‬מזג אויר שיקגי! עיפה והלושה‬ ‫לא עבות אהד הושלכנו ההוצה' ובכיסנו אין אפילו פני אהד‪.‬‬ ‫פרק ש ל י ש י‬
‫מרעב שוטטתי ברהובות עד שהזדמנתי אצל אחר חמחסנים‬ ‫בשמלתי נשתמר צוארון עשוי סלסלה ממש' ושעות רצופות‬ ‫בהשפעת הספרים שקראתי גמרתי בלבי לעזוב את סאן‬
‫הגדולים של מרשל פילד‪ .‬נכנסתי ' שאלתי למנהל והובילוני אל‬ ‫שוטטתי אותו יום בשרב השמש ובקשתי קונים למכור להם את‬ ‫פרנציםקו ולנסוע לחדל‪ .‬רעיון עלה בלבי להצטרף לאהת הלהקות‬
‫משרדו‪ .‬על יד שולהן הכתיבה ישב איש צעיר לימים‪ .‬פניו הפיקו‬ ‫הסלסלה‪ .‬וסוף סוף לעת�ערב הצלהתי‪ .‬פסת�סלםלה הולנדית יקרה‬ ‫הגדולות‪ .‬יום אחד הלכתי אל האנטרפנור של אהת הלהקות אשר‬
‫טוב�לב' ואני הסברתי לו' כי למחרת בבוקר נהוצה לי שמלה‬ ‫באה לםאן פרנציסקו להתארח בה שבוע ימים' ובקשתי ממנו רשות‬
‫הכניסה לי כדי שכר הדר‪.‬‬
‫עם קפלים ואם יקיף לי אשלם לו בלא עכוב כשאקבל הזמנה‪.‬‬ ‫ורעיון עלה בלבי לקנות בעד שאר הכסף תיבת עגבניות‪,‬‬ ‫לרקוד לפניו‪ .‬הבחינה נערכה בבוקר על במה גדולה' אפלה וריקה‪.‬‬
‫?‬
‫איני יודעת' מה הניע את העלם להסכים לבקשתי' אך הוא הסכים‪� .‬‬ ‫אמי נגנה' ואני רקדתי בטוניקה לבנה וקצרה‪.‬כמה קטעים מ"שירות‬
‫התכלכלנו במשך שבוע‬ ‫ובעגבניות אלה ‪ -‬בלי להם ובלי מלה‬
‫לאחר הרבה שנים נזדמנתי עמו והוא אז מיליונר אדיר ‪ -‬גורדון‬ ‫ימים‪ .‬אמי המסכנה נחלשה מאד ולא יכלה לשבת‪ .‬השכם בבוקר‬ ‫בלי מלים" של מנדלםון‪ .‬כשנאלמה המוסיקה' ההריש האנטרפנור‬
‫סלפריג'‪ .‬ל קחתי בד לבן ואדום לשמלות וסלסלות לקפלים ונשאתי‬ ‫הייתי הולכת אל האנטרפנורים' אך פתאום גמרתי בלבי לקבל‬ ‫ואחר פנה אל אמי ואמר‪:‬‬
‫את הצרורות הביתה‪ .‬ושם מצאתי את אמי כמעט דוהה בה' אך‬ ‫‪ -‬הדבר לא יצלה לתיאטרון כלל‪ .‬זה מתאים יותר לבית‬
‫כל עבודה שהיא‪ ,‬ופניתי אל סוכנות להמצאת עבודה‪.‬‬
‫היא התגב ו ה וקפה כמקומה' ישבח ל חמטח וחתחילה תופרת לי‬ ‫— מה את יכולה לעשות? ‪ -‬שאלה האשד‪ ,‬שישבה על יד‬ ‫תפלה‪ .‬הנני מציע לגברת להחזיר את בתה הביתה‪.‬‬
‫את שמלת�הרקודים‪ .‬היא עבדה כל הלילה' ועם אשמורת הבוקר‬ ‫יצאתי בפהי נפש' אך על מגמתי לא ותרתי' ההילותי לתכן‬
‫נגמרו הקפלים האהרונים‪ .‬בשמלה זו באתי אל מנהל הגן�גג‪ .‬והתזמורת‬ ‫שולהן הכתיבה‪.‬‬
‫תכניות אהרות' כנםתי מועצה משפחתית' נאמתי שעה ארוכה‬
‫‪ -‬הכל! ‪ -‬עניתי‪.‬‬
‫כבר היתד‪ ,‬מוכנה לנסיון‪.‬‬ ‫והשכרתי על שום מה אין טעם להיינו בםאן�פדנציסקו‪ .‬אמי נבוכה‬
‫‪ -‬הרי זה כאילו לא כלום!‬ ‫מעט ‪ ,‬אך הסכימה ללכת אהרי אל כל אשר אל ך' ושתינו קנינו‬
‫‪ -‬בלוית איזו מנגינה את רוקדת? ‪ -‬שאל המנהל‪.‬‬
‫היאוש גבר עלי' ויום אחד הלכתי אל מנהל בית�קפה‬
‫אני לא השבתי על הדבר הזה קודם ואעפ"יכ עניתי‪:‬‬ ‫כרטיסי תירים לשיקגו ונסענו ראשונות‪ .‬אחותי ושני אהי נשארו‬
‫שעל גג "היכל הבונים"‪ .‬בפיו סיגרה' מגבעתו שמוטה על אהת‬
‫‪ -‬בלוית "הדואר הושינגטוני" הניגון שהיה נ?פורםם בימים ההם‪.‬‬ ‫בסאן�פרנציסקו על מנת להצטרף אלינו לאחר שאשתכר לכלכלת‬
‫מעיניו והוא הציץ בי הצצה של זלזול בשעה שרהפתי לקול צלילי‬
‫חתזמורת פתחה בנגינת ואני התאמצתי בכל כוחותי להראות‬ ‫המשפחה‪.‬‬
‫"שירת האביב" של מנדלםון‪.‬‬ ‫באהד מימות יוני השחונים באנו לשיקגו ובידינו מחדד‪ ,‬לא‬
‫למנהל "רקוד עם פלפל" ויצרתי מניה וביה אגב רקוד‪ .‬הוא‬
‫‪ -‬כמובן' הנךיפת�תואר וב עלת�הן‪ - ,‬אמר לי ‪ -‬ואני אקבל‬
‫התלהב וקרא‪:‬‬ ‫מעט תכשיטים עתיקים שבאו לנו בירושה מהסבתא ועשרים‬
‫אותך אם תשני את כל זה ותרקדי בתוספת פלפל‪...‬‬ ‫גדולה'‬
‫‪ -‬זח נפלא‪ .‬אני אפרסם מודעות מיוחדות' ומהר בערב‬ ‫דולרים בכים‪ .‬בטוחה הייתי' כי אקבל הזמנה תיכף ומיד‬
‫זכר אמי עלה על לבי' אמי המסכנה המתעלפת באכילת שיירי‬ ‫והמשה‬
‫תוכלי לבוא‪.‬‬ ‫יסתדר על צד היותר טוב וק ל‪ .‬אך לא כאשר פללתי כןהיה‪.‬‬
‫העגבניות‪ .‬שאלתי אותו‪ :‬מה פירוש "בתוספת פלפל"? ‪ -‬לא מה‬ ‫והכל‬
‫הוא נקב לי חמשים דולר לשבוע וכטוב לבו נתן לי מיד‬ ‫היונית שלי הלכתי מאנטרפנור למשנהו ורקדתי לפני כל‬
‫(‬ ‫י‬ ‫שאת עושה ‪ -‬ענה לי ‪ -‬אלא משהו עם שמלות' קפלים ופרכוס‬ ‫בטוניקה‬
‫‪1‬‬
‫)המשך יבוא‬ ‫את השכר‪.‬‬ ‫מ הם ‪ ,‬אך כולם כוונו לדעת הראשון‪:‬‬
‫רגלים‪ .‬יכולח את לחמים תחילח משחו יווני ואחר כך לעבור‬ ‫אחד‬
‫‪" -‬זה נפלא‪ ,‬אבל לא בשביל תיאטרון"‪".‬‬
 ‫‪1 1‬‬
‫^‬ ‫^‬

