‫ספר‬

‫ה ש ל ם‬

‫יוחסין‬

‫יצא ראשונה ע״י‬

‫צבי‬

‫פיליפאווםקי‬
‫מהדורה שניה‬

‫עם מבוא הספר‬
‫מאת‬

‫אברהם חיים פריימאבן‬

‫מהדורה שלישית‬
‫משוכללת באותיות גדולות ומאירות‬
‫ובתיקונים רבים‬
‫פעיה״ק‬

‫ירושלם‬

‫תובב״א‬

‫שנת‬

‫התשכ״ג‬

‫לפ״ג‬

‫‪:‬ץנ‪3^6 3731136161‬וח ח‪66‬נ‪351‬ו‪ 1‬ז‪6‬א‪15 56‬וו‪1‬‬

‫‪1‬ז‪0₪£1‬ג(‪9013^1‬דח‬
‫ש ט מ ש ע ^ ‪5314 13111‬‬

‫‪11‬ץ‪00111‬ז‪11219 ,8‬‬
‫‪£1‬־י_ ‪972-0777(0718‬‬
‫‪0‬מ>‪972-0178 (718)-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪6‬־ז‪8001> 51:0‬‬

‫^\‪6‬־זכ‪161‬־‪ 1‬ח‪69616156‬ו‪8‬‬

‫‪1‬ח‪16* /\76‬‬
‫ץ‪.‬א‬

‫‪/\ 016111x6 1‬‬

‫‪6[4409‬‬

‫‪,‬חץ‪001>1‬־ז‪.8‬‬

‫‪(718‬‬

‫‪(436-1165‬‬

‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬
‫וניתן להשיג ממנו ט ו פ ס מכורך‪ ,‬במחיר סביר‪ ,‬אצל‪:‬‬

‫בימ״ס ביגלאייזן‬
‫יו‪1‬‬

‫‪6‬ו‪1‬ח‪4409 16 /^6‬‬
‫‪(718) 436-1165‬‬

‫‪11204‬‬

‫‪£1‬״‪1 3 1 8 1 0 1 1 1 0 0 1:‬‬
‫‪8x^8‬ז‪1‬פי‪1‬כ>‪£‬״‪?1‬ע‪00‬‬

‫ס‬

‫‪1‬‬

‫‪1488110‬‬
‫‪8X8813, 8 8 0 8 1 2 1 1 8‬‬

‫•^‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪X‬‬

‫‪8‬‬

‫‪0*1X11118 ?!£061111 £‬‬
‫‪1011^,3188801,0111180£‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2101111]*15111111‬‬
‫‪1X0117‬א^<‪181‬ט^‪1,*160,.13.4,‬‬

‫‪£0£8£7X7‬ס‬

‫ז‬
‫‪.‬‬
‫‪010148‬ס^‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫(‪0X11*^X710* 11‬ז^א‬

‫מ ‪0‬נ>‪611?318₪1‬זםפ‪ 08‬ט‪10‬נ>מ‪818‬ז*‪0‬נ> ‪1:>0380801£81 81‬‬
‫;‪1(1(41X^8‬‬
‫‪ 1 X 0 1 3‬א^‪8 1 7 0£‬‬

‫‪18‬ז‪£1‬ט‪.£18, 80‬ס‪8 ]?£881018, ^£6-??1'118 01111,‬ס‪018‬פנ‪£8 1<£ 8‬זמ>‪1.881.11‬מ‬
‫<‬

‫‪ 7 1 8 1 8 .‬ו‬

‫‪1X118(21711‬‬

‫‪11,1,1781813178‬‬

‫‪6181,107380.4‬‬
‫‪0101111‬‬

‫‪4.‬א‪14‬מ״‪1‬ס‪,30‬‬

‫‪ ,‬ע ! ‪111881 ^ 1 0 0 8 1 11118 5 1‬‬

‫‪1?11(0;0‬ג‪874‬א‪£017101(18 00‬‬

‫פ‪1‬נ‪01‬מ*‪ 1£‬ז מ *‪6011111‬‬

‫‪ x 1 ( 1 7‬א ס ^ ש • * !‪178?11^8‬‬

‫‪41‬׳‪71[.‬ו‪4‬ל‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.1881X880(,‬‬

‫^‬
‫‪71703,‬‬

‫‪£91X0X18 0 £ £ 8 0 0 £ 1 . 1 ? 1 1 1 ? 0 ¥ 8 £ 1‬‬
‫‪ 4.1701081741£‬שטנ‬

‫‪11 £38110181114.‬‬

‫מ‬

‫‪?18‬זז‪.‬‬

‫‪6617‬‬

‫‪!1 111*1‬י! ‪ 11 >511‬א‪18 1‬ז‪8001£11‬‬

‫‪x301161,‬אזפזןם״!‬

‫‪ 1‬ס ‪ 0 1 ! 1 1‬מ ‪^< .7. 1 1 1‬ס)‪8,8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬וןו‪1‬וו!]‪(6111.‬‬

‫‪•.‬ז‬

‫‪ 11.‬פ‪7‬ו<‪*1‬‬

‫‪.‬זוי‪0001,¥‬פ‪>1‬‬

‫‪1‬‬
‫?‬

‫‪1‬‬

‫‪£‬‬

‫‪1 X‬א‪01‬א‪ 1,0‬ז*ז‪1"|108‬‬

‫* ז ‪ 8‬ז ‪ < 1‬ז ‪61‬‬

‫!‬

‫ספר‬

‫יוחסין‬

‫ה ש ל ם‬

‫א ש ר ה כ י נ ו גם הקרו ה ה ב ם ה מ פ ו א ר ו ה ת ו כ ן ה מ ה ו ל ל ה ר ב ר ב י‬
‫אברהם‬

‫זכות‬

‫ז׳׳ל‬

‫דעידע כשם זאקוטי‬

‫מילידי סאלמאנקא בארץ ספרד ועיר מנות ת ו נ י ס ב א ח אפריקא‬
‫בשנת חמשת אלפים ומאתים וששים וארבע ליצירת‬
‫בזכרון כ ל ה ד ו ר ו ת מ י מ ו ת מ ש ה ר ב י נ ו ע״ה ע ד ד ו ר ה מ ח ב ר‬
‫גם הביא בתוך הספר בל דברי ס פ ר ה ק ב ל ה להחכם הראב״ד די! ורוב‬
‫סדר עולם זוטא‪ ,‬ונם הוסיף מעט מדברי הימים למלכי הגוים‬
‫אשר לא מבני ישראל המה במו שהעתיקם מתוך ספרי‬
‫היונים ומתוך ס פ ר י ו ז י ם ו ס הנדול‪ ,‬ומלבד בל‬
‫אלה נמצאו בו לקוטים רבים בה ובה‪.‬‬
‫מהדורא הראפיונה יצאה ־!אוד בקונםטנטינא שנמ דלעיכ״ו‪.‬‬
‫ניהדורא הטנית בקראקא טנמ הפז״מ ‪.‬‬
‫ומהדורא הפיליפזימ באנלשטידה פזנמ הרוע״ו‪.‬‬
‫הניםדר הראשון גזו• כתב הניר<בר לגזרים ‪,‬‬
‫והעני העז^יף גם הוא רוב דברים‪,‬‬
‫והפי<ליפיי עוד פדזת מפזנים האברים ‪,‬‬

‫ועתה יצא ראשונה בתמימות בעצם העתקת ב״ י המחבר הנמצאת באוקספורד‪.‬‬

‫החכם‬

‫השלם רבי צבי פ י ל י פ א ו ו ס ק י‬
‫‪0‬׳נייי־‬

‫נלפוס המפואר לסנניל רני צני פיליפאווסקי‬

‫בשנת‬

‫ח מ ש ת א ל פ י ם שש מ א ו ת ו ש ב ע ע ש ר ה ל י צ י ר ה ‪.‬‬

‫‪1857.‬‬

‫אל ה מ ו ר י ם ‪.‬‬
‫משכו קשת וירו בי נט הפעם‬
‫ימיים שנונים‪ ,‬א מ נ ם לא אזעם זעם‪.‬‬
‫הן כזבובים אך בשד המת י ב ה ת‬
‫ההי והטוב לא יאהבו ולא יטעמו‬
‫כן אתם הטורים בטשפטכם תדמו‬
‫הטוב לא תקבלו‪ .‬א ך הרע חשהרו‬

‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(‬ ‫שו״ת דיב״ש סי' רפ״ה• עיי ס׳ השנתי ליל״ג חי״ג ע׳ ‪.2234‬‬ ‫*( שם‪.2268‬‬ ‫‪6‬‬ ‫(‬ ‫שם­‬ ‫!‬ .‬דברי ימי ישראל בפורטוגל ע'‬ ‫‪ 120‬הערה בי• גראטץ ח ׳ ׳ ע׳ ‪ 20‬הערה אי• ספר השנתי ליל״ג חי״ג זי׳ ‪ 159‬הערה בי•‬ ‫‪0‬‬ ‫־‬ ‫( ספר יוחסין השלם ע׳ ‪.‬‬ ‫האחרון מצאצאי הרא״ש ז״ל אל הר׳ יצחק בר ששת בעל תשובות ריביש (•‬ ‫מצד אמו היתה משפחתו של בעל ס׳ יוחסין מיוחסת *לא פסקה תורה‬ ‫ממנה מימים קדמוניות* (• מקרוביו מצד אמו נודע ר׳ שמואל בלאנסי לגדול‬ ‫בתורה ובחכמה מתלמידיו של הר׳ יצחק אבוהב׳ נפטר ה׳ שנים לפני הגירוש‬ ‫בשנת החמשים ושנים לימי חייו (•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫י( עי׳ רמש׳יש ברשימת בודל• ע׳‬ ‫‪7 0 6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫׳* *ז• קייזרלינג‪ .159‬‬ ‫י( יוחסין ‪.‫מבוא לספר יוחסין השלם׳‬ ‫א• חיי ר׳ אברהם זכות•‬ ‫משפחתו של בעל ספר יוחסין נודעה בשם זכות או זכותו׳ זקוטו‬ ‫זאקוטו וזקודו (• בני זכות ישבו לפנים בארץ צרפת וע״י גירוש יהודי‬ ‫צרפת בשנת ם״ו לאלף הששי העתיקו אהלם לספרד• מבני הגולים האלה‬ ‫היה ר׳ אברהם זכות הזקן אשר הנחיל שמו הטוב לנכדו ר׳ אברהם זכות‬ ‫השני• בנו של זה האחרון׳ ר׳ שמואל זכות׳ הוא אביו ורבו של בעל‬ ‫ספר יוחסין (• ר׳ אברהם זכות בעל ס׳ יוחסין מעיד על אבותיו כי *כולם‬ ‫עמדו בשמדות קשטיליא על תלם בעבודת השם ית׳ ובתורתו* (• בימי‬ ‫השמדות האלה׳ בשנת קנ״א׳ חי ר׳ משה זקודו׳ ששלח אותו רבו הר׳‬ ‫יהודה ב״ר אשר הקדוש מטוליטולה אשר קדש את השם ברבים והיד‪.

‬בהיות ר׳ אברהם בן‬ ‫ששה או שבעה שנים ראו עיניו את הזקן ר׳ יצחק קנפנטון רבן של כל‬ ‫גלות קשטיליא אשר כינוהו בני דורו בתואר *גאון* מה שלא היה נהוג‬ ‫עדיין בימים אלו• מראה *החסיד העניו דרוח אלהין קדישין ביה* עשה‬ ‫רושם כביר על הנער עד שכתב עליו בזקנותו‪ :‬מי שרואה פניו כמקבל‬ ‫פני שכינה (• אכן רבו המובהק של ר׳ אברהם היה הר׳ יצחק אבוהב‬ ‫*החריף והמחודד* שהעמיד תלמידים רבים וחיבר ספר על הד׳ טורים‬ ‫שלא הספיק להשלימו (• ממנו קבל ר׳ אברהם זכות את ידיעותיו בתלמוד‬ ‫ופוסקים וגם בחכמת הקבלה• ר׳ אברהם זכות היה בקי בכל חדרי התלמוד‬ ‫בבלי וירושלמי כמו שנראה מס׳ יוחסין (׳ וגודל חריפותו נראה ממה‬ ‫שמובא בשמו בתשובות בביאור דברי הרמב״ם (•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עיר מולדתו סלמנקה היתד‪ .166‬‬ ‫‪5‬‬ ‫( עיי בהקדמת ר' שמואל שולט לס׳ יוחסין דפוס קושטנטינא דף ג׳ ע״א)נדפסה לקמן בפרק וין­‬ ‫‪6‬‬ ‫( שו״ת מהר״ל בן חביב סי' י״ט•‬ ‫‪7‬‬ ‫( כן כתב ר׳ אברהט זכות בהקדמתו לספרו הגדול האלמנ׳׳ק• עיי קייזרלינג׳ קולומבוס‬ ‫ע' ‪ 41‬הערה גי­‬ ‫*( עיי בסי נשמת חיים לר׳ מנשה בן ישראל חייג פ ר ק כ­א­‬ ‫י( רמש״ש ברשימו!‬ ‫‪ 41‬הערה די•‬ ‫כ ו ד‬ ‫ל ‪ .‬ע' ‪ •2143‬קייזרלינג‪ .5‬‬ ‫יוהסין ־‪.123‬‬ ‫‪ (3‬שם )‪.‬בימיו מטרופולין לחכמות החיצוניות• ר׳‬ ‫אברהם נכנס לאוניורסיטה שבעירו ולמד שם את חכמת התכונה והמספר‬ ‫והצליח בלימודיו עד שנעשה תוכן מפורסם• ההגמון בסלמנקה שהיה חכם‬ ‫בתכונה הכיר בכשרונותיו וישימהו למורה באוניורסיטה שבסלמנקה (‪ .‫מבוא‬ ‫‪11‬‬ ‫הר׳ אברהם זכות ב״ר שמואל ב״ר אברהם נולד בסלמנקה בארץ‬ ‫קשטיליא קרוב לשנת ר׳ לאלף הששי (‪ .‬פרסבורג תרס״ה ע' ‪ 3‬ומש״כ‬ ‫ראזנמאן במאגאצין ‪ 1893‬ע' ‪.2261‬‬ ‫י( שם• עיי במחברתו של ל^וונשטיין על משפחוו אבוהב‪ .‬ר׳‬ ‫אברהם למד בקתדרא ואליו רבים ידרושו עד שהעמיד תלמידים הרבה‬ ‫יהודים ונוצרים (‪ .‬בין תלמידיו שלמדו אצלו בסלמנקה היה גם התוכן‬ ‫המפורסם אוגוסטין ריקי ‪ •(8!>:>:1‬בימים אלו חיבר ר׳ אברהם זכות את‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫‪2‬‬ ‫(‬ ‫קייזרלינג‪ /‬פורטוגל ע׳ ‪ 121‬העדה בי• קולומבוס ע׳ ‪ ••*1‬ויש אומרים שנולד בטוליטולה‬ ‫וטעות הוא בידם כנראה מסי יוהסין גל‪.‬גי! קולומבוס ע'‬ .‬פורטוגל ע' ‪ 121‬הערר‪ .‬בנעוריו למד תורה אצל אביו הר׳‬ ‫שמואל שהיה כנראה חכמ והיתה לו קבלה מהחכמים הזקנים ז״ל• ר׳ אברהם‬ ‫מביא בשם אביו מה שקבל ממנו למה מזכירים בני רב פפא לאחר סיום‬ ‫מסכת ואמר לו אביו על פי שמועתו שמועילים לשכחה כשיאמרו אותם‬ ‫שבע פעמים כמו זכירת אליהו ז״ל במוצאי שבת (‪ .

‬עשה הגהות על גליון ספר הלוחות של ר׳ אברהם זכות‬ ‫שהיה תחת ידו ונמצא עכשו בספרית קולומבינה בפורטוגל• (‬ ‫מלבד חקירותיו בתכונה עסק ר׳ אברהם גם בחכמת האצטגנינות‬ ‫אשר בה בטח והאמין‪ .59‬עי״ קייזרלינג שט ע׳ ‪ 43‬והלאה­‬ ‫׳( שם ע׳ ‪.‬אף מעשי שדים ושאר עניני הזיה ואמונות טפלות‬ ‫לא היו זרים לו• הוא מספר בספרו שראה בסלמנקהגוי אחד שהיו שומעים‬ ‫‪7‬‬ ‫י( עי׳ לעיל ע׳ ‪ 11‬העדה ‪•7‬‬ ‫*( הקדמת ד׳ שמואל שולם דף ג׳ ע״א•‬ ‫‪3‬‬ ‫( רמש״ש׳ מתמטיק ‪ 1901‬ע׳ ‪ •68‬כהן בסי השנתי ליל״ג הי״ב ע׳ ‪.‬עיי קייזרלינג שם ע׳ ‪ 45‬העדה גי­‬ ‫‪6‬‬ ‫( ‪(*>:1>15‬ג>ז? >‪0 >1‬ת)‪!1‬״‪ 1‬ע׳ ‪ .11‬‬ .‫‪111‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪1‬‬ ‫ספרו הגדול בתכונה בצווי ההגמון שבסלמנקה (• לוחותיו אשד תקן ר״א‬ ‫בעיון רב היו לנס בעיני בני דורו ואמרו עליו‪* :‬לוחות כל הגוים הקודמות‬ ‫אליו כאין נגדם והאומות בעצמם פסלו ושברו כל הלוחות הקודמות אליהן‬ ‫והסירוס מגבירות׳ קיימו וקבלו עליהם מעשה ידיו להתפאר ולא ישנו את‬ ‫תפקידם•* ( גם את כלי האצטרולב תיקן ר׳ אברהם ויחל לעשותו מנחושת‬ ‫תחת כלי העץ שלא היו מדויקים כל כך (• על ידי חקירותיו והמצאותיו‬ ‫אלה נודע שמו ברבים• כנראה היה לד׳ אברהם זכות שיח ושיג עם כריסטוף‬ ‫קולומבוס מגלה אמריקה• קלומבוס ישב אז בסלמנקה ור׳ אברהם הראה לו‬ ‫כנראה כמה ספרים בחכמת התכונה ובפרט ספר אחד המיוחס לד׳ אברהם‬ ‫אבן עזרא (• ר׳ אברהם זכות היה מהחוקרים היחידים שבטחו בהצלחת‬ ‫נסיעותיו של קולומבוס• המלומד גםפר קוריא * ־ ״ ז ‪ 0 0‬בן דוא מוסר בספרו‬ ‫את חוות דעתו של ר׳ אברהם זכות בדבר נסיעה זו וזה לשונו‪ :‬ארץ הודו‬ ‫רחוקה היא מאד ונפרדת מאתנו על ידי ימים וארצות אבל מי שמכניס את‬ ‫עצמו בסכנת הנסיעה מובטח לו שיגיע לשם (• לוחותיו של ר׳ אברהם‬ ‫זכות היו תמיד בידיו של קולומבוס בכל נסיעותיו ופעם אחת בנסיעתו‬ ‫האחרונה לאמריקה בשנת רס״ד ניצול על ידן• הקזיקים יושבי ארץ וירגוה‬ ‫היו שונאים לו ולאנשיו ולא נתנו להם לאכול עד שנתעטפו ברעב• וימציא‬ ‫לו קולומבוס תחבולה לעמוד על נפשו• על ידי לוחותיו של ד׳ אברהם זכות‬ ‫נודע לו שיהיה לקוי לבנה באחד הלילות הבאות• קולומבוס קרא את שרי‬ ‫הקזיקים ויאמר להביא קללה עליהם בהעלימו מהם את אור הלבנה• בעת‬ ‫הלקוי חרדו הקזיקים חרדה גדולה ויתחננו אל קולומבוס להעביר מעליהם‬ ‫את הגזירה הדעה‪ .‬קולומבוס עשה עצמו כמתפלל עבורם לאלהיו• הלקוי‬ ‫עבר והקזיקים היו מכבדים אותו מאז וקדמו אותו בכל אשר בחד• כן נמצא‬ ‫בספר נסיעותיו של קולומבוס (•‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קולומבוס‪ .85‬‬ ‫*( קייזרלינג׳ קולומבוס ‪ 13 •9‬ןע׳ ‪.45‬‬ ‫‪5‬‬ ‫( קוריא בספרו ‪* 10>1!8‬ג> •*‪11>1‬־>‪ •1.

886‬‬ ‫‪2‬‬ ‫( כן כתוב• בשלשלת הקבלה רף נ׳ ע״ א וגס׳ נשמת חיים ח י ג פכ״ג ובליקוטי סממ־י‬ ‫הוצ׳ נייבויר ע׳ ‪ •139‬עי׳ קייזרלינג׳ פורטוגל ע׳ ‪ •121‬אבל בספרו קולומבוס ע׳ ‪ 41‬הערה‬ ‫ג׳ כתב שלא נתיישב הר׳׳א בסרקוסטה מעולם­‬ ‫*( יוחסין ‪. 5181‬‬ ‫‪4‬‬ ‫( קייזרלינג‪ .‬ז‪1‬ג כתב שנתישב באופורטו•‬ ‫( יוחסין ־‪.‬‬ ‫להביא נייד חלק וכתב עליו ר״א כך‪* :‬איל דיי אה די פאםאד דיאונה‬ ‫פואידטה קי אה די דינובאד* ד״ל שער חדש יפתח ויבוא בו המלך• וכן‬ ‫היה כי המלך רצה להראות לו ששקד וכזב דבר ויפרוץ בחומת העיד שעד‬ ‫חדש ואחר הכניסה פתח וקרא לעין כל זאת האגדת ויהי לנס• שוב פעם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י( יוחסין ‪.120‬‬ ‫י( קייזרלינג‪ .226‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫( ראה את התתימה בריווי הצרפתית ל י ב ע׳ ‪ .‫מבוא‬ ‫קולו מגג ביתו אע״פ שהוא ישב בביתו ולא היה מדבר• וכן כתב שראה‬ ‫מנשים יהודיות שהתחזק אצלן כח הדמיון עד שהיו שואלין ומשיבין דברים‬ ‫אמיתיים בהקיץ עיי נבואה (‪-‬‬ ‫כנדאה העתיק ר׳ אברהם זכות אהלו לםדקוםטה ולמד גם שם‬ ‫בקתדדא והרבה שם חכמה ותושיה (•‬ ‫בשנת דנ״ב כשגזד המלך פידננדו הקםטילי גירוש על כל יהודי‬ ‫ספרד כנודע הוכרח גם ד׳ אברהם זכות לעזוב את ארץ מולדתו ודאה‬ ‫בעיניו צדיקים שהרגו עצמם ובניהם כדי שלא יוציאום על כרחם מתודת‬ ‫ה׳ (׳ וישא אברהם עם רבו הזקן הד׳ יצחק אבוהב אל ארץ פורטוגל‬ ‫ויתישב בליםבונה הבירה (• בעוד שבעה חדשים אחד הגדוש נפטד עליו‬ ‫רבו והד׳ אברהם הספידו ודרש עליו בפסוק הנה אנכי שולח מלאך (•‬ ‫שמעו של ד׳ אברהם היה הולך בכל ארץ פורטוגל והמלך יואן השני‬ ‫שהתענין בחכמת ההנדסה והתכונה נתן לו דשות לישב בקתדדא גם בארצו•‬ ‫ד׳ אברהם מצא חן בעיני יואן וישם אותו ל*תוכן המלך* (• בהיות המלך‬ ‫בעיר טורי די טומבו בשנת דנ״ד כיבד את *אברהם האצטדולוג* חביבו‬ ‫במתנה הגונה של עשרת זהובים אםפדין (•‬ ‫מובא בספר נשמת חיים ( כי פעם אחת בא המלך יואן י( לנסות את‬ ‫ד׳ אברהם בחידות ושאל ממנו שרצונו ליםע לארץ איבודה ויצו אותו להגיד‬ ‫לו על פי המזל באיזה פתח יכנס• אמד לו ד׳ אברהם‪ :‬אם אומד לך באחד׳‬ ‫אתה תכנם באחד• אמר לו המלך‪ :‬לא כי׳ תכתוב ותחתום בחותמך׳ וצוד‪.‬קולומבוס ע׳ ‪ •99‬גראטץ ח׳ שמעי עי‪ .2251<.139‬‬ ‫‪9‬‬ ‫( עי׳ קייזרלינג‪ .‬פורטוגל ע׳ ‪ 121‬הערה הי! קולומבוס ע׳ ‪•99‬‬ ‫‪8‬‬ ‫( נשמת היים לד׳ מנשה בן ישראל ה״ג פרק כ״ג• מובא בליקוטים מדברי יוסף לד׳‬ ‫יוסף סמברי שנדפסו בס׳ סדר הכמים לנייבויר ת״ב ע׳ ‪.‬פורטוגל ע׳ ‪ 122‬הערה א׳•‬ .: 284‬ר ׳ אברהם זכות תוכן המלך יואן״‬ ‫ואין זה מתתימת ירו של ר׳׳א זכות עצמו כמו שהוכיה ר״ר קויפמאן שם חלק ל׳׳ך ע׳ ‪.

2234‬‬ .100‬‬ ‫י( קייזרליגג‪ .‬פורטוגל ע׳ ‪ 122‬הערה גי? קולומבוס ע׳ ‪•99‬‬ ‫‪8‬‬ ‫( יוחסין ‪.574‬‬ ‫י( שלשלת הקבלה ס״ג בי­‬ ‫‪6‬‬ ‫( גספר קוריה בספרן ‪*4‬ם‪>1*8 ^4 1‬ם*‪ .‬פורטוגל ע׳ ‪ .122‬‬ ‫*( יוחסין ־‪.1‬עיי קייזרלינג‪ /‬קולומבוס ע׳ ‪.162‬קולומבוס ע׳ ‪.222‬‬ ‫נ‬ ‫( שט ‪.99‬‬ ‫‪8‬‬ ‫( קייזרלינג‪ .‫מבוא‬ ‫אחת הכניס אותו בחדר אחד ושאל לו כמה רחוק מן שמים לארץ׳ אמר לו‬ ‫כך וכך• לאחר שנה הגביה תקרת החדר אמה וחצי ושאל לו‪ :‬אמור נא‬ ‫התוכן כמה רחוק מן השמים לארץ כי שכחתי• והוא בחכמתו הנפלאה‬ ‫השיב‪ :‬או הארץ עלתה או השמים ירדו•‬ ‫אחרי מות יואן השני קם נכדו דון מנואל על כסא מלכי פורטוגל‬ ‫וישם גם הוא את ר׳ אברהם לתוכן ומזכיר המלך (• בשנת רנ״ו נדפסו‬ ‫לוחותיו של ר׳ אברהם בליריאה בבית הדפוס של מייאשטדו שמואל די‬ ‫אורטס ונתפשטו בכל ארצות המערב והמזרח עד שהיו *מפוזרים בכל ארץ‬ ‫אדום גם בארץ ישמעאל* (• ר׳ אברהם זכות מעיד על עצמו‪* :‬הייתי‬ ‫במלכות ספרד וגם במלכיות אחרות של הנוצרים כשיצאו הספרים שעשיתי‬ ‫בתכונה היו אומרים רבי אברהם זכות איש שלאמנקה ואני יש לי רשות‬ ‫להתפאר בזה כמו שאמרו חז״ל איזו היא חכמה שנתחשבו בה החכמים לעיני‬ ‫העמים הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות• ואני מעיד לשמים שהיו‬ ‫משבחין את ישראל מאד בזה•* ( אמרו עליו על ר׳ אברהם זכות שעצתו‬ ‫בחכמת הככבים נאמנה לגוים ומלכיהם כעצת אחיתופל בשעתו (׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בשבתו* בפורטוגל המציא ר״א זכות דעה חדשה בענין התהוות הסערות‬ ‫והוכיח על ידי חקירותיו כי נקל לנסוע לארץ הודו דדך הים הדרומי סביב‬ ‫לאפריקה (• בשנת רנ״ז העריך המלך מנואל ספינות וישם את וסקה דא‬ ‫גמה על האניות לתור את הדרך לארץ הודו• קודם נסיעתו התיעץ וסקה‬ ‫דא גמה עם ר׳ אברהם זכות במעמד כל מלחיו (• גם המלך מנואל קרא‬ ‫אותו אליו אל עיר ממלכתו בייא ‪ 86)1‬ויבטיח לו ר׳ אברהם שבזמן קרוב‬ ‫ידבר תחת רגליו את רוב ארץ הנדיא (• וכן היה כנודע־‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בשנת רנ״ז נגזר הגירוש גם על יהודי פורטוגל ויעזוב ר׳ אברהם‬ ‫זכות את הארץ ההיא עם בנו ר׳ שמושלי ר״א כתב בספרו על גלותו זו‪:‬‬ ‫גם אני השם ב״ה זכני שאקדש שמו עם שמואל בני ובאנו לאפריקה והיינו‬ ‫שבויים שני פעמים השם למען חסדיו ורחמיו הגדולים ישלים לי ולזרעי‬ ‫שיהיה אחריתנו לעבודת השם יתברך (•‬ ‫‪8‬‬ ‫*( גרא?וץ חלק שמיני ע׳ ‪ •386‬קייזרלינג שט ע׳ ‪.

‬קילימביס ע׳ ‪ •11‬דמש״ש׳ העבר•‬ ‫איבר• ע׳ ‪84‬י! מתמטיק ‪ 1901‬ן״ ‪ 69‬העדה אי­‬ ‫"( ע ‪ -‬ע גרןוטץ ח״י ע׳ ‪ 3‬והלאה• רח״ם׳ אוד החיים ע ׳ ‪ 33‬ס י ׳ ‪ •88‬קייזדלינג‪ .301‬‬ ‫י( עי׳ מש״כ דמש״ש במזכיר חי‪-‬ט ע׳ ‪ •101‬דמש״ש סיתר למה שכתב ברשימתו הגדילה‬ ‫ע׳ ‪ 706‬שנפטר ד׳ אברהם זכות קודם שנת רע״ה• קייזדלינג‪ .‬על ידי טרדות ומצוקות‬ ‫הגלות תשש כהו של ד׳ אברהם עד שהעיד על עצמו‪ :‬כי בעונותי מרוב‬ ‫השמדות והשביה וצורך המזונות אין בי כח ולא חכמה ולא עמד טעמי בי‬ ‫וריחי נמר (•‬ ‫בתוניס השלים ד׳ אברהם את ספד יוחסין אבל היו חסדים לו שם‬ ‫ספרים ( כי חוץ ממה שהביאו אתם הגולים *( לא היו שם כנראה ספרים•‬ ‫בתוניס ישב ד׳ אברהם כמה שנים אבל כנראה לא מצא שם מנוח‬ ‫ויםע הלאה אל ארצות הקדמ אל ארץ תרכיה ( ובסוף ימיו עלה לדמשק‬ ‫ונפטר שם בשנת רע״ה (•‬ ‫מחבידיו של ד׳ אברהם זכות היד‪ .‬קבוצת חוקרים תוכנים וספנים• ד׳!יוסף היה ממכיריו ויועציו של‬ ‫קולומבוס• הוא העתיק את באוד הלוחות של רבו ד׳ אברהם זכות ללטינית•‬ ‫נכדו של ד< אברהם זכות׳ ד׳ אברהם האחרון המכונה לוזיטנו היה רופא‬ ‫מומחה ובקי בחכמות (•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫י( שם <ו‪ .22‬‬ ‫( עי׳ שפ ‪.‬אפריון סי׳ נ״ט• ועוד­‬ ‫‪10‬‬ ‫( ע ‪ -‬ע גראטץ ח׳ שמיני ע׳ ‪ 379‬בהערה• קייזדלינג‪ .‬קולימביס ע׳ ‪ 100‬העדה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ב׳ כתב שנפטר ר ‪ -‬א ב א ז מ י ר ׳ אבל אין לו ע ל מה לסמוך!‬ ‫( יוחסץ *‪.215‬מוסב על גבע רקח סמוך למינים­‬ ‫‪2‬‬ ‫( עי׳ מאמדי של הירודצקי במ״ע הגידן שנה שניה ע׳ ‪ 5‬והלאה•‬ ‫‪ 0‬הקדמת המחבר לס׳ ייחסץ •‪.174‬‬ ‫( עי׳ רח״ם באיר החיים ע׳ ‪ 61‬סי׳ ‪ ••53‬דמש״ש באוצר נחמד ח״ב ע׳ ‪ 148‬ודוקעס שם‬ ‫ח״ג ע׳ ‪ •151‬טולידנו‪ .22011‬‬ ‫י( גרזן^ץ ח ‪ -‬ט ע׳ ‪ 18‬הערה ב׳ ע ם י י נומולוגיה ל ד ׳ עמנואל אבוהב ע ׳ ‪.‫‪¥1‬‬ ‫מבוא‬ ‫ד׳ אברהם נסע עם הרבה גולים לאפריקה ויתיישב בתוניס שהיתה‬ ‫אז *קהלה גדולה עשירים מאמינים בקבלת התורה* (• בין הגולים אתו‬ ‫מפורטוגל לתוניס היה גם הד׳ משה אלאשקד‪ •( .1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫( עי׳ יוחסץ *‪.‬החכם השלם ד׳ אברהם הלוי‬ ‫בוקדט אשר מזכירו ר׳ אברהם בספרו ( ונראה שהוא ד׳ אברהם ב״ד‬ ‫אליעזר הלוי גיסו של ד׳ אברהם זכות שחיבר ספרים בחכמת הקבלה׳ מהם‬ ‫ספד גליא רזא וספד הזכדון (• מתלמידיו המפורסמים היה ד׳ יוסף ויזינו‬ ‫‪ ¥6010510‬רופא המלך יואן השלישי ( וחבר היונטה בליסבונה• היונטה‬ ‫היתד‪ .‬פורטוגל‬ ‫ע ׳ ‪ 297‬ועוד•‬ .

21‬‬ ‫ס פ ד א ח ד ל ד ׳ יהודה בן ווידגה ב ע ל ש ב ט יהודה )עמוד ‪•(23‬‬ ‫ס פ ד הלוחות נ ע ת ק ל ל ט י נ י ת ע ל ידי תלמידו ד ׳ יוסף ויזינו הנזכר‬ ‫בפרק הקודם ו נ ד פ ס כ מ ה פ ע מ י ם בחיי ה מ ח ב ר ב ה ע ת ק ה ז ו ) ע י י ן קייזדלינג׳‬ ‫קולומבוס ע מ ו ד ‪ 45‬ה ע ד ה ב׳(• ואולי ה ע ת י ק ו ד ׳ יוסף זה גם לספרדית ש נ ד פ ס‬ ‫ק צ ת ו ממנו באותיות ע ב ר י ו ת בסוף ס פ ד ש א ר י ת יוסף ל ה ״ ד יוסף ב ״ ד שם‬ ‫טוב‪ .£1‬הוא‬ ‫ספרר הגדול ש ל ד ׳ אברהם זכות בתכונה׳ חיברו בציוויו ולכבודו של ההגמון‬ ‫ד ס ל מ נ ק ה בין ש נ ו ת ד ל ״ ג ‪ -‬ד ל ״ ח • ע י י ן ד מ ש ״ ש ׳ ר ש י מ ת בודל• ע מ ו ד ‪.‫מבוא‬ ‫ב• ספרי ר׳ אברהם זכות•‬ ‫א• לוחות תמידים• א ל מ נ ״ ק ׳ אלמגס״ט׳ ב א ו ד לוחות׳ חבור‬ ‫זזגדול׳ תכונת זכות או ס פ ד תקופות ומזלות• ‪8‬טט‪ 1‬קז‪6‬ק ‪1>:11‬־‪1‬״־מ!‪ .(23 .574‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מ ס פ ד זה נמצאו! כ מ ה כ ת ב י י ד ‪ :‬בליאון קובץ ‪ 41‬ב מ י נ כ ע ן קובץ‬ ‫‪109‬׳ באוקספורד קובץ ‪2400‬׳ ו ב ע ק ד פינסקר קובץ ‪) 12‬מונח עכשיו ב ב י ת‬ ‫ה מ ד ר ש בוינה(•‬ ‫ה ה ק ד מ ה נ ד פ ס ה ב ר ש י מ ת פינסקד׳ מזכיר לבני דש״ף׳ וויען ת ד כ ״ ט‬ ‫ע מ ו ד ‪ 20‬והלאה• כל ה ס פ ד נדפס ע ל פי כ ת ב י ד מינכען עם תרגום ג ר מ נ י‬ ‫בכתבי ה א ו נ ץ ד ס י ט ה ש ט ד ס ב ו ד ג ‪ 1918‬ח ל ק ל״ב•‬ ‫הספר כולל י״ט פרקים ו נ פ ר ד ל ש נ י חלקים׳ לגוף ה ס פ ד וללוחות•‬ ‫ד ׳ א ב ר ה ם זכות ה ש ת מ ש בכמה ספדי ת כ ו נ ה שקדמוהו כמו ש כ ת ב ב ה ק ד מ ת ו‬ ‫ואלה הם על ס ד ר א ״ ב ‪:‬‬ ‫אורח סלולה ל ד ׳ י צ ח ק א ל ח ד י ב )פינסקד ע מ ו ד ‪ •22‬עיין ד מ ש ״ ש ׳‬ ‫מ ת מ ט י ק ‪ 1899‬ע מ ו ד ‪ 2‬והלאה• ס פ ד ה ש נ ת י ליל״ג חי״ג ע מ ו ד ‪ 155‬ה ע ד ה ד׳(•‬ ‫אלמנ״ק ל ה ״ ד י ע ק ב בן תבון ה נ ק ר א פ ד א פ א ס י ו ) ע מ ו ד ‪.21‬‬ ‫ס פ ד הדבוקים ל ד ׳ י ע ק ב פועל )עמוד ‪ •21‬המזכיר ח ״ ד ע׳ ‪ •56‬ד מ ש ״ ש‬ ‫העבד• איבר‪.(22 .(616 .706‬‬ ‫דח״ם׳ אוד החיים סימן ‪ 250‬ס״ק הי• א ו צ ר הספדים לבן יעקב ת׳ ‪.‬בן יהושע חי בתוספות ביאור ל ה ״ ד ד נ י א ל ב ״ ד פרחיה הכהן בשאלוניקי‬ .‬‬ ‫חוקת ה ש מ י ם ל ד ׳ י ה ו ד ה בן א ש ר )ע׳ ‪•22‬‬ ‫חי״ג ע מ ו ד ‪•(155‬‬ ‫עיין בספר ה ש נ ת י ליל״ג‬ ‫יסוד עולם ל ד ׳ יצחק י ש ר א ל י )עמוד ‪•(22‬‬ ‫לוח לה״ד חיים מ ב ד י ב ש ק א )עמוד ‪ •25‬עיין ד מ ש ״ ש ׳ העבד•‬ ‫ע מ ו ד ‪•(271‬‬ ‫איבד•‬ ‫לוחות ר ׳ יצחק בן סיד חזן טוליטולה )ע׳ ‪ •21‬עי׳ ד מ ש ״ ש ש ם ‪.(617‬‬ ‫מלחמות ה׳ ל ד ׳ לוי בן גרשום )עמוד ‪.

199‬‬ ‫ג• אוצר חיים׳ כ ת ב ל ה ת ו כ ן ר ׳ א ב ר ה ם זכות א ל ו ס י ט א ט ׳ חבור‬ ‫ק ט ן ה נ מ צ א ב כ ת ב י ד בדמםגט׳ ע י י ן ר ש י מ ת ה י ד ש פ ע ל ד לקובץ מונטפיודי‬ ‫‪ 325‬סימן ‪.‫‪¥111‬‬ ‫מבוא‬ ‫ש כ י ח ״‪) 8‬עיין ר מ ש ״ ש ׳ מ ת מ ט י ק ‪ 1901‬ע מ ו ד ‪ 69‬ז ר ש י מ ת בודל‪ .707‬‬ ‫רח״ם׳ אור החיים ע מ ו ד ‪ 118‬ס י מ ן ‪ 250‬ב ה ע ר ה שם(•‬ ‫ע ת ה י צ א ה א ל מ נ י ק הלטיני ב ה ו צ א ה מ ת ו ק נ ה ע ״ י ‪1>16‬״־‪8‬מ־>‪ 8‬בחלק‬ ‫ה ש נ י לספרו ה ג ד ו ל ‪6 :‬ט!(‪0‬ק‪6‬י‪^31 £ 1‬ט‪1‬ז‪ ?0‬ט‪6 3.‬ט}(‪11‬ט‪16 03.211 467‬‬ ‫א ו ד החיים ל ד ח ״ ם ע ׳ ‪ 119‬סימן ‪ 250‬ס ״ ק ב׳ ב ה ע ר ה שם נ ג ד ד ע ת דח״פ־‬ ‫ב( ב ן א ר ב ע י ם ל ב י נ ה ׳ ס פ ר ב ת כ ו נ ה כ״י׳ מ ו ב א ב ש פ ת י ישנים•‬ ‫ר ׳ אברהם זכות ע צ מ ו ייחסו ל ר ל ב ״ ג ב פ ת י ח ת ו לספר ה ת כ ו נ ה שלו• ע י י ן‬ ‫ב א ו צ ר הספרים ל ב ן י ע ק ב ב ‪ 426‬ו ש ם מ ‪•268‬‬ ‫לספר‬ .‬־!!>זגט‪>168 >16>:0‬ט‪1‬־ז‪8 6‬־>ג> עיין מ ה ש כ ת ב עליו ד ״ ב כ ה ן ב ר ב ע ו ן ה ח ב ר ה‬ ‫ה א ס ט ר ו נ ו מ י ת חלק נ י ב ע׳ ‪ 102‬ו ה ל א ה ובם׳ ה ש נ ת י ל ה י ל י ג חי״ב ע ׳ ‪ 85‬והלאה•‬ ‫ב• תשלום הערוך׳ ס פ ר ג ד ו ל כולל הוספות ותיקונים‬ ‫הערוך חברו ר ״ א זכות בתוניס א ח ר ש נ ת רס״ו•‬ ‫בימי ד ׳ ש מ ו א ל שולם ה מ ו צ י א לאור א ת ס׳ יוחסין ר א ש ו נ ה נ מ צ א‬ ‫כ י י ממנו ב ד מ ש ק כמו ש כ ת ב ב ה ק ד מ ת ו )עי׳ ל ק מ ן פרק ר• ועי׳ רח״ם׳ א ו ר‬ ‫החיים ע׳ ‪ 118‬סי׳ ‪ 250‬סק״ו(• כ י י א ח ד ה נ כ ת ב ב ש נ ת ש ל י ח ב ב י ת ו של‬ ‫ה ר ׳ ב צ ל א ל אשכנזי ה י ה בידי ר׳ א ב ר ה ם גייגר ש כ ת ב עליו באריכות ב מ ״ ע‬ ‫‪ * 1 0‬ס ‪ 2‬ח י י ב ע׳ ‪ = ) 145‬כ ל כ ת ב י גייגר ח ״ ג ע׳ ‪ •(270‬כ י י א ח ד ה מ ת ח י ל‬ ‫ב א מ צ ע א ו ת קו״ף נ מ צ א בידי ר ״ ע לאוו ב ס ג ד י ן ) ע י ׳ כ ל כ ת ב י לאוו ח ״ ג ע׳‬ ‫‪ 3‬ה ע ר ה ב׳• פ ע ר ל ע ס ׳ ב י י ט ר א ג ע ע ׳ ‪•(18‬‬ ‫ה ס פ ר כולל כ ל ד ב ר י ה ע ר ו ך ר ק ש ה ש מ י ט ר׳ א ב ר ה ם זכות ב ר א ש‬ ‫ה ס פ ר כ ל ה מ ש א ו מ ת ן ש ל הלכה• ר׳ א ב ר ה ם זכות הוסיף ע ל הערוך מקורות‬ ‫מלים בש״ס ובסופו הוסיף ששים ערכים ש נ פ ק ד ו בערוך־ ה ר ״ א זכות‬ ‫ה ש ת מ ש בספר ה ע ר ו ך ל ר ב צ מ ח גאון )עי׳ ל ק מ ן פרק ד׳(• עי׳ בריווי‬ ‫ה צ ר פ ת י ת ח״ז ע׳ ‪.811‬״‪1‬‬ ‫‪168.101‬‬ ‫ע ל ד ב ר ס פ ד יוחסין עיין ה פ ר ק י ם הבאים•‬ ‫ש נ י ספרים נתייחסו ל ד ׳ א ב ר ה ם זכות ב ט ע ו ת ו א ל ה הם•‬ ‫א( מ ת ק ל נ פ ש ׳ ס פ ר ב ע נ י נ י ה א ד ם ו ה נ פ ש בג׳ חלקים נ ו ב ע רובו‬ ‫ככלו מספר א ב ק ת רוכל ל ד ׳ מכיר• ע י י ן ר מ ש ״ ש ב ר ש י מ ת בודל‪ .‬ם‪101‬סנ‪0‬־‪'^.‬ע ׳ ‪1641‬‬ ‫ו ב א ו צ ר הספרים ל ב ן י ע ק ב מ ‪ •2611‬ועיין כרם ח מ ד ש מ ע י ע׳ ‪.‬ע מ ו ד ‪.4‬‬ ‫ד• משפטי האצטגנין ה ג ד ו ל ה ח כ ם כ מ ״ ה א ב ר ה ם זכות ז ל ה י ה‬ ‫ל ש נ ת ר ע ״ ח ו ר פ ״ ד נ מ צ א י ם בכתב י ד ב א ו ק ס פ ו ר ד קובץ ‪ 1562‬סימן ‪ •2‬ע י ׳‬ ‫מ ש ״ כ עליו ר מ ש ״ ש ב א ו צ ר נ ח מ ד ח ״ ב ע ׳ ‪ 152‬ו ב מ ז כ י ר י ״ ט ע ׳ ‪.

2053 .‫מבוא‬ ‫ג• ם פ ר י ו ח ס י ן • םקירה כללית•‬ ‫ה ס פ ר ו ת ה ה ס ת ו ר י ת ה ע ב ר י ת מימי הבינים ד ל ה ה י א ורזה• סופרי‬ ‫הקורות לרוב ל א היו פורטים רק מ א ו ר ע ו ת ו מ ע ש י ו ת א ח ד ו ת ורושמים ש מ ו ת‬ ‫ופרטי שנים א ב ל ל א היה ל א ל ידם ל ה מ צ י א ל א ו ת ן ה מ א ו ר ע ו ת וגבוריהן קישור‬ ‫רוחני ותרבותי׳ לצייר תנועה ר ו ח נ י ת ב ה ת פ ת ח ו ת ה בעלייתה וידידתה׳‬ ‫להעביר נ ג ד עינינו ת מ ו נ ת איזה גדול או חכם בהערותם עליהם מרוחם הם׳‬ ‫ל א ח ד א ת חומד הפרטים ולהחיותו ע ״ י א צ י ל ת נ ש מ ת ם בו• כל זה היה זר‬ ‫ב ע י נ י כ ו ת ב י דברי הימים כי ההיסטוריה ע ד י י ן ל א נ ח ש ב ה להם למקצוע מ ד ע‬ ‫ב ע ל ת ע ר ך עצמי׳ כ ת י ב ת הקורות ל א היה ב ע י נ י ה ם א ו מ נ ו ת סופרים• כותבי‬ ‫ה ז כ מ נ ו ת היו מגבילים א ת תפקידם ו א ת ת כ ל י ת עבודתם באופן ב ל ת י פ ו ר י י ‪:‬‬ ‫ק צ ת ם כ ת ב ו סיפורי נ פ ל א ו ת להרים קרן ה א מ ו נ ה והמאמינים׳ ק צ ת ם יצאו‬ ‫ל ה ת ו כ ח עם המינים ו ל ה ת נ צ ל מ ן מהרסי ה ד ת ע ל ידי חיבורים ב ש ל ש ל ת‬ ‫ה ק ב ל ה ו ב מ ס ו ר ת תורה ש ב ע ל פה׳ ורובם נ ח ש ב ה ע ב ו ד ת ם בעיניהם כ ע י ן‬ ‫ח י ד ו ש י ה ל כ ה בהראותם כי נחוץ ל ד ע ת ת ו ל ד ו ת החכמים וסדר זמניהם׳ מי‬ ‫היה ת נ א או אמורא ומי קדם ל מ י וכן ב ס ד ר דורות הפוסקים מי הוא‬ ‫מ ה ר א ש ו נ י ם ומי מאוחר ממנו לפסוק ההלכה כמותו ע ל פי הכלל הידוע‬ ‫* ה ל כ ת א כבתראי* והתערבו ב ז ה גם א ת כללי ה ת ל מ ו ד והפוסקים כמין‬ ‫במינו•‬ ‫ג ם ספר היוחסין הוא מאופי הנזכר• עיקר מגמתו ש ל ר׳ אברהם זכות‬ ‫ב ח ב ר ו א ת ספר יוחסין היה לעזור ללומדי ה ת ל מ ו ד כמו שהוא מודיע‬ ‫בהקדמתו• ע ל כן הרכיז ר׳ אברהם זכות א ת כל עיונו ויגיעתו על המאמרים‬ ‫הראשונים שבספרו המדברים ע ל חכמי התלמוד׳ גם האריך ב מ א מ ר י חז״ל‬ ‫וביאורם ו ה ש ת ד ל להוציא מהם א ת כללי הש״ס והפוסקים• א ב ל מ ל ב ד‬ ‫מ ג מ ת ו זו היתד! ב ד ע ת ו ש ל ר ״ א זכות להלחם נ ג ד הנוצרים כמו ש נ ר א ה מספרו‬ ‫ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת שמזכיר בהם ד ע ו ת הנוצרים וכומריהם )עיין לדוגמא דף‬ ‫‪ (2143 .2033 .423 .821) .1211) .18831) .‬ו א ת ישו ה נ ו צ ר י )דף ‪.533.153‬‬ ‫*‪ (2261* .821) .200‬ובפרט כל ה מ א מ ר ה ש ש י ה נ ע ר ך נ ג ד הנוצרים•‬ ‫א ב ל ספר יוחסין עולה ע ל ש א ר ספרי תאריך שקדמוהו בשלמותו‬ ‫ושכלולו בפרקיו הראשונים אודות חכמי ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד שחברם ר ״ א זכות‬ ‫ב ש ק י ד ה ר ב ה ו ע ל ת ה בידו להכין יסוד פ נ ה לבנין ההיסטוריה התלמודית•‬ ‫ו מ ה צ ד ק מ ש פ ט ו ש ל ד ׳ מ ש ה חאגיז ש כ ת ב ע ל ס פ ד י ו ח ס י ן ‪ :‬א ם רצונך‬ ‫ל ר ו ו ת צ מ א ו נ ך ב ש ל ש ל ת יוחסין ש ל חכמי ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד לקנות ש ל י מ ו ת‬ ‫ולהיות ב ק י בהם ובשמותיהם ו ב מ ע ל ת ם א ל ילוז מ ע י נ י ך ספר נ ח מ ד זה‬ ‫להחזיק ידינו בתורה ש ב ע ל פ ה )משנת חכמים סימן תרכ״ה(•‬ .

(2323‬‬ ‫ד׳ אברהם זכות חבר א ת ספדו * ב י ג י ע ה רבה* )שם <‪ (2161‬ב מ ש ך שנים‬ ‫רבות• החוקרים חלוקים ב ד ע ה באיזה ש נ ה חבר ר״א א ת ספרו• צ ו נ ץ כותב‬ ‫כי נ ת ח ב ר הספר ב ש נ ת רס״ב )כל כ ת ב י צ ו נ ץ ״ א ׳ ‪ •(178‬דוב החוקרים‬ ‫קבעו א ת ש נ ת ד ם י ד ל ש נ ת יצירתו ש ל ס פ ד היוחסין )גראטץ׳ קייזרלינג׳‬ ‫רמש״ש ועוד(׳ ב ע ל צ מ ח ד ו ד ח ש ב ש נ כ ת ב הספר ב ש נ ת ד ס ״ ג )צמח ד ו ד‬ ‫מ״ג א׳( ונמשך אחריו הח׳ רח״ם )אוד החיים ׳ ‪ 118‬ס י ן ‪ 250‬םק״א(‪.‬‬ ‫הח׳ לאב חווה ד ע ת ו ש ה מ א מ ר ה ש ש י נ ת ח ב ר ב ש נ ת רס״ד והמאמרים שלפניו‬ ‫בשנים שקדמו )ריווי ה צ ר פ ת י ת י ״ ׳ ‪ •(271‬ב מ א מ ר השלישי נ מ צ א ע ו ד‬ ‫פ ר ט ש נ ה א ש ר ל א שמו החוקרים ע י נ י ה ם עליו ע ד ה נ ה והוא ב ד ף ‪2043‬‬ ‫ש כ ת ב ש ם ‪* :‬והוא היום אלף שנים ש נ ח ת ם ה ת ל מ ו ד והוא ע ״ ג שנים א ח ד‬ ‫פ ט י ר ת רב אשי*• לחשבונו ש ל ר׳ א ב ר ה ם זכות עולה זה ל ש נ ת רנ״ט•‬ ‫ב א מ ת אין ל ב ד ד שום פ ר ט י ד ו ע בתור ש נ ת חבור ספר היוחסין כי נ ר א ה‬ ‫ש כ ת ב ד י א זכות קצתו בהיותו עוד בפורטוגל קודם הגירוש וקצתו כ ת ב‬ ‫בתוני״ס• הראיה הכי חזקה ע ל זה מ מ ה ש כ ת ב ב ד ף ‪ 223‬כי לא היו בידיו‬ ‫בתוניס דק ספרים אחדים כמו ס ד ר נזיקין מ ה י ר ו ש ל מ י ומהמדרשים ויקרא ר ב ה‬ ‫וכוי ובמאמריו הראשונים הוא מ ש ת מ ש בכל סדרי הירושלמי הנודעים ובכל‬ ‫מדרשי הרבות• מזה נוכל להוכיח כי ח י ב ר ד ״ א א ת ספרו זה פרקים פרקים‬ ‫בזמנים שונים א ת קצוות ה ש נ י ם א ש ר ב י נ ו ת ם כ ת ב א ת ספרו נוכל להקציב‬ ‫ב א ו מ ד נ ו ת על פ י ש א ר ספרים• ב ה ק ד מ ת ו לביאזיר הלוחות ה ב ט י ח ר ״ א ל ח ב ר‬ ‫ספר ע ל כל חכמי ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד וגם מ ה ק ד מ ת ו לס׳ יוחסין נ ר א ה ש ס פ ד‬ ‫יוחסין נ ח ש ב בעיניו כעין הוספה לחיבוריו ב ח כ מ ת התכונה שהוא כותב שם‬ ‫)דף * ‪ : ' 1‬זה ה ס פ ד יש לו ה ד מ ו ת בזה ל ח כ מ ת ה מ ס פ ר והתכונה ו מ צ ו ה גוררת‬ ‫מצוה• מזה מוכח ש ה ת ח י ל ד ״ א זכות ל כ ת ו ב א ת ס פ ד ו א ח ר כ ת ב ו א ת ספרו‬ ‫הגדול בתכונה וזה היה ב ש נ ת רל״ח• ב ש נ ת ר ״ ע כ ת ב ר׳ אברהם מ ט ר ו ט י י א ל‬ ‫א ת ספר הקבלה שלו )נדפס ב ס ד ר ה ח כ מ י ם לנייבויר ח״א( והוא ה ש ת מ ש‬ ‫כבר הרבה בספר יוחסין )עיין לאב בריווי חי״ז ‪ •(270‬בזה נוכל להקציב‬ ‫א ת חבור ספר יוחסין בין ש נ ו ת ר״ם ל ש נ ת ר״ע• ב מ ש ך שנים אלו אסף ר ׳‬ ‫אברהם זכות א ת ה ח ו מ ר הרב לספרו ה נ מ צ א מסודר היטב ב ש ל ש ת ה מ א מ ר י ם‬ ‫ע ל ה ת נ א י ם ועל האמוראים• ה מ א מ ר י ם ה ב א י ם כ ת ב אותם א ח ר הגירוש‬ ‫בחפזון ולא הספיק לסדרם ולבררם כראוי ו נ ש א ר ו כמו ש ה ע ת י ק אותם מ ת ו ך‬ ‫המקורות מעורבבים וסתומים וסותרים זה א ת זה•‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫מ‬ .‫מבוא‬ ‫‪x‬‬ ‫ה מ ח ב ר כ י נ ה א ת ס פ ד ו בשם * ס פ ר יוחסין*• ב ת ח י ל ה ר צ ה לקראו‬ ‫ספר חסידים או ספר הקדושים )עיין ב ה ק ד מ ת ו <‪ (11‬וגם בסוף ספרו כ ת ב ‪:‬‬ ‫*לכן ח ב ר ת י זה עם ס פ ד ק ד ו ש י ם ס פ ר יוחסין ש ח ב ר ת י להודיע בו חכמי‬ ‫ישראל הקדושים* )יוחסין ‪.

213‬וכוי( וכן הוא נלחם נ ג ד דברי ה ד א ב ״ ד‬ ‫בעל ס פ ד ה ק ב ל ה )עיין דף <‪ 2003 .‫מבוא‬ ‫‪>1‬נ‬ ‫ה ד ״ א זכות ה ש ת ד ל ל ת ק ן א ת טעיות ושגיאות החכמים שקדמוהו‬ ‫ב ע נ י נ י ה ק ב ל ה ונושאיה ובפרט ה ש י ג על דברי ה ד מ ב ״ ם במהומות ה ר ב ה‬ ‫)עיין לדוגמא ע׳ ‪ 543.223.‬בספרותנו ה מ ד ע י ת כעין ת ח נ ה נחוצה בדרך ה ד ח ו ק ה‬ ‫מ ל א ת הקוצים והברקנים מ ן ע ר פ ל ה א ג ד ו ת והסיפורים לאודה של המחקר‬ ‫והבקדת ההיסטורית•‬ ‫ד• מקורות היוחסין‪.(223‬‬ ‫הפרקים האחרונים מספד יוחסין יש להם ערך גדול בתור ח ו מ ד‬ ‫היסטורי ו ב פ ר ט הסיפור ע ל ספד הזוהר ה נ ו ד ע לנו דק מ ס פ ד יוחסין ו נ ע ת ק‬ ‫ממנו פעמים רבות לדוגמא במצרף לחכמה דף כ״ב א׳ ובס׳ אמונת חכמים‬ ‫סוף פרק כ״ו ו ב מ ט פ ח ת ספרים ח ״ א פ״ה ובארי גוהם ע מ ו ד מ״ח ו ב ק נ א ת‬ ‫ה א מ ת ע׳ קל״ו ב ה ע ר ה ובספר דאבי׳״ה המילזהג״י דף כ״ט א׳ ובספרו ש ל‬ ‫ילינק על ד ׳ מ ש ה די ליאון ע׳ ‪ .‬‬ ‫ד ׳ אברהם זכות אסף ולקט א ת החומד ההיסטורי לספרו מחיבורים‬ ‫שונים׳ על פי הדוב הוא מודיע א ת מקורותיו ולפעמים הוא מעלים א ו ת ן‬ ‫וקצתם נ א ב ד ו מאתנו ע ד שאי א פ ש ר ל ע מ ו ד על מהותם•‬ ‫בפרקיו הראשונים ה ש ת מ ש ה ד ׳ אברהם בכל הספרות התלמודית‪ .43\< .‬גם‬ ‫היה בידו ס פ ד בן גודיון הגדול והמאוחד׳ מ ג י ל ת ת ע נ י ת וסדר עולם׳ סדר‬ .‬‬ ‫ספד היוחסין היה במשך מ א ו ת שנים ה ס פ ד המיוחד והכי־חשוב בין‬ ‫ספדי הקורות בישראל‪ .811‬ועוד(• ו ב כ ל ל הוא אומד על ע ב ו ד ת ו‬ ‫החרוצה ב נ ו ג ע להשגותיו נ ג ד ה ג ד ו ל י ם ‪* :‬לפעמים ה נ ד ה ק ט ן הוא יותר טוב‬ ‫לחפש בחורין ובסדקין מ ה מ א ו ד ה ג ד ו ל והאבוקה* )יוחסין ‪.29\< .47‬א ב ל גם בנוגע לפרקים הראשונים ע ל‬ ‫תולדות ח כ מ י ה ת ל מ ו ד חשובה ה י א ע ב ו ד ת ד׳ אברהם זכות גם היום ב מ ה‬ ‫ש ה ש ת ד ל ללבן ולזקק א ת נ ס ח א ו ת ה ת ל מ ו ד והמדרשים בשמות ה ת נ א י ם‬ ‫והאמוראים ומאמריהם ש ה ש ו ה ספרים שונים ש ל כ ת ב י י ד ושל דפוס ל ע מ ו ד‬ ‫ע ל ה ג י ד ס א הנכונה )עיין בפרק הבא(• ו נ ע ל ה יקר ע ד ך הספד ע ל ידי‬ ‫ההוספות שהוסיפו בו האחרונים ו ב פ ר ט ד ׳ ש מ ו א ל שולם שהעתיק כ מ ה‬ ‫קטעים מספדים ישנים א ש ד נ א ב ד ו מ א ת נ ו ולא נתקיים זכרם רק ע ל י ד י‬ ‫ספד ה י ו ח ס ץ ומגלגלין זכות ע ל ידי זכאי‪.‬מפיו חיו ה ד ו ד ו ת שקדמונו ומימיו שתו אבותינו בימי‬ ‫הגלות ה ח ש ו כ ה להשיב נפשם העיפה• וגם כי נ ד ח ה הספר במשך הימים‬ ‫מ מ ע מ ד ו זה ובאו ספרים אחדים וטובים ממנו ומלאו א ת מקומו ‪ -‬בכל ז א ת‬ ‫נחזיק טובה ל ד ׳ אברהם זכות ולספרו ע ל א ש ד ה ע ש י ר א ת הספרות ההיסטורית‬ ‫שלנו ו ת ע ו ד ת ספדו היתד‪ .

23‬‬ ‫ועתה אפרוט את מקורות ספר היוחסין הנודעות לנו כפי מה שעלה‬ ‫בידי לברר אותן‪:‬‬ ‫על דבר ספרי תנ״ך שראו עיניו מוסר לנו ר׳ אברהם זכות ידיעה‬ ‫רבת הערך• הוא מספר כי בשנת תתקנ״ו היה שמד גדול במלכות ליאון‬ ‫ואז הוציאו משם הכ״ד ספרים שהיו כתובים קודם לכן כמו ת״ר שנה שכתב‬ ‫אותם ר׳ מ ש ה ב ן ה ל ל ועל שמו נקרא ה ל י ל י שהיו מדויקות ומהם‬ ‫היו מגיהין כל הספרים• *ואני ראיתי השני מקראות נביאים ראשונים‬ ‫ואחרונים מכתיבת אותיות גדולות ומדויקות שהביאו מגירוש פורטוגל ומכרום‬ ‫בבוגיאה באפריקא ושם הם׳ שיש עתה תשע מאות שנה שנכתבו*• עוד מוסר‬ ‫לנו ר״א זכות שם כי לפי דברי רד״ק בחלק הדקדוק שלו נמצא החומש‬ ‫הלילי בטוליטולה בימיו• )יוחסין נ‪ •(2201‬כפי הנודע יש תנ״ך מן הדפוסים‬ ‫הראשונים אשר *הוגה בהיללי* כמו שנרשם בסופו• )עיין דמש׳׳ש׳ פאדלעז־‬ ‫איבער העבר• האנדשר• ע׳ ‪ 6‬ועיי״ש בהוספות ע׳ ‪ •^11‬שטראקק׳ פראלעג•‬ ‫עמוד ‪ 15‬והלאה•( בספר יוחסין מביא את התרגום הירושלמי)‪ (63‬ואת‬ ‫התרגום של כתובים )כ‪.(270‬‬ ‫המאמר האחרון על דברי ימי העמים אינו מכלל ספר היוחסין )עיין לקמן‬ ‫פרק ו׳( וקשה להמציא את מקוריו• )עיין רמש״ש׳ געש‪ .‬ליט• ע׳ ‪.‫‪11‬צ‬ ‫מבוא‬ ‫תנאים ואמוראים׳ אגרת ר׳ שרירא גאון וכדומה• המאמר על הרבנים שאחרי‬ ‫הגאונים נעתק כמעט אות באות מספר הקבלה להראב״ד• במאמר החמישי‬ ‫על דורות האחרונים השתמש בספר אחד בלתי ידוע לנו אשר היה למקור‬ ‫גם לד׳ יוסף בן צדיק בס׳ זכר צדיק הנדפס על ידי נייבויד בס׳ סדר החכמים‬ ‫ח״א עמוד ‪ 85‬והלאה )עיין מה שכ׳ לאב בריווי הצרפתית חי״ז עמוד ‪.(93‬‬ ‫בין הפרקים נכנסו לפעמים ליקוטים שונים ואין להחליט אם הכניסם‬ ‫ר׳ אברהם זכות או ר׳ שמואל שולם המסדר• מהליקוטים היותר מעניינים‬ ‫נזכיר פה את הסיפור על דבר נשיאי נרבונה )דף <‪ •841‬עיין רמש״ש׳ געש‪.(601‬‬ .‬ישיבת סורא על פומבדיתא‬ ‫וספור ר׳ נתן הבבלי• לפי דעת רמש״ש נובעים הקטעים הראשונים מספר‬ ‫מבוא התלמוד לד׳ שמואל הנגיד אשר נאבד ממנו חלק גדול כמו קונטרס‬ ‫התנאים הנזכר ביוחסין דף ‪) 2053‬רמש״ש געש• ליט• ע׳ ‪ (21‬ואולי *הוא נובע‬ ‫מספרו של ר׳ שמואל בן חפני על דרכי התלמוד )כדעת מרכס שם בהוספות‬ ‫ע׳ ‪ •(174‬על סיפורו של ר׳ נתן הבבלי עיין רמש״ש געש• ליט• עמוד ‪.‬‬ ‫ליט• יעמוד ‪ 91‬וגראס׳ גאלל• יוד• עמוד ‪ (405‬הנדפס בשלמותו על ידי נייבויר‬ ‫בריווי הצרפתית חלק עשירי ע׳ ‪ 100‬והלאה ובסדר החכמים ח״א עמוד ‪82‬׳‬ ‫ובהוצאת קושטנטינא דף קכ״ט א׳ עד קל״ד ב׳ נמצאו שלשה קטעים אשר‬ ‫לא נודע מקורם בבירור‪ :‬דורות עולם בקיצור מאדם הראשון עד דוד בן‬ ‫זכאי וסדר ישיבות המתחיל‪ :‬המעלות שנתעלתד‪ .

8631‬נ(‪.(1843‬‬ ‫מספרות האגדה היו תחת ידו כל המדרשים הידועים׳ ובפרט מדרש‬ ‫רבה וילקוט• בתוני״ס לא היה לו לר״א רק ויקרא רבה )‪(223‬׳ מאמרי‬ ‫הילקוט המובאים ביוחסין נרשמים בספרו של צונץ על הדרשות )גאטטעסד•‬ ‫פארטר ע׳ ‪ •(301‬בידי המחבר היו נמצאים עוד כמה מדרשים יקרים שנאבדו‬ ‫מאתנו כמו ה י ל מ ד נ ו‪ :‬נ‪ .14231) .703 .881) .771‬נ‪ .1103 .791) .1561‬נ‪.53 :‬‬ .1001‬נ‪ .813 .9931‬נ‪ .321) .1071‬נ‪ .1543 .391‬נ*‪.171‬נ‪ .1913 .1483‬נ‪ .653 .15031‬נ‪ .1711) .1193 .1181‬נ‪ .793 .15131‬נ‪ .571‬נ‪ .623 .19631) .33.2831‬נ‪ .1351‬‬ ‫)‪ .1583 .1\3 .63.1601‬‬ ‫)‪.101< .1723 .381‬נ‪ .111) .2631‬נ‪ .233 .1331‬נ‪.1043 .•1751‬ה ל כ ו ת ג ד ו ל ו ת ‪ .(2231‬בגרסת הגמרות מדפוס מדוייקת* )‪ •(1013‬אבל בכמה מקומות הוא‬ ‫מוציא הנוסחא האמתית מספר כ״י׳ כמו ע׳ ‪* :773‬כך מצאתי בספר מדויק‬ ‫שאינו של דפוס* )ועיין ‪.1723 .1023 .403 .1363 .691‬נ‪ .1133 .183 .81‬נ‪ •1573 .1383 .1143 .1531) .1293 .1701‬‬ ‫מן התלמוד הבבלי היו בידי ר׳ אברהם זכות כל המסכתות הנמצאות‬ ‫עתה בידינו• לפי דעתו נראה מתוספות בריש חולין שהיה לפנים גם בבלי‬ ‫למסכת שקלים )‪ •(223‬ר״א זכות מדקדק מאד בנסחאות הגמרא והיה מחזר‬ ‫אחר ספרים שונים כדי לעמוד על הגירסא הנכונה• בימיו יצאו בראשונה‬ ‫ספרי גמרא של דפוס ור״א זכות הוא מהראשונים המודיעים שראו אותם‬ ‫והשתמשו בהם‪* :‬בגמרא של דפוס* )‪(1843‬׳ >>בכל אלה הגמרות של דפוס*‬ ‫)נ‪* .1491‬נ‪ .491) .1343 .11131‬נ‪1153 .10131‬נ‪ .973 .511) .\3 .1441‬ל‪ .583 .1543 .6731‬נ‪ .1573 .373 .231< :‬ל‪ .851‬ב ר י י ת א‬ ‫ד ש מ ו א ל ‪) 413 :‬עיין עליה בספר חסידים הוצאת מק״נ סימן ל״ג ‪35‬‬ ‫בהערה שם(• א ב ו ת דר׳ נ ת ן ב א ר ו כ ה ‪) 393 .17631) .1271‬נ‪ .523‬נ‪ .‫מברא‬ ‫^^^‪X‬‬ ‫מספרי התלמוד לא היה בידי ר״א זכות בשנים האחרונים ב ת ו נ י ״ ס‬ ‫רק משנה׳ תוספתא לדי סדרים׳ מכילתא דר׳ ישמעאל׳ ספרא וספרי• מתלמוד‬ ‫ירושלמי לא נמצא אז בידו רק סדר נזיקין)יוחסין ‪ (223‬אבל כנראה מספרו‬ ‫ראה את כל הירושלמי בהיותו בספרד ובפורטוגל כשאסף את החומר למאמר‬ ‫התנאים והאמוראים שבספרו׳ הוא כותב כי נמצאים לתלמוד ירושלמי‬ ‫ח מ ש ה ס ד ר י ם ש ל מ י ם )יוחסין נ* ‪ •(151‬ואלה הם המקומות אשר‬ ‫הובאו דברי הירושלמי בספר יוחסין‪ .741‬נ‪ .333 .551) .11231‬׳‬ ‫נ‪ .251‬נ‪ .251) :‬עיין הקדמת דש״ז‬ ‫שעכטר להוצאתו של אדר׳״נ(• ס פ ר א ג ד ה ‪ 1751) :‬הוא מעשה בוסתנאי‬ ‫)עיין רמש״ש׳ געש• ליט‪ .‬עמוד ‪ 9‬סימן ח׳(‪-‬‬ ‫הספרים והסופרים מתקופת הגאונים אשר היו למחבר היוחסין למקור‬ ‫נאמן הם‪ :‬ש א ל ת ו ת ד ר ׳ א ח א י ‪ :‬ל‪.32‬‬ ‫<‪ .13‬נ‪1531‬׳‬ ‫נ‪ .1793 .1241‬נ‪ .423‬‬ ‫‪ .• 3 3 :‬ר ב ס ע ד י ה ג א ו ן ‪ :‬ל‪171‬־ ‪-‬‬ ‫ס פ ד ה ע ר ו ך ל ר ב צ מ ח ג א ו ן ‪.441) .851‬ר‪ .1613 .1933 . .98‬‬ ‫נ‪ .311‬נ‪ .

481) .811) .•743‬ר ב ה א י ב נ ו ‪:‬‬ ‫‪ — •2033 .1981! .5611 :‬‬ ‫ר ׳ ב ר ו ך ‪.•1993 .1981) .1711‬‬ ‫)‪ •2003 .1173‬‬ ‫ס׳ ה ע ר ו ך ל ד ׳ נ ת ן ה ב ב ל י מ נ ד ב ו נ ה ‪473 :‬׳ )‪ •1741‬ס׳ ה ג א ו נ י ם )‪1221‬‬ ‫)ע״ע ג י נ צ ב ו ד ג ׳ גאוניקה ח״א(•‬ ‫ואלה הם ש א ד מקוריו ש ל ס׳ היוחסין ע״ס א ״ ב ‪:‬‬ ‫ס׳ אבן ה ע ז ר ‪.493 .371) .1381) .703 .2123 .431‬‬ ‫‪ •2003 .1143 .1001) .1063 .2201‬‬ ‫ה ל י כ ו ת עולם‪ !793 .671) .313 .1253 .1391) .1241‬ג‪ .(150‬‬ ‫ר׳ א ש ד ב׳י׳ד י ח י א ל )הדא״ש ו ת ש ו ב ו ת י ו ‪ 273‬ועוד(‪.151‬‬ ‫ז ה ר ‪.831) .2161) .403.253 :‬׳ )‪.1281‬ג‪.173 .‬‬ ‫חיים ת ל מ י ד ה ד ש ב ״ א ‪.63 :‬ב ס ׳ ה ע י ב ו ר )‪.‫ז\^‪x‬‬ ‫מבוא‬ ‫ג‪ .1171) .783 .1341) .931) .1993 .1291‬‬ ‫ר׳ א ב ד ה ם ב׳׳ד ד ו ד )הדאב״ד ב ע ל ההשגות(•‬ ‫ר׳ א ב ד ה ם הלוי בן ד א ו ד )עי׳ ד ו ד ו ת עולם ו ק ב ל ת החסיד(•‬ ‫ר׳ א ב ד ה ם בן עזרא•‬ ‫אוהב מ ש פ ט לד׳ שמעון דודאן‪.981!.1513 .1333 .53‬‬ ‫ר ׳ ד ו ד א ב ו ד ד ה ם )‪. 331) .1413 :‬‬ ‫ד׳ א ב ד ה ם ב ״ ד חייא ה נ ש י א ‪ !2503 .501‬‬ ‫)‪ •2023 .1673‬‬ ‫יהודה ב ן הדא״ש׳ צוואתו‪.2003 .1283‬‬ ‫ויכוח עם הנוצרים נ‪.1873 .191) .331) :‬‬ ‫ד ב ר י הימים של נוצרים ‪.‬‬ ‫ר׳ בחיי‪.1863 :‬‬ ‫א ש כ ו ל הכופר ל ד ׳ מ ש ה ן׳ ע ז ר א ‪) 2291) .631‬ג‪ .453 .383 :‬מ צ א ת י ב ס פ ד ה ח ד ש בדפוס שהוא‬ ‫ה ל י כ ו ת עולם ‪.61) .1981) :‬‬ ‫‪ 2203‬ומוסב ע ל ס׳ ה ק ב ל ה להדאב״ד• עי׳ לקמן ע ד ך ק ב ל ת החסיד•‬ ‫ד ר ש ו ת ד ׳ י ה ו ש ע בן ש ו ע י ב )‪.261) :‬‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫חיים ב ן מוםא נ‪) 2291‬עיין ר מ ש ״ ש ׳ געש• ליט‪.1173 .1191) .943‬‬ .601‬‬ ‫ר׳ ד ו ד ק מ ח י )דד״ק(•‬ ‫ח ו ו ת עולם‪471) .511) .351) .1811‬ר ׳ ש ד י ר א ג א ו ן ‪ .371) .1753 .1953 .1661‬הוא ס פ ד ק ב ל ת ה ח ס י ד ‪.153‬ר ב ש מ ו א ל ב ן ח פ נ י !‪ .521) .(92 .333 .1981) .2033 :‬עי׳ ד מ ש ״ ש ׳ געש•‬ ‫ליט• ע׳ ‪ •92‬עדאב• ליט• ע׳ ‪.17431) .831‬ד ׳‬ ‫נ ס י ם ג א ו ן ‪ .123‬נ ‪ 1 8 2 1‬־ ‪ -‬ד ב י ׳ ח נ נ א ל ‪:‬‬ ‫‪ .1653 .323 .163‬נ‪.291) .1863 .703 .1843 .2223:‬‬ ‫יהודה א ל ח ד י ז י ב ש ב מ הפייטנים ‪.1863‬ס׳ ה ע ר ו ך מ ו ב א פ ע מ י ם הרבה• ע ר ו ך ה ק צ ר ‪.1643 .2041) .1301! .331) .

901‬‬ ‫ד ׳ מ ש ה ה כ ה ן ) ר מ ״ ך ( ‪•53‬‬ ‫ד ׳ מ ש ה ב ״ ד מיימן• ‪ -‬ת ש ו ב ו ת ה ד מ ב ״ ם ‪.63 :‬׳ ‪2043‬׳ ‪.831):‬‬ ‫ס פ ד הכריתות ‪33‬׳ ‪388‬׳ )‪701‬׳ )‪.2293‬‬ ‫ס פ ד היחס ל ד ׳ י ע ק ב סיקלי ‪) •2283‬המזכיר חט״ז ‪.1501‬‬ ‫מ כ ת ם )‪.791‬‬ ‫כ ת ר מלכות ‪•413‬‬ ‫ל ב נ ת הספיד )לד׳ ד ו ד ב ״ ד י ה ו ד ה החסיד( ‪.763 .2233‬‬ ‫כוזרי‪.163.(92‬‬ ‫ד ׳ יצחק בן א ל פ ד א מ מ ל ק א ש ש ל ח כ ת ב ל ד ״ ש דוראן ‪.2011‬‬ ‫כתבים ששלחו מ א ר ץ י ש ר א ל מ ק ב ר ו ת הצדיקים )‪.1011‬‬ ‫יוסף בן גודיון )יוסף הכהן וספר יוסיפון(•‬ ‫ר ׳ יוסף חלוטה ש ע ש ה פירוש ל מ נ ו ר ת ה מ א ו ד )‪.‬‬ .1841) :‬‬ ‫ד ׳ י ה ו ש ע בן שועיב )‪.283 :‬‬ ‫ד ׳ מ נ ח ם ב ן ז ד ח ב ע ל צ ד ה ל ד ר ך )‪.371‬‬ ‫מ ל ח מ ת מ צ ו ה ל ד ׳ ש ל מ ה ד ו ד א ן <‪.‫מבוא‬ ‫ר ׳ יהודה ב ד ׳ יוסף א ל ב ד ג ל ו נ י ב ס פ ת ‪.1011‬‬ ‫ס פ ד מ צ ו ת גדול )סמ״ג( עי׳)‪ :23031‬החכמים ש מ צ א ת י בם׳ המצות‪.2241‬‬ ‫מ נ ו ר ת ה מ א ו ד ל ד ׳ י צ ח ק א ב ו ה ב ‪•493‬‬ ‫מ נ ו ר ת ה מ א ו ד ל ד ׳ י ש ר א ל אלנקואה‪.133 .2201‬‬ ‫ד ׳ יום ט ו ב א ש ב י ל י )הדיטב״א( )‪.73 :‬׳ <‪873.2283‬‬ ‫ד ׳ יצחק א ל פ ס י ) ד י ״ ף ( ‪.203‬עיי״ל(‪.493‬‬ ‫ר ׳ לוי בן גרשם )דלב״ג(•‬ ‫ד ׳ מ א י ד הלוי ב ״ ד ט ו ד ד ו ס בפירוש אבות ‪•143‬‬ ‫מבוא ה ת ל מ ו ד ל ד ׳ ש מ ו א ל ה נ ג י ד ‪853‬׳ ‪.2183‬‬ ‫ר ׳ י ע ק ב סיקלי בספר ה י ח ס ‪) 2283 :‬עיין ד מ ש ״ ש ׳ ג ע ש ‪ .8‬‬ ‫מקלאוס ה ס ו פ ד <‪.391) .793‬‬ ‫ד׳ מ ש ה ב״ד נחמן)דמב״ן(•‬ ‫ד ׳ מ ש ה ב ן ע ז ד א ׳ ס פ ד ו אשכול הכופר *‪) 2298 .‬‬ ‫ד ׳ יצחק ד מ ן עכו‪.1463‬‬ ‫מ ג ן א ב ו ת ל ד ׳ ש מ ע ו ן ד ו ד א ן ‪42* .1741‬‬ ‫ר ׳ יוסף הלוי ב ״ ר נ ח מ ן ש ל ח כ ת ב מ א ״ י ‪.2003.1981‬‬ ‫מ ע ש ה י ש ״ ו *‪.963 .2211) .‬ליט• ע ׳ ‪.881):‬‬ ‫ד ׳ יצחק ב ן ששת׳ ש ו ״ ת ד י ב ״ ש ‪1513 :‬׳ ‪.(107‬‬ ‫יסוד עולם ל ד ׳ י צ ח ק י ש ר א ל י ‪693 .761‬׳ )‪.‬‬ ‫הסולמ״י)‪.

1291‬‬ ‫פירוש ההגדה ‪•63‬‬ ‫פירוש מגנצ״א ‪503‬‬ ‫פירוש למנורת המאור נ‪.‬‬ ‫מגן אבות‪ .2123 .‫^‪X¥‬‬ ‫מבוא‬ ‫ס׳ העיבור לר׳ אברהם בר חייא‬ ‫פירוש אבות לר׳ מאיר האי ‪.1741‬‬ ‫פנים חדשות לר״ש דוראן‪ :‬נ‪•341‬‬ ‫צדה לדרך נ‪.841‬נ‪ .2281‬‬ ‫קונטרס התנאים לד׳ שמואל הנגיד ‪.106‬‬ ‫קבלת צדיקי ארץ ישראל נ‪.‬נסבה וסבה קרובה להעיר את רוח גבירתי עטרת תפארתי‬ ‫אשת חיל מ׳ אסתר מב״ת נודע בשערים בעלה נשא ונעלה כה״ר אליא‬ .231‬נ‪ .2241< .1031‬נ‪1981‬׳ נ‪ .263‬‬ ‫ר׳ שמעון תראך‪ •63 .143‬‬ ‫פירוש האזהרות לר׳ שמעון תראן נ‪ .2053‬‬ ‫ר׳ שלמה בן אדרת )רשב״א(•‬ ‫ר׳ שלמה דוראן‪ .1981‬‬ ‫צוואת ר׳ יהודה בן הרא״ש נ‪.‬עיי״ל פי׳ האזהרות׳ פי׳ ההגדה• אוהב משפט‪.1221‬נ‪.‬‬ ‫המוציא לאור ספר היוחסין ראשונה בקושטנטינא שנת שכ״ו ר׳‬ ‫שמואל שולם הרופא עשה עליו הגהות הרבה שציין אותן בשמו ״אמד‬ ‫ש״ש״• המדפיסים השמיטו לפעמים את הציון הלז עד שקשה להבחין בין‬ ‫דברי הספר ודברי המגיה• ר׳ שמואל שולם כתב גם הקרמה לס׳ יוחסין‬ ‫הנדפסה בהוצאת קושטנטינא אבל בהוצאות הבאות השמיטוה ויען כי‬ ‫מהדורת קושטנטינא יקרה מאוד במציאות אדפיס פה שנית את ההקדמה‬ ‫הזאת‪:‬‬ ‫)יי!( אמר שמואל בן לאדוני זקן ונשוא פנים כה״ר משה שולם נ״ע‬ ‫מאת ה׳ היתד‪ .20031‬נ‪ .‬‬ ‫ר׳ שלמה ב״ר יצחק )רש״י(• ״בקצת פירושים מרש״י״ ‪.2161‬‬ ‫משלשה המקומות האחרונים נראה ברור שהוא ס׳ הקבלה להראב״ד הנקרא‬ ‫גם כן ם׳ דורות עולם )עיי״ל בערכו( ודלא כדעת ר״א עפשטיין בקדמוניות‬ ‫ע׳ ‪ 123‬שהוא לר״י החסיד• עי׳ צונץ׳ לט״ג ע׳ ‪.2041‬נ‪— .1981‬‬ ‫קבלת החסיד‪ :‬נ‪ .1291‬‬ ‫הי הגהות בם׳ יוחסין‪.2243 :‬נ‪ •2281‬ספרו מלחמת מצוד‪.71‬נ‪ .533‬‬ ‫נ‪.‬פנים חדשות•‬ ‫תוספות• ‪ -‬תום׳ תו״ך ‪.

