Está en la página 1de 7

‫השבת התמר לארץ ישראל‬

‫לבן ציון ישראלי‪ ,‬חלוץ עלייה שנייה‪ ,‬ממייסדי קבוצת כנרת‪ ,‬היה חזון‪ :‬להחזיר את עצי התמר לארץ ישראל‪ .‬בין‬
‫השנים ‪ 1933‬ועד ‪ 1954‬ערך בן ציון שמונה מסעות למצרים‪ ,‬עירק ופרס לאסוף חוטרי תמרים ולהביאם לארץ‪.‬‬
‫למסעותיו יצא עם מעט משאבים כספיים‪ ,‬הטלטל במשאיות ורכבות‪ ,‬ודרכים לא סלולות‪ .‬לא היסס להגיע לאזורים‬
‫מרוחקים‪ ,‬במדינות שחוו שינויי שלטון וזעזועים פנימיים‪ ,‬להתנהל מול פקידי שלטון עויינים‪ .‬דבר לא עצר בעדו‬
‫מלבד תאונה טרגית של מטוס פייפר‪.‬‬
‫מיכל צוריאל‬

‫יפו‪ ,‬ובין המבנים בולט עץ דקל‪ ,‬שאת מראהו‪ ,‬על רקע בתיה הרעועים‬ ‫בנסיעה סביב הכנרת והעמקים המזרחיים ובכביש הערבה בואך אילת‪,‬‬
‫של יפו ‪ -‬ינצור בן ציון בלבו‪.‬‬ ‫אנחנו חולפים על פני מטעי תמרים תמירים והנוף נראה לנו כל כך‬
‫טבעי וארץ ישראלי כאילו מאז ומתמיד גדלו התמרים בארץ‪ ,‬שהרי‬
‫המטבח של פייגה‬ ‫התמר נכלל בין שבעת המינים שנתברכה בהן ארץ ישראל‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫ארבע שנים לפני עלייתו של בן ציון‪ ,‬בשנת ‪ 1902‬עלתה מרוסיה‬ ‫במשך תקופה ארוכה נעלמו הדקלים מהנוף המקומי‪.‬‬
‫הלבנה לארץ ישראל‪ ,‬פייגה זלצר עם שלושת ילדיה ופניה מועדות‬ ‫הסופר האמריקאי מרק טוויין‪ ,‬אשר ביקר בארץ ישראל בשנת ‪1869‬‬
‫למושבה רחובות‪ ,‬אל נחלה שרכשה מבעוד מועד‪.‬‬ ‫תיאר את אשר ראה‪" :‬המדבריות הללו ריקים מאדם‪ .‬תילים דהויים‬
‫"פייגה זלצר הייתה סבתא רבתא שלי‪ ",‬מספרת רחלי גולן נכדתו‬ ‫של שממה‪ ".‬את ירושלים תיאר במילים‪" :‬עיר קודרת‪ ,‬שוממה וחסרת‬
‫של בן ציון ישראלי‪" ,‬פייגה הייתה אישה חזקה שניהלה ביד רמה‬ ‫חיים‪ ".‬על טבריה כתב‪" :‬כפר אווילי המתנמנם בצל ששת דקליו‪".‬‬
‫את חיי המשפחה‪ .‬בנחלה ברחובות שרכשה‪ ,‬היו כרם ומטע שקדים‬ ‫הדקלים הבודדים שמרק טוויין ראה בביקורו‪ ,‬שניקדו בעליבותם את‬
‫מוזנחים ועד שהכרם והמטע יניבו יבולם‪ ,‬פתחה פייגה מטבח פועלים‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬היו שאריות מעבר מפואר‪.‬‬
‫אליו הגיעו חלוצים‪" ,‬קבצני עלייה שנייה"‪ ,‬ללגום מרק חם ואולי‬ ‫בזמן שרוב יהודי העולם היו פזורים בתפוצות בגלות‪ ,‬ארץ ישראל‬
‫למצוא מקום להניח את ראשם לשנת לילה‪ .‬בין הבאים היה בן ציון‬ ‫נשלטה על ידי כובשים זרים‪ ,‬שהתחלפו אחת לכמה זמן‪ .‬תחת שלטון‬
‫צ'רנמורסקי‪.‬‬ ‫התורכים הוזנחה הארץ ואוצרותיה הטבעיים נבזזו עד תום בין היתר‬
‫מבקר נוסף‪ ,‬שהתבלט בקהל הצעירים‪ ,‬בגילו המבוגר וחזותו‬ ‫נכרתו עצים‪ ,‬כדי לספק פחם לגלגלי המלחמות של האימפריה‬
‫האינטלקטואלית‪ ,‬היה א‪.‬ד גורדון‪ ,‬שנחשב לאביהם הרוחני של‬ ‫העותומאנית המתפוררת‪.‬‬
‫החלוצים‪ ,‬והאמין שאת זכותנו על ארץ ישראל נקנה בעבודה חקלאית‬
‫והתיישבות‪( .‬שנים אחר כך ילדי הקיבוצים קראו לו "האיש שהמציא‬ ‫כתבה זו מוקדשת לבן ציון ישראלי‪ ,‬אדם בעל חזון‪ ,‬אידיאליסט מצפוני‬
‫את העבודה")‪ .‬מבקרים נוספים במטבח הפועלים של פייגה היו נוח‬ ‫שהחליט להחזיר את עצי התמר לארץ ישראל‪ .‬זהו סיפורו של איש‬
‫נפתולסקי‪ ,‬בוטנאי ולימים מאבות החקלאות הישראלית‪ ,‬וכן האחיות‬ ‫שחלם וביצע‪ .‬סיפור שיכול להוות השראה כיצד ניתן להתגבר על‬
‫רחל ושושנה בלובשטיין‪ ,‬שהיו בדרכן לאיטליה לרכוש השכלה בציור‬ ‫מכשולים ולהצליח כנגד כל הסיכויים‪.‬‬
‫ופילוסופיה‪ ,‬רחל בלובשטיין שלימים נודעה כרחל המשוררת‪ ,‬התיידדה‬
‫עם חיה זלצר הצעירה‪ ,‬שעבדה במטבח‪ ,‬שניהלה אמה פייגה זלצר‪.‬‬ ‫סיפורנו מתחיל בשנת ‪ .1906‬בן ציון צ'רנמורסקי‪ ,‬צעיר יהודי מאוקריינה‪,‬‬
‫רחל בלובשטיין היתה בת ‪ 19‬כשביקרה בשנת ‪ 1909‬עם אחותה‬ ‫מחליט לעלות לארץ ישראל‪ .‬הוא עוזב את משפחתו ונוסע לקושטא‪,‬‬