‫את ה מ ע ש נ י ם‬ ‫הרי הן ‪ 1\ ) 2 *^/11‬ומיזגננות‬

‫ף‬
‫כ>>^ג‪.‬יב<<‬ ‫‪.‬‬
‫ן‬ ‫בארץ�ישראל‬ ‫_‬

‫אפיני זה' אשר שמעו עבר זה כבר את גבולותיה‬ ‫המומנט השני הוא ה ט ב ת ה י ה ס י ם ה ס ו צ‪-‬‬ ‫ביחוד לערי דאנציג וקניגםברג‪ .‬ושם היו באים במגע‬ ‫על‪ ; ...‬יצהר ‪ -‬צהר ‪�-‬הר• הרוה ‪ -‬יהדר• טוער ‪ -‬יער ‪-‬‬
‫הצרים של מולדתו‪ ,‬ואשר שירתו העמוקה והמקורית‬ ‫י א ל י י ם ב צ ב ו ר ד‪ ,‬י ש ר א ל י‪" .‬ההטפנות" בימי‬
‫ומשא עם נימוסים ומושגי יהדות חדשים שהשפיעו‬ ‫עד‪ ,‬צפה ‪ -‬צף; פתי‪ -‬אשר ככ רבר יפתהו‪ ,‬שבכת ‪ -‬שב‬
‫נעשתה על ידי התרגומים הרבים ללשונות שונות‬ ‫ניקוליי והתפקיד אשר מלאו בד‪ ,‬באופן בלתי�ישר'‬ ‫גם על חצוניותם וגם על מהלך דעותיהם‪ .‬ו"הנה‬ ‫ל‪ ,-..‬זכר ‪ -‬זה כורה• ואם גם שד"ל עצמו ראה‪ ,‬כדבריו‪,‬‬
‫ל קנין תרבותי של רוב האנושיות הנאורה‪ .‬ואמנם‬ ‫ולפעמים גם ישר' מעמד העשירים' הפרנסים' המוכסים‬ ‫שבו "אנשי הנהר" האלה לעירותיהס וג' ובכל מקום‬ ‫לסמוך את יריו על אילו מתידושיו נראה‪ ,‬כי כיא ירע‬
‫נאה לה מאד לשירתו של בר'זינא להכנם לטרקלין‬ ‫מצד אהד' ו"כלי�הקודש" מצד שני שלא נסו אף‬ ‫מצאו בחורים צמאים לדעת' אך עוד יותר מזה‬ ‫סופרנו להוציא את הבר מן התבן‪.‬‬
‫של אוצר המחשבה האנושית הכללית‪ .‬שהרי אף כי‬ ‫פעם להשתמש בהשפעתם הרוחנית' כדי לעצור בעד‬ ‫רעבים למצב מבוסס בחיים' כי עמדה כבר אז כלכלת‬ ‫באתר משיריו תשמע התלונה על המשורר — מה‬
‫שכל חרוז שלו ספוג צ'יכיות פנימית שבפנימית‬ ‫הרעה' שלא מיהו אף פעם בידי ה"קהל" אשר סמך‬ ‫ישראל על בסיס רעוע ונוטה לנפול" מובן מאליו'‬ ‫רבו אלה בימיו ‪ -‬שררכו הונף ל רבי�הכיס‪" :‬הנבהל להון‬
‫את ידיו על שערוריה זו של פראיות ואכזריות' ‪ -‬כל‬ ‫כ ל כ ה ו ר ה ואהז בכנורות ובנבלים‪ ,‬שי כ ע ש י ר י ‪-‬‬
‫םלאוית טהורה' אף על פי כן אין כמעט אפילו עמוד‬ ‫שהשפעת "קניגםברג ודאנציג" על הבחורים האלה‬
‫אלה גרמו שבני ההמונים יתקוממו הראשונים נגד‬ ‫ע ם ו ל נ ב ל י ם יוביל בעז פנים בתפארה<<‪ .‬ובשיר אהר‬
‫אחד בספריו' שבו ידבר בריזינא על עמו או אל עמו‬ ‫היתה חזקה‪ .‬לא פחות עזה היתה השפעת ח"אקציז�‬
‫?‬
‫ניקים" )גובי המכס על היי"ש(‪ .‬בשנות הששים של ה"קהל"‪ .‬ה"חטפנות" זרעה משטמה בלבות ההמונים‬ ‫ילין‪.‬על האספסוף אשר לא יקוד לאילי�הכסףו‬
‫בלבד‪ .‬נושא הוא מדברותיו לגוי ולאדם גם יחד‬
‫המאה העברה' מספר מר מ‪ .‬קלינמן' נמסרה ההכנסה לא רק אל ה"קהל" ואל מעמד האמידים שהיו בראשו‬ ‫וכמו נמלה ליא תאבה רגליה‬
‫באין הבדל עם ולשון‪ .‬הוא בכלל אינו ממשוררי ההוד"‬ ‫�ד‬ ‫—‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪�:‬רז�‬ ‫‪:‬‬

‫הישר למר אוצר רק אין בוי להם‪.‬‬

‫הלקו עם נביאי העתיד‪ .‬שירתו ‪ -‬בסגנונה' במשקלה‬ ‫ממכם הכוהל בכל חבל ארץ דרומית מערבית של כי אם גם אל היהדות' שה"קהל" והרבנים התומכים‬
‫רוסיה )ששם היו נחתים רוב היהודים( בחכירה לידי בו היו דוגלים בה ומשימים עצמם שומרי�הומותיה‪.‬‬ ‫אל ביתך כן אהבה ליא תךא‬
‫ת��קה' אשר‬ ‫ומנגינתה' היא בת נאמנה לשירה הצ'יכית הע‬
‫הבארון יוסף יוזיל גינצבורג‪ .‬וג' כל עסק חיי"ש "בני ההמונים היו הראשונים למסור את ילדיהם‬ ‫אל ביתד אם פז פנה ערפהו‬
‫ינקה מהפילוסופיה ההודית הקדמונה ובזונה מתורת‬ ‫•�‬ ‫ז‪:‬‬ ‫�ד�ד‬ ‫ז�‬ ‫•‬ ‫‪*I‬‬ ‫‪:‬‬