‬ש ל ח ה לאביון ב ח ד ר משכבו ח ד ד בחדר ולא בקולי קולות‬ ‫יתומים ו א ל מ נ ו ת י ד ה ח ל ק ת ה להם והנערות הראויות לבוא אל ב י ת הנשים‬ ‫ואין לאל ידיהן הלא הן ת ע ג י נ ה מפרי ידיה נ ש ו ״ א י נ ש א ו ע מ ד ה ובזבזה‬ ‫כל אוצרותיה ב נ ת ה בשמים עליותיה מקום שאין היד ש ו ל ט ת ו ל א איתי‬ ‫אינש די יחוינה׳ הן אלה ק צ ו ת דרכיה דרכי נועם רבו כמו רבו ע צ מ ו מספר‬ ‫ויום ליום היינו מספרים ע ל ה ש ל ח ן אשר ל פ נ י ה׳ כ ב ו ד הספר הזה אשר‬ ‫אנכי בקרבו ו א ת יקר ת פ א ר ת גדולתו ותועלתו ה נ מ ר ץ לכל א ש ר בשם‬ ‫י ש ר א ל יכנה והחכמים השלמים כ ש מ ע ם הדבר הזה כולם יענו ורבים יחלו‬ ‫ויאמרו אלי א פ ש ר ש ת ע ש נ ו בדפוס ותקבענו כיון ו נ ה נ ה בו כל ישראל כאיש‬ ‫א ח ד חברים כי כ ת ב אשר נ כ ת ב יקר בימינו כסף ר ב ה ולא כל אדם זוכה‬ ‫להעתיקו ולהכתיבו על ס פ ד בדיו מ ה שאין כן במודפסים‪ .‬גדולה ב מ ע ש י ה ׳ ש מ ש צדקה‬ ‫ומרפא בכנפיה מכנף ה א ר ץ יבואו העניים והאביונים כל הנחשלים ל ש מ ע‬ ‫אזן י ש מ ע ו מ ב י ן עם ת ל מ י ד ובכל יום ויום סביב לשולחנה חבירים מקשיבים‬ ‫והמה חכמים מחוכמים חגרה בעוז ו ה ד ד לבושה ו ת א מ ץ זרועותיה ל ת ת לאיש‬ ‫כפי מהללו ויריד‪ .‬חכמה ומזה נשיג ב ח י נ ה ד׳ ל ד ע ת יחס הספד‬ ‫‪2‬‬ .‬כל הרוצה ליטול‬ ‫יבוא ויטול ב ש צ ף כסף דינר ובשוד‪ .‬י ר א ת ה' א ש ה ח כ מ ה אשד‪ .‫^ך\‪x‬‬ ‫מבוא‬ ‫חנדלי נ״ע אשד‪ .‬דינר׳ ש מ ע ה גבירתי והבן לה פיה‬ ‫פ ת ח ה בחכמה ו ת א מ ר אלי קום קרא לתכונות ע מ ו ד ע ל ע מ ד ך ו א נ י אהיה‬ ‫למחזיק בצל הכסף ע ד י צ א לאור מ ש פ ט הספר הזה ו מ ע ש ה ו לזכות א ת‬ ‫הרבים וזכות הרבים תלוי בך ז א ת אשיב אל לבי ע ש ה ע ד ש א ת ה מוצא‬ ‫מוציא כסף מ א ו צ ר ו ת י ה וחוט של ח ס ד משוך ע ל פגיה לכן ק ה ל ישראל‬ ‫שימו לבבכם שיתו לבכם הודו לה׳ אשר נתן בלב ה ג ב ר ת להוציא לאור‬ ‫תעלומי הספר היקר הזה׳ ה׳ יגמור ב ע ד ה למען תמוצו ו ה ת ע נ ג ת ם מזיו‬ ‫כבודה ואשא מ ש ל י ‪:‬‬ ‫כי מ צ א נ ו אם ל מ ק ר א‬ ‫היטיבו נגן הרבו ש י ד‬ ‫רמז אסתר מן התודה•‬ ‫ודעו וראו אנשי שכל‬ ‫ולמען ספר א ת עשר כ ב ו ד גדולת ת ה ל ת הספר ה ז ה א ח ל ת ת גדלו‬ ‫בהקדים )*‪ (2‬ה ש מ נ ה דברים הכוללים בכל ספד מ ד ע ו ה ש כ ל להבין אמרי‬ ‫בינה כ א ש ד הוא מוסכם בפי כל ה מ פ ר ש י ם הקודמים ו ה מ ת א ח ד י ם ה מ ת ק ד ש י ם‬ ‫והמטהרים•‬ ‫א מ ד ש מ ו א ל י ד י ע ו ת ה ח כ מ ה מ א י ן ת מ צ א יקדו לה ש מ נ ה פנים‬ ‫מ ה ב ח י נ ו ת ו ת ח ת א ר ב ע תוכל ש א ת ם א( כוונת הספר ר ״ ל אי זה ס פ ד שיהיה‬ ‫נכוין ל ד ע ת ב מ ו ע צ ו ת ו ד ע ת כונתו ה ר א ש ו נ ה וכוונת כל חלקי אותו הספד‬ ‫ומזה ת מ ש ך ב ח י נ ה ש נ י ת כי אחר שידענו הכוונה ראוי ל ד ע ת ב א מ ת ת ו ע ל ת‬ ‫אותו הספר ואם הוא כולל או פרטי• ב( ל ד ע ת מ ד ר ג ת ה ס פ ד ו מ ע ל ת ו מ ב י ן‬ ‫שאר הספדים המונחים באותד‪ .

‫^^^ז\‪x‬‬ ‫מבוא‬ ‫הזה מבין ש א ד ה ס פ ד י ם המונחים ב ש א ר החכמות ויחס ה ם פ ד בעצמו א ל‬ ‫הספדים הנעשים באותה ח כ מ ה ד ״ ל אם הוא יחס החלק א ל ה כ ל או הכל‬ ‫א ל החלק ג( ל ד ע ת אופן הלמוד ה נ ע ש ה בו מ א י זה מין מ ה ה ק ש י ם אם הקש‬ ‫במוחלט ואם חפוש ואם חקירה או הקש החלוף או ה ק ש ה ה ד מ ו ת ואם הוא‬ ‫מין ממיני המופתים ד ״ ל מ ו פ ת ראיה או מ ו פ ת סבה א ו מופת ב מ ו ח ל ט מזח‬ ‫תולד החלוקה ה ש ש י ת כי א ח ד ש נ ד ע אופן למודו צריך ל ד ע ת אופן חלוקו‬ ‫אל כ מ ה חלקים י ת ח ל ק כדי להקל מ ע ל המעיינים ולהדריכם אי זה ד ד ך‬ ‫ישכן אור ד( לבאר שם מ ח ב ר ה ס פ ד אם ראוי ל ה ש ע ן עליו ומזה ת מ ש ך‬ ‫בחינה ה( ל ד ע ת מ ה שם ה ס פ ד המונח כי על ה ד ו ב שם ה ס פ ד מ ו ד י ע לנו‬ ‫נושא א ו ת ה ה ח כ מ ה הכתובה בספר ההוא ו ע ת ה אבוא לבארם ב א ד היטב א׳‬ ‫לא׳ למצוא חשבון ו נ א מ ד כי כונת ה ס פ ד ה ז ה להודיע ולזכור י מ ו ת עולם‬ ‫מימות אדם הראשון ע ד זמנו ש ל הרב ה מ ח ב ר באופן היותר נ א ו ת והוא‬ ‫בספר דברי הימים ויתענגו בו כל ישראל כקטון כגדול מצורף לזה שיש‬ ‫בו דברי הימים למלכי אומות העולם כי ה נ פ ש ת ת ע נ ג בקריאת ענינים‬ ‫קדומים לקחת מוסד השכל מוסף ע ל זה ש נ ד ע ק ב ל ת הרבנים הפרושים‬ ‫ו ש ל ש ל ת קבלתם ה א מ י ת י ת איש מפי איש ו ע ד מ ש ה דבינו ע ״ ה לא כן‬ ‫הקראים אין להם ע ל מ ה שיסמוכו ע נ ״ ן ו ע ר פ ל סביבם אמנם ה ת ו ע ל ת ה נ מ ש ך‬ ‫אל המעינים ביחוד ה נ ה הוא מ ב י א כללים ד ב י ם ונכבדים ל ד ע ת פ ת ח ש ע ד‬ ‫ה ת ל מ ו ד אין יוצא ואין בא אליו זולתם גם מ ב י א ק צ ת דינים ומשפטים‬ ‫צדיקים בהזכירו החכמים א ש ד חדשו אותו הדין כ א ש ד ת מ צ א בהזכירו א ת‬ ‫ד ׳ יוחנן זכר שם אם מותר לשים התפילין ע ל ה כ ו ב ע או ע ל איזה לבוש‬ ‫ש י ה י ה צלל במים אדירים ו ה ע ל ה ח ד ם בידו ה מ א י ר לארץ ולדרים וגם‬ ‫במקומות אחדים ה ע מ י ק ה ר ח י ב גם במקומות רבים הזכיר ד ע ת ח כ מ י ה ק ב ל ה‬ ‫באי זה דין א ש ד חדשו כפי ש ר ש י ה ח כ מ ה ה ה י א א ש ד היא ח כ מ ה א מ י ת י ת ב א מ ת‬ ‫באופן ש ה ת ג ל ו ת )ל‪ (2‬ה נ מ ש כ ו ת ממנו ש ל מ י ם וכן רבים וכוללים ד מ ה בזה‬ ‫אל ת ו ד ת נ ו ה ק ד ו ש ה ו ה ת מ י מ ה כי ליושבים לפני ה׳ י ה י ה ס ח ר ה ו א ת נ נ ה‬ ‫ו ת ו ע ל ת ה כוללת ג״כ אל המון העם ה א נ ש י ם והנשים והטף׳ ה ב ח י נ ה ה ב ׳ והיא‬ ‫מ ד ר ג ת ה ס פ ד ה ז ה א ו מ ד ש מ ד ר ג ת ה ס פ ד ה ז ה א צ ל המחוברים בחכמה ה ז א ת‬ ‫הוא אחרון שבכולם כי הראשון א ש ד ח ב ר ב ה ת י ח ס ו ת החכמים וזמניהם‬ ‫היה דבינו ש ד י ד ה גאון ז״ל ואחריו הרב מודה צ ד ק ז״ל ב ת ח י ל ת פי׳‬ ‫ה מ ש נ ה ואחריו ב ע ל ס׳ דודות עולם ה ל א הוא הרב ה ח ס י ד כ ה ״ ד אברהם ן׳‬ ‫ד א ו ד ז״ל הנהרג ע ל ק ד ו ש ת ה׳ אחריו ב ע ל צ ד ה ל ד ר ך אח״כ ב ע ל נ ח ל ת‬ ‫אבות ואין בכל א ח ד מהם ואפילו בכולם ע נ י ן ש י ה י ה מספיק ל י ד י ע ה הזאת׳‬ ‫אבל בספר הזה מודיע הצורך א ל ה ח כ מ ה ה ז א ת כ א ש ד עיניכם ה ד ו א ו ת ב״ה‬ ‫כי לכל הקודמים אליו ה ש י ג עליהם ועל ב ע ל ד ו ד ו ת עולם י ד ב ר נ פ ל א ו ת‬ .

‬ד ע לך ש ז ה ה מ ח ב ר היה חכם גדול בקי בחדרי ה ת ל מ ו ד ב ב ל י וירושלמי‬ ‫ספרא וספרי והמדרשים כולם ע ל צ י צ י ת לשונו כ א ש ד יבין ש מ ו ע ה מ י‬ ‫שיעיין בספר ה ז ה ועוד חבר ספר א ׳ ב ה ש ל מ ה מד‪ .‬נגדם והאומות‬ ‫ב ע צ מ ם פסלו ושברו כ ל הלוחות ה ק ו ד מ ו ת אליהן והסידום מגבירות׳ קיימו‬ ‫וקבלו עליהם מ ע ש ה ידיו ל ה ת פ א ר ולא ישנו א ת תפקידם ומזה ת מ ש ך י ד י ע ת‬ ‫ש ם ה ס פ ד ה ז ה והוא ס פ ד יוחסים כי ה ו א מ ס פ ד כל יחסי העולם מ י מ ו ת א ד ם‬ ‫•‪8‬‬ .‫מבוא‬ ‫ומליץ ל צ ד ה ד מ ב ״ ם ז״ל ימלל ו א מ נ ם יחסו אל ש א ד ה ס פ ד י ם המונחים‬ ‫בחכמה ה ז א ת הנה הוא יחס ה כ ל א ל החלק כי הוא כולל א ל כל ה ס פ ד י ם‬ ‫המונחים בידיעה ה ז א ת ו א מ נ ם ב ע ד ך החכמות היוצאות מתלמידינו הוא‬ ‫יחס החלק אל הכל ד ״ ל כי ז א ת ה י ד י ע ה היא חלק מ ע ט מ ז ע ד ב ע ד ך אל‬ ‫החכמות היוצאות מ ה ת ל מ ו ד א ש ד דבו מ א ד ב ה ואין להם מ ס פ ד א ב ל עכ״ז‬ ‫ז א ת הידיעה מקנה א מ ו נ ה ש ל מ ה בגוף ה א ד ם והיא ש ל ש ל ת ה ק ב ל ה ע ד‬ ‫מרע״ה• ה ב ח י נ ה הג׳ והוא אופן ה ל מ ו ד ה נ ע ש ה בו אומד ש ח כ מ ו ת ה ת ל מ ו ד‬ ‫יש להם ש ע ד י ם אחדים וי״ג מ ד ו ת לא שעדום דדכי ההקשים ההגיוניים‬ ‫ו ג ם כי הקש החלוף ד ו מ ה אל מ א מ ד ד א י ל א ת י מ א הכי והקש ה ה מ ש ל שוד‪.‬‬ ‫אל גזידה שוד‪ .‬ש ה ש מ י ט ר ׳ נ ת ן ב ע ל‬ ‫הערוך והוא ס פ ד נ פ ל א גדול ע ד מ א ד נ מ צ א ב ד מ ש ק מ ל ב ד זה מ ו ס ף ע ל‬ ‫חכמתו ה י ה חכם שלם בלמודים ש ל ם ב ת כ ו נ ה ל מ ד ק ת ד ד א ב ס ל א מ א נ ק א‬ ‫ע ש ה לוחות ח ד ש ו ת ולוחות כל הגוים הקודמות אליו כ א י ן ‪ .‬כ א ש ד א מ ד ה נ ד ב ו נ י כי דז״ל כ א ש ד ש ע ד ו ב ח ו ל ש ת ה ה ק ש‬ ‫ה ז ה אמדו אין אדם דן גזירה שוה לעצמו עכ״ז י ש ל ת ל מ ו ד דרכים אחדים‬ ‫וכאשר רצו ל ה ש ו ו ת ם ולדמותם ל א נ ש א ה א ד ץ אותם ו א ף גם ז א ת בספר‬ ‫הזה בנדון דידן אין צורך אליו לדרכי ה ה ק ש רק ב י ד י ע ת חלקי הספר‬ ‫הזה והכרת מסלוליו יספיק אל ה מ ע י י נ י ם בו ואין צורך אליהם א ל אודך‬ ‫ה ה צ ע ו ת ד ק ב מ ע ט קט יובנו דרכיו ומזה נבוא אל י ד י ע ת חלקיו ו א ו מ ד כי‬ ‫י ד י ע ת חלקיו מפורסמים ונודעים כי בראשונה ידבר מ ד ו ד ו ת אדם הראשון‬ ‫ע ד ה ת נ א י ם ה נ מ צ א י ם בחרבן ב י ת שני אח״כ מזכיר ה ת נ א י ם א ש ד מ ז מ ן‬ ‫החרבן ע ד רבינו הקדוש• אח״כ מ ב י א כל ה ת נ א י ם על דרך אלף בית א ח ״ כ‬ ‫סדר כל האמוראים על ע ד ך א״ב א ח ״ כ מ ב י א האמוראים כולם ש ב ע ה ד ו ד ו ת‬ ‫כפי מ ה ש ס ד ר אותם ב ע ל דודות עולם ומשיג עליו׳ אח״כ זוכר ח מ ש ה ד ו ד ו ת‬ ‫של ד ב נ ן סבוראי אח״כ כותב ח׳ ד ו ד ו ת של גאונים אח״כ מ ב י א כל הרבנים‬ ‫מזמן ר ב אלפס ע ד זמנו ש ל ה ר ב ה מ ח ב ר אח״כ מ ב י א ד ו ד ו ת העולם ב כ ל ל ו ת‬ ‫•ע״ד שהאמינו חכ&י ‪0‬־‪ (3‬האומות כי ה פ ר ש גדול י ש בין ח ש ב ו נ נ ו ל ח ש ב ו נ ם‬ ‫ובעל ה ס פ ד הזה נ ת ן סימן א ״ ת לו׳׳ג ה ש מ ן והם אלף ו א ר ב ע מ א ו ת ושלשים‬ ‫ו ת ש ע ה שנים• ו ת ו ע ל ת ה י ד י ע ה ה ז א ת היא ל ד ע ת סכלותם ולהשיב עליהם כמו‬ ‫ש א ד ז ״ ל ל א ת ל מ ו ל ל ע ש ו ת אבל א ת ה ל מ ד ל ה ש י ב ה ב ח י נ ה ה ד ׳ ל ד ע ת מ ח ב ר‬ ‫ה ס פ ר הזד‪ .

‫מבוא‬ ‫הראשון ע ד זמנו א ש ד היה זמן א ר י ו ת שבחבורה חרב ד ׳ יצחק א ב ו ח ב‬ ‫ת נ צ ב ״ ה והרב ד׳ יצחק די ליאון יעמ׳״ש וחחכם ב ע צ מ ו ג׳י׳כ נותן טוב ט ע ם‬ ‫ו ד ע ת ל ק ר י א ת ה ס פ ר הזה ס פ ד יוחסין ת ר א נ ו ב ה ק ד מ ת ו ועם זה אשים ל ד ר ך‬ ‫פ ע מ י מ ר ב ב ו ת קולוםמי ואחל ב ה ק ד מ ת ב ע ל ה ס פ ד חכם ושלם כמ!ז״ד א ב ר ה ם‬ ‫זכות נ׳י׳ע ואחלה פני כ ״ ת שאם לשונו לא ת מ ח ר ל ד ב ר צ ח ו ת ודברי ה ס פ ר‬ ‫אינם כל כך ע ר ב י ם עם כל זה לא ת ק ט ן בעיניכם מ ע ל ת ה ס פ ד לפי ש ב ע ל‬ ‫ה ס פ ד הזה ה ת ח י ל ל ל מ ו ד ד ב בשנים כי מלפנים לא ה י ת ה תודתו א ו מ נ ו ת ו‬ ‫א ח ד כך ה א י ד עיניו ה׳ צ ב א ו ת ו ל מ ד ת ו ד ה ו ח כ מ ה והגיע לו ת ו ד ה ו ח כ מ ה‬ ‫וגדולה במקום אחד׳ לכן אלופי וגבירי הטו אזנכם ודאו בעין שכלכם שמעו‬ ‫ותחי נפשכם•‬ ‫ע ד כאן דברי ה ק ד מ ת ד׳ ש מ ו א ל שולם•‬ ‫ד׳ ש מ ו א ל שולם היה חכם גדול בקי ב ח כ מ ו ת ובספרים כמו ש נ ר א ה‬ ‫מהגהותיו• הוא קרא בתאריכי ה מ ח מ ד י ם ) י ו ח ס י ן ג‪ (61‬ובס׳ זכדון חיי ה מ ל כ י ם‬ ‫)<‪ (421‬ובספר בן גודיון ה ג מ ל )נ‪421‬׳ י‪ (111‬א ש ד ה ע ת י ק מתוכו א ת ס׳ יוסף‬ ‫הכהן נ ג ד אפיון ה נ ד פ ס בסוף ה ו צ א ת ק ו ש ט נ ט י נ א )קס״ה א׳! יוחסין ה ש ל ם‬ ‫בתשלומו ע׳ ‪ 1‬והלאה(• בידו ה י ה ה ת ל מ ו ד מדפוס ר א ש ו ן ) ‪ ( 7 4‬וס׳ מ ג י ל ת‬ ‫סתרים לד׳ נסים גאון)‪.‬ע׳ ‪ 90‬כי בדף קנ״ז ב׳ מ ו ב א‬ ‫ס פ ד ת ו ד ת העולה ל ה ד מ ״ א ובדף קל״ג מובא מס׳ ע ב ו ד ת ה ק ד ש דפוס ק ד א ק א‬ ‫)שנת של״ח( ה נ ד פ ס א ח ד י מ ו ת ה ד מ ״ א כ מ ה ש נ י ם )עי׳ ד מ ש ״ ש שם(‪.‬גם היה ב ד ע ת ו להאריך על כל ה ג ז ר ו ת‬ ‫ו ה ש מ ד ו ת א ב ל כ נ ר א ה לא ע ל ת ה בידו עי׳ על זה ב ר ש י מ ת ו הגדולה ש ל‬ ‫דמש׳״ש ע ׳ ‪ 2479‬באריכות•‬ ‫ב( ב ה ו צ א ת ק ד א ק א הוסיפו ה מ ד פ י ס י ם ב ס ו פ ו ) ד ף קנ״ו בי( א ת הפרק‬ ‫הי׳״ח מ מ א מ ר ה ר ב י ע י מס׳ יסוד עולם ל ד ׳ יצחק י ש ר א ל י עם ה ג ה ו ת מה׳״ד‬ ‫מ ש ה איסדלים ז״ל )הדמ״א( בעל המפה• ה ג ה ו ת אלו ו ש א ר ליקוטים ה נ ו ס פ י ם‬ ‫עליהם מס׳ יוחסין א ח ד ומס׳ ק ב ל ה א ח ד ו ש א ר חיבורים יש להם ע ד ך ד ב‬ ‫לתולדות הפוסקים א ב ל ק צ ת ם א י נ ם ל ה ד מ ״ א ז״ל כמו שהוכיח ד מ ש ״ ש‬ ‫ברשימתו ה ג ד ו ל ה ע ׳ ‪ 1832‬ובספרו געש״ ליע‪ .(1513‬‬ ‫ד׳ ש מ ו א ל שולם סידר וערך א ת ס׳ יוחסין א ש ד בידינו• הוא ה כ נ י ס‬ ‫אל תוכו כמה חיבורים אחדים א ש ד הגדילו א ת ע ד ך ה ס פ ד כמו א ג ד ת ד ׳‬ ‫שרידא גאון וספוד ד׳ נ ת ן הבבלי‪ .‬‬ ‫ג( ה ג ה ו ת ה ד ׳ יעקב ע מ ד ן )יעב״ץ( נדפסו בס׳ יוחסין ה ש ל ם א ש ד‬ ‫לפנינו ה ע ת י ק ן המו״ל ד ״ צ פיליפאווסקי מגליון ס׳ יוחסין דפוס ק ו נ ש ט נ ט י נ א‬ ‫המנוח ב ב י ת ה מ ד ר ש בלונדון• דוב ה ג ה ו ת א ל ה מוסבים על סדר ה ת נ א י ם‬ ‫והאמוראים• ע ל גליון הסיפור ע ״ ד ס פ ד הזהר כ ת ב הג׳ י ע ב ״ ץ כי ס׳ הזהר‬ ‫י צ א מחבורת ת ל מ י ד י ד ש ב ״ י *מ״מ ה א י ל י ש נ א ב י ש א ל מ י ח ש ליה מ ב ע י כי‬ .

‬מזה נ ד א ה ש כ ת ב הגהותיו קודם‬ ‫ש ח ב ד ספד מ ט פ ח ת ספרים•‬ ‫ו״ תוצאות ספר יוחסין*‬ ‫א • ס פ ד יוחסין נדפס ר א ש ו נ ה ב ק ו ש ט נ ט י נ א ב ש נ ת שכ״ו ע י י ה ד ו פ א‬ ‫ר ׳ ש מ ו א ל שולם מנוא אמון• ת מ ו נ ת הספד הוא "‪4‬׳ מ ס פ ד הדפים לא נרשם•‬ ‫סכום הדפיס קע״ד• הספד מחזיק מ ״ ד גליונים מסומנים במספרים ע ב ד י ם‬ ‫ו ד ף ה ש ע ד מן ה מ נ י ן ועוד נוספו בסופו ש נ י דפים מ ן גליון מ״ה• ת ו צ א ה זו‬ ‫יקדה היא ב מ צ י א ו ת ולא נ מ צ א ו היום ד ק אקסמפלרים אחדים בעולם• ד מ ש ״ ש‬ ‫חושב כי גנזו א ת ה ת ו צ א ה ה ז א ת מ פ נ י שכתוב בה ה מ א מ ד על זיוף ס פ ד הזהר‬ ‫)דף קמ״ג ע״ב( א ש ד השמיטוהו המדפיסים הבאים ) ד מ ש ״ ש ׳ י ג ע ש • ליט• ע׳‬ ‫‪ •(89‬וזה לשון ש ע ד ה ס פ ר ‪:‬‬ ‫ספר‬ ‫יוחסין‬ ‫א ש ד אזן ו ח ק ד החכם הפילוסוף שלם בלמודים כ מ ה ״ ד אברהם ‪/‬‬ ‫זכות המכונה זאקוטו ד ל ל ה ו ד ו ת ש ל ש ל ת ק ב ל ת ה ת ו ד ה מ מ ש ה ‪ /‬דבינו ע ״ ה‬ ‫ע ד זמן המחבר ז״ל גם יצורף א ל זה ש א ל ה ו ת ש ו ב ה ‪ /‬ש ל דבינו ש ר י ד ה ז״ל‬ ‫ב ש ל ש ל ת ה ק ב ל ה ו ק צ ת ד ב ד י הימים ‪ /‬למלכי י ש ר א ל ומלכי ה א ו מ ו ת ו ע נ י ן‬ ‫ה נ ש י א ה נ ק ד א ר א ש גולה ‪ /‬ומה היה משפטו מ א ת העם ו י ש י ב ת ס ו ד ה ו י ש י ב ת‬ ‫נ(ומבדיתא ‪ /‬ו ע נ י נ י ם נפרדים ו מ ע ש י ם א ש ד א ד ע ו א ת אבותינו נ מ צ א ו‬ ‫בספרי׳ ‪ /‬מפוזרים ובפרט בספד בן גודיון הארוך וספוד ענין א ח ד שהיו ‪/‬‬ ‫ב י ש ר א ל קרוב ל ח ר ב ן ש ל ש כ ת ו ת הפרושים והנזירים הנקראים ‪ /‬א ש י נ ו ש‬ ‫והצדוקים ומנהג ו ד ת כל כ ת מהם ומשם מ ת ב א ר כי ‪ /‬הצדוקים אינם ה ק ר א י ם‬ ‫א ש ד בזמנינו כי אלו מודים ב ש כ ד ‪ /‬ועונש ותחיה מ ה שאין כן ה צ ד ו ק י ם‬ ‫נדפס בהשתדלות ‪ /‬נ מ ד ץ ש ל החכם השלם ה ד ו פ א המובהק כ מ ה ״ ד שמואל ‪/‬‬ ‫שולם נד״ו פה ק ו ש ט א נ ד י נ א ק ד י ת מ ל ך ד ב ‪ /‬אדוננו ה מ ל ך ה א ד י ד‬ ‫שולטאן ‪ /‬סולימאן ה א ל ישיבהו א ל י ה בשלום ובמישור ויתן א ת כל ‪ /‬אויביו‬ ‫נגפים לפניו וכל א ש ד י ע ש ה יצליח אכי״ד ו ת ה י ר א ש י ת ‪ /‬מ ל א כ ת ו יום ד ׳‬ ‫כ י ה ת ב ד כ ו ל ח ד ש סיון ש נ ת כי נ ע ו ״ ד ‪ /‬ממעון קדשו•‬ ‫מ ע ב ד ל ש ע ד הזה ע ד דף ג׳ א׳ נ ד פ ס ה ה ק ד מ ת המוציא ל א ו ד ד ׳‬ ‫ש מ ו א ל שולם• א ח ״ כ באה ה ק ד מ ת ה מ ח ב ר ד ׳ אברהם זכות )מדף ג׳ א׳ ע ד‬ ‫דף ה׳ ב׳(• גוף ה ס פ ד ה מ ת ח י ל מ ן דף ה׳ ב׳ אינו נ ח ל ק לא ל מ א מ ר י ם ולא‬ ‫לפרקים• מ ד ף ה׳ ב׳ ע ד דף ן׳ ב׳ דברי י מ י העולם מן ה י צ י ר ה ע ד סוף‬ .‫מבוא‬ ‫אמנם ל ד ע ת י גם זה א מ ת ש נ ת ע ר ב ו בס׳ ה ק ד ו ש ה ה ו א איזה חדושים מ ד ׳‬ ‫מ ש ה ליאון או מזולתו חכם ספרדי ואין ספק בעולם בכך כמו שאוכל‬ ‫להוכיח בסיעתא ד ש מ י א בברוד גמור*‪ .

‫‪50(11‬‬ ‫מבוא‬ ‫ה ת נ א י ם ע ל סדר זמנים• מן דף ן׳ ב׳ ע ד ד ף ע״א א׳ נ ר ש מ ו ש מ ו ת ה ת נ א י ם‬ ‫ע ל סדר א״ב• מ ד ף ־ ע ״ א א׳ ע ד דף ק י ׳ ג ב׳ נמצאים ערכי האמוראים ע ל‬ ‫סדר א״ב׳ אח״כ סדר דורות האמוראים בקיצור מדף קי״ג ב׳ ע ד דף קט״ו א׳*‬ ‫מ ן דף קט״ו א׳ מ ת ח ל ת א ג ר ת ר׳ ש ר י ר א גאון א ש ר נ ד פ ס ה פ ה ב פ ע ם‬ ‫ה ר א ש ו ן ) ע ד ד ף קכ״ט א׳(• מדף ק כ ״ ט א׳ והלאה נדפסו ליקוטים ש ו נ י ם ‪:‬‬ ‫בן ז כ א י ) ק כ ״ ט א׳( ואלה ה מ ע ל ו ת‬ ‫דורות העולם בקיצור מאדם ו ע ד ר׳‬ ‫ש נ ת ע ל ת ה בהם י ש י ב ת סורא על פ ו מ ב ד י ת א )מדף קכ״ט א׳ ע ד דף ק ל י ד ב׳(•‬ ‫מ ד ף קל״ה א ׳ ע ד ד ף ק״ם ב׳ נ ע ת ק כ מ ע ט אות ב א ו ת מספר הקבלה להדאב״ד‪-‬‬ ‫מן דף ק מ ״ א א׳ מ ת ח י ל הפרק החשוב על דורות האחרונים החותם ב ד ף‬ ‫קנ״א ב ׳ ב ה ג ה ת ר׳ שמואל שולם‪ :‬נ ל כ ד ה ק ו ש ט נ ט י נ ה ע י י התוגר הגדול מ ל ך‬ ‫מלכים סולטאן מ ח מ ד נ צ ב ״ ה ש נ ת ה ד י ג יום ג׳ למאיו ש נ ת אלף ו ת נ ״ ג‬ ‫לנוצרים והסימן ש י ש י ושמחי ב ת אדו״ם סימן תניג• א ח ״ כ ב א ה ע ו ד ה ע ר ה‬ ‫ק צ ר ה לרש״ש ו מ ד ף ק נ ״ א ואילך נ מ צ א מ א מ ר גדול על ד ב ר י ימי ישראל‬ ‫והעמים על סדר זמנים מהיצירה * ע ד ב א אדוננו ע ט ר ת ראשינו המלך ה ג ד ו ל‬ ‫והאדיר מושל בכל קצות העולם סולטאן סלים י ד י ה ו ת נ ש א מלכותו*•‬ ‫מ ת ח י ל ת גליון מ י ג )דף קס״ה אי( נ מ צ א ס פ ד יוסף הכהן ן׳ גוריון הכהן נ ג ד‬ ‫אפיון ה מ ד ק ד ק אכסנדרני ע ד דף ק ע ״ ג בי• בסופו כ ת ו ב ‪ * :‬ת ם ונשלם• כ ת ב‬ ‫על זה רופינו איקליניץ ת מ ה אני על יוסף הכהן ברצותו להפוך בזכות תורתו‬ ‫ומולדתו ועמו נ ג ד אפיון וחביריו הביא כל כך ראיות מספרי היונים והפנקיי׳‬ ‫והמצריים עם היותו יהודי נולד וגדל ב ע ר י יהודה ואיך קרא כל א ל ה הספרים‬ ‫והפיל כל דבריהם א ר צ ה ועל פניהם הוכיחם*• הדף האחרון׳ דף קע״ד׳ מחזיק‬ ‫ספר *זכרוני הכותיים*• בסוף הספר כ ת ו ב ‪ * :‬ת ו ש ל ב ״ ע רבני וגאוני‬ ‫ק ו ש ט א נ ט י נ א גזרו אומר ב ג ז ר ת נחש ש ז ה הספר לא יודפס ע ד מ ש ך י׳ שנים‬ ‫רצופות ואף אם יודפס בערי הגוים לא י ה א רשאי שום יהודי לקנותו ועל‬ ‫ישראל ועל רבנן בכל מקום שהם ת ב א ב ר כ ת טוב*•‬ ‫ד ו ד‬ ‫ב• ספר יוחסין יצא ש נ י ת מ ת ח ת מ כ ב ש הדפוס בקראקא ב ש נ ו ת ש״ם‬ ‫ע ד שמ״א• הספר מחזיק קס״ח דפים ב ת מ ו נ ת ‪ •4‬מ ע ב ר לשער הספר נ ד פ ס ה‬ ‫מ ל י צ ה מ א ת ה מ ג י ה ד׳ ש מ ו א ל בן הקדוש ד׳ יצחק פיהם• ה ק ד מ ת ד׳ ש מ ו א ל‬ ‫שולם נשמטה• מ ד ף ב׳ מ ת ח ל ת ה ק ד מ ת ר׳ אברהם זכות כמו בדפוס קושטנטינה•‬ ‫מ ד ף ה׳ דף ע ד ז׳ א׳ נ מ צ א ס ד ר הדורות מ א ד ם ע ד אברהם אבינו אשר לא‬ ‫נ מ צ א כמוהו ב ת ו צ א ה הראשונה וגם נ ר א ה ש א י נ ה מר׳ אברהם זכות• מ ד ף‬ ‫ח׳ א׳ ו ה ל א ה נ ד פ ם הכל כמו ב ת ו צ א ת ק ו ש ט נ ט י נ ה ד ק ש ל פ ע מ י ם נשמטו ע נ י נ י ם‬ ‫כמו דף ט״ז ב׳ ב ע ר ך יהושע בן פרחיה נ ש מ ט ה מ א מ ר על יש״ו הנוצרי מ א י מ ת‬ ‫הצנזור ובדף ק ל ״ ג ה ש מ י ט המוציא לאור א ת ה מ א מ ר על ד ב ר ספר הזהר•‬ ‫ה מ א מ ר על ד ב ר י ימי העמים ומלחמותיהם חותם ב ד ף קנ״ד ב ז ה ״ ל ‪ * :‬ו א ז‬ ‫‪0‬‬ .

‫מבוא‬ ‫‪50£111‬‬ ‫הסתירו ה ע נ י ן קדוב ל מ ׳ יום ע ד ב א סולטאן סלים המלך התוגדמי*• אח״כ‬ ‫הדפיסו א ת *זכרוני הכותיים* )דף ק נ ״ ד א ׳ ע ד ק נ ״ ה א׳(• מ ד ף קנ״ה והלאה‬ ‫ב א ו ליקוטים מ ס פ ד א ד ח ו ת עולם ל ד ׳ אברהם פ ד י צ ו ל ע ד דף קנ״ו א׳• ושם‬ ‫ע ״ ב מ ת ח י ל ב ז ה ה ל ש ו ן ‪ :‬א ל ה ד ב ר י הגאון מ ה ד ״ ד מ ש ה איסדלים זיל•‬ ‫ס ד ר ה ק ב ל ה ש ה ע ת ק ת י מ ס פ ד יסוד עולם וכו׳ ע ד דף קס״ד א׳• א ח ״ כ נוסף‬ ‫ק ט ע א ח ד מ ״ ס פ ד יוחסין* הכולל ש מ ו ת הרבנים מ י מ ו ת ״ ש ״ י ע ד מ ה ד ״ ד ש כ נ א‬ ‫ז״ל רבו ש ל ה ד מ ״ א ) ע ד ד ף קס״ה א׳(• בסוף ה ס פ ד נדפס * ס ד ר עולם זוטא‬ ‫ע ם ת ו ס פ ו ת פרטי ש נ ו ת עולם* מ ד ף קס״ה ב ׳ ע ד קס״ח ב׳•‬ ‫כל ת ו צ א ו ת ס פ ד יוחסין ה ב א ו ת אחדי ת ו צ א ת ק ד א ק א נ מ ש כ ו א ח ר י ה‬ ‫ו א ל ה ה ם ‪ :‬א מ ש ט ר ד ם תע׳׳ז• זולקווא תקנ״ט• שם תקס״ה• ק י נ י ג ס ב ד ג‬ ‫ת ד י ״ ח ע ם ק צ ת ה ע ד ו ת לדברי ב ע ל יסוד עולם מ א ת ד ׳ י ע ק ב בכרך• ל ב ו ב‬ ‫תדי״ח• ז י ט א מ י ד תדכ״א• ו ו א ד ש א תדל״ו• ש ם ת ד נ ״ ח ׳‬ ‫ג• ס פ ד י ו ח ס י ן ה ש ל ם א ש ד לפנינו נ ד פ ס ע י י ד ׳ צבי פיליפאווסקי‬ ‫בלונדון ו ע ד י נ ב ו ד ג ב ש נ ת תדי״ז ע פ ״ י כ ת ב י ד המונח באוקספורד קובץ‬ ‫‪) 2202‬מקודם ‪ ! .2598‬עי׳ ר ש י מ ת ו ע ׳ ‪. 504‬ם ״ מ ( א ש ד נ מ צ א ה ה ע ת ק ה ממנו ב ס פ ר י ת ה ח ׳ א ל ח נ ן‬ ‫הכהן א ד ל ר קובץ ‪) 2792 .(44‬‬ ‫מ ה ד ו ר ה זו ש ל ספר יוחסין יצאה ג״כ מ ת ח ת ידי ה ד ׳ שמואל שולם‬ ‫ודוב החלק הראשון ש ל ה מסכים ע ם מ ה ד ו ר ת קושטנטינא• היא מ ת ח ל ת‬ ‫ב ה ק ד מ ת ה מ ח ב ר ‪ 1*0‬ע ד י‪ (31‬ה מ א מ ר הראשון כולל א ת ד ו ד ו ת העולם ע ד‬ ‫סוף ה ת נ א י ם וסדר ה ת נ א י ם ע ״ ס א ״ ב מ ש ו נ ה ק צ ת מ ר ש י מ ת ה ת נ א י ם‬ ‫ש ב ה ו צ א ת ק ו ש ט נ ט י נ א )מדף ‪ 43‬ע ד )‪ •(801‬א ח ד ה מ א מ ר הזה נכנסו ליקוטים‬ ‫שונים ו ב פ ר ט ש א ל ת ד ׳ י ע ק ב ב ״ ד נסים מקירואן ל ד ׳ ש ד י ד א גאון ע״׳ד‬ ‫התואר ר ב ודבי נ ע ת ק מס׳ ה ע ר ו ך )<‪ (831‬ה ע ת ק מ ס פ ד ק ב ל ת ה ח ס י ד‬ ‫ש ב נ ר ב ו נ ה )<‪ (841‬ה ש ג ו ת ע ל ת ו ס פ ו ת )<‪ (861‬ליקוטים מ ס ׳ מ ג ן א ב ו ת ל ד ״ ש‬ ‫דוראן)‪ (873‬ועוד ליקוטים ב ע נ י ן החוש ו ה נ ב ו א ה )‪ 873‬ע ד <‪ (881‬אח״כ מ א מ ר‬ ‫מ ס פ ד א ח ד ל ד ׳ י צ ח ק ד מ ן עכו )ל‪ (88‬כללים מ ס ׳ יוסף בן גודיןן )‪(903‬‬ ‫ליקוטים מ ס ד ר עולם זוטא )‪ 923‬ע ד ‪ (943‬ו מ א מ ר ע ל ש ב ח הפייטנים לד׳‬ ‫יהודה א ל ח ד י ז י מ ם ׳ ת ח כ מ ו נ י )‪(943‬׳ אח״כ ה ד פ י ס המו״ל הםפוד ע ל זיוף‬ ‫ס פ ד הזוהר מ ה ו צ א ת ק ו ש ט נ ט י נ א )‪ 953‬ע ד <‪ •(961‬ה מ א מ ר ה ש נ י כולל א ת‬ ‫שמות האמוראים ע״ם א״ב משונה הרבה מהפרק המתאים שבהוצאות האחדות‬ ‫ומכיל כ מ ע ט כפלים ש מ ו ת מהוצ׳ קונשטנטינא• ובסופו נ מ צ א ס ד ר ה א מ ו ר א י ם‬ ‫ל ז מ נ י ה ם ע ל ס ד ד ה ד ו ד ו ת ) ע ד ד ף )‪ •(2031‬ה מ א מ ד השלישי מ ת ח ל ק לב׳ פרקים‪:‬‬ ‫ס ד ר ר ב נ ן סבוראי)‪ (204‬וסדר הגאונים )‪ 205‬ע ד ‪(207‬׳ בסופו הדפיס המו״ל‬ ‫ס ׳ ש ח י ט ו ת א ל ד ד ה ד נ י עפ״י כ״י אוקספורד אחד• ה מ א מ ר ה ר ב י ע י בולל‬ ‫ס ד ר ה ר ב נ י ם עפ״י ס ׳ ה ק ב ל ה ל ה ד א ב ״ ד )‪ 209‬ע ד ‪ •(216‬ה מ א מ ר ה ח מ י ש י‬ .

‬ובחלק חוה‪ :‬מס׳ תולדות‬ ‫א ד ם וחוד‪ .‬לר׳ ירוחם•‬ ‫י״דג ו ב ת ח ל ת ספרא•‬ ‫ל ״ ט ‪ :‬בס׳ כ ר י ת ו ת ל ד ׳ שמשון•‬ ‫ל ׳ ‪ :‬ד מ ע ש ד שני ירושלמי•‬ ‫י ״ ט ‪ :‬ע ד א י מ ת י ארוס­‬ ‫י׳ ו ע ו ד א מ ד ‪ :‬עי׳ ס׳ ה ה ב ל ה‬ ‫ל ה ד א ב ״ ד דף י׳ ב׳ ול״א ב׳•‬ .‬‬ ‫ה ״ ת ש ל ו ם ״ לס׳ יוחסין ה ש ל ם הכולל א ת ס׳ יוסף הכהן נ ג ד אפיון‬ ‫ובנין הורדוס ו א ג ד ת ד ׳ ש ד י ד א גאון׳ ב ה ע ת ק ה ע ב ר י ת מ א ת המו״ל׳ א ג ד ת ר׳‬ ‫אברהם פ ד י צ ו ל ב ע נ י ן ע ש ר ת ה ש ב ט י ם ו א ג ד ת י ה ו ש ע בן נון נערך ע״י המו״ל‬ ‫ד״צ פיליפאווסקי ו א י ן לו שום קישור עם ס׳ היוחסין עצמו•‬ ‫ז• תיקונים והעדות*‬ ‫א ת התיקונים א ש ד ע ר כ ת י בפרק ה ז ה א ס פ ת י מתוך ש ל ש ה ספרים‬ ‫ש ה ש ת ד ל ו בהם חוקרים ל ת ק ן א ת ה מ ע ו ו ת שבס׳ יוחסין ע״י טעיות‬ ‫ה מ ע ת י ק י ם והמדפיסים ואלה הם‪ :‬א( תיקונים ע פ ״ י כ״י אוקספורד מ א ת ד ״ א‬ ‫נייבויד ב ה ק ד מ ת ו לס׳ סדר חכמים וקורות הימים׳ אוקספורד ת ד מ ״ ח ח״א‬ ‫ע׳ ‪ X ¥‬בהערה• ב( ה ע ד ו ת ותיקונים לס׳ יוחסין מ א ת הח׳ ל א ב בדיווי ה צ ר פ ת י ת‬ ‫חט״ן ע׳ ‪ 223‬ע ד ע׳ ‪) 235‬נדפס גם ב ת ו צ א ה מ י ו ח ד ת מ מ ח ב ר ת ו ע ל ר׳ יוסף הכהן‬ ‫ע׳ ‪ 45‬ע ד ‪ 57‬ג( תיקונים ו ה ע ד ו ת כ״י מ א ת הח׳ ד ״ נ ברילל א ש ד ה ע ת ק ת י‬ ‫מגליון ם׳ יוחסין ה ש ל ם ה מ ו נ ח בספריה ה ע י ר ו נ י ת ב פ פ ד ״ מ ‪•^. 3775‬‬ ‫}‪21‬‬ ‫‪63‬‬ ‫)‪61‬‬ ‫‪73‬‬ ‫)‪71‬‬ ‫שודד‪ .‫מבוא‬ ‫מ ד ב ר ע ל ד ו ד ו ת האחרונים )‪ 217‬ע ד ‪ (230‬ע ד זמן הגירוש ובסופו נ מ צ א ו‬ ‫סיפורים ע ל כ מ ה גזרות ו ש מ ד ו ת וכתבים מ א ר ץ י ש ר א ל ורשימת החכמים‬ ‫המובאים ב ס מ ״ ג וכדומה• שם נ ח ת ם הספר כמו שכתוב בכ״י בסוף ה מ א מ ר‬ ‫ה ז ה )‪ :(230‬״ נ ש ל ם ס פ ד יוחסין ש ב ח ל א ל מ ו ש י ע חוסים״• אחריו נספח עוד‬ ‫מ א מ ר ש ש י ע ל דברי ימי ה א ו מ ו ת עם ה ר ב ה הוספות מ א ו ח ד ו ת )עד דף ‪.68‬‬ ‫ל״ז‪ :‬ו ב ת ו ר ת ה א ד ם ‪ :‬ל ה ד מ ב ״ ן‬ ‫ד ף מ ״ ז ע״א•‬ ‫ל ״ ב ‪ :‬ויש מ ד ר ש ‪ :‬עי׳ תוס׳‬ ‫מ נ ח ו ת ל״א•‬ ‫ל ״ ג ‪ :‬ש נ י אלפים ו ת פ ״ ח ‪ :‬בס׳‬ ‫ה ק ב ל ה תפ״ט•‬ ‫ג ׳ ‪ :‬ב מ צ ו ת ‪ :‬ב ם מ ״ ג ע ש י ן קי״ב•‬ ‫ח ׳ ‪ :‬מ מ ג ן א ב ו ת ע ״ ה א׳•‬ ‫ל ״ ח ‪ :‬ו ב י מ י פ ל ג ש ב ג ב ע ה ‪ :‬עי׳‬ ‫ש ה ״ ק ד ׳ ב׳•‬ ‫‪83‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪383‬‬ ‫‪473‬‬ ‫‪483‬‬ ‫נ‪701‬‬ ‫‪793‬‬ ‫ג‪801‬‬ ‫ג‪811‬‬ ‫כ י ה ‪ :‬לאפוקי יוסף בן גודיון‪:‬‬ ‫מוסב ע ל ם׳ יוסף הכהן בן‬ ‫מ ת ת י ה ו ולא ע ל ס׳ יוםיפון•‬ ‫לי‪ :‬עם ב ד נ ש )תחת כרכש(•‬ ‫כ ״ ח ‪ :‬מ נ ו ר ת ה מ א ו ד האחר•‬ ‫נ ד ב ‪ :‬וכריתות )תחת בריתות(•‬ ‫ט״‪ .(250‬‬ ‫המו״ל הוסיף ע ו ד בסוף ה ס פ ד ס ד ר ת נ א י ם ואמוראים ע פ ״ י כ״י‪. 116151•.‬ז׳‪ :‬מי ה ת י ר ל מ ח ב ר י ם‬ ‫ל כ ת ו ב הפסקים‬ ‫ל ״ ה ‪ :‬ו ה ר מ ב ״ ם כ ת ב ג עי׳ אוצר‬ ‫ח כ מ ה ח ״ ג ע׳ ‪.110*.

:‬במו שהיה לפני כן•‬ ‫ל ״ ז ‪ :‬לא הוסר הרב•‬ ‫‪ 2123‬י ״ ז ‪ :‬שאהון•‬ ‫‪ 2123‬ל״ו‪ :‬א ל ף וס״ז לנוצרים•‬ ‫מ ״ א ‪ :‬פרמש•‬ ‫<‪ 2121‬י״ב‪ :‬ובגאנה•‬ ‫נ‪ 2131‬י״ג‪ :‬ודודו ר׳ יוסף•‬ ‫‪ 2143‬ל״ה‪ :‬מן הכלל יצא•‬ ‫נ‪ 2141‬ל״א‪ :‬ו נ ק ר א ת גרגאן וטברסטאן•‬ ‫ל״ב‪ :‬נ ה ר אתל•‬ ‫‪ 2153‬ל״ח‪ :‬וכמעט לא הפכו•‬ ‫<‪ 2151‬חי‪ :‬והיא בםחרה•‬ ‫י״ח‪ :‬מ ן ת נ ג ה ) ת ח ת ‪ :‬האוגדי(•‬ ‫כ״ח‪ :‬על ג ב ע ר ק ח ועיר מ ק ל ט‬ ‫הגולה•‬ ‫‪ 2173‬די‪ :‬ספר המצות)תחת‪:‬מצרנות(•‬ ‫שם• נפטר ש נ ת תשצ״ח•‬ ‫<‪ 2171‬זי‪ :‬שרתמוקש•‬ ‫ט ״ ה ובן חמשים שנה•‬ ‫‪ 2183‬ט״ו‪ :‬צ ״ ל ד ׳ אפרים ת ל מ י ד רי״ף׳‬ ‫הריב״ן וכוי•‬ ‫כ״ג‪ :‬ועשה ספדי התכונה ש נ ת‬ ‫ת ת ק ״ ה והיו חייו ע ״ ה ש נ ה‬ ‫תתקכ״ה‬ ‫בשנת‬ ‫ונפטר‬ ‫בקלהורה א ב ל אני•‬ ‫כ״ה‪ :‬ונפטר ש נ ת תתקנ״ד•‬ ‫כ״ח‪ :‬מא״י מי שראה•‬ ‫<‪ 2181‬גי‪ :‬רמירו•‬ ‫‪ 2193‬א ׳ ‪ :‬אולי צ ״ ל לא ע ש ה הרשב״א•‬ ‫ל ״ א ‪ :‬ש נ ת תתצ״ה•‬ ‫<‪ 2191‬יי‪ :‬קרוב לחמשים שנה•‬ ‫י ״ א ‪ :‬ב ש נ ת תק״ב•‬ ‫‪ 2203‬זי‪ :‬ולחכמי לוניל•‬ ‫<‪ 2201‬אי‪ :‬נימוקי ר׳ ש מ ו א ל ב״ר מאיר•‬ ‫כי‪ :‬ו מ ת ב ש נ ת תתקמ״ה•‬ ‫ל״ז‪ :‬ה ר ׳ יוסף ב ן צ ד י ק )מוסב‬ ‫ע ל ב ע ל זכר צדיק(•‬ .‫•ע‪xx‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪ 838‬כ״ב‪ :‬ו ב ע ל י הקבלה•‬ ‫<‪ 861‬בדג‪ :‬בירושלמי בפסחים•‬ ‫<‪ 881‬י ״ א ‪ :‬ב נ א ב ר ה ב ק ש ט י ל י א )או‬ ‫באישטילא(•‬ ‫י ״ ט ‪ :‬ו א מ ר ת י לאמתתו•‬ ‫כ״א‪ :‬בלשון ירושלמי תאמין•‬ ‫כ״ב‪ :‬בלשון קודש א ל תאמין‪:‬‬ ‫<ו‪ 89‬טי‪ :‬א ל ע י ר טלאבירה•‬ ‫<‪ 941‬הי‪ :‬מקורם ברוך•‬ ‫מ ״ ג ‪ :‬ר׳ י צ ח ק בן קדישפין•‬ ‫‪ 953‬כ ״ ב ‪ :‬ב נ י שושאן•‬ ‫<‪ 951‬אי‪ :‬ובלארידה•‬ ‫ג׳‪ :‬אריבאל•‬ ‫!‪ 151‬הי‪ :‬ב מ ג י ל ת סתרים‪ :‬כעין זה‬ ‫נ מ צ א בס׳ ה מ פ ת ח לר״נ ד ף‬ ‫י״ג אי•‬ ‫<‪ 1801‬זי‪ :‬ב ע ר ך דל•‬ ‫<‪ 2041‬ו י ‪ :‬ד ׳ יצחק־‬ ‫יי‪ :‬נ ע ק ר ה מלכות•‬ ‫!‪ 205‬ד • ד ב א ב ד נטדונאי•‬ ‫י ״ ב ‪ :‬ו ע ש ה ס׳ נכבד•‬ ‫כ״ה‪ :‬ש מ ן א ל ב ד מרי ש נ ת ת ק ״ ח •‬ ‫<‪ 2051‬כ ״ א ‪ :‬ו ע נ ן זה מ ב י ת דוד•‬ ‫כ״ד‪ :‬ל ה י ו ת ר א ש גולה•‬ ‫<‪ 2061‬יי‪ :‬ו נ פ ט ר ש נ ת תרמ״א•‬ ‫‪ 2073.‬בי‪ :‬ו כ ת ג ד ו ל ה מהקהל•‬ ‫י ״ ד ‪ :‬לאחר שחיבר•‬ ‫מ ״ א ‪ :‬אולי צ ״ ל ב ש נ ת תש״ך•‬ ‫מ ״ ב ‪ :‬רב שרירא והאריך ימים‬ ‫כי כמו•‬ ‫‪ 2093‬י ״ ב ‪ :‬ו ב ר ח ה א ח ד מ ב נ י חזקיהו•‬ ‫‪ 2103‬וי‪ :‬ה י ת ה ל א ח ד מ ב נ י פיליגא•‬ ‫<‪ 2101‬ל״ו‪ .

‫מבוא‬ ‫‪)00/1‬‬ ‫‪ 22015‬ל״ח‪ :‬חובת ה ל ב ב ו ת נ ע ת ק ש נ ת‬ ‫מ״ג‪ :‬חארוך ש נ ת תתק״ם•‬ ‫‪ 2213‬ו ׳ ‪ :‬פולג•‬ ‫ט״ו‪ :‬ה ר ב ליאון בגירונה•‬ ‫י״ז‪ :‬ה ר ב הגדול א ש ד האציל•‬ ‫ל״ט‪ :‬שהוא איסטורגא•‬ ‫‪ 22115‬ז׳ ב מ צ ו ת ע ״ ח בהסמ״ג•‬ ‫כ ״ ג ‪ :‬חר״א תלמידו ש ל חדמב״ן•‬ ‫‪ 2223‬ח׳‪ :‬ב ע נ י ן מ ה א ל ף וכ״ב•‬ ‫כ׳‪ :‬הקבור ב ש ק ב י א ]בכ״י כתוב‬ ‫אח״כ[ נ פ ט ר ה ר מ ב ״ ן בעל‬ ‫החידושין בידושלם ש נ ת כ׳‬ ‫והוא ורבי יונה תלמידו בני‬ ‫ש ת י א ח י ו ת מגידונא•‬ ‫אוור‬ ‫מגדולי‬ ‫גדול‬ ‫‪ 22215‬י ״ ט ‪:‬‬ ‫)ן‪x1‬יזזו^^^(‪.(233‬‬ ‫י״ט‪ :‬חוקת הדיינין ]בכ״י כתוב‬ ‫אח״כ[ ד ב י נ ו יעקב בן הרא״ש‬ ‫מ י ד אחר ש נ פ ט ר ה ר א ״ ש ע ש ה‬ ‫ה ד ׳ טורים ב ש נ ת פ ״ ט וצ׳•‬ ‫כ ״ ה ‪ :‬ע ״ י ד ׳ אהרן הכהן•‬ ‫ל ׳ ‪ :‬ש נ ת נ״ס•‬ ‫ל״ג‪ :‬א צ ל ה ר ׳ יצחק קפאנטון•‬ ‫‪ 22415‬כ״ה‪ :‬ש ל א ר א ה ה ר מ ב ״ ן הזוהר•‬ ‫‪ 2253‬ו ׳ ‪ :‬ויתר נביאים•‬ ‫ט ׳ ‪ :‬ה ד ׳ מ ש ה הכהן מטורדוש־‬ ‫לייאש•‬ ‫ל ״ ה ‪ :‬ק מ ו ע ל היהודים•‬ ‫‪ 2258‬א ׳ ‪ :‬ב ש נ ת קנ״א ע ד עק״ב•‬ ‫י ״ א ‪ :‬ובזה הזמן ש נ ת ק״ט•‬ ‫כ״א‪ :‬ג ל ח פ ר א ביסינטי•‬ ‫כ״ד‪ :‬וע״י דונה קטלינא•‬ ‫כ״ה‪ :‬והמירו בישראל•‬ ‫‪ 2263‬גי‪ :‬ו ש ם ח נ ה יואב•‬ ‫הי‪ :‬ש ה י ה בסמודח בשנת•‬ ‫י ״ א ‪ :‬ש נ ת קפ״ב•‬ ‫ל ״ א ‪ :‬וביום המילה•‬ ‫ל ״ ה ‪ :‬ו כ ן ג״כ רמז אל קדמות•‬ ‫‪ 22615‬וי‪ :‬ר׳ יצחק קפנטון•‬ ‫ט״ו‪ :‬ב ש נ ת רי״ג•‬ ‫כ״ו‪ :‬וביום ש ב ת כ״ז לסיון•‬ ‫כ״ז‪ :‬יהודים משיפולביגה•‬ ‫מ י ‪ :‬מ ר ק ש ד י קלים•‬ ‫‪ 2273‬כ״ו‪ :‬בסוף אבדיל•‬ ‫ל ״ ט ‪ :‬ואם לאו יהיה•‬ ‫שם‪ :‬צורר היהודים ב ד ׳‬ ‫לדיזיימרי•‬ ‫מ ׳ ‪ :‬בפרז מוגא א צ ל ש ט ר י ן‬ ‫נגזר הגירוש•‬ ‫‪ 2276‬א ׳ ‪ :‬ל ד ע ת ולחשוב•‬ ‫‪ 2283‬ו׳‪ :‬ו ל ד ׳ שלמד‪ .‬‬ ‫כי‪ :‬ש נ ת נ ״ ג והוא א ב י ר׳ משה‬ ‫ש ע ש ה משכן•‬ ‫‪ 2233‬י׳‪ :‬שהיה ב ח ד ש אב•‬ ‫‪ 2243‬ר ‪ :‬ומי יוציא מ ש ם דין•‬ ‫ט ׳ ‪ :‬ופסק ה ר א ״ ש אשריו וא״ח•‬ ‫והרא״ש נ פ ט ר )ועי׳ בריווי‬ ‫ט״ז ‪.‬‬ ‫‪ 2306‬כ‪ :‬מ נ ח ם ברדימס•‬ ‫‪ 23215‬ל״ו‪ :‬ש מ ה סילקיא•‬ ‫איים‬ ‫אלישא הוא‬ ‫מ״ב‪:‬‬ ‫אליספונטי•‬ ‫מ ״ ד ‪ :‬והיא גיפרי•‬ ‫‪ 2333‬מ ״ א ‪ :‬ב א מ צ ע תיגרי•‬ ‫‪ 23315‬ל״ג‪ :‬למלוך בטישליא•‬ .‬בנו•‬ ‫מ ״ ג ‪ :‬לעיר ש מ ה שועיב•‬ ‫‪ 2286‬י״ב‪ :‬ה נ ק ר א ת טדאבלוס•‬ ‫‪ 22915‬כ ״ א ‪ :‬א ל ק ו ד ט ו ב י נ ו ל ד ב מ ל א ק א י‬ ‫ל ״ ב ‪ :‬ו א ב ן זכריה ן׳ תבון•‬ ‫‪ 2303‬ב׳‪ :‬ביגאד‪.

2216‬‬ ‫א ב ו ק ד ״ ט הרופא ‪.2206 .2206 .2063‬‬ ‫ד ׳ אברהם ב״ר ד ו ד )הדאב״ד( ‪.2053 .2193 .2216‬‬ ‫ר ׳ אברהם בן ה ד מ ב ״ ם ‪.2263‬‬ ‫ר׳ א ד א גאון ‪.2183‬‬ ‫א ב ל ט חכם ב ת כ ו נ ה ‪•1926‬‬ ‫ד ׳ אברהם דקולוניא ‪•876‬‬ ‫ד ׳ אברהם בן א ס מ ע ל ‪.2196‬‬ ‫ד ׳ א ח א י מ ש ב ח א ‪.2063‬‬ ‫ר׳ א ח י ל א י ב״ר חנילאי ‪.2296‬‬ ‫ר׳ א ל י ע ז ר מ מ י ץ ‪.2063‬‬ ‫ד ׳ אברהם ביבאגו ‪.2146 •853‬‬ ‫א ל ד ד הדני ‪.2173 .2166‬‬ ‫‪.2223.2266‬‬ ‫ד ׳ אברהם ה נ ש י א בן ש ד ת ו מ ק ש ‪.‫^ך\‪xx‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪ 2336‬מ ״ ב ‪ :‬וקודין ל ה פ ר ו ש ד פ י נ א‬ ‫‪ 2343‬ל ״ ב ‪ :‬ואז ה י ה אשכנוש•‬ ‫‪ 2346‬ד ׳ ‪ :‬ש ש מ ה תדמותה•‬ ‫)‪ 2441‬י״ג‪ :‬ש ע ש ה ס פ ד יוסיפון•‬ ‫‪ 2483‬ט ׳ ‪ :‬א ב ל אני מ צ א ת י בספרים•‬ ‫‪ 2496‬ל ״ א ‪ :‬יצחק היהודי א ב ן עמראן•‬ ‫ח• מפתחות•‬ ‫א( מפתח השמות•‬ ‫מ פ ת ח זה ה מ ו ס ב על ספר יוחסין השלם שלפנינו מכיל ד ק א ת‬ ‫ש מ ו ת החכמים שחיו א ח ד ח ת י מ ת התלמוד• א ת חכמי ה א ו מ ו ת ומלכיהם לא‬ ‫ר ש מ ת י ד ק לפעמים חוץ מ א ו ת ם הנזכרים במאמר ה ש ש י כי ל א מ צ א ת י בזה‬ ‫שום ת ו ע ל ת מדעית• ר ש י מ ת חכמי ה ת ל מ ו ד המובאים בספר יוחסין דפוס‬ ‫ק ר א ק א נ מ צ א ה בספרו של ה מ ל ו מ ד מ א ל ף ביבליוטקה בחלק השני ע ׳ ‪754‬‬ ‫עך ‪.106‬‬ ‫ד ׳ אברהם א ב ן ע ז ר א ‪.1746‬‬ ‫ד ׳ אליעזר הלוי ‪•2216‬‬ ‫ר ׳ אברהם ל ט י ף ‪.2233‬‬ ‫ד ׳ אחונאי ‪.2056‬‬ ‫מ ד אברהם גאון ‪.2223‬‬ ‫‪.780‬‬ ‫ר׳ אברהם ב״ר נ ת ן הירחי ‪.2226‬‬ ‫ר׳ אברהם ב״ד שרירא גאון ‪.1096‬‬ ‫ר ׳ אברהם זכות הזקן ‪.2173‬‬ ‫ד ׳ אהרן הכהן מלוניל ‪.2006‬‬ ‫האשכול ‪.2243‬‬ ‫ד ׳ אהרן הלוי )הרא״ה( ‪.2216‬‬ ‫ר ׳ א ב ר ה ם ב ן מ י ג ש ‪•2213‬‬ ‫ד ׳ אליעזר ב״ר נ ת ן ‪.2203‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ .856‬‬ ‫ר׳ אהוב ה נ ש י א ב״ר מאיר ‪.2063‬‬ ‫ד ׳ אברהם ב ״ ד ח י י א הספרדי ‪2046‬׳‬ ‫‪.22236‬‬ ‫ד ׳ אברהם בן ד א ו י ד הלוי ‪.2216‬‬ ‫‪.2166‬‬ ‫א ב י ה ע ז ד י )דאבי״ה( ‪.2176 .2243 .2176‬‬ ‫ד ׳ אברהם ב נ ב ש ת י ‪.2076‬‬ ‫ר ׳ אברהם הלוי בוקדט ‪.2176‬‬ ‫ד ׳ א ח י ה כ ן ‪.2066‬‬ ‫ד ׳ אברהם ב״ר י צ ח ק אב״ד ב ע ל‬ ‫ד ׳ א ח י ל א י בר ר ב מרי ‪.2203‬‬ ‫ד ׳ אהרן בן ס ד ג ד א ‪•2073‬‬ ‫ר׳ אברהם ב ד ד ו ד בן בנו ש ל ה ד מ ב ״ ם‬ ‫ר׳ אהרן מפלוג ‪.

22315‬‬ ‫ד ׳ חיים ב ״ ד ש מ ו א ל ב ״ ד ד ו ד ‪2233‬‬ ‫ד ׳ ח י נ נ א גאון ‪.22115 .2223‬‬ ‫ד ׳ ד ו ד ד פ א ן קודפו באוילה ‪.2183 .21015‬‬ ‫ר ׳ א ל ע ז ד מ ג ד מ י ש א ‪.1015‬‬ ‫דון א נ ד י ק ו ‪.2093‬‬ ‫ר׳ חזקיה גאון ‪.2123 .2183‬‬ ‫ד ׳ אפרים מ ד י נ ג ש פ ו ד ק ‪.2153‬‬ ‫אלפלטון ‪.22415 .2173‬‬ ‫ד׳ גרשום ב ״ ד ש ל מ ה ‪.22115‬‬ ‫א ל מ נ ס ו ד ה מ ל ך ‪.2093‬‬ ‫ד ׳ ח נ י נ א י ב ד אברהם ‪.853 .20515‬‬ ‫‪.2053‬‬ ‫ד ׳ חיים ה כ ה ן ‪.22015‬‬ ‫‪.2063‬‬ ‫כ‬ ‫גיאון ד י שיבילייא ‪.2183 .2303 .22615‬‬ ‫ר ׳ ה א י ב ״ ד ד ו ד ‪.8415‬‬ ‫‪.2183‬‬ ‫ד ׳ אפרים ת ל מ י ד ה ד מ ב ״ ן ‪.22315‬‬ ‫ר׳ ד ו ד אבודרהם ‪.22115‬‬ ‫ר׳ א ל ע ז ר בן מ ז ח ‪.20615‬‬ ‫ר׳ אפרים ת ל מ י ד הרי׳׳ף ‪.22115 .123‬‬ ‫ר׳ א ש ר ב ״ ר יחיאל ‪2193 .2063‬‬ ‫מ א י י ש ט ד ו ד י א י ש מ א ב ש ל מ נ ק א ‪.21315‬‬ ‫ד׳ בדוך כהן צ ד ק ‪.363‬‬ ‫ד׳ א ל ע ז ד ב ״ ד ש מ ש ו ן ‪.2053‬‬ ‫ה ש א ם ה מ ל ך ‪.217315‬‬ ‫ז ו ג מ א ד ‪.2243 .2183 .223315 .1015‬‬ ‫אדיסטו ‪.2173 .833‬‬ ‫ד׳ ביבי הלוי ‪.2053‬‬ ‫ר׳ הונא הלוי ב ״ ד יצחק ‪.2193‬‬ ‫ד׳ בדוך מ ג ד מ י ש ״ א ‪.224‬‬ ‫ר׳ ד ו ד ב ״ ד א ב ר ה ם ב ן ה ר מ ב ״ ם‬ ‫‪.20515‬‬ ‫ד ׳ ד ו ד ב ״ ד יוסף קמחי ‪21913‬׳ ‪.20615‬‬ ‫ר׳ הילאי הלוי ד א ש י ש י ב ה ‪.523‬‬ ‫ד ׳ חיים א ב ן מוסא ‪.22115‬‬ ‫ר׳ בחיי ב ד א ש ר ‪.22115‬‬ ‫אלפונשו ה מ ל ך ‪.21015‬‬ ‫ד ו ן ו י ד א ל ב ן ב נ ש ת ‪.8815‬‬ ‫ד ו ד בן זכאי ‪.2063‬‬ ‫ר׳ הילאי גאון ‪.2243‬‬ ‫ר׳ אסומאי ב ״ ד מ ר ד כ י ‪.22015‬‬ ‫בטולימום התוכן ‪.2173 .22915 .2253‬‬ ‫ר׳ ד ו ד הכהן ‪.21815‬‬ ‫אקלידס ‪..5215.893‬‬ ‫דונש ב ן ל ב ד ט הלןי <‪.‫מבוא‬ ‫ר׳ אליקים ‪.19815‬‬ ‫ד ׳ גרשום מאור הגולה ‪.21915 .22115 .2073‬‬ ‫ד ׳ חייא ב ן א ל דאודי ‪.22915‬‬ ‫ד׳ חיים א ח י הדא׳יש ‪.21815‬׳‬ ‫‪.2213‬‬ ‫ד ׳ א ל ע ז ר ה ק ל י ד ‪.22015‬‬ ‫ד ׳ ברוך ב ״ ד יצחק א ל ב א ל י ה ‪.2093‬‬ ‫ד ׳ חייא מ מ י ש ן בסורא ‪.2123‬‬ ‫ד ׳ ח ו ש י א ל ‪.2183 .2253‬‬ ‫ר׳ זדחיה הלוי ב ע ל המאור ‪853‬׳‬ ‫‪.96* .20615‬‬ ‫ד ׳ ה א י ב ד ש ד י ר א גאון ‪.2063‬‬ ‫ד׳ ב נ י מ י ן ד נ ב א ד ה )הנוסע( ‪.2053‬‬ ‫ד׳ חנוך ה ס פ ר ד י ‪.2133 .2291‬‬ ‫דונש ב ן ת מ י ם ‪.207315‬‬ ‫ד ב הונא ב ״ ד יוסף ‪.2213 .2123 .20615‬‬ .2263‬‬ ‫דון וידאל ד י טולושא ‪.2093‬‬ ‫ח י מ י א ל ב ל י ‪.22215‬‬ ‫ר׳ בחיי ב ן פקודה ‪.22415‬‬ ‫גלינוס הרופא ‪.2073‬‬ ‫ר׳ ד ו ד א י בסורא ‪.22915‬‬ ‫ד ׳ דוסא ב ״ ר ס ע ד י ה ‪.

2203‬‬ ‫ר׳ יוסף אלבו ‪.2176‬‬ ‫ר׳ יהודה ב ר ד ו ד חיוג ‪.22436 .2163 .2206‬‬ ‫ר׳ יואל הלוי ‪.2073 .2296 .2136‬‬ ‫ר ׳ יוסף פורת ‪.2183‬‬ ‫ר׳ חסדאי הזקן ‪.2116‬‬ ‫ר׳ יוסף ב ן מ א י ר הלוי ב ן מיגאש ‪.2253‬‬ ‫ד ׳ חסדאי ה נ ש י א ב ״ ר י צ ח ק ‪.2213 .2293 .2183‬‬ ‫ר׳ יהודה א ב ן ע ז ר א ב ג ר נ ט ה ‪.2153‬‬ ‫ר ׳ יוסף ב ן פ ל א ט ‪.2056‬‬ ‫ר ׳ יהודה בן ה ש ר א ש ר בטוליטולה‬ ‫‪.2183 .2103‬‬ ‫ר ׳ חסדאי ב ר נסים ‪.2073‬‬ ‫ר׳ יוסף בן עקנין ‪.2253‬‬ ‫מ ד ח פ ץ ‪.2176.2183‬‬ ‫ר ׳ יוסף ה נ ש י א ב ״ ר מאיר שרתמוקש‬ ‫‪ .2296 .2063‬‬ ‫ר׳ יהודה בן תבון ‪.2223‬‬ ‫ר ׳ יוסף די אוילה ‪.2226 .516‬‬ ‫ר׳ יהודה בן ה ר א ״ ש ‪.2136‬ועי׳ ‪.2186‬‬ ‫ר ׳ יוסף ה נ ש י א בן א ל פרוגה ‪.2216‬‬ ‫ר ׳ יונה בגירונה ‪.2216‬‬ ‫ר׳ יהודה אלחריזי ‪.2093‬‬ ‫‪.2146 .2216‬‬ ‫ר׳ יום ט ו ב א ש ב י ל י ‪2243 .2053‬‬ ‫‪.2053‬‬ ‫ר׳ יוסף א ב ן גיקיטילא ‪.2263‬‬ ‫ר ׳ יוסף גאון בסורא ‪.2216‬‬ ‫ר ׳ טודרוס ח נ ש י א ב נ ר ב ו נ ה ‪.2193 .2223‬‬ ‫ר ׳ יהודה בן ב ל ע ם ‪.2166‬‬ ‫ר ׳ יוסף בן מ י ג א ש ‪2116‬׳ )ועי׳ ל ע י ל‬ ‫יוסף בן מאיר(•‬ ‫ר ׳ יוסף ב ר מרדכי גאון ‪.2136‬‬ ‫‪.2203‬‬ ‫ר ׳ יהודה הלוי הפייטן ‪.2213‬‬ ‫ר׳ יונה א ח ר ‪.2206‬‬ .2233‬‬ ‫ר׳ יהודאי גאון ‪.2246 .2163‬‬ ‫ר׳ יהודה ה ח ס י ד ‪.2166.2063‬‬ ‫ר ׳ יוסף ט ו ב ע ל ם ‪.2223 .2063‬‬ ‫ר ׳ יוסף ב ר יעקב בן ס ה ל ‪.2243‬‬ ‫ר׳ יוסף ה נ ש י א ב ג ר א נ ט ה ‪.2223‬‬ ‫ר׳ יהודה ב ר מ ש ה ב נ ר ב ו נ ה ‪•846‬‬ ‫ר׳ יהודה ב ר נ ת ן )ריב״ן( ‪.2053‬‬ ‫ר ׳ יהודאי גאון ב פ ו מ ב ד י ת א ‪.2063‬‬ ‫ר׳ ח נ נ א ל א י ש רומי ‪.2133‬‬ ‫ר ׳ יוסף בן יצחק בן אביתור ‪.2073‬‬ ‫ר׳ י ד ע י ה ה ב ד ר ש י ‪.22536 .853.2196‬‬ ‫ר ׳ יהודה ב ר יצחק מ פ ר י ש ‪.2103‬‬ ‫ר־ יוסף הלוי ה נ ג י ד ב ״ ר שמואל ‪.2263‬‬ ‫ר׳ יוסף בן ב נ ש ת ‪.2176‬‬ ‫ר ׳ יהודה ב ר מ ש ה הכהן ‪.2296 .2176‬‬ ‫ר ׳ יוסף ב ״ ר טודרוס הלוי בטלאבירה‬ ‫‪.2233 .963 .2193 .2073‬‬ ‫ר׳ ח נ נ י ה ב ״ ר מ ש ר ש י ה ‪.2073‬‬ ‫‪.896‬‬ ‫ר׳ יוסף ב ״ ר יהודה ‪.2156‬‬ ‫ר ׳ יהודה א ב י אביו ש ל ר׳ שרירא‬ ‫גאון ‪.2196 .2213 .2156‬‬ ‫ה ש ר דון יוסף דיאיסיגה ‪.2226 .2166 .893‬‬ ‫ר׳ יונתן הכהן ב ל ע י ל ‪.‫מבוא‬ ‫ר ׳ ח נ נ י ה גאון ‪.2296‬‬ ‫ר׳ יהודה ב ״ ר ברזילי אלברגלוני‬ ‫‪.846‬‬ ‫י א ש י ה בן זכאי ‪.2136‬‬ ‫ר ׳ טודרוס הלוי ‪.2243‬‬ ‫ר׳ יוסף ב ״ ר חייא ‪.2206‬‬ ‫‪5:‬ם‪50£‬‬ ‫ר׳ יהושע בן שועיב ‪.2223 .2253‬‬ ‫ר ׳ חסדאי ק ר י ש ק ש ‪.543‬‬ ‫‪.

2183‬‬ ‫בנרבונה ‪•853‬‬ ‫בן ס י ד חזן ט ו ל י ט ו ל ה ‪.2196‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫ב ן שושן ‪.2236‬‬ ‫ר׳ יחיאל מ פ א ר י ש ‪.‫מבוא‬ ‫ר׳ יוסף בן צדיק ‪.2121‬‬ ‫ר ׳ יצחק בר יעקב אלפאסי נ‪.2243‬‬ ‫ק ר ת א ל ‪.2291‬‬ ‫ר׳ י צ ח ק י ש ר א ל י ‪1823‬׳ ‪2216‬׳ ‪.2196‬‬ ‫בן צ ח י ן ‪•516‬‬ ‫ק א נ פ ט ץ ‪.2176 .516‬‬ ‫ר׳ יעקב ב י ר יום ט ו ב פ ו ע ל ‪.2216‬‬ ‫ר׳ יעקב קנאפנטון ‪.2213‬‬ ‫א ב ן לטיף ‪.2193‬‬ ‫ב ר ראובן אלברגלוני ‪.2066‬‬ .2063‬‬ ‫ר׳ יוסף בן שם ט ו ב ‪.2166 .2133‬‬ ‫‪.2243 .2296‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫ב ע ל החוטם בקורבייל נ‪2221‬‬ ‫בר חייא ‪.2063‬‬ ‫הזקן ר ב ו ש ל רש״י ‪.2263‬‬ ‫ב י ר א ב ר ה ם )ריב״א( ‪.2263‬‬ ‫ר׳ יחיאל אביו ש ל הרא״ש ‪.2116‬‬ ‫ב י ר מ א י ר )ריבים( ‪.2296 .2106‬‬ ‫ר׳ יעקב בן גיקטילא ‪.2181‬‬ ‫ב י ר יהודה בן גיאות ‪2123‬‬ ‫‪2143‬׳ נ‪ .2263.2216‬‬ ‫בן עזרא ‪.‬‬ ‫ר ׳ יעקב מ ן ג ה ר פ ק ו ד ‪.2173‬‬ ‫הזקן בי־ר ש מ ו א ל ) ר ״ י ( נ‪.2066‬‬ ‫הבחור ‪.2176‬‬ ‫ב ר א ש י א ‪.2296 .2223.2173‬‬ ‫ר ׳ יצחק ב ״ ר יעקב בן א ל ב א ל י ה נ‪.2291‬‬ ‫ר ׳ יצחק ב י ר יהודה רבו ש ל רש״י‬ ‫‪.2126‬‬ ‫בן גיקטילא ‪.896‬‬ ‫ר ׳ יעקב גאון בר משר‪ .2226‬‬ ‫ר׳ ינאי הפייטן ‪.1573‬‬ ‫ר׳ יעקב ב י ר נסים מקירואן ‪.2296‬‬ ‫ה נ ש י א ב ג ר א נ ט ה ‪•2156‬‬ ‫בר ד ו ד אלקורטובי ‪.2246‬‬ ‫ד ׳ יוסף בר דבי ‪.886‬׳ ‪.2246‬‬ ‫ב י ר ש ש ת ‪.2206‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫אבוהב ‪.2223‬‬ ‫ר׳ יעקב ב ע ל הטורים ‪.2243‬‬ ‫ר ׳ כ ה ן צ ד ק ‪.‬בירבונר‪•846 .2253‬‬ ‫ר ׳ י ר ו ח ם ‪.2246‬‬ ‫ר׳ יעקב בר יקיר ‪.2066‬‬ ‫ר׳ יעקב בן מ ׳ ‪.2053 .2053‬‬ ‫ר ׳ כ ה ן צ ד ק בן אסומאי ‪.2176‬נ‪.2236‬‬ ‫בן ל י א ץ ‪.2161‬נ‪ .2053‬‬ ‫ר׳ יעקב גאון בסודא ‪.2171‬נ‪.2296‬‬ ‫ר׳ יוסף ב ר רב ש י ל א ‪.2226‬‬ ‫ד ׳ י ש ע י ה הלוי בר א ב א ‪.2123‬‬ ‫ר ׳ יעקב מ ק ו ד ב י י ל ‪.2243.2296‬‬ ‫ד מ ן עכו ‪953 .2226‬‬ ‫שפרוט ‪.2226‬‬ ‫ר׳ יחיאל בן הרא״ש ‪.2233 .2186‬‬ ‫בר ברוך ‪.2266‬‬ ‫ר ׳ יצחק ב ר א ב א מ ר י ב ע ל ה ע י ט ו ר‬ ‫‪.2063‬‬ ‫ר׳ יוסף בן שושן ‪.2063‬‬ ‫ר ׳ י ש ר א ל ב ן י ש ר א ל ‪.2183‬‬ ‫מר יונקא בסורא ‪.21331‬‬ ‫‪2143‬׳ ‪ .2173‬‬ ‫ר׳ יעקב ב ר מרדכי גאון ‪.2253‬‬ ‫ב י ר ש ל מ ה ן‪ -‬צ ה ו ל ה ‪.2133‬‬ ‫‪.2296‬‬ ‫ר׳ יוסף קמחי ‪.22636 .2243‬‬ ‫ר׳ י ש ש כ ר ב י ר י ק ו ת י א ל הלוי ‪.2236‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫הלוי ב י ר זרחיןן ‪.2066‬‬ ‫ר ׳ יעקב ת ל מ י ד ר׳ מ ש ה די ל י א ץ ‪.2206 .