‫בישראל‪ .‬העצירה ברחובות היתה משמעותית עבור האחיות‪ ,‬בעקבותיה‬ ‫אשר בתורכיה‪ ,‬ומשם עולה על ספינה לארץ‪ .‬האוניה עוגנת מול חופי‬
‫הן החליטו לבטל את נסיעתן לאיטליה ורחל‪ ,‬שהתלהבה מהרעיונות‬ ‫יפו‪ .‬קומץ עולים יורד לסירת משוטים קטנה המשיטה אותם אל יפו‪.‬‬
‫החלוציים‪ ,‬נסעה לחיפה‪ ,‬לפגוש את חנה מייזל האגרונומית‪ ,‬שרצתה‬ ‫מן הסירה השטה רואה בן ציון את החוף ומעליו את קו הרקיע של‬

‫ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪19 | 2018‬‬

‫גד"ש |‬ ‫מטע דקלים‪ .‬ברוסיה עבדה רחל בבית‬ ‫הסתובבו בארץ‪ .‬‬ ‫המשותפים שבילו השתיים בגורן‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬ ‫באותה הזמן‪ .‬שנחשבה מחלה‬ ‫ארתור רופין מהמשרד הארץ ישראלי‪.‬משום שהיתה לה נתינות רוסית ולכן‬ ‫רוטנברג לימים ממקימי המשביר המרכזי‪ .‬בימים עבדו עבודה פיסית מאומצת ובלילות שרו ורקדו‬ ‫לימודים קצרה היא החליטה כי המקצוע האריגה אינו מתאים לאופי‬ ‫בגורן‪ .‬‬ ‫לישראלי‪ .‬כנראה‪ .‬לא מתוך הזדהות עם ארץ ישראל‪ .‬למחלתה של רחל יש תפקיד חשוב בסיפור שכן‬ ‫שנתיים אחר כך חזר בן ציון לרוסיה כדי לשרת בצבא כדי שמשפחתו‬ ‫היא היתה אחד מהמניעים של בן ציון במפעל התמר‪.‬ובשנת ‪ .‬הילדה‬ ‫שלה‪ .‬ישראל‪ .‬שלא מצא חן בעיני הוריה‪ .‬‬ ‫ללמד חקלאות את החלוצות מעלייה שנייה‪ .‬שכונו "שלישיית היחד"‪.‬צילום איתן סלע‪.‬כל אותה תקופה שמרו‬ ‫לב שבור‬ ‫בן ציון וחיה על קשר מכתבים חם‪ .‬אחרי תקופת‬ ‫סגפניים‪ .‬‬ ‫בן ציון ויעקב אביה של חיה‪.‬בסתיו ‪ 1913‬נוסדה בחצר כנרת "קבוצת כינרת"‪ .‬לאחר שמונה חודשים הוא‬ ‫עורק משורות הצבא הרוסי וחוזר לארץ ישראל‪ .‬חדורי מטרה‪ .‬נוגה ויעקב‪.‬לחיה ובן ציון נולדו חמישה ילדים‪ :‬עמליה הבכורה‪ .‬נדבקה במחלת השחפת‪ .‬שחיו בתנאים כלכליים‬ ‫נשלחה על ידי הוריה ללמוד אריגה ותפירה בבצלאל‪ .‬אביו של‬ ‫מייזל לחצר כינרת הקימה את חוות העלמות‪ .‬שנה מאוחר יותר‬ ‫של צעירים אידיאליסטיים‪ .‬אך האידיליה נגדעה לאחר שנודע דבר מחלתה‬ ‫הזוג‪ .‬‬ ‫לא תצטרך לשלם כופר כספי בגין נסיעתו‪ .‬בן ציון עם שני חבריו‪ .‬כתבה רחל את השיר "על הגורן"‬ ‫בשנת ‪ 1913‬בהשפעתה של חנה מייזל נסעה רחל לצרפת ללמוד‬ ‫והקדישה אותו לחיה זלצר‪.‬לא שינו את הרגשות הפועמים בלב בני‬ ‫בקבוצת דגניה א'‪ .‬הבוטנאי נוח נפתולסקי ומאיר‬ ‫היא נאלצה לעזוב את צרפת‪ .‬‬ ‫לאחר הנישואים הגיעו בני בזוג לחצר כינרת לאחר שארתור רופין‪.‬חבורה‬ ‫שלימודים אינם בשבילה ועזבה את בית הספר‪ .1913‬כשחיה היתה בת ‪ 22‬ובן ציון גדול ממנה בארבע‬ ‫לאנשי הקבוצה והיא התבקשה לעזוב את המקום‪ .‬בשנת ‪ 1911‬עברה חנה‬ ‫אלא כתוצאה משילוב שמות האבות של בני הזוג‪ .‬‬ ‫אגרונומיה באוניברסיטת טולוז‪ .‬‬ ‫על הגורן‬ ‫ביקש מהם לסייע בשיפור מצבם הגרוע של החלוצים המעטים שעדיין‬ ‫חיה זלצר היתה נערה עצמאית ודעתנית‪ .‬כפי שניתן להניח בטעות‪.‬יש אומרים שהגירוש‬ ‫שנים התחתנו השניים ובהחלטה משותפת שינו את שם משפחתם‬ ‫‪ | 20‬ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪2018‬‬ .‬והגיעו לסג׳רה כנרת וכפר אוריה לפי דרישתו של‬ ‫יתומים‪ .‬גבע‪ .‬בתקופה זו‪ .‬המרחק‬ ‫עם סיום מלחמת העולם הראשונה חזרה רחל לארץ והצטרפה לחברים‬ ‫הפיסי וההתנגדות המשפחתית‪ .‬כמזכרת ללילות‬ ‫נולדו‪ :‬אהרון‪ .‬ורחל הגיעה איתה‪.‬אחרי עמליה‬ ‫לחוות העלמות – וחיה שמחה לרעיון ועלתה לצפון‪ .‬בגיל ‪ 14‬היא החליטה‬ ‫נשארו במקום‪ .‬‬ ‫נסעה לרוסיה ושהתה בה עד תום המלחמה‪ .‬‬ ‫סופנית ללא תרופה‪ .‬רחל ששמרה איתה על קשר מכתבים שכנעה אותה להגיע‬ ‫הראשונה שנולדה בחצר כנרת היא אמה של רחלי גולן‪ .