‫בהבל ארץ זו נמצא אז בידי היהודים‪ .‬החוכר העמיד לבתי�הספר הנכרים מבלי להשאיר להם שום זיקה‬ ‫וכצל ירךף איש אלאוי� השמש‬
‫הנסתר הנוצריתשל ימי�הבינים' בצירוף ריה�מה מהשירה‬
‫את אנשיו ב"קונטורות" שיסד בכל מחוז' ואנשים שלח ללמודים העברים וגו' וכששבו )בני ההמונים( לרהוב‬ ‫אם עב יכס אותו ;היש לנסוע‬
‫החדישה המערבית ועם כל זה ידעה לשמוי על טהרתה‬
‫כן המוךהעם כן משפטהו‪.‬‬
‫הםלאוית ועל תכונתה העצמית‪ .‬אשר למוסיקה הפתיטית‬ ‫לסובב בעיירות ובכפרים לפקוה על מוכרי היי"ש היהודים בתור פקידי�הממשלה' בתור מורים בבתי�‬
‫ולהעניש קשה את מבריהי המכס‪ .‬ה"אקציזניקים" הספר ותלמוד�תורות' בתור משגיהים על ענינים‬ ‫ההא "בעיר ההוללה עיר סחורה" שכן המשורר'‬
‫שקלו רב�המעוף' אשר לעשר הצבעים של בטוי‬
‫האלה היו ידועים בקלותם במנהגי הדת ובנמוסי שונים של הקהלה ובתור "רבנים מטעם" או אפילו‬ ‫מה פלא כי התעצב לנפשו ואמר‪:‬‬
‫האלגורי של ברזינא כמעט אין דומה לו בין משוררי‬
‫ההפקר שלהם‪ .‬אבל היתה להם גם השפעה רבה על בתור רופאים וממונים במוסדות השלטון הכלליים'‬ ‫מה תאבל נפשי להר�ןמךה‬
‫זמננו‪ .‬בכל אופן שירתו היא גולת הכותרת של היצירה‬
‫המוני העם"‪ .‬הם היו אמידים ותקיפים' מהם יראו היו עומדים כצוררים בקרב העדה היהודית' וכל‬ ‫מרמם אלי ל צ י ם ו נ פ ת ל י ם‬
‫הפיוטית הצ'יכית‪ .‬רעיונותיו אמנם פשוטים בתכלית‬
‫ומפניהם היו מתבטלים‪ .‬וביהוד היה הדור הצעיר מפעליהם היו מכוונים לפוצץ את האבטונומיה‬ ‫בו הלכו ק ו פ י ם ו ש ו ע ל י ם‬
‫הפשטות ככל הגדול והנשגב לאמתו‪ .‬אהבה למין‬
‫נגרר בדרכיהם ובנמוסיהם‪ .‬אלא ששלשת גורמים אלה הקהלתית של היהודים עד לבלי השאיר לה שריד‪.‬‬ ‫כןאת וכוס בו ןפרשון אברה‪.‬‬
‫האדם' חבת העבודה והערצת המדע יחד עם שכלול‬
‫היו הזיונות�לוי לשנוי הכביר שהתהור‪ ,‬במצב הכלכלי האינטליגנציה היהודית�הרוסית בדור הראשון ‪ -‬מוסיף‬ ‫בזקנתו הרתיק האיש נדוד בואכה מלבורן אשר‬
‫מתמיד של ההרגשה הנפשית• וחזון ממלכה "משיחית*‬
‫של יהדות רו"פ‪ .‬אחרי שחרור האברים ואהרי הכבושים מר קלינמן — היתה ברובה מבני השדרות הנמוכות‬ ‫באוסטרליה ונאסף אל עכ יובש�בה טובה בעיר פירינצי‬
‫בעתיד לבוא ‪ -‬כל אלה נתמזגו לאחדים בשירתו'‬
‫הטריטוריאליים הגדולים‪ ,‬התהילו המסחר והחרשת של קהלות היהודים‪ ,‬והללו שנאו תכלית שנאה את‬ ‫במלאת לו שבעים והשע שנים ושנת פטירתו תרמ"ו‬
‫שעליה זורח אור נעלם של דבקות מםטורית והתלהבות‬
‫הקהל ואת היהדות ומנבלים את שמה‬ ‫ליצירה‪- .‬‬
‫נעלה‪ .‬לא נגזים אם נגיד שספרי השירה של בר'זינא‬ ‫כאנטישמיים‬ ‫ברוסיה כולה ‪ -‬לרבות פלכי תחום�המושב ‪ -‬מתפתהיס‬
‫ממש )בוגרוב' רומבו )פיליפ קראנץ(' יעקב גורדון'‬ ‫אךצ ן‬
‫)הלא הם‪" :‬מרחקים טמורים"' "השחר שבמערב"‬ ‫ומשגשגים בטימפו מהיר‪ .‬רק היהודים נשארו קופאים‬
‫"דוחות מפאת הקטבים"' "בוני המקדש" וה"ידים"(‬ ‫לפני שהיה לדרמטורגן' ועוד' יוכיהו על כהה של‬ ‫על פרנסותיהם העלובות ‪ :‬מוכסים' מוזגים' מלוי�‬ ‫א‪ .‬א‪ .‬קבק‬
‫יהד עם ספר הפרוזה‬ ‫)סוף יבוא(‬ ‫משטמת יוצאי ההמונים אל היהדות(‪.‬‬
‫הפיוטית שלו "המנגינות המעינות"'‬ ‫ברבית' סרסורים' שדכנים' מלמדים‪ ,‬הנונים קטנים‬
‫עזרו על יד חבוריו הפילוסופיים של מסריק לעצב‬ ‫לאננר‬ ‫גיאורגו‬ ‫מרדכי‬ ‫ותגרנים פעוטים' אלה יצרו את הכלכלה היהודית‪.‬‬ ‫דמויות וקומות‬
‫את אפיה של האינטליגנציה הצ'יכית' שניהם חזקו‬ ‫הצעירים ראו שהקרקע משתמט מתהת לרגליהם' לא‬
‫ועדדו את ההרגשה הלאומית של הצ'יכים! רגש עמוק‬ ‫שני יובלות‬ ‫היו להם כל סכוי וכל סבר לבסס את הייהם בעתיד'‬
‫רשימות לתולדות והתפתחות הם&רות העבריי ת החדשה‬
‫)מכתב מפרג(‬ ‫פריש ‪1928‬‬
‫ונאמן החדור יחד עם זה הרגשה סוציאלית והומנית' נקי‬ ‫לצאת למרחב אם לא יכשירו את עצמם להשתתף‬
‫מכל שמץ של הוסר סבלנות הגזעית והדתית רק צליל‬ ‫בליל זה טובעת בירת צ' יכוסלובקיה בים של‬ ‫למ‪ .‬קלינמן יש נקודת�מבט שלו שממנה הוא‬
‫בחיים הכלכליים הרחבים של העולם הגדול על ידי‬
‫אהד כאלו כמעט נבלע קולו בתוך הנעימה הנפלאה‬ ‫אור‪ .‬אין בנין מבניניה העתיקים והמפוארים של‬ ‫יוצא להבנת תולדות�הספרות� והשקפה ידועה' השקפה‬
‫ידיעות נחוצות' חרגלים ונמוסים מתאימים לעולם‬
‫של ברז' ינא‪ :‬הנטיה האירוטית כמעט שנפקדה הבעתה‬ ‫שלו' על הספרות עצמה‪ .‬על םפרות�ההשכלח ביחוד‪.‬‬
‫פרגה המעטירה' אשר לא יהיה זרוע אורים גדולים‬ ‫ההוא‪" .‬כאן' אומר ק לינמן' ולא בספרות ההשכלה'‬
‫בתוך בתיו הנהדרים‪ .‬ואולם כ אשר נעמיק הקר בם'‬ ‫כל אלה שעסקו אצלנו בתולדות הספרות ראו‬
‫הכר נכיר באותה ההתל קחות הגנוזה העוממת מתהת‬ ‫לכבוד יובל העשר לחיותה המדינית לאהר שלש‬ ‫המוצא לאותה התנועה שהקיפה את הגולה היהודית‬
‫מאות שנה של שעבוד עריץ‪ :‬רדיפות' בזיונות‪,‬‬ ‫בה תוצאות עבודה סובייקטיבית של פרטים' שבמקרה‬
‫כל רעיון' מאהורי כל הברה' את הזכה והמזוקקת‬ ‫ברו"פ משנות הארבעים ואיל ך‪ .‬תנועה זו גררה‬
‫גסיסה לאומית ולשונית‪ .‬הוקמה לתהיה מדיניותה של‬ ‫"נפגשו" בהשקפותיהם ובנטיות�לבם ועל כן הוו‬
‫שבתאוות‪ .‬כי כל משקליה של שירת בר'זינא כאלו‬ ‫אחריה זלזול במנהגי ההיים היהודים' בוז לערכי הרוה‬
‫כתובים על גבי אש צחורה‪.‬‬ ‫צ'יכוםלובקיה' בכח מעלותיה הרוחניות של כל האומה‬ ‫זרמים ! היצירה הספרותית' מגמת היוצר הטבוע בה‬
‫של היהדות' ללשון ולתרבות הישראלית וגם ההתפתחות‬
‫כדאי אולי להעיר שבר'זינא עוקב בעין פקוחה‬ ‫כולה ובעזית מנהיגיה�גבוריה‪.‬‬ ‫או האופי המגוון אותה אינה אלא חזיונות אקראיים‬
‫הכלכלית בהיי היהדות במזרחה של אירופה מתוך‬
‫את שיבת ישראל לאדמתו ואל עבודתה‪ .‬הרי זה‬ ‫ההמון נוהר עתה ברהובות קריה לאוי הוגג‬ ‫שאין לגורמים היצוניים' לתנאים הצבוריים או‬
‫מחויב סוף סוף מתוך כל השקפת העולם שלו‪.‬‬ ‫דחק של חוקים כלכליים' שהם כהוקי טבע' אשר אין‬
‫של אלפי פנםי�ההשמל ומזרקי�אור' ונגוני לאום על‬ ‫הפוליטיים שליטה עליהם‪ .‬אין צורך לומר שנקודת�‬
‫לשנותם ואשר לא ידעו רחם‪ .‬ואולם יש בעם' כמו‬
‫—‬ ‫י‬
‫שפתיו‪ .‬ואולם ישנו עד אחד' אשר כאילו נשכה בתוך‬ ‫מבט זו אינה נכונה‪ .‬אם במדינות מתוקנות שאין‬