21736 .2193‬‬ ‫ר׳ מיימון ב״ר סעדיה ‪.2063‬‬ ‫אל מ ע ל מ א ‪.853‬‬ ‫‪.2166 .853‬‬ ‫ר׳ מ א י ר מרוטנבורג ‪.2126‬‬ ‫ר׳ מ א י ר ב״ר יוסף ב נ ר ב ו נ ה ‪.846‬‬ ‫יהודה ‪.2296‬‬ ‫ר׳ מ נ ש ה גאון ‪.2253‬‬ ‫מ ת ת י ה ו גאון ‪.2193 .2186‬‬ ‫ב ״ ר ש ל מ ה הריין בן פורמש‬ ‫‪.2223‬‬ ‫ר ׳ מ א י ר הלוי ב״ר טודרום ‪.2256‬‬ ‫ר׳ מ א י ר בן ביבש ‪.2153‬‬ ‫ר׳ מרי הלוי בר מ ש ר ש י ה ‪.2296‬‬ ‫ר׳ מ ש ה בר הלל ‪.846‬‬ ‫ר׳ מ ש ה בן גיקטילא ‪.2123‬‬ ‫‪.2066‬‬ ‫מנחם בן סרוק ‪.2233 .2246 .2193‬‬ ‫ד׳ מ א ר י הכהן ‪.886‬‬ ‫מ ש ה ב ״ ד מיימון )דמב״ם( י‪.846‬‬ ‫ר ׳ מ ל כ י ה הכהן בסורא ‪.2093‬‬ ‫טוררוס ‪.2146‬‬ ‫ד ׳ מ א י ד ב״ר יצחק בנר בונה ‪•853‬‬ ‫ר׳ מ א י ר הכהן בנרבונה ‪.2216‬‬ ‫ר׳ מ א י ר הלוי בן מ י ג א ש ‪ .2176 .2163‬‬ ‫מ ש ה לי ל י א ץ ‪.2183‬‬ ‫מ ת ת י ה ו ‪.2066‬‬ ‫נסים ב ״ ר אברהם ‪.2246‬‬ ‫ד ׳ מנחם בר יוסף גאון ‪.2056‬‬ ‫נ ט ר ו נ א י ב״ר מ א ר י ‪.2146‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫מ ש ה ב״ר יעקב ן׳ ע ז ר א י*‪.853‬‬ ‫יוסף בן מרון הלוי ‪.2181‬‬ ‫‪.2206‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫משה‬ ‫משד‪.2206‬‬ ‫מ ש ה הכהן מטורדו״ ליינש ‪.2063‬‬ ‫ד ׳ מ ר י נ ו ס בן ג נ א ח ‪•2163‬‬ ‫ר׳ מ ר ד כ י בן ה ל ל ‪.2263‬‬ ‫ר׳ מ נ ח ם בן זרח ‪.2066‬‬ ‫ר׳ מ נ ח ם הארוך ‪.2193 .2176 .2073‬‬ ‫ר׳ מיימון אביו ש ל הרמב״ם ‪.2223‬‬ ‫ר׳ נ ת ן ב ע ל ה ע ר ו ך ‪.2226 .21736‬‬ ‫ר ׳ נ ת ן דיין בקורטובה ‪.2066‬‬ ‫נ ט ר ו נ א י ‪.2063‬‬ ‫ר׳ מ ל כ י ה גאון השני ‪.2066‬‬ ‫נ ח מ י ה גאון ‪•2073‬‬ ‫נ ח מ י ה ב ג ר א נ ט ה ‪.2253.‫מבוא‬ ‫ר׳ כ ל ב ת ל מ י ד הרמב״ם ‪.2186‬‬ ‫ר׳ ליאון בגירונה ‪.2156‬‬ ‫העניו ‪.2213‬‬ ‫ר ׳ לוי בן גרשום ‪.2213 .2173 .2096‬‬ .2176.2216‬‬ ‫ר׳ מ ר ד כ י הכהן ‪•2063‬‬ ‫ר׳ מ ש ה ה ד ר ש ן בנרבונה ‪.2123‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫מ ש ה בן תבון ‪.2116‬‬ ‫נחשון ב״ר צ ח ק ‪.2143 :‬‬ ‫ר׳ מ א י ר ב״ר שמואל א ב י ר ״ ת ‪.2056‬‬ ‫ר׳ מ ב ש ר הכהן ‪.216‬‬ ‫מ ש ה ה כ ה ן ) ר מ ״ ך ‪.‬‬ ‫משה‬ ‫משה‬ ‫ב״ר‬ ‫ב״ר‬ ‫ב״ר‬ ‫ב״ר‬ ‫חנוך ‪.2203‬‬ ‫‪.2306 .2216 .22336 .853‬‬ ‫מקוצי ‪.2136‬בן‬ ‫ב נ ו ‪.2296‬‬ ‫דון מ א י ר אלגואריש ‪.876‬‬ ‫נסים ב״ר יעקב שאהון ‪.2063‬‬ ‫ר׳ מ נ ש ה ב״ר יוסף ‪.853‬‬ ‫משולט ב״ר קלונימום ‪.2196‬‬ ‫משולט ב״ר י ע ק ב ‪.2206 .2226 .2253‬‬ ‫ר׳ מכיר מנרבונה ‪.953 .2193‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ר׳‬ ‫משה‬ ‫משה‬ ‫משה‬ ‫משה‬ ‫ה נ ש י א ב ג ד א נ ט ה ‪.2236 .2253‬‬ ‫מ ש ה כהן בן ק ט ל י א ס ‪.2173‬‬ ‫ר׳ נסים ב״ר ראובן ‪.2233.2216‬‬ ‫ר׳ לוי בן ש א ו ל אלקורטובי ‪.

2291‬‬ ‫ד ׳ סעדיה גאון ‪.853‬‬ ‫‪.2003‬‬ ‫ד׳ קימוי ב ״ ד א ש י גאון )‪.2066‬‬ ‫ד ׳ שאול הכהן ‪.2173 .2196‬‬ ‫ד ׳ ש ל מ ה ב ״ ד אברהם מ מ ו נ ט פ ש ל י ד‬ ‫‪.2061‬‬ ‫ד ׳ קימוי ב ״ ד א ה י נ א י ‪.21936‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ״ ד ד ו ד ה נ ש י א )‪.2213‬‬ ‫ד ׳ ש ל מ ה בן א ד ר ת )דשב״א( )‪.2213‬‬ ‫ש מ ש ו ן ב ״ ד צדוק )‪.2251) .2171‬‬ ‫שם ט ו ב ד י ליאון ‪.2291‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ״ ד ש מ ע ו ן דוראן ‪.2253‬‬ ‫ד ב א ב ״ ד נ ט ד ו נ א י ‪.2171) .2191‬‬ ‫)‪.2243‬‬ ‫פילאגה א ש ת ד ׳ הנוך ‪.2296 .2061‬‬ ‫קונסטנטין ‪.2293 .2226‬‬ ‫שם ט ו ב ב ״ ד ש ם טוב ‪.2093‬‬ ‫ב ״ ד י א ש י ה מפיץ ‪.2153‬‬ ‫ד ׳ פדיגודס )‪.2053‬‬ ‫ר ב ה ב ד א מ י גאון ‪.2291) .2243‬‬ ‫ד ׳ ש מ ו א ל ב ״ ד מ א י ד )דשב״ם( ‪.21736 .2233 .2191‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה בן ט ו א ד ת ‪.2061‬‬ ‫ע נ ן צןבית צ ו ד )‪.2223‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ן בנו ש ל ד׳ שמשון ‪.2263‬‬ ‫ש מ ה ה מויטדי )‪.2053‬‬ ‫א ב ד ב נ א ל ‪.2133‬‬ ‫דון פידרו ‪.2113‬‬ ‫‪.2166‬‬ ‫‪.2213‬‬ ‫ד ׳ ש ל מ ה ב נ ב נ ש ת ב נ ד ב ו נ ה ‪•853‬‬ ‫ד׳ ש ל מ ה בן ג ב י ת ל ‪.2183‬‬ ‫ר ׳ ש מ ו א ל ב ״ ד מ ד י גאון ‪.2263‬‬ ‫ש מ ע ו ן אחי ה ד י צ ב ״ א ‪.2231‬‬ .22236 .2181‬‬ ‫גאון ‪.2243‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ד יוסף בן ע מ י א ל ‪2223‬י‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ״ ד יצהק)דש׳יי( ‪853‬׳ )‪.2201‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה מ נ ד ב ו נ ה ‪.2051‬‬ ‫ד ׳ עזריה בן ד ׳ יהוסף הלוי ה נ ג י ד‬ ‫‪.2121‬‬ ‫ד ׳ פ ד ץ ‪.2183‬‬ ‫‪.2073‬‬ ‫ד ׳ קלונימוס ‪.2053‬‬ ‫ר׳ ש מ ו א ל ב ״ ד מ ש ה ‪•853‬‬ ‫ר ש מ ו א ל ה נ ג י ד בן גיקטילא ‪.2226‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה בן שושן )‪.841‬‬ ‫ד ׳ קלונימוס מ ת מ י ‪.853‬‬ ‫זכות ‪.2233‬‬ ‫ד ׳ פרץ הכהן ‪.‫מבוא‬ ‫א ב סולימאן ן׳ מהגר נ‪.2213‬‬ ‫ש מ ו א ל סדס״א ‪.2121) .871‬‬ ‫‪.2061‬‬ ‫ד ׳ צ מ ה ב ״ ד פלטוי )‪.2173‬‬ ‫קדלוס ה מ ל ך )‪•841‬‬ ‫ד ׳ ראובן ב ״ ד נסים ‪.2213‬‬ ‫ד ׳ קלונימוס הגדול )‪.2163‬‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ש מ ו א ל הספרדי ב ״ ד יצהק ‪.2171‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ד מ א י ד )‪.2103‬‬ ‫ד ׳ פלטוי גאון ‪.2103‬‬ ‫ב ״ ד יהודה בן ת ב ץ )‪.853‬‬ ‫ר׳ ש ל מ ה ב ״ ד ע ל י מ ש ו ד י א ‪.2243‬‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ר׳‬ ‫ד׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫שמואל‬ ‫מ א י י ב ד ״ א )‪.2183 .2066‬‬ ‫ד ׳ עמרם ב ד ש י ש נ א )‪.2246‬‬ ‫בלאנסי ‪2263‬‬ ‫ב׳׳ד ד ו ד ‪.2201‬‬ ‫ד ׳ ש מ ו א ל הלוי ‪.2233‬‬ ‫בן הפני גאון ‪.2253‬‬ ‫ר׳ צ מ ה ב ״ ד הייא נ‪.2063‬‬ ‫א ל פ ד ג א ‪.

2236 .2186‬‬ ‫ד ׳ שמשון מקוצי ‪.2206 .2236‬‬ ‫‪.696‬‬ ‫ה ד הזתים ‪.2276 .20936‬‬ ‫א ד ב ל א ‪.2253 .2133 .2146‬‬ ‫אשקילה ‪.2253‬‬ ‫ו ל א מ ל י ד ‪.2223 .2253 .896‬‬ .2253‬‬ ‫א ל י ס א נ ה ‪.853‬׳ *‪.223‬‬ ‫בוגיאה ‪.2236 .221* 2203 .886‬‬ ‫א ל ב ה ‪•2213‬‬ ‫א ל ב י ד ה ‪.227* .220* .2126‬‬ ‫ב ד ג ל ו נ ה ‪.2253 .2216‬‬ ‫ב ד ד ש *‪.2153‬‬ ‫ה ד ה כ ר מ ל ‪.2186‬‬ ‫ד ש ב ״ א ב ע ל התוספות ‪.‬‬ ‫ט ל א ב י ד ה ‪.2213‬‬ ‫ר ׳ ת ם מרומדוג ‪2146 .2223 .2073‬‬ ‫^^^‪XXX‬‬ ‫ד ׳ שמשון ב ״ ד אברהם ‪.22036 .2126‬‬ ‫ש מ ע ו ן קיירא ‪.2123 .2156‬‬ ‫‪.2203‬‬ ‫ב י נ א ב י נ ט ו ‪.2153 .2253 .2093‬‬ ‫ש ד שלום גאון ‪.2246‬‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫שמעון מקוצי ‪.2103‬‬ ‫טוליטולןז ‪.2186‬‬ ‫ו ה ר א ן ‪.218‬‬ ‫ב ן א ל תראס ‪.2216‬‬ ‫א י ס ט י ד ג א ‪.2243 .2093‬‬ ‫ד א נ י ה ‪.2186‬‬ ‫ד ׳ שמשון ב ״ ד יצחק ב ״ ד ר׳ יקותיאל‬ ‫‪.2113 .2113 .2153‬‬ ‫ב• שמות ערים•‬ ‫א ב י ל ה *‪.2216 .893‬‬ ‫אישטילא ‪.2276 .886‬‬ ‫ז ה ד א ‪.2186‬‬ ‫ד ׳ ת ם מ א ד ל י י נ ש ‪.2273 .2153‬‬ ‫ג צ ב י א ה ‪.2213‬‬ ‫אישביליא ‪.2213‬‬ ‫ג ד נ א ט ה ‪.2116‬‬ ‫ד א ל ע ס י א ‪2176‬׳ ‪.2103 .2176‬‬ ‫ש מ ד י ה ב ״ ד א ל ח נ ן ‪.886‬‬ ‫א ד ץ י ש ר א ל ‪.2156‬‬ ‫בונילייא דילא שיירא ‪.22536 .2133‬‬ ‫ג ב ע ד א ק ח ‪.886‬‬ ‫אפריקא ‪.‫מבוא‬ ‫ד ׳ שמעון ב ״ ד צ מ ח דוראן ‪.896 .2213‬‬ ‫ב נ א ג ה ‪.893‬‬ ‫ארגון ‪.221‬‬ ‫טודקיאד‪.2216 .2216 .516‬‬ ‫בוצדה ‪.516‬‬ ‫‪.21336 .2253‬‬ ‫טוריו *‪.2123‬‬ ‫א ל ק ל ע א ‪.2243 .2206 .2126‬‬ ‫אלגזייר ‪.2256 .886‬‬ ‫א ש כ נ ז ‪876‬׳ ‪.2256 .2133‬‬ ‫ד מ ש ק ‪.2066‬‬ ‫ש ד י ר א גאון ‪.2266‬‬ ‫א ל ק נ ט י ‪.2236 .2266 .2053‬‬ ‫ש מ ע י ׳ תלמידו ש ל רש״י ‪.2073‬‬ ‫בודגוש ‪.2146 .2276 .2126 .2156 .2103‬‬ ‫ג ד א נ א ח ל י י א ‪.2096‬‬ ‫א ל מ ה ד י ה ‪.846‬‬ ‫אינגליטירא ‪.21436 .21236‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ר י א ‪.89‬‬ ‫איטליא ‪.

218‬‬ ‫פ ו ר ט ו ג א ל ל ‪.2183‬‬ ‫מינורקא ‪.2123 .2091‬‬ ‫מיורקא ‪.2273 .221‬‬ ‫קולוניא ל‪.2253‬‬ ‫ק ו ר ט ו ב א ‪ .2261) .2141‬‬ ‫ש ק ב י א ‪.2253 .217‬‬ ‫מ א ר ד ה )‪.2143‬‬ ‫סמורה ‪2213‬‬ ‫ס פ ס ת י ן ‪.226‬‬ ‫ר ו מ נ י א ה <זי•‬ ‫רומרוג ל‪.2133‬‬ ‫סקיליאה )‪.2223‬‬ ‫ק ט ל ו נ י א ל‪.2273‬‬ ‫נ‪.2123‬‬ ‫קשטיליא‬ ‫‪.2113 .2123‬‬ ‫מצרים ‪.2233‬‬ ‫סגלמאסה ל‪210‬‬ ‫ש י פ ו ל ב י נ ה ל‪.225‬‬ ‫ש י ז י ל י א ‪.2233 .2103‬‬ ‫פ ר פ י נ י א ן ג‪.2213 .214‬‬ ‫לוניל ‪.2303 .2171‬‬ ‫ת ו נ י ס ל‪ .543‬‬ ‫ליאון ‪.2213‬‬ ‫שוריא ‪.88‬‬ ‫מ ו נ ט י י ל ‪.2183 .2253 .2141‬‬ ‫ירושלים )‪ .2233‬‬ ‫ת א ח ר ת ל‪.214‬‬ ‫םרקוסטא ‪ .212‬‬ ‫מ א ל ק ה )‪.2093‬‬ ‫מ ל ב י ל א ‪.2273 .2121‬‬ ‫ק ו ש ט נ ט י נ א <\‪ .6‬נ‪ .2111‬ל‪.215‬ל‪.218‬‬ ‫פ א ס ‪.2133 \< .2243‬‬ ‫פ י ץ ‪.51‬‬ ‫‪.883‬‬ ‫ש נ ע ר ‪.2093‬‬ ‫ש ל מ נ ק ה ‪.227‬‬ ‫ר ו מ א ‪•2273‬‬ ‫ניגרו פונטי ל‪.2093‬ל‪.871‬‬ ‫לומברדיה ל‪.2113 .2273‬‬ ‫טרילינגוס ג‪.2253 .2273 .2243‬‬ ‫קירואן )‪.2121‬‬ ‫מ ע ר ב ‪.1151‬‬ ‫פולין ג‪.222‬‬ ‫ת נ ג ה ‪•2153‬‬ .226‬‬ ‫ס ל א ל‪•214‬‬ ‫ש ל ב ‪.2241‬‬ ‫לארדה )‪.2263‬‬ ‫נרבונה )‪•841‬‬ ‫ס ב ת א ל‪.2123 .2213‬‬ ‫קלהורה ‪.2153 .2213 .2193‬‬ ‫צ ר פ ת ‪ 2233‬וכו׳‬ ‫ל‪.2273‬‬ ‫ק ל ס א נ ה נ‪.22431‬‬ ‫נ ב א ר ה ל‪.2141) .218‬‬ ‫ס ב ד ת ‪.2151) .2141‬ל‪226‬‬ ‫מ ג נ צ א ‪.2213 .2171‬‬ ‫צ פ ת ‪.2203‬‬ ‫כבול בארץ ישראל ‪.2141< .88‬ל‪.2183‬‬ ‫פ י נ י י א פ י י ל ‪.2093‬נ‪.2223‬‬ ‫ס ר ד י נ י א ‪.2233 .87‬‬ ‫לירדא ‪.2273 .226‬‬ ‫עכו ל‪ .‫‪XXX^¥‬‬ ‫מבוא‬ ‫טדיווש ל‪.2093‬‬ ‫ק ל ע ה ח מ א ד ‪.

2203‬‬ ‫יסוד עולם ‪.*123‬‬ ‫מ ג י ל ת ת ע נ י ת ‪193‬׳ ‪.22413‬‬ ‫מכלול ‪.19‬‬ ‫ם׳ ה כ ב ו ד ‪.217310 .2253‬‬ ‫מ ג י ל ת ס ת ר י ם ‪..2073‬‬ ‫לוחות הככבים <‪.2253‬‬ ‫כוזרי ‪.22513‬‬ ‫מ ו ד ה נבוכים ‪.2251‬‬ ‫אור ה׳ ‪.2213‬‬ ‫מ ל ח מ ו ת ה׳)‪.13410.561‬׳ )‪2221) .2171‬‬ ‫מחזיק ה ב ד ק )‪.2073‬‬ ‫א ג ד ת ת ח י י ת ה מ ת י ם נ‪.881‬‬ ‫‪.22110.2253‬‬ ‫ם׳ ה ז מ ת ‪.841‬‬ ‫א מ ו נ ה ר מ ה ‪.2211‬‬ ‫דברי הימים ל ד ׳ י צ ח ק ד מ ן עכו)‪.21910 .23010 .2211‬‬ ‫מ א מ ר ע ל היחוד ‪.22315‬‬ ‫ס׳ י צ י ר ה ב‪.22510‬‬ ‫ח י ד ו ש י ה ר י ט ב ״ א )‪.22113‬‬ ‫מסעות ד ׳ ב נ י מ י ן ‪.2191‬‬ ‫א ו ה ב מ ש פ ט )‪.20510‬‬ ‫הלכות הרי״ף ג‪2131‬׳ ‪.22613‬‬ ‫דרשות ח ו מ ש ל ה ד מ ב ״ ם ‪.2243‬‬ ‫א ב ן בוחן )‪.2203‬‬ ‫מ ג י ד מ ש ג ה ‪.953 .2133 .2253‬‬ ‫ח י ד ו ש י ה ר מ ב ץ *‪.2263‬‬ ‫ח ו ב ת הלבבות ‪.6513‬‬ ‫מגן א ב ו ת ‪.2213‬‬ ‫א מ ו נ ו ת ו ד ע ו ת ‪.21415‬‬ ‫ס׳ ה י ש ר ‪.2193‬‬ ‫ס׳ מ צ ו ת ג ד ו ל ‪.2241‬‬ ‫א ג ר ת ר ב דוםא ‪.21910.3010‬‬ ‫זוהר ‪453‬׳ )‪793 .2053‬‬ ‫כ ר י ת ו ת ‪2186‬׳ ‪.2073‬‬ ‫א ר ח ו ת חיים ‪.2053‬‬ ‫הלכות פסוקות ‪.21813‬‬ ‫חוקת ה ד י י נ י ן ‪.‫מבוא‬ ‫‪XXX¥‬‬ ‫ג• מפתח ספרים•‬ ‫א ב ו ד ד ה ם ‪.2123 .21710‬‬ ‫הלל״י )‪.2243 .2241‬‬ ‫מ נ ה י ג ‪.2253‬‬ ‫ס׳ ה מ א ו ד ‪2183 .22513‬‬ ‫ם ׳ י ה מ ד ו ת ‪.2211‬‬ ‫מ י ש ר י ם ‪22210‬׳ )‪.561‬‬ ‫ירושלמי ‪15113‬׳ ‪.2211‬‬ ‫'‪3‬‬ .2223‬‬ ‫דרך א מ ו נ ה ‪.7310 .22010‬‬ ‫מ ל ח מ ו ת ‪.2233‬‬ ‫ח י ד ו ש י ר ׳ ש ל מ ה ב ״ ר עלי ‪.2213‬‬ ‫מ כ ל ל יופי ‪.881‬‬ ‫דברי הימים ו מ ׳ ‪.221‬‬ ‫ח י ד ו ש י הר״ן ‪.2243‬‬ ‫אזהרות )‪.2213‬‬ ‫ם׳ ה ה ש ל מ ה )‪.2231‬‬ ‫מ כ י ל ת א ‪.22410‬‬ ‫חוקות ה ש מ י ם ‪.2243 .2203‬‬ ‫בחיי ע ל ה ת ו ד ה ‪22210‬‬ ‫בן פ ו ר ת א ‪.21713‬׳ ‪.22113 .22310‬‬ ‫הגלוי ‪.2243‬‬ ‫ה ל כ ו ת גדולות ‪.2201‬‬ ‫ה ש ג ו ת ה ר מ ב ״ ן ‪.21313 .2203‬‬ ‫דרשות ה ר ץ ‪.2253‬‬ ‫ח י ד ו ש י ה ר ש ב ״ א ‪.21813‬‬ ‫הבהיר *‪.2223‬‬ ‫טודים ‪.21913‬‬ ‫מחזור ו י ט ר י )‪.

2233‬‬ ‫ס׳ ה ק ב ל ה ל ה ר א ב ״ ד ‪.2233‬‬ ‫צרור הכסף ‪.2253‬‬ ‫פ י ׳ הרי״ף ‪.2173 .1973 .9815.22315‬‬ ‫פסקי ר ב חסדאי ‪.21831‬‬ ‫פי׳ ה ת ו ר ה ואיוב להרמב״ן ‪.2173 .22015‬‬ ‫עליות יבמות ‪.2263‬‬ ‫פ י ׳ אזהרות ‪.22315‬‬ ‫תולדות א ד ם וחוה )‪.2253‬‬ ‫פ י ׳ ש י ר השירים ‪.2173 20715‬‬ ‫מ ק ח וממכר ‪.2213‬‬ ‫פ י ׳ ת נ ״ ך לר׳ סעדיה ‪.20715‬‬ ‫ס׳ המקצועות ‪.21215‬‬ ‫קיצור ס פ ר התרומות ‪.40715‬‬ ‫ס ׳ ה ש ם ‪.2113‬‬ ‫ע ב ו ד ת ה ק ד ש ‪.21715.2253‬‬ ‫פי׳ א ג ר ת ר׳ פרפות ‪.2213‬‬ .2173‬‬ ‫פ י ׳ ה ת ל מ ו ד לר״י בן מ י ג א ש ‪.2053‬‬ ‫ס ׳ ה ש ב ו ע ו ת ‪.2223‬‬ ‫פ י ׳ ה ת ל מ ו ד ע ר ב י ת ‪.2243‬‬ ‫רוקח ‪.2253‬‬ ‫פ י ׳ ס׳ יחזקאל ‪.2183‬‬ ‫פי׳ ה ת ל מ ו ד לרמ״ה ‪.21815‬‬ ‫תוס׳ ה ר א ״ ש ‪.22215‬‬ ‫מ ש נ ה תורה ‪.2213‬‬ ‫ש ח י ט ו ת א ל ד ד ה ד נ י ‪.22415‬‬ ‫פי׳ ס׳ ה מ ד ו ת ‪.2233 .2253‬‬ ‫פרדס לרש״י ‪.219315‬‬ ‫פ י ׳ פרקי אבות ‪.‫מבוא‬ ‫ס׳ ה מ צ ו ת ל מ ר ח פ ץ ‪.2263‬‬ ‫קופת הרוכלים ‪.2133‬‬ ‫פ י ׳ רלב״ג ‪.22215‬‬ ‫ס׳ מ צ ר נ ו ת ‪.22415 .2123‬‬ ‫משכן ה ע ד ו ת ‪.2103‬‬ ‫פ י ׳ ה ת פ ל ו ת ‪.22315‬‬ ‫פי׳ רד״ק ‪.2263‬‬ ‫ה ע ת י ם ‪.20615‬‬ ‫ספרא וספרי ‪.20715‬‬ ‫שולחן ש ל א ר ב ע ‪.2073‬‬ ‫פ י ׳ ה ת ו ר ה לר׳ יוסף קמחי <‪•2241‬‬ ‫פי׳ ה ת ל מ ו ד לר״ח ‪.2183‬‬ ‫פ י ׳ א ג ד ה ל ר ש ב ״ ץ ‪.21715‬‬ ‫צ ד ה ל ד ר ך ‪.22415‬‬ ‫צרור החיים ‪.2263‬‬ ‫פ י ׳ ה מ ש נ ה ל ה ד מ ב ״ ם ‪.2221‬‬ ‫תוספות ‪.22515‬‬ ‫פ י ׳ גמרא להרא״ש ‪.21315‬‬ ‫ם׳ ה מ צ ו ת להרמב״ם ‪.2133 .2233‬‬ ‫ע ז ר ה א מ ו נ ה ‪.11315‬‬ ‫פלאות ח כ מ ה ‪.2183‬‬ ‫שערי ש ב ו ע ו ת ‪.2203‬‬ ‫ס׳ ה ק ב ל ה לד׳ יצחק ד מ ן עכו ‪•8815‬‬ ‫ס׳ ה ק ב ל ה ל ד ׳ שם ט ו ב ‪.22215‬‬ ‫עקרים ‪.383‬‬ ‫ספרי ישמעאלים ‪.2223‬‬ ‫פ י ׳ ה ת ל מ ו ד ל ר ש ב ״ א ‪.853‬‬ ‫פי׳ ר ש ב ״ ם ג‪.22315‬‬ ‫ת ו ר ת ה א ד ם ‪.2243 .2253‬‬ ‫ה ע י ט ו ר ‪.2173 .22115‬‬ ‫ש א ל ת ו ת ‪.8715‬‬ ‫פירוש ה ר א ב ״ ע ע ל ה ת ו ר ה ‪.21915‬‬ ‫פי׳ ר ש ״ י ‪.2133‬‬ ‫ש ע ר ה ש מ י ם ‪.21715.6515‬‬ ‫פ י ׳ כתובות ועירובין ‪.22115.21915‬‬ ‫ס ד ר ר ב עמרם ‪.2243‬‬ ‫פסקי ה ר א ״ ש ‪.22215‬‬ ‫עמודי גולה ‪.22215‬‬ ‫מ ש ל הקדמוני ‪.2193‬‬ ‫ס׳ מצות ק ט ן ‪.

2233‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת תשב׳יץ נ‪ .581‬‬ ‫תרגום ש ל כתובים ‪.2193‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת הרמב׳ין יו ‪.2193‬נ‪.603‬‬ ‫ס׳ ה ת ר ו מ ה ‪.2231‬נ‪.221‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת למינים ‪.218‬‬ ‫תקון סופרים נ‪.2251‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת הרמב״ם ‪2203 .2241‬‬ ‫ת ל מ ו ד לסדר זרעים וטהרות ‪.2233‬‬ ‫ספרי תכונה נ‪.2231‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת הרא׳׳ש נ‪.2216‬‬ ‫ס׳ ה ת ר ו מ ו ת ‪•2213‬‬ ‫ת ש ב ״ ץ ‪ .2251‬‬ ‫תרגום אונקלוס נ‪.‫מבוא‬ ‫ת ו ר ת ה ב י ת ‪.2223 .2171‬‬ ‫נ‪.2073‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת הרשב׳׳א ‪.2231‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת רבי׳ גרשום מ ה ״ ג ‪.2203 .2183 .22§1‬‬ .2173‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת הריב׳׳ש נ‪.

247‬‬ ‫‪ (2‬בכי״א תשס״ג•‬ ‫?> בכי״א הכ׳•‬ .243‬‬ ‫כ ד י לשכלל א ת ה ת ו צ א ה ה ח ד ש ה ה נ ו כ ח י ת ר א י ת י להציג פ ה א ת‬ ‫התשלום ה ז ה כפי מ ה שהוציאו לאור ה ח ׳ נייבויער עם הערותיו•‬ ‫ר ״ ת *כי״א* ה נ מ צ א י ם ב ה ע ר ו ת מוסבים ע ל כ ״ י אוקספורד קובץ‬ ‫‪ 2202‬ש נ ד פ ס מ מ נ ו גוף ה ה ו צ א ה שלפנינו• ר ״ ת *כי״ב* מורים ע ל כ ״ י קוילי‬ ‫קובץ ‪ 2798‬הנזכר ל ע י ל א ש ד מתוכו נ ו ב ע ה ת ש ל ו ם הזה•‬ ‫נהחלק האחרון‬ ‫מן המאמר הששי של ספר יוחסין לר׳ אברהם זכות[‬ ‫הוציא לאור ע״פ כת״י‬ ‫אברהם נייבויער‬ ‫‪1‬‬ ‫הזמן העשירי (• גושטיינו ה נ ע ר הקיסר ש נ ת ת ש ע ״ ג ( ו מ ל ך י״א‬ ‫שנים• ו ב ש נ ה ה ה י א ]היתה[ מ ג פ ה גדולה ב כ ל העולם ויותר ל א נ ש י ליגודיאה‬ ‫ש ה ם הגינוביזיש והיו ש ו מ ע י ן קולות ב ל י ל ה ב ז מ ן ה מ ג פ ה והיו ב ל א ד ע ת ‪:‬‬ ‫ת ח ל ת מ ל כ ו ת ל ו נ ב ר ד י א ה ש נ ת תשס״ו‪ :‬הקיסר הי״ט טיביריו ק ו ש ט א נ ט י נ ו‬ ‫ש נ ת ת ש ״ ע ומלך ז׳ שנים‪ :‬ה מ ל ך ה ש נ י ( לקסרים ש נ ת ת ש ע ״ ז ו מ ל ך עשרים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ (1‬הוצ׳ פיליפובסקי עמוד ל‪.‫הוספה•‬ ‫תשלום המאמר חששי מן ספר יוחסין‪.‬‬ ‫ר׳ ש מ ו א ל שולם ה י ה מוכרח לקצר א ת ה מ א מ ר ה ש ש י מספר יוחסין‬ ‫ו ה ש מ י ט מתוכו כ מ ה ענינים הנוגעים ב ש ו ל ט נ י ת ו ג ר מ ה מ ח מ ת א י מ ת המלכות•‬ ‫גם ה כ ת ב י ד ש נ ד פ ס ה מתוכו ה ו צ א ת ס׳ יוחסין השלם שלפנינו נ ש מ ט ממנו‬ ‫סוף ה מ א מ ר הזה• א כ ן באוקספורד נ מ צ א ע ו ד כ ת ב י ד א ח ד ש ל א ה י ה ידוע‬ ‫עדיין ל ה ר ״ צ פיליפובסקי ה מ ו ״ ל א ת ה ת ו צ א ה ה ר א ש ו נ ה מ ס ׳ יוחסין השלם‬ ‫ובו נ מ צ א כל ה מ א מ ר ה ש ש י כולו בלי השמטות• כ ת ב י ד זה׳ ה נ כ ת ב בקהירא‬ ‫במצרים ב ש נ ת שכ״ד׳ נרשם ב ר ש י מ ת נייבויער־קוילי בסי׳ ‪ •2798‬מתוכו‬ ‫הדפיס ה ח ׳ נייבויער בספר היובל ל ר מ ש ״ ש ע ׳ ‪ 209‬ו ה ל א ה בחלק ה ע ב ר י‬ ‫א ת סוף ה מ א מ ר ה ש ש י מספר יוחסין ע ם ה ע ר ו ת קצרות וגם כ ת ב עליו‬ ‫מ א מ ר ק ט ן בחלק הלועזי שם ע ׳ ‪.

‬‬ ‫‪ (11‬החני פיליפובסקי עמול‬ ‫‪ (17‬בכי‪-‬א ב׳ קסרים•‬ ‫‪ (16‬בכי״א תש״י•‬ ‫‪ (15‬בכי״א שם‪.‬‬ ‫‪ (20‬בכי״א תת״ך•‬ ‫‪ (19‬כ״כ בבי הכיי‪.‬‬ ‫‪ (18‬בכי‪-‬ב מעולם•‬ .‬‬ ‫*‪ (1‬בכי״א ק ‪ -‬נ ‪.‬‬ ‫‪ (2‬בכי״א אריינו•‬ ‫‪ (1‬בכי״ב לבנו•‬ ‫‪ >7‬בכי״א תשי‪-‬ד•‬ ‫‪ (6‬בכי‪-‬א קיסר כ״ב בשנת חיה•‬ ‫‪ (5‬בכי״א תשזד׳ג•‬ ‫‪ (10‬בכי‪-‬א כתוב תמיד‪ :‬מחמד•‬ ‫‪ (9‬בכי‪-‬ב וטומולוגיאה•‬ ‫‪ (8‬בכי‪-‬ב אגמון•‬ ‫‪ (13‬בכי״א קולוטו•‬ ‫‪ (12‬בכי״א תתל״ד•‬ ‫!‪248.‫‪xxx^x‬‬ ‫מבוא‬ ‫שנים‪ :‬גדיגוריו הפפא ופי׳ פי׳ איוב ס פ ד גדול ש נ ת תשפ״א• ו ב ש נ ת ת ש צ ״ א‬ ‫אמרו הנוצרים שמצאו ב ג ד א ח ד ש ע ש ת ה אם אותו האיש לבנה ( ש ה י ת ה‬ ‫ב ת י ב ה א ח ת מ ש י ש קרוב לידושלם‪ :‬ו ב ש נ ת ת ש צ ״ ב נראו אותות גדולות‬ ‫בשמים בגדיםייא ואמרו ש ה ו ד ה ד ת מ ח מ ד ודאו א ש גדול מבריק ב ק ו ש ט א נ ט י נ ה‬ ‫באויד ונולד נ ע ר בן ד׳ דגלים ונראו ע ל ש פ ת הים שני דגים בצורת אנשים‪:‬‬ ‫ש נ ת ת ש צ ״ ד מ ח מ ד ]אמדו הנוצרים[ כ י אביו ה י ה גינטיל ע ר ב י ואמו י ה ו ד י ת‬ ‫מ ז ר ע י ש מ ע א ל וכשהיה בן כ י ח שנים ע ל ה ח מ ת ו בנוצרים והיה חכם בכל‬ ‫ה ד ת ו ת ו ש ח י ב ד ו עמו ה ס פ ד ש ע ש ה ג׳ אנשים שידגו א ס א נ ו ( נוצרי מ ד ו מ ה‬ ‫ש ב ר א ש ו נ ה ה י ה דורש ד ת חנוצדים במצרים ו א ח ד זה חזר ע מ ו וכן יהודי‬ ‫א ח ד חכם ו ב ן ( יוחנן אנטיוכו ואמרו שחיה ל ״ ד שנים ו מ ת ב ש נ ת ת ד ל ״ ב‬ ‫למנין הנוצרים א ב ל בלוחות מונין *עשרה שנים ( קודם )יום( ה מ ל ח מ ה‬ ‫)מנין הגד(‪ :‬פוקא המלך ה כ ״ א ש נ ת ת ש צ ״ ז ( ומלך י״ג שנים‪• :‬הקיסר ה כ י ב‬ ‫ב ש נ ת תת״י ( ומלך כ״ז שנים‪ :‬ב ש נ ת ת ת י ״ ד ( שהוא ש נ ת ת ד ט ״ ו לנוצרים‬ ‫מ ת א י ש י ד ד ו הגמון ( שיבילייא ש נ ק ר א אישפלינסי בלטין שביליאי והוא‬ ‫ת ל מ י ד גדיגודיו הפפא• וזה ע ש ה ספרים ותכונה וטיאולגיאה ( וקושמוגדופיה‬ ‫ודברי הימים מאדם הראשון ע ד זמנו• וזה האיש הוא ש י ד ע בתכונה מ ה‬ ‫ש ע ת י ד להיות ע ד יותר מ ת ת ״ ק ש נ ה והוא בזמן מ ח ו מ ד ( ו מ ת י״ז שנים‬ ‫קודם ל מ ח ו מ ד ]ואז ב ז ה ה ז מ ן מ ל ך ס פ ד ד מ ל ך להגודוש ע ש ה בכח ליהודים‬ ‫שיחזרו נצרים בזמן איזידודו כ א ש ר כתוב בדברי ימים מפפא[‪ :‬הקיסר‬ ‫ה כ ״ ג " ( ש נ ת תתל״ז• ומלך שני שנים‪ :‬קושטנטין הקיסר ח כ ״ ד ש נ ת ת ת ל ״ ט‬ ‫ומלך כ״ז שנים• ו ב ש נ ת ת ת מ ״ ד ( באו ה י ש מ ע א ל י ם ל א ל ס כ נ ד ד י א ה ולקחו‬ ‫ק צ ת אפריקא ולקחו ל א י רודוש ואי קולושו ( ולקחו מכל ז ה ת ש ע י ם גמלים‬ ‫)מזהב( ושלחום ל א ל ס כ נ ד ד י א ובאו גם כן לשיזיליא והשחיתו ]בה[ ה ר ב ה‬ ‫מקומות• והרגו אז ה י ש מ ע א ל י ם בנוצרים ק ״ נ ( א ל ף איש• ו א ז בקרוב נכנסו‬ ‫לספרד ונצחו לגודוש ש ב ס פ ר ד והשחיתו ]ל[ספדד• א ב ל ]אני[ מ צ א ת י ב ס פ ר ד‬ ‫שנכנסו ה י ש מ ע א ל י ם ב ס פ ר ד ( שנת^תדע״ב (• למנין הנוצרים‪*:‬הקיסר ה כ ״ ה‬ ‫מ ל ך ש ש ה חדשים‪ :‬קושטנטינו קיסר הכ״ו מ ש נ ת ת ת ס ״ ח ו מ ל ך י ״ ז שנים (•‬ ‫ב ש נ ת ת ת ע ״ ג נ ר א ה קומיטא וכן ר ע מ י ם ומים ש ל א נשמעו ב ע ו ל ם ( ]כמוהם[•‬ ‫ו מ י ד ב א ה מ ג פ ה גדולה ש נ ח ר ב ה פאביאה (• ת ח ל ת מלכות האונגדוש ש נ ת‬ ‫ת ת ״ פ ( ‪ • :‬ה ק י ס ר הכ״ז ש נ ת ת ת פ ״ ה ומלך ע ש ר שנים‪ :‬הקיסר חכ״ח ב ש נ ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ (4‬בגי‪-‬א ו׳ שנת•‬ ‫‪ (3‬בכי״א וכן‪.

‫מבוא‬ ‫‪30.‬מ ג פ ה ב ק ו ש ט א נ ט י נ ו פ ל א ומתו ש ל ש מ א ו ת‬ ‫א ל ף א י ש ואז צ ד ו ע ל ק ו ש ט א נ ט י נ ה ה י ש מ ע א ל י ם ו ז ה ה י ה כי מ א ד ק ו מ א ד ט י ל ו‬ ‫בצרפת ה ד ג מ ה י ש מ ע א ל י ם ש״ס א ל ף ואז צ ד ו ה נ ש א ר י ם ל ק ו ש ט א נ ט י נ ו פ ל ה‬ ‫ג׳ שנים• ו א ח ד ז ה עזבו מ צ ו ד ה ע י ד מ ש ו ם הקוד והרעב• ואז הלכו ה י ש מ ע א ל י ם‬ ‫לאונגדיאה (• ו ב ש נ ה ה ז א ת נראו ק ו מ י ט א ש שנים ב ח ד ש אינידו ה א ח ת לפני‬ ‫ה ש מ ש ו ה ש נ י ת א ח ד ה ש מ ש ט״ו יום‪ • :‬ק ו ש ט א נ ט י נ ו הקיסר ה ל ״ ד ומלך ל״ג‬ ‫שנים ב ש נ ת תתקל״ט (• ת ח ל ת מלכות ת ו ד ק ו ש והם גוג ומגוג והם א ש ד‬ ‫הסגירם א ל ס כ נ ד ד בצפון א ח ד ההדים כ א ש ד כ ת ב אגושתין• ו א ח ד זה יצאו‬ ‫בקפדוסיא ( א ש ד היא בין א ר ץ י ש ר א ל ותודקיאה‪ .‬‬ ‫ת ת צ ״ ה ומלך ג׳ שנים‪ :‬טיביריו ק י ס ד ה כ ״ ט ש נ ת צ ״ ח ומלך ז׳ שנים• ו א ח ד‬ ‫חזר הקיסר הכ״ז ב ש נ ת ת ת ק ״ ה ומלך ש ש ה שנים (• ת ח ל ת דוקיש מויניסייא‬ ‫ב ש נ ת ת ת ק ״ ה ( ‪ :‬הקיסר ה ש ל ש י ם ב ק ו ש ט א נ ט י נ ה ב ש נ ת ת ת ק ״ ט ומלך ש נ ה ‪:‬‬ ‫הקיסר הל״א ושמו אגשטיוש ב ש נ ת ת ת ק י ״ א ו מ ל ך ג׳ שנים‪ :‬הקיסר הל״ב‬ ‫ש נ ת ת ת ק י ״ ד ומלך ש נ ה ‪ :‬הקיסר ה ל ״ ג ש מ ו ליאון ומלך כ ״ ד שנים ב ש נ ת‬ ‫תתקט״ו‪ :‬ב ש נ ת ת ת ק כ ״ ו ( היתד‪ .2494‬‬ ‫ע‬ ‫מ ן‬ ‫ע‬ ‫‪ (4‬בבי״ב‬ ‫בכי‪-‬א תתק‪-‬ט•‬ ‫‪ (8‬חסר‬ ‫‪ (7‬בכי״א תתקנ״ז•‬ ‫‪ (12‬אותו האיש•‬ ‫השירייא•‬ ‫הוצ׳ פיליפובסקי עמוד <‪•2481‬‬ ‫‪ (19‬בהוצ׳ פיליפובסקי נביס‬ ‫‪(21‬‬ ‫( חסרבכי‪-‬א‪.‬מאמר השייך לסוף עמוד <‪ .2501‬י ׳ ל ק‬ ‫פיליפובסקי ע׳ ‪.‬יפה‬ ‫מאד• ואחד ש מ ת ב ע ל ה מלכה ה י א ע ש ר ה שנים ע ם ב נ ה הקטון• וכשהיה‬ ‫בן ח׳ שנים נ פ ר ד מ א מ ו ‪ :‬הקיסר ה ל ״ ו ש נ ת ע ״ ז ( ומלך ע ש ר ה שנים•‬ ‫ה ׳ ( עם אמו וה׳ שנים לבדו• ב ש נ ת ע ״ ז א מ ד ו הנוצרים כי יהודי א ח ד באדם‬ ‫שהיא ש י ד י י א ( שהכה ברומח ב צ ו ר ת א״ד‪ ( .‬א ח ת מ א י נ ג א ל ט י ד ה ש ל מ ד ה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪ (2‬נשתרבב בכי‪-‬א•‬ ‫‪ (1‬בכי‪-‬א ד׳ קסריפ אחרים•‬ ‫‪ (6‬בכי״א בקפודקיא•‬ ‫‪ (5‬בכי׳״א קיסר אחר•‬ ‫מאוגריאה‪.‬‬ .‬‬ ‫‪ (11‬בכי״ב‬ ‫‪ (10‬חסר בכי״א•‬ ‫‪ (9‬בכי״א תתקע‪-‬ז•‬ ‫בכי׳״א•‬ ‫‪(16‬‬ ‫‪ (15‬בכי‪-‬א קיסר אחר•‬ ‫‪ (14‬כייא ה״ה•‬ ‫‪ (13‬חסר ב כ ‪ -‬א •‬ ‫‪ (18‬בכי״א בשנת ל ‪ -‬ח ול״ט ומי•‬ ‫‪ (17‬בכי״א הגדול קארלוש•‬ ‫׳‪ 0¥X‬הערה ‪.‬ומלכותם ה ת ח י ל ש נ ת‬ ‫תתקנ׳׳ו ( ב ש נ ת ע ״ ב ( הקיסר ה ל ״ ה ומלך ה ׳ שנים ו א ש ת ו ]היתד‪ [.208‬‬ ‫פר‪ .‬ב ח מ ה ]גדולה[ )שנת צ׳׳ה(‬ ‫ואמרו ש נ ש פ ך דם הרבה מהצורה וזה שקר• *פאילו א י ש תודיקו ש נ ת צ ״ ה (‬ ‫דולדאן ה ג ב ו ד בצרפת• ו מ ת ב מ ל ח מ ת ה ג ש ק ו נ י ש ויש אומדים ש מ ת ב צ מ א‬ ‫ש נ ת צ״ה (‪* :‬הקיסר הל״ז ב ש נ ת צ״ו ומלך ט ׳ ש נ י ם ( ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הזמן הי״א ש נ ת ש ש ה אלף ל י צ י ר ה ש ה ו א כ פ י ה א מ ת ד ׳ אלפי׳ ו ת ק ס ״ א‬ ‫ליצירה שהוא ש נ ת ת ״ ת לנוצרים ה מ ל ך ( * ק א ד ל ו ש ה ג ד ו ל ( בצרפת• • ה ק י ס ר‬ ‫ה מ ׳ ש נ ת ו׳ א ל פ ׳ ועשרים ומלך ט ׳ שנים (• ב ש נ ת ש ש אלפ׳ ול״א ה י ה ב ד ד‬ ‫ואבנים גדולות ]נפלו[ מ ן השמים ע ד כ י א ב ן א ח ת מ ה ם ארכה י״ב רגלים‬ ‫והרגה אנשים הרבה (• ו ב ש נ ת ל״ב ב א ו ה י ש מ ע א ל י ם מ ס פ ר ד וגזלו ל מ ד י נ ו ת‬ ‫איטלייא• וכן בשיזילייא גזלו ל פ ל י ד מ ו ‪* :‬הקיסר ה מ ״ א ב ש נ ת ל ״ ב ומלך ט״ו‬ ‫שנים (• ו ב ש נ ת ( ת ׳ ת ׳ נ ׳ ח ׳ לנוצרים היתד‪ .‬אשד‪ .

‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ק פ‬ ‫״‪.‬פפא שני שנים וה׳ חדשים‬ ‫ו נ ת ע ב ר ה • מ ה א י ש אשר על ב י ת ה ' ( וילדה בשוק כ ש ה י ת ה הולכת מ ב י ת ה ומתה‬ ‫אז ולכן הדין שלהם כשיהיה פ פ א אוחז איש א ח ד בביצים שלו לראות אם‬ ‫הוא זכר •( ו ב ש נ ת • ש ש ה אלפ׳ וס״ב היה ב ב ר ש י נ ה שהיא בלונברדיאה יורד‬ ‫דם ( ‪1‬מן השמים ג׳ ימים וג׳ ל י ל ו ת ו ב ש נ ת ס״ג היה באיטליא ארבה ש ל א‬ ‫היה כמוהו מ ש ש כנפים• ונתילד אז מ ג פ ה גדולה ונהר רומא נתגדל כי החריב‬ ‫רוב הבתים של ר ו מ א ]עד[ ש ח ש ב ו שהיה מבול‪• :‬הקיסר ה מ ״ ג ש נ ת ע׳ ומלך‬ ‫י״ד שנים (• ב ש נ ת ס״ח לקחו ה י ש מ ע א ל י ם לקריטא שהיא ק נ ד י י א ( וכן לכל‬ ‫מדינות איטלייא א ש ד על ש פ ת הים גזלו ואז נ ת ק ב צ ו כל הנוצרים והשליכום‬ ‫מאיטלייא ומשיזלייא והרגו הרבה בהם• ב ש נ ת צ ״ ב אמרו כי • נ ר א ה מיכאל‬ ‫ה מ ל א ך ( בפולייא בהד אחד ובעבור זה הנוצרים עושים ש נ ( מיכאל בכ״ט‬ ‫משיטיינברי‪• :‬הקיסר ה נ ד ה ב ש נ ת ק״ב ומלך שתי שנים (• ב ש נ ת ק״ג עברו‬ ‫ה י ש מ ע א ל י ם שבאפריקיא לשיזילייא ולפולייא ולקחו ׳ארצות ולקחו מ ק נ ה רב•‬ ‫ואחר זה נתקבצו הנוצרים ולקחו השלל• ב ש נ ת קל״א יצא דם ממעיין א ח ד‬ ‫מ ג י נ ו ב א והיה סימן רע ]להם[ כי ב ש נ ה ההיא באו הישמעאלים ל ג י נ ו ב א (‬ ‫ו ל ת ו ש כ נ ה ולפלודינסייא והרגו כולם ( ולקחו נשיהם ובניהם בשבי בספינות•‬ ‫ו ק צ ת מהגינובישיש שהיו אויבים"( אז על פ י ש א שמעו הדבר הזה ]ובאו[‬ ‫ונלחמו עם ה י ש מ ע א ל י ם והצילו נשיהם ובניהם מיד הישמעאלים• ו ב ש נ ת‬ ‫ק׳ל׳ז׳ נראה ב ש מ ש ימים הרבה כמו דם ואז היו מתים בביניסייא האנשים‬ ‫פ ת א ו ם ‪ • :‬ה ק י ס ר המ״ז ב ש נ ת ק״ם ומלך ע ש ר שנים ב ק ו ש ט נ ט י נ ו פ ל ה ( ‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫בגי״א דם ואש•‬ ‫‪ (7‬בכי‪-‬א אד•‬ ‫‪ (11‬בבי״ב ב י ‪.‬‬ ‫‪ (12‬חסר‬ ‫‪ (16‬בכי״א‪ :‬יזה הורה‬ ‫שנת התקפ״ח לנוצרים בס״ו לאינידו בי‪ -‬שעות קודם חצי היום במצרים נולד עלי בן רצואן שפי׳‬ ‫חלקיב לספרי גולינוס‬ ‫‪17‬׳ בהוצ‪ -‬פיליפובסקי ע‪ -‬־‪•2491‬‬ ‫‪ (18‬בכי״א להם•‬ ‫‪ (19‬בכי‪-‬ב והיה•‬ .‬‬ ‫בכי״א•‬ ‫‪ (13‬בכי״א‬ ‫ק ס‬ ‫~‬ ‫‪(14‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫בכי״א מוסיף‪ :‬שמה גואנה•‬ ‫‪ (6‬בכי״א מלאך אחד שמו מיכאל‬ ‫‪ (10‬בכי״א לדוב בהם•‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ב כ‬ ‫י״ ‪.‫מבוא‬ ‫חכמה ב א ת י נ ש ובאה לרומא בצורת איש והיתד‪ .‬‬ ‫א‬ ‫‪(15‬‬ ‫ב כ‬ ‫‪.2‬‬ ‫הזמן הי״ב ת ח ל ת זמן הקסרים ב א ש כ נ ז ב ש נ ת ק״ס '( כי בראשונה היו‬ ‫קיסרים מ ה צ ר פ ת י ם ולונברדוש חוץ מקיסר ק ו ש ט נ ט י נ ה •והקיסר המ״ח‬ ‫מ ק ו ש ט נ ט י נ ה ב ש נ ת ק ׳ ס ׳ ח ׳ ומלך ו׳ שנים‪ :‬הקיסר ה נ ד ט ש נ ת ק׳ע׳ה׳ ומלך‬ ‫עם א ח י ו ( ו ב ש נ ת ק׳פ׳א׳ ׳־ ( נ ר א ה קומיטא כצורת כוכב •וזה הורה מ י ד‬ ‫ב א י ט ל י י א רעב ומגפה• וכן ר ע ש ה א ר ץ בפוליא (• ב ש נ ת ק׳צ׳ה׳ ה י ה ק ו מ י ט א‬ ‫וכן א ו ת י ו ת גדולות ו ר ע ש מ ד י נ ו ת שנפלו הבתים• ש נ ת ' ( ד׳י׳א׳ שהוא אלף‬ ‫וי״ב לנוצרים נראה ב ל ב נ ה כמו דם והיה ר ע ש ה א ר ץ ונפל ל ה ב ' ( מן השמים‬ ‫ו ה י ם ' ( ע ב ר מגבולו הנהוג ו ה ש ק י ע א ר צ ו ת והיה ר ע ב גדול ומגפה גדולה‬ ‫פתאום• ואז ב ר צ פ ת חזר מעיין א ח ד כלו דם שהורה כל זה• ו ב ז א ת ה ש נ ה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫בכי״א ממדינה שלה•‬ ‫‪ (4‬חסר בבי״א•‬ ‫‪ (5‬בבי״ב קפדייא•‬ ‫‪ (8‬חפר בכי״א•‬ ‫‪ (9‬חסר בכי״א‪.‬ן‪.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.

‫מבוא‬ ‫באו לירושלם הטורקוש ו ה י ש מ ע א ל י ם והרסו קבר אותו האיש מהנוצרים ובזו‬ ‫אותו בחוזק • ה י ש מ ע א ל י ם ע ד כי ב ש נ ת אלף ו מ ״ ט לנוצרים ב א הקיסר‬ ‫מ ק ו ש ט א נ ט י נ ו פ ל ה ולקחה מ ה י ש מ ע א ל י ם וחזרו ל ב נ ו ת ב י ת ת פ ל ת הנוצרים (‪:‬‬ ‫ת ח ל ת דוקי ד מ י ל א ן ש נ ת רכ״ב• ב ש נ ת רל״ז היה גידו א ש ר ל י מ ד הניגון‬ ‫ב א צ ב ע ו ת ‪ :‬ש נ ת ר נ ״ ה קיסר ק ו ש ט א נ ט י נ י ומלך ט״ו שנים ואז ה י ש מ ע א ל י ם‬ ‫לקחו ל ק ו ש ט א נ ט י נ ו פ ל י ולמלכות יון• ב ש נ ת ר נ ״ ט נ ו ל ד מ ו ס ט ת ( ר״ל משונה‬ ‫בצורתו שהיה לו שני ראשים ו א ר ב ע זרועות ( וכולו כפול ע ד הטבור• ומהטבור‬ ‫ו ל מ ט ה היה א ח ר ואוכל ושוחק ומדבר• ו ה י ה שוחק הפנים הא׳ ו ב ש ע ה עצמה‬ ‫בוכה בפנים השניים והיה אוכל בשני פיות• והיה כל המזון ב א למקום אחד•‬ ‫ו א ח ר זמן מ ת ה א ח ד מהם• ו ה ש נ י חיה ג׳ ש נ י ם אחריו ומפני הסרחון והכבדות‬ ‫מ ה ר א ש והגוף ש מ ת הקודם מ ת השני• כ ב ר הזכירו ר ז ״ ל במם׳ מ נ ח ו ת בזמנם‬ ‫ש ק ד ה זה ש נ ו ל ד ב ש נ י ראשים ו ה י ה בכור וחייבוהו ע ש ר שקלים לכהן•‬ ‫ב ש נ ת דם״ד היה ר ע ב ו מ ג פ ה בכל העולם• א ל ב ת נ י הרופא הגדול ע ר ב י‬ ‫ש ה ע ת י ק ספרי גילינום ב ש נ ת רם״ט• י צ ח ק היהודי • ב ן מ י ר ן ( בן ש ל מ ה‬ ‫הרופא הגדול ש ע ש ה • ה ר פ ו א ו ת ו ה מ א כ ל י ם ל ק ד ח ו ת ( ) י צ ח ק ( היה ב ש נ ת רם״ט•‬ ‫ב ש נ ת רפ״א*( נ ש ל ם שני םבובים שכל סיבוב ( ת ק ל ״ ב שנים שהוא סיבוב‬ ‫מחזורים מי״ט ע ם מחזורים כ׳״ח• ובזה הזמן חוזרים ה פ ש ק ו א ש ו ה ק ו א ר י ש מ א ש‬ ‫)וכל( י מ י ה ח ד ש י ם ו ה ה ת ח ל ה היה מ ש נ ת ט״ו לטיביריו שיזאר ע ד זה ה ש נ ה‬ ‫שהם אלף ום״ד שנים• א ב ל א נ י מ נ י ת י שהם מ א ז ע ד זה ה ש נ ה אלף ונ׳י׳ב‬ ‫)שנים(• ו ב ז א ת ה ש נ ה ש נ ת ר פ ״ א הלכו הויניםייאנום עם הגינובישוש ו א נ ש י‬ ‫פוליא במאתים ס פ י נ ו ת ע ל ירושלם ולקחוה• ו ב ש נ ת רפ״ד נ ע ש ו אותות‬ ‫]ומופתים כי[ ה ע ו פ ו ת ]ה[בייתיים כמו ה ת ר נ ג ו ל י ם נ ע ש ו כמו חיות השרה‬ ‫והלכו ל ש ד ו ת ( והדגים מהים ו מ ה נ ה ר ו ת מתו רובם• והיה ר ע ש בשיזילייא‬ ‫כי םראגוםה נ ה ר ס ה עם כל ה ב ת י ם וביתי( ת פ ל ת ם נ פ ל ה ומתו כל הגלחים‬ ‫חוץ משנים• ו ב ש נ ת ( רצ״ה לקחו ה צ ר פ ת י ם ירושלם וכן ש ש ה שנים קודם‬ ‫זה אמרו שלקחוה גם כן• ו ב ש נ ת ר צ ״ ט מ ל ך בירושלם מלך נוצרים ולקח‬ ‫]ל[אשקלון ויפה ו ד ו מ י ל א ולקח זהב ה ר ב ה מהם• וכן כ ת ב רבי חייא הספרדי‬ ‫שהיה זה בזמנו ואמר)ו( ש ש נ ת ר צ ״ ח מ צ א ו הרומח ב א נ ט ו כ י א " ( שהכו בה‬ ‫לאותו האיש מהנוצרים‪ • :‬ו ב ש נ ת • ש ש א ל ף ו ש ל ש מ א ו ת שהוא ש נ ת ( אלף‬ ‫וק״א לנוצרים באו ה י ש מ ע א ל י ם ו ע ש ו מ ל ח מ ה ע ם הנוצרים והרגו ה ר ב ה‬ ‫• מ ה נ ו צ ר י ם ע ל ( ירושלם• ב ש נ ת ו׳ א ל ף ו ש ״ ד ב ת ח ל ת ה ק ו א ר י ש מ ה נ ר א ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ (1‬בכי״א בשינויים•‬ ‫‪ (2‬בכי״א מונשטרו•‬ ‫‪ (5‬בכי׳״ב הרפוא והמאכלים וקדווות•‬ ‫‪ (9‬בכי״א ובתי•‬ ‫‪ (13‬בכי״א מהם עד•‬ ‫‪(10‬‬ ‫‪ (3‬בכייא אצבעות•‬ ‫‪ (8‬בכי״ב ריפים•‬ ‫בהוצ׳ פיליפובסקי ע׳ ‪•2503‬‬ ‫‪ (4‬בכי׳״א בנימיראן‪.‬‬ ‫‪ (7‬בכי״ב סביבות•‬ ‫‪(11‬‬ ‫חסר בכייא•‬ ‫‪ (8‬בכי‪-‬א לשדה•‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫ככי׳׳א ובשנת•‬ .

‬‬ ‫כוכב מאיר כ״ה יום ו א ח ר זה )בסוף הקוארישמה( יום ה׳ דילה סינר‪ ( ..6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪ (1‬בכי־‪-‬א מינא‪.‬נראו‬ ‫שני לבנות בבקר א ח ת ב מ ע ר ב ו א ח ת במזרח• גם ב ש ל מ נ ק א בזמני נראה‬ ‫ק ש ת ש ע ש ה הירח כמו ה ש מ ש ואמרו כי בכל י״ט שנים יקרה זה שני פעמים•‬ ‫ו ב ש נ ת ש י ה הלכו ח ג י נ ו ב י ש י ש • ו ל ק ח ו לטריבוליס ( דישוריאה ושיזאריה (‬ ‫וגיביל והרסו אותם ולקחום מ י ד ה י ש מ ע א ל י ם • ו ה ר ג ו הרבה מהישמעאלים (•‬ ‫ונתנו א ל ה ה מ ד י נ ו ת ל מ ל ך ירשלם שהיה ]בזמן ההוא[ נוצרי• ואז הביאו‬ ‫מ ש ם ק ע ר ה מ א י ש מ י ד א ל ד ה מ מ ד ג ל י ת ששוה ממון גדול לגינובה והיא שם‬ ‫ע ד היום ]הזה[• וכן אמרו שהביאו ]שם[ אז ה א פ ר מיוחנן המטביל ש נ ש ר ף‬ ‫גופו וראשו ברומא• ב ש נ ת שי״ג היה דם יורד כמו גשם ב א מ צ ע גוניו• ב ש נ ת‬ ‫שי״ד היה מ ל ח מ ה גדולה ע ל יפו ]בים[ מישמעא]לים[ והנוצרים ולקחו הנוצרים‬ ‫ליפו ונתנוהו למלך ירושלם• והלכו לטירו שהיא צור ה מ ע ט י ר ה שקרובה‬ ‫לירושלם ולצידון• ואז הדוקי מויניסיאנוס מ פ נ י ח מ ת שהיה לו מקיסר‬ ‫קונשטאנטינוס ( לקח לרודש וגזל להם וכן לשיאו •ולשמ‪ 1‬ולאימיטילין (‬ ‫וגזלם ולקח אז למודון ( ו נ ת נ ה לביניסיאנוס• ב ש נ ת שי״ז ( נולד חזיר שהיה‬ ‫לו פני אדם •וכן אפרוח נ ו ל ד ( ב א ר ב ע רגלים והיה החורף קר מ א ד והיה‬ ‫ר ע ב ומגפה וכן )מגפה( ב ב ה מ ו ת ובעופות שנלחמו אלה עם א ל ה ורעשה אז‬ ‫ה א ר ץ באיטליא ארבעים יום ו נ ע ת ק ה עיר א ח ת ממקומה למקום א ח ר ‪ :‬ב ש נ ת‬ ‫ש״ל מלך פולקו הנוצרי בירושלם ו מ ל ך י״א שנים והלך לפרס ונלחם עם‬ ‫חתורקוש והרג ג׳ אלף והביא שבויים ג׳ אלף• ואחר זה זה ה מ ל ך נפל מעל‬ ‫סוסו ומת• ב ש נ ת ( ש ל ״ ד ח ו ם ( גדול ע ד ( ש י ב ש ו האילנות• ו נ ב ק ע ( הארץ‬ ‫באיטליא ו י צ א ( אש מ ל מ ט ה ( • ו מ י ד היה מ ג פ ה גדולה אז• ב ש נ ת של״ט‬ ‫במישפוטמייא ש ה י א ארם נהריים בעיר א ח ת ש נ ק ר א א י ד י ש א והיהודים קורין‬ ‫ל ה ערק (• ולקחוה ה ת ו ד ק ו ש והרגו כל הנוצרים• ו ז א ת ה מ ד י נ ה היא ראגיש‬ ‫ש ש ל ח טוביא וכו׳ כ כ ת ו ב בספרו‪ :‬ב ש נ ת ש״מ מ ל ך בלדין הנוצרי בירושלם‬ ‫כ ״ ד שנים ולקח לאשקלון ו ב נ ה לעזה וזה נלחם עם התורקוש והרג מהם‬ ‫ה׳ אלף וכן ע ש ה עם א ו מ ו ת אחרות מ ל ח מ ת ע ד דמשק‪ .5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ (8‬בכי״א ילטמו ולאימיטלא•‬ ‫בבי‪-‬א וג״ב אמרו שגולדה אפרוח•‬ ‫‪(18‬‬ ‫חסר בכי״א•‬ ‫‪(16‬‬ ‫בכי״א ערוק‪.‬‬ ‫‪(13‬‬ ‫‪(17‬‬ ‫בכי״א ושיבקע•‬ ‫בכי‪-‬א צי•‬ ‫‪(10‬‬ ‫‪ (8‬בכי‪-‬א ושיזיליאה•‬ ‫‪ (7‬בכי‪-‬א למזון•‬ ‫בהוצ׳ פילי׳ ע׳‪•2501.2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪(14‬‬ ‫בכי״א ושיצא•‬ ‫‪(15‬‬ ‫‪ (4‬חסר בכי־״א•‬ ‫‪(8‬‬ ‫‪(11‬‬ ‫בכי״א ש׳נ׳ז׳•‬ ‫בכי״זו אמר חכפ•‬ ‫בכייא מוסיף‪ :‬וכן היה•‬ .0‬‬ ‫‪.‬ו ב ש נ ת שמ״ח נתן‬ ‫ר ש ו ת הקיסר מ א ש כ נ ז ל ג י נ ו ב י ש י ש ש י ע ש ו מ ט ב ע על שמו ו ב ז א ת ה ש נ ה הלכו‬ ‫הגינובישיש עם דוקי די ברצילונה ע ל א ל מ י ד י א ה ונלחמו עם התורקוש‬ ‫והישמעאלים והרגו כ ׳ ( א ל ף י ש מ ע א ל י ם והביאו ע ש ר ה אלפים שבויים וגזלו‬ ‫המדינה• אבן םינא ה א י ש ב י ל י הרופא הגדול אבועלי שמו והיה ]רופא[ מ ל ך‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.‫^^^^‪X‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ (5‬בכי״ב קונשטנטינה•‬ ‫‪(9‬‬ ‫‪ (8‬בבי‪-‬א נמצאה השמטה‪.4‬‬ ‫‪.

‫מבוא‬ ‫ביטאנייא ורופא א ח ד נ ת ן לו סם ה מ ו ת ב ע ב ו ר ק נ א ה והוא י ד ע זה וקודם‬ ‫ש מ ת הרג לרופא ש נ ת ן לו ה ס ם ( וזה בן םינא היה ב ש נ ת ש מ ״ ח וכתב‬ ‫ספרים רבים באלהיות וכתוב ה׳ ספרים ברפואה• וכן בזה ה ש נ ה ן ר ש ד‬ ‫הפלוסוף קומינטאדור מספרי ארסטו והוא קורטובי ו ע ש ה ספר נ כ ב ד וגדול מ א ד‬ ‫בתכונה והוא נ כ ב ד מ א ד בין התוכנים וכן ע ש ה ספרים אחרים בתכונה (•‬ ‫אלזוהרי הרופא ה ג ד ו ל גם כן אז• ב ש נ ת ש צ ״ ב ( אחר ש ה ל ך מלך אלפונשו‬ ‫מ ל ך ס פ ר ד לירושלם כשחזר לביתו מ י ד ) מ ת • ובנו( ש נ ט ו ש נ ע ש ה מלך• ו מ י ד‬ ‫פירנדו אחיו מלך• וכשהלך ל י ש מ ע א ל י ם מ ת ומלך אלפונשו בנו‪ :‬ש נ ת שנ״ז‬ ‫ה ת ח י ל ע ם א ח ד ב צ ר פ ת בין ההרים אמונה ח ד ש ה ע ד היום לפרות ולרבות‬ ‫וליקח נשי רעיהם ואין להם שום תורה (• ואז יוקים ( גלח א ח ד ע ש ה‬ ‫פוקליש ( שהוא ספר חלומות בקוצר )מ(ספר יוחנן א ב א ר ג י ל י ש ט א ( ‪ :‬ב ש נ ת‬ ‫שס״ה מ ל ך מלך נוצרי בירושלם ומלך י״ב שנים• ו ב ש נ ת ש ע ״ א נלחמו‬ ‫ה י ש מ ע א ל י ם בירושלם ואחר זה מלכו במצרים‪ :‬ו ב ש נ ת ש ע ״ ב נראו ש ל ש ה‬ ‫צ ו מ ת כל א ח ת כמו ה ש מ ש ב מ ע ר ב באוטוברי ואחר זה נ ת ר א ו ( ש ל ש ה‬ ‫לבנות והיה ר ע ש הארץ ש נ ש ק ע ו ה ר ב ה מ ד י נ ו ת בשוריאה ש ה י א ארם ו ש י ל ס י א (‬ ‫קרוב לארץ ישראל ו מ ת עם רב מהישמעאלים (• ש נ ת ש ע ״ ב ( ר ע ש ה ה א ר ץ‬ ‫באנטוכיא ותרבוליס משוריאה ו ד מ ש ק ש נ ש ק ע ו בתים• ואז מ ד י נ ת ק ט א נ י י א‬ ‫שהיה בשיזילייא ]נבקע[ ומתו ע ש ר י ם אלף ]איש[‪-‬וכן ג ד ל אז הים בשזילייא‬ ‫ומתו ח מ ש ה אלף איש• וכן באיטלייא נפל ב ר ד גדול כמו ב י צ ת אווז• • ב ש נ ת‬ ‫ש ע ״ ז מ ל ך מלך נוצרי בירושלם ומלך ש ש ה שנים והיה מצורע ונלחם עם‬ ‫ה י ש מ ע א ל י ם ( ב ש נ ת שפ״ג לקחו ה י ש מ ע א ל י ם לירושלם באחרונה מהנוצרים‬ ‫ושלחום *לנוצרים מ י ר ו ש ל ם " ( עם ממונם ו ב ר א ש ו נ ה היה ביד הנוצרים פ ״ ט‬ ‫שנים ונלקחה ביום שני לאוטוברי והלכו מ ש ם ה נ ו צ ר י ם לטירו ש ה י א צור‬ ‫ו ל א ס כ נ ד ר י א ה ולאנטוכיאה וגם באו לשוילייא והרסו כל בתי ע״ז וקנפנש‬ ‫ר״ל הקשקויליש שנותן קולות אבל בית ה מ ק ד ש של ש ל מ ה לא הרסו• ת ח ל ת‬ ‫מלכות גיפלי ( שהיא ק ב ר ו ם ( בערבי ש נ ת ש צ ״ ד ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הזמן השלשה עשר• ש נ ת ת ״ א ע ש ו ב צ ר פ ת קיסר ת ח ל ת מ ל כ ו ת‬ ‫ת ר ט ר י א ה שהיא מ ה ט א מ ו ר ל א ן ( ה מ ל ך ה ג ד ו ל ב ש נ ת ת״ב• ב ש נ ת ת ״ ח ( היו‬ ‫הקדשים ה מ מ ר י ם פראנםישקו איטלינו ודומיניגו ספרדי ו ע ש ו בתי פרישות‬ ‫הנוצרים מהם• ב ש נ ת ת י ״ ב ( הלך מ ל ך אפריקא נ ג ד ( ט ל י ט ל ה ונלחם ע ל י ה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫בכי״א פם המות•‬ ‫בכי״א יוקום•‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בכי״ב מתכונה•‬ ‫בכי״א פיקליש•‬ ‫‪(3‬‬ ‫ככי״א שנ״ב• י‬ ‫‪ (7‬שם‪ :‬אבני גילישת•‬ ‫ההמשך לזה בא שם ע׳ <‪ 2481‬שורה ה׳‪ .‬עי׳ לעיל ע׳‪ *1.‬‬ ‫‪ (18‬בכי״א ת״ב•‬ ‫*(‬ ‫בכי׳׳א דת•‬ ‫‪ (8‬פה נפסק בהוצ׳ פילי•‬ ‫‪ (10‬חסר שם •‬ ‫‪ (15‬בכי״א קברים­‬ ‫‪ (19‬בכי״ב עד•‬ .‬הערה י‪•1‬‬ ‫‪(11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בכי׳׳א ש׳פ׳ב׳•‬ ‫‪ (12‬חסר שם•‬ ‫( בכי״א מהטבור ליאון•‬ ‫‪ (13‬בכי״א אותם•‬ ‫‪ (17‬בכי״א ת״ה•‬ ‫‪ (9‬חסר בכי׳״א•‬ ‫‪ (14‬בכי״א גופרי‪.

‬שיזיליא מלכותו וזאת שיזיליא היתד‪ .‬בימים קדמונים מחוברת עם‬ ‫פולייא באיטליא שנקרא גם כן שיזילייא ובאו גלי הים והפרידוה• בענת‬ ‫תפ״ב נולד נער בעל שער וצרפנים גדולות כמו דוב• חה הנער ילדה אותו‬ ‫בת אחי אביו מהפפא ובעבור קלון זה חתך ומחק כל הצירות מרובים שהיו‬ ‫בביתו מאותות המשפחה מהדובים• וגם נלכד אז דג אחד ביב פניו ( צורת‬ ‫אריה וקולו כקול אדם• ואז היה רופא גדול בפלורנסיא כמו אבוקרט והוא‬ ‫פירש הרפואה מאבוקרט• בשנת תפ״ד מלחמת הפישאנוש עם הגינובישיש‬ ‫ונצחו לגינובישיש במילונה אי אחת אצל פישא• ואחר זה נצחו הגינובישיש‬ ‫להם ומתו מהפישאנוש י״ו אלף איש• בשנת תפ״ט נלכדה תרבוליש די‬ ‫שוריאה שלקחוה הנוצרים וגם לקחו לבירות• בשנת תצ״ו נלחמו הגינובישיש‬ ‫עם הפישאנוש• בשנת ו׳ אלף ות״ק שהוא אלף וש״א לנוצרים נראו קומיטאש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ (1‬בכי״א גירי בונמו•‬ ‫‪ (2‬מכאן יאילך חסר בכי׳׳א•‬ ‫יי( גבי״ב צורת אריה פניו‪-‬‬ .‫מברא‬ ‫ולא יכלו לה כי נתקבצו מלכי הנוצרים ונלחמו עמו• בשנת תי״ח בא בן‬ ‫שולטן ממצרים על ירושלם וצר עליה והרס כל המדינה והרם בתי טעותם‬ ‫חוץ ממקדש שלמה ובקשו הנוצרים ממנו בקמץ גדול ורינטה שלא יהרוס‬ ‫קבר אותו האיש• בשנת תכ״ז היה רעש הארץ ובצד פדיגה גדל הים ומתו‬ ‫יותר ממאה אלפי איש ואז ברד גדול בצרפת שהרג ה אלף איש• בשנת‬ ‫תנ״א היה אישקוטו שעשה ספרים הרבה• ואז גם כן גיתבונטו ( שעשה‬ ‫ספדי משפטי התכונה חכם גדול כמו נביא במשפטים• אבל בספרד היה חכם‬ ‫גדול כמו נביא במשפטים שמו גאון גיל כמוהו לא היה לפניו ולא אחריו עד זה‬ ‫הזמן (• בשנת תנ״ג באו הערביים על ידושלם והרסו קבר אותו האיש וביזו‬ ‫אותו• בשנת תנ״ח עשו מלחמה הגינובישיד עם הויניסייאנוש על ענין מדינת‬ ‫טולומדייא וטירו שהיא צור בארץ ישראי שהיו בהם הגינובישיש בטולומדייא‬ ‫והויניסייאנוש בטירו ואז לקחו הגינובישיש לקנדיא מיד הויניסייאנוס•‬ ‫בשנת ת״ס לקחו למדינת שיאי הגינובישיש• בשנת תס״ב נראה קומיטא‬ ‫ד״ל כוכבא דשביט ג׳ חדשים ובסוף הגי חדשים כר‪ .‬הפפא שהוא הפיפיוד•‬ ‫ועד שנת אלף ותק״ג לנוצרים היו מנין הפיפיודים שהם הפאפש לנוצרים‬ ‫מזמן אותו האיש רכ*ב פאפאש• אלבירטו מאנו חכם גדול בעיר פאר״ש‬ ‫ועשה ספרים הרבה בשנת תס״ג• בשנת תס״ז באו הישמעאלים מאפריקא‬ ‫לספרד ועשו מלחמה עם הנוצרים• תומאש תלמיד אלבידטו מאנו וזד‪. .‬קיא‬ ‫טומאש די אקנו ועשה ספרים הרבה בדתם ובפילוסופייא והביא ראייות‬ ‫מספר המורה מהרמב״ם• בשנת תע״ב ויכוה הפפא בדת עם היונים• ובזה‬ ‫השנה הוא די תכו קיסר שהיה מנגד למלך דון גיואן די קאשטיל־א‬ ‫ואז זה הקיסר עשה עם המלך צרפת ׳״־ילכו על ירושלם וגם הלך להלחם‬ ‫עם מלך בוהימיא• בשנת ת״פ היה כי בן קארליש מלך אראגון נתפש בפוליא‬ ‫והיתד‪ .

‫מבוא‬ ‫עם קולות גדולות שנפלו במים ביום שלשים לנוביינבדי והודו מלחמות•‬ ‫ב ש נ ת תק״א גואן אישקוטו ש ע ש ה ספרים• ב ש נ ת ת ק ״ ד נחלף ה פ פ א שהיה‬ ‫ברומא לאויניון וגם א ח ד זה ע ד ת ש ל ו ם יותר מ מ א ה ש נ ה בשני כתות•‬ ‫ת ח ל ת ה מ א י ש ט ד י ב ד ו ד ש ו ה פ ד י א ו ד י ש בארץ הנוצרים מ ד ו ד א ש ב ש נ ת תק״ז׳‬ ‫ובראשונה היה ד ו ד ש ב י ד ה י ש מ ע א ל י ם והתודקוש• ב ש נ ת תק״יב נראו‬ ‫ג׳ לבנות וכן קומיטא מ צ ד צפון בסוף מזל ב ת ו ל ה ג׳ ח ד ש י ם ו ב ח ד ש‬ ‫נוביימבדי מ ת פילפי מ ל ך צרפת• • ניקולאו דילירא כומר מ פ ד א נ ס י ש ק ו והיה‬ ‫בויכוח עם היהודים והוא פ י ר ש כל ה כ ״ ד ספרי ה ק ד ש וגם ע ד ו ת ם החדשה•‬ ‫ואמרו שהיה יהודי בראשונה• והיה ב ש נ ת ת ק י ״ ט שיסמא בנוצרים שהוא‬ ‫כמו מינות ב ד ת ם על ק ר י א ת הפפא ב ש נ ת תקכ״ג• ת ח ל ת התורקוש ד ״ ל‬ ‫ב ז א ת ה מ ש פ ח ה מהמלכים מאוקטו מ א נ ו בני טומין ב ש נ ת ת ק ״ ל ג והוא לא‬ ‫היה מ מ ש פ ח ת המלוכה ו נ ת ח ב ר עם גנבים ועם גזלנים• ולקח ה ת ו ר ק י א ה‬ ‫וגדיסייא• ו ב ש נ ת ת ק ״ מ ב ה י ה בפלורינסייא פ ד א ס י ש ק ו פ י ט ד א ט ה חכם גדול‬ ‫בחכמות• ו ב ש נ ת תק״מו ע ל ה אבק מ ה א ר ץ באויר ונפלו בהמות מ ה א ר ץ לים‬ ‫ש נ ת ע פ ש האויד והיה מ ג פ ה גדולה בכל העולם• ו ב ש נ ת תק״מז שהוא ש נ ת‬ ‫אלף ושמ״ח לנוצרים שרפו *( כל היהודים מ א ש כ נ ז שהקימו עליהם ע ד ו ת‬ ‫ש ק ד שהשליכו סם ה מ ו ת בבורות ו ב ש נ ה ה ה י א היתד‪ .‬מ ג פ ה גדולה בכל‬ ‫העולם וזה הענין כבר הזכרתי אותו בספר יוחסין שזכרו גידו בספרו שהיה‬ ‫בזמן ההוא שמתו שני ש ל י ש י העולם מפגי חבור הגי עליונים ש׳צ׳ם במזל‬ ‫דלי שהוא צורת אדם והיו קמים על היהודים בחנם• ב ש נ ת ת ק ״ מ ט קומיטא‬ ‫בצפון בדיזיינברי וכמו ע ץ דולק ב א ש היה ואז נלחמו הויניסייאנוס עם‬ ‫הגינובישיש ואז לקחו לגיאו מיד הויניסיאנוס• וכן נ ר א ה אז להב א ש‬ ‫בשמים וירד מ ט ה ב ר ע ש גדול ב ש נ ת ת ק נ ״ ה ר ע ש ה א ר ץ בספרד• ובפרט‬ ‫בשיבילייא ובקודטובה ש נ פ ל ו ה ב ת י ם והרג עם רב• ו ב ש נ ת ת ק נ ״ ט מ ל ח מ ו ת‬ ‫הגינובישיש עם ויניסייאנוס ו א ד א ג ו נ י ז י ש וקיסר קושטאנטינופלה• ב ש נ ת‬ ‫תקס׳׳ג נ ש ת ע ב ד ו ה פ י ש א נ ו ש לפלורינסייא•‬ ‫הזמן הארבעה עשר• ב ש נ ת תקע׳״ד גואן בוקאסיו פ ל ו ד י נ ט י ן‬ ‫ש ע ש ה ספרים• ב ש נ ת ת ק ע ״ ז נ ת ח ל ף ל ר ו מ א ה פ פ א שהיה באויניון קודם‬ ‫לזה ואז)היתד‪ (.‬שיסמא בנוצרים כמו מינות• ו ב ז ה היו ע ד ל ״ ט ש נ ה שהיה‬ ‫פפא באויניון ופפא א ח ד ברומא• אימיטילין ש ה י א כמו חמשים מילין‬ ‫מ ע י ד שיאו היה אז ב י ד הגינובישיש• והיה בידם ת ש ע י ם ש נ ה ע ד ש ל ק ח ה‬ ‫ה ת ו ג ד א ח ד ש ל ק ח קושטאנטינופלא• פ ך י ב י ס ע צ י צורר היהודים והיה‬ ‫מבאלינםיא דורש כ נ ג ד היהודים מ ש נ ת תקצ״ז• ו ב ש נ ת אלף ו ת נ ״ ה לנוצרים‬ ‫הכניסו הפפא ב ע נ י ן הקדשים• ו ב ש נ ת ו׳ אלף ו ת ק צ ״ ט יובל ברומא ואז‬ ‫‪ (1‬ג״ל גרשו•‬ .