‬חיה ישראלי‪ ".‬ויוסיפו משלהן לארץ ולנוף שרחל כה אהבה‪".‬במכתב ששלחה רחל לחיה‪ .‬מעמק‬ ‫הירדן בואך אילת‪ .‬יתר על כן‪ .‬מספרת רחלי גולן‪" .‬כדי שחוטריו ישמשו יסוד למטע התמר בארץ" סטולר חיבר‬ ‫את החוברת "מסעות בן ציון" בהתבססו על היומנים שכתב בן ציון‪.‬‬ ‫"לאחר מותה של סבתא‪ .‬‬ ‫החוטרים הללו צריך לקצץ ולשתול באדמה‪ .‬מן העצים‬ ‫שיקלטו ילקחו חוטרים משרישים לנקודות ישוב חדשות וכך הלאה‬ ‫"עד אשר יתפשטו דקלי רחל על פני כל נקודותינו החקלאיות‪ .‬הדודים‬ ‫שלי סיפרו שמצאו בחדרה מחברת ועל הכריכה היה כתוב‪' :‬מחברת‬ ‫עם דברים קשים'‪ .‬דרישת שלום ממני"‪.‬‬ ‫ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪21 | 2018‬‬ .‬כותב בן ציון ביומנו‪.‬זה כבר‬ ‫היתה בחצר כנרת ועבדה יחד עם חבריה נחשבה מבחינתה לתקופה‬ ‫‪ 20‬שעות נסיעה כמעט בלתי פוסקת‪ .‬כתבה‪" :‬כי היית חלק בלתי נפרד בשמחת‪-‬זכרונות‬ ‫מהי מטרת נסיעתו‪ .‬הניבו עצים רבים פרי באיכות ירודה ‪ -‬ולכן הדרך‬ ‫היחידה להשיג חוטרי תמר טובים היתה לפנות למקומות מרוחקים‪.‬על כי כך זה היה‪".‬מעין זרועות קטנות הצומחות מן הגזע‪ .‬‬ ‫עץ התמר מגדל חוטרים‪ .‬חיה‬ ‫בן ציון לעירק‪ .‬את‬ ‫קבר רחל‪ .‬על‬ ‫מצב בדידותה של רחל כתבה חיה ישראלי בזיכרונותיה‪" :‬מצב שאינו‬ ‫יכול להיות מובן עכשיו‪ .‬צילום איתן סלע‪.‬בזמן שהיתה מאושפזת‬ ‫ערבית‪ .‬על אף תחנוניה של רחל כי בן ציון יגיע לבקרה‪.‬לבגדד הם מגיעים בעשר בלילה‪ .‬‬ ‫הגירוש והיחס לו זכתה רחל מצד חבריה לקבוצה לא העיבו על החברות‬ ‫באחת מהעצירות של המשאית‪ .‬בהעדר חקלאות‬ ‫שתטפח את הזנים‪ .‬‬ ‫תכניתו של בן ציון הייתה כי במשך שנתיים יובאו חוטרי תמרים‬ ‫מזני עיראק המשובחים‪ .300 .‬תמסרי‪ .‬בכל זאת‪ .‬סיפר בן ציון בהתלהבות לנהג‬ ‫בבית חולים בצפת‪ .‬סוחר בעל מטע תמרים‪.‬ראה בן ציון את הנהג מתפלל תפילת‬ ‫עם חיה ישראלי‪ .‬אלא יוזמה פרטית של אחד החברים‪ .‬על מנת שיגדל עץ חדש‪.‬לא הגיע בן ציון ועל כך כתבה במכתב לחיה‬ ‫היהודית‪ .‬‬ ‫נסיעה והנהג מסיע את בן ציון לאחד מהאנשים הבולטים בקהילה‬ ‫עת שהתה בתל אביב‪ .‬שמואל סטולר‬ ‫חברו ושותפו של בן ציון בכנרת כתב בחוברת הנצחה שחיבר לזכרו‬ ‫של בן ציון‪" :‬הצער העמוק על מותה של רחל המשוררת שנפטרה‬ ‫'הרחק מגבולה' של הקבוצה נתן את הדחיפה לנטיעת גן תמרים על‬ ‫שמה‪ .‬לירות‬ ‫לעזוב בזמן ששאר האנשים שתקו ולא התקוממו נגד המעשה‪ .‫כדי לשתול מטע תמרים יש צורך בחוטרים רבים ובארץ ישראל היו‬ ‫באותה תקופה אך מעט מאוד עצי תמר‪ .‬אלה ישתלו ב"גן רחל" ובכנרת‪ .‬ואינני חש כל עייפות והנני ער‬ ‫הטובה ביותר בחייה‪.‬רחל‬ ‫ארץ ישראליות נאספו כדי לכסות את העלויות ובאביב ‪ 1933‬יוצא‬ ‫המושפלת עברה בלב שבור לגור בתל אביב בחדר קטן מול הים‪ .‬הם לא דיברו‪ .‬‬ ‫בבדידות והתפרנסה בדוחק משירים שפורסמו בעתונים‪ .‬שלפנים היה חברי ועתה מתנכר‬ ‫לי‪ .‬לבדו יצא ובמשאית נסע מירושלים עד בגדד‪1.‬אחרי ‪ 36‬שעות‬ ‫הנוגה שעטפתנו"‪ .‬‬ ‫לגמרי לקבל רשמים‪ ".‬ההכנות למסע הראשון נמשכות‬ ‫שהיה מקובל‪ .‬בהבינו שהנהג יהודי בן עמו‪ .‬כפי‬ ‫שייתמכו במפעל העלאת התמר‪ .‬האנשים האלו היו קשים עם עצמם וקשים עם‬ ‫אחרים‪ .‬לא התלוננו כי לא היה מקובל להתלונן‪ .‬‬ ‫מפעל הנצחה‬ ‫בשנת ‪ 1931‬נפטרה רחל המשוררת ממחלת השחפת‪ .‬‬ ‫חיה (זלצר לשעבר) ובן ציון ישראלי‪.‬שביקש ממנה‬ ‫שנתיים‪ .‬ידידיה ומוקיריה של רחל התגייסו למשימה‪ 17 .‬לבדו נסע כיוון שהכסף לא הספיק לנוסע נוסף‪" .‬בלי כאב צורב ואפילו בושה עמוקה‪ .‬התקופה בה‬ ‫קילומטרים‪ .‬‬ ‫העלאת תמרים ויהודים‬ ‫מיד לאחר שהרעיון נהגה פונה בן ציון למוסדות היישוב בארץ כדי‬ ‫לא היה תוצאה של החלטה משותפת בין כל חברי הקבוצה‪ .‬ואפילו לבני תקופתה לא קל להעלות מצב‬ ‫זה בזיכרונם‪ .‬‬ ‫אשתו‪" :‬לאיש הקרוי בן ציון ישראלי‪ .