‫ברי ושמא ברי עדיף‬

‫ן‬
‫באדם הפרטי‪ ,‬חוש השמירה העצמית' המתעורר בשעת‬
‫שמהת ההרות הזאת‪ .‬בדד‪ ,‬בהדרת קודש' עומדבית�‬ ‫על חייהם הפנימיים שום לחץ חיצוני' שהן יוצרות‬
‫סכנה‪ .‬חוש זה נתלבש הפעם ב ד מ ו ת ת נ ו ע ת‬
‫הכנסת העברי הישן‪ .‬כפוף עד לאדמח' כרובץ תחת‬ ‫במובן ידוע' את הכלכלה שלהן ואת החיים האזרחיים‬
‫ה ה ש כ ל ה ה ע ב ר י ת "‪ .‬היא לא יצאה לחלחם נ ג ד‬
‫יין ראשון לציון ודאי טבעי‬ ‫משא השנים והולם בהקיץ‪ .‬כלום עודו מאהל הוא‬ ‫זרם התנועה' כי אם התאמצה להטותו בדרך הרצויה‬
‫הפוליטיים והכלכליים שלנו ושל המדינה שבר‪ ,‬ישבנו‬
‫לשיבת הימים' בהם היתר‪ ,‬קהלתו "עיר ואם בישראל"‬ ‫בתקופה הנדונה‪ .‬היצירות הספרותיות הן בבחינת‬
‫קך^יק ראשון לציון ודאי מובחר‬ ‫המובילה לא מן היהדות והלאה' אלא ישר אל התהיה‬
‫והרביצה תורה בכל תפוצות הגולה? או שמא פרחה‬ ‫אדני�השפה וקשורות בטבורן אל הסביבה הצבורית‪.‬‬
‫והבצרון הלאומיים‪.‬‬
‫כבר הנשמר‪ ,‬מתוך האבנים האלה' אשר יד האגדה‬ ‫נקודת�מבטצבורית�אוביקטיבית היא זו של מ‪.‬קלינמן ‪,‬‬
‫הוניק מדיצינלי ראשון ודאי מבריא‬ ‫ובדרך עבודתה זו יש לזקוף לזכותה של‬
‫הקדומה הביאתן לכאן מהריסות ביתר? ושמא פרהה‬ ‫לא פחות עצמית היא גם השקפתו על ספרות‬
‫ספרות ההשכלה שלשה מומנטים' שלשה כיוונים'‬
‫למכירה‬ ‫כבר למולדתה הישנה‪ ,‬אל אותו דור הדש' אשר גם‬ ‫שהשפעתם היתד‪ ,‬מכרעת לגבי שימורם של ההיים‬
‫ההשכלה‪ .‬קימא ל ן' מאז ומתמיד' שספרות ההשכלה‬
‫היא "בדם ואון ארצו יגאל?‪"...‬‬ ‫הטיפה להתבוללות ועומדת בניגוד גמור לספרות‬
‫היהודיים' לגבי חסונו של המרץ הלאומי' כפי שמצאה‬
‫בכל סניפי‬ ‫נשיא הריפובליקה דורש בפני עמו‪ .‬פילוסוף‬ ‫התקופה הלאומית‪ .‬ק לינמן סותר את ההנחה הזו‬
‫אותם אהר כך התנועה הלאומית מן המוכן‪.‬‬

‫>>כרמל מזרחי<<‬ ‫שקט זה' שהפך היל ביום פקודה ושב להיות מדינאי‬
‫רודף שלום עם יסוד מדינתו — מםריק הגדול! דורש הוא‬
‫פ ת ו ח ה ו ט פ ו ה ה ש ל ה ש פ ה ה עב ר י ת ‪.‬‬
‫לסופרי ההשכלה היתה ההכרה שבכדי שלעם ישראל‬
‫לפי דעתו היתד‪ ,‬ספרות ההשכלה גם לפי תכניה וגם‬
‫לפי מגמתה כולה לאומית• אביר הפצם של סופרי‬
‫ההשכלה היה לשמור על ערכי היהדות ולהרים את‬
‫ראו את הסימן של‬ ‫בפני קהל הילדים' אשר באו לאלפיהם מכל בתי�‬
‫הספר ועומדים צפופים להקביל את פני נשיאם הזקן‪.‬‬
‫תהיח זכות חקיום מן חחכרח שיופיע על במת החיים‬
‫קרנה בכבוד! אלא שדברו על תקונים ברת' לא עלה‬