‬‬ ‫מגפה גדולה ובפלורינסייא מ ת ו ל״ו א ל ף איש• ו ב ש נ ת ו׳ אלף ותר״א שהוא‬ ‫ש נ ת אלף ות״י לנוצרים בא ט א ב ו ד ל א ן מ ל ך ת א ר ט א ל ו ש ועבר נהר פ ר ת‬ ‫ב א ר ב ע מ א ו ת אלף איש רוכבי סוסים ושש מ א ו ת אלף איש רגלי ולקח‬ ‫מלכיות גדולות בארץ י ש ר א ל ו י צ א הטורקו נ ג ד ו והרג במחנהו מ א ת י ם אלפי‬ ‫איש ועוד תפש לטאבורלאן ו ה ב י א ו בכבלי זהב והטבורלאן היה דומה‬ ‫בתוקפו לאניבאל• ב ש נ ת ו׳ א ל ף ו ת כ ״ ד לקחו בירונה שהיא ב ל ו נ ב א ר ד י א ה‬ ‫הוינסינוש וכן היתר• אז פ י ש א מ ש ו ע ב ד ת לויניסייאנום• ופישא היא מדלי‬ ‫לדעת ן עזרא• וכן פדואה לקחו הויניסייאנוס ב ש נ ת תר״ה• ו ב ש נ ת ו׳ אלף‬ ‫ותר״ג קם פפא ברומא וקמו עליו חרומיים וברח• ואז גם כן קם פפא אחר‬ ‫ואחר כן הלך לארגון• ב ש נ ת ו׳ א ל ף ו ת ר י ״ ב מ ל כ ה א ש ה בנפוליש ו נ ש א ׳‬ ‫אח״כ עם צרפתי ו מ ל כ ה כ ״ א ש נ ה והשליכה לבעלה• ואז בא ה מ ל ך אלפונשו‬ ‫מלך ארגון כי אז נ ת ח ל ק ה מ ל כ ו ת וזה ה מ ל ך בן המלך דון פיראנדו מלך‬ ‫אראגון• וזה דון אלפונשו ה י ה א ח ה מ ל ך דון גואן מ ל ך נ א ב א ר ה ואראגון‬ ‫אביו של זה המלך פיראנדו מ ל ך ק א ש ט י ל י א שהוא בזה הזמן מי ש ע ש ה‬ ‫גרוש ספרד• ב ש נ ת תרכ״א ט ב ע בנהר ו נ ח נ ק זקנו של זה הדוקי די מילאן‬ ‫שהוא חבוש ע ת ה ביד מ ל ך צרפת• ב ש נ ת ת ר כ ״ ב מ ל ך האחרון לניפלי‬ ‫ומלך ל ״ ד שנים• ב ש נ ת תדכ״ו לקחו הויניסייאנוס ל ב ר י ש א בלונבארדיאה•‬ ‫ו ב ש נ ת תרכ״ז גדל נהר טיברי ו ע ש ה נזק גדול ברומא וכן ק ר ה זה ב ש נ ת‬ ‫ת ע ״ ד לנוצרים והיה אז מגפה• ו ב ש נ ת תרכ״ז היה מ י נ ו ת בבוהימיא שהיו‬ ‫אומרים שמותר לקחת כל אשד‪ .‬ו ש ל א יהיה לכומרים שום ממון ואפילו‬ ‫להגמונים• ו ב ש נ ת ת ר ל ״ ד גלות ה מ ל ך א ל פ ו נ ש ו די אראגון ביד הגינובישיש‬ ‫הוא ש ל ק ח נפוליש• ושלחו ל נ פ ו ל י ש ואז קונםילו די באשיליא רוצה לומר‬ ‫מקום ה ע צ ה וזה היה באשכנז• והלך ה פ פ א שם• ואז היה שיסמא שרצה‬ ‫דוקי די שיבוייא להיות פפא• ב ש נ ת תרל״ח היה ויכוח היונים עם הרומיים‬ ‫על ענין העוגה אם יהיה ח מ ץ ו מ צ ה והיונים אומרים ח מ ץ ונתפשרו שיעשו‬ ‫בין ח מ ץ ומצה• וגם ויכוח ע ל הרוח שהיונים אומרים שבא מן ה א ב ולא‬ ‫מן הבן והרומיים אומרים שבא משניהם• א ש ר י נ ו י ש ר א ל שאין לנו אלא‬ ‫אל א ח ד שהוא ב ר א נ ו ‪ :‬ב ש נ ת א ל ף ו ת ״ מ מ ת מ ל ך פ י ר א נ ד ו מ ל ך אראגון‬ ‫ושיזילייא וסידדינייא• ומלך כ ״ א שנים והוא היה בן המלך דון גואן די‬ ‫קאשטילייא ש מ ת מ נ פ י ל ת סוס ואחיו ש ל זה פ י ר א נ ד ו היה המלך דון אינריק‬ ‫מלך ק א ש ט י ל י א ש מ ת בקצרו׳ שנים• וזה ה מ ל ך פ י ר א נ ד ו נכנס לפרנס‬ ‫ק א ש ט י ל י י א בעוד ש ג ד ל בן ה מ ל ך אינריקי ו כ ש מ ת מ ל ך אראגון ב ל א בנים‬ ‫שלחו בעבור פיראנדו להיות מלך• ו ב ש נ ת א ל ף ותי״ב ה ת ח י ל למלוך באי‬ ‫באליאריש הוא מיורקא ומינורקא ובארגון ו ל ו ש י ט א נ י י א וזה אינו א מ ת כי‬ ‫לושטינייא חיא פורטוגאל• ב ש נ ת ת מ ״ ח היה ל ק ו ת ה ש מ ש בכ״ט ל א ג ו ש ת ו‬ .‫מבוא‬ ‫ז‬ ‫^^ \‪X^.

‬מגפה גדולה ורעש הארץ• שנת אלף ות״נ לנוצרים יובל• שנת‬ ‫אלף תנ״ג הסימן בת אדום בכ״ט במאיו נלכדה קושטאנטינופלה העיר הגדולה‬ ‫ראש מלכות יון והיתד‪ .‬אחרת• ובשנת‬ ‫תנ״ד מת מלך קשטילייא דון גואן ומלך דון אינדיקי בנו עשרים שנה•‬ ‫מלך פרס ומדי ואדמינייא שמלך! בשנת תנ״ד עשה מלחמות גדולות עם‬ ‫הטודקו אחד שלקח ניגרה פונטי שעשה שלום עם הפפא ועם הויניסייאנוס•‬ ‫וכדי שלא יבוא התורקו להלחם עם הנוצרים עשה מלחמה ושלח בנו התורקו‬ ‫ונלחם עמו כי לקח מדינה אחת מהתודקו ונצח לבן התוגד וכששמע זה‬ ‫התוגר היה לו כעס גדול ושלח לו כיון שהיו מאמונה אחת שיעזרהו ולא‬ ‫רצה ואז הלך בחיל גדול נגדו• ומלך פרס היה' עם ש״נ אלף רוכבי סוסים‬ ‫בין ההרים• ואז התודקו חנה מחנהו קרוב לו עם הרבה בלאםתדאות עם‬ ‫האש ברגע אחד על הפרסיים ומיד חזרו כל הסוסים לברוח ואז הרג לבן‬ ‫מלך פרם והרג כל מחנהו כי לא נשאר כי אם ו׳ אלף וממחנה התורקו‬ ‫נשאר ארבעים אלף ונצח התודקו המלחמה בכבוד גדול• בשנת אלף ותנ״ה‬ ‫לנוצרים בי״א גוניו לקח התורקו לניגרא פונטי מהויניםייאנום ועשה‬ ‫בהם נקמה גדולה ובשנה ההיא בבדישא בלונבדדיא ילדה אשד‪ .‬במצור חמשים יום ולכדה התוגר הגדול מחמד בני טומי‬ ‫ואז מלך מלך פרס אצל הטודקיאה ומלך ל״ד‪ .‬שנים• בשנת אלף ותנ״ה מת מלך‬ ‫אלפונשו שלקח לנפוליש והניח לאחיו המלך דון גואן לאראגון לשיזילייא‬ ‫ולבנו שהיה מפלגש הניח לנפולש ושמו פיתדו כשם זקנו והמלך דון גואן‬ ‫די אדאגון מלך כ״ד שנים וזה ברח מקשטילייא כשהיה המלחמה באולמידו•‬ ‫בשנת אלף ותמ״ה לנוצרים כ״ב יום למאיו וברח לאדאגון• ואז ברח עמו‬ ‫האלמיראנטי מקשטילייא ונתן למלך בתו שהיה אלמון והוליד ממנה בשנת‬ ‫נ״ב לנוצרים י׳ למאדסו בחצי היום זה המלך פידאנדו שהוא מלך ספרד‬ ‫ושיזילייא שמת אחיו קבלוש ( הגדול שהיה למלך מאשר‪ .‫מבוא‬ ‫^^^^^‪X‬‬ ‫בחצי היום ואז היו מלחמות באינגלאטירא וצרפת ואיטליא• ומשם ועד‬ ‫שני שנים היתד‪ .‬כלב אחד‬ ‫ואשה אחרת בפביאה ילדה חתול אחד ואז בשנה ההיא ט״ו לאגושתו שני‬ ‫שעות קודם בא השמש היה רעש הארץ גדול וכן נפל ברד גדול כמו ביצי‬ ‫יענה ובכ״ד אגושתו יום שבת שנת ע״א לקח מלך פודטוגאל טאנגאר‬ ‫וארזילייא ממלכות פיס מידי הישמעאלים• בשנת* ע״ב לנוצרים ]נראה[‬ ‫קומיטא כ״ב דיאינירו מגוון אש ושערות בו במזל מאזנים ועבר לצד‬ ‫צפון ועבר כל המזלות בשמונים יום• ודע שאמד ארסטו כי זמן הקצר‬ ‫לקומיטא הוא שבעה ימים והארוך שמונים יום ומיד אחר זה נראה קומיטא‬ ‫אחרת במזל טלה וזנבה לצד מזרח ובשנה הנמשכת לה יובש ורעב ומגפה‬ ‫ומלחמת• בשנת תע״ד נולד מושטרו בבירונה בראש אחד שני גופים ושני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ (1‬כן הוא בכ״י•‬ .

.‬בים הגדול מ י ד הגינובישיש• ו ב ש נ ה קודם ש ה י א ש נ ת ע ״ ד‬ ‫שלחו א נ ש י קנדייא לתורקו ש י ב א ו ל א עלה בידם כי באו ויניםייאנוס והרגו‬ ‫ה ר ב ה מהם• גדאנדה א מ ד ו ש נ ק ר א כן ע ל ש ם כי הוא היה המקום הראשון‬ ‫ש נ מ צ א בו ה ג ד א נ ה לצבוע בה ה ק ד מ י ז ושמה ב ר א ש ו נ ה ביטים• מלך פרס‬ ‫בן ה מ ל ך החזק ב ש נ ת אלף ו ת ע ״ ה והוא מ ל ך ה פ ד ט ו ש ופרס ומדי ומישפוטמיא‬ ‫ואדמינייא• ב ש נ ת ע ״ ח בגוליו לקות ש מ ש גדול ואז מ ג פ ה גדולה באיטלייא•‬ ‫ב ש נ ת ע ״ ט צדו ע ל ד ו ד ש הטודקוש ג׳ חדשים ולא יכלו לה• ב ש נ ת ת ״ פ‬ ‫לקחו טודקוש ל א ו ט ו ד א ט ו ב מ ל כ ו ת נפוליש• ו ב ש נ ת פ״א היה רצון הטודקו‬ ‫לילך למצרים ונתן לו רופא א ח ד סם ה מ ו ת והיה בן נ״ח שנים ומלך בן כ ״ ד‬ ‫שנים• ו ב ש נ ת אלף ו ת פ ״ ב לקחו ל א ל ח מ א ב מ ל כ ו ת ג ד א נ א ד א ומאז ה ת ח י ל ה‬ ‫ה מ ל ח מ ה בין י ש מ ע א ל ואדום ע ש ר ה שנים• ש נ ת תפ״ז י״ח אגושתו נ ל כ ד ה‬ ‫מלאגה• ב ש נ ת תצ״ב יום ראשון א י נ י ד ו נ כ ב ש ה ג ד א נ ד ה ובסוף גוליו הסמוך‬ ‫היה גירוש היהודים מ ק א ש ט י ל י י א ואדאגון וםיזילייא וםידדינייא• ו ב ז א ת‬ ‫ה ש נ ה הכה בחרב איש א ח ד למלך קשטילייא ב צ ו א ד ב ב ד צ י ל ו נ ה והיה קרוב‬ ‫למות• ב ש נ ת ת צ ״ ד י״ב לאינידו ד׳ ש ע ו ת מ ה ל י ל ה ר ע ש ה א ר ץ גדול ב ס פ ר ד‬ ‫ואפריקה• ב ש נ ת ת צ ״ ה לנוצרים ב א ה מכה מ מ כ ו ת מ צ ד י ם בכל העולם מ כ א ב‬ ‫הפרקים מקור גדול וליחה ר ע ה ו נ ו ל ד בכל חגוף בובאש ד ״ ל צמחים בכל‬ ‫הגוף ובפנים שמכסים כל הפנים כמו ת א נ י ם שחורות והרבה מתו מזה החולי‬ ‫ואמרו ש ב א מ ק ו ש ט א נ ט י נ ה וקודין לו חולי צדפת• ו נ ת פ ש ט קרוב מ ע ש ר‬ ‫ש נ י ם בכל האומות חוץ מ י ש ר א ל ו מ ת ח י ל בערוה• ואמרו הנוצרים כי בזמן‬ ‫הפםא די א ו ש ד י היה כמו זה החולי ב ז מ ן ת ד ט ״ ו לנוצרים בזמן מ ח מ ד והיה‬ ‫החבור אז ב ע ק ד ב וכן היה בזמננו זה• וגם ב ש נ ת צ ״ ה היה מ א ד י ם ב ת ק ו פ ת‬ ‫ה ש נ ה ב ע ק ד ב מזל הערוד‪ .‫מבוא‬ ‫צעצ‬ ‫איברי ה ע ת ה וארבע זרועות והשנים היו חזקים והשנים היו חלשים והשני‬ ‫גופות היו מחובדין בטבור• ואביו ואמו היו מוליכין אותו להראותו ומדויחין‬ ‫ממון דב• ב ש נ ת ע ״ ה הקימו ע ד ו ת ש ק ד ע ל היהודים ב מ ד י נ ה א ח ת מ א י ס ל י א‬ ‫שהרגו ל נ ע ר א ח ד גוי שמו שימון לאכול הדם עם ה מ צ ה בליל פסח והרגו‬ ‫לכל היהודים השם ינקום נ ק מ ת ם וכן כמו ז ה ב מ ד י נ ה א ח ר ת ונשרפו ג׳‬ ‫יהודים בויניםייא ו ב ז א ת ה ש נ ה ל ק ח התודקו ל מ ד י נ ת ק פ א שהיא בצפון‬ ‫הטודקיאד‪ .‬בזמן מ ח מ ד ב א ר ע ש‬ ‫ה א ר ץ גדול ו ק אמדו ש ר י פ א מ צ ו ר ע והוא תיקן לנוצרים ש ל א י ת ח ת ן איש‬ ‫עם ה פ ד ד י נ ו ש כמו שיהיו קרובים• ב ש נ ת תצ״ז גירוש היהודים מ פ ו ד ט ו ג א ל‬ ‫ו נ ב א ד א ואז מ ת בן מ ל ך קשטילייא ב ש נ ת עשרים למולכו ש ה י ה נשוי ו מ ת‬ ‫ב ש ל מ נ ק א ולא נ ש א ר יורש לאביו כי אם בנות• ו ב ש נ ת צ״ח מ ת ה ב ת מ ל ך‬ ‫קשטילייא הגדולה ש ה י ת ה נ ש ו א ה עם מ ל ך פ ו ד ט ו ג א ל ו מ ת ח ב ע ת ל ד ת ה‬ ‫ו ב ש נ ת ת י ק התחילי‪ .‬ובזמן זה הפפא שהיד‪ .‬ה ת ו ד ק ו מ ל ח מ ו ת עם הויניסייאנוס ול<ןח לאלללפנטו‬ .

‬ש נ י המלכים ב מ ל כ ו ת נפוליש ושר ס פ ר ד נ צ ה ל ש ד‬ ‫צ ר פ ת והרגו וכן לצרפתים ולקה כל ה מ ל כ ו ת מ נ פ ו ל י ש כי לא נ ש א ר כי אם‬ ‫עיר א ה ת גייטא והוא צ ר ע ל י ה בהיל גדול וכן בעבור זה נלחמו ש נ י המלכים‬ ‫ב ש א ל ש א ש גבול פירפינייאן בין ג ב ו ל ( ספרד ו צ ר פ ת בעבור זה ה ד ב ד‬ ‫ונהרגו רבים ב מ ל ה מ ה ועדיין מהזיקים ב ה ולקה ל ג י י ט א וכל מלכות נפוליש‪:‬‬ ‫הזק ונתחזק כל המיהלים ל י ש ו ע ת אלהינו יבא ויגלה ביאת מ ש י ה נ ו ב מ ה ר ה‬ ‫בימינו ו נ א מ ר אמן•‬ ‫‪1‬‬ ‫נשלם ספר יוהםין ודברי הימים כל מ ה ש ע ב ר בזמנים ק ד מ ו נ י ם‬ ‫מנסים ונפלאות המקום ב״ה י ע ש ה ע מ נ ו נסים ונפלאות ל ט ו ב ה להוציאנו‬ ‫מאפילה לאורה ויביא לנו מ ש י ה צדקנו ויגאלנו בקרוב א מ ן וכן יהי רצון‬ ‫חזק ונתחזק והסופר׳ לא יזק אמן­‬ ‫!( בכי״ב גבול בין•‬ .‬‬ ‫ו ב ש נ ת תק״א לקח למודון ש ה י א ע ל ש פ ת הים נ מ ל גדול והיא ע י ר ח ז ק ה‬ ‫מ א ד והדג לכולם כמו ע ש ר ת אלפים לוחמים וכן לקח אז לקורון ואז באו‬ ‫הפורטוגיםים למארםא כביר מווהרן ולא יכלו ל ה ומתו מהם והזרו ב ב ש ת‬ ‫פנים• ואז ב ש נ ה ההיא נהרגו שנים א ו ש ל ש ה מלכים במצרים ונהרג עם‬ ‫רב שם• ואז מלך ספרד ומלך צ ר פ ת לקהו לנפוליש ולפולייא ו ל ק ל א ב ר י י א‬ ‫ו ב ד ה מלך נפוליש והלך ל צ ר פ ת וקודם זה קודם ו׳ או ש ב ע ה שנים לקה‬ ‫מלך צ ר פ ת הקודם לזה לנפוליש ואח״כ הלך ל א ר צ ו ו מ ת שם וזה‬ ‫האחרון לקח למילאן ר א ש מלכות ל ו נ ב ר ד י א ה קודם שלקהו לנפוליש וחלקו‬ ‫מ ל ך ספרד ומלך צ ר פ ת מלכות נפוליש ואה״כ ב ש נ ת ת ק ״ ג היה מ ה ל ו ק ת‬ ‫בין השרים ש מ י נ ו ש ם ‪ .‫מבוא‬ ‫‪1.

‫תיקונים למבוא•‬ ‫ע׳ ‪ 1‬ד שורה ‪15‬־ וספר זכרון• הוא פירוש ע ל ד ש ״ י ואינו בקבלה•‬ ‫ע׳ ‪ ^11‬שורה ‪ :10‬כל הספר וכוי• צ ״ ל גוף הספר בלי לוחות נדפס‬ ‫ע״י ר״ב כהן•‬ ‫שם• שודד‪!2 .‬־ הספר כולל וכד• צ ״ ל הספד נחלק לשני חלקים‬ ‫לגוף הספר וללוהות• הגוף כולל י ״ ט פרקים•‬ ‫ע ׳ ‪ ^111‬שורה ‪ :3‬בהוצאה מתוקנה• צ״ל פוטוגדפית•‬ ‫שם• א ח ד שורה ‪ 27‬יש להוסיף‪ :‬ע ו ד מובאים ממנו הבורים בלשון‬ ‫ספרדי בספרו ש ל קייזרלינג• ביבליוטקה אספניולה עיי״ש‬ ‫בערכו•‬ ‫ברכת הטוב ת נ ו ח על ראשי החכמים החוקרים שםייעוני‬ ‫וקדמוני בכמה הערות יקרות הייה מר דודי הח׳ ר״א פריימאנן‬ ‫נ״י בפפד״מ והח׳ ר״א מרכס נ״י בניו־יורק א ש ר מפיו כ ת ב ת י‬ ‫א ת התיקונים הרשומים למעלה• ת ה י משכורתם ש ל מ ה מעם ה׳•‬ ‫אלול תרפ״ר•‬ ‫אברהם חיים פריימאן•‬ .

.

‬שנית ‪ .‬ועוד הוסיף מאמר אשר העתיק בקיצור‬ ‫מדברי יתיפוס פלאוויום הכהן‪ .‬‬ ‫ויואל חל׳ש לתקן את דברי המחבר כשחרות ל ב ו ‪.‬ולדעתי שחי סבות היו ע מ ו ‪.‬וקראו בשם ״ יוסף‬ ‫הכהן ן׳ גודיון הנהן נגד אפיץ המדקדק אסמדרני ״‬ ‫כל זה מעשה המסדר הראשון‪.‬‬ ‫וסדר עולם זוטא ו מ ע ט לקוטיס אחדים ‪ .‬והוסיף‬ ‫המסדר השני הוה‪.‬‬ ‫עד כה הודעתי את אשד עשו המסווים אשר‬ ‫קדמוני‪ .‬מפני כי אינה‬ ‫נמצאת באוצר מ ר י ‪ .‬וע״כ ט ר ם‬ ‫תשמע ממני את מעשי חובה עלי להודיעך מכל‬ ‫אשר נעשה עם הספר הזה לפני‪.‬ענינים אחרים‪ .‬יען ידעת כי כל מגמתי היא להוציא לאור‬ ‫עולם כתבי יד עתיקים וישנים אשר עוד לא ראו‬ ‫א י ד ‪ .‬‬ ‫ואחריו המסדר השני ר' שמואל ק ר' יצחק‬ ‫פיהם אשר הרסיס היוחשץ במיזדזרא השנית שנת‬ ‫ה ש ״ ם ‪ .‬א ך האמנתי בראותי‬ ‫אותה וה שתים עשרה שנה ני עוד פחותה היא‬ ‫ממהדודא ה ש נ י ת ‪ .‬אמנם כל חפצי רשעי היה להקים דברי‬ ‫חמוזנר ר׳ אברהם על מ ת כ ו נ ת ם ‪ .‬הן אני להגיד לך כי לא ואח לבד היתה‬ ‫מטרתי‪ .‬ואחייב אחוור לדברי‬ ‫בעל הספר בדורות שאחר חגאינים ‪* .‬ד ח ק כי בההעחקה‬ ‫אשר היתח לפניו היו ב ת ו מ ם ‪ .‬אמר‬ ‫רש״ש בחז״ל ‪ 1‬ח ׳ הטוב יכפר בעד אשר קצרנו‬ ‫יד מהדפים כל דברי המחבר במקום הוה לפי שהוא‬ ‫לקח כל דברי בעל ח ד ו ת עולם כמו שהם ותפש‬ ‫עליהם והשם אנה לידינו ספר הקבלה לחראב׳׳ד‬ ‫והוא מודפס ד מ ם ידניציאה נמצא ניד נל אדם‬ ‫ו ל ק אכתוב רובי דברי המחבר ודברי חראב״ד לא‬ ‫לא ארשם ונו׳ עכ״ל ‪ .‬‬ ‫ראשית טעמו כי לשון המהנר לא ישר בעיניו‪.‬‬ ‫כבר נודע כי ספר יוחסין הראשון יצא לאור‬ ‫עולם ע"< ה ח נ ם הגדול ר' שמואל שולם נ״ע בעיר‬ ‫קוסטנטינא בשנת שב״ו‪ .‬כי רוב‬ ‫הדברים אשד העתיק המחבר מספרי התלמוד נבלי‬ ‫וירושלמי ומדרשות נראו בעיני רש״ש ליתר וכבלתי‬ ‫מועיל‪ .‬אכן הוסיף דברים מסופרים אחרים‬ ‫בקורות מלכי ישמעאל א ש י מלכו אחר מחמד‬ ‫נביאם ‪ .‬א ך השמיט המאמר הנמצא‬ ‫שם בענץ חקירת ודרישת ר' יצהק דמן עכו מאת‬ ‫ר משה די ליאון בדבר א ם ת ת ה ז ה ר ‪ .‬ואם מצאתי‬ ‫בנדפס דבר יותר מאשר נמצא בב״י או אם היה‬ .‬ומלאתי את דברי‬ ‫יוחסין‬ ‫גם הפעם כאשר דברתי לך בהודעה בראש ספר‬ ‫חשובות ד ו נ ש ‪ .‬‬ ‫והשמיטו כל המאמר בדבר גדוש ספרד אשר לדעתו‬ ‫היה ללא צורך‪ .‬ה נ ה החכם הוה מלא‬ ‫את לבו לשנות מ ע ש ה הספר מחחלת מאמר לזיר‬ ‫האמוראים והלאה ‪ .‬ושקלתי‬ ‫וס*זזי מלוח שחי ההעתקות האלה לראות‬ ‫ולהשכיל א ם עולות בקנה א ח ד ‪ .‬וחכמי ומנינו הלא ה מ ה ידעו‬ ‫פשר ד ב ר ‪.‬ועל ד נ י‬ ‫מהדורא השלישית אין ביכלתי לחידיע יתרונה או‬ ‫גרעונה משתי המהרורות שלפנינו‪ .‬‬ ‫לחנעימם לדק־ הקורא והשומע ‪ .‬האת מלאכתי‪:‬‬ ‫א( שויתי לנכדי חמת־ נוםחח ספר יוחסין דפוס‬ ‫^ ס ט נ ט י נ א גס העתקת כ״י אוקספורד‪ .‫הקדמת המעריך‪:‬‬ ‫הנני מקריב לפניך היום קורא נלבד א ת הספר‬ ‫אבחזם זכוה ז״ל‪ .‬ואם לא אנזם‬ ‫אומר כי השמיט חציו במאמר האמוראים‪ .‬ע״כ השמיט הרבה מ ה ם ‪ .‬וכאשר הניע‬ ‫רש״ש למאמר השני מ ן חאםדו׳אים אשד מ‬ ‫סדרם המחבר לטי וודזתיוונ! זח אחר ו ה ‪ .‬ו ק הוסיח להתנצל בבואו‬ ‫למאמר רבנן סבוראי והגאונים ר א ם ר ‪ :‬יען בעל‬ ‫הספר בענץ ובוסן רבנן סבוראי חזגאונים לא נ ת נ ם‬ ‫מזקנה ל ק ראיתי להדפיס זאת התשובה לרב שרירא‬ ‫ו״ל ני הוא היה קרוב להם ‪ .‬ואחרי כמוני כמוך ידעת כי כבר‬ ‫נדפס הספר יוחסין פעמים ושלש ‪ .‬ב״ל‪ .‬ולהראותם‬ ‫לעין השמש כאשד נכתבו בעוצם י ד ו ‪ .‬גם שנה‬ ‫הרבה מאד במאמר רברי הימים למלכי ה ג ר ם ‪.‬ומנאן‬ ‫חראה הקורא כי רש״ש הניח מאמרי המחבר‬ ‫ברמן סבוראי והגאונים ולא הדפיסם כלל אמנם‬ ‫הוסיף חוזתיו חשובות רב שדידא ג א ו ן ‪ .‬אולי ת ט ה‬ ‫לבך להאמין כי א ך במהדורא חדשה לברה באתי‬ ‫לפניך‪ .‬אמנם‬ ‫גם זח א מ ת כי הוסיף שמוח חכמים רבים יוחד‬ ‫מאנ‪4‬ר נמצאו בכיי אוקספורד‪ .‬כמו מאמר י׳״ח‬ ‫ממאמר רביעי ליסוד עולם עם הנחות הינז״א‪.‬ועתה הנני להשמיעך נ ם את דרכי את‬ ‫אשד הוספתי ואשר שניתי נם אני‪ .‬הוא העתיק כל הרבדים כאשר מצאם‬ ‫בדפוס קוסטנטינא ‪ .

‬א מ נ ם אחרי‬ ‫לא דאג חמתנו־ ני א ם לאות הראשון מנל שם‬ ‫ושם ‪ .‬ולא בכל העיד‬ ‫הנדולה אשר אנני יושב בקרנה ‪ .‬ויתר הדברים בעניני ר ו ת ת‬ ‫האחרונים ובדברי הימים למלכי הנוים ובענץ‬ ‫הזוהר וכאלו.‬ובחנת למאות ‪ .‬לא נן נמאביר סדר האמוראים ני‬ ‫הוא ארוך הרנה מאד מאשר הוא נדייק ‪ .‬גלי חלוף ותמורה ‪ .‬והוא חלק האחרון לסדר התנאים‬ ‫וחלק הראשון לסדר האמוראים ‪ .‬עוד ידי נטויה‬ ‫להוסיף לוה השינויים נסוף הםפר נ מ ו שעשיתי‬ ‫בספר תנועות רניט ת ם ‪ .‬ד״מ‬ ‫ר' חנינא נ ח נ לפני ר' חלשתא‪ .‬ני במאמר ההוא‬ ‫הנ״י ח־״ק נ מ ע ט שוים ה מ ה זא״ז ננללס מלבד‬ ‫הנדלים דקים זעיר שם וזעיר שם אשר לא יועילו‬ ‫ולא יגרעו‪ .‬ואני תקנתי‬ ‫את המעוות ונתתי סדר חדש לנלם ע״פ א״נ‬ ‫כמעשה הליקםיקוגראפיאה עד ני נל שם ושם‬ ‫ינוא על מקומו נשלום ‪.‬‬ ‫והתאמצתי לנקות איה‪ .‬ועל אלה‬ ‫אשר תקנתי לפי השערת לבי‪ .‬נ ם וה לך לדעת ני חלוקת‬ ‫הספר למאמרים מעשה ידי ה ו א ‪ .‬ועוז־ להיות המאמר הזה כתונ בקצור‬ ‫גדול לא מצא הן נעיני נל נ ך להטות א ת לני‬ ‫לעמול הרנה נתקונו‪ .‫‪\1‬‬ ‫משונה מ ע ט נ פ ע מ ו מאשר הוא בנ״י שמתי‬ ‫לי לחיק להסגיר הדנרים הנוספים או המשונים‬ ‫נמסגר ולסמנם נאותיות ד״ק‪ .‬האומנם לדעתי‬ ‫אך מצער ה ם ונער ייתבם ‪.‬הן נשמות המלכים וחן נעניני קורותיה'‬ ‫וסדר זמניהם.‬הכל‬ ‫נמשקל ומשורה ‪ .‬על פ ת ח ם ירבץ ‪.:‬מצעות המעיייק־ם‬ ‫ניד ה׳ הטובה עלי‪ .‬גם במאמר דוד‬ ‫הרבנים מלאתי את כל אשר נפקד מקומו בתוך‬ ‫הכ׳׳י מדברי נטר הקבלה‪ .‬‬ ‫לא רציתי ללכת בעקבות מסדר היוהסין הראשון‬ ‫להפרידן אלה מ א ל ה ‪ .‬‬ ‫נ( הוספתי על פני נל הספר אח ההנחות לחחנם‬ ‫המפורסם איש תבונות הרב הנדול רבינו יעקב‬ ‫עמדץ ז״ל המנונה בשם יעב״ץ‪ .‬ובפרט אלה המאמרים‬ ‫הנעתקים ע״י המחבר מתלמוד ירושלמי‪ .‬ועל‬ ‫אלה המלים אשר נסתפקתי נקריאתן‪ .‬‬ ‫ושם ה ה נ ם י ע ב ץ ‪ .‬ר״ל דפוס‬ ‫קוםטנטינא או דפוס קראקא ושמרתי מנהגי‬ ‫זה ננל‪.‬ונהפוך הוא כי בכל‬ ‫מקום אשר קצר המחבר את דברי הראב״ד‬ ‫התורתי הדברים למקומן ננל ה נ ת ו ב בספר‬ ‫הקבלה דפוס א מ ש ט ר ד ם ‪ .‬ננל ואת לא רציתי להשמיט‬ ‫המאמר הוה מתוך הספר למען לא יחשו־ בו דנו־‬ ‫מכל הנמצא ננ״י‪ .‬מאמר סדר התנאים ‪ .‬אבל הרבה‬ ‫מ ה ם הנחתי בלי בקורת‪ .‬‬ .‬‬ ‫נכל זאת טרחתי ויגעתי הרבה להוציא כאור‬ ‫משפגזם ‪ .‬כי אץ‬ ‫בביתי ספרי התלמוד האלה ‪ .‬כי כל דנריו ננים‬ ‫וישרים ונתפוחי והנ נטשכיות כסף ה מ ה ‪.‬‬ ‫ה( סדר רבנן סבוראי והנאונים אף כי רובו נעתק‬ ‫מספר הקבלה להראב״ד הדפסתי כלו כמו שהוא‬ ‫בנוסה הכ״י‪ .‬ור׳ יהושע‬ ‫לפני ר' יהודה‪ . ערכתי נ מ ו שהן בכ׳׳י‪ .‬עד כי באמת אומי‬ ‫להחליט כי במשך דברי המחבר נכנסו נ ם כל‬ ‫דברי הראב״ד‪ .‬ע״נ יבואו השמות נכל מין מהאלפ״א‬ ‫נית״א מעודנים הרנה ולא סדרים ל מ ו ‪ . ‪.‬ורשמתי במקומותם את‬ ‫המסכת והדף כאשד מ צ א ת י ‪ .‬ע״נ‬ ‫הלכתי לרנל הכ״י‪ .‬הפריד נ נ ל אחז־ משני המאמרים‬ ‫הראשונים שער מיוחד כולל נל השמות ע״פ‬ ‫סח־ א״נ ‪ .‬‬ ‫ולא א נ ח ד מ מ ך הקורא כי המאמר הששי שהוא‬ ‫בדברי הימים למלכי הנוים השניאות מ ת ב יד רבו‬ ‫עד ל מ ר נ ח ‪ .‬נדי להקל על כל‬ ‫מעיץ נתוכו‪.‬נ׳ שניאות נארח לא מנטני יצאו כי‬ ‫אם מעללי המעתיקים ה ם ‪ . .‬ואם חלילה‬ ‫ימצאו איוה שגיאות באלה המאמרים אשר לא‬ ‫צרפתי נמצרף אל תשת עלי ח ט א ת קורא‬ ‫נכבד‪ .‬ואף כי כתיבתו נרועה מאד‬ ‫וכמעט נמהקה ואבדה גל שחרותה עד ת ו מ ה ‪.‬ולהיות השנות ותוספות המחבר‬ ‫ודברי הראב״ר כלן משולבות אשה עם אחותה ‪.‬‬ ‫ר( רונ מאמרי התלמוד ננלי הנזכרים נפי ח מ ח נ ר‬ ‫תפשתי על מקומם בש״ס דפוס פ ר א .‬ואם נקרנם ננלו לי דנרים מוספים‬ ‫או משונים הננסתים נ ם ה מ ה על מקומם ‪ .‬וננל ואת לא נסונותי‬ ‫אתור מלנקר תמיד נם כמאמרים המקוטעים‬ ‫של הר״ק ‪ .‬פאשו־ מצאתי׳‬ ‫נתונות נאצנעותיו על גליון ספר יותסץ דפוס‬ ‫קוסכזנטינא הטמון כעת בבית המדרש דעיר‬ ‫לונדון יע״א‪ .‬‬ ‫נ ( הנה ה מ ת נ ר למען הקל על נל מעיין נספרו‬ ‫למצוא שם נל תנא ואמורא נמקומו הראוי לו‬ ‫י נ ק ל ה ‪ . ורק מ ע ט מהן תקנתי והשאר הנהתי‬ ‫נמו שהן לסנת חסרון ספרים דנים המצטרכים‬ ‫לענץ ה ז ח ‪ .‬ומלבד הערות מתכימות חמצואות‬ ‫לו שם עוד הוסיף כה וכה שמות תנאים‬ ‫ואמוראים רבים אשר נשמטו מזכרון ה מ ת נ ר ‪.‬למען תדע ווזשניל‬ ‫להנדיל נץ נוסתת המעתיקים ונץ הנוסחא‬ ‫אשר לפניך‪.‬ותקנתים כשי‬ ‫השערתי ועניית דעתי‪ .‬‬ ‫ואני הבאתים בגוף הספר במקומם הראוי להנ*‪.‬נ ם‬ ‫לא משנתי את ידי מהניא נל הנהות רש״ש‬ ‫מספר יוחסין הראשון‪ .

‬וזיכינו שמואל ורבינו ח ם ‪ .‬ובעוה״ש עוד אוסיף‬ ‫מאמרים אחרים יקרים בענץ הוה עם הערות‬ ‫וחקירות מועילות‪ .‬בענץ הזוהר נפי שנדפס בקוסטנטינא‬ ‫דף צ ה ‪.‬‬ ‫ו ב ש ו מ ר ציון )הנדפס שם על ידי אןי נ״י אחד‬ ‫חנמצא בבריטיש מתיאום( ובכתובים אחרים אנא­‬ ‫לי מחוך ספרי נ״י אוקספורד ‪ .‬ו ח ו ש ה ש מ ע ‪.‬‬ ‫כל סדר התנאים לפי זמני חייהם עד דף ניד!‪.‬וכל אלה יודפסו בחלק מיוחד‬ ‫וזח שמו אשר אקרא לו חלק שני ל ס פ ר י ו ח ס י ן •‬ ‫גם אביא בו תולדות ר׳ אביזזס זכות ה מ ח ב ר ‪.‬דף פ ׳ ה ‪.‬‬ ‫מלכות נודבא פ׳ג‪.‬‬ ‫ביד הגדול‪ .‬‬ ‫הסיפור‪ .‬‬ ‫המעריך•‬ ‫תוכן הספר‬ ‫מ א מ ר ראשון • כולל בקצור הדורות מהיצירח‬ ‫עד עזרא מדף ראשון עד דף ייא‪.‬‬ ‫סדר המלכים אחרי החשמונאים לפי יוסף‬ ‫בן נוריון‪ .‬‬ ‫ו* אברהם דקולניא אשכנזי דף פיו‪.‬‬ ‫תשובת רב שרירא גאון על שאלת מ ר מ‬ ‫יעקב בן מר רב נסים ש ם ‪.‬בצרוף תשובת רב‬ ‫שרירא נאון אשר נוספה כמו ק מרש״ש הנ״ל עם‬ ‫כל השינויים חנמצאים בספר חופש מטמונים‪.‬‬ ‫מאמר חמישי‪.‬דברי הימים למלכי יחודח ישראל‬ ‫ויחד ח מ י ם לשי סופרי יון‪. .‬‬ ‫ר׳ מכיר נשלח מ מ ל ך בבל לקרלוס מלך‬ ‫צרפת דף פ ׳ ד ‪.‬דף צ ‪.‬‬ ‫בן ס ט ד א ופפוס בן יהודא דף פ ׳ י ‪.‬‬ ‫ומפתח לכל מאמר• התלמוד בבלי ררושלמי אמר‬ ‫נזכרו במשך חםפר בלי מקומות רשומות‪.‬‬ ‫חקירות בענין הנשיאים ואבות ב״ד עד ד׳ פ •נ‪.‬‬ ‫רוב סדר עולם זוטא דף צ א ‪.‫\ \ \‬ ‫בבר אמרתי מ חמאמר נ ג ר א פ י ו ן חנמצא‬ ‫בספר יוחסין דפוס קוסטנטינא איננו להמתבר ר'‬ ‫אברהם זכות כי אם חוספה ממדפיסו ר' שמואל‬ ‫שולם ‪ .‬ישיבות‬ ‫םוריא וסומבדיתא‪ .‬‬ ‫דורות האחרונים‪.‬מ ה ו ת ה נ ש מ ה ‪ .‬‬ ‫כל ס ד ר התנאים לפי א׳ב עד דף פ ׳ ‪.‬‬ ‫מ א מ ר ש ש י ‪ .‬‬ ‫ר׳ יצחק דמן עכו בענץ מחבר הזוהר מ ׳ ח ‪.‬‬ ‫ה ר מ י ם שאחרי הגאונים‪.‬א מ נ ם להיותו• העתקה קצרה מאת יודפום‬ ‫אמרתי להעתיקהו בשלימות מתוך יוזיפוס עוד פעם‬ ‫ולהדפיסו בעצמו אחרי זמן מ ה ‪ .‬‬ ‫מ א מ ר רביעי‪.‬‬ ‫רבנן סבוראי והגאונים‪.‬ובינו הקדוש‪ .‬ד ף פ ׳ ז ‪.‬‬ ‫מאמר מספר תחכמוני בשבח חפייטנים דציד‪.‬‬ ‫סדר האמוראים לפי זמן חייהם עד דף ר י ח ‪.‬‬ ‫עדינבורנ בידח חמיו שגת איווי ורבעי זרע! ל‪0‬״ק ‪.‬‬ ‫מ א מ ר שני • סדר האמוראים לפי א׳ב עד קצ׳ו‪.‬‬ ‫ר ש ׳ י ‪ .‬‬ .‬‬ ‫ר* נסים גר אברהם ספרדי אשר דבי• ברוח‬ ‫נבואה‪ .‬‬ ‫מ א מ ר שלישי‪.

‬ן<* ןן• ן(‪•01(193 ••1‬‬ ‫)ן‪^/ 3‬מט‪•8118^ *80‬‬ ‫‪.-•1‬מ‪"9!!8‬‬ ‫‪ 3‬ן ‪ 9‬ן • ־^•ן‪9‬צ־• ‪ 0 1 3‬ק ^ '‬ ‫‪'8100‬‬ ‫‪ 5 '•}01£ •0891^93‬נ ‪ 0‬ז ק ‪ 0 9 8 0‬־‬ ‫‪3‬ןז‪811‬ן(מ‪) •31‬׳•}{•'!(‪11>£ -08(6913 ••1‬ו[‪1‬ג>‪06‬ןזם' ך• ‪ '•1(1‬ןיןמ‪8‬ק‪-0‬‬ ‫‪[193‬ן‪'0‬‬ ‫‪'•1(1‬‬ ‫‪'1901401113‬‬ ‫‪09199‬ס* ‪8 '8‬־' ך‪'{0001941‬‬ ‫^ןוןן^‪83‬״ י ן ‪8‬ז‪1‬ט‪1‬ז‪1‬ז‪13‬ז‪8‬ז‪1‬ז־‬ ‫‪119193‬ק* ‪'19^008^[ '|111{9803:‬‬ ‫)‪!91{09301‬םו‪ '')01£ '09919)9.‬ם)*(!' ‪3‬קןםי‬ ‫‪9^.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 013^^ '01148(1100‬‬ ‫‪ 1' 0^ 1‬ך ‪ 0 0‬ס ‪0 0‬‬ ‫' ^ ‪0 0 1 5 3 1‬‬ ‫‪ '138410^1113‬ןן•*ך • ך ‪ 0 0‬ק‬ ‫‪<3‬זן‪•1{910(10‬‬ ‫‪ 3 0 8 1 3‬־ •‪^3801‬מ• ך‪00‬ק‪00‬‬ ‫‪ ' 0 1 0 ^ 0 3 1 '83311(1‬ך ‪ 0 0‬ק ‪• 0 0‬‬ ‫'‪81^801‬‬ ‫ןן• ‪ • • ^ 3‬ך!^‪00>!19‬ך‬ ‫! ‪ ' 3 3 1 0 \ ' '"(1 '^"3 8 8‬ך‪<00‬ן‪•00‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫•‬ ..41‬־\((‪8^ '•1‬ס‪0‬ן‪10‬ז ס ןן•‬ ‫^ ! ק י ^ מ ' ! ! מ מ ן ' !‪.498‬ן׳‪<00‬ן‪•00‬‬ ‫‪ ! ! .1‬ן• ‪00‬ןק‪ •0980‬ך‪ '.*0181(81‬־^•ן(!•• ך!^‪00>!119‬ן• ^‪)131‬ןן(‪• '313‬ןץן(!•• ן׳‪!9‬ג>!‪012‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.1‬־ ‪19603‬זןן‪11‬ון' ך־• ‪'194008£7‬‬ ‫‪ '01813‬ן ( ! ‪)881(1‬ן‪•03‬‬ ‫מ‪[090‬נ* ^‪01‬ן• ‪409‬ןןט‪199‬ז•‬ ‫‪'810(1018(1 '!{(1980^ '0000‬‬ ‫‪(<903‬ן‪(">1 '198‬ל מ ! ! ־‬ ‫‪198‬ן!‪0‬־‬ ‫"‬ ‫‪3‬‬ ‫־?י־‬ ‫ןן‪801!£9‬ט‪'0‬‬ ‫‪03‬ס<ז!' ‪ *1‬י?"' ‪891(1‬ק‪'09‬‬ ‫ן‪0.!ז‪•80091^ '0018([ '1(00‬‬ ‫‪ 3 '1993‬־ ‪<891(1 '1(1‬ן‪•09‬‬ ‫^‪8‬ן‪31‬סןז‪3‬ן‪ '111‬ך•!(‪000118^ ••1‬זןד ‪00‬ןן‪98‬ןז‪1)(01‬ן• מ ‪01151.1 •80091£ • 1 ( ! '19‬ןן‪18‬ס‪4‬ס‪31‬־‬ ‫){‪0‬ןק‪912‬ןז‪ '19‬־\־ ‪8‬־• ןן‪8‬ג‪11‬ן(‪1‬ז‪31‬־‬ ‫‪9 1‬ן‪119‬ס‪01>1 '008‬ע‪11(-> 9 '.1 ••8‬־ ןזן‪118(8913 '~}01£ '819^0‬׳‬ ‫^‪811091‬־‬ ‫^‪'•^01‬‬ ‫)‪<(0£‬ן‪(09‬ן‪'(81‬‬ ‫‪<!11‬ן<ן‪<19‬ן‪>110‬ן>• ‪08(6913 •1(1‬‬ ‫•‪9‬־ס‪96‬ןן' •^•ן(!•• ^‪81‬ם‪ 8 ^10}0‬ןן•‬ ‫‪£‬מ‪81‬ז* ^‪[11‬ןמ‪[ ••1(! •8‬ף‪012(119‬־‬ ‫ן(מ‪21‬־‬ ‫•^‪ •1990‬ן(• ^ ‪ 0 1‬ן • ך‪•0!2(1[9‬‬ ‫[^‪1‬ן‪9‬ק‪09‬ןןז‪8‬ן• מ ‪ 3‬־ ' ‪!! 08[891{£‬זגןזי*!* י ל ‪8‬־ ‪-01811 "••(1‬‬ ‫־\<ן‪098890 '•}01£ •0811‬־‬ ‫! ( ‪•118(8913 • 1‬‬ ‫‪0091£‬ק*‬ ‫(]‪3 •1(!'19£9‬ן‪1‬־ ‪((83‬־'‪1‬ן‪•194008‬‬ ‫־^קןמ•' * ןן•• ^‪ 8 !10^01181‬ן ך ‪<8091£‬ן‪£10‬י ‪•19^008^ '•1(1‬‬ ‫‪4‬ן‪0 '6(9810‬ןז‪91‬ן ‪•*8818^1 '•((88‬‬ ‫[\]‪80091^ '•1(! '191019|{08‬־‬ ‫^‪ .‬‬ ‫‪00‬ג‪891‬ג‪110‬גןז‪1‬ז‪1 8‬מ‪9‬םז‪.‬ן>‪819‬‬ ‫‪ 3‬מ ^ • ‪1 '•80‬מ‪8‬ס‪891(0‬ן‪19‬־ *‪331111108‬‬ ‫‪ 0‬ח ‪ 0 3‬ז ץ ‪ ••£ * ^ 1 1‬ך ‪ 0 0‬ק ‪0 0‬‬ ‫' ‪• 3 0 8 0 ¥ 3‬‬ ‫‪ 1‬ס* ך‬ ‫‪ 0•6.‬‬ ‫‪.483‬קך ‪ 0 0‬ק ‪ 0 0‬־‬ ‫‪3330‬א'‬ ‫•‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ X‬ך ‪ < 0 0‬ן ‪*838014'0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. "83‬ןן" ז^‪•80281‬‬ ‫§‪0[0‬ם‪911 '1101‬ס‪£1‬י ך ‪ 0‬ם ק ‪ 0‬ס •‬ ‫‪00‬ןז‪:91'¥• '0‬ר' '\ף‪19^0083 ••1‬־ ך‪ '0)01{81<011‬ך ־ ‪'1111199‬‬ ‫ך‪18‬זק‪ '919>{8‬ןן־• [(‪19‬ן‪•01‬‬ ‫‪) •]• '•91{00‬׳־• ‪9‬ו‪1‬נ‪8[1111‬ןזטם‪1‬־‬ ‫‪0 '•£ '[[8018‬סז^‪919‬ןן^ ךןן(••‬ ‫‪3‬ס‪80091^ '191{9801[3|(190‬־‬ ‫‪00‬ןז‪ •09‬זח‪9>1‬ו^' ^‪8‬ט‪•6‬‬ ‫[‪5‬ז‪01‬ןזן‪91‬ןס‪ 3 '1‬־ • ^‪ 8 70081‬מ ־ ‪8‬גןין‪ 0 ^ '>6‬ן ן ׳ ‪•08(89*3‬‬ ‫‪•(1 '••(1 *198680‬״ ‪193‬ןן‪•0‬‬ ‫‪ •0180‬ן ‪8913 ••! 1‬ן‪8‬מ•‬ ‫‪183‬ז}‪1811£‬זס' ך • ^ ז ם ה ן ם נ ן ‪ 8‬ןןן• ‪ '193(188‬ן ‪¬80091* ' 1‬‬ ‫!ניןןן! (!‪ 0 1 3 '1919‬ק ^ •‬ ‫‪80‬ןו‪8^ • • •0‬גן‪•8‬‬ ‫‪ '00670188 *[900188‬ך ‪ 0 0‬ק ‪' 0 0‬‬ ‫ך‪<00‬ן‪00‬־‬ ‫<(‪'1{(1980‬‬ ‫<ן‪90‬ן'‬ ‫‪£ '10!098 •81(088‬ןמןןמ־‬ ‫‪1 7 "1(05119‬־• *‪801191‬־‬ ‫•‪ •1(0891.‫‪ 3 1‬ז ו ‪ 1 1 * 1 3 > 1‬ז ץ > ‪'110(1x01 '133313 1 1 1‬‬ ‫ןע‪[ *80028‬מ־' ‪'01(198‬‬ ‫ן(ס‪81‬ןד‬ ‫^‪00 1(0101(0 991‬ןן‪3 "989‬יןן‪1‬ז־ ןן‪11138‬ז‪ 2 '8‬־ ‪?18 ••1(1 •(1‬ממ‪1‬ד‬ ‫‪9‬־• ‪1(1‬זס‪^1‬ז‪•89‬‬ ‫^ י ס ן נ ן ״ ! • ןןאןמס• ןן‪8‬ם‪0‬ןז‪89‬ן‪ •19‬ןן‪08‬ק‪10‬חזןק'‬ ‫ךום<ן‪113‬ן[‪! '(81‬־ ך ־ ך‪00‬ק‪•00‬‬ ‫^ו‪08‬ןז‪9‬ו ‪ • 9 • 0‬ן>‪•911381‬‬ ‫^ז‪9‬גן‪ ••^99 ••^ '!91‬ך‪00(119^1‬ן• ך‪831 '09>(91‬ן‪•90881.‬‬ ‫‪9!^1‬נו‪8‬ג' >‪1840080 ••!0 '1‬‬ ‫‪ '19(19.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.1 '1(901[(9/‬ך‪2>1!9‬ן‪•9‬‬ ‫‪ 0 3‬ף ‪ 8 ' 8 0 9‬־ ־\‪19)801‬ץ‪'108‬‬ ‫‪^_'*1(1 •*) '190913‬ן‪9‬ססי•‬ ‫‪<181‬ן‪*4£) '10‬מאן יעט??אז' ‪8118.1 •0801‬‬ ‫‪ * 3‬ז ן ק • ע • ‪01.‬ז מ א ן ^ מ ! ־ ‪-19)891(9081( '^1‬‬ ‫ך‪( •£49‬ן‪ •6980‬ך‪<00‬ן‪00‬־‬ ‫^‪ ••1(1 •^900‬זח)>‪•800‬‬ ‫‪8‬ן‪19‬ט' ן ך ‪^ ••3‬ן‪9‬טמ‪•8‬‬ ‫‪ 1‬׳ ‪ 1? ' ^ 9‬־‪•¥‬־ ‪1(1‬־• ‪•0818913‬‬ ‫‪ ₪‬ת ח ‪ 9‬ן ז ' מ־'‬ ‫‪8 '019*8‬־ ‪ 0‬׳ ^‪80091‬־‬ ‫‪100‬ו‪1^ 0‬ד־ןץ‪1^ 1(1‬ו‪1‬זזגן‪10‬ן‪8‬מ• ך‪ *£49‬ך •ץ• ‪498‬־' ך‪00‬ק‪•00‬‬ ‫‪9 ''0 '£[ "8191(18‬ן‪1‬םזז‪{311‬ז‪18‬מ‬ ‫‪1‬׳‪8(986013 '3><1>1 ' [ '[9. .‬ןמןנ• )*‪8‬ן>‪911‬ן* ץ‪19}8(11‬ק‪8‬שי‬ ‫ן‪1>1881‬ןז‪9‬צ‪ '19‬ב(‪ .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫>‬ ‫‪3‬‬ ‫•‬ ‫‪2‬‬ ‫'‬ ‫‪08‬זץ‪ '8110‬מ‪!193 •8(1 '13¥1101‬ז•‬ ‫' ‪¥ 3 ^ 0 ^ 1 3 0‬‬ ‫‪1‬יז‪•8118^ '•^084: '8 *3*111‬‬ ‫‪1*<3‬״ז‬ ‫‪• ••8(1‬‬ ‫^ [ מ ז‪0‬ז ^ •‪8 0‬‬ ‫‪X112‬ך‪' 1‬‬ ‫‪ 8 X 1‬־ ^מ‪0‬גר• ^ ‪ 8‬ן‬ ‫‪ 3 9‬־‪(1‬מ‪8913/‬ן^' ‪0 8 3 3 0 1 3 0‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8914 '<(1‬ן‪18‬ז‪8‬־ ‪0‬ןז!<* ‪88‬ן(((‪'911881^ •1‬‬ ‫‪ 1 0 3 ¥ 0‬מ ‪•8118^ •8(! • ^ .£4190‬־^•• ‪ '.‬ז־‬ ‫‪0911193‬ק• !(•• ך!^‪00419‬ך‬ ‫ן‪10‬ן ‪ 8‬ןע•‬ ‫(‪1‬ן.*9[9‬־‬ ‫קסןחז• ך‪0‬מ!‪ '8‬ך‪00‬ק‪00‬־‬ ‫קסןזס• ך‪611185 •28‬־' ןן‪8‬זסן{‪1‬ז‪31‬־ ך‪( '0911{9‬ן‪(08 10111119)8017 '1949‬ז‪1‬ם‪3‬ןן‪.

‬השמדות והשניה וצורך המזונות אין בי נ ח‬ ‫ולא ח כ מ ה ודעת ולא עמר טעמי ני וריחי נמר ‪.‬ו ק אביא נל הגאוני׳‬ ‫והמחברים ספר ווםנם כל מ ה שאמצא ‪ .‬ומכאן נראה מעלת‬ ‫החסיד על ירא שמים ‪ .‬וראה ההנדל הגדול שיש נין מי שמזכה‬ ‫לעצמו לנד ‪ .‬ופירש רש״י אם חסידים ה ם‬ ‫יש להם לוותר משלהם נ נ ל דבר שיש בו נדנוד‬ ‫ענירה ‪ .‬ני ה ם רצוני לומר ח נ מ י המשנה והתלמוד‬ ‫וכל הנאים אחריהם נספרים שעשו נדי לזנות לנו‬ ‫ה ם מאירים וסשותינו‪ .‬ע ״ נ ‪ .‬ובראשונה‬ ‫הייתי הושנ מ ה יהיה שם זה הספר ‪ .‬‬ ‫אבל נדי שאזכה נזח לזנור החלמת והמרות‬ ‫החשונות הנאמרים מפיהם ושהם היו עושים ‪.‬‬ ‫שאיננו תלוי על מציאות דולתו והוא מחויינ‬ ‫המציאות ‪ .‬ווה הסשר יש לו הדמות נוח לחנמת‬ ‫המספר והתנונה ומצוה גוררת מצוה ‪ .‬כי אע״פ שחמלאני'‬ ‫נמצאים ה ם נמצאים ממנו ותלויים על מציאותו‬ ‫ואיפשרי המציאות אנל לא נקרא נמצא מאד ני‬ ‫אם יחידו של עולם נרוץ־ הוא ובייש ית׳ וית'‪.‬‬ ‫עשיתי זה הספר והוא ראוי לי לעשותו שהוא קורא‬ ‫הדורות מךאש היצירה שהוא הדוש ה ע ל ם אשר‬ ‫הוא עיקר התורה ננללה לנל הנסים המורים על‬ ‫חדוש העולם ועל נ ח המצוי האמיתי עושה נפלאות‬ ‫לנדו עזרה נצרות נמצא מאד‪ .‬‬ ‫ונפרק נל נתבי אמר רנא וני חסידי אגרא בשבתא‬ ‫שקלי‪ .‬ונץ מי שמונח לאחרים ‪ .‬אנפייוז אמר ליח מתנינא לך אמר‬ ‫ליח ניתני לי מר נתלחא ירחי אמר ליח ומה בדורית‬ ‫דביתזזו דרני מאיר נהזיה דרני חנינא נן ת ר ר ץ‬ ‫דחות קא גמרא תלת מארז שמעתתא מתלת מאה‬ ‫‪4.‬אמר ליח מהינן את‬ ‫אמר ליה מלוד והנץ קביעתך בנהרדעא אמר ליה‬ ‫אץ שונין לא ללורים ולא לנהררעים ‪ .‬ני הכוננ‬ ‫הוא האור נגלגל ננטש נגוף שהיא העיקר ונוראי‬ ‫כן הוא‪ .‬ואמרי לה מילי דאבות ‪.‬שכן‬ ‫דאת מלוד ומותבך בנהרדעא‪ .‬כמו שנאמר והמשנלים‬ ‫יזהירו נווהר הרקיע ומצדיקי הרנים ננוננימ לעול׳‬ ‫ועד ‪ .‬שמואל נר אברהם ונו״ת‬ ‫ולוז״ה ‪ .‬יוסי‬ ‫נן יועור ורני יוסי הנהן ורני יהודה נן בבא ורני‬ ‫יהודה נ ר אלעאי ה נ ס מ ך ממנו ודוד המלך ועודא‬ ‫הכהן יהלל וננא נן בוטא ור׳ עקינא ושמואל הקטן‬ ‫ושמעון החסיר הנובר נתלםוד ודומיהם ‪ .‬וגם יראתי לומר ספר חסידים‬ ‫נעבור ננוד החכמים טהווברו נוח השם ‪ .‬ובבבא קמא פרק המניח‬ ‫א מ ת מאן דבעי‪.‬ונל ‪.‬דראתי‬ ‫שלא ישרפוני נהנל פיהם ל ה ם דומיח תחלה‪ .‬אם נקרא‬ ‫אותו ספד צדיקים הייתי מ מ ע ט בכנוד הדוםידים‬ ‫שחם חכמים בוראי ולא עם הארץ חסיד ופירש‬ ‫רש״י א נ י ירא ח מ א איפשד שיחיח שחרי עוסק‬ ‫נסוזודה אע״פ ששמואל הנביא ע״ח נקרא שמואל‬ ‫הצדיק בסיף סרק במה בהמה יוצאה בשבת ‪ .‬והנא נירא‬ ‫שמים הוא ולא חסיד לוותר משלו ולא ניחא ליה‬ ‫דליתהני מאחריני נונייה דהפקר דידע שלא מרצונו‬ ‫הפקירו ו נ ח נ ם לא ניחא ליה לממרח דלאו חסיד‬ ‫הוא למחול על שלו‪ .‬‬ .‬ובריש פרק התכלת חסידים‬ ‫פרש״י ורידים למצות ‪ .‬ולכן‬ ‫קראתיו‬ ‫ספר יוחסין נמו שהם ליה קיו־ין ק‬ ‫נפםדזים פרק תמיד נשחט רני שמלאי אתא לקמיה‬ ‫דרני יוחנן אמר ליה ניתני לי מר ספר יוחסין פירש‬ ‫רש״י מתניתא ודברי הימים ‪ .‬לפי שישראל נמשלו לנננים נ ש ם ונמספר‬ ‫נמו סגולת נלי הוהנ והמרגליות החשונות ונ״ש‬ ‫החכמים והחסידים‪ .‬ו נ מ ס נ ת א תמורה ונפרק‬ ‫הגוול קמא שלא נקרא חסיד אלא מי שלא חטא‬ ‫נל ימיו מעקרו ‪ .‬ואף על גב דלאו שנר ש נ ת גמור הוא‬ ‫שהרי לא התנה ומהיםקרא קא ו נ י ‪ .‬למהוי חסידא ליקיים מלי דנוקים‪.‬ולכן נדי לינות לעצמי‬ ‫ולאחרים נתעוררתי לעשות זה הספר הקטן שאספר‬ ‫נו נ ש ם ונמספר יחס חנמי המשנה והתלמוד נבלי‬ ‫הנמצא נירינו חוץ מרוב חנמי הברייתא מפני‬ ‫שאינם ידועים לי ולא דמנם ‪ .‬וכן‬ ‫יש שמעון הצדיק ‪ .‬אלא אמר רבא ה נ א בירא שמים עסקינן‬ ‫דלא ניהא ליה ליהנות מאחרים ונחים נמי לא‬ ‫ניחא ליה דליטרח ‪ .‬ופירש רש״י‬ ‫לדחותו נתנוון‪ .‬ולא‬ ‫אתגדר לומר ני חיא ח נ מ ה עמוקח ני נעונותי‬ ‫מרונ‪.‬‬ ‫ואמרי לה מלי דברנות ‪ .‫הקדמת המחבר‬ ‫אמר אנרהם נר‪.‬ומיהו חסיד‬ ‫לא מקרי אלא אם נן מוותר מ ש ל ו ‪ .

‬אמר רמי בר רב יחץ מיום שנגנז ם׳‬ ‫יוחסין חשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם‬ ‫דאמר מר זופרא בץ אצל לאצל טעונץ ארבע מאח‬ ‫גמלי דרשא * ד ש וש״י נגנו נשתכח ט ע מ ם ב ץ אצל‬ ‫לאצל שני פטיקים בדברי הימים ‪ .‬וכן בחחלח סוכה כרבא ננד רבה‬ ‫ו ב ו ‪ .‬א' בםוף פרק אלו מןדאוח‬ ‫על עני] הדר דוש לחו הוי רץ למשנח לפי שירא‬ ‫שישחכחו המשניות ויחליפו שמות החכמי' ובמקו'‬ ‫חיוב יאמת פטור ובמקום אסור יאמרו מותר ל א‬ ‫לבטלה כי אם לעיקר נדול נעשח חספר חראשון‬ ‫שהוא ספר בראשית כל סדר הדודוח ושמוחם ו ק‬ ‫הספר הרביעי שאע״פ שיש בו מצ־ת רבות נדר‬ ‫וסוטה וברכת כהנים ורוב ענין הקרבנות והנדות‬ ‫וציצית ונדרים ודיני טומאדז וטהרה לא נקרא הס'‬ ‫הר־א אלא על שס הפקודים שהתחיל בו לעיקר נדול‬ ‫שכן אמרו במסכת יומא במשגה ובעשור שבחומש‬ ‫הפקודים קורא על פ ה ‪ .‬ואני ת מ ה מי‬ ‫תתיר למחברים לכתוב הפסוקים בלא הזכרת שם‬ ‫אומרם ולמח לא עשו כרי״ף וכחרא״ש ז״ל אלא‬ ‫שסמכו נ ם ק על מ ח שדרש אז רבי יעקב בר אידי‬ ‫לפייס לרבי יוחנן כי כיון שהיה חלמידו רבי אלעוד‬ ‫על חםהם משם רבי יוחנן אומר ו ק חמחברים‬ ‫בבר ידוע כי מ ש ם חכמי התלמוד אומרים אבל‬ ‫יותר כזוב עשו חואשונים ונם לחרמב״ם ז״ל חקשו‬ ‫לו זה והשי.‬בירושלמי רבי שמלאי א ח א לנביח‬ ‫רבי יונתן אמר ליח אלפא אלפי א נ ד ח ‪ .‬ועוד יש לנו תועלת‬ ‫לדעת מי ח ם החכמים בדי להקשות מדבריהם‬ ‫<דבריהם כאמרם בתלמוד לא גידול בר מנשי ולא‬ ‫נידול בר מניומי אלא נידול םתמא למאי נפקא מינה‬ ‫למירמי מדיויה לדידיה וכן אמרו באבץ ם ר מ א ‪.‬ובפרק רבי אליעזר דמילה‬ ‫כתב הרא״ש תמהני על רב אלפסי דכתב דחלכה‬ ‫כרבה דהוא בחראה אחרון נני רב ובשאר דוכת׳‬ ‫כתב דמאביי ו א ל ך חלכה כבתראי אבל קורם ל ק‬ ‫קיימא לן דחלכח כרב לנבי חלמיד ואלו נחלקו רבה‬ ‫ורב יוסף כש״כ שחלכח כרב שחוא רבו מרב יוזודח‬ ‫רבם ‪ .‬ובפרק שני דעירובץ כתב הרא״ש חרב רבי‬ ‫מאיר פסק כרבא‪ .‬ועוד‬ ‫תועלת נ ד ל לענץ לפשוק הלכה נגד ההולקים עליהם‬ ‫שזהו עיקר ההורה ונם מסדר הדורות דחלכה‬ ‫כבתרא׳ מאביי ואילך‪ .‬וכמה כעס על זה רבי יוחנן על‬ ‫רבי אליעזר בן פדת כדאיתא ביבמות ובשקלים‬ ‫בירושלמי וכן במדבר םיני ר ב ה ‪ . מ נ ד רבח שהוא רבו‬ ‫של אניי ורבא ואזלינן לתומרא‪ .‬וכן כתב רבינו שמשץ‬ .‬ועוד שם אמר ליה אמור לי‬ ‫חדחמילחא מ ה בץלשמו ושלא לשמו לאכליו ושלא‬ ‫לאכליו וכוי‪ .‬ומאביי ודבא ואילך ק״ל‬ ‫חלכה כבתראי אבל לא כאביי ורבא כנגד ר ב ם ‪.‬וכן נראה דאין‬ ‫ללכה כתלמיד לפני הרב ‪ .‬ועוד חרהב״ם ז״ל עצמו בהקדמח‬ ‫כשבא לפרש למח כתב רבי מסכת אבוח אמר‬ ‫לחודיע לנו שחקבלח איש מפי איש א מ ח וכוי ורש״י‬ ‫פירש מוז עיקר נ ד ל ‪ .‬אמר ליד‬ ‫מסורת מאבוחי שלא לומר אגדה לא לבבליים ל א‬ ‫לדרוםיים מפני שהן גסי חרוח ומעוטי חורת ואת‬ ‫נהח־עי ודר בדרום ‪ . כ׳ נם רבינו חקדוש עשח וזז באמרם‬ ‫בתלמוד ס ת ם מחניחץ רבי פלוני ולא הוכיר שמו‬ ‫כי א ם בדבר מחלוקת שהיח לו ספק קצת או לבטל‬ ‫סברה כמו שאמר בעריות ‪ .‬‬ ‫אבל בריש פרק ניד הנשח בלובן שבחוך חכוליא‬ ‫מהרא״ש והתוספות נראה להפך שפסקו כאביי‬ ‫נגד רבה ר ב ו ‪ .‫‪[2‬‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫ר ב ק ביומא רסיתוא ואפילו הכי בשית שנץ לא יצאה‬ ‫•די חובתה ואת אמרת ניתני לי מ ר בחלתא ירוי‬ ‫שקל קלא פתק ביה ‪ .‬ובעל חערוך פירש‬ ‫שחוא פסוק אחד חחלחו אצל ומיפו אצל ואע״פ‬ ‫כן טעון ארבע מ א ה נמלי דרשא זה פירש בערך‬ ‫א צ ל ‪ .‬וכן להזכיר באי זה‬ ‫מקום היו יש תועלת לידע ההלכה כמו ש א מ ת‬ ‫בסוף ‪:‬ימין על ענץ דמבטלינן קלא א ם יהיה הלכה‬ ‫כרב ששת כיו.‬אבל בפרק חמדיר כחב הרא״ש ז״ל שנסתפקו‬ ‫חנאונים א ם יובן זה גם כ. שהיה שוכן בנהרדעא מקום שמואל‬ ‫כראיתא בפרק נני העיר ‪ .‬ו ק בבראשית רבה וויקרא רבה ובמדרש רוח‬ ‫אמרו לא ניחן דברי חימים אלא לחרוש והנך‬ ‫רואה כמה הגרלו הענין הזה ואע״פ שוכר חרמב׳׳ם‬ ‫ז״ל במפחח המשנה שאץ בו חועלח גדולה רצה‬ ‫לומר להזכיר שמוח החכמים ויחוסם אינו כן כי הוא‬ ‫תועלת נדולה להתזיק ידינו בתורה שבעל פ ה לחחויק‬ ‫הקבלה ער מ ש ח ארץ חנביאים שקבלה מיד חקנ״ה‬ ‫וכיצד בא מ ח כ ם וחסיד לחכם והסיד עד אור‬ ‫חעולם חוא רבינו חקדוש שאל אביך וינדך זקניך‬ ‫ויאמרו ל ך ‪ .‬ו ק‬ ‫בסוף פרק קמא דעבודה זדה בענץ רבי מאיר ובפרק‬ ‫מי שאחזו פתקיה ארבע מ א ה פרם״ לשלמה בהדי‬ ‫דקא רהיט ואזל אמר ליח מ ח בץ לשמו ובץ שלא‬ ‫לשמו לאכליו ושלא לאכליו אמר ליה צורבא מרבנן‬ ‫אח בא ואימא לך לשמו ושלא לשמו פיסולו בנופו‬ ‫לאכליו ושלא לאנליו אין פיםולו בגופו ו&י׳ דאפשר‬ ‫לבוד איסורו וכוי‪ .‬נדרש נטל צרור והשליך ב ו ‪.‬ונגר ידעת מ ה ש ה נ ד ל ו‬ ‫האומר רבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם בסרק‬ ‫כל הבשר ובפרק קמא דמנלה וכן בפרק ששי הנוסף‬ ‫על מסכת אבות ‪ .‬‬ ‫ו ק בפרק ידיעות הטומאה שקל קלא פתק ביה ‪ .‬והרמב״ם כרבה‪ .‬‬ ‫ובפרק קמא דחולין שבח רב יוסף לעצמו נגד רבי‬ ‫דרא דרב יוסף נמר שמעתא מרב יהודח רבו‬ ‫שהיה מדקדק רב יהודה אפלו םפיקי דנברי‪ .

‬‬ ‫מקומות ובשמות ‪ . קנ ו ת נ ע הקנ‬ ‫בקדושץ שהקפיד רב יהודה על רב נהםן כשהלך‬ ‫חריונים וגו׳ )ט״ב י כי(‪ .‬ונן נפ״ג שאנלו יתינ רנ כפרא‬ ‫גברי ההוא משמי דרבי אלעא אתמר ‪ .‬וכן הרא״ש פסק נרב פפא דבתראה הוא‪.‬‬ ‫יצחק קנפטון לידע אי מי הוא תנא וכויבנס תשא א ת‬ ‫ונן נפרק קמא דננורות ובפי ר' ישמעאל בעא רב‬ ‫שמותם על שפתיך‪ .‬שאמר הר‬ ‫חולקים בעלמא חלנח נרנא ‪ .‬ני הוא בפוס בדיהא‬ ‫ש מ ע ה מפי שמעיה ואבטליון‪ .‬וכן ראינו‬ ‫האהרון‪.‬והרמנ״ן ז״ל השיג עליו ני רנא רניה דרנ‬ ‫ניתני קבוטר קכוטל וחוח קיים מצלי וחמי‬ ‫פפא ואץ הלכה נתלמיד נמקום הרנ ‪ .‬ואלו גורסץ הין בה״א ולא‬ ‫לפניו לדין א פ ל ו במילי רעלמא ‪ . הלכה נרנו נשהולק עליו‬ ‫אולי נשאר לו בן לזקנוחו עם בנותיו שנשארו לו‪.‬וכן הרמב״ן‬ ‫וקאטר לטעם א״ל רנינא לטעום איתמר למאי‬ ‫זיל כתב לבנו ה ר ו ך הראשון מדרכי התלמוד לר'‬ ‫נפקא מינח משום דתייב אדם לומר בשם ר ב ו ‪.‬נענור שמצאנו‬ ‫וראינו לר' אלעור שהיה לו בן שמו ר׳ סרת בשם‬ ‫אותו נוטה לרעת נית שמאי נדעת הירושלמי‬ ‫ו ק נ ו ‪ .‬הוץ מר׳ עקינא עם ר' אליעור‬ ‫כמו שראינו שאמר לר׳ אלעור א ם משום בני וכוי‪.‬הוא ‪ .‬אבל בפ״ק‬ ‫הה״א ובמקום הין אומרים א י ן ‪ .‬נן בשמות עצמם‬ ‫א״ל רב אשי למר קשעוא לאו אמינא לך לא תהליך‬ ‫חיו מקפידים‪ .‬אעפ״י שהתוספות‬ ‫מ ש ה רבינו ע״ה או בלשון שמעיה ואבטליון‪ .‬אבל בגמרא אומר כי ר׳‬ .‬ואענח חורפי דבר כי בטחתי‬ ‫ללשון ח נ מ י ם שהיה קורא נפי גרסח רש״י איסי‬ ‫מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי‬ ‫בדבריך‪.‬וכן שבהו לו* רחבה‬ ‫לרנ נחמן דחשנינן ליה היימיר יושנ לפני ר מ ל א‬ ‫דפוס בדיתא בסיף פ' אין עומדץ דחוה דייק מפומיה‬ ‫קיימא לן נ ו ו ת י ח ‪ .‫הקדמת‬ ‫זמדזבר‬ ‫]‪3‬‬ ‫יוחנן היה קורא עם בני‪ .‬‬ ‫שלא חיה יושנ לפני רנ נהכץ ק״ל כרבא ‪ .‬וכן בפי כמ״ב מאברין‬ ‫ז״ל נ ת נ דאי מ ה א לא איריא דננתראי לא אמרינן‬ ‫שאמר ר׳ יוחנן שקרא עם ר' אושעיא רבו י״ח שיה‬ ‫ה נ י ‪ .‬א מ ן ‪.‬וכן פי' רב צ מ ת גאון בערך‬ ‫את המקוה שהיינ אדם לומר נלשון ר נ ו ‪ .‬יש מפרטיים כי בשמות ר ק‬ ‫ונמו שהקפידו נהלנות לאמרם נלשון רנו כמו‬ ‫כי נסתפק לו אם שמעה משם ר׳ יהודה בר אלעאי‬ ‫שאמרו הלל אומר מלא אץ מים שאונים פוסלין‬ ‫או מרב יהודה ‪ .‬כי לא ראה ת ז ב ח את ר׳ יהודה‬ ‫דשבת אינו לשון משנה אלא לשון חורה ו נ ך‬ ‫נשיאה אעס״י שהיה בדורו‪ .‬וחנא נמי ברנ פפא‬ ‫הבית סטיו לפנים מסטיו ל א אמר אצטבה או‬ ‫שנהלק על רנא הוא אפשר דניון ד נ ת ו א ה ק'‪¥‬‬ ‫אצטוונית כדאמרינן בפ״ק דפסחים ובהרבה‬ ‫כוותיה ‪ .‬ועור אמר יש‬ ‫דגיצח רש״י חזר בי ואמר כי הוא רנ יהודה ולא ר'‬ ‫מי שפירש שאמרו הן ל א הץ ביו״ד‪ .‬וסימנא‬ ‫ועוד שם אנשי יהודח שדקדקו בלשונם נתקיים‬ ‫אינא נמלהא רכל חינא דאשנחן אמר ליה רבא‬ ‫תלמודם ל א לאנשי גלל ‪ .‬אנל כשנחלקו שניהם כשני‬ ‫דדב יהודח רבו המלות ושמא דגברי‪ .‬ואץ חז רוחק כי א ל י‬ ‫דרני התלמוד הוא לידע התנא והאמורא מי הוא‬ ‫וח חבן מ ת לו בן עשר למשנח או גדול יותר‪ .‬נהלנות גדולות ז״ל ורי״ף‬ ‫כן וה מצאנו בגמרא דיומא שהיה קורא רב חנן‬ ‫וחרמנ״ס פסקו נרבא י־מקצהי בנותל ולא נקרקע ‪.‬‬ ‫רנו נדאיתא נפרק ניצר מ נ ר נ ץ ‪ .‬ונן‬ ‫המפרשים א מ ת אותו‪ .‬ונן בפי ראשית‬ ‫ה א מ ת ואזכה לגומת ל כ ת ו ב אשרי המימי דרך‬ ‫הגו חקפיד ר' יוחנן על אימי נ ר חיני מלשון תורה‬ ‫ההולכים בתירת ה ' ‪ .‬ותימא‬ ‫בפרי אלו טריפות ובתהלה ביצה לא רצו זה הפירוש‬ ‫על נעל הערוך ני לוג שמן לשון תורה הוא ‪ .‬ו מ ח ש א מ ת ו כי בשמות החכמים הקפידו‬ ‫ונפרק ר׳ אליעזר וחולין‪ .‬והערוך בערך רב‬ ‫לשץ פירש שלא אמר קבץ ל ו נ אלא חץ בלשון‬ ‫האריך בוה מ ש ם רבינו הננאל‪ .‬‬ ‫לבנו רחלים ב נ ה ו נ בתודה וא״ל ר׳ יוחנן שיקרא‬ ‫פנה אלי והנני נ מ ש פ ט לאוהני ש מ ך ‪ .‬וכ״ש בזה הספר הקטון שאנב‬ ‫אםי מרני יוחנן יץ שמסנו גוי אמר ליח מונו בגימ״ל‬ ‫נררא אביא פירוש דין או תועלת שנראה בעיני שהוא‬ ‫וד״ן אמר ליה והא נתינ מ ס כ ה יינה אמר ליה לשון‬ ‫ה ד ו ש ‪ .‬ובירושלמי כחנא שאמר לרב מיז‬ ‫‪.‬‬ ‫בנביאים ברעב שומרון מצינו לשו.‬‬ ‫לחייא בר רב זכריה ק קפופל בפ״א ואייל רב שיקרא‬ ‫ור' זרחיח חלד פסק כרנ פפא מ ש ו ם ונתראה‬ ‫בבי״ת קבוטל ‪ .‬כמו‬ ‫רחבה אבל רש״י פי' בפי מקום שנהנו ספק‬ ‫שפירש הרמנ״ם זיל מ ש ם אנותיו ני שמעיה‬ ‫שמעה מרב יהודה או מר׳ יהודה נשיאה דהוח‬ ‫ואבטליון היו ג ת ם ולא היו יודעים להזניר נגרונמ‬ ‫נמי בהאי דרא וכן פי׳ רשב״ם ז״ל‪ .‬א ו‬ ‫ונאיוה זמן היו ‪ .‬ובעל הערוך בערך‬ ‫ור' יהודה נשיאה בארץ ישראל‪ .‬ובפרק הנוזל קמא‬ ‫נאל״ף ולא נתסרון יו״ד ו נ ו י ‪ .‬והרשנ״א‬ ‫באצבעיתיח ספר ק ב ו ט ר ‪ .‬ורש״י נשמר כי לא ח י נ י‬ ‫נספר נריהוח כי מהפינות הגדלות ההכרחיות לדעת‬ ‫בן לדי יוחנן כי מ ח י בניו‪ .‬ואני שואל עזר מהשי״׳ת שיורני דרך‬ ‫תורה לחוד ולשון ח נ ם י ם לחוד ‪ .‬ונ.‬דהא רנ נהמן רניה דדנא ואפלו הכי כל‬ ‫ל א למד במשנח מ מ נ ו כי א ם מאברין וחוא באל״ף‪.‬ופרש״י בפ״ק‬ ‫יהודה נשיאה ‪ .‬‬ ‫דחלות באזזן חכמים ‪ .‬‬ ‫תלמידו נ ה י י ו ‪ .