‫גד"ש |‬ ‫השבת התמר לישראל עמד בפני סכנה‪ .‬‬ ‫ישמעל – ויביאן לארץ ישראל‪".‬בן ציון רומה על ידי האנשים שמכרו לו את החוטרים‪.‬כשגדלו התברר כי המשלוח‬ ‫מועלם העמיד לרשותו את מעונו‪ .‬המשאית עשתה את דרכה מעירק לעבר כנרת‪ .‬‬ ‫כזורי‪ .‬לאורך שיטוטיו בחבל‬ ‫לכורדיסטן על מנת למפות את מצב הקהילות היהודיות‪ .‬במקביל‪ .‬‬ ‫היתה חייבת לעבור התאמות למציאות ובן ציון היה צריך להסוות‬ ‫במיוחד שם לבו לרווחים שבין עצי התמר ולגידולי הביניים‪ :‬עצי‬ ‫את הסיבה האמיתית למסעותיו ובבוא העת להבריח את החוטרים‪.‬טרם הנסיעה‪.‬‬ ‫לבן ציון כי עירק אסרה על הוצאת חוטרי תמר מגבולותיה‪ .‬למעשה‪ .‬פה הגלות מרה ואכזרית שבעתיים‪ ..‬עוזרו של ציון מועלם היה מומחה בכל דבר ועניין הקשור‬ ‫בתורת התמר‪ .‬דאוסון‪ .‬בה העצים מתקיימים ממי תהום‪ .‬בזקניהם ובנעריהם‪ .‬על אלה שאת שמעם שמע קודם לכן – חלוי‪.‬בצדו הפרסי של נהר שאט אל ערב‪ .‬בשנת ‪ .‬ציין בן ציון כי מטעים אלו‬ ‫העתיקים‪ .‬ייעץ וגילה את סודות המקצוע השמורים ביותר‬ ‫בשנת ‪ 1934‬התבקש בן ציון לערוך מסע נוסף‪ .‬‬ ‫הפרסי רזה חאן‪ .‬ליווהו בין מטעי‬ ‫המסע לכורדיסטן‬ ‫התמרים השונים‪ .‬‬ ‫דרך גבולות עירק‪ .‬מפעל‬ ‫‪ | 22‬ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪2018‬‬ .‬בהבינו את הסימטריה שבין החזרת‬ ‫מועלם‪ .‬עבודת‬ ‫עקרון הגיאות והשפל במיי האוקינוס ההודי‪ .‬פרי הדר‪ .‬נרתם‬ ‫התמר לארץ לבין עליית יהדות בבל לארץ‪ .‬החריפו הרדיפות‬ ‫שנה לפני כן‪ .‬למן קניית החוטרים‬ ‫התרחש בחודש מרץ ‪ 1934‬במסעו בין הרי כורדיסטן הגיע בן ציון‬ ‫ועד למפגשים אקראיים עם הדקלאים‪.‬רימונים‪ .‬המסע השני‬ ‫ארץ זה ליווה כזורי את בן ציון ועזר לו בכל‪ .‬‬ ‫הלאומנות העירקית גאתה ומצב היהודים הורע‪ .‬סוחר יהודי עשיר‪ .‬‬ ‫בהדרכתו של כוזרי סייר בן ציון בגנים הנטועים על חופיו של הנהר‬ ‫כתב ביומנו‪" .‬‬ ‫חדרוי וזהידי נוספו‪ :‬זן תמרי ברהי‪ .‬תאנים ומעט זיתים וכן‬ ‫תוך כדי סיכון רב‪.‬פרס‬ ‫תמר‪ .‬תיאורטית לא חל איסור על הוצאת חוטרים שנקנו בפרס‬ ‫כי מרובים זני התמר‪ .‬בבגדד נפגש בן ציון‬ ‫הפיתרון הגיע מכיוון פרס‪ .‬הוברר לו‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬שאט על ערב‪ .‬תפוז ולימון‪ .‬מומחה בר סמכא בעניין גידול התמרים בעיראק‪ .‬בתקופה זו החלה להתפשט התעמולה הנאצית‪ .‬כאשר גואים המים בנהר ובעת השפל התעלות‬ ‫להעלותם ארצה‪.‬‬ ‫עצי נוי‪ .‬מעבר לכך הותיר המסע‬ ‫מטעי תמרים ובעל קשרים עם השלטונות העירקיים והפרסיים‪ .‬הזדמן לו להסתכל בפעם‬ ‫במסעו השלישי לעירק בשנת ‪1935‬פגש בן ציון את החוקר האנגלי‬ ‫הראשונה בהפריית התמר כפי שעושים אותה דיקלאים מדורי דורות‪.‬בעיקר בגנים‬ ‫אשר יועברו לבצרה שבצפון עיראק ומעיראק יגיעו החוטרים באוניה‬ ‫סביב בגדד‪ .‬שלא אליהם כיוון וכי למרות זהירותו ועזרת‬ ‫האריזה שלו‪ .‬האיכרים על פריים תלויים בניד עפעף של הסוחר‪ .‬כרמי גפן וזנים של עצי פרי שונים‪ .‬תעלות חפורות בין הנהר‬ ‫האדמה היא באמת כל חייהם‪ .‬פקידים יהודיים במשרדי הממשלה ובעלי תפקידים‬ ‫עצמאית‪ .‬הפחדה ואיומים תמידיים עוקרים את השורשים‬ ‫מליחה‪ .‬אנגלי נמוך קומה‬ ‫ממסע הגישוש הראשון חזר בן ציון עם משאית עמוסה באלף חוטרי‬ ‫עניו ושליו‪ .‬בן ציון לא ויתר וחיפש תוכנית חלופית‪..‬שהשקיע מאמצים גדולים להשיגו‪.‬כל דבר יכול היה להכשיל את התוכנית‪.‬את אנשיו והכיר לו את מנהל בית‬ ‫היה מורכב מזנים שונים‪ .‬אלו שרשם עם ידידו שמואל סטולר‪ .‬החוטרים שהביא במסעו‬ ‫לעזרתו של בן ציון והסכים לעזור ולהבריח את החוטרים דרך עירק‪.‬האדון כזורי‪.‬‬ ‫פרי נשירים‪ .‬וורדים והרדוף ירקות ותבואות‪ .‬ראיתי בעיני אחד שהביא ‪ 125‬ק"ג (תמרים)‬ ‫הברחת החוטרים‬ ‫עוד לפני שיצא מן הארץ למסע גישוש נוסף‪ .‬בסיורו במטעים שצמחו באדמה‬ ‫רבים של מכות‪ .‬מקרים‬ ‫נהנים משפע מים וגדלים לתפארת‪ .‬לאסוף שם חוטרי תמרים‬ ‫הוא לא שכח את המטרה לשמה הגיע וערך סיורים‪ .‬חיי הכפר הזה קשים‪.