‫מזרחי<<‬ ‫>>כרמל‬
‫הצבוריים וההסטוריים בתור הטיבה אהת כלכלית‬
‫והנהו מטיף בפניהם על סבלנות הדדית' על אהבת‬ ‫על דעתם כל עיקר ל קצץ בנטיעות הדת‪ .‬להפשיט מן‬
‫ולאומית ! ובכדי לאפשר את בצורה והזוקה של‬
‫העבודה' על פתוח כחות הגוף והישרת הרוה‪ .‬המלים‬ ‫התפילה את צורותיה היהודיות העתיקות ולהציגה‬
‫העצמיות הישראלית' מן ההכרה הוא לעורר את כל‬
‫פשוטות' מכוונות כלפי תינוקות דבית דבן' אבל גם‬ ‫ריקה מכל עיקר לאומי' כמו שעשו המתקנים‬
‫הכוהות הטמונים באוצר נשמתה של האומה' לאזור‬
‫לב הגדולים לא יעצור כה בפני רשמן' כי עז‪.‬‬ ‫הגרמניים' כי אם להיפך בקשו לשמור עליה' להזק‬
‫יצאה לאור המחלקה השנית מהספר‬ ‫את כל מרצה' את כל כשרון�המעשה שלה לעבודה‬
‫את בדקיה ולתת לה כה לעמוד בפני זרם חחיים‬
‫תורת הדקדוק"‬ ‫"אולי נמצא ביניכם' הילדים ‪ -‬מתבל הוא את‬ ‫פרודוקטיבית' את השאיפה לתפוש עמדה הראויה‬
‫דקדוק בשטה החדשה' המדעית' מעשי וק ל‬
‫"‬ ‫דבריו ‪ -‬בשעה זו מי שעתיד להיות כעבור שלושים‬ ‫לכבודה בהיים המשקיים�תעשייתיים ההדשים' ואת‬
‫המבקש להשמידה‪ .‬לא ספרות ההשכלה גרמה ברוסיה‬
‫מאת מ‪ .‬ב‪ .‬שנידר‬ ‫או ארבעים שנה נשיא הרפובליקה‪ .‬אם כן הגד�נא‬ ‫לבריהה מן היהדות' לא היא שמשה גורם להתבוללות‬
‫הכוהות האלה" את המרץ הזה אפשר יהיה לעורר‬
‫בהשתתפותם של מוייס מומחים בעבוה ההלק המעשי‪ .‬הספר‬ ‫נשיאי הקטן למי שיכהן נשיא אהריך את הדברים‬ ‫כי אם גורמים אחרים' תנאי החיים האוביקטיביים‪.‬‬
‫מעובד על פ' שטות הלמוד המתוקנות והחהשות ביותר‪.‬‬ ‫רק על מצע התרבות הלאומית' בלשון הלאומית‪.‬‬
‫שהנך שומע ברגע זה יוצאים מפי נשיא הריפובליקה‬ ‫אדרבא "היא היתד‪ ,‬ריאקציה כנגד תנועת הבריחה‬
‫מהירו ‪ 45‬סנט )בא"י ‪ 90‬מילים(‬ ‫ומכאן האהבה המיוהדה אצל סופרי ההשכלה אל‬
‫הראשון‪ .‬הגד�נא לו‪ ,‬שימסור גם הוא את מורשת‬ ‫מן הגיטו ונסתר‪ ,‬להציל מידה כל מה שניתן עוד‬
‫"תורת הדקדוקי' מהלקה ראשונה להתחלת למוד‬ ‫"השפה היפה' השרידה היהידה" שלא היתד‪ ,‬אז‬
‫אבותינו לבאים אחריו בשלמותה' כאשר מוסרים אותה‬ ‫להציל בעזרתו של הגורם הלאומי הכביר אשר בלשון‬
‫הדקדוק‪ .‬מהירו ‪ 40‬סנט )בא"י ‪ 80‬מילים(‪.‬‬ ‫מליצה גרידא' אלא בטוי ממשי לפולהן השפה‪.‬‬
‫" דקדוק עבריי' לתלמידי בתי הספר' למורים ולמהלקות‬ ‫אנחנו לכם ביום חזר‪"!,‬‬ ‫הלאומית"‪ .‬הם עשו את זאת אינםטינקטיבית' שלא�‬
‫"פולחן הלשון העברית גם הוא לבדו כבר הוא העד‬
‫הגבוהות של הגמנסיות‪ .‬מהירו ‪ 35‬סנט )בא"י ‪ 70‬מילים‪(.‬‬ ‫וכאחד עם יובל חתחיד‪ ,‬חלאומית' חחרות‬ ‫מדעת‪ ,‬על�פי פקודתו של "שר האומה"‪ .‬מלבד חוק‬
‫חכי נמרץ לרגש חלאומי' שחיח חי וער בלבות‬
‫" תורת הלשון בהתפתחותה" ארבעה ספרים‪ .‬מהיר‬ ‫המדינאית הל גם יובל שני' שהוהג גם כן בפאר‬ ‫עבודת הצבא הכללית הידוע' מוצא מ‪ .‬ק לינמן עוד‬
‫המשכילים"‪ .‬הם אהבו את חלשון ראשית מפני שחיתח‬
‫‪:‬ל אהד משלשת הספרים הראשונים ‪ 60‬סנט )בא"י ‪120‬‬ ‫הדר ע"י עם הצ'כים‪.‬‬ ‫שני גורמים השובים לתנועת הזלזול והבגידה‬
‫שריד וזכר להעמידה העצמית חלאומית‪ ,‬לחירות‬
‫‪?:‬ילים( ומחיר הספר הרביעי ‪ 80‬סנט )בא"י ‪ 160‬מילים(‬ ‫בעצם השנה הזאת' ביום י"ג לחודש ספטמבר‬ ‫הלאומית' ושנית מפני שהיא "חקשר היחיד* המאהז‬ ‫ביהדות ‪ :‬סחר�העצים והאקציז‪.‬סחר�העצים "היה מוציא‬
‫למו"ם רבט הגון‪ .‬לדרש בכל בתי מסחר הספרים‪.‬‬ ‫הגיע הגדול שבמשורריס הצ'יכים אוטוקאר בר'זינא‬ ‫את כל בית�ישראל לארצותיו‪.‬‬ ‫המוני יהודים מגבול עירתם הצנוע ברוסיה ובפולין‬
‫‪1. 0. 80111161(16]• , 810\\'£101(16£0 8.‬ג‬ ‫‪ 011111(1‬י ‪^'111.0 1‬‬
‫לשנת השבעים‪ .‬לא קל לעמוד על טיבו של ליריקן‬ ‫זהו המומנט חאחד‪.‬‬ ‫אל ערי המערב ה"ממושכלות" מכבר'‬ ‫ומביאם‬
 ‫?‪!2‬‬
‫ההתחלה בשעה "‪ 5‬א בערב בד וק‬ ‫ההצגה ‪- ^ :‬‬ ‫ן ^‬ ‫בדם‬
‫ה דיק'‬ ‫א‪.‬‬ ‫ד ‪!1^7 ,‬‬
‫חמישי ‪29‬‬
‫‪*->..-‬‬ ‫*‪*2‬‬
‫* ^‪£‬‬ ‫‪1.‬‬
‫י כרטיסים נמכרים בבימ"ם האחים ז‪*.‬הו‬‫ש• ‪1.‬‬ ‫^ \‬ ‫^‬ ‫‪* 9 ^ 1 1‬‬ ‫‪^ - ' . " 1-‬‬ ‫^‬
‫םיסיק"� י ^ וב יום ההצגה משעה שש בעו ב‬
‫‪/ #^^ *^ ** ^6‬‬
‫�^‪0‬‬
‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫! ‪^ 7[ //‬ר‪7 [ ? 3‬‬
‫בקופת התערוכה‪.‬‬ ‫הצייי‪ :‬אל^י‬ ‫עפ"י שלום�עליכם‬ ‫באולם ה תערוכה‬ ‫" "" י‬‫"' '‬
‫י‪ -‬ד‪-‬ברקוביץ‬ ‫מאת‬

‫?^‪0^1‬‬ ‫^‪8‬‬‫^‬‫^‬‫^‬‫‪^ 0‬‬‫‪0‬‬‫נ‪10£0‬ו>‪1£0‬וו‪1 4000‬‬ ‫?‪11‬‬ ‫??ו —?? ? ?‬ ‫וו>חח?![ —וו? ‪^1‬‬ ‫ווו ?ר—ו?‬ ‫וו‬ ‫*^^ ‪3‬ו‪#$ 122 ^*$ 683‬ן‪11?—!??! ,^-*^ ^171 1 1 1 .?^—~* 1^#‬ד‪1‬זז?!—‬
‫ו�ו ? ןןן ו!>?!?? ?‪11‬‬
‫ועדת�התרבות פנתה אלינו בהצעה• היא נסתה לשאת ולתת אתנו‬
‫ופתאם ‪ -‬הפסיקה• ואני שואל‪ :‬מדוע? וכאן המקום לציין את הקונצרט‬

‫‪I‬‬ ‫‪' 120 15‬‬ ‫בית חרושת לסריגה "^‪1 1‬‬ ‫‪I‬‬
‫שערכנו במושבת מגדיאל‪ .‬לא האמנתי למראה עיני ‪ -‬איזה צמאון‬
‫ואיזו הכרת תודח! ושוב נוכחתי‪ :‬מהו הקהל הארץ�ישראלי• חובה‬
‫ומצוה היא להתאמץ וליצור את האפשרות לשבור את הצמאון של כל‬
‫>>שלום אקסטרה*‬
‫מרכז מסחרי רח' חרצל ‪40‬‬ ‫‪016^^ 1 *7‬‬ ‫בבואות‬
‫הנקודות הישובות•‬
‫ס יגר יות‬
‫לזכר בטיסטיכי‪ .‬מריה בטיסטיני היה נוהג להתאונן' כי‬
‫לק ראת ה ע ונה‬
‫^ ו ווו ו ו ?וו?‪-‬‬ ‫?וו?!!? ?‬ ‫? ו ו ? ?ןןןן? ?ו? ?‪?? 1‬ו ?ו ו ו ? ? — ?‬
‫העתונים מרבים להג על זקנתו• בהופעתו בשנת ‪ 1924‬על קרשי ה"אופי�‬ ‫במחיר ‪ 20‬מיל‬ ‫‪ 20 - 27‬בקופמא‬
‫רה העממית" אמר לידידיו‪ ,‬כי נודע לו מהעתונות‪ ,‬שגילו הוא לא פחות‬
‫מבחר גדול של כל מיני בגדי�סריגה ובגדי צמר ומשי לגברים' גברות וילדים‬
‫מהמינים הכי משובהים ומודרניים תוצרת הארץ ועבודה טובה ויפה !‬
‫מ�‪ •74‬ואם אסביר להם כי רק בן ‪ 68‬אני‪ ,‬האם לא יספיק להם הדבר?"‬ ‫הן הכי טובות‬
‫היה זמן שעתוני וינה הכריזו כי כבר הגיע לגבורות‪ ,‬כי בן ‪ 80‬הוא•‬