.‬ואץ שוקלץ נשר ח מ ת נמקולין‪ .‬היא הנקרא'‬ ‫תפלת מ נ ח ה ( ‪ .‬וברנת השם ‪ .‬ועל הנול ‪ .‬כדאיתא בכ״ק שנאמר עקב אשר ש מ ע‬ ‫אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי‬ ‫ותורוהי‪ .‬ובית‬ ‫דינו של ש פ גורו על הזנות שנאמר ויאמר יהודח‬ ‫הוציאוה והשרף כדאיתא בע״ו ובסנהדרין‪.‬‬ ‫ויכשנמול אברהם חיה בן צ״ט שנים ‪ .‬שנאי הרימותי ידי וכוי קונה שמים‬ ‫וארץ ‪ .‬ויצחק השריש‬ ‫מעשר והוסיף תפלה אחרי לפנות היו'‪) .‬‬ ‫וגם הוא מוז בחצי ימיו של עבר אביו‪ .‬ובפרק אמר להם הממונח ששמר‬ ‫אפילו עירובי תבשירץ‪ .‬ואם כן לא יקשה מאמר אברהם קנין אהד‪/‬‬ ‫שנאמר קונה שמים וארץ‪ .‬והרמנ״ם נספר שופטים פרק‬ ‫פ' והלכות מל^ים ומלחמות־חם נ ת כ אדם נצטווה‬ ‫ששה מצית ‪ .‬י על דרך שאנךו נל האומר‬ ‫וינולו השמים נליל ש נ ת נאילו נעשה שותף‬ ‫להקנ״ח ש ח מ ש העולם הוא ע״ה לימדו נפי‬ ‫הבריות כראיתא בבראשית ר נ ה פרשת מלכי צדק‪.‬‬ ‫ואו נח בן ת״ר שנה ‪.‬ועל גלוי עריות ‪.‬הוסיף לנח אנר מן ההי שנאמר אך נער‬ ‫ננפשו דמו לא ת א נ ל ו ‪ . את התורח )עיין שפ ביש״י(‪ .‬עד שבא מ ש ח רבינו‬ ‫ונשלמח חתורח על ירו[ ‪ .‬‬ ‫ונקרא נם כן פלנ כי ממנו ואלך נפלנו חיי האנטרפ‬ ‫ולא חיו חייהם כי אם חצי ימיה• טול הראשונים ‪.‬‬ ‫נמו שנראה בהורה ‪) .‬ומת שבעת‬ ‫ימים קידם המבול רצה לומר מתושלח הצדיק ‪.‬ונן‬ ‫הוא שנשנח חידוש העולם נפי היל והונירו אברהם‬ ‫אבינו ע״ה‪ .‬ויעקב הוסיף גיד ה נ ש ה ‪ .‬ובמצרים נצטווח עמרם )אביו של מ ש ה‬ ‫רבינו( במצות יתירות‪] .‬והתפלל‬ ‫ערבית‪ .‬ועל הדינים‬ ‫נכו׳‪] .‫‪4‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫מאמר ראשה‬ ‫אתחיל לכתוב הדורות ב״ה שוכן ערבות‬ ‫מהיצירה ועד המנול אלף ותרנ״ו שנה ‪.‬‬ ‫וש״ד‪ .‬אבל צוער היתה ש.‬עם‬ ‫נל חת אנרהם לימדו לנריות ‪ .‬על ע מ ד ה זרה ‪ .‬אחר ש נ א‬ ‫להשניתו‪ .‬אנל עבר‬ ‫בן‪:‬כדו של ש ם חיה עד עיינו שנים ליעקב ‪ .‬‬ ‫מהמבול עד מולד אנרחם אבינו ראש היחס‬ ‫אי המון נוים רצ״נ שנים וכשהיה אברהם אבינו‬ ‫נן מ״ת שנה עשרח שנים קודם ש מ ת נ ח היה דיר‬ ‫הפלנה שנתישנו נו הארצות ללשונותם נפוף ימיו‬ ‫של פלג כדאיתא בפרק קמא ושבת ונסדר עולם ‪.‬ומתושלח הצדיק בנו של חנוך‬ ‫הנהפך לאש מבשר כפי הקבלה כמו אליהו ז״ל •‬ ‫כמו שאמרו התוספות בפרק אלו טריפות כי לקח‬ ‫אותו אלקים וקרא שמו מ ט פ ר ו ן ‪ .‬אעפ״י שכולן הן קכלה בידיני• מ מ ש ה רנינו‪.‬ובפרק עושץ פסץ אדם‬ ‫הראשון חסיד גדול היה ‪ .‬וכמו שנגר אמרנו לעיל‬ ‫בפרטות ונפירוש(־‪ .‬ויש בוה סוד למה לא‬ ‫הזכירו• מצוה אחרת אלא לומר שהוא ע״ה הודיע‬ ‫חרוש העולם ‪ .‬בא אברהם נצטוה יתר על‪-‬אלו‬ ‫במלה ‪ .‬והתענח מ א ה ושלשים‬ ‫שנה דשנים שפירש מ א ש ת ו ‪ .‬‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום שמר כל חתורוז‬ ‫כולה‪ .‬והסימן‬ ‫נתן חראבי׳ע ז״ל חיח אבינו אברח' בן נייח כשמת נ ח ‪.‬שאין כיתבץ נ ת ו נ ה‬ ‫לזכרים ‪ .‬‬ ‫אע״פ שבגמרא פסתים על ענין הושע אמרו ש ם‬ ‫שלשה ק מ י ם קנה הקנייה ולא זנרו שם אברהם‬ ‫אלא לשמים וארץ אמרו קונה שמים וארץ ‪ .‬אנל שם‬ ‫בן נח ראה י״ב דורות עד שנת ן׳ ליעקב‪ .‬ואחת‬ ‫שמכבדי.‬‬ ‫והי עת נוטה להן מכלל דברי תורה יראה שעל אלו‬ ‫נצטוה ‪ .‬שהוא הודיע ש ה ם‬ ‫קנינו של הקנייה ‪ .‬וננר ידוע ני פ ע ם‬ ‫העיתב משום זכור את יום העונד‪ .‬ונמרא דעבודח זרח שלו היח ארבע‬ ‫מאות פרקים ‪ .‬ובסוף הליד את‬ ‫שת בדמותו שקודם לזה נולדו רוחץ ושידץ משנבת‬ ‫ורע לאונסי‪ .‬שלשים מ צ ו ת נצטוו נני‬ ‫נ ח ואין מקיימין אלא שלשה ‪ .‬ובפי‬ ‫גיד ועשה סוף דף צ ״ נ ‪ .‬ואז חיה‬ ‫הפיכת סדום שהוא נ״א שנה אחר דור הפלגה‬ ‫וקרוב לנ״ב שנח ‪ .‬נמצאו ו' מצות[ ‪ .ה א ח ת‬ ‫ישובח אחר ישוב ׳סדום וזח שאמר אמלטה נא‬ ‫כמספר נ״א שנח כדאיתא בפרק קמא דשבת ‪.‬נדי שינרור מנח יפה גס לשנת ‪ .‬‬ ‫ונח מ ת בשנת נייח למולד אברהב ‪ .‬ובבראשית רבה בפרשת חולדות עירוני‬ ‫הצירות והוא נם נן שיא יוציאו מרשות היהיר‬ .‬ונן היה‬ ‫הדבר עד אברהם ‪ .‬והוא התפלל שחרית ‪ .

‬ומנחה ליצחק ‪ .‬‬ ‫ואז נשלמו חי״ד שנים שעבד ברחל ולאה ‪ .‬‬ ‫משה רבינו עליו השלום הוא השביעי לאבות‬ ‫חקדושים‪ .‬‬ ‫ורנ צ מ ח פירש צלוחיח דאנרהם חפלח מוסף שהיא‬ ‫גם נן מ ת פ ל ח ש ח ר ת שחיקן‪ .‬ומבניו לא ידענו באי וח שנה נולדו‪.‬ומזח נראח‬ ‫שיותר שכר יש למחפלל מ נ ח ח נ מ ל ה אע״פ ש מ נ ח ח‬ ‫קטנה היא מ נ ץ חמיו־ של בץ חערבים שבכל השנת‬ ‫חוץ מערנ פ ס ח ‪ .‬צ ׳ ח ר י ם ‪ .‬כיצד כשנולד יוסף היה יעקב בן צ׳׳א ש נ ה ‪.‬וזה יחיה פיתשו‬ ‫!‬ ‫‪5‬‬ ‫כי התחיל בן שלש שנים ונשלם ידיעתו כשדאה‬ ‫החסלנח וכי נפלאו מעשיו של הקנ״ח כשנח מ׳׳ח‬ ‫למילת‪ .‬וננר‬ ‫השיג עליו הראנ״ד והר׳ מ ש ה הכהן‪ .‬כך כתב הרמב״ם פרק שני דהלכות‬ ‫ביח חבחירח ע״כ ‪ .‬ומדרך‬ ‫סברא נולד לוי כשהיה יעקב בן פ׳׳ו ש נ י ם ‪ .‬ומאז ח ח ח ל לדרוש חחורה רצוני לומר‬ ‫כשהיח בן נ״ב שנים ‪ . נ״ב שנים חתחיל לדרוש חחורה‬ ‫כאשר א מ ת ו ונחקיים ואח חנסש אשר עשו בחיץ‪.‬ובדרך‬ ‫עד שבא לשכם נחעכב בסוכוח שנח וחצי כמי‬ ‫שפירש רש״י ז״ל שם מ ה פ ס ו ק ‪ .‬ונלד נ״נ שנים קודם תשלום שני אלפי'‬ ‫מ ח ו ח ו ‪ .‬יש לומר חיינו אחר שחקנח‬ ‫יצחק ‪ .‬שנת‬ ‫שני אלפים וק״ח ליצירה‪ .‬בשנת‬ ‫שחי אלפים ומ״ח ליצ־רה ונעקד בן ל״ז ש נ י ם ‪.‬‬ ‫נ מ ו שדרשו ביומא ובנדרים ‪ .‬ואו לוי בן י״ג שנים שנקרא‬ ‫איש חרבו על י י כ ו ‪ .‬אבל כיץ ששמר אברהם‬ ‫אפלו דברי סופרים‪ .‬אבל בסדר עולם אומר בת שלש‬ ‫שנים וחמדרשים חלוקים‪[.‬וכשהיה ב.‬וחרמב״ם ז״ל נ ת נ‬ ‫נ ם ד ע ני ק ארנעים שנה הניר את מראו‪ .‬‬ ‫ועוד שש שנים שעבד בצאן לבן הרי צ י ו ‪ .‬והיה בבית מדרשו של‬ ‫שם ועבר ‪ .‬ועמרם ק״ל שנים כמו זקנו לוי‪.‬כל שכן החפלח שיש לח‬ ‫עיקר בחורה ‪ .‬ומסורת‬ ‫ביד הכל שהמקום שבנח בו דוד ושלטח בגורן‬ ‫א ת נ ח ‪ .‬וא״כ בשנת צ״פו‬ ‫ליעקב באו לשכם ‪ .‬וחא דאמרינן‬ ‫צלוחיח דאנרחם ונוי‪ .‬וא״כ נולד בשנת ש״ו ליעקב‬ ‫שחוא שני אלפים וקצ״ד ליצירת‪ .‬אנל נן שלש שנים הניד‬ ‫א ח מ ר א ו נמנץ עק״ב אשר שמע אנרחם נ ק ל י ‪.‬‬ ‫יעקב אבינו נולד לששים שנה ליצחק‪ .‬ובפרק הבא על יבימתו חוכיחו‬ ‫חתוםפוח מספרי שרבקה היתח בת י״ד שנים‬ ‫נ ש נ ש א ח י צ ח ק ‪ .‬וכשהיה בן ע״ה שנה אמר לוחקב׳׳ח‬ ‫שיצא מחוץ ללכת לארץ ישראל כדאיתא בסדר עולם•‬ ‫וחיח צנוע ועץ טובח ורוח נמוכח ונע* ששלח‬ ‫ונדיב גדול אשריו ואשרי בניו אחריו‪.‬נעקד יצחק אבינו בהר ח מ ו ת ח ‪ .‬‬ ‫הוץ מיוםף הצדיק שהיח יעקב בן צ״א ש נ ח ‪ .‬‬ ‫וחיח בן שבעים שנח בבריח בץ חבחרים! חוד לחוץ‬ ‫ונענש על וה‪ .‬‬ ‫ומשם נברא ‪ .‫‪[1948—2368‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫לרשוח הרבים שהוא ע״ה הודיע שיש יחיד כעולם‪.‬אע״פ שאמרו‬ ‫ני אברהם זריז מאד במנחח ולכן אמרו ש ח ק כל‬ ‫אחד ח פ ל ה בפני ע צ מ ה ‪ .‬וחוא חמקום שבנח בו נ ח‬ ‫כשיצא מן חחיבח והוא חמובח שחקריבו עליו קץ‬ ‫ו ה ב ל ‪ .‬ת ה חפירוש אינו‬ ‫ני נפרק אץ עומדץ אפלו לר׳ עסי נר חנינא אומר‬ ‫ש ח פ ל ח מוסף לא חקנו חאנוח ‪ .‬וקהת‬ ‫חיה קל״נ שנה ‪ .‬כיצד‬ ‫כשנכנס יעקב במצרים בן ק״ל שנה או היה יוסף‬ ‫בן ל״פו שנה נמצא כשהיה בן צ״א נולד י ו ס ף ‪.‬וכן נריש פרק‬ ‫חפלח חשחר יצחק תקן תפלת מנחח‪ .‬ה '‬ ‫שנים קודם שנולד יוסף וכן נראה מ ר ב ת חכמים‬ ‫ז״ל‪ .‬‬ ‫וחוא אחד מארבעוז שמחו בעטיו טיל נמטו ובנימץ‬ ‫וישי וכלאב שהיה מ מ ה כלו לאביו דוד ח מ ל ך ‪.‬שנח אלפים ושס״ח ליצירה‪ .‬וערבית ליעקב ‪ .‬עד כ א ן ‪ .‬אלא שבחורה אינו מפורש כי אס חפלח‬ ‫שחריח ל ו ‪ .‬ונראח יוחר ט ו נ נ מ ו שפירשנו‪ .‬ו ק פירש בעל הערוך ני יצהק‬ ‫למר מאברחם חפלח מ נ ח ה ‪ .‬בעם רביעי‬ ‫שבעח ימים לאדר שלש שעוח מהיום כאשי־ כתב‬ .‬וחרמב״ם ז״ל מכאן‬ ‫למר אלא שלקח נרסא מ ש ו ב ש ח ‪ .‬ונחנו‬ ‫סינץ לאלו חשלשח חסלוח חאות חשניח מ ח א נ ו ח ‪:‬‬ ‫נ י ק ר ‪ .‬‬ ‫יצחק אבינו נולד לק׳ שנים לאברהם‪ .‬ואברהם שהיה‬ ‫זריז מקדים מחחלח ומנח ‪ .‬אנל ננראשי׳‬ ‫רנה פרשת דגש ונמדרש חזית א מ ת ג״נ נן שלש‬ ‫ש נ י ם ‪ .‬‬ ‫יקרא בקחדרא במצרים ההכונה כדי לחודיע מצר‬ ‫חתנועוח על היחיד הראשון וכי הוא בראם כאשר‬ ‫זח גלוי בספר דברי חימיס לנוצרים‪ .‬יזחו עיקר‬ ‫החורח ו ח נ ס י ם ‪ .‬וחוא עליו חשלום ראח‬ ‫לנח אל׳פ שחיח עשרח דורוח ב‪-‬ניהם שחיח נן‬ ‫נייד! שנים כשמת נח כאשר נראח נפסוק נ מ ו‬ ‫ש א מ ר נ ו ‪ .‬וכן בריש פרק אמר להם הממונה‬ ‫צלוחיה דאברהם מכי משחרי כוחלי‪ .‬אולי‬ ‫כל אחד מ ה ם יותר זריז כפי מ ר ח ו ‪ .‬הוא המקום שבנה בו אברהם חמזבח‬ ‫ועקד עליו י צ ח ק ‪ .‬ופרש״י‬ ‫חפלח ה מ נ ח ח שומנח מחצי היום‪ .‬ומת לר שנח‬ ‫ב' אלפים של״א ליצירה שהיו חייו ק״ל ש נ ח ‪ .‬‬ ‫] ח נ ח ״ ח ‪ .‬ו מ ח שאמרו צלותיח‬ ‫ראברהם פירוש תפלות ה א נ ו ח נלם ולא חומר‬ ‫אנרחם אלא מפני שחוא עיקר וזח חניא נערך שחר‪.‬ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא‪.‬עירניח ‪ .‬ביום חשבת נולד אחר ל״ז שנים לכיתת‬ ‫לוי‪ .‬והוא עליו חשלום חקן זמן ג׳‬ ‫חפלוח ‪ .‬ושם בנראשית רנד‪ .‬ונחבש נכותא ו נ ק ת ו עשר‬ ‫שנים נדאיתא בסוף פרק חמוכר א ח הספינה עד‬ ‫שגדשו חמלך מ מ ל כ ו ת ו ‪ .‬פרשת תולדות נ ח‬ ‫ובמדרש ח ד ח גם ק א מ ת בן מ״ח שנח שחוא‬ ‫שנת הפלגה הביר את מ ר א ו ‪ .

‬ועבר אלה בן‬ ‫כדאיתא בסדר עולם‪ .‬וננראשית רבה פרשה נ״ז א ת‬ ‫עוץ ננורו רני יוסי ק חלפתא אומר נירידתן‬ ‫למצרים נולד‪ .‬לא בשבח ולא בעיב שבח‪.‬ושיהיו שיאלץ ודורשץ חלמית פ ס ח‬ ‫ליצירה ואז היה •‬ ‫בפסח‪ .‬כי ידוע הוא כי במצרים‬ ‫בחאריכיהם וחשכה ע״כ[‪ .‬‬ ‫רני אנרחם נר חייא הספרדי י ( ‪ .‬ו ק נראה נפסוק שהיה מאוזים ועשר‬ ‫שנים‪ .‬והרמב״ם ז״ל כתב בפ״ק‬ ‫יהךגןע מקבל ההורה מפי משה בן פ״ב שנה‬ ‫דהלכית אבלות וכן בפי קמא דכתובות ירושלמי‬ ‫ונולד בשנת ת״ו ותקן עשר תקנות כדאיחא בפרק‬ ‫ונתורת האדם שגם מ ש ה תקן שנעת ימי אבלות‬ ‫מרובה וברכת הארץ‪ .‬‬ ‫ובחון אשלימו ארבע מאת שנין‪ .‬‬ ‫ינו לחשבון דומי ז' אדר דשנת נ׳ אלפים תפיח‬ ‫ויהושע היה משבט אפרים נמו שמפורש בדנרי‬ ‫ושויא שנח פית פשה דע״ה כפ• הנובר םהסחבר‬ ‫נ( ר״ל שנח הארבעים אחי גאולת מגיים ‪.‬וכן תרגום מדלנ‬ ‫על ההרים משוור בזכוח אבחן מ א ח וחשעין שנץ ‪.‬‬ ‫מדליקין אומר שהרבה תקנות ונורות עשה ובפרש״י‬ ‫ושם נ נ מ כ א ני שנות איינ משנננסו •שואל למצרים‬ ‫לא הביא אלא אחת מ ה ם ‪ .‬ונ״ל כפי הסברא שזזיח בשנח י״ו‬ ‫]הגהה‪ .‬וזהו שצוה הקב״ה רעשו את ח פ ס ח‬ ‫במועדו ו נ ו ׳ ‪ .‬אע״פ שאינו קשה זה מאד למי‬ ‫קושטאנטץ ‪ .‬ומשח אמר לא תבערו אש וכוי‪.‬שני אלפים וחמ״ח •!ליצירה שנת י״ו‬ ‫למחזור כדעת רבי חייא הספרדי ובעל יסוד עולם ‪.‬כי המולד ביום ג׳ הסימן ג״ה‬ ‫הוא איוב אל אוצאר"׳ אשד נ א לקושטנטינה שנת‬ ‫חש״מ והראיה בעם ד׳ בערב וראש חדש ביום ה'‬ ‫א׳ אחר מיתח חסץ בן עלי הוא ‪ .‬דוק‬ ‫שאומר שהיא פשוטה ‪ .‬ושלא חיחח או מעוברת ‪ .‬‬ ‫ך‬ .‫ספר יוחסין‬ ‫‪[6‬‬ ‫]‪2368—2516‬‬ ‫עד שיצאו‪ .‬והראיה כי היחה אז מעוברח‬ ‫עבאם ‪ .‬ונתב ספרו ופרשת נלעם‬ ‫רבינו ע״ה ש‪ *6‬תקן כי אם שלש תקנות בפי במה‬ ‫וספר איונ הסתום נדאיתא נפרק קמא דנחרא ‪.‬ובשנח חמ״ח‬ ‫השלום קבל החודה ופירושה ממי שנתנה בסיני‬ ‫יצאו גאולים ואז היה מ ש ה בן פ׳ שנה ‪ .‬שנאמר כי‬ ‫אני משוט ‪ .‬‬ ‫וא"‪ 3‬נשארו מאחים ועשר שנים כמנץ רד״ו.‬ובומן מפוח ע״ח נביאים‬ ‫יקדם האביב חדש אוזר קודם ארץ ישראל‪ .‬ואז‬ ‫ונאחל מועד ובערבוח מואב ‪ .‬ונעלייתן מ ת שנן שנותיו של איונ‬ ‫ר״י שנה נפ״ק דנתונות ירושלמי שמשה רני' תקן‬ ‫וה נם״ם תורת אדם ‪ .‬‬ ‫ועברו על מאמרו‪ .‬ונידינו קבלה‬ ‫שחארנע מאוח שנה של גלוח מצרים נמנו מיום‬ ‫שנולד * ‪ 2‬ח ק ‪ .‬כי‬ ‫שביניהם תקנו תקנח רביעית ‪ .‬שיחו קורין בספר‬ ‫לפעמים יש ח ט ה חרשה ב פ ס ח ‪ .‬כי משה נתבו וני איונ‬ ‫הוא יובב בן ורה מבצרה ממלכי אדום י‪ .‬ורבי שמעון דוראן אמר שהיא שנת‬ ‫י״ו למנין ד״ד כשיצאו ממצרים שהיא שנת י״ח‬ ‫למנץ בחר׳׳ד ‪ .‬י ק בתרנום ירושלמי ומושנ נני ישראל‬ ‫ומותב נני ישראל דיתינו נמצרים תלתין שמטץ ‪.‬אמר ש״ש וה איוב הנקבר בקושטנטינא‬ ‫והיא מ ע ו ב ר ה ‪ .‬וכתוב נספר דברי הימים‬ ‫לנוצרים וליונים כמו כ ן ‪ .‬ובא נ״ב שנח לניאח מ ח מ ד ‪ .‬ברכח הון‬ ‫בערב ש ב ח ‪ .‬ונן אמדו הימי‬ ‫נזז עץ א ם אק שהוא איונ ואז מ ת איונ ס ר צלם‬ ‫מעליהם וי״י אתנו‪ .‬וחוא ח ק נ׳ חקנוח ‪ .‬וגס היו מורע‬ ‫עשו והיה איוב שוכן בערבייא ושבא ובארץ אדום‬ ‫שהיא דרומית לארץ ישראל‪ .‬אבל כפי מ ה‬ ‫חורה בשני וחמישי ו ש ב ת ‪ .‬ובפירוש‬ ‫ההגדה אמר ז ה ‪ .‬‬ ‫לחלן( חל באחד בשבח‪ .‬ונהרג הוא בשער הנקרא אינרי קאפי‬ ‫השעורה אביב ןכל שנת י״ו פשוטה תקופת האביב‬ ‫וציין אשר עליו עשח אוחו בן יורגי המלך הנקרא‬ ‫ביום ב׳ של פ ס ח ‪ .‬אבל במדרש על מעשה‬ ‫י( לא ידעתי על אייח ספד של ר׳׳א בר ח״א נתביון‬ ‫חקיםר שגור שלא ידליקו אש ברומח יום אחד‬ ‫הרב חסחבי• גי בספר העיבוד חפשחי ולא בצאתי‪.‬‬ ‫ולםי חשבון הקגיעיח בזפנ‪-‬נו חל ‪ '1‬אדו‪ -‬דשנת ב'‬ ‫נראה שלכל מצות התורה קורא תקנות וגירות ‪.‬ומת בנשיקה על פ׳‬ ‫בחדש השלישי הוא חדש םיון ביום שבח ששה‬ ‫י״י כמו אחיו בשנת הארנעים *( נחדש אדר נ ש נ ע ח‬ ‫באדר בחצי היום בעצומו של יום שנאמר בעצם‬ ‫לחדש קבלו התורה מפי הקב״ח כדאיחא בפי ר'‬ ‫היום חוח ביום ש ב ת ‪ .‬‬ ‫אלסיפ שש״״ ביים חס‪-‬ש״ בשבח ולא ביום רביעי ‪.‬ויש מדוש אחר שאומר‬ ‫עקיבא בשבת ‪ .‬ו ק נראה‬ ‫קצת מדברי הרמב״ן ז״ל שהיו מזרע אברהם ה ו א‬ ‫וחבריו אליפז ואלדד וצופר ואליהוא בן נובאל‬ ‫ועוזי ממשפחת רם מורע אברהם‪ .‬וחזו מיצחק ני גר יחיח‬ ‫ז ר ע ך ‪ .‬ונן טוס שהיה נימי יעקנ ‪ . וניון‬ ‫שנולד יצחק בשנח שני אלפים ומ״ח יחיח יציאח‬ ‫מצרים בשנת‪ .‬וכן‬ ‫אומרים שקברי הוא נקושטנטינופלא ‪.‬והיחח ואח השנה שני אלפים וחפ״ח‬ ‫כשירד ה מ ן ‪ .‬ואע״פ שהתרגום‬ ‫אמר בארץ עוץ ארמיניא שהיא ארץ י ץ ‪ .‬‬ ‫והשנה השנית שהיו במדבר היא שנת י״ז שעשו‬ ‫שני אדרים ‪ .‬ואע״פ שאמרנו במשה‬ ‫ושנעת ימי ח מ ש ת ה ‪ .‬ומשה רבינו עליו‬ ‫שאמרנו עולה יפה בלא ד ו ה ק ‪ .‬ועבד אלח בן ויד עם נ' אלפים איש וח״ק‬ ‫כי כבר עבר זמן האביב במכת הברד ‪ .‬ותקן ע ש מ ח ת של אלעור ואיתמר כדאיחא‬ ‫בפרק בתרא דתעניות‪ .‬וכן הסכימו כל חכמי האומוח ונן‬ ‫נדברי ודמים ש ל ה ם ‪ .

‬דאיר כ״ב שנים‪ .‬אבל כפי ש ט ח ו בשנח ב' אלפיים‬ ‫וחקל״ג ח ת ת ל עתניאל בן קנו אחי כלב‪ .‬‬ ‫וכן ראוי שיחיה יהושע קרוב לזד! שחיח בן מ״ב‬ ‫שנה ולא נ״ו ש נ י ם ‪ .‬שנשלמו בשנת תו־נ״ג‬ ‫ליצירה״ ושמגר שנח אחת‪ .‬עם בח ש ב ע ‪ .‬‬ ‫ושימון הוליד א ת בועו דמתקרי אבצן ומתו כל‬ ‫בניו ובנוחיו‪ .‬ונו ננמר חיחס שלא היה לו בן כדאיחא‬ ‫בפסחים שלא בירך על חמ׳ס שלא וכח לבן‪ .‬יהטעווז בא שם‬ ‫כי בב״י שלפני רש״ש ויה כוזוב לם' שנים ‪ .‬והתחיל‬ ‫ישחח שנת חשע״ט ליצירת ושטפו שש מינים‪ .‬וחיח‬ ‫משנכנסו לארץ שכבשו אוץ סיחון ועוג עד יםחח‬ ‫ש' שנים פחוח חשעה ש נ י ם ‪ .‬ועלי שפט את‬ ‫ישראל מ ׳ שנח בשילו ומת בשנת חתי׳ע ‪ .‬ו מ ת שנת‬ ‫ב' אלפים וחקי״ו‪ .‬ןוחמשכן חיח י״ד שנים בנלנל ושס״ט בשלח‬ ‫עד ש מ ח עלי[ ‪.‬דבורה מ׳‬ ‫שנה‪ .‬אעי׳פ שבירושלמי‬ ‫אומרים שבמקרא שלחם נמצא •ששפט מ' שנח‬ ‫ואפילו לטי דעתם אינם איא ע ש ת ם ש נ ח ‪ .‬וכן‬ ‫בב״ר פרטיח ויחי‪ .‬‬ ‫ותולע בן פואח נ״ג טונים‪ .‬‬ ‫ייצאו מיחושע ומרחב שמנה נביאים שהיו לו בנוח‬ ‫כדאיחא בסוף פרק קמא דמגלח‪ .‬וגלות מרץ ו׳ שנים‪ .‬וכן‬ ‫כפי הסברא שהכתוב אמר במרגלים כלם אנשים‬ ‫שנראה שחיו כלם שוים שלא יחיח אחד בן מ׳ שנה‬ ‫ויהיח אחר קרוב לששים •( שניי‪ .‬וא״כ יהיה בואח‬ ‫חמשפחח חקדושח דרך נ ס שכן אמרו בעלי חקבלח‬ ‫כי עובד חיח ח' ש נ ה ‪ .‬ויאיר הגלעד כ״ב שנים•‬ ‫ונבלעו ב' מינים ביו אלו חמ״ח מינים ‪ .‬ווה הוא מ ח שאמר‬ ‫יפחח למלך בני עטו! ש' שנים שישבו בארנון עד‬ ‫ע ת ח ‪ .‬אבל הראב״ע‬ ‫פי' כ ת ת כי היו זקנים שלמון ובועז ועובד דשי‬ ‫כטיהוליד ל ת ר ‪ .‬וגרעון חחחיל‬ ‫שנת חרצ״ר ושפט מ ' ש נ ה ‪ .‬ובימי פלגש בנבעח חלכו‬ ‫לאייםלתמניא״ח אלף‪ .‬אבל בכאן הוא סשח שלא חור בשום‬ ‫מקום לחוכירם כמו ביחוס עורא‪ .‬אולי לקחו מחכמי ישראל וכן‬ ‫מסחבר ‪ .‬שלא רצו לחיוח במלחמו• עם‬ ‫א ת ח ם ‪ .‬‬ ‫ורטי״י פי' ברברי הימים כ• לפי חנראח בועו חיח בן‬ ‫ש' שנה כשהוליד לעובד וכשבא על רוח מיד מ ת ‪.‬ושמנו־ שנה א ת ת ‪ .‬ווה לא נודע כי אם מ צ ר‬ ‫הקבלה אבל השאר הוא בפסוק‪ :‬עתניאל מ' שנה ‪.‬את על פי שבראשונח היו במנץ ע ם‬ ‫אחיהם ‪ .‬ובא אחריו שמשון בן מ נ ו ח משבט דן‬ ‫ואמו חצללפוניח מורע יהודה‪ .‬ו ש פ ט‬ ‫א ח ישראל מי שנח וחוא בית רינו של יעבץ ‪ .‬ואבימלך‬ ‫ג׳ שנים‪ .‬‬ ‫ו‪7‬‬ ‫‪.‬ובכלב אמר הפסוק‬ ‫בפירוש שחיח בן מ' שנח כאשר שלחו מ ש ח ‪.‬ידבורח חחחילח שנח‬ ‫חרנ״ו־ ושפטח אח ישראל מ ' ש נ ה ‪ .‬וכן כפי מ ק השלש מ א ו ח‬ ‫שנה שאמר יפותח יוצא לפי סדר עולם ש ש פ ט‬ ‫יהושע כ״ח שנה ‪ .‬ורוח עד וכץ שלמח‬ ‫כדאיתא בחנחומא פרטיח ויחי שעובד חיח יותר‬ ‫מחי שנה כמו שהוא בספר קבלח החסיד ‪ .‬ובשנת‬ ‫שני אלפים וחקע״ג חחחיל אחו־ בן גרא בן הימיני‬ ‫ושפט אח ישראל פ' ש נ ח ‪ .‬אלו חן חוקנים שהאריכו ימים א ח ת‬ ‫יהישע‪ .‬ותולע כ׳׳ג שנים‪ .‬וגדעון מ׳ שנים‪ .‬וכמו שתרגם חחרגום ברות‪.‬ונלוח‬ ‫עמץ י״ח שנים‪ .‬ורחב‬ ‫שנשאח יוזישע לא חיתח מוי עממים במצות קי״ב‪.‬וכל יה כפי‬ ‫חמדרש ‪ .‬ושפט את ישראל‬ ‫כ״ח שנח כמו שמפורש בס‪1‬ר עולם ‪ .‬ש פ ט א ח ישראל שבעח עשר שנים לדעה‬ ‫בעל סדר ע ו ל ם ‪ .‬חנורוז‬ ‫הם' יוזק להועוי! לאוחייוז נ״ו‪.‬שאמרו‬ ‫הוא שפט כ' שנח ו א ץ אמר תכתיב מ' שנה‬ ‫מלמד שאחר מוחו כ' שנה היה להם לפלשהים‬ ‫פהד ממנו והוא בדן‪ .‬‬ ‫ואבימלך בנו ח ת ת ל תשל״ד ושפט ג' שנים ‪.‬וכן פ נ ח ס‬ ‫עד עלי ה ד ק שהיו מורע איתמר והזקנים שהיו‬ ‫עד עלי‪ .‬וחחחיל בשנח חשפ״ה וטופפו וי שנים ‪.‬וחוא י ת ב ע ל ‪.‬ובטינח ההיא‬ ‫נולד שמואל חנביא עליו השלום ‪ .‬כמו‬ ‫שאומר בחלמוד רוצח לומר עתניאל בז קנו‪ .‬שחיחח בימי שלמה‬ ‫לצדו בכסא מלוכד‪ .‬ה ת שלש מאות שנים עד יפתח‬ ‫ע״כ‪ .‬וחחחיל לשפוט‬ ‫בשנח חש״י ושפט עשרים ש נ ח ‪ .‬אבל וה לא נוכר בוטו״י ולא‬ ‫במפרשים ‪ .‬‬ ‫והזקנים קבלו מיהושע ובכללם כלב והוא‬ ‫העיקר ‪ .‬ורבי שמעון בר צמח דוראן‬ ‫בחלק חשלישי מ מ ג ן אבוח כענץ הנבואה אמר כי‬ ‫י״ד שנים שפו? יהושע‪ .‬שכן ראינו ביחוס עורא שדלנ ו' דיתח‬ ‫מאחיטוב לאחיפווב בספר עורא ובדברי הימים‬ ‫הזכירם ‪ .‬ואחר אבצן חחחיל אילן ויובולוני‬ ‫בשנח חשצ״ב ושפט עשר שנים ‪ .‫‪[2516-2870‬‬ ‫מ א מ ר ראשון‬ ‫הימים ‪ .‬ואחריו‬ ‫עלי חכחן חנדול חמקכל חורח שבעל פה‬ ‫מפינחס וחתח־ל שנת תת״ל ליציתז‪ .‬וכן נראח כי עתניאל בן קנו אחי כלב‬ ‫הוא מתוקנים ‪ .‬כראיתא בפרק כהן גדול ונדר ‪ .‬‬ ‫ששלמון אביו מ ח כשנכנסו לארץ ‪ .‬ובוקנוחו בן פ' שנח לקח את רות‬ ‫בח מ' שנח א מ ח של מלכוח‪ .‬‬ ‫אהוד פ' שנה ‪ .‬ווה אינו נראה כפי חקבלח‬ ‫בסדר עולם שעשה ד' יוסי לדעת רבי עקיבא ‪ .‬ופרטיו חכמי חגוים כי היו דורוח‬ ‫אחרים ביניחם‪ .‬‬ ‫י( ברפיס קו־קףא כיזיב לנ״ו שניט ‪ .‬ובשנה‬ .‬איש מבנימין‪ .‬ועד היום‬ ‫לא ידענו חיכן חם‪.‬והניסה ס״ע ורטי״י היא זאת‪:‬‬ ‫יהושע כ״דז ש נ י ם ‪ .‬וחחחיל א ב ק שחוא בועו כדאיתא בסוף‬ ‫המוכר א ת הססינח ‪ .‬וחחחיל עבדון‬ ‫בן הלל ח‪x‬עתוני שנת אלפים ותת״ב ושפט ח'‬ ‫שנים ‪ .

‬בשנו!‬ ‫מ״א למולוו ושפט י״א שנים כדאיתא בתמורה ‪.‬‬ ‫ו מ ת טינת תחקכ״ר ‪ .‬והוא היה מיוצאי מצרים וראה א ת‬ ‫עמרם נדאיתא ננתרא פ' שמיני‪ .‬ונלמדגו ס'‬ ‫ני תשא מ ש נ ט מימין היו ומיושני לשנת הנדת‬ ‫וירושלמי היה ובבי שבטים הלקו‪ .‬אמד ש״טו והוא‬ ‫חיה נחן כדאשנחן בטיק חמקנל אשנחיה רבה בר‬ ‫אנוה לאליהו נאותו המעשח אמר ל א ו נחן מר‬ ‫ער נ א ן [ ‪ .‬ת ה נ א כפי דעת ר מ י ז״ל נפרק יש‬ ‫נוחלץ בנתרא ני ז' קפלו חעולם‪ :‬א ד ם ‪ .‬והראב״ד ז״ל כתב שהיה הוא מנית‬ ‫דינו של דוד ומשח לירבעם ק נבט ואו היה יותר‬ ‫מתייק שנה ז ק מ א ד ‪.‬וכן חקן שיחיו ביםווגי׳יחחמח חולמ‬ ‫דרכים מותרים לחלך בשבלים שבשדוח שיש‪-‬לחם‬ ‫נעלים כיון שכלו חפירות עד שחרד רביעהראשונח‪.‬והא‬ ‫דאמרינן נפרק שני דעתבץ נשעח ש ח ק שלמח‬ ‫ערונין ונטילת דים יצאת בת ק ל ו מ י ‪ .‬וני׳ש לאפוקי מ ע ש ח ישו‬ ‫ותלמידיו ש נ ח נ ו ני ארנעים שנה מלך שאול‪.‬והוא קנל משמואל ונית דינו‪.‬יעקב ‪ .‬ועוד חו׳ חדשים שישב בשדח פלשחים‬ ‫ה ם י״ג שנים עם הל״ט חרי נ״ב שנים לשמואל‬ ‫ואז מ ח ו שאול ושמואל לאפוקי יוסף בן גודיון‬ ‫ש‪4‬ומר כי שאול מלך עשרים ש נ ח ‪ .‬‬ ‫והףא המקנל הששי כיצד מ ש ח יזזושע פ נ ח ס עלי‬ ‫שמואל ת ר ‪ .‬‬ ‫ו א מ ת שאביו מגד ואמו מננימין‪ .‬ובן הוא אומר ואחיה‬ ‫על האוצרות ‪ .‬‬ ‫שם ‪ .‬ק פו־ש״י בתמורה‬ ‫ני אחר מוח שמואל ישב ת ר ד' חדשים עם‬ ‫פלאחים ושנה א ח ת היו שאול ושמואל ביחד‪.‬וכן נראה ני בן ל׳׳ט שנה היה שמואל‬ ‫נ ש מ ח עלי‪ . השלוני ולר היה‪ .‬ני עלי ח ח ח ל לשפוט כשבאה ח נ ה‬ ‫להחפלל‪ .‬וברנדי הימים‬ ‫בשני שבטים מצינו וה השם ובפרט בשבט נניקין‬ .‫‪[8‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫ההיא היו מלחםוח גדלוח נעולם נשנשבח הארון‬ ‫ש מ ו א ל הגביא עליו השלום תתחיל לשפוט‬ ‫א ת ישראל בשנת תתע״א לאלף השלישי‪ .‬יש אומרים שהוא מגד שלוה אמדה לאה‬ ‫נ א נד רצה לומר לנרות הרשעים ונן נמדרש חליי‪.‬וחוספוח נפרק ניצר אשח א ח י ו ‪ .‬וזח אינו אפשר‬ ‫כפי ש א מ ר נ ו ‪ .‬‬ ‫וכן גזר על שניות לעריות‪ .‬‬ ‫ת ד חמלך תתחיל מגנותו נשנת חחפ״ד‬ ‫ליצירה ‪ .‬זנר לבריח מ ל ח שהיח ביום השמיני‬ ‫שהוא מ צ ר שם ‪ ] .‬י״ח שנים‬ ‫בימי שמואל ושחי שנ>ם א ח ר י ו ‪ .‬ואז נשלמו חיים טינה‬ ‫משיצאו ישראל מ מ צ ר י ם ‪ .‬‬ ‫והראייה שהוא מתושבי גלעד שהיא ארץ ג ד ‪.‬חמקנל חו'‬ ‫אחיד.‬ואז חתזדל‬ ‫שלמה המלך ליה למלוך ובטונח הד׳ החחיל‬ ‫לבנות חבית שנת תר״קכ׳׳ח‪ .‬ופוש״י בפרק עושין‬ ‫פסין גם גזר על שניות לעריות כדאיתא בפרק קמא‬ ‫דיבמוח‪ .‬ונן אחיתופל‪.‬‬ ‫והוא עדין חי ל ז א ת חםברא אינו פ נ ח ס ‪ .‬והיה קורא‬ ‫על כ ת ם וכסתות נדאיחא נמועו־ קטן והיה ק ת מ‬ ‫שנאמר יטוומ לי יריאיך וידעי עדותיך ידעי נתינ‬ ‫נדאיתא נמדרש שמואל‪ .‬ע מ ר ם ‪ .‬ה ג ה ״ ה ‪ .‬‬ ‫ונמו שנתב חרמב״ם בנדקין בפרק ח ' ‪ .‬ומלן•‬ ‫שאול שחי שנים אחר שמואל‪ .‬אליחו‪.‬מתושלח‪.‬ואליהו‬ ‫קבל מאחיח חשילוני קרונ לסוף מלנות שלמר שנת‬ ‫תתקם״נ‪ .‬והוא קנל מדיד‬ ‫ובית דינו‪ .‬אחיח חשילוני‪ .‬ויש סנרות רנות נמררשות מי חיה‬ ‫אליחו‪ .‬ונמציעא סרק חמקנל חתוספות הארינו‬ ‫נזה ‪ .‬ועוד כפי מנץ השנים מיפחח‬ ‫עד ר׳ שנים למלמת שלמח אינו איפשר וצדקו‬ ‫רמחינו ז״ל ב כ ל ‪ .‬ונשבא ארון משדה םלשחים שחיה ז'‬ ‫חדשים אחר שמח עלי נ א לניח שמש ומיד לקריח‬ ‫יערים והיח ש ם עשרים שנח כמו שאמר חנחונ‬ ‫עד שנא דוד המלך לירושלים ומלך על כל ישראל‬ ‫ושלח נ ע נ ו ת לנית**בינדנ‪ .‬‬ ‫אליהו ז״ל קבל מאחיה השלוני והוא המקבל‬ ‫השמיני‪ .‬והיה ר מ של רוד גם נן מפיטשת‬ ‫נן שאול כ ח ו ח א בחחלח נ ר ת ח ‪ .‬אבל רמתינו‬ ‫ז״ל אמרו כי בשנה אחוז מחו שמואל ושאול‪. ובזמנו לא חיח מ ל ח מ ה כי אם ש ל ו ם ‪.‬כי בעריוח הוא מן החורח חוץ מן האם‪.‬ולא חשינ‬ ‫שניות שמא אחר בת ק ל חקנח ‪ .‬‬ ‫ו מ ת בשנת תחפ׳׳ח בכ״ח ימים לאייר ברמה כפי‬ ‫הקבלה‪ .‬‬ ‫אבל רנו נפרט היה עירא היאירי הנהן ונתן לו‬ ‫מעשתחיו ל א לנחן א ח ר ‪ .‬‬ ‫שנאמר ויהי מקץ ארנעים שנה ואלו הן משעה‬ ‫ששאלו לחם מ ל ך ‪ .‬ו א מ ת ש נ ע מ ד זה נ א‬ ‫רעב שמיד ס מ ו ך ויהי רענ נימי דוד ‪ .‬ודעח‬ ‫בעל ססד המצות ני שלמה תקן אלו שמאלו פטורץ‬ ‫במלחמו.‬ואחר ליו שנים למלמתו מלך אנשייום ‪.‬אבל נפרק‬ ‫מרומז אומר שלמח אמרח שאמר אל תמנע פוונ‬ ‫מבעליו‪ .‬הוצא מאלו העשרים‬ ‫שבעח שנים וששח חדשים שמלך בחברון נשארו‬ ‫י״ב ו ח צ י ‪ .‬שבטינח חמ״ח יצאו‬ ‫וזהו שאמד הנחוב ויהי בשמונים וארבע מאוח‬ ‫שנה ו מ י ‪ .‬ושלמה חקן ערובץ ונטילח ידים לקדש‬ ‫כי בית הלל ובית שמאי תקנו גם לתרומה ‪ .‬ודוד מלך מ' שנה והיא‬ ‫גזר על חיחוד כשאירע מעשה תמר ואמנון אפילו‬ ‫]‪2871—2962‬‬ ‫בסנויח‪ .‬‬ ‫שאמרו בשבת בבעלת אוב ת ו ך שנחו היה ודי‬ ‫חדשים מ ת שמואל קודם‪ .‬‬ ‫ואחר עמלק נפרד שמואל משאול ש ד שנים בסוף‬ ‫זבחים ‪ .

‬ונסדר עולם ני נתחלוז‬ ‫מלכות נ ן יהושפט נא מנתב אליהו שיע שנים‬ ‫אחר שנננז[ ‪ .‬‬ ‫זכריה ה מ ץ ח נ ת ל ונביאי ש נ ח ת נניח חמקדש‬ ‫על ידי יואש המלך קנל מיהוידע אניו שנת מ״ז‬ ‫לאלף חרניעי לדעח אחרים לפי דעתי שנח ע ' ‪.‬וא״כ יחוידע וזכר׳ח בנו מתו קודם אלישע‪.‬ואם כן חיח אלישע ס״א שנח אחר סלוק‬ ‫אליהו‪ .‬וישעיה ה י ד ‪.‬ני או יונה ויהוירע הנהן נ ד ל‬ ‫קבלו מאלישע זיל‪ .‬והדבר נשאר בתיקו והוא יבא במהרה ויניד‬ ‫לנו‪ .‬‬ ‫ומיד יסתר פעם שנית ואחר כך יחנלה כשיבא‬ ‫גוג ו מ נ ו נ ‪[ .‬‬ .‬ואחר ש מ ת לנ״ד! שנים כמנץ מלכיחו‬ ‫חרב בית ראשון‪ .‬ואעפ״י‬ ‫שחמדרש אומר על פסוק אח מי אשלח שלחחי‬ ‫אח מיכה והיה מכץ אוחו בלחי שנאמו־ בשבט‬ ‫יכו על חלחי את ש ו פ ‪ x‬ישראל ‪ .‬‬ ‫ומיכה ה ט ״ ו ‪ .‬וא״כ ‪(1‬‬ ‫עמום קבל מהושע שנח ק״י רשעיח קבל מעמוס‬ ‫שנח ק״מ ‪ .‬ונראח ני נשמלך יהוא שהוא‬ ‫שנח נ״ה ליצירה ‪ .‬והיו ד' נביאים‬ ‫)‪9‬‬ ‫וחם יטועיח ועמוס ומיכה והושע מ מ ן אחד‪ .‬רנועו אמות חספים כאשר‬ ‫נכנס עוויח חמלך לתקשיר קפזוד! והצרעת דרחח‬ ‫במצחו יהיח כ״ח שנים מצורע כואיתא בחוספתא‪.‬ומלך נ״ה שנה והכ״ב‬ ‫שנח היה רשע והל״נ שב בתשובה נדאיתא‬ ‫בםנחדרין‪ .‬וכלם מ נ ץ אחד ואם כן‬ ‫הושע המקבל הי״ב ‪ .‬‬ ‫אנל נ נ ר נסחלק ני יהושפט אביו ויחורם בן אחאב‬ ‫באו לאלישע הנביא ‪] .‬‬ ‫שחוא ד' שנים אחר מות יואש מלך יהודה מ ת‬ ‫אלישע ‪ .‬‬ ‫וכן בזה הסדר כתב הרמב״ם ז״ל‪ .‬ויואל קבל מסיכח שנח‬ ‫פ‬ ‫•( בכיי ואחר כך ‪.‬וא״כ חיח אלישע אחד וחמשים שנח‬ ‫אחר סלוק אליהו ז״ל‪ .‬והחכם רבי לוי בן גרשום חוא‬ ‫מכריע שהוא פנחס וכל ישראל נהנו לומר שהוא‬ ‫פ נ ח ס ‪ .‬לפחית חיח ישעיה אחר זה צ׳ שנח‪.‬ו ס ל ו ק אליהו זיל שנת ג׳ אלפים ומ׳׳ז‪.‬‬ ‫המ&ע הנביא קנל מונריה שנח נ׳ אלפים וצ׳‬ ‫קודם ש מ ת עשר שני‪ /‬שיואש חמלן־מת שנח ק״א‬ ‫תכריח קודם לו שנח אחת ‪ .‬ונראה בפירוש סדר עולם כי אז בימי‬ ‫ישעיה היה הושע ועמוס מכמה המבין מראת‬ ‫אלודם ובשלחי דמהדרץ פרק כל ישראל ‪ .‬‬ ‫אע״פ שאלישע ר מ של אביו מ ח בשנח צ״ח אולי‬ ‫יחוידע מ ח קודם והוא חמקבל חאחד עשר ‪.‬ומוח נראה‬ ‫שהאריך ימים אלישע והוא חמקבל חחשיעי •‬ ‫]ובסדר עולם כי שנת עשר לייאש מלך ישראל‪.‬‬ ‫ני מנשח מלך בשנח רכ״ח והוא חרגו כדאיחא‬ ‫בינמות ‪ .‬ומיכה‬ ‫חיח מעיר מרשח שחיא מעדי יחורח‪ .‬‬ ‫ואחר דח מיכח חמורשתי שקבל כישעיח חתנבא‬ ‫בימי יוחס ואחו וחוקית ‪ .‬ומינה •קנל‪.‬ואז נשנה חחיא מ ח יחוידע‬ ‫הכהן ג ד ל חלמידו בן ק״ל שנח ‪ .‫‪[3047—3228‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫שנפל בחלןו המקדש ושהוא עצמו אמר אני מ מ י‬ ‫בניה של רחל‪ .‬‬ ‫ועוד בסדר ע ל ם מ אליהו יהיה ננלה כשיבא משיה‪.‬לפי דעתי שנת‬ ‫נ׳ אלפים ום״ז ליציוה כאשר נראה נפסוק נמו‬ ‫שאמרחי‪ .‬ודרך סברא‬ ‫מ כיון שבספר חדי עשר יואל ואחר זח נחום ואחריו‬ ‫חבקוק שזח קבל מוח ‪ .‬מישעיה שנח ק״ם ליצירה‪.‬אלא שעמוס נתנבא לפני הרעש שלא חיה‬ ‫במוחו עד ונץ חוררוס בסוף בית שני‪ .‬ועמום נוןנבא בלבד בימי עוזיחו קבל‬ ‫מ ה ו ש ע ‪ .‬‬ ‫יהוידע חנחן חמקבל חתשיעי קבל מאלישע‬ ‫ונית דינו שנת ג' אלפים ו ט ״ ו ‪ .‬אבל חושע היה בתחלה שנא׳‬ ‫חחלח דבר י״י בהושע ובלם נתנבאו בימיו כמו‬ ‫שנראח בנביאים כי חושע נחנבא בימי עודיוזו יוחס‬ ‫אחו וחוקיח‪ .‬וישעיה קבל מעמוס והחנבא נם בימי‬ ‫ע ו ד ה ‪ .‬ועמום הי״נ‪ .‬שמחו או‬ ‫בירושלים חוץ משאר המדינות יותר מעשרת‬ ‫אלפים אנפרם ונשים ‪ .‬ופוק חלק כי לימד מנשה לרב‬ ‫אשי בחלום מאיוח מקום מחפת יבצעו המוציא‬ ‫והוא שיחיח אחר חוקיח ח מ ל ך ‪ .‬יואל ונחוס‬ ‫האלקושי וחבקוק לא נזכר באיזה זנץ נתנבאו‪.‬ועמוס‬ ‫היה עמוס בלשונו‪ .‬‬ ‫שנח י״ח למלנית יהושפט שאו מלך יהורם בנו של‬ ‫אחאנ ואז נראה ני קנל אלישע מאליהו ז״ל ־‬ ‫ובדברי חימים נראח שנא מכתב מאליחו ליחורס‬ ‫בן יחושפט קרוב לשנת ג׳ אלפים וס״א ליצידח ‪.‬ובפסחים פוק אלו דנרים שחיח אלישע‬ ‫בן ש פ ט בבשן משבט גד ‪.‬והיה פסלוסא פירוש קמיע הלשון כמו‬ ‫שאמרו בויקרא רבה פרשת צו • וישעיה גם אביו‬ ‫אמוץ חיח נביא ואחיו של אמציה ה מ ל ך ‪ .‬לפי דעתי קנל‬ ‫נשנת נ״ה ני נשנת ט״ו עדץ אליהו לא נסתלק‬ ‫וחיה יהרדע ק״ל שנה ‪.‬לא נראה וה ממיכה מ מיכה‬ ‫לא נתנבא בימי עדתו ו ל ח אם נפרש המרוש על‬ ‫מיביהו בן ימלא שהכהו צדקיהו בן כנענח על חלחי‬ ‫בזמן אחאב ‪ .‬ובעבור שדאונן ח ח ח ל נחשונח זכח לצאת‬ ‫ממנו מי שאמר שובה ישראל‪ .‬ועמום היח מחקוע שהיא משבט‬ ‫אשר‪ .‬שלחתי אח עמוס‬ ‫והיה קורץ לו פםילוסא שנראה שהיה קודם ישעיח‬ ‫בפשט הפסוקים ‪ .‬‬ ‫ואמרו ז״ל שנתנבאו בימי מנשה ומפני שהיזז רשע‬ ‫לא נובר שמו ונבואחן‪ .‬וקבל‬ ‫ממנו לדעח אחרים שנת תתק״ץ ‪ .‬וישעיח נחנבא ביום חרעש‬ ‫שנאמר את מי אשלח‪ .‬‬ ‫אלי׳עע הלמידו המובהק ובכור פי שנים‪ .‬ווח חושע חיח משבט‬ ‫ראובן‪ .‬ונראה נפסוק ני אלישע מוז‬ ‫נשנח ד ו למלנוח יואש מלך יהודה שחוא שנח‬ ‫צ״ח ליציוח‪ .

‬‬ ‫]‪3206—3401‬‬ ‫ועוד תקנות רבות כי ם ת ם תקנות ה ם מעזרא ונית‬ ‫רינו ©ל עורא הוא הנקרא כנסת הגדולה שהחזית‬ ‫העטרה ליושנה‪ .‬ובסנחדרץ פרק דיני ממונוח כי ורובבל‬ ‫חוא נחמיה חכליה ‪ .‬‬ ‫זאעפ״י שווז הפסוק של שיר של יום ד' כדאיחא‬ ‫בערכין‪ .‬ובנו אקליד״ס שעשח ההנדםח‬ ‫ואפלטו״ן ח פ ל ו ס ו ף ‪ .‬ואמרו‬ ‫כי אבוקר״ט חדופא חיח בזמן מרדכי ואסחר שנח‬ ‫נ׳ אלפים וח״א ‪ .‫‪[10‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫ק״צ ‪ .‬דנתי‪ .‬ושמקריבץ אעס״י שאץ‬ ‫בית כדאיתא סק״ק יעבייץ ‪.‬ופירש הוא בעונה מ נ ד ‪ .‬כיצד חיח כל כך שנים וחרצו כי‬ ‫המבינים כמוהו היו קורץ לו מרדכי על ש מ ו ‪.‬ולק נקרא ספר עזרא על ש מ ו ‪ .‬‬ ‫צפניה נחנבא בימי יאשיח ב ח ח ל ה ‪ .‬ופותח דברים ודורשן ומבץ‬ ‫אפלו לאילמים במחוג רצה לומר ברמיוח‪ .‬והוא הנקרא במשנה בט״ו חסידים‬ ‫פתחיה על הקנים במסכתא שקלים‪ .‬ואמרו במסכחא מנלח פרק ד' שחוא‬ ‫מלאכי שניבא על ענץ הנשים חנכריוח‪ .‬והוא גזר על המוקצה חוץ משלשה כלים‬ ‫מפני שהיו מחללץ השבת מ מ נ ו כדאיהא בסרק‬ ‫כל חכלים‪ .‬דבות יותר‬ ‫מת׳ ש נ ה ‪ .‬‬ ‫והם תקנו הפלות קדושות והבדלות וכל מעשה‬ ‫טוב ‪ .‬והיו אז בדוכן ופי׳ רש״י דוכן לשון דוכחא‪.‬ונשלם בניינו בשנה ששיח לדדיוש‬ ‫בחדש א ד ו ‪ .‬וחזר ותבבל לבבל ו א מ ת‬ ‫שעורא הכהן חסופר שקבל מברוך בשנח ש ״ ע ‪.‬ובשנח חאחרח עלה עזרא אחר‬ ‫חשלום שבעים שנח לחרבוח ירושלים ‪ .‬כמו מ ה פואמר מפחז האל הגדול‬ ‫הנבור והנורא כדאמא ביומא ובשאר מקומות ‪.‬כך‬ ‫אמרו על הלל אי עניו אי חסיד חלטק־ו של עזרא ‪.‬אבל מן חתלמוד בכתובות אינו‬ ‫נראה זוז‪ .‬‬ .‬והשנית סכנח‬ ‫בים ‪ .‬ומרדמ חיח שנים‪ .‬ואחר כך מ ת ברוך‬ ‫שנח חי״נ ליצירה‪ .‬וחבקוק הוא המקבל חי״ח ‪ .‬‬ ‫ועזרא חיח חסיד מאר ועדו כ מ ש ה ‪ .‬והם הגמדי על חםובזז‬ ‫להוסיף עליי ועל סקוסר ‪ .‬וחמעשח של שלשח נשים‬ ‫שבאו לפניו ואמר א׳ לעונתי‪ .‬ומהם היו חגי זכריה ומלאכי‪ .‬וברוך בן נריח מ ח בבבל‬ ‫ונקבר שם ולא עלח עזרא מבבל עד שמת ברוך‬ ‫רבו כדאיתא ב מ נ ל ח ‪ .‬וכן חיו מכלל כנסה הגדולה שריה‬ ‫ודעליח מספר בגוי נחום בענח ומרדכי בלשן‬ ‫וורונבל חחסיד פחח יחודח מבני בניו של יחרכין‬ ‫המלך ‪ .‬ואו חיחח‬ ‫חולדה ךעביאח ‪ .‬‬ ‫והיח ראוי שחנחן חורה על ידו ולא חחויל] טובה‬ ‫לעצמו מחטוב שעשח עם ישראל כראיחא בפרק‬ ‫חלק ‪ . .‬ני אם משפטיח בן אביטל אשח ח ד ‪.‬אבל ההלכות‬ ‫שהעידו בתלמוד כמו צרת הבת י( יותר העירו מפי‬ ‫הגי מהשאר‪ .‬ו ק‬ ‫פירש הרמב״ם ו״ל בפירוש המשנה בפ׳ ה׳ ושקלים‪.‬ובתוספתא פ'‬ ‫המקבל כי בי הצרפח שהחיח אליחו חוא משיח בן‬ ‫יוסף כדאיתא בסדר אליהו רבה ‪.‬ואי לימתי‪ .‬ובו נשלם חצי חמנץ‬ ‫מהמקבלים ח מ כי חוא חמקבל חעשרים‪ .‬‬ ‫ובירושלמי ו ק בבראשיח רבח פרשח ומכור אלהים‬ ‫את נח אומד כי הלל מצד האם היה מיהודח‪.‬דייל עודא‪.‬ועורא עלח בשנח חו'‬ ‫לאו־חחשסתא‪ .‬‬ ‫וחיה ביום ראשון כיום ט' באב בשנח ראשונח של‬ ‫ש מ ט ח ‪ .‬והסימן של״ח מעל פני ויצאו‪.‬ויש גרסא וכתלו עין אתת‬ ‫י( ים״ק דר״ה בשיי‪.‬והשלישי ואב בא ליטל בנה ‪ .‬וקודם זה גלו ראוכן ונד והצי שבט‬ ‫המנשה וכן וכולץ ונפתלי‪ .‬‬ ‫וברוך כן נ ר ה קבל מירמיחו בבבל שנח ש״פ‬ ‫ב שנים אחר החרבן‪ .‬‬ ‫ירסיהו ח מ ץ קבל מצפניח ונחנבא ימ׳ שנה‬ ‫עד שנחרב ביח ראשון‪ .‬אלא שהחוספוח בפרק מרובה‬ ‫נהחפקו בור‪ .‬‬ ‫ועוד חודו בעלי התוספות לומר כי מ ה שאמו־‬ ‫פתחיה על הקנים ‪ .‬כדאיחא‬ ‫במנחות פרק רבי ישמעאל בעומר ובשחי חלחם‬ ‫שהיח בימי החשםונים מ מ ן חורקנום וארםתבלוס‬ ‫שהיו בסוף החשםונים אתר בנץ בית שני יותר מגי‬ ‫מאוח ש נ ה ‪ .‬וכן בביח שני ומשמרחו של יהרריב ונפל‬ ‫פסוק של קללה בפיהם וישב עליהם אח א ו נ ם ‪.‬ובפרק י״ר משמחות כי קברח‬ ‫בירושלים ל א ננע ארם נ ח מ ע ל ם ‪.‬ולדעת חמפרשים חוא דריוש בן‬ ‫אסתר אחר שנכנה ביח שני על!די זתבנל ויחושע‬ ‫כהן ג ד ל ‪ .‬וחנמוק שהוא בן השונמית‬ ‫לפ• דעת הזהד דיש פרשת בשלח קבל מנחום שנת‬ ‫רנ״ד ‪ .‬‬ ‫והוא תקן עער תקנות כדאיהא בפי מרובה בקמא‪.‬‬ ‫והם כנסת ה נ ד ל ה שכקשו להרונ יצר הרע‬ ‫בחפלחם וכחלו עיניו‪ .‬ואי‬ ‫‪'.‬ל א על‬ ‫נחמיח בן חכליח חנקרא חתרשחא שהיח משקח‬ ‫למלך והחירו לו לטעום ח מ ס של מ ל ך ‪ .‬שהוא מרדכי‬ ‫עצמו כדאיתא •שקלים ירושלמי ובמנתית ‪ .‬ועוד ח'‬ ‫שנים ש ע ו בחם ביח עזני‪ .‬ותשלונז גלוח עשרח שבטים בשנח ששית‬ ‫למלכות חוקיה המלך שנת נ׳ אלפים ומאתים ושש‬ ‫ליצירה‪ .‬חזוא‬ ‫קבל מצפניח קרוב לשנח שי״ו והיח חחרבן בשנח‬ ‫ג׳ אלפים ושל״ח ‪ .‬ואומרים כי ממנו יצא הלל‬ ‫חוקן נשיא ישראל‪ .‬ופירש רש״י שם זה מרדכי שהיה‬ ‫בימי אחשורוש‪ .‬וקבל‬ ‫מחבקוק שנח ר״ס והוא חמקבל חי״ט ‪ .‬ונהום האלקושי קבל‬ ‫מיואל שגת ר ״ ם ‪ .‬וכן היו דניאל והבריו ונהמיה האמור‬ ‫למעלה‪ .‬ונקרא ק‬ ‫שיודע שבעים לשון‪ .‬‬ ‫ומצר אביו מבנימין וכן דבי חבא מזרעו‪ .‬ובסנהדרין‬ ‫פרק אחד דיני ממונוח כי ותבנל חוא נחטיח בן‬ ‫חכליח ‪ .‬אברים ‪ .

‬ואול־‬ ‫מה שהעיד על הגי היה קבלה בידי כי לא אמר‬ ‫שראה א ו ת ו ‪ .‬דורות אחרונים רבי דוסא ‪.‬שהוכיח•‪.‬ונקראת על משה רבינו‬ ‫ליה ‪ .‬לבני ישמעאל ‪ .‬ו ק הלל‬ ‫הביאו לו כתובות נשיהם שהיו אומרים שהיו‬ ‫ממורים ודזתירם ‪ .‬ואז נשלם מלכות פ י ס ומד־ שהיה‬ .‬אבל עזרא חוא היה ראש על כלם והוא‬ ‫חמקבל חנ״ב ‪ .‬י ק נראה‬ ‫ביבמות פרק ראשון שהעיר על מדוכה זו ישב חגי‬ ‫הנביא כשאמר דין צרת הבה ‪ .‬ואין‬ ‫]אמד ש״ש אנ•‬ ‫נראה !ח ביוסף ק גוריון‪.‬היה‪ .‬‬ ‫אבל רשי׳י פי׳ חיח משיירי כנסת חנדלח‪ .‬‬ ‫והיינו דקאםר ליח מינא בעיטנא בך וסשיטנא‬ ‫לעקמימותך ואמר ליח רופא אומן תקרא ושכר‬ ‫הרבח חטול ‪ .‬אבל נראה כי כל דמן הביר‪ .‬והי' ‪£‬ום עמו ר' אלעוו‬ ‫ק עוריה ורבי עקיבא אבל מ ש ם נראה ני היה‬ ‫וקן מאד ‪ .‬וכן בס׳ ר'‬ ‫מיתות ‪ .‬‬ ‫מאן דהוח לא כ״ש ‪ .‬וכן‬ ‫בערוך גביע ואמר אני ה ל ך ודן עמם ו נ ו ׳ ‪ .‬‬ ‫מבניו ובני בניו היה כהן גדל ‪ .‬וכן נראה‬ ‫שהתז בדורו דבי דוםא ק הרכינס‪ .‬לסוף •ב־ת‬ ‫שני נקראו שיירי ‪5‬נסת חנרלה‪ .‬והוא החריבם ולא‬ ‫הוכירו לאלס‪.‬ווה אינו נראה כי‬ ‫בתחל׳ הבי' היה שמעון חצדיק כשבא אלסכנדר מ'‬ ‫שנה לבנץ בית שני‪ .‬ואולי פירש וה כי התלמוד לבכור‬ ‫האם קורא בכור שוטה ‪ .‬וכן‬ ‫בומן שמעון הצדיק היתה אלםכנדריא שהיא אמון‬ ‫מנוא מלאה מישראל כסייס כיוצאי מצרים ושבעים‬ ‫קוזדראות של זהב בבחז הכנסת הגדולה ונו׳ כדאית׳‬ ‫בסוכה ‪ .‬ובומן שמעון הצדיק היה‬ ‫גביהה רן סםיםא ובבראשית רבה פרשת ם״א‬ ‫לבני הסלגשים קורא אותו גביע בן קוסם ‪ .‬כי אם מורע יהוש‪ 9‬היח ‪.‬והיח קהל גדול כסלים ניוצאי‬ ‫מצרים עד אחר חרבן בית שני שעיה עליוזה‬ ‫אדדיינום קיסר והרגם כילם בומן ה ר ק ב י ת ר‬ ‫כואיתא בניטץ‪ .‬וכלן נהרנו על ידי אלסכנדר שהשינ להם‬ ‫קללת ירמיהו הנביא ‪ .‬ואם וה כן למה ת מ ה ו התוססות על‬ ‫מרדכי שיהיה ש' שנה ‪ .‬ורב צמה‬ ‫פירש בכור ה א ם ‪ .‬ועוד שעברו על לא תוסיסו‬ ‫לשוב בדרך הוה עוד ‪ .‬שאותו ה נ ק אשר בזמן‬ ‫אלםנלדר נקרא עידו הכה.‬ובני קטורה ‪.‬ואו נתקיים ביום ההוא יהיה מובה לי״י בתוך‬ ‫ארץ מצרים בכבוד גדול מאתים שנה לסי ו ע ת‬ ‫הרמב״ם ‪ .‬וחיה יוהו־‬ ‫מארבע מאוח שנים עד אחר ה ח ר ק בוה הגלות‬ ‫בזמן רבי יחושע במחלוקתו עם רבן גמליאל בקדוש‬ ‫חחדש ובומן ר' עקיבא כמו שכהב חרםב״ם ז״ל‬ ‫בפירוש המשנה במפתח פרק ד ' ‪ .‬‬ ‫ומצרים ‪ .‬והוא שנצח בשנת ש מ ט ה‬ ‫לאנשי אפרקה ‪ .‬והוא ד' דוסא עצמו בן‬ ‫הרכינס שאמר ר מ יהודה בן אלעאי שאמר השבויה‬ ‫אוכלת בתרומה כדאיהא בפרק ג' רעדויוה ‪ .‬־נדרוס כפ־ התלמוד שינו‪.‬וכן אמר ביבמות שהחז לו אה קט.‬ובחש‬ ‫חלק ג ב י ה בן םסיםא םירוש חכם היה והיה גבן‪.‬ואינח עתידח לחוור קרן‬ ‫ישראל עד שיבא בן דוד ‪ .‬ ‫הריף יונתן בן הרמנס שמו מתלמידי בית שמא•‬ ‫וקרא לו בכור שמן רצה לומר הריף‪ .‬וכן אמרו שם התוספות שנתישבה‬ ‫פעם א ת ר ת ‪ .‬‬ ‫קראתי בן גוריון הגדול ‪ .‬ו ק פירש רשי׳י‬ ‫בעורא כי כל הששה נהנים גדלים מורע יהושע •‬ ‫שמעון הצדיק כהן גדל בימי עזרא‪ .‬ויש אומרים כי שמעון‬ ‫חצדיק שמו עידו בן יהושע כהן נ ד ל ‪ .‬כי הפרה‬ ‫כשרה אפילו בכהן הדיוט ונקראת על שמו כמו‬ ‫פרח שעשה אלעזר ה ס ג ן ‪ .‫‪[3401—3440‬‬ ‫מ א מ ר ראשון‬ ‫רוצה לומר שס־מו עיניו כדי להחליש ליצר הרע‬ ‫שלא יגרה בקרובות כדאיתא ביומא ‪ .‬והיו!‬ ‫לסי דעת רו־־ל כחן נרול נזמן אלסמדד מלך יו]‬ ‫שהינ לירייש ‪ .‬‬ ‫ובירושלמי פרק ההלל אומר כי השבעים קתוראוה‬ ‫טל והב וכוי חיח אחר ה ד ק בית שני בומן יורקינום‬ ‫אביו של אדריינוס ח ר ש ע ‪ .‬והיו נשמעים‬ ‫להנמ־ ירושלים וכן היו מביא־ם קרבנות ‪ .‬ואני אומר סיוע לדבריו‪.‬רש אומרים גביח ארוך ווקוף וח־ה‬ ‫שומר המקוש ‪ .‬ואולי‬ ‫היה סגן או ראש בית אב ל א כהן ג ד ל ‪ .‬‬ ‫ושאו היה חרבן ביתר ‪ .‬ואהר וה נתיישבה םעס‬ ‫אהוד! בימי תוניו בנו של שמעון הצדיק שעשה‬ ‫שם בית גדול ו מ ו ט ‪ /‬והיו כל אנשי מצרים הולכים‬ ‫ש ם ‪ .‬‬ ‫דאמרינן ס׳ אין דוושין גול ועריות שיצר הרע‬ ‫מהאווז לחם ‪ .‬ואחר שמת יהושע כ ק גחל חיה‬ ‫כסיהנראה שיהיח עורא כחן גדול שעטה סרח‬ ‫אדומה ‪ .‬לפני אלכםנה־וס מקדץ ‪ .‬‬ ‫והוא בן הרנינס כדאיתא בסרק נ' דעדיות ‪ .‬אע״ם שנראה בםםר עזרא כי בנו יויקים‬ ‫וכן בנו של יחושע שחוא אלישיב ויוידע ק אלישיב‬ ‫ויונתן בנו מדוע בנו כלם מזנים נדלים ל א עורא ‪.‬ואם‬ ‫היה קודם בית טזסאי איך קראו אהרון‪ .‬‬ ‫אליפ שנראח בהחלת ספר המדע כי עורא היה‬ ‫כ ק ג ד ל קודם שמעון הצדיק אינו נראח זה בשום‬ ‫ספר מדברי הימים ‪ . עיי' שם ‪ [.‬וכן בדברי הימים מהנוצרים ‪.‬אבל קשה א ה נ׳‬ ‫נ‬ ‫‪1 1‬‬ ‫בפר? הןורק נע אניר ר' יהודה בן אלעא׳ דורוה‬ ‫ראשונים בית כימאי ‪ .‬וגביע בן קוסם שם הכם והוא‬ ‫נתן עקר בתחיית חמחיס מאן ולא הוה ה ו ה ‪.‬וכל בית דינו חיו ק״כ זקנים‬ ‫והאחרון מ ה ם שמעון הצדיק והוא מכלל הק׳׳כ‪.‬וםירש דש״י בקרובות אמו ואחותו אבל‬ ‫מתגרח באשת איש ובנדח‪ .‬שאו התחלו השטרות והוא חיה‬ ‫כ״ג ומן רב אחר יהושע כ״ג‪ .‬כי שם‬ ‫ברח יהושע בן פרחיה וכן בומן הלל‪ .

‬וזח חלמי חיח חכם וחסיד ונחן מחנות‬ ‫ו מ ה לחכמים ולבית חמקרש ‪ .‬‬ ‫(‬ ‫]‪3440-3450‬‬ ‫משונה מלך יון המולך בירושלים והרגוהו ואת כל‬ ‫ידלו‪ .‬והשנה ההיא היא שנת אלף י(‬ ‫לצאתם ממצרים או נסטר עורא הכהן הסושר‬ ‫בעשרה בטבת והגי ווכריה ומלאכי ונסתלקה‬ ‫נבואה מישראל ‪ .‬‬ ‫ואז אלעור הישיש חחסיד הוכח בכתוח רצאח‬ ‫נסשו לחיי חעולם חבא ‪ .‬ומאו חחהילו למנוח‬ ‫מחשרי כי מספרו מ ח ח ל ח אופובר״י כי חוא גחדש‬ ‫חשרי‪ .‬ומבני‬ ‫יחושע כחן נרול שנחחתנו עם חכוחיים שחבריחום‬ ‫עורא הכהן ונחמיח מביח ח ' ‪ .‬‬ ‫ואחר ש מ ח אלעור חישיש או מלך מתתיח שנח‬ ‫אחת ‪ .‬וישימו את לחם חשנים וידליקו‬ ‫הנרוח ונעשח נס נדול בשמן כמו שקבלו רבותינו‬ ‫ז״ל כראיחא בם' במה מרליקץ‪ .‬וחוא חנקוא‬ ‫חשמונאי באנטיוכוס מלך יון ועמר חו*• ובניו על‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫( כי חיים שנח ליצ״ם נבבח ביח ראשון יעסו ח״י שבח‬ ‫ועי שנה היה חרב ‪ .‬וכן או אנםויוכוס הדג לשבעה בני ח נ ה‬ ‫חצדיקיט יחיא אחר מיחחן סרחה נסשה‪ .‬ ‫ונדר לימול בשר ערלחו חצורר חמבםל בריח מילה‬ ‫ולא שמע ח' חסלתו ונסלו מעיו א י צ ח וימח ‪.‬ישיח שנים דסלכי יונים בעילם‪ .‬אבל ברברי חימים של חרומיים‬ ‫•הודה מלך ארבע שנים ‪ .‬הוא סוליפוס השר שחרנ אלף נפשוח‬ ‫מישראל בורך שהיו שומריי השנת שנהן אש על‬ ‫סי המערה‪ .‬וזח יונחן מלך‬ ‫שש שנים ‪ .‬‬ ‫ואו בא יחורח וכל חחסידים ויטהרו חביח ויביאו‬ ‫עצים ואש חקדש לא מ צ א ו ‪ .‬‬ ‫•עס״ש כס״ד בהנהית ס' דותוח עילם ‪ .‬‬ ‫ א ז יחלק ישראל ל ח צ י ‪ .‬וברו‬ ‫מלבם חוקים ובביח חוה כיחן חתן סנבלט מנשה בן‬ ‫יהושע ק יוצדק כחן נ ד ל ‪ .‬ושינו י״ח‪-‬דברימ כראיחא בס״ק רמנלה‬ ‫ובמסכחא סופרים כי כחבו ח מ ש ה וקנים לתלמי‬ ‫חתורה יוניח ‪ .‬ובקש שהבנים שיולד׳ לחם בשנה‬ ‫ההיא שקראו אלסכנדרוס על ש מ ו ‪ .‫ספר‬ ‫‪[12‬‬ ‫יוחסין‬ ‫נ״ב שנים מסוף מלנוח בבל ונם ארסט״ו בימיו ‪.‬ועור כינס שבעים זקנים ושינו לו‬ ‫י״נ דברים‪ .‬ושאל מאלםכנדר‬ ‫שיבנו חכחנים חחניו ביח המקדש בהר גרידם‪.‬ואמר להם שצורתו היה נראה‬ ‫לו במלהמותיו ונוצה ‪ .‬ונם בא אלסכנרר לירושלים לכבשה ויצא‬ ‫אליו שמעון חצדיק לקראתו וחשחחוה לו אלםכנדר‬ ‫ותמהו עבדיו עליו‪ .‬והסכים עם‬ ‫‪1‬ח כי כן חיו מונין ישראל על שי חחורה שנוח‬ ‫חשמיטה ובריאת חעולם בירח חאיחנים ‪] .‬וגם חוסיף לו חי מ כ ח‬ ‫שהיח ריחו מוסרח כנבלח עד שאנשיו ברחו מטנו.‬ובית‬ ‫שמאי וביח חלל נורו אסלו על ייחוד רנויח על‬ ‫שאר חחקנוח ‪ .‬ועמד ביח זה כמו מאחים‬ ‫שנח ‪ .‬כי ארבעים שנח אחר ביח שני נבנח ובשנת‬ ‫רי״ב לבנין ביח שני שחיא שנח נ' אלסים וחרכ״א‬ ‫ליצירח מרד מחתיח בן יוחנן כ״ג‪ . אשר על חמזבח ויחנו עצים עליה‬ ‫וחחי חאש חחיא ער חנולח חשלישיח ‪ .‬וקורץ‬ ‫לו בלשץ יון טטר״א גראמחחו״ן‪ .‬תאה היהה חחלח‬ ‫המינוח שהלכו בומן אנטיננוס רבם למקדש חר‬ ‫גריוים והיו לראשים ‪ .ש־ם‬ ‫שנח חם צדיקים שאמר זנריח עליחם וישקלו את‬ ‫שכרי שלשים כסף‪ .‬וכן נראח בתלמוד וכן כתב רבינו נסים‬ ‫ו״ל כי חמנץ מתשרי חיה בעבור זה ‪ .‬שנות‬ ‫אלכסנדר ה ת ח ל ו שנת אלף לצאת בני ישראל‬ ‫מארץ מצרים[ ‪ .‬רוגהן י״ט‪ .‬והדברים‬ ‫שדברו אלח הצדיקים הוא שבח גדול לישראל‪.‬‬ ‫ובשוק אלו נאםדין כי ש מ ע בח קול בלשת ארמית‬ ‫םביח קדשי הקדשים שנתבטלח חגןרח ונהרנ‬ ‫האויב ‪ .‬ואז אלםכנרר כשנסע מירושלים‬ ‫יצא אליו םנבלט הדזורוני עם מקצת ישראל ‪ .‬ומשה לבנו יהורח חנבור למשיח שר צבא‬ ‫ובימיו בא נקנור לירושלים ונחרג ונם בא אנטיוכוס‬ ‫מלך יון ונצחו יהודה ונםל מעל המרכבח והשברנה‬ ‫כל עצמוחיו כי חיח כבד ‪ .‬‬ ‫וצוח חמלך לחעשוח כן ויבנו חבית ‪.‬הרי אלף‬ ‫אח״כ חחחיל מנץ שטרי' פשםשטח סלכוח יין בעילצ‪.‬וזה אל עור הישיש הוא‬ ‫מהע״ב וקנים שהעתיקו חהורח אזלמי מלך מצרים‬ ‫ומלך יון‪ .‬‬ ‫ושאמרו לו חכמיו כל הססרים שיש לך כלם ססורים‬ ‫והבל‪ .‬רעשו חנוכת חמובח בחדש כסלו‬ ‫בכ״ח יום מ ‪ .‬ובדברי הימים של מלכי‬ ‫הנוים אומר שראח במצחו השם על הציץ‪ .‬ובית דינו‬ ‫של חשמונאי נורו על חנויח משום נשג״ו‪ .‬ושימנו‬ ‫חשבונו מן חשנח החיא ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬זיהללו לי״י שמנח‬ ‫ימים ‪ .‬ואלו חשלשח אחים שמלכו ש.‬והעיקר שהעתיק תורת חיהורים האלהיח ‪.‬ואו צרוק וביחוס‬ ‫חלמידי אנטיננוס היו לראש ‪ .‬ווה יחודח מלך שש שנים ונחרג במלחמת‬ ‫מצוה לעולם ה ב א ‪ .‬ויקראו אל ח' ותצא‬ ‫אש מן חאב.‬ובדברי חיברם‬ ‫לנוצרים שחיו שלש מאוח אלף סםרים מ ח ח כ מ ו ח ‪.‬ושמעון‬ .‬‬ ‫ואו שלח מיד לירושלים בעבור אלעור הישיש וע״ב‬ ‫וקנים ועשח לחם כבוד גדול ושמח שמחוז גרולח‪.‬ואחריו מלך יונחן אחיו כי‬ ‫אלעור אחיו כבר מ ח מכץ יחווה במלחמה שנסל‬ ‫סיל נ ת ל עליו שחיח נ מ ר נרול ‪ .‬רצח לומר שם‬ ‫בן ר' אותיוח ונח! בידו חכותיים וחרגו אוחם‬ ‫במצור העיר ‪ .‬חצו חעם אחר שמעון‬‫ח צ ד ק ואנטיננוס חלמידו וסיעחם כסי מ ה שקמו‬ ‫מן עורא ומן הנביאים‪ /‬והחצי אחר םנבלט וחתניו‬ ‫והקריבו עולוח וובחים חוץ לביח ה ' ‪ .‬ול״ד שבה למלכי פרם בסני‬ ‫חביח ‪ .‬ואחר כך מלך שמעון אחיו בן מחחיח‬ ‫׳"ח שנים ‪ .