‬ללא הפרעות‬ ‫וארצות ערב‪ ..‬תוך כדי עלבונות וביזיונות‪ .‬‬ ‫יהודים מקומיים‪ .‬תחושת‬ ‫ציבוריים פוטרו‪ .‬‬ ‫הביא איתו ערכת כלי עבודה מלאה כמותה טרם נראתה בארץ‪ .‬הערכה‬ ‫אדם נוסף שפגש בן ציון הוא ציון מועלם‪ .‬ירקות ומעט תבואה‬ ‫הגדול‪ .‬זה באמת כפר יהודי ובו עובדי אדמה ממש‪".‬‬ ‫פקידי מכס עוינים או הנחייה של השלטונות העירקים החשדניים שלא‬ ‫אשרזי – שהתרשם מפריו‪ .‬‬ ‫לכפר בשם סינדור‪" .‬בעל‬ ‫כללה גם מערכת סכינים לניתוק החוטרים‪ ..‬שיוציא אותן מהגלות האיומה הזו ‪ -‬גלות‬ ‫העצים וקיבל תשובות סותרות לשאלותיו‪.‬אלה עובדים בעצמם‪ .‬שהתגורר במוחמרה‪ .‬בראים – זן שמבחילים בדרך מיוחדת על‬ ‫היססו להשליך לכלא כל מי שזיהו כאיום ולכן התוכנית המקורית‬ ‫ידי הרתחה במים רותחים ויבוש‪..‬‬ ‫לשליח הציוני‪' .‬האדמה בגנים תמיד לחה ופורייה העצים‬ ‫למרמס‪ .‬השלישי במספר‪ .1932‬השתחררה עירק משלטון הבריטים והפכה‬ ‫נגד יהודי עיראק‪ .‬‬ ‫נטעו בגן רחל ורק כעבור כמה שנים‪ .‬היהודים נתונים‬ ‫מתרוקנות‪ .‬הפעם לצפון עירק‪.‬ציון‬ ‫חותם אנושי עמוק על בן ציון‪ .‬האינפורמציה שאסף בסיוריו היתה רבגונית‪ .‬נודע‬ ‫על שני חמורים וקיבל בעד הפרי ‪ 170‬פרוטה‪".‬בנוסף‬ ‫שאלותיו המפורטות‪ .‬כולם מתחננים‬ ‫למטעים מתמלאות מים‪ ..‬יחס של ביטול וזלזול ‪ .‬‬ ‫בן ציון התעניין גם באופן הטיפול בפרי וכתב ביומנו‪" .‬מצאתי קהילות‬ ‫נראו מוזנחים‪ .‬משועבדים‬ ‫לנושכי נשך לעולמי עד‪ .‬המחברים את הקהילות הללו לארץ גלותן זו‪ .‬ענה לאין סוף שאלותיו של בן ציון‪ .‬‬ ‫הנודע דאוסון מומחה עולמי לגידול תמר‪ .‬הוא למד כי שיטת ההשקייה מתבססת על‬ ‫ועדרי צאן קטנים‪ .‬נושא הבשורה המשיחית'‪ .‬העוני הוא‬ ‫רב‪ .‬הוא שאל את המגדלים לגבי השפעת המליחות על‬ ‫המצפות בכיליון עיניים לנס‪ .‬כתוצאה מכך‪ .‬קיבל את פניו של בן ציון בחביבות וענה ביסודיות על‬ ‫מיוחדות – פעולה שלא תחזור על עצמה במסעות הבאים שלו‪ .‬שהיתה באותם ימים תחת שלטון השאה‬ ‫עם אנשי הקהילה היהודית וגילה כי הם חוששים ודאוגים מן המצב‪.‬בן ציון תכנן לנסוע לפרס‪ .

‬הללו נשלחו ברכבת אל בגדד‪ .‬במרץ ‪ 1936‬הועמסו‬ ‫על ההברחה הגיעה עד לשלטונות המצריים‪ .‬בגן רחל צמחו כאלף ומאה עצי תמר‬ ‫הבלהות של שריפת אוטו יחד עם ‪ 1.‬בית‬ ‫זני התמר שגדלו במצרים התאימו מאוד לתנאי הגידול של הארץ‬ ‫האריזה – חצר מלוכלכת שבה כובשים את הפרי ברגליים מלוכלכות‬ ‫ובן ציון קיווה שלמרות האיסור שהטילו השלטונות המצריים‪ .‬אחת‬ ‫והעמידו אותו למשפט‪ .‬בנציון סייר‬ ‫יהיה למצוא כמות כה גדולה של חוטרים באיכות גבוהה‪ .‬שם הוציא רישיון להוצאת חוטרים מפרס‪.‬‬ ‫ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪23 | 2018‬‬ .‬‬ ‫עובדים ‪ 16‬שעות ביממה – משכנות אביונים – זהו השם המעודן לנוה‬ ‫בסוף שנות ה‪ 30-‬היישוב היהודי בארץ היה נתון בקשיים רבים בעיקר‬ ‫הפועלים העבדים‪ .‬את החוטרים‬ ‫עם מורשיד במטעי התמרים בכנרת‪ .‬השמועות‬ ‫את החוטרים‪ .‬למרות העושר הרב של הטבע ולמרות המים הרבים‬ ‫ביטחוניים בשל מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט‪ .‬על השריפה כותב בן ציון ביומנו‪:‬‬ ‫"כל הזמן היה נראה לי‪ .‬ליל‬ ‫ערב מלחמת העולם השנייה‪ .‬את הכלובים ייבאו ממצרים‪ .‬מורשיד אישמעיל מאל‪-‬עריש‪ .‬אך ההתנגדות לא עצרה בעדו ובן ציון המשיך בפניותיו‬ ‫בשלום לכנרת‪.‬בתי המגורים שנבנו בשנת ‪.‬מורשיד הראה להם את המטע שנטע באל עריש‪.‬‬ ‫כנכונה אך עצי הזגלול היו מבוגרים מדי מכדי להוציא חוטרים‪ .‬בן ציון‬ ‫לאחר מכן הוא הגיע למוחמרה שבפרס ופגש את מועלם וכזורי והביע‬ ‫יצר קשר עם איש תנובה בשם גרינקר אשר חיבר אותו לספק המצרי‬ ‫בפניהם את כוונתו לרכוש עשרת אלפים חוטרים‪ .‬‬ ‫המשאיות עולה באש ואיתה מושמדים חוטרים רבים‪ .‬שבוע אחר כך‬ ‫כהוכחה לכך שרכש את החוטרים עבור עצמו ‪ -‬וזוכה מכול אשמה‪.‬השמועה התגלתה‬ ‫עם ידע שצבר בפגישות עם אנשי שלטון ותובנות לגבי המסע הבא‪.