‫ן‬ ‫ו ה ו כ ח ו!‬ ‫בואו‬ ‫ן‬ ‫בטיסטיני פנה לעתון הזה והודיע לו כי לא בן ‪ 80‬הוא‪ ,‬כי אם רק בן‬
‫המכירה בסיטונות וליחידים ‪ -‬חמחירים נוחים!‬ ‫‪ ,76‬ואולם מהו גילו האמתי‪ ,‬מי יודע? עכשיו בטיסטיני אינו כבר בין‬
‫ן‬ ‫לסיגריות‬ ‫ביח"ר‬
‫החיים‪ ,‬ולא יקסים עוד את שומעיו בזמרתו הנפלאה•‬
‫בטיסטיני היה נוהג לספר כי רק בהיותו בן ‪ 50‬כבש את קולו‬ ‫דר גמוזם את נ‪ .‬וםקוביץ‬
‫ונשמרתם מאד לנפשותיכם‬ ‫לשלוט בו כרוחו וכי בגיל ‪ 50‬ו�‪ 60‬עלה לגדולתו וקצר את תהלת‬
‫]דברים ד' ‪[15‬‬ ‫בית הנראה "מ רגו ע"‬ ‫הרבה• לפני ‪ 4‬שנים לערך זמר את ריגולטו והגיע בזמרתו זו למרום‬
‫צ‪ .‬קומפנייץ‬
‫ב מ ו ש ב ה רחובות ש ל דיר בלומנטל‬
‫ו ד‪ ,‬זהרו מאכילת ב ש ר‬ ‫שיאו עד שהיה מרוצה מעצמו•‬
‫ל ש רו ת כ ם‬ ‫אשתו של בטיסטיני‪ ,‬קרובתו של ראש הממשלה הספרדית‪,‬‬ ‫על האנסמבל הקונצרטי‬
‫המסעדה הצמחוניות‬ ‫—י—‬ ‫מתקבלים עיפים' עצבנים מחוסרי דם' חולים כרוניים‬
‫הגרף רומנונס‪ ,‬מתה שנת ם לפניו‪ .‬היא היהה אדוקה מאד והשפיעה גם‬ ‫שמת אני כי רעיונותי על ארגון >>במה מוסיקלית"' אשר הבעתי‬

‫*המבריא*‬
‫'‬
‫בשביל כלכלה דיאטית ורז'ים• גן גדול' מטבח‬ ‫עליו באדיקותה• הוא תמך במנזר נזירות‪ ,‬שהיה סמוך לאתוזתו• ובהיותו‬ ‫בשעתו בגליון מ"ז ‪ 23 •8• 28‬הולכים ומתגשמים קמעא קמעא• הנסיון‬
‫בהשגהת רופאים' אמבטיות' מסז'ים•‬ ‫מבקר בו לעתים תכופות היו מרננים אחריו‪ ,‬כי הוא מבקש להכלא‬ ‫של חדשי עבודה בשדה זה‪ ,‬הוכיחו לי בעליל‪ ,‬מה רבה כאן האפשרות‬
‫חכתי ‪ " :‬מ ר ג ו ע " רחובות•‬ ‫במנזר‪ .‬אבל הוא לא העלה כלל מהשבה זו על דעתו ואמר לשואליו ‪:‬‬ ‫ליצור "תזמורת סימפונית*‪ .‬תמיד אמרתי‪ ,‬כי מצאתי בארץ קהל ער‬
‫תל�אביב ‪ ,‬שדרות רוטשילד ‪!'-,‬‬
‫*ן ו ו יזו‪-‬וי—?—??‪1x1—11‬‬
‫——‬ ‫??ו? ?‬
‫————‬ ‫—?? ? ^—^—— וווווו? ?י ו " ?וווו‬
‫��וודר�וח�זדוו—^‬
‫אם כי הנני שד משחת‪ ,‬בכל זאת אהיה נזיר לא מוצלח•‬
‫בטיסטיני היה ידיד הנשים ואף הן העריצוהו מאד‪ .‬ומספרים‬
‫לאמנות• עד כה היו דברי פרי הסתכלות מן הצד• עכשיו יש סיפק‬

‫ראו זה חדש‬
‫בידי להוכיח את הדבר במספרים מחכימים‪ 2000 .‬מבקרים במדה ממוצעת‬
‫אמנות" בע"מ? תל אביב' ת• ד• ‪'169‬‬ ‫הוצאת‬ ‫שבבואו פעם אל חדר ובמלון‪ ,‬ראה לתמהונו כי אחת ממעריצותיו‬

‫ישראלי‬ ‫בארץ‬ ‫יצא לאור ונשלח לחותמים‬

‫הספר השמיני משנת החתימה תרפ"ח‪-‬ט‬
‫"‬
‫מחכה לו‪ .‬אבל הוא קרא בחרדה ‪:‬‬
‫‪ -‬עלי לזמר מהר את הריגולטו• כי אמנותו ובריאותו היו‬
‫באים >>לבית העם<< לשמוע אל הקונצרטים• יש סבה אחת חשובה מאד‬
‫אשר כפי הנראה רק מעטים ממנו נתנו עליה את לבס להרגישו בחסרונה‬

‫שטרי ערך של הבנק‬ ‫ימי פומפיאה האחרונים‬ ‫חשובים ל! מכל‪.‬‬ ‫הלא היא זיקת�גומלין בין הקהל והאמנות• ונדמה כי בבחינת�מה‬

‫החק לאי המצרי עם‬ ‫תרגם א‪ .‬שלונסקי‬ ‫מאת אדוארד בולבר‬ ‫ידיעות‬ ‫נתהותה זיקה זו בין הקהל ובין האנסמבל הקונצרטי‪ .‬נוצרה אטמוספירה‬
‫חמה' והוא המנוף• רכישת אמון הקהל הוא כבוש‪ .‬מרגיש אני כי הרשות‬
‫מהיר הספר בכריכת חצי בד ‪ 200‬מא"י )‪00‬י‪ 1‬דול‪(.‬‬
‫פרס מקומי‬ ‫)‪( " 1'35‬‬ ‫" ‪" 250‬‬
‫את הדרמה שלו‬ ‫‪ -‬במסבת סופרים קרא י• ד• ברקוייץ‬
‫"האוצר‪ ",‬אשר תוצג היום ע"י *הבימה*‪.‬‬ ‫בידי לומר שהמסד למפעלנו כבר ישנו‪ ,‬והוא הולך ומתחזק• יש לתמוה‬
‫"אקספרס ציוך בהנהלת הא' ח" מוסארוף‬ ‫‪. 761�/‬כ‪111: " 0‬ח‪0‬וח‪"0‬‬
‫^^‬
‫‪. 0. 8.‬ק‬
‫‪169‬‬ ‫‪ -‬בקרוב יבוא לארץ הזמר ידלובקר מגרמניה' לשם שורת�‬ ‫תמהון מעודד למראה תפיסתו המהירה של הקהל שלנו‪ .‬הופעה זו יש‬
‫המציא דבר מענין שברכה רבד‪ ,‬צפונח‬ ‫? ?‪— ?? ? ——11‬‬ ‫??‪?I I‬‬ ‫י‬ ‫ו? ? ? — — ? ! ? ‪I I‬‬ ‫—|||)?!? ^‪|> ?^^—????^??111? ^^?? ?^ ? ?1‬‬ ‫קונצרטים‪ ,‬אשר תערך ע"י משרד כהנא בירושלים‪-‬‬
‫בו לקהל קוני שטרות�הערך של "קרדיט‬ ‫‪ -‬ש• צרניחובםקי בא לאמריקה בשליחות עניני "תרבות"‬ ‫יחס בלי שום ספק לחזיונות הבלתי שכיחים בכל עת ובכל מקום‪.‬‬
‫פונסייה" המצרי בתשלומים פעוטים‬ ‫יצא לאור ונמצא למכירה‪:‬‬ ‫בליטא‪-‬‬