‬כי יהודה‬ ‫חחחיל אוזנה עמהם ולנדלם ‪ .‬מידי דחוח אמחענח נ ש נ ח חעניח חלום‬ ‫ומי‪ .‬וכן נטהור‬ ‫קצח חוא חוטא אלא שדוםצוה נטהור עתר‬ ‫מהחוטא‪ .‬אנל זה היה להפך שנדר ננויר נדי שילך‬ ‫נסוף הנזירות לגלח שער ראשו היפה לשמים‪ .‬ושהיה מ ש ת מ ש ננלי נםף יוהנ נל ימיו‪.‬‬ ‫יבדורו היה‬ .‬נן פירש נעל‬ ‫חערוך ‪ .‬‬ ‫ועזרא הכהן חשנייח ‪ .‬וחרג הדינמי׳‬ ‫חוץ משמעון נן שטח‪ .‬שונא הדונמים‬ ‫וניום ערנח נ ע מ ר שרגמו נ א ת מ ג אחד מן חחלמידי'‬ ‫נ מ צ ח ו נמנחנם ררם ידו ויאמר חרנ‪ .‬ומאז תתחילו‬ ‫הרומיים לננוש ישראל שיהיו ח ח ת ידם ‪ .‬ואו התחילח מ ק‬ ‫ח ש ט ח ת מחשרי נאשר אמרנו ייותחלח מלנזזז‬ ‫אלסננדרוס וידענו ני מסכי מעשיו הטונים מאד‬ ‫נרשם נ ש ם שמעון חצדיק ז״ל ‪.‬ומעשה סרה שהיא נ ט נ ו ל יום ‪.‬ני הם חחיה‬ ‫חרניעיח שראה דניאל תקיפה ‪ .‬שם ניח כמו‬ ‫מ ק ר ש ‪ .‬ונשחי הלחש ‪ .‬וניון ש ח ם‬ ‫נודמם מנעש סופן לחחחרט ‪ .‬ושמעון חצדיק נ נ ל יום‬ ‫הכסורים היה נכנם מלאך עמו ייוצא עמו עד שנח‬ ‫שמת שנכנס ולא יצא ‪ .‬וחיחח אשחו אחוח שמעון נ ן ש ט ח‬ ‫ואולי היא של ציוו המלכה שהיא נפרקא קמא דשני‪.‬ולא‬ ‫יתנאח אח״נ נשער שנור גלחו ונשאר נלא גאוח‬ ‫לשום שמים ונתוספתא נפרק ד׳ דנויד שאנל‬ ‫אשם נזיר ט מ א שנא אליו מן חדרום ונוי < ונטרק‬ ‫חחונל נתוםפחא ני רני אלעזר הקפר שאמר ני נדר‬ ‫חוטא הוא נ ט מ א נפי פשט חפסוק ‪ .‬ונלחם הפנים ‪.‬ו מ ח יוחנן ומלך‬ ‫חחהיו אלםננדר נ נ ו שנקרא ינאי גם ק נלשון‬ ‫חנחיגו ז״ל ‪ .‬ונמדרש ר נ ה שואל למח לא אנלו‬ ‫ואם תאמר מפני שנזיר ח ו ט א חיה על שציער עצמו‬ ‫מ‪ 1‬היץ וני לא אנל שמעון הצדיק ח ט א ח חלב אי‬ ‫חטאו־‪ .‬וחוניו חיח ח כ ם יותר‪ .‬ולא־נעים‬ ‫שדם למינו שהוא ג' אלפים וחמ״וז אלף שנים‬ ‫שלמיב לנחינח חתורוז נסתלקו! ג מ א ה מישראל‬ ‫ונא אלםננדרום ליו־ושיים‪ .‬והגי דנרים הם‬ ‫נסוך ח מ י ם ‪ .‬וחוא עשח שחי סרוח ני משה עשה חראשונ‪.‬אבל זה‬ ‫ו‪13‬‬ ‫מתוך ישונ הדעת נרר ופיו ולנו שרם זה הפידיש‬ ‫נאה ‪ .‬ואינו נראח נפי יוסף נן‬ ‫נוריון‪ .‬וניון שמתחרט‬ ‫נעשו קו־ננוחיו נ ש ו ח ט חולין נעורה ‪ .‬ונענור שחשמיד‬ ‫יחודח ליודם עשו נריח ועמדו נ ו נ״ו שנים ואחר‬ ‫וח קייס שנים קודם חרנן ח מ ח נדאיחא נ ע מ ד ה‬ ‫ורח ונסרק קמא דשנח ‪ .‬יאו נרח יחושע נן פרחיח‬ ‫לאלםננרריא של מצרים עד שנקש עליו שמעון נן‬ ‫שטדז מי חמלך וחחויח• ‪ .‬ואנו מוםיפין עוד ני האחרים נשםמאץ‬ ‫אשם מתידין עצמם לתאוות השלי לשתות ולשמודו‬ ‫שהיו קדושים נ מ ו שאמר קדוש יהיה נוד אלחיו על‬ ‫ראשו‪ .‬‬ ‫אנטיגנוס איש םונו קנל משמעון הצדיק‬ ‫שנח ח״ס וצדוק וניתוס חלמידיו היו ראשי המינים‬ ‫שטעו נדנרי ר נ ם נשאמר אל חהיו יענו־ים ו נ ו ׳ ‪.‬ונן אמר ואקים מ מ י נ ם לנניאים ומנהורינס‬ ‫לנדרים ‪ .‬‬ ‫לשון וחומות מלנץ‪ .‬ו ג א מ ת דר׳ נתן כל מעשה צדוק‬ ‫וניחום ‪ .‬שלא יחקן מנחוץ ויכניס‬ ‫מנ&נים וגט' עמא דיומא נתוסםתא שוח הכהן‬ ‫שהיה ניתוםי הניד לאביו מ ה שעשה ניום הנפורי׳‬ ‫ומת לנ׳ ימים ‪ .‬וחמשה רנדים חיו נימיו ‪.‬‬ ‫ונרכח נעומר ‪ .‬חנלל שנח ח״ח‬ ‫חחחיל ננץ נית שני ועמר ת״נ שנים ‪ .‬ולדעח רש״י אשתו‬ ‫אחות שמעון נן ש ט ח ‪ .‬‬ ‫ונפרק ג׳ דחעניוו‪ .‬וחלח ז' ימים אחר הרגל ומת כדאיתא‬ ‫ניומא ‪ .‬‬ ‫ואו נםעודה ההיא היה מעשה אלעור נן סועירא‬ ‫הנזכר נקדושין פ' האומר שהרג ההנמים ‪ .‬ורצח אניו שיחי׳‬ ‫כחן נדול וקרח מניחם םחלוקח עד שנרח חוניו‬ ‫לאלםכנדריא נ מ ו ש א מ ר נ ו ‪ .‬ואש מערכח דולק תדיר נ נ ח ח‬ ‫אלא שנץ חערנים מוםיפין שני גומ עצים שנאמר‬ ‫ו מ ר עליה עצים‪ .‬ונומן אלו חמלכים‬ ‫תתחילה נ ם נן נ ח הקראים ונקראו נם נן צדוקים‬ ‫ונייחוסים ‪ .‬מחו שאמרו המשמשים נ נ י ח חוניו וכוי‬ ‫נדאיחא נסוף מ נ ה ו ח ‪ .‬וכן נספר נן גוריון ‪ .‬‬ ‫והכחנים שעשו ג' דנריס על דעח הצדוקים מ ת ו‬ ‫מיחה משונה כדאיחא נירושלםי‪ .‬והיד‪ .‬והניח שני ננים‬ ‫שמעי וחוניו‪ .‬ונשונו נשלום עשה משחה לדזנמים ‪.‫‪[3450—3460‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫ח׳ שנים ‪ . נ מ ל מ׳ שנח ‪ ./‬ונמגלח חעניח של ציק אשח‬ ‫ינאי חרשע יחיא צדקח ‪ .‬וחנאץ נקר חוניי‪ .‬והמלך‬ ‫וקן מאר ולאחר ששימש נכחונח נ מ ל ח לדעות רז״ל‬ ‫שמדם שנח נעשח צדוקי‪ .‬‬ ‫ולא קנל אשם נדר מימיו חוץ מנדר אחד יפח עיניי‬ ‫שנא מן הדרום‪ .‬ובשמות תשש כחח של מ ע ר נ ח ‪.‬והגודל עולח נ י מ ץ ‪ .‬‬ ‫והקטרח מ ו ם חנסורים ‪ .‬ונן נ ת נ רני שמעון מראן נחלק נ׳ ממגן‬ ‫א מ ח נפרק חרניעי כמו שנתנתי ני אשת אלםננדר‬ ‫ננו היא אחוח שמעון נן ש ט ח ‪ .‬וחוא חמקנל חכ״ג ‪ .‬ונר‬ ‫מעדני לא נ נ ח ח ‪ .‬ונתוור לענינייו לשמעון הצדיק שחיח‬ ‫נח.‬ועשר‪ .‬ואמר מיד שימות נשנה‬ ‫ה ה י א ‪ .‬ד ם מימיו י׳' אלא ם נ ר שמעון הצדיק נ ד‬ ‫אדם מ ת ו ך כעם ח ם נודמם נ נ ד ר ‪ .‬ואחר וה מלך יוהנן נן שמעון נן מתתיח‬ ‫הנקרא הורקנוס ו ק נלשון חנמים ו״ל נקרא ינאי‬ ‫וזה עלח וחחרינ ניח חמקדש של נוחיים וחרנ‬ ‫המינץ ‪ .‬ונטלו חנריח וםשם‬ ‫ואילך חיו משוענדים לרומיים ואז ח ח ח ל ח נלות‬ ‫אדום ‪ .‬ונן חמצא נארונח וח‬ ‫נפירוש חמשנח נסוף מנחוח ‪ .

‬‬ ‫ואב ביח דץ עדיף מניה ‪ .‬ובפרקא קמא דקדושין‬ ‫חכם עובר עימר מפניי מלא עיניו וכיון שעבד יושב‪.‬‬ ‫יחיא המקנל הכ״ד‪.‬אע״פ שבחניגה ובאבות נראה במשנה‬ ‫כרב־ מאיר‪ .‬אבל בסוף‬ ‫מועד ק^ץ על ח נ ם חולץ מימין יעל אב בית דץ‬ ‫טשמאל יעל •נשיא מ נ א ן ומכאן‪ .‬ונפרק תפלת‬ ‫חשחר בין אב״ ורנא מחלוקת א פ ינא־ הוא •יזזנ ן‬ ‫‪.‬נכנס הדבר בלבו וחרג עצמו ידקיס בארבע‬ ‫בדתות לכפרתו בחשובה שלימה‪ .‬אבל המדרגה של ח נ ם שאומר‬ ‫בהוי־יוח רבי מאיד ח כ ם לא ת ו ת י ט ע ם לוה‪ .‬וענה לו וכי יש עושה רצונו יותר מ מ ך ‪.‬‬ ‫יוהו מ ה שאמר שקגל מהזוגות ‪ .‬‬ ‫אב בית דץ עד שיעבור ארבע אמות לא ישב‪ .‬ו ה ם המקבלים חכ׳׳ה ‪ .‬‬ ‫שיפ ראייוי באויו מייד שהביאו הםחבי־ וניימ אבא‬ ‫יוסי ת ייק‪ .‬קנ״ב שנה לבנץ‬ ‫הבית• קודם ענץ מלחמות החשמוניס עס ק נ מ ו‬ ‫ס' שנה ‪ .‬פירש רש"׳‬ ‫י( ש^ח׳ ‪*0‬נ אגא •ישי בן •וחנן •׳־ש •רישגייס גןןיט‬ ‫י״ט ‪ .‬כי ר' **שדו יקי* גם בן‬ ‫ד נ* ‪ .‬רבי‬ ‫מאיר אומר שיהודה ק טנאי נשיא ושמעון בן‬ ‫ש ט ח אב בית דץ ‪ .‬ואלו קנלי מאנטיגנוס שנת נ ' אלפי׳‬ ‫ית״ק שהוא צ״ב שנים לבית שני‪ .‬והאריך יהושע בן פרדות שנים רבות‬ ‫ט־ זמן ינאי הנקרא אלסכנדר בן הויקנים חי־אשון ‪-‬‬ ‫שזכרנו למעלה שנקרא יוחנן שהרג החכמים וגם‬ ‫בראשונה זה הירקנים הרג ה מ ח ״ ט ‪ .‬וכן פיוטי ר'‬ ‫מאיר הלוי בר רבי ט ו ו ר ו ס מטוליטל״ח בפירוש‬ ‫א מ ת ‪ .‬ו מ מ ת קכ״ו‬ ‫לבנין בית שני היה אברכס ח ח ו ק ‪.‬ונואה לי כי במדרש תלים וכן בבואשי‬ ‫רבה נפסוק וירח אח ריח בגדיו ראיתי כי נהרג יוסי‬ ‫בןיועזד בשמד היונים כשאמי־ לו יויקים ז ו ש‬ ‫צרודות בן אחותו חוי םוקיא דארנבך מ ד ך ‪ .‬ואולי‬ ‫לא ודה זה ני אש לרבי מאיר ל ב י ו ‪ .‬ויושב אב׳׳ד מימין חנטדא‬ ‫ודנץ ש נ י ה ם ‪ .‬ובתמורה ס' יש בקרבנות אמר •‬ ‫רב יהורח כל אשכולות שעמדו להם לישראל מימיי‬ ‫מ ש ה ונינו עד ש מ ח יוסי בן יומו־ היו למדין תורי‬ ‫כםשזז ובינו• ומקשינן והא איפלינ בסמיכה כי‬ ‫איש־ייג ביח בסיף שניה וזה המחלוקת הוא במשנת‬ ‫חגיגה• ויוסי בן יועור תקן תקנות נדאיתא בפיקםא‬ ‫דשבת ‪ .‬או ירצה לומר מאנטיגנום וביה דיני‪. כתבו התוספות ‪.‫‪1‬‬ ‫ס‪3‬ר יוחסין‬ ‫רבי אלעזר בן חדשים שרנץ לעשירים שלא‬ ‫!דאו בתורה בעבורי‪ .‬וסו זוג ודג‬ ‫האחד נשיא והשני אב בית ד י ן ‪ .‬ובזה הזמן היזז‬ ‫יוחנן כהן ג ד ל אביו של מתתיזז שעשה תקנות‬ ‫רבות יעשה בי פרית מ ז ו שמעון נאשר נשישי‬ ‫ביו׳יד ביוחנן‪ .‬‬ ‫יופי בן יועור איש צרידה ויוסף י( בן יוחנן איש‬ ‫ירושלים קבלו מאנטיגנוס ומשמעון הצדיק ‪ .‬ווה‬ ‫אנטיגנים קנל משמעון ה צ ת ק וסיעתו שנת ח?ש ‪.‬ונתב הוזא״ש מ‬ ‫זה הוא ברשות הדנים ‪ .‬ר״ל איש שהכל בו מעלות‬ ‫המדות ו ה ח כ מ ו ת ‪ .‬‬ ‫]‪460—3560‬״‬ ‫קריעה של שמאל הויא עדיטא בהחוא יומי טפי‬ ‫מימין ח כ ם ‪ .‬אילי אט* יוסי לתיי יג‪ '0‬לחיד א• נטי‬ ‫חיי רבי פאיר היי‪ .‬ח כ ם העיר שמבקשץ מפניו ה ו ו א ה ‪.‬‬ ‫נ מ ו ר' אליעזר בן חרסום ‪ .‬ופירש רש״י הורה ויראת ח ט א‬ ‫ונמליה חסדים ‪ .‬ובפרק יש נוחלץ‬ ‫נראה שזזיח בימי ינאי חיא ובנו נשהקדישו נכסיו‬ ‫ח ה ח י פ ה ‪ .‬מ ת נ מ נ ם יוסי בן‬ ‫יועזו וראה מ ט ח ו פורחת בארד ואמר לשעה קלח‬ ‫קדמני זד‪ .‬שנן‬ ‫אמד במעונה קבלו מ ה ם לשון רבים‪ .‬י ק אמר הרמב״ם‬ ‫נתהילת המדע ‪ .‬‬ ‫אבל ואינו שהוא במו נשיא שלח לחוני המעגל‪.‬לגן עדן ו כ ו י ‪ .‬יהורח לפני רבי יהושע אב בית‬ ‫ד־ני‪ .‬ו ק חלה שמונים נשים נשסניוח ביום'‬ ‫אחר לפי הוראת שעח ואץ עוד ל ח א י י ך ‪ .‬‬ ‫ואהר כך בנח לשכת הגדת ‪ .‬וחכמים אומרים להפך ונראה‬ ‫כחכמים ‪ .‬ואב נית דץ ודה ככיי השנה למלך שהוא‬ ‫הנש־א ר צ ה לומר המלך‪ .‬ואילי וזיא ר' םיאשח שק־ל ‪>3‬ן הזבוח‪.‬נשיא‬ ‫אינו יושב עד שישנ ב מ ק ו מ ו ‪ .‬‬ .‬יענ״ץ‪.‬זה לסי דעתו כי ס ח ס משנה ר' מאיר‪.‬יזה הוונ הראשון אומר במשנה ס׳‬ ‫תשיעי מ ס ו ט ה מ ש מ ח יוסי בן יועוד גיוסי בן יוחנן‬ ‫בטלו האשכולות‪ .‬ועיי שהיח א ח אשת הט‪£‬־ נדאיתא‬ ‫ב נ ת ו ת ‪ .‬‬ ‫יהושע גן פרחיה ונתאי הארבל ומחחיזז נ ן‬ ‫יוחנן קנלו מ ה ם שנת תק״ם‪ .‬ו א נ ב*ו•‬ ‫לפני נשיא לא היה מורה הלכה לתן אלא לאיצטרופי‬ ‫כדאיחא נפרהןאץ דורשין‪ .‬והיה חסיד גדול ישמש בכהונה גדולה‬ ‫י״א שנים כדאיחא נפרקא קכיא ד י ו מ א ‪ .‬והיה השיר שבכהונה מ־איחא במשנה ס׳‬ ‫אץ רוועץ‪ .‬בסיף תעניות ופרק‬ ‫שלישי דסנהז־וץ שהיה ראש הסנהררץ ודן לינאי‬ ‫ח מ ק ־ ‪ .‬‬ ‫ונל אילי הזוגות נלם נקראו בשמם רמו הנביאים‬ ‫ולא רבן ורבי‪ .‬‬ ‫יחזר ואמו־ א ס לעושי רצונו כך לעוברי רצונו לא‬ ‫כ״ש ‪ .‬חוץ משמעון בן‬ ‫ש פ ח ויהודה בן שבא• שיש ביה מ ח ל ו ק ת ‪ .‬ומנאן ה ת ח ל ו היונית והבאים‬ ‫אחריהם עד הלל ושמאי ש ה ם כלם חמש! ז זוגית‪.‬או א ם היה רץ לנפרא‬ ‫לפני אב ביה ת ן נ מ ו רבן נםליאל על ענץ טבי עבדו‬ ‫בשסימא עינו‪ .‬ואמד‬ ‫א ם לעוברי רצונו כ ך לעושי רצונו על א ח ת כ מ ה‬ ‫ובמה ‪ ..‬והסדר שאומר בסיף‬ ‫הוריות הוא בבית המדרש ונ.‬ובפרק אמר להם‬ ‫הממונה ע ש ת וכבודו שהיו לו אלף עיירות ואלף‬ ‫ס פ י נ ו ת ‪ .‬כי לא ראהו א ד ם כי אם‬ ‫יושב ועוסק בחורה יומס ולילה ‪ .

‬וקבלתם א מ ת שהנוצרי‬ ‫חיח תלמידו וזאת חיא ח כ ת חני מהמינים כת‬ ‫תלמידי ישו ח נ ו צ ת חמשועמדים חנבנםים בתורת‬ ‫חמעמודיא ופיתש משומדים משועמו־ים‪ .‬זח פי' ובינו ה א י ‪ .‬והוא חלה שמנים נשים מכשפות‬ ‫נ ע ם אחד נ ח נ מ ח ו ‪ .‬‬ ‫קנ״נ ‪[.‬‬ ‫יהורקנוס הוא יוחנן ששמש ננהונה גרולה ונעשה‬ ‫צדוקי ו ח ת חחנםים ‪ .‬אף על פי‬ ‫שהנוצרים א ו מ ת ם שנולד מ מ ן ה ו ר ת ם י( עבר‬ ‫חחשמונים שנח חש״ס ליצירת ‪ .‬וננו אלםננדר גם נן נקרא‬ ‫ינאי נשוי עם של ציון המלנה אחוח שמעון נן‬ ‫ש ט ח ‪ .‬וגם לא רצה ל־רד ניון שעלח ‪ .‬וביבנח חקנו‬ ‫ברכח חמינץ על א ל ו ‪ .‬וחרגום ויכירם ואשתמודענץ‬ ‫ויהיח לשון משומד משומדע בחסתן עי״ן‪ .‬‬ ‫יהודה נן טנאי ושמעון נן ש מ ח קנלו מ ה ם‬ ‫בתחלח מלנוח חחשמונים ‪ .‬ושנח נ״א לחשמונים‬ ‫שחוא שנת ג׳ אלפים ותו־ע״ח ליצידח ‪ .‬‬ ‫וחטמין לשמעון נן שטזז אחוחו אשח ח מ ל ך ‪.‬נשנת חרנ״א ליצירה‬ ‫שנח רי״ג לננין חנית ‪ .‬‬ ‫ונאותו ומן נ ת ז יחושע נן פרחיח לאלםננדתא של‬ ‫מצרים חנקראח אמון מנוא ונשחוציאו לשמעון נן‬ ‫ש ט ח ח ו ח שלמא ‪ .‬ונבר ידוע‬ ‫ענינו נ ש נ ח ובםוטח ונסנחדרין ותלמיתו‪ .‬‬ ‫אנל פירש רש״י נפרק העומד שאם יהא ח נ ת ן‬ ‫מנשף ויעשה האור שלא ישלוט נ ו יעשו ה ם‬ ‫מנשפוח זימיתוהו‪ .‬חנלל מ‬ ‫האריך ימים הרנה יהושע נן פרהיה‪ .‬כ׳ בחלמוד אינו כתוב‬ ‫הנוצרי ש ה ם אומרים וגם בדברי הימים של הנוצרים‬ ‫יש מחלוקה ניניהם באיוה שנה נולד ‪ .560—3621‬‬ ‫והנראה נ׳ היו א נ וננו נקראים ינאי נ ש ם החלמוד‪.‬והרמב״ן‬ ‫כחב שנקראו משומדים העובדים ע״ו שנחנכרו‬ ‫מעש יחם לאביחם שבשמים חרגום כל ק נבר כל‬ ‫בר ישראל דאשתמר‪ .‬ובעבור וה כתבו הכמי ישראל בויכוח‬ ‫שהיה להם עם הנוצרים ‪ .‬ונימיו חיח ח נ ם נ ת ל וחסיד חוא‬ ‫חוני הטענל חיווע נתפלות נסוף תענייח ‪.‬ושנתלח ל״ה‬ ‫שנים קודם החרבן בן ל״ב שנים לבווחנו ולומר לנו כי‬ ‫מיד במחרח קודם ט ' שנה נחרב חביח בעון מ ה‬ ‫שעשינו ל ו ‪ .‬וכתב ליה מני ירושלים‬ ‫עיר הקדש ליכי אלנסנדתא של מ צ ר י ם ‪ .‬וידוע‬ ‫חוא חסידוחו של יחודזז נן ט נ א י ‪ .‬וחאמח שנולד חנוצרי‬ ‫בשנח ד' למלכות ינאי השני הוא אלםכנדר‪ .‬ונדמות וה‬ ‫המעשה נםנהז־רץ ירושלמי שקרה נל זה ליהודה‬ ‫בן טבאי שברה לאלסכנדריא נדי שלא יעשוהו‬ ‫נשיא‪ .‬והסנחדרץ צריך שירעו נישוף‬ ‫נענור שידעו הדין על איוח נישוף יחרגו ח מ נ ש ף ‪.‬ויחווה נן טנאי א נ ניח דץ ‪ .‬ונל ימיו לא הורה עוד ני א ם עם שמעון‬ ‫ח נ י ת ‪ .‬ובפרק האומר נקדושץ שינאי הנקרא‬ ‫הורקנום הרג לחנמים שבאו לפוסלו מן חנחונח‬ ‫שהיה רוצה להיוח מלך ונחן ועלח מינוח בלבנו‬ ‫נ ח ו ו ה שנעל פ ח ‪ .‬אמר שמע מינה‬ ‫שלםא הוי ונא נדאיתא נסוף ם ו ט ה ‪ .‬וחאמת‬ ‫י( נכד הורדוס הראשון ‪.‬וננר ידעת כי הוא ינמו של‬ ‫ינאי חמלך ‪ .‬ומעמודיא ח ם כח ישו‬ ‫חטובלים במים ‪ .‬ובסי אמר ר' עקיבא בשבת‬ ‫נראה כפי׳ הרמב״ן וכן שי׳ רש״י ש ם מכל בן נכד‬ ‫חמנוכר לאביו שבשמים ‪ .‬ובשנת רצ״ט לבנין הבית‬ ‫נ ת פ ש ‪ .‬ונקש רחמים שמעון נן ש ט ח‬ ‫מהמלך שיחזירנו ליהושע‪ .‬ותקן תקנות נדאיחא נפרקא קמא דשנח‬ ‫ונמקומוח אחרים ‪ .‬‬ ‫ן‪ 5‬נ‬ ‫שנולד פזנה תרע״ח ‪ .‬ווזות חעדים לומר ני‬ ‫מפני שנארז אביו שחרג למנשפוח חעידו שקר‪.‬ונא לירושלים‬ ‫מאלסננדריא קרונ לשנח רצ״ו לננין חניח שהיא‬ ‫שנח הש״ד ליצירה והם המקנלים ה נ ״ ו ‪ .‬ואפילו חני טעה‬ ‫נדין‪ .‬והוא בן ל״ו שנים בשנת שלש לאיסתבלוס‬ ‫בן ינאי‪ .‬ולא חלק ננוד ל ע צ מ ו ‪ .‬נשחרנ עו‬ ‫זומם להוציא מלנן של צדוקים ‪ .‬‬ ‫ואף על פי נן אמר לו בנו בחסיתחו שיעשה דין‬ ‫בו ולא יהרס רץ התורה בעבות נדאיתא נסנחדרין‬ ‫ירושלמי‪ .‫מאמר ראשון‬ ‫‪[3.‬וננל יום היה חולך לננוח על אוחו הרוג‬ ‫עד ש מ ח ‪ .‬ואו חיח‬ ‫אנרנס החונן חנדול חידוע נשיח ר״ח לננין ניח‬ ‫ש נ י ‪ .‬נעלי שרר‬ ‫מ ז ו נ ך ואני יושנת שוממה ‪ .‬וניח‬ ‫דינו של חשמונאי גורו על ניאח הגרה אפילו‬ ‫נצינעא ‪ .‬ובחרן־ עם תלמיד אהד כמו שקרה ליהושע‬ ‫בן פרחיה עם ישו הנוצרי‪ .‬וזה אינו ק כי פייט שנים קודם וזז‬ ‫היה לידתו מזמן הלידה ש ח ם אומרים ‪ .‬אנל שמעון‬ ‫נן ש ט ח חסיד גדול וכן חקימו על ננו שני עדי‬ ‫סמך ונגמר דינו שיחרג‪ .‬נמו‬ ‫דודקטי דור ק ט ו ע ‪ .‬ופירש רש״י בפי נגמר הדין ולא נשא ממי‬ ‫למלך ובא גבריאל בעבות ו ה ב ט בקרקע הביתו‬ ‫חסנחח־ץ נדאיתא נפרק ב״ג ‪ .‬ווה חםנים עם ת״ל נ מ ר ח ההדש חירחי‬ ‫שהוא כ״ט יום וי״נ שעות וחשצ״נ הלקים‪] .‬וחוא חחדר התורה‬ ‫ליושנה ‪ .‬‬ ‫ונספר יוסף נן נודיון הכהן אומר ני גהוזנ חוץ‬ .‬‬ ‫יעב״ץ ‪.‬עד שנא שמעין נן שטח‬ ‫וחחויר החווה ליושנח נומן אלםננדר ננו חנשוי‬ ‫עם אחות שמעון נן ש ט ח נדאיחא בבי־נוח פרק‬ ‫שלשח שאנלו‪ .‬וננר אמרנו ני שמעון נן‬ ‫שטח נשיא ‪ .‬ו ת ק נ ת ו נ ח שיחיו נל ננםיו‬ ‫אחראין לנחובח‪ .‬נ ש נ ר ך נ ר נ ח חמוון לינאי שהרג‬ ‫חחכמים על ענץ חאחרוג נ מ ו שאמרנו למעלח ‪.‬והוא‬ ‫שגת רס״ג לבנץ ח ב י ח ‪ .‬כי קודם וה חיח מוחו־ נדאיחא במצוד‪.‬ונסוף‬ ‫מנחוח ני יהושע נן פרהיה לא היה רוצה לעלות‬ ‫לגדולה‪ .

‬‬ ‫שמעיה ו א ב ט ל י ו ן קבלו מ ה ם ‪ .‬שהיה אז ראש‬ ‫גולה אחד ששמו רב הונא ומר כייף ליה ‪ .‬אי נמי אם ח צ ה לחיית באתר לא מיקרי‬ ‫עבתין‪ .‬‬ ‫ובגמרא רב מארי פירש ט ע מ ו מוזבחח שסח א״י‬ ‫אלחיך צאן ובקר ‪ .‬‬ ‫]‪3621—3722‬‬ ‫שהיה מורע המלוכה מיהוינין טינקרא טיבט־ מישור‬ ‫שבט מלכותך‪ .‬מפני‬ ‫שנחקור וזהום הטנעי ואינו מ ח י ך ‪ .‬ני נ נ י ח שני לא חיח אלא‬ ‫וחבבל לנד ‪ .‬והנשיא שבחורה הוא המלך ‪ .‬ני נימי אלו חיו חנחנים מלמם שלא‬ ‫כרץ ‪ .‬‬ ‫אלא שלא היו רשומים נמו אלה להזניר שמוחם ‪.‬‬ ‫וארור מי שילמד לבנו ח כ מ ה יוניח ‪ .‬אלא אפילו שמעון חצדיק וחלל חיו‬ ‫נמקום נשיאים נעמו־ שהיו יושנים נלשנח חנויח‬ ‫שבעים םנחדרין ולא היה לוזם מלך לישב עמהם ‪.‬ואו הביאו העומר‬ ‫ושתי הלתם ממסומות רתוקים מירושלים‪ .‬ד ה‬ ‫הענין שנהרג הוני המענל יא מ נ ר נתלמוד •‬ ‫אלא שישן ע' שנח שהם שנותיו של א ד ם ‪ .‬ועל יהונחן זח אב בזח דץ ‪.‬א מ ו ר׳ ד ו ק שאי אפשר זה‬ ‫נפי חטבע נלא נס פרשן אדם שנעים ש נ ח ‪ .‬ואין‬ ‫וה רב הונא תלמיד רב הנובר בתלמוד‪ .‬והלך רשב ב ר ח ם כדי שלא יעלח‬ ‫לירושלים ‪ .‬ש ה ם‬ ‫נשינח מ ו ם אחמול ני יענוד‪ .‬והפםוה דישו ממובחר שבאורך חשים‬ ‫עליך מ ל ך ‪ .‬‬ ‫ווה היה מנהנ נישראל שנן אמרו נסוף מועד קטן‬ ‫על שאול וה נשיא ‪ .‬‬ ‫ואף על סי שהוא מודע דוד מבני שפטיח בן אביפזל‬ ‫אשת ד ו ד ‪ .‬וכן היה או אליהועיני בן‬ ‫הקף הכהן ה נ ד ל שעשה פרה אדומה א ה ת והם‬ ‫המקבלים הכ״ו‪.‬ואז גזת ארור מי שינרל ח ד ד ‪.‬וכחב דמנו הננאל איך שם‬ ‫נשיאוח מסונל על ביה דוד שהרי יוסי בן יועזר‬ ‫נשיא וחיח כחן‪ .‬ומפני‬ ‫שלא היו נוחנץ בו כבור בוקניתי נראיי שאל הוני‬ ‫לעצמי המית ללך להיי העולם ה ב א ‪ .‬וכן‬ ‫שמעיה היה נשיא השם לבד ‪ .‬ח ה היה מורע‬ ‫המלכים ‪ .‬ואלו השחי גזרוח שגזח נימיו‬ ‫‪.‬ורב אשי כעס על זח ואמר אנן‬ ‫ט ע מ א דפרושין ניקום ונפרוש‪ .‬כי זה מ ת‬ ‫בתיי רבי ונקבר בארץ ישראל‪ .‬כי שמעיה‬ ‫ואבטליק דיו מ מ י בניו של סנחריב כדאיחא בגטין‬ ‫ובסנהדרין‪ .‬משלמה רהויכין וורובבל‪ .‬שהיה סובר שחגיגה דוחה שבת כמו‬ ‫חפסח ‪ .‬אבל הלל וכל ורעו לא‬ ‫נקראו אלא ומהוקק מבץ רגליו‪ .‬ו מ מ נ ם‬ ‫יהודה 'בן דורתאי שנבדל מן חחנמים הוא‬ ‫ודורחאי מ ו ‪ .‬ואו מרדכי היהודי בומן ההוא‬ ‫שהיה או יותר מבן ת ' שנה ‪ .‬ח מ ה לוקה על אב‬ ‫בית דין שמח ולא נספר כהלכה ו נ ו ׳ ‪ .‬ובעבור וה אפילו‬ ‫רבינו הקרוש שמיה נשיא לא היה נקוא נשיא ‪.‬ואם חאמר‬ ‫בימי טיטוס נ ו ח תירצו זזחוססוח דמעיקרא גזרי‬ ‫ולא קבלי‪ .‬וא״כ כל‬ ‫אלו היו נשיאים בשם לנר במקום נשיא‪ .‬ווה שאמר אינו עולה על‬ ‫הרעת ני אם על ידי נס אם היא נ פ ש ו ט ו ‪ .‬‬ ‫נדמוח מ ש ה שהיה על נביהן שהיה מלך ונשיא‬ ‫חיח לחם נשיא נ מ ק ו מ ו ‪ .‬שכן בחוריוח פרק ג׳ במשנח אי זהו‬ ‫נשיא זה המלך שנאמר אשר נשיא יחטא ועשה‬ ‫א ח ת מכל מ צ ו ת ה' אלהיו מי סואץ עליו אלא י"‬ ‫אלהיו‪ .‬וכבר פירש מ רבי יצחק‬ ‫ישו־אלי ניסור שלם פירוש נאה אבל ש ר יש בו‬ ‫סיד ‪ [.‬ונהלק הנ' ממנן‬ ‫אנוח נגדר החלום ‪ .‬כל שנן לדעת הירושלמי ובראשית‬ ‫רנה שהיה רני ]מיהודה[ מצד האם ומננימין מצד‬ ‫ה א ב ‪ .‬כדתניא לא יסור שבפי מיהודה‬ ‫והו ראש גולה שבבבל ‪ .‬ולא נאמר הענץ‬ ‫הזה באלו נלמי נעבור ש ה ם נרים‪ .‬וכן הורדים בימי הלל שלא כדין שהיה ט­‬ ‫או עבד ‪ .‬ביו שיהיה‬ ‫ממלני דור או ממלכי ישראל מ על פי נביאים‬ ‫נ מ מ י ת ו ‪ .‬ווה נ ם כן היה בכלל ראש ה ג ל ה שנבבל‪.‬‬ ‫ו מ מ נ ם חיח נ ם כל‬ .‬אגל המלך לא‬ ‫ימחול ‪ .‬ונענור שאין דעתי להאריך‬ ‫מ יהיה ספר נ ד ל ויהיח נבר לחעת״ןו לא אניא כל‬ ‫חראייח על כל חננו מי ה ו א ‪ .‬ושמעיה‬ ‫ואנטליון היתה א מ ם כ י ש ר א ל ' נ ח שיוכלו לדון‪.‬ועוד לפי‬ ‫שהזמן מקרה אל התנועח ומי שלא ח ת י ש נ ח ט ע ה‬ ‫לא יפעל מ הומן ע״נ ‪ .‬ואמר חמהני על שני גדולי הדור שמעיה‬ ‫ואבטליון שחכמים נדולים ה ם ודרשנים גדולים‬ ‫ל א אמרו להם לישראל שחגינח דוחה ש ב ח ‪.‬ואלו נודאי היו גרי צדק ועושים מעשה‬ ‫אחון נדאיתא ניומא ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ק א מ ת בפרק הישן מפני מד‪ .‬ואף על פי שנשמעץ ובאנטיננום‬ ‫לא מצאנו אניניח דץ לעולם היה אב ביח ד ץ ‪.‬ובסוף ס ו ט ה ובמנחוח‬ ‫פרק ר׳ ישמעאל ‪ .‬והם קנלו‬ ‫שנח חשנ״נ ליציר׳ שנח שד״י למץ ח נ י ח ‪ .‫‪[16‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫לירושלים כשצרו מלכי חשמונאי' וח על וח חודקנו'‬ ‫ואר&םובלום ש ח ם אחים בני אלסכנרר מ ו של‬ ‫חורקנום חהאשון‪ .‬א״ל רבי הייא צרתך בננל‪ .‬כ״ש בהיוח ורע דוד בעולם ‪ .‬אף על פי‬ ‫שזה חמאמר יש בו ס ו ד ‪] .‬אבל לבסוף איכא נווה דרבנן‪ .‬ובמנלת‬ ‫תענית כי שלש שנים רצופות היה בצורת עד ש י ת‬ ‫הוני המענל להתפלל‪ .‬ה צ ח לומר שאסור‬ ‫לתת ט ע ם לטי שנבדל מן החכמים בפי א * דברים‬ ‫וד״א ש' ט ע מ א דשירושיי דיל מדרש פרושיט ה ו א ‪.‬אלא ואיה אהת או‬ ‫שחים לחניא חתועלת שאנו‪:‬צרימם ל ו ‪ .‬‬ ‫ונשיא שמחל על נ מ ר ו מ ח ו ל ‪ .‬האחד נשיא‬ ‫וחשני אב ביח דץ ‪ .‬הוא בןמא סרק מרובה ‪ .‬ובחוו־קנוס‬ ‫וח נשלם מלכות חחשמונים שחרגו חורדום בן‬ ‫אנטיפטר ע ב ד ו ‪ .

‬אבל ר׳ יהודה ק בתירא‬ ‫היה בבבל מציבין בומן הבית כראיתא בי־יש פסחי׳‪.‬ח ה היה בעבור שידע הלל ההלכה של‬ ‫פ ס ח במועדו שדויוח שבת כדאיתא בפסחים בפרק‬ ‫ואלו רברים‪ .‬‬ ‫אדמון וחנן בן אבישלום חכמים נדו<ים שני‬ ‫רייני ג ו ת ח בירושלם האמורים בם׳ אחרון רכחובו׳‪.‬‬ ‫אבל מוז שכחב חרמב״ם ו״ל שר׳ מיאשח חיח‬ ‫בחבירחם אינו נראח ‪ .‬שנאמר וחכה‬ ‫ארץ בשבט םיו על גורל חצדיקים על גורל שהוא‬ ‫אחר חמ!ח שנאמר ואחח חעמור לגורלך לקץ‬ ‫הימין‪ .‬וחוא לא נחכוון‬ ‫לננותם שאמר דונמא חשקוח ‪ .‬וכן מצאתי אהר כך בערך‬ ‫רונמא שתור בו וסירש כ ן ‪ .‬אבל חוא רצח שלא‬ ‫נחנו לח מי חכיור אלא דוגמא לחם כדי לחפחירה‪.‬וזה הדבר‬ ‫מוזכר בספר בן גוריון שהיה מנון! הכם נרול כמו‬ ‫נביא שאמי הרבה נביאות והוא אמר להוררוס‬ ‫כשהיה קפץ שימלוך‪ .‬ולא הומר יהושע והוקנים שהוא‬ ‫]‪17‬‬ ‫כלב וסיעתו‪ .‬ולסי רשתו לא היה לו לחוכיר ווגוח‬ ‫חאחרונוח אלא ש ד נ ת א מ ה מיד יביאו בש החכם‬ ‫דוהר נראה שהיוז אחר חלל ‪ .‬וכן בתוספ־ת אמרו‬ ‫בשעה ששלום על ישראל ‪ .‬ור׳ מיאשח קבל‬ ‫מאבא שקבל מחוונוח וכוי‪ .‬ולמה נעלמה‬ ‫הלסת ליתן נדולה להלל ‪ .‬מץשהלל בא להיות נשיא אחריהם‬ ‫ש ה ם מינו לנשיא להלל רררו ה ם טהנשיאות מדוב‬ ‫עניחנותם עד שאמר רבי אע״ס שהוא עניו כל‬ ‫הדברים אני עושה הוץ מ מ ה שעשו בני בתיוא‬ ‫לוקני הלל ‪ .‬‬ ‫ה ל ל ושמאי קבלו מהם ‪ .‬וכן חיח הודדוס‬ ‫‪0‬‬ .‬ועוד האריך שנים רבות כי היה עד ומן‬ ‫רב ושמואל ובירך לאבא אבוה דשמואל שיהיה לו‬ ‫בן תכם כדאיתא במדוש שמואל על פסוק וידע כל‬ ‫ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל ובו'‪.‬כי במםכחא םאח חעיד‬ ‫נחום חלבלר שקבל מר׳ מיאשח ‪ .‬ו ק נהום הלבלר לא הווכרו דבריו בימי הלל‬ ‫שם נמםרח סאה כי א ם בימי רבן גמליאל הוקן‬ ‫נכדו‪ .‬‬ ‫ובפי ר׳ אליעזר בשבת ובפי כל הבשר נראה ג״כ‬ ‫שהיה בומן לר שאמר לרבי אתריה רר' יהודה בן‬ ‫בתירא הוה ודרש להו כרבי יוסי הנלילי‪.‬אבל רבינו חננאל פירש שמספר גנאי לאחר‬ ‫מיתחן ווה חפיתש חוא חאמיחי ‪ .‫‪[3722—3728‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫עקביא בן מחללאל שחעיד במסכת עדיוח רבי‬ ‫יהודה בן אלעאי עליו שאין עורח ננעלח על אדם‬ ‫בישראל בחכמח וביראת ח ט א כעקב־א ‪ .‬‬ ‫דדענו שזח חדבר חיה אחר שמתו כמו שנוכר‬ ‫בברכות בפרק מי שמותו חמספר אחר מ ט ח ן של‬ ‫חימירי חכמים אע״פ שבעל חערוך בערך אחר פי׳‬ ‫לשון הטייה כלומד נ ט ה מדרך ישרה ‪ .‬‬ ‫ואם לא יש לרב עדות אהדת מהתלמוד וגם אני‬ ‫לא ראיתי אבל מן הםש.‬ואחר חחרבן חיו עם ר׳ יוחנן ק‬ ‫וכאי כשתקן תקיעת שופר נשבות בב״ד בימח כדאיח׳‬ ‫בראש חשנח ובירושלמי‪ .‬כי מ י בוזיחא נחעלמח מ ח ם ההלכח‬ ‫ומינוהו לנשיא ‪ .‬ומפני מ ה נוהנין בב״ד‬ ‫של מ ט ה כבוד כדי שלא ירבו מהלוקות בישראל ‪.‬‬ ‫ושם פירש הרשב״ם ו״ל למה היה בבבל‪ .‬ובראשונה היו הלל‬ ‫ומנהם ייצא מ נ ת ם לעבודת המלך עם שמנים‬ ‫אנשים לבושי• והב כדאיתא בהנינה‪ .‬ואי אפשר שיעברו שני‬ ‫שמטות שלא יהול י״ד בשבת‪ .‬ובנו של עקביא היה נ״כ ה כ ס וצוהו אביו‬ ‫לשמוע לחכמים לדבתו בחסיתחו וכוי כדאיחא‬ ‫וכן חיו או‬ ‫בעדיות ‪.‬כי בירושלמי בפי ד'מיתות כי ר׳ יהושע‬ ‫ור' אליעור שהם תלמידי תלמידיו של הלל וכו שיוליד‬ ‫אביו לר׳ יהודה ב.‬ויש בוזז שני‬ ‫פירושים או גרים כ מ ו ח ח ‪ .‬ו א״כ רבי מיאשה‬ ‫אחר חלל ושמאי שחיו מחווגוח ‪ .‬ובס׳ כ״נ ונזיר למדו‬ ‫מזה המאמר שאמד שקבלו מסי הנביאים הלכה‬ ‫למשה מסיני‪ .‬והם ויל שמעיה ואבפךליון המקבלים‬ ‫ואני אומר שגס‬ ‫הכ״ה ‪.‬וכן סי' חוא‬ ‫עצמו מחווגוח כגץ חלל ושמאי שקבלו משמעיח‬ ‫ואבטליון וכוי‪ .‬שאץ' צריך לומד האמצןלים כי מאליו‬ ‫הוא נודע ‪ .‬ואחר שמלך שלה בעבות‬ ‫ואמר לו עוד שימלוך יוחר משלשים שנה שמלך‬ ‫ל״ו שנח ונותן לו עושר נ ת ל א ו ‪ .‬ולא עלה‬ ‫לרנל כי וקן היה ולא היה יכול לעלות לרנל תקן פטור‬ ‫מראייה ‪ .‬‬ ‫בני בתירא היו בחנודח שמעיה ואנטליון‬ ‫כמו עקביא‪ .‬ורש״י סי׳‬ ‫ל^יל מיניח כחוב והמ‪6‬ףם והמכריעים אח חובחם‬ ‫יותר על וכותם להטותם לכף חובה יוליכם וכוי‪.‬‬ ‫ואני אברהם קבלתי בץ שיחיה לשון מ ט ה או הטייה‬ ‫מניין שמדבר אחר המיתה לפי שאמר למעלח כי‬ ‫לא ינוח שבט הרשע שהוא הלשון‪ .‬ווה אינו ר׳ מיאשה האמורא בן בנו‬ ‫של ר' יהושע בן לוי שזה היה בימי בניו של הלל‪..‬כרחנא דבי‬ ‫ר' ישמעאל אם ראיח חלמיר הכם ש ה ט א בלילה‬ ‫אל חחרחר אחריו ביום ‪ .‬‬ ‫ורש״י פירש בפרקא קמא רתעניות כי אלו שהיו‬ ‫בומן הלל הם ר׳ יהודה בן בתירא ורבי יהושע אחיו‬ ‫ולא נהירא‪ .‬וכן פירש חרא״ש בפסקי‬ ‫ברכוח‪ .‬בי כן בםפ־י‬ ‫מביא זה המעשה ואומר חרא רחימא חמבוח וקן‬ ‫אתר מותו תייב נדוי‪ .‬מהכא‬ ‫משמע ראיית לאחר מיתה ע״כ לשונו‪ .‬ובעבור‬ ‫שאחר מיתתן של שמעיח ואבטליון רבר רבר שלא•‬ ‫נראח כחונן יש חשש אם נדוהו‪ .‬והטיבה י״י לטובים אבל המטים יוליכם‬ ‫ו נ ו י ‪ . בתירה‪ .ה כן נראה כי הוא אהד‬ ‫הלל ‪ .‬והיינו לאתר מיתתן‬ ‫רלא אתי לאינצרי בחרי רמספרץ ננותס ‪ .

‫‪[18‬‬

‫ס‪9‬ר יוחסין‬

‫מ נ נ ד מאד להלל הזקן ש ה ם רצו נמלנותו‪ ,‬ואומר‬
‫ש ם כי שמאי היח חלמירו של הלל אולי ז ה היה‬
‫נימי מ נ ח ם אחר זה חיח חלםיד הנו־ להלל ‪ .‬גם‬
‫שמאי חוקן נתנבא על חורדום שימלוך כשבא לדץ‬
‫לפני הסנהדרין ונשאו לו פנים כשהרג חאיש ואמר‬
‫שהוא ימלוך דחרוג א ו ח נ ו ‪ ,‬אבל הורדוס בהלל‬
‫ושמאי ומנתם וסיעתם לא שלה ידו ו כ נ ד ם ‪ .‬ונקרא‬
‫חלל חבביי נענור שחיח מ נ נ ל מזזמיוחסץ כדאיתא‬
‫בפי עשרה יוחסין כשאמרו לרמ על ענין יוחסין‪.‬‬
‫ועלה מבבל ושם למד תורד! עם שמעיח ואבטליון‪,‬‬
‫וגם ח ם חיו בירושלים כדאיחא ביומא ובאבוח דרבי‬
‫נתן שהיה מדבר בלשון בבל ‪ .‬ואמר ארבעה רבו־יג‬
‫במשנה נבר ש פ א אבד שמיה ודלא‪-‬מוסיף יסוף‬
‫ודלא יליף קטלא חייב וראשתמש בתנא חלף ‪ ,‬זה‬
‫חמשחמש נ ש ם חמשורש אין לו חלק לעולם ה ב א ‪.‬‬
‫וכן משנח הפוך נ ח אומרים ש ם שחלל אמרח ‪.‬‬
‫ונן על דאטפח אטפוך שחיה ח ו א נ נ ל י ‪ .‬וגם‬
‫שמעיח ואנטליון חיו מרושלים ניום שיצא נ״ג‬
‫מניח חםקדש ניום חכפורים‪ .‬וחלל למד תווה‬
‫מעוני גדול נדאיתא נפי אפור להם הממונה• ולא סייעו‬
‫שננא אהיו שהיה עשיר נ מ ו שסייע עזריה לשמעון‬
‫אחי עזריה כדאיתא בסוף ס ו ט ה ‪ .‬ובסוף נתיב שני‬
‫כחוב מ אהיו של הלל מפני שלא סייעו קודס‬
‫שהחחיל ללמוד חלל לא לקח חלק ע מ ו ‪ .‬ואעפ״י‬
‫שסייעו אחר שלמד וחיו חייו ק׳׳כ שנה ‪ .‬ובן מ'‬
‫שנה עלה מ נ נ ל וארנעים שנה למד וארבעים שנח‬
‫פרנס ?שראל והיה עניו מאד נדאיתא בשבת ונפרק‬
‫יום ט ו נ מרונ ענוה שינה מפני השלום שהיתה‬
‫עולת זכר ואמר שהיא נקנה א נ ה שלמים‪ .‬ושמאי‬
‫קפדן ותלמידיהם נהנו נאלה המרות ‪ .‬ו נ ע מ ד זה‬
‫זני לקבוע הלכה נבית הלל נדאיתא נפרק קמא‬
‫דעידובין ונסרק קמא דנרנות ירושלמי שיצא נ ח‬
‫קול ניננה הלנה בביח חלל ‪ .‬ולעולם לא־ חזרו בית‬
‫שמאי לדזודוח נניח חלל חיץ מהלנח א ה ה בפוק‬
‫ח ׳ דתרומוח ‪ .‬וחם קבלו ו*ל הלל• ושמיןי שנח‬
‫חשכ״ח ליצירה ש׳׳ך שנים למץ הביח ‪ .‬ועד ימי‬
‫הלל היו קור״ן ת״ר סדרי משנה מ מ ש ח ע״ה עד ננ׳‬
‫נתירא ‪ .‬והלל סידר שש סדרים על פ ה הנוללים‬
‫התורה מ ש ם ולהלן כדי שלא תשתנה ה ת ו ר ה ‪ .‬ווה‬
‫מזחלת מלכות הורדוס עבדא דני הטימונאים‪.‬‬
‫יבנה או ביח חמקוטי ביוסי גדול יוחד משלמה בימי‬
‫הלל ״ ונל זמן שבנח אוחו לא בא גשם ביום נדי‬
‫שלא יתבטלו מ מ ל א נ ת ו ‪ .‬ונן הוא נפירוש נחחלח‬
‫שבת ש ה ח ה ל הלל הנשיאות ק׳ שנה קודם החרבן‪.‬‬
‫ושמעון ננו ורק נמליאל תוקן ננדו ורנן שמעון בן‬
‫גמליאל הנהרג נ ח ר ק נית שני נהנו נשיאותן נפני‬

‫]—‪3728‬‬

‫הבית מ א ה טינה ד״ל בעור הבית קיים ק׳ ש נ ה ‪,‬‬
‫ובפירושי רש״י ש ‪ 0‬בארובה‪ .‬והיה מזרע דוד‬
‫משפטיה בן אביטל כדאיתא בכתובות בפרק הנושא‬
‫על תיתון בת ר׳ תייא ש מ ת ה ארוסה שזדדז ארוסה‬
‫לבן רבי‪ .‬ו ק בפרק במה בהמה א מ ר רב רבי דאתי‬
‫מדוד וכוי‪ .‬ובתוספות בפ׳ ק מ א דסנהדרין ראש‬
‫גולה רבבל מהזכרים ונשיא שבארץ ישראל םהנקבו׳‬
‫מודע ד ו ד ‪ .‬אבל כבד אמרנו כי בבראשית רבה‬
‫פרשת ועמר אלהים א ת נ ה שזה מ צ ד האם ומצד‬
‫אביו מבנימין‪ .‬והוא הלל הרבה תורה בישראל‬
‫ושמאי ה ב ר ו ‪ .‬ולא הלקו אלא בשישה דברים‬
‫כדאיתא בפרק קמא דשבת כי הבאים אחריהם שלא‬
‫שמשו כל צרכן היו במהלוקת בית שמאי ובית הלל‪.‬‬
‫וכן תקנו תקנות ר מ ת וגורות כאמור ש ם ובגטין‬
‫ובמקומות אתרים‪ .‬ובפי השולת ג ט כתכו התוספו׳‬
‫מ ש ם הירושלמי מ בי״ת דברים שרבו בית שמאי‬
‫על בית חלל אפילו אליהו לא יבול לבטלן‪ ,‬כי תלמידי‬
‫ביח שמאי היו הורגי) בחלמירי בית חלל ועמדו להם‬
‫בנפשוחם ‪ .‬ושמונים תלמידים חיו לחלל‪ ,‬ר״ל‬
‫חםעולים כדאיתא בסוכח בפרק חיסון ובבבא בחרא‬
‫בפרק יש נוחלין‪ .‬רונחן בן עוזיאל שחרגם הנביאים‬
‫כדאיחא במגלח חוא חגדול שבכול׳ ואין קץ לתבונתו‪.‬‬
‫ורבן יוחנן בן זכאי חנחן חקטן שבכולם ומזה‬
‫חעריך לאחרים ונראה גדולח יונחן בן עוזיאל‬
‫ששמאי הזקן חולך אליו ‪.‬נואיחא ש ם בפרק יש‬
‫ו מ מ ן הלל היה‬
‫נוהלץ‪.‬‬
‫בנא ב( בוטא תלמיד שמאי הזקן‪ .‬ו מ מ ץ‬
‫אומר מחכמתו וחוא דכה לאשח אחוז שאמרו‬
‫שוינחה ואמר הזרע אינו סולד מן האש ולובן ביצה‬
‫סולד ‪ .‬ווה כהל עיניו הורדוס רצה לומר ס מ א‬
‫עיניו כדאיתא בבחרא כשהרג החכמים ‪ .‬והוא נתן‬
‫לו עצה שיבנה חמקדש לנפרח על האוד של החכמי׳‬
‫שכיבה שנתירא מ ח ם שכתוב לא תוכל לתת ע^ץ‬
‫וכוי‪ .‬ובנדרים סטר ר׳ אליעזר שהיה דיין ועניו מאד‬
‫ועושה שלום בין איש לאשתו והמעשה הוא שם‬
‫ו נ י ׳ ‪ .‬ואע״ם שהיה מתלמידי שמאי מ ה שידע‬
‫בסמיכה עשה נניח הלל נפרק שני דיום טוב ובל‬
‫זה ברור‪ .‬ובפרק אהרון םנרזזוח במשנה שהיה‬
‫נבא בן בוטא הסיד ומתנדב אטים תלד בכל יום‬
‫חוץ מיום א ת ד אוזר יום הכפורים‪ .‬ווה נקרא‬
‫אשם הסירים ‪ ,‬אנל החכמים שאמר חרמב״ם ז״ל‬
‫שהיו נומן הלל ג׳״נ מצאנו אוחם אחר הלל בוטן‬
‫ניח שמאי וניח הלל הזקנים שיהיה קרוב לחרנן‬
‫נמו‬
‫חניח מ מ ן רנן נמליאל חוקן‪.‬‬
‫רבי יוחנן היזורניח שהלמ וקני ניח‪.‬שמאי‬
‫ונית הלל לבקרו נסוכה ‪ .‬ונן חנניח ק הוקיה נן‬

‫‪[3728—3828‬‬

‫מאמר ראשון‬

‫נ ת ן שעלו לבקרו בית שמאי ובית ה ל ל ‪ .‬ובפרק ו'‬
‫דמםכת שמחות שאבד לו ספר חורה שלקחו במאה‬
‫מ נ ח וחחפלל במקדש ו מ צ א ו ‪ .‬ובנו חיח ר׳ אלעור‬
‫בן חנניח ק חוקיח נ ן גרץ נססרי פ י ש ח ני תצא ‪.‬‬
‫ובעליית חנניה ק חוקיה ק נ ת ן אמרו הרבה חלני'‬
‫ואו גירו י״זז דברים ולא כ״ד דבמם שנתב חו־מב״ם‬
‫בחחלת ם־תש חמשנח של שבח שזח לעולם לא‬
‫וכרו אלא י׳׳זז דברים ‪ .‬ומסיתש וש״י וחתיסםוח‬
‫נואח שי״ח דברים שרנו בית שמאי על בית חלל או‬
‫לא היו עוד ‪ .‬ו מ ח ח ם חי״וז רבו חסנרות נין אלח‬
‫החכמים וכפי פ ש ט ההלכה נראח שבוה לבד צדק‬
‫הרמב״ם ז״ל נ מ ק הי״ה שהראשונה היא שפום‪5‬‬
‫בתרומה האוכל אוכל ראשון‪ .‬אע״פ שאיני כדאי‬
‫לירנם בץ אלו האריות מ הלכה עמוקת היא שיסבול‬
‫פירושים חרבח ‪ .‬והכלל כי בעליית הנניה ק הזקיה‬
‫ק גרץ מ ת י״ח דברים וכוי כדאיחא בפרק קמא‬
‫רשבח‪ .‬וזה‪.‬החס־ד נתב מגלת תענית שחיה מחבב‬
‫ה נ ס י ם ‪ .‬ונראה א שלא כתב כולח כמו שנראח‬
‫נפרקא קמא דראש השנה כי יהורה בן שמוע הלמיד‬
‫ר׳ מאיר ניטל שמד והוא נמגלת תענית ‪ .‬ונן הוא‬
‫פירש סחרי יחזקאל והעלו לו שאש מאות גרני ש ק‬
‫נדי שיאיו־ לו נאלח ודושי והיא ונור לטונ כראיחא‬
‫נפרק חתנלת ונפרקא קמא דשנת ‪,‬סיף מגלת‬
‫חעניח ני סיעתו של ר' אלעזר ק חנניח ק חזקיח‬
‫ק נ ת ן נ ת נ ו מגלת תענית מפני שאינן למודים‬
‫ו ק או חיח רני‬
‫נצרות ‪.‬‬
‫נחיניא ק חקנח ח נ ם גדול וחסיד ‪ .‬ווחו׳ רני‬
‫נחוניא חגדול שחאריך ימים נדאיחא נפי מ י חעיר‬
‫ו‪±‬פ' חפלח השחר נמשנה שחיח מתפלל נכניסהו‬
‫לנית המדוש ‪ .‬וחוא נ״נ נונר נ מ ם נ ת א אנות ‪.‬‬
‫וזה עשח ספר הנהיר על הקנלה העמוקה ושמות‬
‫ה ש ם ח נ י ך ‪ .‬ור׳ ישמעאל ק אלישע נ״ג קנל ממנו‬
‫סודות הקנלה ‪ .‬ו ק ר' עקינא נדאיתא ב מ ד ר ש ‪.‬‬
‫ודי ישמעאל י( היה יפה מ א ד ופדאו ר׳ יהושע‬
‫נ ת מ י ‪ .‬וחוא מעשרח התגי מ ל מ ה ה נ ה ת אחר‬
‫ח ר ק ה מ ת נ ס מ ו ך והפשיטו עור פניו שחמרח‬
‫יופיו נ ת קיסר וחוא נראשן של מלקים ‪ .‬ונתחלת‬
‫ברניח שראח חשנינח נמקדש ואמרח לו ישמעאל‬
‫י ק חיח ב ו ק הוה‬
‫מ י נרנני‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫א ב א חלקיה נ ן נ נ י של חונ׳ ח מ ע ג ל ‪ .‬וחנץ‬
‫חנחבא חעניו בן בתו של חיני חמעגל מלימדים‬
‫בנסים כדאיתא בחעניוח‪.‬‬
‫ונחום הלבלר נבר אמרנו שנראה שחיח אחר‬
‫חא‪ 1‬ז ק רב כמו שנואה במם כתא פאה שקבל מרי‬
‫י( אץ ‪1‬ח מ״ש כחן נדול שש‪0‬ש בכינ מהן חביזז‪ ,‬וזח‬
‫הייז זמן רב אחריך יל** גמר מחיה כחן • ^גבי׳ץ •‬

‫]‪19‬‬

‫מ י א ש ח ‪ .‬ונני בחירא כנר א מ ת ו שהיו בומן‬
‫*מעיה ונן נומן ה ל ל ‪ .‬והאמנו ימים רבים מ­‬
‫אתו• הרנן הנית ועד רנינו‪ .‬ודי פפייאס ראה חרנן‬
‫הנית‪ .‬ונעתיות חולק עם רבי יהושע ודי יוהנן נן‬
‫נ ג נ נ שהיה נ ו ה הזמן עוד אםרשם שהיו גם אתו־‬
‫התרנן ו ה ם ר״ל הלל ושמאי ה ם המקנלים ח כ ״ ט ‪.‬‬
‫ר ב ן ש מ ע ו ן נ נ ו של הלל הנקן ורנן יוהנן ק‬
‫ונאי הנהן קבלו מהלל ושמאי ו ה ם המקבאם ה ל ׳ ‪.‬‬
‫ווה רנן יוהנן ק ונאי היה ק״נ שנה ‪ .‬מ שלשה‬
‫היו ק״נ שנה נ מ ש ה רנינו ע״ה וראו זה א ת וה ‪:‬‬
‫ה ל ל ‪ ,‬ורנן יוהנן נ ן ו נ א י ‪ ,‬ודני עקינא‪ .‬ודיב״ו‬
‫עסק ארבעים שנה נםדקמטיא ‪ .‬ומי שנה למד ‪.‬‬
‫ומ׳ שנה א מ ד אבל לא היה נשיא אלא בכיף ימיו‬
‫אחר הרבן הבית כדאיתא בסוף ראש ה ש נ ה ‪ .‬וטי‬
‫תקנות ת ק והוא היה כחן כמו שנואח בפרק במה‬
‫מדלקין‪ .‬ו ק פירש ועו׳׳י ש ם ‪ .‬ו ק בספרי אמר‬
‫כפרה ימח ששרחו ימ ש כ ח ת י ‪ .‬והוא ראה ארבע‬
‫נשיאים ואלו ה ן ‪ ,‬הלל שקנל מ מ נ ו ‪ ,‬ורבי גטאאל‬
‫הוקן ננדו שהיו לומדים התורה נימיו נ ע מ י ד ה ‪,‬‬
‫וגן היה או רני‬
‫ורשנ״ג הנהרג נ ה ד ק ‪.‬‬
‫ח נ י נ א ק דוםא ההסיד המלומד ננסים שיצא‬
‫עליו בת קיל נל העולם ניוון נ ש נ ל הנינא נ נ י ‪,‬‬
‫והנינא נני ת לו נ ק נ ה ת נ ץ מערב שב לערב שבח‪.‬‬
‫ובשיק ערני פסחים דמנמזין עליו ברקיע הוהרו‬
‫נחנינא נ נ י ‪ ,‬בענץ אנרת נ ת מחלח ‪ .‬ובפרק ג'‬
‫דתעניוח על חעוים שחניאו ת נ א נקרנייהו‪ ,‬אם‬
‫היה עני אק־ היו לו עדם שרש ושי׳י ני תרנגולת‬
‫אנודה מצאח ולא יצאו לה נעליה וקנה מאסתהיה‬
‫העוים ‪ .‬ודזוא למי־ חורה מדני יווזנן נ ן זנאי‬
‫נדאיתא נפי אץ עומדץ‪ .‬ו ק היה נומן רנן גמאאל‬
‫כואיחא בברכות ‪ ,‬וא״נ ר ק גמאאל הוקן המקנל‬
‫הלי׳א ‪ .‬ור׳ שמעון בן גמליאל בני• המקבל הל״ב ‪.‬‬
‫וכיון ש נ ה ת זה רבי שמעון ק גמליאל נשאר נ נ ו‬
‫ר ק גמליאל בר מהלוקתו של ר׳ אליעור ודי יהושע‬
‫שעדיץ לא היה ראוי לנשיאות ‪ .‬והצילו ר׳ יוחנן ק‬
‫זכאי מיד אםפםינוס קיסר וקבל ר׳ יוהנן בן זכאי‬
‫הנשיאות אז בעת ‪1‬זתרבן שנתן להן והסד בעיני‬
‫המלך כדאיתא בפי הנעקץ ובאבות דרבי נתן ‪.‬‬
‫והיה נשיא בסוף •מיו לפחית שתי שנים כמו שסי׳‬
‫רש״י בסוף ראש השנה ‪ .‬וגם ב־מי הלל ודי יוחק‬
‫בן ובאי היו שני נהנים גתלים הנמאל המצרי‬
‫רשמעאל נ ן פאני חסיד גמל שעשו כל אחד‬
‫מ ח ם סי־ח ‪ .‬ומנ״ז חכחן אעש׳׳י שחיח וקן מאד‬
‫חיח ראש ה ם נ ח ד ת ן ‪ .‬אע״ט ש נ ח נ רנינו חננאל נ י‬
‫בעם שמינו לד׳ *;לעזר נן עומח למוז לא מינו א־'‬
‫אליעוד מפני שחיה זקן מאד ‪ .‬ומזה למד חדמב״ם‬

‫ספר יוחסין‬

‫‪[20‬‬

‫ז״ל שאמר בס׳ שופטים בפ׳ ב׳ אץ םםנץ בסנהדרין‬
‫זקן מופלנ‪ .‬דחניא בפי אחד דיני ממונוח אץ‬
‫מושיבץ בסנחדרין וקן וסרים ומי שאץ לו בנים‪.‬‬
‫ובשעת פטירתו בירך לתלמידיו שהחא מורא שמים‬
‫עליהם נמורא בשר ודם ‪ .‬וראח או לחזקיח מלך‬
‫יהודה חחסיד שבא ללוותו כדאיחא נפרק חפלח‬
‫השחר ‪ .‬ואע״פ שאמר חרםב״ס כי מי שלא חיח‬
‫בעיניו של רבי נדול כמו שמו לבר היה קורי לו רבן‪,‬‬
‫ע ם כל וה לא מצאנוהו לשים הכם כי אם לנשיאי'‬
‫לבד ‪ .‬וכן נראה בערוך אביי ובסוף האלפ״א ביח״א‬
‫מחחנאים שם חראח ח א מ ח למה נקראו בשם רבי‬
‫ורבן ורב בארוכח בעורח ח ש ם ‪ .‬חכלל כי רג‪,‬‬
‫בנשיאים רבן גמליאל חוקן רשב״ג וכוי וכן כלם עד‬
‫רבן נםליאל בנו של רכי‪ .‬ונראח לי כי בעבור שהיח‬
‫ספק אם יהיה רני שמעון נר רבי נשיא שהיה חכם‬
‫יותר מרנן נמליאל אחיו חנרול נואיהא נ נ ח ו נ ו ח ‪.‬‬
‫ולא יקרה להם מה שקוה לשמעון הצדיק שהניח‬
‫להוניו ננו הקפץ הכהונה נ ח ל ה וקרה מ ה שקרה ‪.‬‬
‫ורבי היה רצינו שיהיה רנן נמליאי נשיא הוצרך‬
‫נימיו קודם שיהיה נשיא לקראו רנן נשם נשיא‬
‫ל ח ו נ י ח עם חכמי חמשנח נפי שני דאניח‪ ,‬לומר‬
‫להנמים שוהו הנשיא שיחיח ניראח ח ט א נמוחו‬
‫ממלא מ ק ו מ ו ‪ .‬ונענור שהיח נשיא רנן יוחנן נן‬
‫ונאי במקום רנן נמליאל נקרא רנן נמיהם ‪ .‬ונומן‬
‫שהיה נשיא רינ״ו היה ניננח נדאיחא נסוף ראש‬
‫השנה ‪ .‬ואע״פ ש נ א מ ת דרני נתן אומר שחלמידיו‬
‫חלפו ליננח וחוא לרמסת מקום מרחצאות ‪ .‬והם‬
‫נדלו נתווה והוא לא נדל יהיח זח קידם נשיאותו‪.‬‬
‫ונן נראה ני אפלו בזמן הבית היה דנן גמליאל‬
‫ה ז ק ננדו של הלל ניננה אע״פ שהיה נימשליס ‪,‬‬
‫כי נלחה סנהדרין ארבעים שנח קודם חרנן הנית‬
‫משעח שנפחחו דלהוח ההיכל מעצכץ ונער נ ה ם‬
‫ר י נ ״ ו ו א מ ר נ נ ר נתננא עליך זנריח שזח לננץ‬
‫דלחיך ונוי‪ .‬ונן נ ע מ ר שרנו חרוצחים שלא רצו‬
‫לדון דיני נפשוח נלו ממקום למקום עד יננח ‪.‬‬
‫ושם חקן‬
‫‪,‬‬

‫שמואל הקטן ברנה המינץ ‪!1‬פני רנן גמליאל‬
‫חוקן ולא לפני רנן נמליאל שחיח אחר רינ״ו‪ .‬וזה‬
‫נן נענור כי שמואל חקטן נפטר קודם חרבן חניח‬
‫וקודם שחיח נשיא וינ״ו כי הוא נשעח פטירתו‬
‫נתנבא על רבן שמעץ בן נמליאל ודני ישמעאל‬
‫לקפלא ‪ .‬ונהרג בחרבן רבן שמעון ב; נמליאל ‪ ,‬ואו‬
‫קבל חנשיאות ריב״ו נראיתא בגטין‪ .‬ומעשח וח‬
‫של שמואל‬
‫בפי קמא דסנחדרין‪ .‬ובסוף‬
‫סוטה ובפי ד' רמסכתא שמחוח שלא וכח לבן‪.‬‬
‫ורבן שטעון בן נמליאל ורבי אלעור בן עזריה‬

‫]‪3828-‬‬

‫הספידוהו‪ .‬והתנבא נלפוין ארסי במעת פטירתו •‬
‫ונתנו מפתהו ופנקסו בארונו מפני שלא יכה לבן‪.‬‬
‫עוד סוס בפרק ה' כטונכנס ר׳ נמליאל הוקן לעבר‬
‫הטינה עמד פומואל הקמץ ואמר אני הוא שנכנסת*‬
‫בלא רשות ‪ .‬ואמי־ לו רבן נמליאל שב בני שב מ ה‬
‫לך אלדד ומירר כל ישראל יודעים שאפילו לא יהיו‬
‫ו' אלא שנים אתה אחר מ ה ם ‪ .‬וא״כ בימי רבן‬
‫נמליאל ה ו ק היה‪ .‬ובסנהדרין אומר כי רבן גמליאל‬
‫אמר לו שב בני שב ראויות כל השנים להתעבר על‬
‫ידך‪ .‬והוא לא נכנס כי אם ברשות ומפני ענותנותו‬
‫אמר וה ‪ .‬ורש״י פירש באבות שנקרא קטון בעוך‬
‫שמואל הנביא ‪] .‬ואני ש״ש מצאתיו בירושלמי‬
‫דסוטה ‪ [.‬ונראה שמפני שהיה קטן בעיניו והיה‬
‫עניו וחסיד תלמידו של הלל במעשיו‪ .‬וכן אמרו‬
‫על חלל חלמידו של עורא אעפ״י שלא חיח תלמידו‬
‫מ ביניהם ש' שנח ‪ .‬ונראה כי אפילו מ מ ן שחיו‬
‫דנץ ב׳׳ד הגדול בירושלים היה ב״ר ביבנה כמו‬
‫שמפורש בפרק אלו ק הנחנקין בסנהדרין‪ .‬ורבי‬
‫נמליאל השני שניצל מיר קיסר מיד היה נשיא אחר‬
‫רינ״ו נ״כ ביבנה כמו שנואה בפיק ד׳ דראש השנה‬
‫ווח בר מחלוקחו של ר' יהושע ושל ר' אליעזר‬
‫חנדיל יבמי שחייל נשוי עם אימא שלום אחוחו של‬
‫רבן נמליאל וזהו וקנו של ר ב י ‪ .‬ואמר רש״י כי רבן‬
‫נמליאל חוקן חיח באושא וחורו ליבנח ווח נ״כ‬
‫נראח ‪ ,‬אבל מד! שאמר שם כי בנו רבן שמעון בן‬
‫נמליאל חור לאושא כמו שאמר בפרק אחרון של‬
‫ראש חשנה זח אינו כ ן ‪ ,‬כי רבן שמעון בן נמלי*ןל‬
‫האמור שם שה‪-‬ח באושא חוא אביו של רבי כמו‬
‫שנראה שם בפירוש מההכמים שהיו מדברים עמו‬
‫ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקח ור' הנינא‬
‫בנו של ר' יוסי הנללי שהיו אחר ר׳ עקיבא ורבי‬
‫יוחנן בן נורי‪ ,‬כן רבי יוחנן בן נורי חלק עם רבן‬
‫נמלןאל אביו בקדוש ההדש ‪ .‬ואינו זה ד׳ נמליאל‬
‫הוקן ני גם הלק שם עם ר׳ יהושע‪ .‬ו ה ע ל ה כי‬
‫ביבנח חיו קודם חרבן חביח מיםוח ר״ג ה ו ק‬
‫ורשב״ג בנו ח נ ח ר ג ‪ ,‬וכ; בפרק חביזקין ששאל‬
‫ריב״ז יבנה והכמיה שלא יהרגם מזה נראה כי קודם‬
‫חרבן חביחהיה שם ביבנה‪ .‬רנן היה שם ריב״ז ור׳‬
‫גמליאל דיבנח בר מחלוקתו של ר' יחושע‪ ,‬אבל‬
‫רשב״נ בנו אביו של רבי היה באושא ובשפרעם ‪.‬‬
‫ורבי חיח עם שבעי' סנחדרין בביח שערים ובטבריה‬
‫ובציפירי‪ ,‬ומבריח עמוקח םנלם ושם גלחח‬
‫הסנהדרץ נלוח עשירי וא״כ שלשח נקראו רב;‬
‫גמליאל‪ ,‬נכדו של הלל ווה לבד נקרא רבן נמליאל‬
‫הוקן בכל מקום ל א האהרים ‪ .‬והשני רבן גמליאל‬
‫נכרו של ר״ג חוקן נר מחלוקחו של ר׳ יהושע‪.‬‬

‫—‪[3828‬‬

‫מאמר ראשון‬

‫והנ׳ רבן נמליאל בנו של ר׳ יהודה הנשיא ‪ .‬וכן‬
‫שלשה נקראו רבן שמעון‪ ,‬הראשון בנו של הלל •‬
‫והשני רבן שמעון בן נמליאל נכרו הנהרנ כראיתא‬
‫בפרקא קמא דשבח ‪ ,‬והשלישי רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אביו של רבי חמווכר בפרק חשוכר במציעא‬
‫חעניו‪ .‬ואם תרצח עוד רביעי הוא בנו של רבי‬
‫חקט; שנקרא רבי י שמעון חנשיא שנשאר בתיקו‬
‫בסוף פתזא קמא רנטין אם היה נטרא‪ ,‬וא״כ עתח‬
‫נתברר יפח יחס רבינו הקרוש כרי להס־ר הטעיות‬
‫מפירוש חמשנח ומספר חמדע ‪ .‬ורבי חוא הוי‬
‫להא והוא הקדוש נמו השנת ‪ ,‬וכמו משח רבינו‬
‫עליו השלום השביעי לאברהם אנינו‪ .‬ורבן גמליאל‬
‫וקנו המקנל הל״ג ‪ .‬ור' שמעון ני נמליאל ננו‬
‫המקבל הל״ד והוא אניו של רני‪ .‬ורנינו הקרוש שהוא‬
‫ר' יהורה הנשיא מזרע יהורה בן יעקב מורע חמלונה‬
‫מבני שפטיה בן אביטל אשת דוד המקבל הל״ה ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫וכל וה כפי היהס של הלל ‪ ,‬אבל הרמב״ם ו״ל‬
‫תלנ רבן נמליאל דיבנה ור' שמעון בן נמליאל אביו‪.‬‬
‫ואולי לא קבלו כי אם מרב; יוהנן בן וכאי‪ .‬ולכן‬
‫הסדר האמתי תב״ז המקבל ה ל י ‪ .‬ור׳ אליעור ור׳‬
‫יחושע הל״א ‪ .‬ור' עקיבא הל׳יב ‪ .‬ור' מאיר ודי‬
‫שמעון ור' יהודח ור' שמעון ב; נמליאל אביו של‬
‫רבי הל״ג‪.‬ורבינו הקדוש המקבל הל״ר רכ״י וטהור‪.‬‬
‫ונחזור לענין רינ״ו ני היה בית רינו בברור ה ל‬
‫קודם ההרבן כראיהא בסנהדרין ובפי ב׳ דמעשר‬
‫ראשץ בתוספתא ‪ .‬ל א נאריך עוד בו כ• אם לירע‬
‫חיחס כי בענין חכמתו נבר חוא מפורסם שלא‬
‫הניח דבר ‪ .‬ובפרק עושץ פסים ברבי יוחנן בן ובאי‬
‫פירש רש״י ברייתא שנסררח בנית מ ד ר ש ו ‪ ,‬כמו‬
‫תוםפחא רד׳ חייא והוא הנקרא בן וכאי בפרק במח‬
‫מרלי‪.‬זץ ובפרק חמישי דסנהדרץ‪ .‬כי בומ; רבו הלל‬
‫נקרא בן וכאי ואמר לפניו הלכח וקבעה ב ש מ ו ‪.‬‬
‫וכן נמצא שנקבעו הלכות קודם הארבעים שנה‬
‫שפרנס את ישראל במסכת ראש השנה וסוכה ‪.‬‬
‫ונראה מהתלמוד רראש השנה כי הארבעים שנה‬
‫שחיה פרנס היו רובם בונץ הבית וא״נ בימי רבן‬
‫גמליאל חוקן ור' שמעון בן גמליאל בנו חנחרנ‬
‫בחרבן חיח פרנס גם חוא ‪ .‬אי יחיח אב״ר כיון‬
‫שהיל ח א ח ת ס נשיאים ולפהות היח ב׳ שנים נשיא‬
‫אחו־ חחרבן‪,‬כמו שפירש רש״י בסיף ראש השנה‬
‫כיון שתקן תקנות אחר ח ח ר ב ן ‪ ,‬אבל לא נורע בוה‬
‫יותר ממר! שראיתי‪ .‬ובתוספות בפרק במח בחמח‬
‫מ תב״י מלך שנחים אחר חתרבן ורבן גמליאל נ'‬
‫שנים אחריו קודם שימלוך ר' אלעור בן עזריח‬
‫בשותפות עמו יבש׳ ה׳ דהלכות דרך אי־ץ מעשה‬
‫‪:‬שמעון ג ן אנטיפרס שחיו אורח־ס עמו ונוד שיאכלו‬

‫]‪21‬‬

‫ונודרים'ומברים‪ ,‬ובשעת פטירתם מלקה אותם‬
‫ונשמע זה לפני ריב״ו ואטר מי ילך לשם ואמר לו‬
‫ר' יהושע אני הולך וכי' ואכל עמו ואמר לו בשעה‬
‫שנפטר ממנו למה אמה מלקה לאהריס ולי לא‬
‫הלקית ‪ ,‬אמר לו רבי הכם נתל אתה ובירך רוץ‬
‫ארץ ובני ארם הנכנסין אצלי נורהי עליהם שיהיו‬
‫אוכלים ושותים והם נודרין בהורה ומברין‪ .‬ולי‬
‫מסורה שכל הנודר בתורה ובודה הופנ את הארבעי'‬
‫וכוי‪ .‬ווה ריבי׳ו נקרא קופת הרוכיין והיה לו בן‬
‫הכם נרול נקרא ר' יהודה בן רבן יוחנן בן וכאי ובפי‬
‫כל היו־ הולק עם ר' עקיבא‪ .‬ואולי יה חוא ר' יהודה‬
‫הכהן שהעיז־ עם ר׳ יהודה בן אבא בפי ח׳ דעדויות‬
‫אלא שאינו נראה כיון שאביו היה נשיא בישראל‬
‫היה לו לווכרו עם שם אביו‪ .‬ובאבות דרי נתן כי‬
‫מ ת לו בנו ונהמוהו המשה תלמידיו ולא נתפייס‬
‫אלא מרי אלעור בן עוץ־ שוח הבן ח נ ם גרול ובלא‬
‫ח ט א ונתן פקז־ונו בשלום‪ .‬ובסיף ספרי ר' חיו ק׳׳כ‬
‫ש נ ה ‪ :‬מ ש ח חיח במצרים ובמרץ פ' שנח ומלך מ'‬
‫שנה ‪ .‬והלל ח ו ק עלח מבבל בן מ׳ שנה ‪ ,‬ושמש‬
‫הכמים מ' שנה ‪ ,‬ופרנס ישראל מ' שנה ‪ .‬וריב״ו‬
‫עסק בפרקמטיא מ' ש נ ה ‪ ,‬ושמ‪2‬ו מ' ש נ ה ‪ ,‬ופרנם‬
‫ישראל מ' ש נ ח ‪ .‬וכן נמצא בסנהררי; פרק‬
‫חיו בודקין ר' עקיבא למר מ' שנה‪ ,‬ושמש מ' שנח‪,‬‬
‫ופרנס מ' שנה ‪ .‬אבל זה הענץ של ר׳ עקיבא לא‬
‫נראה כן בתלמוד כי אחר שהיו נשו• הלך ללמוד‬
‫תירה בעצת (*שתו כראיהא בנדרים ‪ .‬וכן כתבו‬
‫התוספות בפי שואל בשבת שהיה בן ארבעים שנה‬
‫כשקנל עליו לעסוק בתורה ולא נשא את אשתו ער‬
‫שהיה בן סייר שנה ‪ .‬ואמרו שבסוף סיפרי אומר‬
‫מ' שנח שימש תלמידי חכמים ומ׳ שנה פרנס את‬
‫ישראל ‪ .‬ובאבות דר׳ נתן משנת יוסף בן יועזד‬
‫מביא שם כל חמעשח ‪ ,‬ושחיח בן ארבעים שנח‬
‫כשחתחיל ללמוד‪ .‬וכן בפי אלו עוברין כשהייתי עם‬
‫הארץ וכוי‪ .‬וכן אמרו במדרש שחיח בן מ' שנח‬
‫כשהלך ללמוד והיה בוש מזה הדבר ‪ .‬וכן נראה‬
‫כי למר ושמש כלו היה בבת אהיז ‪ .‬אנל ההוספות‬
‫כתבו בכתובות פרק נערח כי קורם שלמר חיה כל‬
‫ימיו צנוע ומעולח ‪ .‬וחא ראמרינן בפרק אלו עוברץ‬
‫כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיר‬
‫הכם ואנשכנו כהמור לא משום שהיה שונא‬
‫לחכמים אלא שסבור שמתנאים על עמי חארץ והיו‬
‫תלמידי חכמים שונאים א ו ת ם ‪ .‬ו ג ס מ ש ו ס שלא‬
‫חיו מניחץ ליגע בהם מ־אמרינן בגדי עם הארץ‬
‫מדרס לפתשים אבל הכל מקום שומר מצוח ח י ח ‪.‬‬
‫ופן כתב רבינו ח ם ע״כ‪ .‬יכן מצאתי כוח בפי‬
‫אף על ש ברהיה דכלבא שבוע הדיה דחוה צנוע‬