‬ציון מועלם הציע‬ ‫של כלובי העופות‪ .‬במסעותיו עד כה הצליח בן ציון להביא כ‪ 7.‬והנה‪" .‬בן ציון הסכים לתוכנית למרות‬ ‫מצדו קיים את חלקו ורכש חוטרים בכפרים מרוחקים והביאם לאל‬ ‫שהיתה כרוכה בסכנה‪ .‬צילום איתן סלע‪.‬כמה אלפי עצי תמר נוספים צמחו בעמק‬ ‫כותב כי כשנשאל בן ציון לדעתו האם שריפת המשאית היא מקרה‬ ‫בית שאן‪ . ‫חצר כנרת כיום‪ .‬עד אשר ארתור רופין סיכם את העניין ואמר‪" :‬אם בן ציון‬ ‫רוצה תמרים – יהיו תמרים!"‬ ‫המשאית שנשרפה‬ ‫באוגוסט ‪ 1937‬נסע בן ציון למצרים במטרה לקבל אישור מהשלטונות‬ ‫במסע הרביעי שנערך שנה אחר כך בפברואר ‪ 1936‬נסע בן ציון דרך‬ ‫להוצאת חוטרים‪ .‬שעצרו את מורשיד‬ ‫החוטרים על משאיות שעשו דרכן מערבה לכנרת‪ .‬בן ציון הזמין‬ ‫לו לקנות חוטרים גם בצד העירקי של הנהר כיוון שבצד הפרסי קשה‬ ‫את הסוחר המצרי לכנרת ומורשיד קיבל את ההזמנה‪ .‬סיפר על מפעל התמר ורכש‬ ‫שירכשו בצד העירקי יעבירו בחשאי ובחסות החשכה לצד הפרסי‬ ‫את אמונו‪ .‬נשים וילדיהן‬ ‫לקבל היתר להוצאת חוטרים ממצרים‪.‬‬ ‫לחצרו של מועלם ושם יארזו החוטרים אשר יסומנו כחוטרים שגדלו‬ ‫באביב ‪ 1938‬יצא בן ציון למצרים ושמר על פרופיל נמוך מורשיד‬ ‫בפרס וישלחו דרך עירק לישראל‪ .‬משם הוברחו החוטרים לגבעת ברנר ומשם לכנרת‪ .‬מורשיד הסכים לעזור ובתמורה התנה את ביצוע העסקה‬ ‫בנטיעת מטע תמרים על חשבון כנרת בשטח השייך לו באל‪-‬עריש‪.‬יצליח‬ ‫לתוך סלים‪ .1929‬‬ ‫מסעות למצרים‬ ‫על בית האריזה שראה כתב‪" :‬עוסקים בפרי באופן מאד מעליב‪ .‬רבים מחבריו של בן ציון‬ ‫והאדמה – מתקיימים אלו במסכנות נוראה ושיעבוד‪".‬‬ ‫מתוך ארכיון כנרת‪ .000-‬חוטרים‬ ‫או חבלה מכוונת‪ .‬‬ ‫למוסדות‪ .‬כי הצלחה עוד אינה במציאות‪ ".‬‬ ‫וגם אנשים במוסדות היישוב חשבו שאין זה הזמן המתאים להשקיע‬ ‫בעזרת ציון מועלם וכזורי הצליח בן ציון לרכוש כאלף חוטרים ולהביאם‬ ‫במפעל התמר‪ .‬הניסיונות לא צלחו והוא חזר לכנרת ללא חוטרים אך‬ ‫ביירות‪ .‬כזורי ומועלם עמדו במשימה והצליחו לאסוף‬ ‫עריש‪ .‬בדרך חזרה‪ .300‬חוטרים‪ ".‬מביירות‬ ‫באותן שנים היו המשקים החקלאיים בארץ שולחים את העופות בתוך‬ ‫המשיך לדמשק ומשם לבגדד‪ .‬‬ ‫כלובים העשויים כפות תמרים‪ .‬ענה כי מה שחשוב זה שבמסע הבא יהיה עליהם‬ ‫אולם כמחצית מן החוטרים לא הצליחו להקלט‪.‬שמואל סטולר‬ ‫אותם אסף בן ציון במסעותיו‪ .‬‬ ‫לרכוש יותר חוטרים‪.‬את הצרעות הרבות מגרשים בעישון‪ .‬‬ ‫מגיעות שלוש משאיות לכנרת‪ .‬כי שמע שיש תמרי זגלול מעולים בבירות‪ .

‬‬ ‫משאבים כספיים‪ .‬מוסד שהוקם לקידום ערכים‬ ‫לחורף הבא‪ .‬‬ ‫בהם דגלה התנועה הקיבוצית וכן לאירוח ציירים סופרים ומשוררים‪.‬עסק בהצלת שארית הפלטה‬ ‫מציאות שכזאת‪.‬להתנהל מול פקידי שלטון עויינים‪ .‬אליה היה הטייס אמור להצניח את האיגרת‪.‬‬ ‫בן ציון שלא היה צעיר ולא בריא כיוון שבאחד ממסעותיו נדבק בקדחת‪.‬‬ ‫וארגון אוניות מעפילים‪ .‬‬ ‫ולהוצאתם מגבולות פרס מוגבלות‪.‬‬ ‫הפייפר‪ .‬שהביאו בחשאי עולים לארץ למרות האיסור‬ ‫המבצע לאיסוף החוטרים בפרס התנהל בעצלתיים‪ .‬חזר למקום הארוע וירד יותר‬ ‫החוויות שלו מהתקופה‪ .‬ביוני ‪ 1954‬חזר בנציון לכנרת‪ .‬מארגני הארוע הזמינו אורחים רבים ביניהם‬ ‫באביב ‪ 1954‬יצא בן ציון למסעו השמיני והאחרון לפרס‪.‬‬ ‫בעת הטקס נשבה רוח חזקה‪ .‬כאות הוקרה לצנחנים‬ ‫חוטרים אי אפשר להבריח במשאיות או ברכב יבשתי ובן‬ ‫שיצאו לאירופה בזמן מלחמת העולם השנייה ולא‬ ‫ציון תכנן ולהבריחם בספינה‪ .‬בזמן‬ ‫לנקות ולסדר את המקום במו ידיו כיון שלא יכול היה להשלים עם‬ ‫שרותו היה פעיל בוועד של הבריגדה‪ .‬‬ ‫הקהילה היהודית בת המקום והרצה בפניה בערבית משובשת שהיתה‬ ‫חברו שמואל סטולר כתב כי היה בבן ציון להט משיחי‪ .‬הוחלט לדחות את ההברחה‬ ‫הקים את אוהלו לזכרו של ברל כצנלסון‪ .‬למסע זה יצא בתמיכה של‬ ‫חזרו‪ .‬שאינו זמן טוב להעברת חוטרים‪ .‬מאחר והיה זה‬ ‫לאחר שהסתיימה המלחמה שב לכנרת ובין השנים ‪ 1947‬עד ‪1954‬‬ ‫קיץ‪ .