‫" בטויי'‬
‫קונצרטים לבני הנעורים ראויים בוודאי לתשומת�לב מיוחדה‬
‫ובתנאים נוהים‪.‬‬ ‫‪ -‬בבית העם בת"א נערך ק נצרט של הפסנתרנית ויזר�מרקוס‬
‫הרבה תלוי מרצונם הטוב של המורים‪ .‬הדבר נתון לרשותו של צבורנו?‬
‫בכל הודש יסודר פרם של כל שטרי‬ ‫מוינא בהשתתפות חכנר יריב אזרחי‪ .‬נוגנו מיצירות בטהובן‪ ,‬שופן‬
‫הערך המצריים האלה שנקנו במשרד‬ ‫שוברט וליסט•‬ ‫בידיו לתמוך‪ ,‬להרחיב ולבסס לטובת כולנו• ואף בית העם צריך להיות‬
‫"אקספרס ציון"' והשטר שמספרו זכה‬ ‫עלים לספרות ליהדות ולשאלת הזמן‬ ‫‪ -‬בא לארץ ש‪ .‬הלקין מאמריקה‪-‬‬ ‫יותר אקטיבי בעזרתו למפעלנו• הרבה סייע בידינו >>בית העם<<• גם‬
‫ימסד ח נ ם אין כ ס ף לקונהו' הוץ‬ ‫בעריכת ג לייכטר ובנימין מינץ‬ ‫‪ -‬הופיע הקובץ >>בטוי<< בהוצ‪ .‬קבוצת סופרים חרדים‪.‬‬
‫מהתשלומים שכבר הספיק הקונה לשלם‬ ‫‪ -‬ביום החמישי ובמוצאי שבת תציג ‪-‬הבימה"‬ ‫העיריה לא משכה ידיה• ואף על פי כן יש לציין את העובדה המעציבה‬
‫בעד שטר זה' הפרס יהיה לכל עשרים‬ ‫ב ת ו כ ן‪:‬‬
‫�'�'י‬ ‫א( ה"בטוי"‬ ‫באולם התערוכה בת"א "האוצר" עפ"עשלום עליכם‬ ‫לא פחות משהיא מתמיהה' כי כמה הברות למוסיקה לא בקשו להעריך‬
‫שטרות הדשים שימכרו במשך החודש‬ ‫ד"ר נתן בירנבוים‬ ‫ב( העולים‬ ‫מאת י‪ .‬ד‪ .‬ברקוביץ ברג'י שלא‪ .‬דיקי‪.‬‬ ‫כראוי את המפעל הזה ואת תפקידו• מה שהבין הקהל הרחב‪ ,‬לא תפשו‬
‫הזכיר‪ ,‬תהיה לאחד מהם‪ .‬אין שטרך‬ ‫ו‪ .‬לייכטר‬ ‫נ( הכרמל‬
‫ד( היהודים והפפר‬ ‫‪ -‬בזמן האחרון ניכרת נטיה להבאיש את רוחם של סופרים‬
‫מאבד את זכות הפרס הזה כל זמן שכל‬ ‫ליאון פויכטוער‬ ‫החברות הנ"ל• אבל יש לשער' כי סוף ההבנה וההערכה לבוא• יש רבים‬
‫בנימק מינץ‬ ‫ד( מקורות לתולדות הדפום‬ ‫גדולים• הפעם מכוון העוקץ אל ד י ק נ ס ‪ ,‬על ביוגרפיה של רוברטס‬
‫תשלומיך לא נפרעו לא זכית בחודש זה‬ ‫יעקב רוזנהים‬ ‫ו( ארץ ישראל וההדרים‬ ‫שאינם מסתפקים במועט זה• טוענים‪ :‬מדוע קטן כל כך מספד המנגנים‬
‫המלאה שקוצים עונה יץ אלרי‪ :‬דיקנס אהב מאד את בני משפחתו‬
‫יכול תוכל לזכות בחודש השני או השלישי‬ ‫ז( קיצוניות בהנוך הארץ ישראלי‬ ‫;?לבד האשד‪ ,‬אשר לקה לו לאשה‪ .‬ואם בקש הברת נשים צעירות‪ ,‬כי‬ ‫באנסמבל? טענה צודקת! אבל אני מחשיב מאד את הכלל הישן‪" :‬תפשת‬
‫וכן הלאה' עד למשך שלש שנים‪ .‬כל‬ ‫ח( עברית והחנוך הישן‬
‫ט( עוננ שבת והלול שבת‬ ‫זיה מחונן בריח רגיש ובטעם דק של אמן בחסר' האם הטא בעשות כן‬
‫זמן שתשלומיך לא נפרעו‪.‬‬ ‫מרובה לא תפשת<<! לעת עתה די לנו במסד• הקומות תבנינה קמעא‬
‫י( לועידת אגודת ישראל בסוליז‬ ‫�אם בכלל יש לענין הזה חשיבות כל שהיא?‬
‫אין לך אדם שאין לו שעה המשחקת לו‬ ‫המאירי‬ ‫‪,‬‬
‫‪ -‬הנרי ברגסון‪ ,‬הפילוסוף היהודי הצרפתי שקבל פרס נוב‬ ‫וגם את הגג נזכה לבנות• ובוודאי שהמסד הוא קטן מהבנין• תל אביב‬
‫ושאין ההצלחה מאירה לו פניה !‬ ‫יא( כה הפועל וכח העומד בהרות‬
‫ר"ר בנציון פסלר‬ ‫‪,-‬וא היהודי האחד עשר לקבלת פרס נובל מיום קיומו• עשרת הקודמים‬ ‫היא מולדת האנסמבל ויחם הקהל המקומי חם ולבבי‪ .‬לא כן לעת עתה‬
‫נסו את מזלכם ואל תחמיצו הזדמצות‬ ‫לו היו‪ :‬פרופ• אלברט מויקלסון משיקגו• פרופ• ליפמן מסורבונה• הפרופ‬
‫זאב יפה‬ ‫יב( האגודה והכותל ‪.‬‬
‫יקרת ערך כזו' יכולים אתם לזכות בשטר ערך‬ ‫ו‪ .‬לייכטד‬ ‫יג( בין ראובן לשאגאל‬ ‫אוטו וואלאך‪ ,‬וילשטיטר‪ ,‬פרנץ האבר' ארליך איינשטיין ‪ -‬כולם ילידי‬ ‫בירושלים ובחיפה‪ ,‬ומשום כך קשה היה לנו עדיין לקבוע בהן יום‬
‫ערך של הבנק החקלאי המצרי' בלי כל תשלומים‬ ‫יד( חסידות כביכול‬
‫וגם לזכות ע"י שטר זה תרפ"ט אלפים•‬ ‫גרמניה• טובייס אסיר יליד פולין‪ .‬אלפרד פריד ‪ -‬מייסד ההברה‬ ‫לקונצרטים שלנו‪ ,‬כשם שקבענו בתל אביב• ויש להדגיש שוב‪ ,‬כי‬
‫טו( *ספרות עברית* ו"ספרות רבנות<<‬
‫בנ�םין מינץ‬ ‫לשלום בגרמניה פרופ‪ .‬פרנק‪.‬‬
‫האיניציאטיבה צריכה להיות עמוסב על ראשי החברות�ו המוסדות דהתם•‬
‫ר"ר אריה טויבר‬ ‫טז( רשימות ביבליוגרפיות‬ ‫‪ -‬בגרמניה מת הסופר הרמן זודרמן•‬
‫מ צ ‪ £‬ה חברה להוצאת ספרים בע"מ ירושלים‬ ‫המהיר ‪ 20‬מא"י‬ ‫ובצער רב עלי להודות ביחוד על חוסר אפשרות לקיים את‬
‫על�דבר " ס נ ה "‬
‫הכתבת‪ :‬ב ט ו י תל אביב הרצל ‪56‬‬ ‫שאיפתנו הכבירה לבקר בעמק ובגליל' יש צורך לפרש את הסבה? אמנם‬
‫יצא לאור ונשלח להחותמים‬ ‫הודעה מאת נשיאות ברית הסתדרויות "תרבות"בםזרח�אירופה‪.‬‬