‫ספר‬

‫‪[22‬‬

‫ו ק זה בדפי לקיש שהיה‬

‫ומעולה איחקדשח ל י ה ‪.‬‬
‫חלמיד ח כ ם בךאשונה‪.‬‬
‫ואני ת צ ח עחח בליה לפרש הכמי המשנה‬
‫נםי יכלחי‪ ,‬בי לא היה בידי ט א ם חלםוד בבלי‬
‫הדי ס ו ד ש רציני לומר םרר מועד חוץ משקלים ‪.‬‬
‫ובתוספות בדיש חולין נראה שיש לה חלמוד בענץ‬
‫רבי פנהם בן יאיר‪ .‬אבל שקלים יתשלמי נמצא לי‪.‬‬
‫ו ס ו ד ישועות‪ ,‬סדר נשים‪ ,‬וסדר קדשים‪ ,‬וברכות‬
‫מםדד זרעים ‪ .‬וכבו־ ידוע כי גם בסדר ישועות יש‬
‫עדויות ואבות שאץ להם תלמוד‪ .‬ו ק מסדר טהרות‬
‫לא נמצא כי א ם מסכת נתז‪ .‬וכן לא נמצא למסכת‬
‫מדות ל ם ם כ ת קנים מסדר קדשים גמרא ‪ .‬אבל‬
‫התאשור ירושלמי שהיה מגלה עתר יחם חחכמים‪,‬‬
‫והמדרשות של רבות‪ ,‬ומכלתות‪ ,‬ותוספתיח‪ ,‬לא‬
‫נמצא בידי עתה בתוני״ם כי אם ספרא שהוא תודת‬
‫מזנים ספר ף ק ו א ‪ .‬ונץ םיפרי ש ה ם שאר ספרי‬
‫דרב שהם ספר במדבר סיני‪ ,‬ואלה הדברים ‪ ,‬ולכן‬
‫נקרא ספרי לשון ר מ ס ‪ .‬וכן ספר ל מ ד נ ו ‪ ,‬וכן סדר‬
‫ממךן יוושלמי ומכילתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬ודי ס ו ת ם‬
‫מ ת ו ס פ ת א ‪ .‬ו ק היה לי ויקרא רמז וכן כל ה מ ש נ ה ‪.‬‬
‫אבל נואשונה אני צריך לקצר הי׳ פרקים שהם‬
‫נסוף מפתח המשנה ומהקו&י שיש על הרנ נניתר‪.‬‬
‫כי נראה לו להדב דל כי יאמינו לו הבאים א ח ת ו‬
‫ולא יחפשו אהדז ‪ .‬לפעמים הנר הקפץ הוא עתר‬
‫טוב לחפש בהווץ ובסרקין מהמאוד הגדול והאמקח‬
‫כמו שאמרו ת ו ר י נ ו ויל ‪ .‬ומקום חניחו א אביתי‬
‫לחחנדר מ ואולי יבא אחר דחפש יוחר מ מ נ י ‪,‬‬
‫רקבל שכר ט חכל הוא מלאכח ש מ י ם ‪.‬‬
‫בפרק הדאשון מנה צ״א חכמים ואני אפרשם‬
‫בע״ה‪ .‬ואהר זה בפ׳ השני מנה ל״ז הכמים בשבל‬
‫מעשה שהיה מ מ נ ם ‪ ,‬או איזה מוסד שייסד ‪ ,‬או‬
‫פסוק שאמר מ דרש ‪ .‬ולא בשביל ש ס מ ך לו דבר‬
‫מאיסור והיתר‪ .‬ובס׳ הי׳ אמר המספר בעצמו‬
‫ו״ל ל״ז הכםים שלא נכתב במשנה בשמם אלא‬
‫הלכה אחת ל א הוסיפו לשנוח שמו בדבר ממשפטי‬
‫ח מ צ ו ח ‪ .‬ודע שאלו הל״ו האהרונים ה ם מכלל‬
‫חצ״א שאמר בפ׳ חראשון ונשארו נ״ו ח ח מ מ א ר‬
‫אע״פ שלא אמרו הרב אבל ש כ ל ם חיו קכ״ח ואני‬
‫מצאחיו י״ח חכמים יוחר ואלו ה ס ‪ :‬ר' מ נ ה ם בס׳‬
‫ד' ת ו מ א ‪ .‬יועור איש הבירח בפרק ב׳ רערלח‪.‬‬
‫מתחיה בן שמואל בס׳ ג׳ ת ו מ א ‪ .‬והוא הממונה‬
‫על הפייסות מט״ו י( החסידים בפי ה׳ דשקלם ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫י ( נשמט עוד אמד מאלו הט״ו נס םמחבד וח חלא חוא‬
‫גחולא חומי שיחין שדזעיד דברי חלבית ם״מ ו‪7‬יח‬
‫פביא ודאוי לםניוזו ייחר‪ .‬וחדיש שחארין־ יםים עד‬
‫שחיה ר״ן מאוחר חרבח נדול שקבל עדותי‪ .‬יענ״ץ‪.‬‬

‫־ןסין‬

‫]—‪3828‬‬

‫ואנא אלשד נן יולעאי נם׳ נ ׳ דמקואות‪ .‬ו א נ א‬
‫יוסי ק חנן נם' פיני ממדית • ודי האזתא מ צ פ ו ת‬
‫חנו־ ר׳ חנינא נן תרדיון אביו סול ר׳ יוסי ס ח ט נס׳‬
‫נ׳ דתעניות ‪ .‬ואץ וו; ר' חלפתא איםו כסר ח נ נ י ה ‪.‬‬
‫ט נגמרא אומר שהוא מציפורי‪ .‬ואלא ח נ ם‬
‫מ ו מ ח ה ניננה נם׳ ד' דננורות ‪ .‬גם רנן שטעון‬
‫נן גמליאל ננו של ת ן נמליאל הוקן נפתןא קםא‬
‫דאבות שאומר שמעון ננו ו נ ו י ‪ ,‬ונן נראה ט‬
‫מוניר אחריו ר׳ שמעון בן נמליאל אביו של רבי‬
‫ואמר ננו ני חיח ננחרוחו נשאמר וזז‪ .‬וי*‬
‫אליעזר בן פ ל א בפי ו׳ דטחרוח שאומר משום ר׳‬
‫עקיבא ‪ .‬ור׳ אלעזר בן מחיא בפ״י מיבמות ‪ .‬ור׳‬
‫יוחנן נן מחיא נמציע' נפי השוכר‪ .‬ור׳ יחושע בפי ב'‬
‫דעדיוח ‪ .‬נל אלו חשלשח ש ח ם מ י מחיא נשכחו‬
‫כמת מלנ חרמנ״ם ז״ל‪ .‬ונראח שחם בני ר׳ מחיא‬
‫נ ן חדש שחיח נית תנו ומדרשו נ ת מ י ‪ .‬ומצאו שם‬
‫ר' שמעון בן יוחאי‪ .‬אבל בפי ח׳ מ ס ו ט ח נחוסםחא‬
‫אבא חלפתא ואלשר בן מתיא וחנניח בן חנינאי‬
‫עמדו על אבנים של יהושע‪ ,‬וא״נ חוא קדמון מרי‬
‫מחיא בן חרש ‪ .‬או ר' מחיא וקן מ א ד ‪ ,‬וחנניה‬
‫איש אונו נפ׳ ו׳ דגטץ ‪ .‬ואע׳׳פ ש ז נ ת חרב בפרק‬
‫הו* עם ה ח מ ש ה הדנץ לפני הנמים ש ה ם נן ש א י ‪,‬‬
‫ובן י ו מ א ‪ ,‬ונן נ נ ם ‪ ,‬ו ה נ ן ‪ ,‬לא ה ו נ י ת הרנ נמנץ‬
‫הקנ׳׳ה ‪ ,‬ואם חרצה יננם נמקומו אנטולס נפ״נ‬
‫דערובץ ‪ .‬ודי יחודח חנחן נפי ח׳ דעדיוח ‪ .‬ודני‬
‫ישבב חברו של ר׳ עקיבא בפי ב׳ דחלץ‪ .‬ור' חנניח‬
‫נן עקניח נפי ראשץ דבתובות ובתחלח ערכץ‪ .‬ואבא‬
‫יוסי חלי קופרי איש טנעץ נפי א׳ דמנשידין‪.‬‬
‫ועוד שנים שדרשו פסוקים ש ה ם ר' שמשן כר‬
‫ר ב י ‪ .‬חיי חנניח נן עקשיח נ ס ו ף מ נ ו ח > וא״כ‬
‫נוסף על הצ״א ט׳׳ו ויהיו קנ ונקי ועוד ד׳ וסימן‬
‫נן נו״ן קיו שאמרו נינה ונוסף על הל״ו שלא אמרו‬
‫הלנה השנים האחרים ויהיו ט״ל ל ב ר נ ה ‪ ,‬ו א ם‬
‫נוסיף ש ד עליהם אלישע נן א נ ד ה ‪ .‬אף על סי‬
‫שאמו־ חרנ שאין למנותו עם השאר מפני מ ה‬
‫שנודע מענינו יחיו נלם מ ׳ נמספר חימים שנחנה‬
‫החווה או י מ ם במקומו א ל א ח כ ם יבנה דהיו‬
‫כלם קמ״ו הכמים והסימן וישישים קמ״ו ע מ ד ו ‪.‬‬
‫ואני ידי פתוהה לקבלו כיון שדבינו הקדוש‬
‫שאנו לומדים מדותיו ותורתו הוכית עם אבות •(‬
‫ה ע ל ם ‪ .‬ועוד שאמרו ברות במדרש רבה מצילץ‬
‫תיק הספר עם הספר וברא מוכה אבא ותלמיד לרבו‬
‫הוא ר' מאיר חלמידו המאור חנדול מחמשנח ‪,‬‬
‫וחוא חביאו לחיי ה ע ל ם ה ב א ‪ .‬והענישו קודם‬
‫י( בםםכח אבות סייד‪ ,‬ונס כוכי בחלכח ב‪"0‬ק כמש״ל‬
‫באיו) האל״ף של תנאים ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬‬

‫‪[3828—.‬‬

‫מאמר ראשון‬

‫שיעלה עםץ מ ק נ ת שיהיח נשוה לו כיון שלמד‬
‫חורה הרנה ולימי־‪ .‬ו ק מ־ושלמי מן דקנתניה‬
‫י ת ה אש מן השמים ושרפה אח ק נ ת ואץ ראוי‬
‫שיהיה תלמידו נגן עדן והוא נניהנם נמו שאמרו־‬
‫נםוף יומא ‪ .‬ו ק ראינו נחחלח ני אמד אליהו שלא‬
‫היו אומדים נישינה של מעלוז ה ל נ ח משום רני‬
‫מאיו־ משום שלמד מ מ נ ו ‪ ,‬עד שאמר לו הדונם‬
‫לאליחו רמון מ צ א חוכו אכל קליפתו זרק ומיד‬
‫אמרו למעלח חלנח כשם ר' מאיר ‪ .‬וא״כ נעל‬
‫חרחמים ניץ שחיה מיץ חרמון ע ס קליפחו אחר‬
‫שדנוחו ננ״ד של מעלח ינניסחו לאוד חוזיים ‪.‬‬
‫ת ו ר שזכה למיוח ר׳ יעקב חחנא נפי ד׳ ת נ ע י ם‬
‫שהוא נר נרתיד! והוא ג״נ נ מ ס נ ת אנוח רצה לומד‬
‫ר' יעקב התנא‪) .‬רצה לומר ר׳ יעקב דפרק ק וומא‬
‫דאמר העולם הזה ת מ ה לפרוזדור כוי גם המאטר‬
‫השני נו׳ ‪ (.‬ווה נלה לנו סוד העולם הבא יותר‬
‫מנל החכמים‪ .‬ובן בסוף חולץ ונפרק קמא דקדושץ‬
‫על למען יארינו^ימץ•‪ .‬וזה אלישע ידוע חוא שחוא‬
‫מדי שנננסו לפרדס עם ר' זמןינא ונן עואי ובן‬
‫וומא‪ .‬והאריך ימים ונקרא אחר משום אוחו מעשח‬
‫שחיח לו עם האשה ואמרה א״נ אחר חוא‪ .‬ונראח‬
‫לי כי נשענש ר׳ שמעץ ק גמלואל אביו של רבי‬
‫נחותות לר׳ נחן שלא עכר שמו כי אם יש אומרים‬
‫ולר׳ מאיר אחרים על שם ני לד׳ מאיו־ חיו נ׳ ר&זזיו‬
‫ר׳ עקינא‪ ,‬ור׳ ישמעאל‪ ,‬ואלישע אחר ‪ .‬דחסו‬
‫לקנאח לגנאי לרנו חאחר שנקר' אחר‪ .‬ורנינו שמשון‬
‫כ ח נ נשהיח אומר דנריו נ ש ם אלישע רנו שנקחא‬
‫אחר **•מרים עליו אחרים א ו מ ת ם ‪ .‬ווה אלשע‬
‫היה אניו אנויה עשיר ו ד ל בוכץ חביח‪ ,‬ובנריח‬
‫מ ל ח שלו לסעודה קרא לרינ״ו ותלמידיו לנקדימון‬
‫ק גוריון לציצית ה נ ס ת ל נ ל נ א ש נ ו ע ‪ .‬ואחר‬
‫שאכלו עלה תנ״ו ותלמידיו לעליה וקראו ידושו עד‬
‫שהיח חאש לוחטח סנינ חנית ננתינתח נחר סיני‪,‬‬
‫ו ת מ ח מאד א נ ד ה אניו שכל ק ־ היה ננוד התורה‬
‫ונדר ננו לחורה‪ ,‬ועל שלא היה לשם שמים‬
‫לא נתקיים ת ו ר ת י ‪ .‬כמו שדרש ר' עקיבא ט ו נ‬
‫אחרית דנו־ נשהוא ט ו נ מראשיתו כמו שזה בא‬
‫ב א ת נ ח במדרש ת ת ‪ .‬ושדי מאיר נשנע שיביאהו‬
‫לחיי העולם הבא ואמו־ חי ה' ואמר ליני הלילה בוח‬
‫ה מ ר שדומה לללח א ס יגאלך טוב שחוא חקנ׳יה‬
‫טוב ח' לכל יגאל ואם לאו ונאלתיך אנכי חי ה'‬
‫שכבי עד חבקי־ שחוא חעולם הבא שחיא ה א ו ד ‪.‬‬
‫וכבר ידעת מ ח שאמרו בפיקמא דחגיגה מהמעשח‬
‫שקוזז לרבי ע ם בחו של אלשע שאמרח לי זכור‬
‫תודתו ואל חוכור מעשיו ושירדח אש מן השמים‬
‫סביר רבי וכוי ודי יוחנן אמר כי מוז שבח הוא‬

‫]‪23‬‬

‫לר' מאיר שישתף את רבו אלא כי בלא דין יביאהו‬
‫להיי העולם ה ב א ‪ .‬וכן עשה ר' יותנן מ בלא שום‬
‫דץ ועונש הביאו לחיי העולם ה ב א ‪ .‬אעם״י שבסםו‬
‫קבלח ההסיי־ שרש מ ה שאמר ר' מאיר אעלה עשן‬
‫מקברו שכל עח שחאש דולקת אץ שם עשן שכבו‬
‫עליה מים לכבותה העשן עולה והאש נכבח וכוי‪.‬‬
‫והעקר שוד! האיש לעולם לא התפדא לתלמיתו אבל‬
‫היה מלמדם תורה אשילו אתר שיצא לתרבית רעה‬
‫ו ת ה ת צ ה לזכותם שאמר לר' מאיר עד כאן ח ח ו ם‬
‫שבת ולא הזר בתשובה שלימה שנשתבש על בת‬
‫קול ששמע שובי בנים שיבבים חוץ מאלישע ש ו א ה‬
‫כבודי ומרד בי וחשב שלא יקבלוהו בתשובה והיה‬
‫מזכה לאהרים ‪ .‬ועל מ ה שאמר הרב ט ״ י כי הל׳׳ו‬
‫ש א מ ת חלבח אחוז ולא נשנו עוד‪ ,‬אני מצאתי‬
‫י״א מ ח ם שנשבו בחלכה אחרת או יותר ולשחות‬
‫ה ם עשוה ‪- .‬ואלו ה ם שמעון התימני בסי קמא‬
‫דק־ים ובפרק שלישי דחעניוח והוא לא אמר בי א ס‬
‫בפ׳ ד׳ ת ב מ ו ת ‪ .‬ור׳ אליעזר בן יהודה איש בותוחא‬
‫בסרק ג׳ מטבול יום ‪ ,‬והוא אמר לבד בפרק א׳‬
‫מערלה ששם אמר ר' שמעון בן נמליאל מ ש מ ו ‪.‬‬
‫ועוד ״שנו בתחלת מסכת ובץ ר׳ אליעזר בן יחודדז‪.‬‬
‫ינואה שהוא איש בתזיחא ואם חרא א ח י לא‬
‫הוכית חרב ויפחות כבר יש לו שני הלבות ‪ .‬ר'‬
‫אלעזד בר ר׳ שמעון בס־ י״ב ת נ ע י ם ‪ .‬והוא אמר‬
‫בחמורה בפי רביעי לבד‪ .‬נהומ המדי בסי חמישי‬
‫דנויר ובפי המוכר את הספינךז בבבא בחרא והוא‬
‫הזכיר לבד בפי שני דשבת • ר׳ שמעון בן יהודה‬
‫בפי שלישי דמעשר שני ובפי שלישי דמכות יבפ'‬
‫ארבעה עשר תנעים והוא ז״ל הזכיר בפי קמא‬
‫דשבועות ‪ .‬ר' אלעור ה ם מ א במציעא ס' השוכר‬
‫ובפי ז׳ דנגעים ובפי י'(נ רנגעיס והוא הזכיר לבד‬
‫בפי ג' ותרומות ‪ .‬ר' שמעון בן ה ס ק בפרק י״א‬
‫דמנתות ובסוף שקלים וחוא לא חומר מ אם‬
‫בכתובות בסי ב ׳ ‪ .‬ר׳ יוסי בן משולב בס׳ ג׳‬
‫דבכותת וכן בפי ששי דבכוחת והוא הוכיר לבד‬
‫בפי ד' ד ת ת מ ו ת ‪ .‬יוסי בן יועור בפי ה׳ דעדויות ג'‬
‫ד*כות והוא לא הזכיר בי א ם בפי שני דחביגה‪.‬‬
‫ועל דרך הלצה אני אומר שהוא אוכל א ת יועזר‬
‫)פרש״י פיליאו ב‪$‬׳ע י ( ‪ .‬שמעון אחי עזריח בשי א׳‬
‫ד ט ה ת ת והוא לא הוכיר כי א ם בפי א' מ ז ב ח י ם ‪.‬‬
‫ינהמיה איש בית דלי בס׳ ת' דעדרית והוא הזמר‬
‫לבד בסוף יבמות מ ה לבד איני כל כך קושיא‬
‫אעש״י שנשנה שחכל חוא הלכה א ח ת ‪ ,‬אפל ויהי‬
‫מה נשנה אלו הי״א נשתגרע מהל״ח נשארו נ׳׳ו‪,‬‬
‫אבל במקום אלו שגרמנו יש לנו במקומן מהחכמים‬
‫שאמרנו למעלה שאמר נל אחר חלבה שלא ז נ ק‬
‫י( ק נפונא כחוג בכ״י‪.‬‬

‫‪[24‬‬

‫ספר יוחסין‬

‫הרב יותר ‪ .‬והעולה מ הראשונים ה ם מ א ה וששה‬
‫והסימן בן נו״ן שאמרו בינה ‪ .‬ומה שאמרו הלכה‬
‫ה ם מ״א מכלל הק״ו הכםים ונשארו חחכםים‬
‫שאמרו חלנח יוחו־ מאחר ם״ה והם הינ״ל אונ״י‪,‬‬
‫ומ׳ איש שלא אמרו הלכה כמספר המקבלים ממשה‬
‫עד רב אשי יהו כל חכמי המשנה קמ״ו והסימן‬
‫וישישים קמ״ו עמדו‪ .‬ומהצ״א שוט־ נפרק הראשון‬
‫ה ם צ' והאחד חוא םומנום חלמת־ ר' מאיר שחשנ‬
‫ללמור לפני רני יחווה כדאיחא נפי שני דקדושץ‬
‫ונפי כ״נ דנדר אתר ש מ ת ר׳ מאיר כאשר נ ח נ‬
‫בפי החמישי‪.‬‬
‫ב פ ר ק הגי הוניר חנחנים וראוי לחוניוץ לנדן‬
‫שאמר י ני לשמעון חצדיק אליו חורו החלנוח לקיים‬
‫מ ה שנאמר יורו מ ש ס ט ץ ליעקנ וא״נ היה ראוי‬
‫לחומר חלוים נ מ ו ר' יהושע נן הנניה שהיה אב״ד‪.‬‬
‫ונן אמרו נם' שני דיומא שלא יורו אלא מ ש נ ט לוי‬
‫שנאמר בו יורו משפטיך ‪ ,‬או מנני יששנר דנתינ‬
‫ומבני יששכר יודעי בינח לעחים‪ ,‬ומקשח שם‬
‫והאינא יחודח דנחיב מחוקקי דמסקי אליבא דהלנחא‬
‫קאמרי‪ .‬וקשיא לי מדוד והי עמו שהלכה נמוחו‬
‫נכל מקום ‪ .‬ונן ניהודה יריו רנ לו דמםקא אלינא‬
‫דהלכתא שההסלל משח כשיחיו עצמוחיו מנילגלין‪.‬‬
‫ואולי זה נהשגחח נ מ ו בחלל נכל ורעו חנשיאים‬
‫ור׳ הייא ונניו ורנ או אמרו על ה ח נ ‪ ,‬אנל הרמנ״ם‬
‫ו״ל סובר ני העיקר ה ם הנהנים נ מ ו שסיים הפסוק‬
‫ישימו קטורה נאסיך ואמר ונאת אל הנהני' הלוים‬
‫וגוי‪ .‬וכן נראח ני מ נ נ ס ת אנשי הנחלה נ א עזרא‬
‫ראש לנלם ויסדה ונשארה ניד שמעון הצדיק ‪.‬‬
‫ונן אסרו נשחנחה מישראל ועלה עזת< םננל‬
‫מיסדה ולא ונרו הנניאים וחזקנים ואע״פ •שכן‬
‫א מ ת נהלל הננלי ור׳ הייא ונניו שהם מורע שמעי‬
‫אחי דוד אולי לא היו נהנים ניםיהם נתלים נםוחם‪.‬‬
‫ונן נךח בחרבן ביח שני נשנאנו לנלות חזח ח א ת ך‬
‫מ מהלי שהיה מאה שנים קודם החרנן לא נשאר‬
‫הקנלה ני א ם ניד רנן יוהנן נן ונאי הנהן חלמית‬
‫ומתלמידיו ותלמידי חלמידיו נתקיימה ההלכה‬
‫נישואל ‪ .‬וכן כאמוראים כמו שנתב הרםנ״ם ז״ל‬
‫נספריו ועשה הקנייה זה לונוח ישראל שחאריך‬
‫ימים רבן יוהנן בן וכאי‪ .‬ור' אלעור נן עותה‬
‫מפורסם שהיה כ ח ן ‪ ,‬ובפי תפלח השהו־ כי הוא‬
‫עשית לעזרא וכן שמעון אוד עותר‪ .‬דודו ונקרא על‬
‫שם אחיי ני היח עשיר גדיל וסייעו כדי שילמד‬
‫וחלק עמו בהיי העויים הבא כדאיחא בפי חיח נוטל‬
‫נםוטה ‪ .‬ובייתום בן וונן בומן ר' אלעוו־ בן עוריה‬
‫בסי נ' ממסכת סופרים ובסוף פסחים בתיססחא‬
‫לרנן גמליאל ויקדם היו בניהו‪..‬ור' אלעור נן שמוע‬

‫‪3828—1‬‬

‫©האריך ימים רבו טול ר ב י ‪ .‬ותלמידו טיל ר' עקיבא‬
‫בס׳ ו׳ ויבמות ובם' ואלו נאמתן ובם' בני העיר‬
‫עיהיה מברך קודם פויםוא נשיו לברך ישראל ורב‬
‫קורא לו טובינא דחבימי ‪ .‬ור׳ חנינא סנן הנהנים‬
‫והוא ראה האש בבית פוני על המזבח רבוצה‬
‫ככלב ני בבית ראשון היה כאריה‪ ,‬אעם״י פיבסיסיא‬
‫אומר כי אש שירדה בימי משה היה במובח‬
‫הנהשת עד שירדה אש בימי שלמה כשבנה חבית‬
‫ונסתלקה של מ ש ה ‪ ,‬ואש של שלמה נסתלקה בימי‬
‫מנשה עדיין נשאר ממנו כי יוסף ק גוריון אומר‬
‫שגנוו ירמיהו ואנשי כנסת הנדולה מצאוהו ‪.‬‬
‫ור' שמעון בן הםנן הוא בנו ‪ .‬ורבן שמעון בן‬
‫נמליאל אומר משמו הלכות ‪ .‬וישמעאל •בן סאבי‬
‫כ״נ וחסיד ושמש עשר ש נ י ם ‪] .‬ומצאתי נייסיפץ‬
‫בן גוריון הנוול כי ישמעאל ב; סאבי שימש שנח‬
‫א ח ת בלבד‪ [.‬ת ש ח פרה האהרוגה ובת קול נשמע‬
‫עליו נעזרה יננם ישמעאל חלמידו של פנחס ‪.‬‬
‫ומשמת בטל ויו הנהונה בסוף פ' מקום שנהנו‬
‫ובמקומות אחרים ‪ .‬ויוהנן כ״ג האמור בחנוכה‬
‫אביו של מתחיה תחלת חחשםונים ועשה תקנות‬
‫בישראל בדאיתא בסוף ס ו ט ה כבר דברנו ב ו ‪ .‬ויוסף‬
‫בן יועור בפי ב׳ דחנינח חשיי שבכהונה ‪ .‬וכן ר'‬
‫יוסי חכחן תלמיד ריב״ו קראו רבו חכור ‪.‬‬
‫רבי טרפון הכהן חעשיר ‪ .‬וחיח מכבדו ר'‬
‫עקיבא ור' טרפון אוהבו כנפשו‪ .‬ובפי הכוחב‬
‫נסחפק א ם הוא רבו של ר׳ עקיבא או הברו‪ ,‬ופסק‬
‫שם הרא״ש כי הוא חברו אעפייי שבספרי קראו רבו‬
‫והיה אומר לר׳ עקיבא תלמידו הפורש מ מ ך כפורש‬
‫מחייו והוא נל של אנחים ‪ .‬ובתוספתא וכתובות‬
‫בפי ח ני בשנת בצורת קרש שלש מאות נשים כדי‬
‫להאכילן הדומה שהיה כהן ואמו כתנת כדאיחא‬
‫במסכת מדות ‪ .‬ובפי עשרח יוחכדן פירש רש״י‬
‫ש ם שהיה כהן ואמו כהנת שעלה אחר אקו‬
‫לרונן לנרך נ ר נ ח נהנים‪ ,‬ובמשנה הוא נשבע‬
‫אקפח אח נני ולא נשאר לו נ ן כי אם נ ת נדאיהא‬
‫נפי חשונר אח הפועלים ‪ '.,‬ונן נחו לימדו רני ונתן‬
‫לו בתו ונזה יש ספק א ס נשא אוהד‪ .,‬אנל נפרק‬
‫שנועח הדיינין חניא ר' שמעון נר ר' טרפץ‪ ,‬ונפי‬
‫נל הנשבעין אמר ארבעח חלכוח ואולי זה נחיי אניו‬
‫וכן ר' טרסון היה מחויר פריון נכור לנעליו שהיה‬
‫כהן ‪ .‬ונסיפרי אכיר ר׳ יהווה ש נ ח היחה והלכחי‬
‫אהר ר' טרםון לביתו אמר לי יהווה נני תן לי‬
‫מ ו ל י ונתתי ל ו ‪ ,‬ופשט ירו לחלון ונתן לי ממנה‬
‫מקי' אמר לי יהווה בני בוה מיהרתי שלשח מצורעץ‪,‬‬
‫ולמדתי שבעה הלכות שהוא של >ז־ו ביוה‪ ,‬וברוש‬
‫ט ר ף ‪ ,‬וארכה א מ ה ‪ ,‬ועביה כרביע כרעי ה מ ט ה‬

‬אעפ״י שהרםב״ם‬ ‫סובר בפרק ב׳ דעדויות כי ר' ישמעאל תלמיד רבי‬ ‫עקיבא וכן במדע ופסק טיס הלכה כרי יטומעאל‬ ‫בענין ההלכה הוא אמת כי בפרקא קמא דשבח‬ ‫הורה ר' חנינא כרי ישמעאל‪ .‬‬ ‫]‪25‬‬ ‫ישמעאל חבירו פול ר' עקיבא ועול ר' ^עור בן‬ ‫עוריה והוא רבו פול ר' מאיר ‪ .‬מכאן נראה שהיה כהן ושהיה‬ ‫ג״כ אחר הרבן הביח‪ .‬כי בפרק אלו טרפוח כשחולק‬ ‫ר' ישמעאל עם ר' עקיבא אומר משוש אבוחיו חיחי־‬ ‫בהלב הקיבה אמרו ישמעאל כה‪:‬א מסייע כחני‪.‬ווה חימא שיחיה יותר_ממאחים שנח וכן‬ ‫בפרקא קמא דבכורוח שהביא לו‪ .‬ושלא בפני חביח‪.‬ובאיכח רבחי כי‬ ‫חבן והבוז שנשבו שהם בני ר' צדוק הכהן שהכירו‬ ‫זה לוה ומחו ואולי אי.‬ופי' רש״י עור ראש אדם ווה למכשפוח‬ ‫במלהמה‪ .‬ובפרק קמא‬ ‫דעבודה זרה פירש רש״י מהרוגי מלכות היה ומשהו‬ ‫בשמן אפרסמון עור פניו שיהיה קיים ‪ .‬אבל‬ ‫מ מ ה שיכולתי לראות בוה כמו שאאריך נ״ל שאינו‬ ‫תלמידו‪ .‬‬ ‫ומטהרין בגבולץ ‪ .‬וכן כשמנח כל חכמי חמשנה‬ ‫וזה‬ ‫לא הוכירם מפני זה ‪.‬וכן כל ימיו‬ ‫נצטער על שאמר אוי לטרפון וניצל שנשחמש‬ ‫בכתרח של חורח כדאיתא במסכח כלח ובנדרים‬ ‫משהוקפלו חמקצועוח ‪ .‬‬ ‫ואולי חוא רבן גמליאל שנקרא ג״כ רבי‪ .‬רבי פטר חמור‪.‬וכן בפי העוי‬ ‫והרוטב קרקפלו של רבי ישמעאל מונח בראש‬ ‫מלמם ‪ .‬ ‫־‬ ‫ם‬ .‬‬ ‫אלעעיני בן חקף וחנמאל חמצרי שניחש כהניס‬ ‫גדולים ועשח כל איזו־ מ ה ם פרח קודם ישמעאל בן‬ ‫פאבי בפי ג' מפרח ‪ .‬ומוץ ושוני.‬‬ ‫אבל רש״י לא פירש שם מצד היה כה.‬ואעפ״י שבסוף מועד קצן כשמתו בניו‬ ‫של ר׳ ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לבקרו ר׳ טרפון‬ ‫ור׳ אלעור בן עוריה ודי יוסי הגלילי ור' עקיבא ואמר‬ ‫להם שהטריח רבותיו שני פעמים זה דרך מיסר‬ ‫כי ה ם אמרו בראשונה כי היה הכם גדול ובקי‬ ‫בהנדה ‪ . כמו שפירש‬ ‫בפי במה מדליקי.‬ובפי ה' דובחיס אכיר ר' ישמעאל צאו ואמרו‬ ‫לר' עקיבא טעיח ‪ .‬אעם״י שבסרק מצוח‬ ‫הליצח )דף קד״א( אימרים חחוםפוח כי שנים‬ ‫היו י( זקן ונכדו ח ח שאחר ההו־בן היה נכדו שהיה‬ ‫חרבה אוזר ר' עקיבא והיה מואס בבצע מעסיקות‬ ‫כדאיחא בכחובוח סרק הנושא כשהביא לו חאיש‬ ‫ראשיח הגז ולא ק אוחו נראה שהיה שוסט ישראל‪.‬ובסי יציאוח חשבח שקרא והטח׳‬ ‫ואמר לכשיבנה בית חמקוש אביא ח ט א ת ‪ .‬עם‬ ‫רשב״ג‪ -‬נשיא ישראל שלא כבעל ספר דוחח עולם‬ ‫שאמר זח כי בחלםור נראח שחיה אחר חחרבן‬ ‫בסוף פרק חזקח חבתים אמר ר׳ ישמעאל בן אייישע‬ ‫משחרב ביח חמקדש דין חוא שלא לאכול בשר ולא‬ ‫לשחוח יץ וכוי‪ .‬ואס חיה‬ ‫חלמידו לא היה ראוי לירא ממנו כל כך ולהלן אאריך‬ ‫בוה‪ .‬ולא וכר חרב לרבי ישמעאל‬ ‫בן אלישע כ״ג ולא לד׳ אלעור ב.‬ובפרק הנוקין כי רבי ישמעאל בן אלישע‬ ‫נשבה קטן יפה מאד ופדאו רבי יהושע בן חנניה‬ ‫בממון רב וחורח הוראות בישראל וכן בנו ובתו‬ ‫נשבו וקדשו חשם כמו אביחם ‪ .‬ולא יכנס אהד בדברי הבירו‪ .‬ובפרק ששי ממסכח שמחוח‬ ‫שחיח בוכץ שמח ר׳ שמעץ בן יהוצדק רבו של‬ ‫ר׳ יוחנן‪ .‬‬ ‫אבל הספק נשאר על ג׳ חכמים שנוכרי במשנה‬ ‫שנראה ש ה ם מזנים ולא זכרם הרב ‪ :‬חאחד ר׳‬ ‫י( דיזיסםיוז עיקר‪ .‫—‪[3828‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫אחז־ לשנים ‪ .‬ ‫ומשלשין ומטהרין בפני חביח ‪ .‬כי אע״פ שהלכה‬ ‫כרי עקיבא מהבירו בכאן ר' הנינא הורה כרי‬ ‫ישמעאל שלא נהשוב שהלכה כרי עקיבא‪ . אלישע כ״ג האמור‬ ‫למעלה כי היה כהן ומהרוגי מלכות ‪ .‬ושם‬ ‫אומר שאני ר' ישמעאל בן אלישע שמשים עצמו‬ ‫כחדיוט על דברי ח ו ו ה ‪ .‬ושנים לארבעה ‪ . חרסים אעפ״י‬ ‫שחיו חכמים גדולים יחוכירם בעל דורות עולם‬ ‫בחכמי חדווויח בפי ד' נראח שלא מנח אלא‬ ‫חנוכרים במשנח ‪ .‬וכן עשח צדקות גדולות‬ ‫על ידי ר' עקיבא שהיה מפרנס העניים ובמסכת כלה‬ ‫כי יום אהד יקה ממנו ד'׳אלפים דינרי והב לצדקה‪.‬כפי השנים ‪ .‬וכן בפיף יומא אמר טעיה אבל‬ ‫נראה כי הוא כ ה . בריב״ו ואולי הוא רמו ומשל‬ ‫ישמעאל נהנא לר' ישמעאל ב.‬‬ ‫ובפרקא המא דיבמוח פי' וש״י כי ר' טרפון חיה‬ ‫מחלמידי ביח שמאי ו ק נראה כי בפרקא קמא‬ ‫דנרכות ה ט ח לקרוי קריאח שמע כדנרי ביח שמאי‪. ‪ .‬‬ ‫רבי ישמעאל בן אלישע כבר אמרנו שקבל‬ ‫מרבי נהוניא בן הקנה ושראה חשכינה כשהקטיר‬ ‫ובפדקא קמא דברכוח שאמד לו ישמעאל בני ברכני‬ ‫וחיא מעשיה חרוני מלכותי וקרקפלו מונח בראש‬ ‫מ ל מ ם ‪ .‬וכן פירש‬ ‫רש״י בפוק הרואה הפשיטו עור קרקפלו בהייו ‪.‬אבל נ י א ח שלא נחרנ ביום חחרבן‪ .‬ובפרק ד' ממסכח שמחות שנחפש ר'‬ ‫שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל ק אלישע ביחד‬ ‫וכשנהרגו באח שמועח לר' עקיבא וירי יחח־ח בן‬ ‫בבא וקרעו בגדיהם ווושו וכוי וכן בסוף אבות דרי‬ ‫נחן ‪:‬ארוכה אבל על הכלל איני יודע לכוין אם הוא‬ ‫כחן ר ישמעאל חבר ר' עקיבא וחבר בן ננס ביו.‬ווה‬ ‫היה שהמרה יופיו בת קיסר שהיה יפה כיוסף בן‬ ‫יעקב ולא אבה ( והפשיטו עור פניו‪ .‬אבל םס״ע שחחז נכדו אינו םוגדזז‬ ‫בס״ש שם בס״י‪ .‬יעב״ץ יי( בד״ס ילא רצה אביה‪. וה ר׳ צדוק אביו של ר׳‬ ‫אלעור‪ .‬אבל בירושלמי‬ ‫הזכיר זה שפדאו ־ר' יהושע ולא הוכיר שהיח ר׳‬ ‫ישמעאל וכן נראה‪.

‬וכו מ ע ט סיוע לוה מצאתי‬ ‫מוהר בפרשת ויצא יעקב כי קורא לדי צדוק ר׳ צדוק‬ ‫הלשא משום שהתענה ארבעים שנה ו ק בנו ר׳‬ ‫צדוק זוטא עם ר׳ שמעון בן יוהאי והיו לו בנים‬ ‫גדולים אז מ מ ן ר׳ שמעון נשואים‪ .‬‬ ‫ודע מ וה רבי צדוק ובגו היו בעת ה ח ר ק ‪.‬‬ ‫ונראה לי לפרש למה התענה רבי צדוק ארבעי׳‬ ‫שנח קודם ח ד ק חבית בדי שלא חחרב מהיכן ידע זה‬ ‫משום דאמתנן בגמרא ת ו מ א מ מ ׳ שנח קודם‬ .‬פיחש שאבותיו חיו מקריבין קרבן עצים בו‬ ‫ביום ביי באב ‪ .‬ומה שאמרנו מישמעאל כהנא‬ ‫מסייע כהני נראה שהוא כהן והדבר בספק ‪ .‬ו ק בתלמוד בבלי בפלק כל כתבי הקדש‬ ‫קורא אותו ר ק גמליאל ברבי ופירש וש״י לא שחיח‬ ‫בנו־ של ר מ אלא וקנו ונקרא ק מ הוא גדול בדות‪.‬ואולי נקרא‬ ‫אחד מ ה ם ר׳ אלעור בר ר' צדוק ז ו ט א ‪ .‬ועוד בתוספתא בסרק ב'‬ ‫ת ו ם טוב אמר ר׳ אלעור בר צ ח ק סעמים חרבח‬ ‫אכלחי בביח ר ק גמלאל ולא ראיחי שחיו מכבדץ‬ ‫בין חטטוח‪ .‬עוזה שהוא אהד ואץ שני ל ו ‪.‬אבל‬ ‫בתוספתא בפרק שני דסוכח מצאח׳ זח אטד רבי‬ ‫פעם א ה ת היינו באים אני ור׳ אלעור בר ר׳ צדוק‬ ‫אצל ר׳ יוחנן בן נות לבית שערים והיינו אוכלים‬ ‫ענבים ותאנים חוץ לסונה ‪ .‬ור' אלעור בר צדוק אהד החרבן חיח‪.‬עוד שם בסרק סיליטיי דיום טוב‬ ‫אמרו עליו על רבי אבא ועל ר' אלעזד בר ר׳ צדוק‬ ‫ועל אבא שאול בן בימית שחיו חנונים בירושלים‬ ‫בל ימיהם והיו ממלאין מדוחיחם מערב עם טוב‬ ‫מפני ביטול ביח המדרש וכוי‪ .‬‬ ‫רום שמת ר׳ עקיבא נולד רבי ופירש ו״י ר ת ת ר׳‬ ‫ישמעאל בן אל־שע חוו דאוחו שנחרג חיח זקנו‬ ‫של אוחו ר׳ ישמעאל ק אלישע שראחו ר׳ ישמעאל‬ ‫ברני יוסי דאיסשר שחיח חרנח אחר רני עקינא ‪.‬ר ת ע הוא בי ו* יחזק‬ ‫ק נ ו ת הוא הבר ר' יהושע ו ק מרבן גמליאל וקנו‬ ‫של רבי והוא לא היה מ מ ן רבי‪ .‬‬ ‫אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו‬ ‫בו יום טוב כל משפחוזו היו נוהגץ בו עם טוב‬ ‫ג״כ ‪ .‬ואחר‬ ‫וה מצאתי בפי אלו טרפוח בקצח פירושים מרש״י‬ ‫כהן הוה והוא ר׳ ישמעאל בן אלישע כ״ג ווה אינו‬ ‫נראה נחלםור אלא ה ם שנים חנץ רב ביניהם ני‬ ‫הראשון נ ה ת עם רנן שמעון ק נמליאל קודם שמלן־‬ ‫תב״ו ור׳ ישמעאל חבר ר' עקינא מעדותו לימד לר׳‬ ‫מאיר‪ .‬ובפרק שלישי‬ ‫דתעניות בתוספתא אמר ר׳ אלעור בר ר׳ צדוק אני‬ ‫חייחי מבני סנואח בן בנימין וכוי כמו שיתבאר‬ ‫לחל)‪ .‬‬ ‫ו ק בסרק קמא דקדושין אמר ר' צדוק עליו ר ק‬ ‫גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו‪ .‬ותניא אמר‬ ‫רבי מעשה שהייתי נ א אני ידי אלעוד בר ר׳ צדוק‬ ‫מבעז שריין ואכלנו ו מ י ‪ .‬‬ ‫ועוד כי רבי אלעור בר ר׳ צדוק קרא עם ר׳ יוהק‬ ‫ק החותיח שהיח ב ז ק הביח זקן מאד ‪ .‬וחרא״ש בתחלות פרק מקום שנהגו כתב‬ ‫אמר ר׳ אלעזד בר ר׳ צדוק אני ממשפחח םנואח בן‬ ‫בנימין‪ .‬א ג ל ה א מ ת כי‬ ‫בץ בתוספתא ובירושלמי קורא לרבן גמליאל ם ח ם‬ ‫רבי‪ .‫‪[26‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫שלא הוכיח הרב ווה הוא ר׳ ישמעאל חנוכר מאד‬ ‫במשגה ובברייחא ‪ .‬עוד שם אמר ר׳ אלעור בר צדוק סעם‬ ‫אחות חיה אבא מיסב בבית ר ק גמליאל וחביאו לסניו‬ ‫]—‪3828‬‬ ‫אניגרון ועליתם סלסלים מחוקות ומטיך אבא את‬ ‫ידו אמר ליח רבן גמליאל אל חחוש לחם מערב י״ט‬ ‫ח ם טיחוקוח‪ .‬וכן בסוף‬ ‫סרק בכל מערבץ ר׳ אלעוד בר ר׳ צדוק מ ק ר ק‬ ‫גמליאל בר סלוגחיה דר׳ יהושע וכן בס׳ ואלו עובדץ‬ ‫בססח וכן בתוסםחא בסרק שני דםוכה שחיוז למד‬ ‫עם ר׳ יוחנן ק חחותיח וכל המעשה כמו שחוא‬ ‫בסוף סרק קמא דיבםות‪ .‬והייתי הושב שאולי ה ם שנים‬ ‫והיה ניהא ליתשלכד שיהיה אהד מ מ ן ר מ בפרק ו׳‬ ‫דכלאים אמר ר׳ אלעור בר צדוק משום ר׳ מאיד‬ ‫ידי מאיד ר מ של רבי‪ .‬ועוד בסוף פרק ב׳ דמגלח בחוספתא אמר‬ ‫ר׳ יחודח מעשח ברי אלעור בר צדוק שלקח ביח‬ ‫הכנסת של אלספנרריים שהיח ביחשלי' וחיח עושה‬ ‫ומכל זה נראה שהוא קדמון‬ ‫בו כל הפצו וכו‬ ‫וקודם ד י ת של רבי‪ .‬וחוא חיח ביום שמינו לנשיא לדי אלעור ק‬ ‫עותח בפי ד׳ ח ת ם ‪ .‬‬ ‫וחשנים חאחרים שלא חומד חרב חוא רבי צדוק‬ ‫ודי אלעור ננו נ׳ רש״י ובעלי חחוסםות א מ ת ש ה ם‬ ‫נהנים והרםנ״ם ז״ל לא הזנירם‪ .‬גם לפעמים‬ ‫במדרש ובאבות דרבי נתן קורא ג״כ רבי ס ת ם‬ ‫לתב״ו‪ .‬ועוד מצאתי בתוספות פרק‬ ‫מצות חליצה אמר ר׳ ישמעאל בר ר׳ יוסי אני ואיחי‬ ‫ר' ישמעאל ק אלישע וכן כתוב בספת וקשיא לר״י‬ ‫איך י ה ק שראח לר׳ ישמעאל שנחרג קודם רבי‬ ‫עקיבא ור' ישמעאל בר ר׳ יוסי בסוף לפני רבי‪.‬ועתה ביה אאריך‬ ‫ראיות לוה וראיות יוה ואגב גודא נדעה ענינים‬ ‫והלמות ‪.‬שחיח חכם גדול ורבו של ר׳ עקיבא כואיתא‬ ‫ב‪6‬וכות ‪ .‬והעולה‪ .‬‬ ‫אע״ס שמצאתי בסנהת־ץ יתשלמי על מ ה שהעיד‬ ‫ר׳ אלעוד בר ר׳ צדוק תינוק הייתי וראיתי בת נזץ‬ ‫שנשרסה מ אומר שם נ ש ו א ה וה המעשה לא‬ ‫היה סתות מעשר שנים ונטיהלן־ עם רני לא היה‬ ‫פחות משלשים שנה דלית אורחיה דגבדא דבא‬ ‫חמחלך עם ברכש סדזות מל׳ ש נ ה ‪ .‬וזה היה א תימא כי ר'‬ ‫צדוק אביו בעת ההו־בן היה זקן מאז־ כי כבר‬ ‫חחענח ארבעים שנח קודם שיחרב הבית והיאך‬ ‫בנו את־ ח ה ר ק מאה שנה היה ק שלשים שגה ‪.

‬‬ ‫•וכן בתוספתא בסרק שני רסוכה כמו זה אמר ר'‬ ‫אלעור בד ר' צדוק כשהייתי למר אצל ר' יוהנן בן‬ ‫התורנית ראיתיו שהיה אוכל פת הרבה במלה שהיו‬ ‫שני בצור׳ באתי ואמרתי לאבא ואמר לי ה ל ך לו זתים‬ ‫נטלן והסתכל בהם וראה שהם לתים ואמר איני‬ ‫אונל ותים באתי ואמרתי לאבא אמר לי לך אמור‬ ‫לו הבית מנוקבת היתה כדברי בית הלל אלא‬ ‫שסתמוה שמרים להודיען־ שאוכל הוליו בכהרה‬ ‫שאעפ״י שמתלמיו בית שמאי היה לא היה נוהג‬ ‫אלא כדברי בית הלל ‪ .‫—‪[3828‬‬ ‫מאמי‬ ‫ט־־חרב חביח נסתהו שערי ההיכל עז־ שנער בהן‬ ‫ריב״ו ואמר עד מחי אחח מבעיח עצמך יודע אני‬ ‫שסופך ליתרב ונבר נתנבא זכריח פחח לבנון דלחיך‬ ‫וכוי שהוא אוח שיחרב הבית‪ .‬‬ ‫אבל הו־םב״ם זיל התיר לחולין על ידי מפה ובשעת‬ ‫חדחק ראוי הו־מב״ם ז״ל לסמוך עליו‪ .‬ושם אומר אמו־ ליה ד׳ אלעזר‬ ‫בנו אבא שלם לרופאים שכרם כדי שלא יקחו‬ ‫משנו־ העילס ה ב א ‪ .‬ובסרק בל הבשר על ענין שרי צדוק‬ ‫אנל הוץ לסונה סחוח מכביצה וכרך יריו בטסה‬ ‫לאכול ולא נטל ידיו שהיה נהן שהחירו מסה‬ ‫לאוכלי תרומה כדר׳ אמי ודי אםי ולא חחירו לאוכלי‬ ‫ט ה ר ו ת ‪ .‬‬ ‫הראיות שהם נהנים ננרנות נפי מי‬ ‫שמתו על עניז שאמר ר׳ אלעזר נר ר׳ צדוק‬ ‫מז־לנץ היינו על ארונות של מתים ר״ל נקנרות‬ ‫לקראת מלכי ישראל פירש רשי׳י שהיה נ ה ן ‪ .‬‬ ‫והמעשה השני הוא בבכורות ר׳ צדוק הווז ליח‬ ‫ההוא בוכרא רמא ליה שערי בסל נסרים של ערבה‬ ‫קלוסח בחדי רקא א כ ל איבוע שסוותיה‪ .‬וכדי שתבץ ענץ זה בספר‬ ‫טהרה להרמב״ם בפי אחד עשר מטומאת אובלין‬ ‫אומר חביח של וחים מגלגלין צריך לנקב ההבית‬ ‫כרי שיצא המוהל ואם לא נקב הרי אלו מכשירין‪.‬ומודים שאס‬ ‫ראשון‬ ‫]‪27‬‬ ‫נקבה וסתמוה ?{ומרים ה צ ל ה מן ה ט ו מ א ה ‪ .‬ור' אלעור בנו למד תורה עם‬ ‫ר׳ •והנן בן התורנית האמור בםוכה שהלכו וקני‬ ‫נית שמאי הקני נית הלל לנקרו כדאיתא בסוף פ'‬ ‫קמא ר י נ מ ו ת ‪.‬אווזי‬ ‫לקמיה דרי יהושע אמר ליד‪ .‬ו ק בסנהדרין ובריש‬ ‫מםכח עבודח זרח כי ארבעים שנח קוו־ם שנחרב‬ ‫הביח גלחה סנהדרין וישבח לח בתנוח משום‬ ‫רנפישי רוצחים ולא דנו דיני נפשוח ! ומיד חחחיל‬ ‫לחחענוח מזיח כחוש עד כי ריב״ו בקש מאספסיינוס‬ ‫שהרופאים שלו יחסאוחו וכוי בואיחא בחניוקין‪.‬ואני אניא לך אלו השני מעשיוח בסוף םירקא‬ ‫קמא דינמוח אמד ר׳ אלעוו־ נר צדוק נשחייחי‬ ‫לומד תודה אצל ר' יוהנן ק התורנית ראיתיו שהיה‬ ‫אוכל סח חרבה נ מ ל ח נשני נצורת והודעתי אח‬ ‫א נ א אמד לי הולך לו זתים וחלבתי לו זחים ראה‬ ‫אותם שהיו לתים אמר לי איני אוכל זתים נאתי‬ ‫והודעתי או! א נ א אמד לי לך אטור לו חנית נקובה‬ ‫היתה אלא שםחמוה ש מ ר י ם ‪ .‬ובם׳ כל פסלי המוקדשץ בבכורוח‬ ‫נבי בוכרא דחוה לרבי צדוק וממעשזז דסוף םירקא‬ ‫קמא דיבמוח שהיה אובל חלין על מחרת חרומח‬ ‫ע״נ‪ .‬‬ ‫אבל הרמב״ן זיל אמר במדלנץ הוא חארץ מ מ ש‬ ‫שהיה הכסוי נראה בשדה שהוא הנלל ואץ הכהן‬ ‫ממהר עליו‪ .‬‬ ‫וכן באיכה רבתי‪ .‬והראש ז״ל אמר בשאלות כי הוא הדץ‬ ‫לאוכלי חולץ לא התירו ומקל וחומר וכל ש ק ‪.‬‬ ‫עוד בספר טהרה בפרק שנים ועשרים תבית‬ ‫המוקפת צמיד פ ת ל שניקבה מצדה וסתמו שמרים‬ ‫את הנקב הציל‪ .‬וחירצו דהחם ודאל‬ ‫לענין הבשר מ ס ח מ א לא ניחא ליה לבעלים במה‬ ‫שיוצא מ מ נ ה כיון שנקבה אעם״י שסתמוה שמרים‬ ‫ולא םחימח מעלייתא היא אבל לענין להציל‬ ‫מטומאח חוייא סחימא םעלייחא ונחזור לעניננו‪.‬ואף‬ ‫על סי שמתלמידי בית שמאי היה עושה כבית הלל‪.‬עוד חמתו חחוםפוח שם דחכא‬ ‫אמרינ. מנבי מז־לגץ חיינו‬ ‫כמו שאמרחי‪ .‬נם התוםשו'‬ ‫פיושו כרש״י שם שהיה כה.‬ואף‬ ‫על פי שאמר ארון הוא קבר שכן בכתובות נ ם ו ף‬ ‫פ׳ חנו׳שא אמר ר׳ חייא שראה קברו של ר׳ והוריד‬ ‫עליו דמעוח וסידש רש״י ארונו שאץ מו־קדקין בזח‪. דסחמוח שמרים שמח סחימה ובסוף סרק‬ ‫קמא דיבמוח אמרינן חביח של זחים מגלגלין ביח‬ ‫שמאי אומרים אין צריך לינקב וביח חלל אומרים‬ ‫צריך ומודים שאם נקבה וסחמוח שמרים שחיא‬ ‫טהורה ר״ל שהיא כנקובח‪ .‬וחנן חבית של‬ ‫זתים מנולנלין נית שמאי אומרים אין צריך לינקנ‬ ‫ובית הלל אומרים צריך לינקנ‪ .‬ע״כ‪ .‬בלום חלקנו בין תנו־‬ .‬‬ ‫אכל בתוס׳ גם נפי המצניע הקשו על רש״י ופירשו‬ ‫כמו שכחב הדמב״ם שמדבר בצמיד פוזל ומציל‬ ‫מ ח שבחוך חכלי‪ .‬‬ ‫עד כ א ן ‪.‬והתוספות בפרק הגוול‬ ‫קמא חביאו זאח המשנח שהיא בפרק תשיעי רכל•‬ ‫בפרק ואלו מצילין ואומר חביח שניקבח וסחמוח‬ ‫שמרים הצלוה ופרש״י מצרת על העליה אם נתנוח‬ ‫בארובה וטומאה בבית רסתיםת שמרים סתימה‬ ‫היא והתוספות הקשו עליו ונראה לי שנדהק רש״י‬ ‫לפרש זה אעפ״י שאינה במסכת אהלות מפני שבסוף‬ ‫סרק המצניע שרש כי בנקב הכלי אינו נכנס טומאה‬ ‫למה שבתוכו אלא רק־ פיו בענץ צמיד פתיל וא״כ‬ ‫בין סתום ובין אינו סתום מ צ ל עד שיפהת רובו‪.‬‬ ‫ניקבה וסתמוה שמרים והרי הם כללים נמוהל‬ ‫אינם מוכשרים מפני שאינם ברצונו שהרי נקבה ‪.

‬‬ ‫ועוד ביומא בפרק ב' בשני כחנים שעלו‬ ‫למובח וקדם אחד לחבירו ונטל סכין ותקע‬ ‫בלבו למד ר' צדוק על מעלות חאולם בהר‬ ‫חנית ואמר אחינו ניר‪ .‬ואני מוסיף עו ־ לסי דעוזם‬ ‫דתנן במשנה בסרק שלישי דמרות ובפרק גיד הנשה‬ ‫נפן של והב שהיה בהיכל יאמר ר׳ אלעור בר ר'‬ ‫צדוק מעשה היה ונמנו שלש מאות כהנים לפנותה‬ ‫ולניח חעיד חוא יותר מאיש אחר אלא שהיו? כהן‪.‬ישראל שמעו ו נ ו י ‪ .‬ומצאתי ג״נ נספר מנורת‬ ‫חמאור חאחד שאינו של רני יצחק א נ ו ח נ נרסינן‬ ‫נאנות דרי נתן שנשבה ר' צדוק לרומי ונתנו לו‬ ‫שפהה לשנב עמה ל א רצה ואמר מכחונח אני‬ ‫ממשפחה גדולה נל וה נהינות תשובה ‪.‬מ‪1‬ה המעשה‬ ‫נראה ג״כ שלא היה כהן שאס היה כהן אסור‬ ‫ללקט עצמות אביו ל י ט מ א להם ומה לו לאביו‬ ‫להוהידו בדי שלא יהיו בורין שהכהן אינו מ ט מ א‬ ‫לאביו אלא שיודח כלו שים כאשר חוא !‪:‬חיים ר״ל‬ ‫שאם חסר לו אבר כשהוא חי יטמא עליו ב מ ו ת י ‪.‬ועוד שאמר‬ ‫שנכנס שם ופירש עליו חסדין וכן מוז שעשזז יוחנן‬ ‫לאביו כן עשח לו שליקט עצמותיו ואם נאמר כי‬ ‫היה מורע אמו מבני םניאס בן בנימין וח לא יעלח‬ ‫על חדעח כי אחר חחרבן יעשה י״ט ביום י' באב‬ ‫בעבור שחיתה אמו מהמשפחה החיא ‪ .‬‬ ‫ונראח לי שרש״י נשמר י( ניצד יחיו ישראל באולם‬ ‫אלא בחד חבית ופירש שאולמות חיו נחר חנית‬ ‫ווהו נ ר ס ת ו ‪ .‬ונן נפרק ל ל נ ועדנח ר׳ אלעור נן‬ ‫צדוק אומר ל ל חיח נ מ ו נ ח שאחר שנעים שנה‬ ‫יורדים נחנים ו נ ו י ‪ .‫ספר יוחסין‬ ‫‪[28‬‬ ‫לעס חארץ אמר ליח ר׳ יחושע כ ן ‪ .‬הראשונה נסי קםא דתעניוח וכן נשקלים‬ ‫ירושלמי ונפרק ננל מערנין נעדונין דחניא אמר ד׳‬ ‫אלעור נן צ ח ק אני הייתי מנני םנואה נן ננימין‬ ‫וחל ט' נ א נ נ ש נ ת ודחינוהו ליי נ א נ ל א השלמנוהו‬ ‫מפני שיום טוכ שלנו חיח ‪ .‬ומה שפירש רש״י וחחוספו' לכל ישהשוב'‬ .‬ווח חיח כמו שאומר‬ ‫נמשנה ני היו מניאץ עצים למערכת ואת חמשםח'‬ ‫ניום י' נאנ ננרנה ומניאין קרנן על וה ועושין‬ ‫יום ט ו נ ואחר שנחדנ הניד‪ .‬ונחוור לעניננו‬ ‫אמר ר' אלעזר בר צדוק אמר לי אבא בשעח פטירתו‬ ‫מזחל׳ קנרני בבקע ולבסוף לקט עצמוחי וחנם בארד'‬ ‫ולא תלקט אתח בידך שלא יחיו בוויין בעיניך וכך‬ ‫עשיתי לו‪ .‬‬ ‫וכוי‬ ‫]—‪3828‬‬ ‫פרק בכל מערנין ר' אלעור בר צדוק מבני םנואה בן‬ ‫בנימץ משפחה היא משבפו בנימץ שנפל להם גורל‬ ‫בקרבן חעצים ביי באב בימי עורא ויוב מוב הוא‬ ‫לחם לעולם בדתני בפרק בגי פרקים בתעניות לאחר‬ ‫חשבח שהוא י' באב ביום שוב שלחם ור' אלעזד‬ ‫בר צדוק בדורו של רבו גמליאל חוא כדתניא בבייצח‬ ‫אמר ר' אלעור בר צדוק פעמים חרבח נכנםחי אחר‬ ‫אבא לביח רבן גמליאל ע״ב ‪ .‬בראשונה היו קוברין‬ ‫במחמורות כלומר בחפירות נחעכל הבשר מלקטין‬ ‫חעצמות וקוברין אותם בארונות אותו חיום‬ ‫מתאבלין ולמחר חיח שמח שינוחו אבותיו מן חרץ‬ ‫וכן כמו וח אמרו בחרוגי ב״ד במשנח בםנדח־רי‬ ‫שאחר שנתעכל חבשר חיו מכופרין‪ .‬‬ ‫וכשם שעשה לאביו כן עשיתי ל ו ‪ .‬‬ ‫והראיה השנית מ ה שכתב בעל אדם וחוה‬ ‫בחלכות‪ .‬נכנס יוחנן וליקט ופירם עליוזם אפרסקל‬ ‫ונכנסתי וקרעתי עליהם ופרשתי עליחם את הסדץ‬ ‫ונתתי עליהם אפורין יבשים פירוש עשבים עד כאן‬ ‫בירושלמי ובמסכת שמהות בתשלום וה המאמר ‪.‬אבל מי נתן שיהיה הוא הדורש אלא‬ ‫שראה המעשה והיה מן הנהנים ואמר לישראל‬ ‫אחינו נית ישראל שאם א* היה כהן מ ה לו לומר‬ ‫אחינו ו נ ו ׳ ‪ .‬בא לפני רבן‬ ‫גמליאל ואמר ריח לאו וכוי‪ .‬ופירש‬ ‫רש״י א ל מ ו ת חרבח בנח חורדוס שם נמו שנתונ‬ ‫בספר בן נוריון על מעלות חאולם בחר חבית נרםינן‪.‬‬ ‫אבל אם אחר ח מ ו ת נחסר ממנו כל שחוא או‬ ‫נסתם חגולל לא יחיד• מ ט מ א לו כלל ‪ .‬אבל מוח‬ ‫המעשה האהרץ מהירושלמי נראח בפירוש שאינו‬ ‫כחן‪ .‬‬ ‫ועוד בנויר מעשח באביו של ר׳ צדוק ש מ ת בנינוק‬ ‫והודיעוהו לאחר שלשה שנים ונא ושאל לרבי‬ ‫יהושע בן אלישע וארבעה וקנים ואמרו לאביו כשהוא‬ ‫שלם ולא כשחוא חסר מכאן נראה שהוא כהן אם‬ ‫וח חוא ר' צדוק‪ .‬‬ ‫והראיה שאינם נחניס לפי דעת חו־מנ״ם אני‬ ‫א נ י א א ו ת ם ננאן ונן קצת חשונח לכל חאמור‬ ‫למעלה ‪ .‬ומח שאמרו באבות דרי נחן שאמר מכהיגה‬ ‫אני א ל י אמר וח לדחות חמטרוניתא שלא תתן לו‬ ‫שפחה‪ .‬לעלם עושין יום טוב‬ ‫נמנחנן ני תענית ט' נ א ג לא חיח מ מ ן חנית נ מ ו‬ ‫שנראה וה נשקלים יחשלמי‪ .‬אבל אין ואת נירםת חנמרא בשום‬ ‫מקום ולא בדברי חמפרשים ולא בתוספתא בפרק‬ ‫ג' רתעניות אלא אני הייתי מבני סנואה בן בנימין‪.‬וכן בפרק ואלו עוברין‬ ‫בפסח ובמגלת תענית מצאתי אמר ר' אלעור ברבי‬ ‫צדוק מושל הייחי על בני סנואח בן בנימין וחל ט '‬ ‫באב בשבת ודחוח לאחר השבת והחענו בו ולא‬ ‫חשליםוחו‪ .‬ופירש רש״י בסוף‬ ‫‪.‬‬ ‫ו( בב״י פובא פה דברי ר&״יט״ב דפוכה דח״ם כי ברן‪-‬‬ ‫״״י ר צדוק בנפה םשיס נקיות דקפבר סחיה פכמ‪-‬צוז‬ ‫עד כדפייכה בפ״ב דטהי‪-‬ות ‪.‬ופירש רש״י ר' צדוק‬ ‫כחן חיח וכלום חלקנו בץ גחן חבר לכחן עם חארץ‬ ‫דמי חשידנא אנא דשדינא בו מום בכוונח וכוי‪.‬אבל בנתיב כ״ח מהירושלמי וכן בסוף‬ ‫יורה דעה ווה הלשון שם ‪ .

‬ור עקיבא ששימש‬ ‫אח נחום איש גם וו ד ת י ש ריבויי ומיעוטי דרש‬ ‫ד׳ עקיבא ריבויי ומיעוטי כ ו י ‪ .‬ו מ ה שקשה‬ ‫יותר חוא מעשח דר׳ צדוק בבכורוח אבל נ ם וה יש‬ ‫חשובח שחישראל מיתר לקנותו מכחן וישתנו עד‬ ‫שיפול בו מום ואלי קנאו מכחן אע״פ שבתחלח‬ ‫חמורח נראח שאסור לישראל לקנוח בכור ח ם מכהן‬ ‫בוכץ הזה אלי נחנו לו במחנה ובמעשיות חאחרים‬ ‫שחבאחי‪ .‫—‪[3828‬‬ ‫מ א מ ר ראשון‬ ‫לגמ מדלנין ע״ג ארונות שהיו אוכלין חוליהן בטהרה‪.‬ומח שבסוף‬ ‫פרקא קמא דיבמוח נ״כ אוכלין חוליחן בטהרה‬ ‫חראח כי ר׳ יוחנן בן חחורניח ג״כ לא רצח לאכול‬ ‫ולא נמצא שחיח כ ח ן ‪ .‬אעפ״י שמצאנו בשני מקומוח ר'‬ ‫מאיר קודם לר׳ אליעזר וה חוא חרוש אבל לא בכל‬ ‫מקום ‪ .‬וחרמב״ם שזזביאו בכלל‬ ‫ההכמים לא הביאו בכלל חכהנים ז ק זח המעשה‬ ‫בפרק ב׳ דערויות ובפי שני דםוכה בתוספתא ואומר‬ ‫לחודיעך שאוכל חוליו בטהרה היה ‪ .‬גם קשה על הרמב״ם‬ ‫אשר לא מ נ ח את ר׳ ו נ ת ת בן קבוטל ואת ר׳ ונריח‬ ‫נן הקצנ ני שניהם חיי נחכים חאחד אמר נ מ ם נ ח‬ ‫יומא הרבה_םעבצם קראם* לפניו נספר דניאל גם‬ ‫חשני א מ ו ר׳ וכתה בן הקצב המעץ הוה לא ווח‬ ‫ידח וכוי‪ .‬ינכילזיה‬ .‬ואביא עוד כל המאמרים שיורו על‬ ‫זח שחוא חבירו מבלחי שאקשח על כל אחד כי‬ ‫מאליו חוא נודע בכל מקום דברי ר׳ ישמעאל קודם‬ ‫לר׳ עקיבא ‪ .‬ועוד כי מ ה שאמרתי בפרק איחזו מקומן‬ ‫יעיד על וה ‪ . ננס ולא רב־‬ ‫כמוהו וידוע שין ננס הכירי של ר׳ עקיבא‪ .‬אמד בסוף‬ ‫בתרא אמר ר׳ ישמעאל הרוצח שיחכים יעסוק בדיני‬ ‫ממונות שאץ מקצוע בתורה גדול מ ה ס ש ה ם‬ ‫כמעיין‪ .‬‬ ‫ו ב פ ׳ ב ׳ ת מ א י לא יטמא למתים אוכל הלין בטהרה‬ ‫שכן ברי יוהנן אעם״י שהיה מורע יוסף ולא כחן‬ ‫פירש רש״י בנרמא דעשיראה ביר שהיה פחות‬ ‫מכשעורה ‪ .‬והיח וקן ונשוא פנים וחסיד ששום‬ ‫כוץ לא ידרוש לפנע כמו שהעיד תב״ו חכחן עליו‬ ‫שאם חיה ביתשלים אחר כמוחו לא יחרב חביח ‪.‬נם בסרק ה' דםוטח אמר ר׳‬ ‫יהושע היה דורש ר׳ וכריה בן הקצב שני פעמים‬ ‫נטמאח אחד לבעל ואחד לבועל‪ .‬ובפי ג׳ מסוכח‬ ‫בחוספחא אמרו עליו ועל ד' אבא ור׳ אלעור בר‬ ‫צדוק ואבא ש א ל בן נטנית שחיו חנונים בירושלם‬ ‫נל ימיהם והיו ממלאץ מדותיהם מערב יום טוב‬ ‫מסני ביטל ביח המדרש ‪ .‬ובכוף יומא שאל‬ ‫ר׳ מחיא בן חרש בתמי לר' אלעור בן עותה שמעת‬ ‫אדבעח חלוקי כשיח שהיה ר׳ ישמעאל דורש ובפ‬ ‫שלישי דשבועוח ר׳ ישמעאל ששימש אח ר׳ נחוניא‬ ‫בן חקנח דורש כלל ו פ ר ט ‪ .‬שהיו מעיתם בענין המקדש אינו קשח‬ ‫בעבור שחיו מביאים עצים למקדש חיו יודעים ענינם‬ ‫שכן מצינו בר׳ אליעזר בן יעקב שזזעיד על כל מדוח‬ ‫חמקדש ל א חיח כ ח ן ‪ .‬ואעפ״י שקלם‬ ‫לבן ננס הלכה כר׳ ישמעאל וקוראו ב.‬ג״כ במעשח שדרש רבי‬ ‫צדוק על מעלוח האולם זה היה בחר הביח כמו‬ ‫שפירש רש״י‪ .‬וכן שכה ר'‬ ‫הנינא בן אנטיגנוס שהוא כהן כדאיחא בפרק ער‬ ‫כמה ושם פירש רש״י כהן היה ‪.‬וכן בסוף יומא נענין המן אעפ״י שבשער‬ ‫הנמול להרמב״ן נמצא נירסא בוזז ביומא שד׳‬ ‫עקיבא אמר טעית זה לא נמצא בשום ספר הגידס׳‬ ‫הואה ‪ .‬ובעל הערוך בערך נ ר ם אמו־ ואדם‬ ‫קדוש כר׳ יוחנן היאך חיח נושא עצם מ ח אלא שן‬ ‫חלושה היה שאינו מ ט מ א או שלא היה עמו אלא‬ ‫כשהולך לביח חאבל לנחמו כלומר צערו יוחר ג ד ל‬ ‫ואינו כחן כי לא אמר בעל חערוך מצד שחוא כהן‬ ‫אלא מצד שהוא קדוש או כפי׳ רש״י ויל וחרמב״ן‬ ‫ויל כי אפילו הנהנים אינן מווהרץ על גלל ודופק‬ ‫שאץ חנזיר מגלח עליו זהם פירשו על גבי ארונוח‬ ‫מ מ ש שחיו בקברות מגולץ על פני חשדח בומן‬ ‫ההוא וגלל ר״ל כיסוי חאתן ודופק חרף שבארון‬ ‫בראש וברגל שלא כרבינו ח ם ואוכלי ט ה ת ת‬ ‫מחמירץ נ ו ח ו ל ח לדבר מצוה ‪ .‬ובל ה ת צ ה לעסוק בתני ממונות‬ ‫ישמש את שמעון בן נ נ ס ‪ .‬‬ ‫ואני רוצה להאריך עתה במה שאמרנו למעלה‬ ‫על ר' ישמעאל אשר דרש י״נ מרות שההורה‬ ‫נדרשת בחחלח חורת כהנים כיצד היח הנידו של‬ ‫ד׳ עקיבא כמו שאמר בעל םפר ר ו ת ת עולם ולא‬ ‫תלמיד ר׳ עקיבא כמו שוכר חרמב״ם ו״ל ואם חוא‬ ‫כחן כבר נשאר חרבו־ בספק ‪ .‬אמר לו אינו נאנץ ופירש רש״י לפי שחיה‬ ‫]‪9‬צ‬ ‫כהן א ס ת ח עליו ואלו השנים בלי ספק כי שכחם‬ ‫רבינו משה ו״ל ואומר אני על דרך הלצה‬ ‫מ ה שאמרו בסי יש נוחלין בבתדא )קי״א א( אסם‬ ‫וכריה מסי הרמב״ם ו״ל ואני על ידי שהיה שמם‬ ‫וכריה זכרחים ‪ .‬וידוע שדבי נחוניא‬ ‫בן הקנה לא ראה ההרבן‪ .‬בפי ארבע מיהוח אמר ליה ר׳• עקיבא לר'‬ ‫ישמעאל ישמעאל אחי והיה עניו‪ .‬וכן הרמב״ם אמר בפי‬ ‫רביעי וקיבל ממנו ר' ישמעאל ואם היה תלמיד ר׳‬ ‫עקיבא למה לא דרש כ מ ו ת ו ‪ .‬בסיפרא אמד ליה•‬ ‫ד׳ ישמעאל לרבי אליעור רבי חרי אומר וכוי א״ל‬ ‫ר׳ אליעור דקל הרים אתה נראה שהיה מחוכח‬ ‫עם ר׳ אליעור רבו של ר' עקיבא‪ .‬ובסוף פרק איוחו‬ ‫מקומן אמר ר' ישמעאל צאו ואמרו לר׳ עקיבא‬ ‫טעיח ואם חיח חלמידו חיח אומר לרבו לפני אחרי׳‬ ‫טעית ‪ .‬‬ ‫ובפרקא דקדושין גבות כח עושי ר ב ת כנץ ר׳ צדוק‬ ‫וחביתו דחבעחיח מטתניתא וניצול‪ .

‬ואחר‬ ‫זח בע״ח אבאר כל חכמי המשנה באלפא ביתא כלם‬ ‫מי היה >‪ 4‬באי זה ומן היה ‪ .‬וזה המאמר‬ ‫מסווש ייתר שר׳ טרפון היה לר' עקיבא כמו ר מ‬ ‫והיה אומר לו דני חושני נ מ ו שאמרנו למעלה ‪.‬ובפי ח׳ דכתומח לא פסק שעורים כסל‬ ‫מ ח ט ת במזונות חאשח אלא ר׳ ישמעאל שחיח‬ ‫סמוך לארוס שחשעורי׳ רעוח‪ .‬‬ ‫ו ה ע ל ה כי היה עקביא אהריהם ממן הלל ו ש מ א י ‪.‬ייש נוםחא‬ ‫ר' שמעון בן שוודי אמו־ וח ‪ .‬וכן נראה ששור‬ ‫היא עיר בגליל מכפרי צפח חוב״ב‪ .‬וכן בן עואי שחיח חלמיד הבר לר' עקיבא‬ ‫וכמו ר׳ עקיבא שנכנס לפי־דם עמו אמר חבל לבן‬ ‫עואי שלא שימש לר' ישמעאל בס׳ המקשח והוא‬ ‫עשח ספר מואלח שמוח ער סוף חחורה נקרא‬ ‫מ כ ל ח א ‪ .‬‬ ‫ואחר נ ך חור ל מ ר לסני ר׳ עקינא בסברא בפרק‬ ‫שלשי דסונח רני ישמעאל יר׳ טרפון ור׳ עקיבא‬ ‫ובפרקא קמא דברנות חיח רני אלעזר נן עוריח יושנ‬ ‫ודי ישמעאל מ ו ט ח ו מ ׳ אמד ליח ר׳ ישמעאל אחי‬ ‫ונו׳ שהיח חבירו של רבי אלעור נן עודיח ולא עוד‬ ‫אלא שהיה הבר לר׳ יהושע רנו של ר׳ ע ק י נ א ‪.‬אמר ר׳ יהושע הייני כמשיב‬ ‫על טרפון אחי וכוי נמנו ו נ מ ת מעשרין מעשר עני‬ ‫כרי שיסמכו חעניים בשנח ח ש מ מ ח עליחם‪ .‬‬ ‫וכבר סירשנו למעלה הדורות עד הרבן הבית‪ .‬ונםומח‬ ‫ס׳ היח נוטל בא ר׳ מאיד לסני ר׳ עקיבא ל א חיח‬ ‫יודע מצד הסלסול ובא ולמד לםני ר' ישמעאל וגמר‪.‬וחרמב״ם הרכיב‬ ‫שני פירושים האחד חוא ממאי־ בספרי שאמר שם‬ ‫דוגמא ר״ל גרים פמוחה ‪ .‬‬ ‫ושבועתו בפרק ב' דנגעים היה ר׳ ישמעאל אומר‬ ‫בני ישראל אני כפרתן אשרי הלקו‪ .‬ובשבא‬ ‫ר' יוסי בן דורמסקיח אצל ד׳ אליעור ללוד ספר לו‬ ‫המעשה ואמר סוד ה' ליריאיו צא ואמוד להם אל‬ ‫תחושו לםנינכם כך מקובלני וכוי הלכה למשה‬ ‫מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית‬ ‫וא״כ יחיו דבריו של ר׳ ישמעאל נשמעין מ מ ן‬ ‫רבותיו של ר׳ עקיבא ו* אליעזר חגרול ודי יחושע‬ ‫ור׳ טרפץ וכן ר' אלעור השוחו לר' טרסון שק־או‬ ‫א ח י ‪ .‬וכן ר׳ עקיבא עשח ממלחא וראיתי‬ ‫מכלח׳ דר׳ ישמעאל מחחד' חוח עד לא תבערו אש‬ ‫ו מ ׳ ודיא מבונה לו כמו ססרי לד׳ שמעין בן יוחאי‬ ‫ואחר שחשלסתי בענין הכהנים אומר על דרך‬ ‫כלל סדר הדורות ער שאשלים כל העשרה פרקים‬ ‫של הרמב״ם )יל י מ ה שיש לי קושי עליהם ‪ .‬‬ ‫בפרק שני רעבודה ורה שאל ר' ישמעאל את ר׳‬ ‫יחושע מבינות הגוים ו מ ׳ ואמר לו ר׳ יהישע‬ ‫ישמעאל אחי היאך ׳*זח קירא כי טובים דודיו־‪.‬‬ ‫ל א די זה אלא שקדמו להם ונראה בסירוש בעדויות‬ ‫ובגמרא דברנות וכן בספרי כי היה אחר מ י ת ת ו ‪.‬ואומד בספרי‬ ‫הדה אמדה המבזה וקן אחר מותו חייב נדד וכן‬ ‫בברכות חמספר אחר מ ש ח ן ‪ .‬והסידוש האחר לא מי‬ ‫חםו־ים עצמם אלא דוגמא לחם שלא לחרחיקה‬ ‫םחורת ישראל וננו־ הארננו למעלה מ ה ‪ .‬ונביא עתה גל עניניו בסרק‬ ‫מריבח אמו־ ר' ישמעאל מבעלי בחים של גליל‬ ‫העליון היו בית אבא וחיו רנץ ביחיד ‪ .‬‬ ‫ור׳ אלעזד נן עזריה השוה לשניהם לר׳ ישמעאל‬ ‫קרא אחי ילד׳ טחפון ג‪$‬־א אחי נסרק ד׳ דירים מ‬ ‫ביום ל ץ יום שחושינו אח ר׳ אלעור הנהן לנשיא‬ ‫אמרי עמון ומואב מוז ח ם ל ל םיחון ועוג ששם‬ ‫ג״נ עמון ומואב מ ה ח ס בשביעית בשנת ה ש מ ט ה‬ ‫גור ר׳ טרפון מעשו־ עני וגור ר׳ אלעור בן עוריה‬ ‫מעשו־ שני אמד ליה ל ישמעאל אלעור בן עזריה‬ ‫עליך ראיה ללמד שאחה מחמיר שכל חמחמיר עליו‬ ‫ראיה ללמד אמד ליה ר׳ אלעור בן עוריח ישמעאל‬ ‫אחי אני לא שניחי מסדר השנים טרסין אהי שינה‬ ‫י( ע״ןשמנםסכיזויז ליזחגס ר' רפאל יןייכחיים *ד ‪.‬מהמפורסמים לנו‬ ‫כמי הלל וריב״ו או תלמידיו או הנשיאים עד דבי או‬ ‫ר׳ עקיבא ווזביריו או תלמידיו וכן באיוה שנה ה י י ‪.‬אבל‬ ‫נסהםק לי שאף על פי שר׳ יהודה אסר ח ם ושלום‬ ‫שלא נתניה אולי נתניה ל א מ ת ננדרו שנן נראה‬ ‫קצת בספרי‪ .‬‬ ‫נסי ו׳ דמקואית אמי־ ר׳ עקיבא חיח ר׳ ישמעאל‬ ‫רן כנגדי לומר השלג אינו מעלה חמקוה עד שחעיו־ו‬ ‫אנשי מיד נ א משמו שאמר להם צאו והביאו שלג‬ ‫יעשו מקוד! בחחלה ‪ .‬‬ ‫ונן מ ח שאמד על ד׳ יחודה נן בחירא שהיה‬ ‫נ ח מ ד ה חיץ ושמאי ל א ראה חחרנן‪ .‬בפרק ו׳ דכלאים‬ ‫מעשה שהלך ר׳ יהושע אצל ר׳ ישמעאל לכסר‬ ‫עזיו ונוסחא אחרת חדז וההאחו ידושחו מ פ נ י ם‬ ‫יבאילנות ‪ .‬‬ ‫בברכות חמםפר אחר ממתן של תלמידי וזכמים‬ ‫ראוי לנדוי ד״ל אפלו אוזר מיחחו וכן אומד אין‬ ‫משקץ אח חגיורח ואמרי שמעיח ואבטליץ חשקוזז‬ ‫אמר להם דוגמא השקיה יני־יחו‪ .‫‪[30‬‬ ‫ספר חסין‬ ‫גרים י( ר׳ מתיא בן חרש משום ד׳ ישמעאל ונפוקא‬ ‫קמא דעירובץ מ ש ם ר׳ ישמעאל אמר חלמיד אחד‬ ‫לנצי ר׳ עקיבא וחחלמיד חוא ר' מאיר ‪ .‬ו מ ה‬ ‫שהיה קשה מדי מיאשה ונחום הלבלר ומח‬ ‫שאמר מעקביא בן מהללאל עם שמעיה ואבטוליון‪.‬ונן הרםנ״ם נסיתש עדויות ס ת ם‬ ‫הדבר ל א םמ־ש דה בפווב ומובן מדבריו שקצת היה‪.‬ובסוף ס׳ ט׳דנדרים‬ ‫שרבי ישמעאל חיח עישח טוב לבנות ישראל וברעב‬ ‫מפרנסן כדי שיהיי יסית וכשמת ססדו עליו בנות‬ ‫ישראל אל ישמעאל בשנה כמו על שאול הםלבישכם‬ ‫שני עם עדנים וכן בפרק הי דנדרים בתוספתא ‪.'0‬‬ ‫]—‪3828‬‬ ‫ועליו ראיה ללמד ‪ .‬נספר ר ו ת ת‬ ‫(‬ .