‬הקורות פונו אך טייס‬ ‫בן ציון השיב‪" :‬אין דבר‪ .‬‬ ‫פי עדותו של אבידוב‪ .‬כינס באחת השבתות את‬ ‫פנימיים‪ .‬‬ ‫קיבוץ מעגן ולכן הטקס נערך במעגן‪ .‬יאני אבידוב נשאר בפרס‪.‬‬ ‫לבנות‪ .‬האיסוף נמשך זמן‬ ‫שהטילו שלטונות המנדט הבריטי‪.‬במתחם הטקס סומנה נקודת ציון‪ .‬ביניהם חנה סנש וחביבה‬ ‫המסע האחרון‬ ‫רייך‪ .‬כך על‬ ‫שיכולה לסחוף אחריה אנשים אך יכולה גם להרתיע‪.‬טולטל באוטובוסים‬ ‫ופרס‪ .‬העלה אבידוב על הכתב ופרסם‬ ‫בן ציון ישראלי במסעותיו‪.‬שנעזב לאחר שמרבית הקהילה נמלטה למרכז הארץ‬ ‫‪ | 24‬ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪2018‬‬ .‬זו היתה‬ ‫בחורמשהאר‪ .‬חיפש בן ציון את הקשרים עם הקהילה היהודית‬ ‫שאלות‪ .‬כמות ענקית זו של‬ ‫ברכה מאת נשיא המדינה‪ .‬הוא עשה סיבוב‬ ‫אבידוב לא היה שותף לחזונו של בן ציון אולם השהות‬ ‫סביב מקום הכינוס ולא הצליח להצניח את האגרת‬ ‫המשותפת במחיצתו של בן ציון השפיעה עליו‪ .‬הכנף הימנית של המטוס פגעה‬ ‫ספר בשם "עלילות עירק" שם הוא מגולל בהרחבה‬ ‫במוט הדגל והכנף השמאלית פגעה ביושבי השורה הראשונה‪ .‬לאחר המפגש דרש בן ציון לראות את בית הכנסת הנטוש‬ ‫המקומית‪ .‬‬ ‫נמוך‪ .‬יש יאמרו מוות מוזר ולא צפוי ויש יאמרו‬ ‫שניסו להרוויח מהעיסקה ולצד אלו גם אנשים טובים שעזרו כמיטב‬ ‫מוות לא שיגרתי לאדם לא שיגרתי‪.‬אבידוב בדק את התנאים‬ ‫חזקות וסוכם עם הטייס‪ .‬התעקש לדבוק בתוכנית‪ .‬‬ ‫חודש לאחר מכן‪ .‬אורי גליל שמו‪ .‬פרץ גולדשטיין היה חבר‬ ‫לאחר הקמת המדינה ושוך הקרבות ערך בן ציון סיור לאורך הערבה‪.‬אנרגיה פנימית‬ ‫בפיו על ארץ ישראל והאפשרויות הרבות בה‪ .‬‬ ‫הכנרת‪ .‬ודרכים לא סלולות‪ .‬למסע האחרון יצא בשנת ‪ .‬שלח‬ ‫הרוח תהייה חזקה מדי יפנו את הקורות וכך יהיה‬ ‫מכתב לבן ציון וכתב כי האפשרויות לאיסוף חוטרים‬ ‫עליו להבין כי התנאים אינם טובים להצנחה‪ .‬ותיקי‬ ‫את הפגישות שעשו עם יהודי הקהילה ועם פקידי ממשל‪ .1954‬למסעותיו יצא עם מעט מאוד‬ ‫רעועים‪ .‬השוכן לחופו הדרומי של אגם‬ ‫ראה את המרחבים השוממים והחליט‪ :‬יש להביא תמרים גם לערבה‪.‬במטרה לקדם את העלאת‬ ‫בשעות אחרי הצהריים בעמק הירדן נושבות רוחות‬ ‫יהודי פרס לארץ ישראל‪ .‬יאני אבידוב מנהלל‪.‬כיצד היה‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ 17 .‬‬ ‫בין השנים ‪ 1933‬ועד ‪ 1954‬ערך בן ציון שמונה מסעות למצרים‪ .‬מאופורטוניסטים‬ ‫ישראלי‪ .‬הכניסה לעירק ואפשרויות הברחת חוטרים‪ .000‬חוטרי תמרים‪ .‬‬ ‫כשפרצה מלחמת העולם השנייה בן ציון היה בן ‪ 54‬ולמרות גילו‬ ‫שנשארו במקום‪ .‬כיוון שהיה מדובר בכמות אדירה של חוטרים‪ .‬בקורות עץ‬ ‫מוסדות המדינה וצורף לו שותף‪ .‬‬ ‫הפעם לא הסתפק במאות חוטרים אלא קבע לעצמו יעד‬ ‫לטקס הוזמן מטוס פייפר שהיה אמור להצניח איגרת‬ ‫שיא‪ :‬לאסוף ‪ 30.‬הקשיב ברוב קשב ולאחר מכן התפנה לשאול‬ ‫בכל מקום אליו הגיע‪ .‬בבית הכנסת מצא רב מלמד זקן וקומץ תלמידים‪.‬אני בא"‪.‬‬ ‫שיקבלו מוזה ליצירותיהם מאגם הכנרת‪.‬לא‬ ‫בספרו של אבידוב מתארת סצנה כי בעת שהותו באבאדן‪ .‬עירק‬ ‫נסע מאתר לאתר במטרה להשיג זנים מיוחדים‪ .‬הטלטל במשאיות ורכבות‪ .‬‬ ‫יכולתם למרות הסיכון‪.‬איש נספו באסון מעגן וביניהם בן ציון‬ ‫עליהם להשמר מאנשים שריגלו למען המשטר‪ .‬כי אם‬ ‫בשטח‪ .‬את‬ ‫לכן עשה סיבוב נוסף‪ .‬‬ ‫נאם ראש הממשלה משה שרת‪.‬בניגוד לעצת‬ ‫היסס להגיע לאזורים מתוחים במדינות שחוו שינויי שלטון וזעזועים‬ ‫כל מקורביו ועל אף הסכנה הכרוכה בדבר‪ .‬דבר לא הרתיע אותו‪.‬באוגוסט ‪ 1954‬הוזמן בן ציון לטקס לזכרו של הצנחן‬ ‫פרץ גולדשטיין שהיה בקבוצת הצנחנים‪ .‬בצפיפות ובחום כבד‪. ‫גד"ש |‬ ‫עקב הרדיפות‪ .‬שצנחו מעבר לקווי האוייב ונהרגו‪ .‬כשראה בן ציון את ההזנחה בבית כנסת החל מיד‬ ‫המבוגר בחר להתגייס לבריגדה היהודית של הצבא הבריטי‪ .‬הקהל המהופנט‪ .‬ואכן‪.‬‬ ‫איש סוכנות ששהה בטהרן‪ .‬‬ ‫ארוך‪ .‬כתוצאה מכך‪ .‬בן ‪ 67‬היה במותו‪ .‬בן ציון ראה בקהילה מקור לעזרה ותמיכה הדדית‪ .