‫הסורר‬
‫המכירה הראשית בבתי מסחר העתונים‬ ‫לדברינו שבכל מקום ולכל ידידי הספרות ‪ -‬העברית‬
‫של צבי םטימצקי ירושלים‪ .‬תל אביב‪ ,‬היפה‪.‬‬ ‫הננו מודיעים‪ ,‬כי ה"םגה" ‪ -‬ירחון לספרות' לםהקר ולעניני‬
‫לכספים ‪ :‬זאב פישר ר' הרצל ‪56‬‬ ‫ההיים‪ ,‬ערוך על�ירי יעקב כהן ‪ -‬יתהיל לצאת‪ ,‬כקבוע מראש‬
‫רומן מהיי רוסיה החדשה‬ ‫בתחלת ינואר ‪ .1929‬בחוברת א'‪ ,‬הנמצאת בדפוס' באים דברירם‬
‫של י‪ .‬גרינבוים' ש‪ .‬הלקין‪ ,‬ז‪ .‬ז'בוטינםקי' ד"ר ר‪ .‬זלעמן'‬
‫מאת ולדימיר לידין מרוסית מ‪ .‬ז‪ .‬ולפבסקי‬ ‫ר"ר א‪ .‬טרטקובר' ש‪ .‬טשרניהובסקי ' יעקב כהן' א‪ .‬צייטלין'‬
‫ג‪ .‬שופמן ואחרים‪.‬‬
‫מחיר הספר לבלתי חותמים בל כ ‪ 250‬מיל מכורך ‪ 300‬מיל‬
‫ספרים שנתקבלו‬
‫"האדום והשחור"‬ ‫הספר הבא יהיה‬ ‫מ ג ל ח ה ט ב ח ‪ .‬חומר לדברי ימי הפרעות והטבה ביהודים‬
‫באוקראינה‪ ,‬ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה מאת א• ד• רוזנטל• ספר‬
‫שניג�ו‪ .‬הוצ‪" .‬חבורה" ירושלים• ‪ -‬ת"א‪ .‬פ"ט‪,‬‬
‫תרגום א‪ .‬א‪ .‬קבק‬ ‫מאת םטנדל‬ ‫א נ ש י מ ד ו ת ‪ .‬הוב‪ .‬ג‪ .‬מאת מ‪ .‬ליפסון‪ .‬הוצ‪" .‬דביר"•‬
‫ג ל ו ת ע ר ב פ ס ח • מאת שלום עליכם• לבני הנעורים‬
‫הההתמה נמשכת‬ ‫הוצ• "דביר" ?‬
‫ת נ א י החתימה והתשלומים דמי חתימה לכל השנה‪ :‬לשנים עשר ספד‬
‫‪ 1200‬מיל' ‪ 100‬מיל עם קבלת כל ספר• )בחו"ל ‪ 7�50‬דולר'‬
‫!?אחראי‪ :‬א‪ .‬שטיינמן‬
‫חמשלח חפשי ‪(.‬‬

‫הסוכנות הראשית להפצת םפיי "מצפה"‬

‫כימיים " ת ר ב ו ת " בע"מ‬
‫ספרית שטיבל‬ ‫הוי‪ ,‬הכאבים הללו בגב!‬
‫לשנת ‪1928‬‬ ‫אתה סובל מרבמטיזם ?‬
‫תל‪-‬אביב רחוב הרצל‬ ‫ירושלים מול גן תעיר‬
‫?‪ ^*??1‬פוטול�ש וצבעים 'ל]*‬ ‫יצא לאור הספר העשירי של המפריד‪,‬‬ ‫אל תתמהמה ואל תפקפק!‬

‫חיט י?‬
‫—^—^^^‪^^^^^^^ 1‬‬

‫הלפנשטין‬
‫�^ ? * ????> ??ו?!^^‪_?-‬ווו_?‬ ‫!?ו!ו>" "???? י‪* ,‬‬
‫י��""�*‬

‫א"תן"דמדנ‪/‬ץ‬
‫‪-‬‬ ‫—‪�-‬‬ ‫� ‪' -!^- -‬‬ ‫�‬

‫חלכאים ונדכאים‬
‫?‬ ‫?ן‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ך‬ ‫‪.‬‬
‫טבלית‬
‫קח‬

‫י‬ ‫נחלת בנימין מספר ‪6‬‬

‫א‪ .‬שטינמן‬ ‫תרגם‬ ‫ספור מאת פ‪ .‬מ‪ .‬דוםטויבסקי‬ ‫אספירין ‪ ,‬באייר"‬
‫ת ו פר ב ג ד י ם בטעם ו ל פי ה מ ו ד ה‬ ‫ספר שני חרמים ג' וד'‬ ‫באריזה המקורית‬
‫במחםגגו יש מבחר של סחורות‬
‫הכי משובחות וגם בגדים מוכנים‬ ‫‪ %‬תל‪-‬אביב • וחוב ליליעלום ‪•.22‬‬ ‫מחירו ‪ 175‬מיל‬ ‫הספד מחזיק ‪ 205‬עמודים‬ ‫ואת המקום הכואב תמרח‬
‫ץ�ושלים ‪ 9‬במ ס אחיעבו • וחוב יכו‬

‫‪1‬‬
‫גם‬ ‫התנאים טובים ונוחים אפשר‬ ‫בתמיסת‬
‫בתשלומים לשעורים‬ ‫האחרון לשנת ‪ ,1928‬יהיה‬ ‫ספירוזל‬

‫י‬
‫הספר הבא‬
‫למורים' תלמידים' פקידים ולפועלים הנחה‬
‫נר חנוכה ועניבת "ארז"‬ ‫‪1‬‬ ‫ספורים‬ ‫ינס פטר יעקובסון‬ ‫שתי תרופות אלה יעזרו לך‬
‫תרגם י ע ק ב פי כ מ ן עם מבוא גדול מאת המתרגם‬ ‫במחרח ולבטח‬
‫י רושלים‬ ‫אדם‬ ‫ומשמרין לבו של‬ ‫מאירין דעתו‬ ‫>א‪4‬‬

‫צמחוניה >>עדן<<‬ ‫שהיא‬ ‫איפוא בעניבת "ארז"‬ ‫התקשטו‬ ‫קבלת החתימה השנתית נמשכת•‬
‫•^‪6‬‬
‫הסוכנות הראשית לשנת ‪ !9 8‬בידי בימ"ם תרבות י'‬ ‫הסוכנים לארץ�ישראל‪:‬‬
‫יפה ולא יקרה‪.‬‬ ‫טובה'‬ ‫"‬
‫רחוב יפו ע"י ראי�נע ‪,‬אביב"‬ ‫^^^*‬ ‫ירושלים' ת• ד• ‪323‬‬ ‫תל�אביב' ת• ד• ‪67‬‬ ‫האחים גרץ‪,‬תל�אביב ‪,‬‬
‫כחלת בנימין ‪ '57‬ת'ד‪ '10 ,‬ת לפון ‪339‬‬