‬ליואב גולן‪ .‬אני‬ ‫במכללה האקדמית תל חי‪ .‬‬ ‫ברצוני להודות לשני אנשים יקרים שתרמו להכנת הכתבה‪ :‬הראשונה‬ ‫היא רחלי גולן‪ .‬‬ ‫לרחלי יש סיפור ששופך אור ייחודי על דמותו‪" .‬בספרו הוא מתאר את ההמתנה המותחת לאונייה‬ ‫האיטלקית שאמורה היתה להגיע‪ .‬רחל‪-‬ות‪ .‬הוא אינו מזלזל‬ ‫בעולם הישן והמסורתי‪ .‬כאילו פיזר עליהם אבקת פיות‪".‬המועד שנקבע להגעת האוניה‬ ‫עבר ולאנייה אין זכר‪ .‬הוא מתקשר למשרדים באיטליה ומבטיחים‬ ‫הגלויה המקורית ששלח בן ציון לרחלי נכדתו‪.‬היינו מוצאים את‬ ‫ניר ותלם | גיליון מס' ‪ | 78‬מרץ‪-‬אפריל ‪25 | 2018‬‬ .‬הוי חמדתי הלוואי‬ ‫שישובו במהרה‪ .‬נכדה של עמליה ונינו של בן ציון‪ .‬‬ ‫קשורה בחוט אדם ובה סוכריות‪ .‬‬ ‫הבאת החוטרים של בן ציון ישראלי הגיע לסיומו‪.‬מצטיין ברתימת סוס לעגלה‪.‬כשהיה בבריגדה היה מגיע לחופשות ומביא לי שקית‬ ‫לתולדות ההתיישבות והציונות של הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬ ‫לו שהאנייה בדרך אך בפועל היא לא מגיעה‪ .‬שתרם תרומה משמעותית למיקוד הנושא בשל רוחב‬ ‫קטנה אני לא זוכרת שראיתי אותו בכלל כי הוא כל הזמן היה עסוק‬ ‫היריעה הוא אורי גולן‪ .‬‬ ‫רחלי גולן שומרת בקופסה את הגלויות ששלח לה סבה‪ . ‫האידיאולוגיה שלו‪ .‬שכתב‬ ‫בענייני ציבור‪ .‬‬ ‫על סיפונה והאוניה יוצאת לדרכה ומגיעה בשלום לנמל חיפה‪ .‬לבסוף לאחר תקופת‬ ‫המיטות "אל מאחורי הבית" וישנים תחת כיפת השמים ואני זוכרת‬ ‫המתנה מורטת עצבים מגיעה האוניה‪ .‬כשישים אלף חוטרים מועמסים‬ ‫את סבא הולך בין המיטות‪ .‬בקיץ היה חם מאוד‬ ‫בבקעת הירדן‪ .‬סבתא חיה היתה יותר קשוחה מסבא‪.‬תחת הנחייתו של פרופסור חיים גורן‪.‬ולנו לא היו מאווררים או מזגנים‪ .‬המכוסות כילות ומברך את הילדים ואומר‪.‬דרך הרבה הרבה ילדות עבר השם לזו שאת נקראית על שמה‬ ‫וככה נמשך החוט ולא אבד מאז‪ .‬הוא מצליח למנף את תחושת הסולידריות‬ ‫היהודית כדי לקבל עזרה מעשית בחיפושיו אחרי חוטרי תמרים‪.‬סבא שלך שאוהב חזק חזק‪ .‬במסגרת החוג ללימודים רב תחומיים‬ ‫הלכנו 'לחדר ההורים' לא לבית שלהם‪ .‬וכך כותב בן ציון לנכדתו בת השלוש‪:‬‬ ‫"קטנתי היקרה‪".‬הלוואי הלוואי! ויהיו כאן הרבה ילדות וילדים‬ ‫חמודים‪ .‬‬ ‫תודות‬ ‫בן ציון בחגיגת המשק‪ .‬סולידריות בין חברים בקהילה וסוציאליזם חברתי‪.‬‬ ‫הלא לשם כך עזב את משפחתו ברוסיה ועלה לארץ להקים קהילה‬ ‫חדשה שתפעל לפי חוקים שונים וחדשים ועם זאת‪ .‬אומרים שרחל אימנו בוכה וגם‬ ‫לי נדמה שכאילו אני שומע את קול הבכי‪ .‬מדריך שה"מ וצאצא לשבט ישראלי – שהעיר‬ ‫מי שלא חשב כמוה היא לא דיברה איתו‪".‬‬ ‫השלמת המשימה‬ ‫לאחר מותו של בן ציון לקח על עצמו יאני אבידוב להשלים את הבאת‬ ‫החוטרים למדינה‪ .‬נכדתו של בן ציון ישראלי‪ .‬היא מחכה והיא מצפה‬ ‫שנכדותיה ונכדיה המרובים ישובו לגבולם‪ .‬עמליה היא הילדה‬ ‫רחלי גולן היתה בת ‪ 15‬כשנהרג סבה בן ציון בתאונת המטוס‪ .‬‬ ‫"זו לך תמונה ממקום מנוחתה של רחל הראשונה ראשונה – רחל‬ ‫אימנו‪ .‬‬ ‫לה הרבה זיכרונות ממנו‪" .‬בתם הבכורה של בן ציון ואשתו חיה‪ .‬רחלי גולן היא בתה של‬ ‫גלוייה מקבר רחל‬ ‫עמליה‪ .‬‬ ‫את תשומת לבי לסיפורו של בן ציון‪.‬במלחמת‬ ‫ואף זכה במלגה הצטיינות מטעם המכללה האקדמית תל חי והמכון‬ ‫העולם השנייה‪ .‬אני נולדתי באוגוסט ‪ .‬הגלויה ממוענת ל"רחלי הקטנה‬ ‫בקבוצת כנרת"‪ .‬כשהיינו ילדים‪ .‬מפעל‬ ‫'אני מפזר עליכם ברכות לילה טוב'‪ .‬‬ ‫כן זוכרת שראיתי אותו כשהגיע להשתתף בחגיגות במשק‪ .‬כמו שאני אוהב‬ ‫אותך‪ .1939‬בתור ילדה‬ ‫האדם השני‪ .‬תש"ב (‪ 1941‬עד ‪ )1942‬בן ציון מציין תחת‬ ‫התאריך "אחרי ביקור בקבר רחל‪ ".‬‬ ‫ועוד תודה‪ .‬הסמנטיקה הזו משמעותית‪ .‬אין‬ ‫הראשונה שנולדה בכנרת ורחלי היא הנכדה הראשונה‪.‬ולהם הורים וסבות אוהבים‪ .‬הגלוייה‬ ‫נשלחה בחודש טבת‪ .‬אמרי שלום וברכה לכולם ממני‪".‬ישנו בבית הילדים ואחרי הצהריים‬ ‫על הנושא עבודה סמינריונית‪ .