‬ואמר לו ר' יחודח‬ ‫לנן נ ג מ יודע אני נ ך שאתח נקי נ ח ר ת תורה‬ ‫וכן נפרק חמישי דנתונות נתוספחא ‪.‬ומדר‬ ‫אומר ני היה ר' יהודה נן נתירא ק לפני ר׳ מאיר‬ ‫ננצינין‪ .‬‬ ‫וננר אמרנו למעלה נהונירנו שמעיה ואבםליון ני‬ ‫נמדרש שמואל נפסוק רדע נל ישראל ני היה ר'‬ ‫יהודה ננצינין וניוך לאבא אנוהי דשמואל שיהיה‬ ‫לו נן חכם ‪ .‬ונן נפרק‬ ‫מצוח חליצח נ ח ב חרא״ש שאומר ביתשלמי ני‬ ‫חלך לנצינין ר' יוסי ונפי ניח שמאי נינמוח שאלו‬ ‫א ח ר' עקינא נניח חאסורץ ו א ס ר ‪ .‬ונפרק חלק‬ ‫אומר שהוא רצוני לומר יהווה ק נחירא מ מ י‬ ‫נניחם של חםחים שההיה יהוקאל ואמר אלו חפילין‬ ‫שחניח לי אני אנא ‪ .‬וכן נראח קצה נפרק נל הנשר שהיה‬ ‫מ מ ן לוי שאמר לדני אחתה דרי יהודה נן נוזירא‬ ‫הוה ודרש להו כרי יוסי הנלילי‪.‬ולמעלה י( לא וכרחי‬ ‫להקשות על הרמב״ם ו״ל למה לא וכד לר' וכתה בן‬ ‫קנוטל האמור במשנה ביומא שהיה קורא לפני כ״נ‬ ‫בדניאל בלילי יום הכפורים ‪ .‬ו ק נספרי אומר ר' יהווה ק‬ ‫נחירא ור' מחיא נן חרש ור' חנניח נן אחי ר'‬ ‫יהושע ור' יונהן נשיצאו חוצח לארץ קרעו ננדיחם‬ ‫שישינת א״י שקולח ככל חםצוח ‪ .‬ואולי‬ ‫נענור וה נ ת נ הרמנ״ן נוזורת האדם ני אולי ר'‬ ‫יהודה נן תימא הוא ר׳ יהודה נן נתירא ואינו נתל'‪.‬ואם וח חעיוח ודה‬ ‫נומן חניה ישאלו לנהנים ולהנמים‪ .‬ומכאן ראית על לעיל שחובריפ‬ ‫שם מקולקלים ‪.‬ואהי אמו היה לד נמקדש בסיזןא קמא‬ .‫—‪[3828‬‬ ‫מאמר ר שון‬ ‫עולם אומר שהיה אחד ה ה ר ק מ מ ן כל העשרה‬ ‫חרובי מלנוח וממן נן עואי ו ק וומא׳ ור' עקינא‬ ‫ור׳ חוצפיח אלא שהיח נ נ נ ל ננצינין וחיח חנית‬ ‫של ר׳ יוחנן נן ונאי והאריך ימים הרנח ונן נתנחי‬ ‫למעלה כארוכה ‪ .‬ונפרק ד' דכלאים אמר ר' אליעוד ק יעקנ‬ ‫משם הנניה ק הנינאי וחיוע שרי הנניה ק חכינאי‬ ‫ה נ ח של ר' שמעון ק יוהאי והוא תלמיד ר'‬ ‫עקיבא ‪ .‬ושאלו את‬ ‫ר' יהודה נן נתירא ננצינין ואסר וכוי‪ .‬והדור הראשון שראו ה ח ר ק ח ס‬ ‫א ל ו ‪ :‬ר ב י א ל י ע ז ר ק יעקנ והוא חידוע שקנל‬ ‫ידיעח מדוח חמקדש יותר מ נ ל חחנמים והאריך‬ ‫ימים ‪ .‬אלא היה אחר‬ ‫חחרנן וחעיד מ ח שראח מ מ ן חניח ‪.‬ר' יחווה ק נתירא לננל ננצינץ ‪.‬ובפ״י בסוף ברכוה‬ ‫שהיה כהן כמו שהזכרתי עתה ‪ .‬‬ ‫ורבי פ פ י י א ס נראח נעדויוח ונחמורה שהיה‬ ‫אחר ח ח ר נ ן ‪ .‬ונפ״ה‬ ‫מ ס ו ט ה אמר ר׳ יהושע כך היה דורש ד' זכתה ק‬ ‫הקצב ר' אומר ב• פעמים האמורים נפרשה טומאה‬ ‫נ ט מ א ה א' לבעל ואי לבועל ואלו שניהם ש מ ם ז נ ת ה‬ ‫שונרתי אותם שהם נהנים בודאי ולא יטלו תשובה‬ ‫בעמר חרםנ״ם ז״ל אלא ששנחם לר׳ ונרמז נן‬ ‫הקצב ולדי ו נ ת ח נן קנוטל ‪.‬‬ ‫נפרקא קמא דקדושין שלח יוחנן נן נ נ נ ג אצל‬ ‫ר' יהווה נ ן נתירא לנצינץ נ ת ישראל חמאורסח‬ ‫לכהן אסורה לאכול נתרומה ‪ .‬ונן נתוספתא ונזיר נפרק ה' ווהו ומן‬ ‫נ ת ל אחר חחרנן ני ר' מאיר מהדור השלישי אחר‬ ‫חחרבן וחוא ירד לבבל נסוף ימיו נשמחה אשחו‪.‬והפירוש הנראה‬ ‫לי נוח שאלו לא חיו ניחן־ אלא שנל אחד מאלו יצא‬ ‫חוצח לארץ ‪ .‬‬ ‫נ ס פ ת פרשח ראח ני ר' אלעור נן שמוע ור' יוחנן‬ ‫הסנדלר שהיו הולנץ לנצינין אצל ר' יהווה נן‬ ‫נחירא ללמוד ממנו והגיעו לצדון תנרו ארץ ישראל‬ ‫וננו ו ח ו ת להם ונן נ ס ו ף נ ח ו נ ו ח ‪ .‬והיח קובע שנים ואו‬ ‫אמר לו ק בנו של זכתה בן קנוסל ור' יוסי ק כיפר‬ ‫שלא יעמוד! כן ואמר לחם שהם כחנים בני כחניס‬ ‫גדולים ששמשו במקדש ‪ .‬רש נוסהא‬ ‫משענה נגון ר' יהודה נן תימא והניריו‪ .‬‬ ‫ונחזור למה שהיינו בר׳ יהווה ק בחירא שאמרו‬ ‫י( •מן ולמעלה עד סוף הסיסן נוסף בכ״י ייתר םאשר‬ ‫נמצא בד״ק ‪ .‬ובאמת כבר הוביר וח המחבר לעיל‬ ‫דף כ*ט סוף ע״א‪ .‬‬ ‫]‪31‬‬ ‫עליו בס״ב דחניגה משען ומשענה אלו נעלי מפינה‬ ‫ננון ר' יהודה נן נתירא והניריו שיודעין ת״ד סדרי‬ ‫משנה שרן היה ממשה ועד הלל ‪ .‬ונן נפרק ד' דשקלים חולק עם ר'‬ ‫אליעור וחעיד עם ר' יחושע ‪ .‬‬ ‫ורבי יוחנן נן נ נ מ והוא חנקוא ק מ מ‬ ‫לא נודע ומנו אלא שהיה מ מ ן ר' יחורח נן נתיוא‪.‬‬ ‫אמר נינמוח סי• י״נ אמר ר' יוסי נשחלנתי לנציבין‬ ‫ומצאתי ש ם וקן אהד שהיה ר׳ יהודח נן נחירא‬ ‫חמיו־ על שולחנו והוקן תמיד עמו ‪ .‬אמר ר' פפייאס אני‬ ‫מעיד שהיה לנו פרה ונחי שלמים ואנלנוח נ פ ס ח‬ ‫ואנלנו ולח־ שלמים נ ח ג ‪ .‬‬ ‫ונן ר' יוסי שהוא מהחבורה השלישי אהר ההרנן ‪.‬‬ ‫ושחיו! אחר ה ח ר ק ומן גדול ני ר' יוחנן חסנדלר‬ ‫ור׳ אלעזר ק שמוע מחדור השלישי אחר ח ח ר נ ן ‪.‬וכן לא ונר‬ ‫לרבי זכריה בן הקצב שהיה מ ז ר ק הבית‬ ‫בפ״ב דכתובות אמר ר' זכריה בן הקצב המעון‬ ‫הוה לא ווה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו הגוים‬ ‫לירושלים עד שיצאנו אמרו לו אין אדם מעיד על‬ ‫עצמו ופירש״י לפי שהיה כהן אמר וה עליו‪ .‬ור' חנניח‬ ‫בן אחי ר' יהושע לטלה ‪ .‬‬ ‫ואלו יה[ ש נ ע נתות או דורות שחיו ננית שני‬ ‫מחחילתו לסופו‪ .‬וראיה לדנריו שהיד! מ מ ן חניח‬ ‫ננצינין נפרקא קםא דפסחים על הגוי שאכל חפסח‬ ‫אמרו לו א ח ח ננצינץ ומצודתך פרושח ניתשלם ‪.‬‬ ‫ור׳ מחיא בן הרש ברומי ננונר למעלה‪ .

‬ ‫וכאי‪ .‬ודי אלעור ב נ ו ‪ .‬‬ ‫שעושה הכירא שהוא •בגוי חייב לקדש נשעח השמד‬ ‫וכן משמואל הקטן כבר אמרנו למעלה שנראה שלא‬ ‫וכ״ש אם אמרו לו לעבור עבירה ולאכול דבר איסור‬ ‫ראה החרבן והיה עניו וחסיד ובוז קול מן השטים‬ ‫וכיוצא ב ו ה ‪ .‬אבל‬ ‫רצח לההמירעלעצטולקדשאתהשםרשאיןנשעח‬ ‫ראינו בתלמוד וכן בפירוש חםפונזז חלכוח א ח ת ח‬ ‫שאץ הלכה כ מ ו ת ו ‪ .‬‬ ‫נחורה כיון שגורו שלא יקראו נחורה ‪ .‬ולבחו‬ ‫וקן מאד כדאיחא בפרקא קמא רעבורה ורה ‪.‬ואולי משם ידע ענץ המקדש וחלכוחיו‬ ‫ר' עקינא שהיה * מ ד וירח חייב בוח ‪ . חרדיון ובן נטוס החכם לר' עקיגא ולא הטוינג‬ ‫דמע־ות ‪ .‬את בניו לקבת ת ח ח מרגלותיו של‬ ‫אק אנו מחוייניס לעשות נמו חפלה או חטלין‬ ‫אביו שיקבתחו ויתירו תכלת מאפליונו‪ .‬ושמעתי משם הרא״ש וכן‬ ‫שמד או אפילו שלא בשעח שמד אם ח ם רשומים‬ ‫ראיתי בפסקיו בפרק מי שהוציאוהו כי כתב רבינו‬ ‫במו ר' חנינא בר פפי ורב כחנא וכמו דניאל‬ ‫הננאל מפי הקבלה דבק״ב יבריס הלכה כמותו ותו‬ ‫שהחמיר על עצמו ור׳ חנינא בן תדדיון שעסק‬ ‫לא אבי השאר אין הלנח כמוחו‪ .‬וכן ר׳ עקיבא כדי לחעמיד על ח ח ו ר ה ‪.‬ור׳ חנינא‬ ‫פ ר ט א ‪ . נקרא ר׳ שמעון ק אלעור בן‬ ‫והשם יתברך חצילוז בזמח ר׳ מאיר ‪ .‬ונראח שתלמידו ר׳ טרפון חיה‬ ‫קורא נוזות^נמו שאמר ר׳ יוסי נן קסמא לר׳ הנינא‬ ‫מגוף ג ת ל ‪ .‬ור׳ איעור בן‬ ‫יעבור ואל יחרנ אס עבר מחחייב בנפשו לדעת‬ ‫פרצא שעסק בתורה ובנמילוח חסדים ונחפס עב‬ ‫הרפנ״ם ‪ .‬ושלא בשעת השמד מ ה שאמרו‬ ‫נשמע עליו שהיה תלמידו של הלל ‪ .‬אעפ״י שלוח חמאמר יש צורח בודאי‬ .‬ונן‬ ‫הבשן ולאבשלום ‪ .‬‬ ‫משנת ר׳ אליעור בן יעקב קב ונקי חיכא דמוכח‬ ‫אבל על עשח בידים שיכריחהו הגוי בץ בצנעא נ ץ‬ ‫תלמורא דלא כווחיה לא םמכינן אהא ‪. נפי‬ ‫מ ש מ ו ‪ .‬ובמסכת‬ ‫שמע לו‪ .‬ונראה מוח ני נל שמר שיגורו נ ש נ ואל‬ ‫שמתות צוד‪ .‬‬ ‫יהושע אמר יפה אמרה ברוריה ויש לח שם בתנאיי‪.‬‬ ‫הידו‬ ‫אביו של ר׳ אלעזד בן פרטא אבל ר׳ פרטא בנו‬ ‫ורש״י פירש שהיה משתמש בשס של מ״ב אותיות‬ ‫לפני רבינו הקרוש בטיק שלישי דגטין‪ .‬חחוספוח‬ ‫ודי חנינא בן ד־סא שהרג את חערור שלמד לפני‬ ‫והמפרשים אפילו לשנות מרצועה לבנה לשחורה‬ ‫רבן יוהנן בן זנאי נבו־ אמרנו למעלה על בל אלח ‪.‬אבל א ם‬ ‫הם ק״ב ונקי ר״ל מעטים והלכח כםוחם ‪ .‬‬ ‫ואמרו במדרש כששרף לופינוס קיסר לר׳ הנינא בן‬ ‫ונפםתים נפרק תמיד נשחט ומד! ברותח בוז רני‬ ‫תרדיון נדמה לופינוס קיסר כרי נהוניא בן הקנה‬ ‫חנינא נן חרריון אטיח ר׳ מאיר דנםרח שלש מאות‬ ‫והתכו ראשו ואהר וה ההיו ב״י־ של מעלה ללופינוס‬ ‫שמעתתא משאזו מאות רננן ניומא דסחוא אפילו‬ ‫קיסר והיה־בצורת ר׳ הנינא בן תרדיון ושרפוהו‬ ‫הני נשש שנים לא יצאח ידי ח ו נ ח ח ונוי כמו‬ ‫כמו ששרף לר׳ תנינא בן תרדיון ונעשה נס ונדמה‬ ‫שאמרנו בהקדמה ־צדק צדק תרדוף אחר רבי חנינא‬ ‫ר' נדווניה בן הקנה כלופינוס קיסר ומלך על ת מ י‬ ‫נן חרדיון לסיננץ ונשרף עם ספר ח ו ר ה ‪ .‬אבל רב צ מ ח נאון פירש • משמו משם‬ ‫קנין הורה‪ .‬ור׳ חנינא סגן ח נ ח נ י ם ‪ .‬‬ ‫אחוח ב ת ת ה אשח ר׳ מאיר נהנוה בקובה של ווגוח‬ ‫ובבריהא יש לו ב.‬ובכ״א‬ ‫מעשרה חרוגי מלנוח מיד אחר ר' עקינא ונחפס‬ ‫לםיון שרפו את רבי תנינא ק תח־יון ואהתו הרגו‬ ‫נשמח ר׳ יוסי נן קסמא והוא הזהירו שלא יעסול‬ ‫לר׳ ישבב הסוטר‪.‬ור׳ חנינא‬ ‫וסביביו נשערה מאד והיה גזבר על הצדקת ונתהלף‬ ‫בן תרדיון הנידו אביח של ברותח אשח ר׳ מאיר‬ ‫לו מעות פורים עם הצדקה ונתן מםיסו וה לשום‬ ‫וחיא חכמה מאד נוכרח בבתיתא ש א מ ת בתוםפחא‬ ‫שמים ועל זאת המצוה )כ״י ההצלה( א״ל ה ה כ ם‬ ‫רמסכת כלים פ' י״א וכשנאמרו דברים לפני ר}י‬ ‫שיזכה להיי העולם הבא כ״ש שעסק כל ימיו בתגר'‪.‫‪[32‬‬ ‫ספר י חסין‬ ‫]—‪3828‬‬ ‫ב.‬או לדעת‪ .‬והוא‬ ‫ששה הדשים והרג ששת אלפים הגמונים ‪ .‬ורבן יוחנן ב.‬‬ ‫ספר בירושלס שחיה כחוב בו עם דברים אהרים‬ ‫וכן אלישע בעל מפיס כשלא היה ראה אותו השוטר‪.‬וכן ת ה לו בן שנקרא ר' פרטא חנדול‬ ‫נענש על שהיה מלמד לתלמידיו השם בפרהסיא ‪.‬וביבמות שמצאו‬ ‫בחווה ‪ .‬וג״כ נחרגח אשתו על שלא מיחחח‬ ‫ר׳ הנינא בן תרריון והוא ניצל ואליהו הצילו והיה‬ ‫בית שהיה מלמד חשם לחלמידיו בפרהסיא‪ .‬‬ ‫בפרהסיא ידורג ואל יעביר וח אפלו על ערקחא‬ ‫רמסנא ר״ל שלא ישחח עצמו לחקן סנדלו לפני ע״ז‬ ‫ו ר ב י צ ד ו ק ‪ .‬ודי שמעון בנו‪.‬ובפרק‬ ‫או קורא נתורה ש ה ת אלישע נעל הננפים חחניא‬ ‫חמפלח אומר שחיח קובר מתים ושראח לעוג מלך‬ ‫התפילין נשנא השופר ואע״פ שהיה שמו־‪ .‬‬ ‫זח רב אחא גאון בשאלחוח ‪ .‬ור' עסי נ!‬ ‫אבא שאיל מבית ‪0‬רמשא היה יהיר בדורו‬ ‫קםמא היה נטנריה נפי המדרש והוא נונר נינםו׳‬ ‫והיה כמו תלמיד הבר לתב״ו אבא שאול אומר‬ ‫נפי האשה שהלך עם ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ונ.‬ודי ישמעאל בן אלישע כ״נ כבר אמרנו‬ ‫אפילו שלא נתכוון חוא כלל לעבודה ווה כאשר פי'‬ ‫למעלה‪ .‬ור' חנינא נן חרריון מפני חסידוחו לא‬ ‫נפשו ואבא חוא לשון כבור כמו רבי‪ .

‬‬ ‫עוף הפורה באויר כדר ודה נמרף כי כלו מלא אמח•‬ ‫ואמר ר׳ דהוחר הנדר רבי רבי רכב ימראל ומימיו‪.‬להלן כסוף התנאים תמצא‬ ‫ר׳ אלעור המודעי שחיח ת צ ח לחשלים ע ם‬ ‫זח ‪ .‬ו מ ת נעדנ מ נ ח עם ח מ י נ ה‬ ‫חנניה נן אהי רני‪ .‬ו ק נערוך ואינו נן‪ .‬ו ק‬ ‫הוזיתהו וזח ת י מ א ‪ .‬ו כ מ מ ת אמרר׳ יהומע הותר הנדר הותר הנדוי‬ ‫אבא שאול וכן אבא גבל של בית רבי בסרק שני‬ ‫כן גרסת רמ״י ר ש גודסין הותר ה נ ד ר ‪ .‬‬ ‫ומממלה‪.‬ור׳ אלעוד נן פרטא אומר משמו וגם‬ ‫דנדרים דנדר נקרא נ ד ד ‪ .‬ורנ ארוך נ ת ת ורנ יהודה‬ ‫חלום נבואה כל זה ביום חחוא ולא גילו זח מ ח י ה‬ ‫מגיע ל נ ח פ ו ‪ .‬‬ ‫רבי אליעזר הגרול בן הורקנום הידוע שעשה‬ ‫ודי טדפון ארוך נ ר ו ת ור' מאיר מגיע ל נ ת פ ו ‪ .‬ואמתו‬ ‫אנל על ח א מ ת אומר מנתמעטד ח ח נ מ ו ח מדיד‬ ‫אימה מלום אהות רבן גמליאל הנמיא ואניו היה‬ ‫לדור מ חכל בא מחרב לחלמירו ולחנתל על חנל‬ ‫עמיר מאד ת ה מפורסם בתלמוד ובמטינה הוא‬ ‫אבא מאול חכמתו הגדולה על כלם היה קונו־‬ ‫הראמון מנוכר בממו והוא רבו מל ר׳ עקיבא‬ ‫ה ס ב ת ה ה כ מ מ ח מ ח ם מ ח י ם מדאי כמו מאמרו‬ ‫מהיה דמו מ ו ת ת כ מ מ ת ‪ .‬‬ ‫למרום א״ל חקב׳׳ח צדיק אחד עתיד לפתוח בפרה‬ ‫ונולי עלמא לפרמתנינא עד חרציח ‪ .‬‬ ‫לנבשח ונא נוחי אחד ואמר לנן נמינא ר נ ל ו ח על‬ ‫והיה אוכל עפר אדום‪ .‬ובימיו לא‬ ‫ופסחים‪.‬ובפסיקחא כמעלה ממןז‬ ‫מ מ ו ופרמחנינא דפוס נדיחא לארז•! תילא עד פלגיח‪.‬ונראה מ א ח ר מימתו‬ ‫רני אלעזד נן עזתה נפרק מ מ ע ה הערוח ‪ .‬ואו‬ ‫המורעי‪ .‬וכתב רבינו חננאל למה לא מינו לר' אליעזר‬ ‫אדריינוס קיסר‪ .‬‬ ‫ב נ י ס ‪ .‬ורבי ברוך במם רבינו הננאל‬ ‫מאיד ארוך בחרו ורני מניע ל נ ת פ ו ‪ .‬ו ק בפי ט ׳ ממסכת‬ ‫על יונחן נן עמיאל מהיה נל דנר מ ל דמיון ומנל‬ ‫מ מ ח ו ה רבי עקיבא היה מכה על לבו והרם מותת‪.‬וריילא פירוטי מ מ מ חחנמים ואדא‬ ‫אהרי רבים ל ה ט ו ח ‪] .‬‬ ‫אחר ה ח ר ק ה מ ם יבנה איחה במהרה בימינו‪.‬‬ ‫אבל א נ א שאול בן בטניח קודם היה לזה אבא‬ ‫ו ק בסיף פוק ארבע מיתות כי בעת מותו מל רני‬ ‫שאול כמו שמפורש בסוף מ ב ת מהיה מ מ ן אביו‬ ‫אליעזר חיה ברהוק ארבע אמות אפילו רבי עקיבא‬ ‫של רבי צדוק וכי׳‪ .‬ורני ארוך‬ ‫פירטי כי ה מ ע מ ח מל כוחלי ביה ה מ י ר מ יוכיחו‬ ‫נ ד ו ת ור׳ חייא מניע ל נ ת פ ו ‪ .‬וכן גריס רבינו נסים‬ ‫ת ו מ א ‪ .‬ונשחרנו יצחה נ ח ק ל ואמיד•‬ ‫ומינו לר' אלעור בן עזריה לנמיא מחיה חלמית‬ ‫ה ד רועי האליל חרב על ותעו ועל עץ ימינו שהיה‬ ‫מפני מהיח זקן מאד דתניא בפי אחד דיני ממונות‬ ‫זרועו מל ישראל ועץ ימינו ו מ ביום נכבשה ביתר‬ ‫אץ מומיבין בסנהדרין ז ק ן ‪ .‬‬ .‬ודי‬ ‫פרקי רבי אליעור‪ .‬רצאה נ מ מ ת ו בטהרה‬ ‫ד‪5‬אי חבית מל רבי טדפץ אע״ס שהוא קורא לרני‬ ‫בהלכה ממאלוהו ואמר טהור ואו אמר רבי יהומע‬ ‫טרפץ רבי ורבי טרסון קורא לו מודעי בםוק בחרא‬ ‫החזר הנדר הותר ה נ ח ־ ‪ .‬‬ ‫א נ א מאול ארוך נדורו ודי טרפון מגיע ל כ ת פ ו ‪.‬ובפרק הכותב תנא דבתתא‬ ‫תלמידו מפני הנדר מברכוהו כראיחא במציעא בפי‬ ‫אבא שאול נן אימא מרים והלכה כמותו ואינו‬ ‫הזהב‪ .‬דודה‬ ‫בן הרנינס לפי ד ע ת ו ‪ .‬ורנ צ מ ח פי'‬ ‫ר' אליעזר אומר ענלה בת מ נ ת ה ופרח בח מתים‬ ‫אימ גמר ג מ ח מכל חעם ונתוספות פירמ רמ״י‬ ‫אמר ליה רבונו של עולם יהי רצון שיהיה מחלצי‬ ‫מ ם א י מ ‪ .‬וחמלך ק נמינא הרגו נניתר שהיח‬ ‫ר' עקיבא דרמ עליו אבי אני דנב ימדאל וטרמיו‬ ‫מתפלל שלא יננשנה אדדינום ולא היה ינול‬ ‫וכיצד למד תודה בדוחק גדול מבדח מביח אביו‪.‬דא״נ היה לו לגמו־‬ ‫אמר ליח חייך מיהא מוזלציך הדה הוא לכתיב‬ ‫מפום נ ת ת א אלא פירמ רמנ״ם למון פרנסות‬ ‫ו מ ם חאחד אליעור ו מ ם אותו המיוחד אליעזר‪.‬מהו מאמרו מ ם‬ ‫רבן יוחנן בן ו נ א י ‪.‬אבל אני אומר בעבור גי‬ ‫א״כ לסברתו חחלת מלכות מ ל מ מ ח ר נ״ב מנים‬ ‫י( בכ״י כחוג פח חטאםר דםיסקוזא חסוטנר לעיל ‪.‬ודי הייא א ת ך נ ד ו ת‬ ‫וכולי חיח מ נ ח נ מ ם חלמיד אחד בביח המדרמ וחלם‬ ‫ורנ מגיע ל נ ח פ ו ‪ .‬‬ ‫ובפרק עמירי דסנהדרין בתוספחא אמר רבי עקיבא‬ ‫ןה המאמר אומר דרמני אע״פ מ ה ס מ ט‬ ‫מ ל מ מאות הלכות היה רורמ רבי אליעזר בטכמםה‬ ‫הוא א מ ת מחיו גדולי הנוף נמו מ מ נ י א מכאן‬ ‫לא תהיה ולא למדתי אלא שנים‪ .‬ו א מ ר י ‪ .‬במלקטי קימואץ‬ ‫רשי׳י והערוך ואיה על רנ מהיה מ מ ו א נ א אריכא‬ ‫אהד לוקט הייב אהד לוקט פטור וכוי‪ [.‬ורנ יהודח ארוך נ ת ת ואדא תילא‬ ‫בחלום כי יאמוז החלומוח טוא ידברו וסמכו על‬ ‫מגיע ל נ ח פ ו ‪ .‬ומי מאין לו‬ ‫מ ה חיה לנ״ב מנים אחר ה ח ר ק מ ל בית מ נ י ‪.‬ו ס ח ס ‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ‪-‬אשון‬ ‫]‪33‬‬ ‫ודרשן הית באמרו עדיין אנו צוייכץ למודעי ותלמיד‬ ‫ונענץ קונר מתים ג״נ ו נ ו ׳ ‪ .‬יהושע אומר משום ר' אלעור‬ ‫והוליכוהו נמוצאי מ נ ח מקםרי ללח־ לקוברו‪ .‬‬ ‫מ כ ה דבר והיה בור סיד מאינו מאבד טיפה י( ולא‬ ‫ורבי אלעזר חמודעי חלםיד רבי יוחנן בן‬ ‫אמר אלא מ ה מ מ ט ע ‪ .‬ו ק נמיב איך לא מנו לר׳ דוסא‬ ‫אכל בספר דורוח עולם אומר ע״ג מנים ‪ .

‬ובעבות נשתנה הנשיאות מן ר ק גמליאל לר'‬ ‫אלעור בן עזריה בעבור השלשה רבתם ש ה ט ת ה‬ ‫לו רבן גמליאל בואש השנה ובבכותת ובפרק תפלת‬ ‫חשחר ודוח פ ח מ י ‪ .‫‪[34‬‬ ‫ספר •וחסין‬ ‫מעמיס שהיה מופרש מהחכמים בלוד ועוד שחוא‬ ‫מסברת בית שמאי ועוד שהיה בר םלוגחיה של רנן‬ ‫גמליאל כמו שנחנו וה ה ט ע ם על ר׳ יהושע ‪ .‬ועוד פירש הוא עצמו סיתפו ש ד‬ ‫משום שהית מ ס נ ו ח שמאי נדאיחא בתלמוד‬ ‫יתשלמי נפרקא קמא ד ת ר ו מ ח ‪ .‬ובסוקא קמא רעבודה זרה שנתפש‬ ‫על עון ששמע דבר של מינות י ה נ א ה ו ‪ .‬וכן בפרק ששי רבי יהודה אומר משום‬ ‫ק ס ט י ת ‪ .‬ורש״י פירש עושח‬ ‫ט ח ם ‪ .‬רם הקנס העז ללוי דוקא ואחר הקנס גם לכהן‬ ‫ו ט ח שלא נחן לו גם מעשר עני משים הנותן‬ ‫מתנותיו לכחן אחד מביא רעב לעולם‪ .‬ו נ מ ם נ ח סנחודין אומר חלך אחר רבי‬ ‫אליעזר ללוד‪.‬וכן פירש‬ ‫נחחלח נ ד ה ‪ .‬‬ ‫ואם הע עולץ כלס חיח חקב׳׳ח עושח י ח ם נסיס‬ ‫כמו שאמר ריש לקיש א ם הומה היא נבנח עליה‬ ‫טירת כ ס ף ‪ .‬אי נמי‬ ‫חיו לו מאתים זוז אבל מעשר ראשון יכול ל י ם ל‬ ‫ע״ב ‪ .‬ר ש אומרים נ פ ת ‪ .‬או ללעוז דבי עקיבא כי‬ ‫ק‪ .‬ו ק פי׳‬ .עזרא ח פזו( ‪.‬‬ ‫יוזשלמי דגתם הרבה ישמוח שעשה רבי יהושע‬ ‫]‪3880-‬‬ ‫ק חנניה טחחםלל על יחודי אחד טיוליו־ מכיז‬ ‫למיקמא לר׳ יחווה ק בחידא ‪ .‬אבל בפרק‬ ‫ב' רמעשר ש ד אמר ר׳ עקיבא א ד עשיתי לרבן‬ ‫גמליאל לר' יהושע א ת כספם ת נ ת זהב ממעשר‬ ‫ש ד וא״ב נתעשר ר' יהושע ‪ .‬דש אומרים עושה‬ ‫מ ח ט י ם ע״ב‪ .‬ובעבור שנחעצלו בעם הקב״ה על‬ ‫ישראל וחיו כל וברי ביח שני חלושים ‪ .‬אע״פ שנזמן ההוא‬ ‫חיו ו״זנץ לדבי אלעור בןעוריח שחיה כחן כדאיחא‬ ‫בסרקא קמא דקדישין ובפרק חמישי ממעשר שני‬ ‫ונפרק שנים אוחוץ וכן חיח אב ב״ר כמו שאמרתי‬ ‫למעלח ‪ .‬וכן‬ ‫בתוספתא בסרק נ' דהלין שנחפש למינות על‬ ‫שהנאהו‪ .‬ו ק אומר‬ ‫בספרי ואמרו ט ו נ אתה לישראל מ ה ש מ ש וגשמים‬ ‫ואב ואם ואו אמר נשעח נ י ח ת ו שדני עקינא ימות‬ ‫מידה מ ש ו נ ה ‪ .‬ו ק נ ת נ ו התוםםו'‬ ‫ואף על גנ דר׳ אליעזר תלמידו של תב״ו תלמיד‬ ‫הזל קים ליה לתלמודא דבכל ד נ ת ו קאי נבית שמאי‬ ‫חוץ מ ח ל מ ת ידועות והם ד' שהלבה כמותו בנתז‪.‬ובחוספתא פרק‬ ‫חמישי דםוםה אסר ר׳ יחושע כך חיח דורש יהח־ח‬ ‫בן פ ט י ת ‪ .‬ו ק אמדו‬ ‫שם גיבמוח שהיו בראשונה שוטרים חלוים שנא׳‬ ‫ושוטרים הלוים ועחח אפילו זח חמנוי יא יוזנו‬ ‫להם ‪ .‬‬ ‫רבי יהושע ק חנניח הלוי ומשורר בדוק‬ ‫כדאיחא בערכץ ובספרי והיח ג ד ל בבית חקיםר‬ ‫כדאיחא בם' אלו טועות ועשה שם ג' דברים למלך‬ ‫דברים נ ת ל י ם ‪ .‬ובפרק אלו מוחרין‬ ‫שהיו בדו יפים מאר מפני צניעות התשמיש וכן‬ ‫א מ ת במסכתא כלה ‪ .‬וכן בפתןא קמא דבכורות אמר שם‬ ‫וטיח באויר חשמים ו ק בפ׳ ד' מיחית דסרהדוץ‪.‬אבל בפרקא קםא דעבח־ח זדה חפריז‬ ‫וש״י על מ ת ח י ו ופירש דדך צורח ני מ צ ד שחיח‬ ‫עוסק בתורח לא חיח מ כ נ ס למשו ו נ ו ס ו ‪ .‬ואף על פי שכשעלה עודא‬ ‫קנס ללוים שלא יחנו לחם מעשר מפני שלא עלו‬ ‫שנאמר ומבני לוי לא מצאתי שם .‬ואו מ ת‬ ‫בקרוב ר ק גמליאל גיסו וקראו לו שמוחי ופירש‬ ‫דש״י נ ש נ ה ס׳ ד' אליעזר שכרכוהו י‪ .‬הרחק מן חכיעור ומן ח ת מ ה לכיעור‬ ‫שלא תקרב אל פתת ביתה ‪ .‬יאחר נ ך מצאתי נםיתש חמשנח נ ס ו ף‬ ‫מעשר שני שכתב חראסו זיל שנחנו לו מעשר‬ ‫ראשון שהיח פרנסתו בדוחק כדאיתא בחותות וכן‬ ‫בברכוח ל א קנסו לעני‪ .‬וננר ידעה המעשה המפורסם נסרק‬ ‫חוחב על שברנוחו ונננע מפני חסידותו‪ .‬הסימן הוא צדק׳׳ה יטול דוחו־‬ ‫לא ‪ .‬‬ ‫ור׳ שמעון דוראן בפנים חדשוח מזב כי אינו ע ל ה‬ ‫על הדעת שחיה פחמי בי היה אב ב״ד אלא שיא‬ ‫היה ביתו יפה ‪ .‬ופירש רבינו חננאל עושה‬ ‫מעשה מ ח ט ץ שמלאכתו בפחמים בערך פ ח ם ‪.‬והיה‬ ‫יודע שלש מאות הלמת נ נ ה ר ת עזה וננטיעת‬ ‫קישואים על ידי שמוח והודות גדלות אלא שלא‬ ‫חיה מעניר על מתחיו נ מ ו ר׳ עקינא חלמית והיה‬ ‫חריף מאד ‪ .‬אנל אמר בירושלמי בפירוש חזייה‬ ‫תתיב ועניו־ פוזםים נ פ ש ו ט ו ‪ .‬ולר' יחומיע ק חנניח בעבור תורחו היה‬ ‫נוחן לו המעשר ר ק נמליאל ‪ .‬ובסוף ש׳ ד׳ מיתות‬ ‫ש נ מ ס בשעת פטירתו לחלוץ חפלין ערב שבח עם‬ ‫זזשיכח ו נ מ ס ו או ד' זקנים רבי טרפון ורבי יוסי‬ ‫הגלילי ור׳ אלעזר נ ן עודיח ור׳ עקיבא‪ .‬ץ‬ ‫קולמוסץ ומי הים ת ו לא יספיקו ל ה נ מ ת ו ‪ .‬ואני מצאתי נפרק‬ ‫חמיד נ ש ה ט ואשכהיה עביד מ ת ט ץ ‪ .‬ו מ ו נקרא חורקנוס כשם‬ ‫וקנו ובסרק חבית אמר ר' יהודה מעשה בחיוקדס‬ ‫בנו של ר׳ אליעזר ק חורקנוס‪ .‬‬ ‫ואפילו מ נ ד ר' עקיבא חלמית הלכה כר׳ עקיבא‬ ‫נפרק כיצד םברכין‪ .‬ואני ראעזי סימן לוה כי מי שיש לו מאחים‬ ‫זח לא י ט ל צ ד ק ה ‪ .‬וכן‬ ‫מ ס ד העושר‪ .‬ודי יחושע אפר אין משיבץ‬ ‫ה א ת לאתר מוחו והרבח והרביץ חודה בישראל‬ ‫אשריו‪ .‬ודי יהושע היה אב ב״ד של ר ק גמליאל‬ ‫כדאיחא בפרק מ ר ו ב ה ‪ .‬ובפי הבונה אמרו התוססות‬ ‫אע׳יס שבפרקי רבי אליעור אומר שם שלמד כשהיה‬ ‫נ ד ל היינו שלא עסק עד שגדל ו ר מ מלספור חכמתו‬ ‫יםדותיו שאם הע השמים גולים וכל עצי הלבנ‪.

‬ובפרק ו׳ ממםכח שמחות מעשה‬ ‫ביוסף הכח.‬ובתוספתא סרן ח׳ מנח־ אמר רבי אלעוו־‬ ‫מצאתי את ר׳ מאיר ואת ר' יחודח בן בחירא‬ ‫הראש שהיו יושבין ורנין בהלכה ‪ :‬ר' יחודח אומר‬ ‫רביעית דם אין נדי מגלח עליי ואין חייבץ על‬ ‫ט ו מ א ת ביאת מ ק ו ש ‪ .‬והלכה נר׳‬ ‫יהושע ננר ר׳ אליעור והיא שמש במקדש שהיה‬ ‫משווד ש ם ודי יוהנן נן גודגדה הברו שוער‪.‬והיה ה נ ם גדול‬ ‫נ מ ר כ נ ה ונעשה לו נס ‪.‬אמר רב נהמן אף‬ ‫אנן נמי תנינן נהום הלבלר קבל מרבי מיאשה שקבל‬ ‫מהוונות ומהנביאים הל״מ ‪ .‬בן יוחאי בפרק יש נוהלין‪.‬ו ק מ ר' יהושע בן ם מ ל גמר םרבי‬ ‫יהושע בן הנניה כדאיתא בפרק כ״ג ונזיר כל‬ ‫שמעתא דאתאמרה בבי תלתא קמאי ובחואי אטרינן‬ ‫מציעאי לא אםריני שדבי אלעמ־ אומו־ משוס רב־‬ ‫יהושע והוא לא גמר אלא מרבי יהושע בר ממל י‬ ‫והוא מר׳ יהושע בן הנניה ‪ .‬וחאמח כדנרי הרמנ״ם לא נ ד נ ד בעל‬ ‫ד ו ח ת עולם שחשנ דאמר כי זה הוא ר׳ יוסי חגלילי‬ ‫ני ר׳ יוסי חגללי חנו־ ר׳ עקינא ‪ .‬נמתי לו ר׳ טאידאל ח נ ו ז ל ו נקי חיח לך‬ ‫ביהושע בן מ מ ל אמר א הן ובעל חלנווז ח י ח ‪.‬ונן אודו היה ה נ ם‬ ‫ג ד ל שמו רני חנניה נן אח• ר׳ יהושע כשם וקנו‬ ‫והוא נונר נ נ ל חנרייחוח‪ .‬ונל ר' יהושע ס ת ם נמשנה‬ ‫חוא ר׳ יהושע בן חנניח וכן חנרו ר' אל־עור ס ת ם‬ ‫הוא ר' אליעזר בן חירקנוס שאלו חשנים לבדם‬ ‫חרביצו חורה בישראל יוזרבו חלמידים וחוא חיח‬ ‫בפקיעץ חלך אחר ר׳ יחושע לפ‪$‬ךעין אחר ר׳ אליעור‬ ‫ללח־‪ .‬וחוא חחנו של רנן גמליאל‬ ‫ח ו ק ודיו שהוא מן ההמשח חלמידי רנן יוחנן ק‬ ‫ובאי שנחבשרו להיי העולם הבא אשריו‪.‬וכן נ ח נ הוא״ש‬ ‫נפרק אלו נערוח שהלנח נר׳ עקינא משום שרבי‬ ‫יוסי חגללי ח נ ר ו ‪.‬‬ ‫ורבי יהושע בר מ מ ל גמר מרבי יחושע ק‬ ‫חנניח ‪ .‬א מ ו ליה ר' מאיר מ ח ת ח א‬ ‫זו קלח מן חשוץ מוז שרץ חנל חייבין על ביאת‬ ‫מקדש רניעיח דם חםידח אינו דין ? שחק נ ן נתידא‬ ‫לפניו‪ .‬ו ק תבץ זה‬ ‫ה א דידיה הא דרביה שאינו רבו כמו שאמרו על ר'‬ ‫יוחנן עם ר' שמעון‪ .‬ו ה ם אשר נחבשרונהייהעולם‬ ‫הבא רצוני לומר רבן יוהנן בן זכאי והמשה חלמידיו‬ ‫ותלמידי תלמידיו כדאמרינן בהנינה ‪ .‬‬ ‫ועל ר' יהושע נאמר אשרי יולדתו יפי׳ וש״י שחוא‬ ‫נרמוז לו שיחיה ח כ ם שכל הימים שהיחח מעוברת‬ ‫כעמו היתה מ ח ו ו ת על נייד מדושוח שחיו בעירח‬ ‫ואומרת להם בקשו רתמים על העונד הזה שיהיה‬ ‫ח כ ם נדאיתא נירושלמי דינמות ‪ .‬‬ ‫ונראה שהאריך ימים מ היה אהד מיתת ר' אליעזד‬ ‫נ מ ו שאמרנו למעלה ונמ״ש אתר מיתת רנן‬ ‫גמליאל נ ר פלונתיה ‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫חכמה מפוארת בכלי מכוער וכן אומר פתיא אוכמא‬ ‫על רבי דרא ל א נהירא לי‪ .‬ובפרק ד' מ ה ל ט ת דרך‬ ‫אוץ רבה מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכוח‬ ‫הפנימיה והיה שם פלוסופוס אהד הבר להם ואלו‬ ‫ה ם רבן גמליאל ור' יהושע ור׳ אלעור בן עוריה ידי‬ ‫עקיבא ואמר לו ר' יהושע לרכן גמליאל רצונך‬ ‫שנלך ונקבל פני פלוםופוס הבינו אמר ליה הן וכוי‬ ‫ובאו לו ואמר להם שלום עליכם הכמי ישראל לרבן‬ ‫גמליאל בראש וכוי‪ .‬ו ס ח ם חנניח אומר‬ ‫בברייתא הוא כדאיהא בפרק מי שהוציאוהו יבנדה‬ ‫שעשה הוראה בזמן רבי גמליאל ור׳ יהושע דודו‬ ‫ובסוף ברכות שהלך לעבר שנים ל א הניה כמותו‬ ‫באוץ ‪ .‬‬ ‫נמתי א בלשון ה ז ה אמו־ א משום רבי יהושע נל‬ ‫]‪35‬‬ ‫שהנזיר םגלת חייבין על ביאת מקדש ורואה אני‬ ‫א ת דבריו ‪ .‬כי שלשה חנשארים תלמידי ריב״ו לא מצאנו‬ ‫להם אע״פ שהיו הכמים מפלפלים שהרבו חיוה‬ ‫בישראל כ א ל ה ‪ .‬‬ ‫רבי אלעןר בן ערך מעיין חמחבבר מפולפל‬ ‫וכבר ידעת מ ח שחאריך בפתןא קמא דחגיגח רבו‬ ‫רכן יוחנן בן ונאי כשחיח דורש במעשח מרכבח‬ ‫שהוא נאח דורש ונאח מקיים אשריך אברהם אבינו‬ ‫שא־יעזר בן ערך יצא מחלציך ט־סןו על זח מ ה‬ ‫ששבחו רבו באבות‪ .‬ורצה מ ט ל דנריו אהר‬ ‫מיתי אנל לא הניתו ר' יוחנן נן נורי וקם נננדו‬ ‫כדאיתא בפרק בכל מעו־בץ ‪ .‬ואלו כלב שהוא‬ ‫מהזקנים וכן יהושע שקבל מ מ ש ה לא קאמר מכאן‬ ‫נראה שאע״פ שיאמר ה כ ם מ ש ם פלוני שלא יחיה‬ ‫רבו אולי יהיה רבו מרבו חבור זה ‪ .‬‬ ‫רבי שמעו) נ ן נוצאל הירא ח ט א לא ראיתי‬ ‫מ מ נ ו ענץ לחאריך נ ו ‪ .‬והיה ר׳ יהושע ג ד ל בביח‬ ‫המלכות והיה מכוער שאמרה בת קיסר הכמה‬ ‫מפוארה נכלי מניעו־ והניא לה משל מהיץ שלא‬ ‫יתקיים ננלי נ ם ף ‪ .‬ובפי ה ׳ דחרומוח אמד חלכוח‬ ‫בתוספחא! ובשבח אמרו כסוף פרק חביח מ במקו'‬ ‫אחד נמשך אחר היין ושכח חלמודו ואחר כך חזר‬ .‬צדק צדק חו־דוף הלך אחר ר' חנניה בן‬ ‫אחי רבי יחושע לגולה ‪. שמתח אשחו בערב פ ס ח יטמאוהו על‬ ‫כ ר ח ו ‪ .‬‬ ‫רבי יוסי הנחן חסיד והיה יודע נמרנבה‬ ‫חקדושח נדאיחא נפי נ ׳ דחנינה נשהיה הולך ע ם‬ ‫ר' יהושע ושנעשה להם נ ס דודו מלאני השרת‬ ‫והוא הרצה הדנרים לרנן יוהנן נן זנאי ואמר‬ ‫אשריכם ואשרי יולדתכם שאני ואתם ותלמידינם‬ ‫ותלמידי תלםידיכם מזומנים לכת שלישית פרוש‬ ‫שלשה כתות היושבות לפני השכינה ובמשנה הוא‬ ‫בעדויות לבד ‪ .

‬אנל ה א מ ת היא נפיי׳ר&י׳׳י מ ר'‬ ‫נהמיה הוא ר' נהוךאי ולא ר' מאיד ולא ר׳ אלעיר‬ ‫ק ערך ואמרו שהוא ר' אלעזד הקלירי הפייט שאומר‬ ‫במדרש עליו הוא קרוי הוא חנוי הוא פייטן כמו‬ ‫שכחב הרשב״א וכן הוא קרוב ופירש‪.‬אמר ש״ש וה אי איפשר שאני מצאחי‬ ‫במחוור אשכנזים קרובוח יום ז' של פ ס ח ראשי‬ ‫חימחיו אני אלעור ברבי יעקב־ הקלירי מקריח ספר‬ ‫ו ה ק [ ‪ .‬ובגמרא דמועד‬ ‫קטן זה המעשה על ר' יוסי הכהן ושניהם כהניס‬ ‫ונוי ואץ ה ש ש ‪ .‬‬ ‫רבי ע ק י ב ה ק עסף גר צדק גדול ש נ ה נ מ י ם ‪.‬וכן ר׳ יהירה‬ ‫בן בבא לבי אנשים הייתי אומר מ חוא אחו־ ובבא‬ ‫ואבא הוא דבר אחד ‪ .‬‬ ‫ובמדרש רות אמר ר' נהוראי אמר ר' נהמיה בקרית‬ ‫שמע יש רמייה תימת וכוי והא רמ״ה ה ם שליה‬ ‫צימר חתר י״י אלהיכם א מ ת ‪ .‬ומימיו לא אמר על ט מ א‬ ‫טחור דשב בחעניח נ״ו שנח ‪ .‬דפי‬ ‫אומרים מ הוא לא היה מ ה ם כי א ם ר' יחודח‬ ‫חנחחום ולא ר' חנינא בן חכינאי‪.‬ותראח כי בפי‬ ‫ו'מעדויות אומר כי ר׳ יהווה ק אבא העידחיחלכו'‬ ‫ובפרק חפלח חשחר מ מ ר א אומר מ חוא יהודח‬ ‫בן בבא יד׳ יהודח ק בבא מעשרה חרוגי מלכוח‬ ‫וחיח שבעים ש נ ח ומשמונח שנים עד ע' לא יפץ‬ ‫אלא כשינח ח ס ו ם ‪ .‬ר ש אומרים שרבי אלעור‬ ‫בר שמעון היה הקליר כדאמרינן בפסיקתא מ ג דמך‬ ‫ר׳ אלעור בר שמעון קראו עליו מכל אבקח רוכל‬ ‫דהוא חנא קריק דרשן וסיי&ץ וחקן קרומח ע״כ‬ ‫דבריו‪] .‬‬ ‫רבי יהודה בן אבא חוא בפרק ו' מעדויוח‬ ‫עם ר' יהודה הכהן וח לא ידעתי מי חוא אלא‬ ‫שמנאו חרב בחבורה הראשונה ואם לא ש מ נ ה‬ ‫הרב ר' יחווח ק אבא במנין חצ״א ‪ .‬והיה ח נ ר ר'שמעון‬ ‫חלמיד רמ עקינא‪ .‬מ בפי ב׳‬ ‫תזנינה נראה שהרצה דנריו לפני ר׳ עקינא ני נל‬ ‫הלטיד הרצה ד נ ת ו לפני ר מ ‪ .‬‬ ‫רבי ח נ י נ א ק הכינאי מנאי הרב קודם ר ו ת‬ ‫של רבי עקיבא בדור הראשון ואינו ק ‪ .‬ו ק אמרו ד׳ חנמים דיננח‬ ‫בן עואי ובן זומא אלעור ק מתיא ור׳ חנינא גן‬ ‫]—‪3880‬‬ ‫חכינאי‪ .‬ובפרק בל הבשר כתב‬ ‫רנינו ח ם ני ר׳ אלעור חקליר חוא ר׳ אלעוד ק רני‬ ‫שמעון ק יוחא•‪.‫‪[36‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫לקרות והיה אומר נמקים החדש חוח ל נ ם חחדש‬ ‫חיח לנס ונוח סוד ‪ .‬ונפרק העומר מ ר' יהח־ה מ­‬ ‫נחמיה אמר חלנח לפני ר' טרםון ושחק וצהנו‬ ‫פניו של ר' יהודה אמר ליה ר׳ עקיבא צחבו פניך‬ ‫ש ה ש נ ח ל ז ק חמיה אני א ם יאריך ימים אמר רבי‬ ‫יהח־ה ט־ אלעאי בפרס ה פ ס ח היה ונעצרח נ נ ר‬ ‫נפטר ו״ל‪.‬‬ ‫רבי ח נ י נ א ק אנטינניס ח מ ץ ונראח נםיסרא‬ ‫שהוא מ מ ן ר' עקינא ור׳ ישמעאל‪ .‬‬ ‫ו ק ר'אלעור הקליד שהיח מארץ ישראל מקרית‬ ‫ספר ובימיו ודו מקדשץ על פי הראיה שמרי לא חקן‬ ‫שום קרובה ליום ש נ י ‪ .‬הערוך דרשן‬ ‫אנל חרא״ש כ ח נ נ ס ו ף פוק אץ עומרץ כמו שנהט‬ ‫לומר ו כ ר נ ו ק נחגו לומר קרומח בני ראשונוח‪.‬תזיח רוצח ר'‬ ‫שמעץ שילכו ביחד מזלך לו ר' חנינא ד ש נ ללמוד‬ ‫י״ב שנים עד שלא חיח יודע לחוור לביחו ונכנס‬ ‫סתאו' לביתו ראתהו אשתו סוייליבא פי' נסגר לבה‪.‬ונקרא ר׳ נחוראי שחיה מאיר‬ ‫עיני הנמים נהלכה והייני דאמרינן ר' נחוראי אומר‬ ‫ה ד גולח למקום חורי‪ .‬ולהלן נעורת האל נשנגיע לר' מאיר נאמד א ם‬ ‫יש לי יה ה ש ם ‪ .‬וכן בויקרא רבה פרשה‬ ‫מ א ת יבא כי ר׳ חנינא ק חכינאי ור׳ שמעון ק‬ ‫יוחאי הלכו ללמוד חורח ע ם ר' עקיבא י״ג שנים‬ ‫ושלהה אשתו של ר' חנינא כי בחו בנוה ונבא ר'‬ ‫עקיבא ואמר לו שילך להשיא בתי והלך ונכנס‬ ‫פתאום וכוי הכלל העולה שאינו כדברי הרב ‪ .‬ונפרק עד כמה‬ ‫בבכורות ני ר׳ יהודה ורני יוסי נסתפק להו םלתא‬ ‫בטהרות ושלחו ר מ ן לגבי בנו של ר' חנינא ק‬ ‫אנטיגנים לשאול ממני שחיח ח כ ם גדול ושומר‬ ‫טהרות‪.‬ואני חמיח מאד למח לא‬ ‫חוכיר באלו חדידזח לר' יהודה ק בבא ה כ ם גדול‬ ‫וקדוש וסומך לחכמים וניכר מ א ד ‪ .‬נסרק נ א םינץ אמר ר' שמעון‬ ‫״צאני חנניה ק חנינאי נצידון ואמרחי לו נשחניע‬ ‫אצל ר׳ עקינא ו נ ו י ‪ .‬‬ ‫ונפרק א׳ דיני ממונוח ונפרקא קמא דענודה זרה‬ ‫זח ספר חולדוח אדם שהראח לו דור ודור ופרנסיו‬ .‬ודי אלעזר ק עדך‬ ‫מ ת קודם הביריי כדאיתא בתוספתא בפרק ו' רנדדים‬ ‫אמר ל ה ר' יהושע לר' עקיבא הבל אלו היית מכד‬ ‫ר׳ אלעזד ק עדך השבת תשובה וו אמר ליה רני‬ ‫אליעזר מקוח יוניה וכוי‪ .‬ובפרק אף על גו טוהלך ללמוד בשילהי‬ ‫הילולי דרבי שמעץ בן יוהאי אוזר שהיה נשוי‬ ‫שחניח בח קפינח והיו ח ב ר י ם ‪ .‬‬ ‫ובאותו ם׳ מ ס ר לאפה ואו יצאה נשמתה והתפלל‬ ‫לשם יחבק־ ונרפאו!‪ .‬שלא יקרה לאחר נ מ י שקרה‬ ‫ל ו ‪ .‬ר ש‬ ‫אומרים כי הוא מעשרה תרוגי מ ל מ ת ‪ .‬וביום שנהרג חיה‬ ‫וקן אהד ושמו ר' ראובן בן אצטרובא והיה רוצה‬ ‫למוח חחחיו ולא רצה והיה בתענית וטהור‬ ‫ה ח ב ו ר ה השניח אחר ה ח ר ק ‪ .‬ונבר פירשנו רוב עניניו וחכמתו‬ ‫נשדנרנו ננהנים ‪ .‬ובערוך שרש קליד לשון עוגה ועל כן נקרא‬ ‫הקליד שאכל עובה שהיה כתוב בה קמיעא להתפקד!‪.‬ר ב י ט ר פ ו ן‬ ‫הכהן ובשיק ד' ממסכת שמחות מעשה בר׳ טוסון‬ ‫שמחה אשתו ואמר לאחותה ו ט י ‪ .

‬ובחעניוח ש נ ש ה יוחר מרבי אלישר‬ ‫מפני שהיה מעביר על מרותיו‪ .‬‬ ‫והוא •חיח ק״ב שנח כמו שאמרנו שחוא נשא‬ ‫אשה נ ח נלבא שבוע בומן חביח והיה עד שנכבשה‬ ‫ניחר נ״נ שנים אחר חרנן חניות או ע״נ שנים‬ ‫לדעות ר ו ת ח עולם ‪ .‬וכבר‬ ‫אמרנו למעלה כי כל ימיו היה צנוע ומשלה אפילו‬ ‫קורם שלמו־‪ .‬וכבר אמרנו שה‪-‬ה רבי‬ ‫יהושע אתרי מ ו ת ר׳ אלישר ואמו אין מםויבץ הארי‬ ‫אחר מ ו ת ו ‪ .‬וקשיא לי אם היה ר׳ עקיבא גר מבני‬ ‫סיסרא והוא שר מלך ב נ ק כיצד יצא ממחני‬ ‫אברהם ואולי יוסף אביו נשא בת ישראל מזרע‬ ‫אברהם כיץ שהוא ראש יטרבה ומעבר השנים‬ ‫בחכרח חחיה אמו מישראל ומקרב אהיך קרינן ביה‪.‬והיה השלם ש מ ס עד שלימד התווה‬ ‫לה׳ וקנים ר׳ מאז־ ודי ש מ ש ן ודי עסי ור' יהודה‬ ‫ודי אלעוד בן שמוע ‪ .‬והאיש הוה נקרא כן שהיה‬ ‫אומר גם וו לפזובח ‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫מון שחניע לדורו של ר׳ עקיבא ש מ ח בתורחו‬ ‫ונחעצב במיחתו ואמר ולי מ ח יקרו רעיך א ל ‪.‬ובערוך בערך גמוו יש‬ ‫מפרשים שם מקום ובדברי הימים יש שם א' מן‬ ‫העיייות גמזו‪ .‬ונפרק הלק שמלך שני שנים וחצי‬ ‫ואמו־ שחוא משיח וכיון שלא התיז קטלוה ‪ .‬יעויבח אחר שמת‬ ‫רבן נמליאל עד מוחו ואחתו חיח רבן שמשן בן‬ ‫נמליאל אביו של רב־ לראש ‪ .‬והחוססוח נס*‬ ‫המקבל גורסין בלוס בםס״ך כמו עסה בלוסה ולא‬ ‫במ״ם כי או הוא כמו עדיו לבלום‪ .‬ואהר שנשא בת‬ ‫כלבא שבוע ישב כייר שנים בישיבה שלא ראה אותה‬ ‫והביא כ״ד אלת תלמידים כדאיתא בכתובות בפרק‬ ‫אע״ם וביבמות בפרק ו' הבא על יבמתו שכלם‬ ‫מ ת ו על שלא נהנו כבור זה לזה מ פ ס ה ועד עצרת‬ ‫ד ש נוםהא א ה ו ת עד פרם העצרת שהוא ט״י עם‬ ‫קודם ח ה עד ל״נ לעומר עד י״ח אייו ואו ממזר‬ ‫לינשא והסימן בן י״ח לחוטח כאשר כחב בעל‬ ‫ה מ כ ת ם ‪] .‬ונסוף םיסת מ' שנח שימש‬ ‫חנסים ומי שנה סרנס א ח ישראל ואמר חרמנ״ם‬ ‫ו״ל נסות משפטים ני היה נושא נליו טל נן נודנא‬ ‫מלך ניחר ש ח ש נ שהיח משיח אנל נמדרשוח לא‬ ‫מצאנו שחיח נושא כליו אלא נענור שחיח מ ש נ ט‬ ‫יחידח וחיח עושת מלחמות וגנורוח ומצליח חשב‬ ‫עליו שחוא משיח ודרש דרך נ י נ נ מיעלנ ו נ י ' ‪.‬ובמשנה מסכת ס ו ט ה כי ר' יהושע‬ ‫קרא לרבי עקיבא חלמית של תב״ו אע״פ שהיה‬ ‫תלמירו של ר׳ אליעזר וקראו כן מפני כבוד רבי‬ ‫עקיבא ‪ .‬ובסוף‬ ‫ם' ד ו ת ח שלם כי חוא חיח ראש‪.‬ולבסוף העמיד שבעה ר׳ מאיד ודי יהודה‬ ‫ורני יוסי ור׳ שמעון ור׳ אלעור נן שמוע ודי יוחנן‬ ‫הסנדלר ודי אליעוו־ נן ועקב ומלאו נל האיץ חורה‪.‬‬ ‫ומון שראחו שלא חיח מריח חרשעים שנא׳ והתחי‬ ‫ניראח ה ש ם ונוי נתייאש ממנו וזה שורש נ ת ל‬ ‫נענץ המשיוז נגגד הנוים ‪ .‬וכן חלמידו ר׳ עקיבא למד‬ ‫ממנו שהיה אומר כל מ ח דעבדין מן שמיא לטב‬ ‫כדאיתא בסוף ברבות ‪ .‬והיה פרנס ונובר‬ ‫העניים נמו שנראה נפרקא קמא דקרושין ונפרק ה׳‬ ‫ממעשר שני‪ .‬ובסיסת ובני אחיץ‬ ‫חכהנים יתקעו ר' עקיבא אומר חמימים ולא בעלי‬ ‫מומין אמו־ ר׳ טרםון אקסח את בני אם לא ראיחי‬ ‫אחי אימא חיגר ברגלו אחוז ומריע בחצוצרות אמר‬ ‫לו הן שמא בהקהל יום הכפורים וביובל אמר לו‬ ‫העבודה שלא בדית א ש ת ך אברהם אבינו שיצא‬ ‫עקיבא מחלציך טוסון ראה ושכה עקיבא רורש‬ ‫מעצמו ומסבים להלכה הא כל הםורש מ מ ך כםורש‬ ‫מהייו ע״כ ‪ .‬ורבו ר׳ אליעזר‬ ‫כמו שר ש ת צ ה המלך באהבתו ואינו רוצה שיסוד‬ ‫ממנו ואינו נותן לו שאלתו מיד‪ .‬ורנ צ מ ה סי' מעות‬ ‫נוודות שם מדינה שנאי והיה נ נ ו י נ ‪ .‬ונן נ מ ש נ ה‬ ‫מ מ צ ת ם ועד יוינ‪ .‬‬ .‬ובווהר פרשות‬ ‫ואלה שמות שדרש או רבי עקיבה לסייס לרבי‬ ‫אלישר ואמר כי הוא כעבד שהמלך אינו ת צ ה‬ ‫לדבר עמו ונותן לו בקשתו מיד ‪ .‬‬ ‫וכבו־ הוא ידוע בפ׳ סדר חעניוח ובפי חלק בסנהדרין‬ ‫שהיד! מלומד בנסים ושהיה חיגר וסומא מפוום‬ ‫מעשה העני וכוי‪ .‬ורבינו נסים גאון ש׳ על שם פחדה‬ ‫אומר יעל בל צרה גם וו לטובה ‪ .‬ונקרא רני עקינא‬ ‫אוצר נלום ר״ל מעורנ שלמד נ ש ת נ הכל ואחר‬ ‫כך ב י ת כל דבר ורנר נ ס ד ע צ מ י ‪ .‬ובפרק כיצד מברכין קורא‬ ‫לרבן נמליאל רבו שאמר לו למדוזנו רבינו‪ .‬ימרה מרבי‪.‬יהושע וסברה‬ ‫]‪37‬‬ ‫א ח ת מות ר׳ אליעור‪ .‬ודי נקתזו‬ ‫רבותיו והשקר הוא ר' אלישר הגתל ‪ .‬ובתלמור‬ ‫למר ע ם ר׳ אליעור והדר‪.‬ונפי הנוזל קמא פוש״י נווביות‬ ‫ה ם ירושלמ־ות שיזיזז מ מ ט נ ע בן נודנא והם‬ ‫ירושלמיות ‪ .‬ובפרק ב׳ דוזגינה נחום איש נ ם וו‬ ‫י־בו מ ל ר' עקיבא כ״ב טינח ו ק בב״ר פרטוח כ״נ‪.‬ובבראשיח רבח סרשח ויסף‬ ‫אבוזזם י״ב וונוח אלף חלמיתס היו לר' עקיבא‬ ‫וכלן מ ח ו בסרק אחד למה שהיחד• שניהם צרה אלי‬ ‫באלו‪ .‬ורבו הרביעי רבי‬ ‫טרםץ אבל לא היה אלא כמו תלמיד ה ב ר ‪ .‬ו ק‬ ‫םרש״י נפרק חערל ובירושלמי נשחרנ ניתר גגדע‬ ‫קרן ישראל ואינח עחידח לחוור עד שינא דן דוד‬ ‫וללך ס מ נ ו ח לנונה י ת ש ל ם ‪ .‬‬ ‫ומפני שאמר על י' שבטיים שאינן עתידין לחוור‬ ‫אמר ר'יוחנן שבקיוז רבי עקיבה לחםירוחיח‪ .‬אל׳פ‬ ‫שבכתובות גםתפקו בוה ופסק הרא״ש כרבי עקיבא‬ ‫כי ר׳ טרפון חוא ח ב י ת ‪ .‬אבל לר׳ יהושע בן תורקנום קרא תלמיד‬ ‫חלמית של חב״ו כמו ש ה י ה ‪ .

‬ונשא בת‬ ‫נלבא שנוע ואחרי ק אשח טוו־נום רופום הרשע‬ ‫שד גדול מהיונים שהרש החינל שנחניירח וחיחח‬ ‫יפהמאדועםעושדנדול‪ .‬וכן ר׳ יהושע‬ ‫ווי אליעור כאשר פירש דש״י בפרק קמא דסנהדרין‬ ‫והוא נחעשר עושו־ גדול ש ט ה פעמים כדאיחא‬ ‫מדדים נפרק הנודר נץ המבושל ‪ .‬וחנן‬ ‫מגעים נל ח נ ו ת ם מחיר חוץ מ נ ד ת עצמו שנאמר‬ ‫לא יחל ד נ ת אנל א ח ת ם מוחלץ לו אפילו חלמיד‬ ‫ה נ ם ‪ .‬‬ ‫ותראה נ א נ ו ח מאמר חנל צפוי והרשות נחונח‬ ‫היאך ידע סודות החווה ועיקריח ‪ .‬נל זח נמנחוח נפרק חקומץ נענץ חתפילץ‪.‬וסתם‬ ‫חוספחא ר' נ ח מ י ח ‪ .‬וכבר חוא ידוע‬ ‫שמיתתו קשה כמו שאמרנו למעלה בשמח רני‬ ‫אליעור ונם מ ת מקללתו של ד' אליעזר ר מ על משא‬ ‫ומחן מההלכח של פסחי' בחואח שבוח ואינה דותה‬ ‫השבת דייל ההזאה ממי הפרה על ה ט מ א שכל דבר‬ ‫שאיפשר לעשוחח מערב שבח ו מ ׳ וחשיב לו • דבי‬ ‫אליעזר עקיבא משחיטח חושבתני בשחיטה יהיח‬ ‫מיחחו ו ק אמר לו נשעח מיתחו ר׳ אליעזר ‪ .‬ונפי קמא דינמוח‬ ‫אמד ליח ר׳ ת ם א ק חרנינם ששמעו חולך מסוף‬ ‫העולם ועד סופו והוא חיח בבני ברק חאמור נספו־‬ ‫יהושע חלך אחר ר׳ עקיבא למי ברק והוא לא חניח‬ ‫נמוחו נ נ ל ארץ ישראל כשילד לנהו־דעא לעבר שנים‬ ‫ולקנוע חדשים ‪ .‬וניבא זה ריעק־בא לתלמידיו‬ ‫קודם שהיה ני היה מושגה מן השמים והוא פ ח ח‬ ‫פ ח ח לנדר ח ו ח נ ו ‪ .‬ודי עקיבא היה עניו ומקבל‬ ‫מוסר כדאיתא ‪.‫ספר חסין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪[38‬‬ ‫ונאנות רד׳ נתן נמשנת יוסף ק עעור נשהתתיל ד׳‬ ‫עקיבא ייפנו־ היה בן ארבעים שנה ראה אבן אחד‬ ‫הקוקז על הבאר אמר מי הקקה אמרו לו הבל של‬ ‫דלי שעומד חתו־ עליה נ נ ל יום ואז •ק קל וחומו־‬ ‫נעצמו ואמר רך פסק חקשח ד נ ת חורח שקשץ‬ ‫נברזל על אחוז נ מ ח ו נ מ ח שיחוקק על לנו שהוא‬ ‫נשר מיו־ חור ללמוד חורח י[ ‪ .‬בערכין ‪ -‬ובסיפרא מושת קדוטיים‬ ‫אמר ר׳ יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים ואוץ‬ ‫שיותר מדי והי פעמים לקח עקיבא על ידי לפני ר ק‬ ‫נמליאל שזזייחי קובל לו עליו ועל כך הייתי יודע‬ ‫שחוא מוסיף לי* אהבה לקיים מ ח שנאמר ה ו נ ח‬ ‫לחכם ויאוזבך‪ .‬או נולד ומצוי ונוי‪.‬והי האחרונים נומן‬ ‫שננבשח ביחד ע״ג שנים אחו־ ח ר ק חבית רוצח‬ ‫לומר ר׳ יהודח ק ע א ור׳ חנניח ק תרדיץ ודני‬ ‫םימאי ור׳ חוצפיח ור׳ ישבב ה ס ו פ ר ‪ .‬‬ ‫*( הסנור םה לא נפצא בכ״י‬ ‫]—‪3880‬‬ ‫ו ק כוזבו המהברים ‪ .‬ובפי‬ ‫ר׳ מ מ ם נ ח שמהות נשנהרג ר׳ עקינא נקיסרין ונן‬ ‫נקרא דומי ועירא שהיה מנדל צר מקומו של רני‬ ‫אנהו ונאה השמועה לד׳ יהותז ק נ נ א ולדי הנינא‬ ‫נן תרדיון וקועו מדיהם ודרשו על דני עקינא לא‬ ‫נהדנ מפני שהוא השוד על הנול או שלא עמל‬ ‫בתורה ננל נהו לא נהרג אלא על חמופח שנאמד‬ .‬חכוי‬ ‫וח שלא חטעה נמעשה ו ה ת נ י מ ל מ ח ומחקינות‬ ‫ש נ ח ו מ ח נמחוווים שנראח מ ח ם שחיח עם ד ק‬ ‫שמעץ ק גמליאל מ נ ץ אחד ואינו נן ני רנן שמעון‬ ‫נן ננליאל שחוא חראשון נחרנ ניום ח ח ו ק ודת‬ ‫עקיבא קרונ מם׳ שנח אחריו‪ .‬‬ ‫ותראה שחוא ק ני נ ל חורח שנעל פה מידו‬ ‫היתח ל נ ו ‪ .‬וםחם סדר עולם רבי יוסי‬ ‫ומלהו אליבא דרבי עקינא משום ו מ ל ח ו חלמידייחו‬ ‫והועיל לד׳ מאיר ה ס ת ם מן המשנה שאף על פי‪-‬שר׳‬ ‫מאיר ודני יוסי הלנה נדני יוסי‪ .‬אנל חוא לא חחידו נ מ ו מ ר‬ ‫זוטרא דפחח פחהא לנפשיה והוא לא חחירו לנוו‬ ‫ני חיח נונע נדנד נדאיתא ניחשלמי דנונע בדבר‬ ‫אינו ינול לחחירו דחוח ליה מדרי ע צ מ ו ‪ .‬או נתחרט מעיקרו‪ .‬ואם נאריך נדנרים שנאמרו עליו‬ ‫לא י נ ל ם חנטו־ אלא ונרנו קצח מטונחיו‪ .‬‬ ‫ני ח ם שני ספרים חאחרונים אחד ו ק ו א שהוא‬ ‫חורת כהניס ונקרא נתלמוז־ שאר ספרי דרנ‪ .‬ואין וה נלל ני נםנהדרץ‬ ‫נפרק תני ממונוח נענץ נר ה מ א וקטל נ נ י א אמר‬ ‫רנ פפי חני מילי חינא דלא סחים לן חנא נר׳ מאיר‬ ‫אנל הינא דסתים לן חנא נד׳ מאיר חלנח נדי מאיר‪.‬ס ת ם מחניחץ ר׳ מאיר ס ח ם סיפדא‬ ‫ר״ל חורת נחנים דני יחודח ס ת ם ספרי דני שמעץ‪.‬והקנ״ה‬ ‫הראהו למשח שיבא ר׳ עקיבא בסוף נ מ ח דודוח‬ ‫וחלך מ ש ח וישב לסוף י״ח ש ו ת ח ושמע ובתו‬ ‫ונשהיו אומרים מנץ לך ואמר הלנח למשח מסיני‬ ‫ש מ ה משה או והראהו שהיה ראוי נ מ ש ה ואמר‬ ‫ליה מי מ ע נ נ על ידך ת ה היה כשהיה הקנ״ה קושר‬ ‫נחר לאוחיוח ושיהיה ר' עקיבא דורש על נל קוץ‬ ‫וקוץ חלי חלים של חלנוח ואו אמר לו למשח חוור‬ ‫לאחותך והראהו שהיו שוקלץ נשרו נמקולץ פירש‬ ‫רש״י מקו׳ חקצנץ שוקלץ וסורקיןנשדו נמסוקו׳של‬ ‫נ ח ל אמר וו תור׳ וזו שנרח ואמר ק־ עלחח נ מ ח ש נ ׳‬ ‫לפני‪ .‬ובוקנוחי ובביח האםורץ ‪ .‬ובמלא נקב מ ה ט סדקית‬ ‫ר׳ יוהנן וכוי ודי עקיבא נכנם לפרדס ונכנס בשלום‬ ‫ויצא בשלום והיה יודע ע׳ לשון‪ .‬ועוד חראה‬ ‫חסידותו בפרק ב׳ דעיתנץ כשנחפם והיה משמשו‬ ‫ר׳ יחושע חנרםי שלא עבר על נטילת ידים ד ו מ ן‬ ‫ואמו־ טוב שאמוח ולא אעבור על דעח חברי‬ ‫החכמים‪ .‬ונן נשאלות מ״ז מד׳ יצחק נ ר ששח והא‬ ‫דאמתנן אץ פוחחץ ננולד יש ו׳ חיתצים אם ניחם‬ ‫מעצמו‪ .‬ונעל חלנוח עולם‬ ‫ונריתוח לא פירשו יוהר ‪ .‬ועוד לבן של ראשונים כפחחו של‬ ‫אולם זה ר׳ עקיבא ושל אחרונים כפחחו של חיכל‬ ‫וה ר׳ אלעוד בן שמוע ‪ .

‬‬ ‫(‬ ‫רבי אלעזר נן עוריח הנהן י׳ לעורא כנר‬ ‫אמדנו למעלה שהיה עשיר שהיה נותן למלך י״ג‬ ‫אלפים עגלים ממעשר ננל שנה ואינו זה מעשר‬ ‫מזמוז ני אחר ההרנן גורו שלא יוציאו מעשר‬ ‫בהמה שלא יבא לידי תקלח ונשחיח נן י״ח שנים‬ ‫לפחות חיח ה' שנים אהר החרבן שהיה נשיא‬ ‫תנ׳׳ו ועוד רבן גמליאל ו מ פירשו התוספות ובעבור‬ ‫שלא מיחח נשננחו נפרח שיוצאח בשבח ברצועה‬ ‫שנין קרניח נקראת על ש מ ו ‪ .‬‬ ‫ונליו עריות ושפיכות דמים ‪ .‬וכן ת ש לקיש ובן‬ ‫עצמו ללודאי וכן אמר הפסוק פ ל ל ו ד מושכי‬ ‫קשת ‪ .‬נסוף קדושץ ונפרק ד׳‬ ‫מיחוח א מ ר לטורנום ת פ ו ס הרשע נהר סנטיון‬ ‫יוניח על ח ש נ ת ופוש״י נחר של אבנים ו ח ל וכל‬ ‫ימי החול חולך ונשנת עומד ו נ ח ‪ .‬ובסוף ברכות נשעה שהוציאוהו להריגה‬ ‫היה עת קריאת ש מ ע והיה מכוין אמרו לו תלמידיו‬ ‫ער כאן א מ ר להם כל ימי הייתי מצטער על מקרא זוז‬ ‫בכל נםשך ואסלו נוטל א ת נפשך ועכשיו שבא‬ ‫לידי לא אןיימנו ? אמרו מלאכי השרת וו תודה תו‬ ‫שכרה מ מ ת י ם ירך מתלד אמר לסם חלקם נהיים‬ ‫יצתה נ ת קול ואמרח אשריך רני עקינא שיצאה‬ ‫נשמחך נאחד ושם שסרקו נשרו נמסרקות של‬ ‫נ ח ל ‪ .‬‬ ‫ולא עבר י״ב הדש שלא היה מקום ניהודה שלא‬ ‫היו שם התנים ‪ .‬ונן ש ם מספוס נן יהודה ה ר מ ה שעשה עם‬ ‫ר׳ עקינא נשנורו שמד שלא קראו נתודה ‪ .‬‬ ‫ונהרנה מקימות שמעתי הרוני מלנות אין אדם‬ ‫י נ ל לעמוד נ מ ת י צ ת ם ‪ .‬‬ ‫כנון ספוס ולולינוס אהיו שנתנו להם מים בכלי‬ ‫זכוכית צבועה ולא קבלו מ ה ם אמר לא מתכוון‬ ‫משמו־תהון אלא מנבי ארנונץ ‪ .‬ווה ר׳ עקינא‬ ‫הוא חראשון מעשרדז חתני מ ל מ ת נדאיחא נר״ה‪.‬ונעל ח ם נ ת ם י( אמר‬ ‫ביום טוב כי בירושלמי אומר אשתו היתד‪ .‬ובראשית רבה פרסית‬ ‫ם״ה בומן ר' יהושע בן הנניה אוזר ההרבן‬ ‫כשרצו לבנות המקדש על פי קיסר טותינוס אבי‬ ‫אדריינוס הושיבו ללולינום ופפוס מרפוין מעכו עד‬ ‫אנטומא והיו מספיקץ לעולי נולה טושזץ סירוש‬ ‫שולוזנות‪ .‬ומניא ש ם המעשה שנתב רש״י על בת‬ ‫מלך שנמצאת ה ת נ ה ולא פי' נרט״י נשאמר פםוס‬ ‫לולינוס בלודקייא ולודקייא הוא סיוע לרש״י‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫]‪39‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫והיה יהוקאל לנם למופת כדי שלא יראה הרעוח ‪.‬וכן כשנכנס רבי הנינא בן‬ ‫תתיון למינות נ ו ת עליו שריפה ל א ש ת ו להתנה‪.‬ווה‬ ‫םפוס היה א ר ס נ ד ל והכם נדול שהיו םננדים‬ ‫לישראל נענורו ונם׳ הלק הוא תנא דנרייתא‪ .‬‬ ‫וכוי‪ .‬ונםוף ס' נ ׳ דתעניות‬ ‫טותנוס הרג ללולינוס ופפום נלודקייא פי׳ רש״י‬ ‫צדיקים נ ם ו ת ס היו לודקייא הוא לוד והיינו ד א ם ת‬ ‫התני לוד ויש אומרים שנהרנו על ידי בת מלך‬ ‫שנמצאה הרוגה ונורו שמר על ישראל ואמרו אלו‬ ‫אנו הרננוה להציל ישראל והרגו לאלו בלבד ‪ .‬וכן בירושלמי‬ ‫במסכת שביעית בפרק ד׳ כנץ פפום ולולינוס שנתנו‬ ‫להם מים וכוי כמו שאומר התוספות בסרק כלל‬ ‫גדול ודד! סיוע לבעל הערוך‪ .‬וכן מיד לר' יהודה בן בבא ופל ענץ ביתר ‪.‬וכן כתב‬ ‫יש• לוד שאינח בארץ כמו שאמרו שעה ראשינח‬ ‫מאכל לותם אוכלים בשר אדם ‪ .‬‬ .‬יעב^ץ ‪.‬לטון היא ויוועח עוד היום אלא פםני‬ ‫שאולי לא כטוזז עולי בבל קדאוזז כנ״ל בערך א״י‬ ‫חמיחלטח ‪ .‬אבל לוד שהיה בה ר׳ אליעזר היתה דרך‬ ‫יום אהד מיתשלים וכפי הנמרא יש צדרין לשני‬ ‫הסברות ‪ .‬הדא דתימא בינו לבין‬ ‫עצמו אבל ברבים אפילו מצוה קלה אל יטימע ל ו ‪.‬אנל‬ ‫בפי כל כתבי הקדש נראה כי לודקייא י( היא נתוצה‬ ‫לארץ ואינה לוד וכן נמנהות כאשר פרש״י בפרשת‬ ‫ויחי יעקב ו מ א ת הברכה בברכת אשר ‪ .‬אי לימא ר׳ עקינא וחניתו‬ ‫פשיטא אלא חתני לח־‪ .‬ונקראת‬ ‫י( ובעל המכתם וכי' עד בעגלתי זזםד בכ״י‪.‬אבל‬ ‫בערוך בעדך הרג סיחש כי שמעיה ואחיו הם הרוני‬ ‫לוד שנהרנו בי״ב באדר הוא יום טותינוס בסוף פ׳‬ ‫דתעניות ‪ .‬וגיום שמת‬ ‫ר׳ עקינא נ ל ד רנינו הקדוש וזרה השמש ‪.‬ונם‬ ‫חנן בן פ נ ח ס היה תלמידו ויהושע בן נפוסאי ה־ה‬ ‫חחנו שחיה מ מ ן רבי והיו מכריוץ עליו נוקיע‬ ‫חוהרו נרני עקיבא וכוי ‪ .‬ובערך צו אמר יתשלמי פ' תני ממונות‬ ‫על כל המצות יעבור ואל יהרנ הוץ מעבודה ו ו ה‬ ‫י( ןףר בהר ד‪.‬וכבו־‬ ‫ידעת ני יש נמדרש ני ר׳ יהושע הנרםי תלמידו‬ ‫הוא ואליחו ויל קנר אותו כשהחוירווזו לנית האמורי׳‬ ‫שלא לקונרו ואמר לו אליחו משום ננודו שנטל(•?‬ ‫נהונה ולא היה אלא נענור שהיה מ ת מ צ ו ח ‪ .‬‬ ‫ועוד ש ם המעשה שמביא בסוף מועד קטן בשמת‬ ‫מ ו של ר׳ עקינא ושמו ר׳ שמעון בן ר' עקינא‬ ‫ה כ ס נ ד ל והספידו לו נל ישראל ואמר שהוא‬ ‫מנוחם שירע מ נ נ ו מוומן לחיי העואפ ח נ א שהיה‬ ‫ח נ ם לימד חורה ווינח לרבים ‪ .‬ובאמח דרי נחן‬ ‫נ מ ש נ ח יוסי נן יועור נארונח ניצר למד ר' עקינא‬ ‫נ ן ארנעים שנח ושחיח עני מאד ושחיו לו אז מ י ם‬ ‫וננוח אלא שםרנסח אותו רחל אשתו ל ס ו ף י״ו‬ ‫שנים אהר מ ׳ שנה לימד נדנים ושהעשיר שהיח‬ ‫לו שולחנות של נ ם ף ווחנ ועולח לםטחו נ ס ל ם‬ ‫של נ ס ף ואשחו נעריי זהנ אנל נן נשאר לו אמר‬ ‫מותו לדעת וש״י וחשנ״ם והערוך‪ .‬והוא רני‬ ‫יהושע נן קרחה שהאריך ימים שהיה עם רנן‬ ‫שמעץ נן נמליאל אניו של ר נ י ‪ .

‬וכן הוא בפרק‬ ‫נ ' רניצה ונסוף מנילחא דר׳ ישמעאל מ נ ש ה נלר‬ ‫הסדר ונרני ישמעאל נני של ד׳ אלשר נן ש ת ה‬ ‫והוא נן י״ה שנים נשקנל הנשיאות ונולדו לו סימני‬ ‫שינה ער שאמו־ הרי אני נ נ ן ע' שנה ‪ .‬וכבר חוכרנוחו כי חוא מ ה מ ש ה‬ ‫הדנים לפני חכמים בן עואי ובן וומא חנן וחנניח‬ ‫ובן ננס בפרק שני דםעשר שני ובפרקא קםא‬ ‫ד ס נ ה ד ת ן ‪ .‬‬ ‫והיה ה כ ם בדינץ דהיו דבריו עם ר' עקיבא ‪.‬ופי חמיו־ נשחט בירושלמי אחר שחחוית‬ ‫לרנן נמליאל נשיא נשאר ר׳ אלשר נ ן ש ת ה לאב‬ ‫נ״ד נ ת שלא יוריתהו מגדולתו‪ .‬‬ ‫ח נ נ י ה איש אונו ומאונו ללוד ג' מילץ כראיחא‬ ‫בסוף כתובות ‪. והלנות‬ ‫ובל דבר ‪ .‬וכן היה עשית לר׳ אלשר זה ר׳ שויה‬ ‫שהיה הכם ודרשן כדאיהא בפי כל המנסות אמרו‬ ‫ליה רבנן לר׳ פרידה ר׳ מ ת ה בריה ררבי אבטולס‬ ‫ו ה ו א עשית לר׳ אלשר בןעותהדהוא עשיתלשרא‬ ‫קאי אבנא פרש״י ר׳ אישר בן מ ת ה דהוא עשירי‬ ‫לעזרא ונשמר רש״י שלא נפרשו דעשירי לשרא‬ ‫החר לר׳ ש ת ה וני וו הנרסא בשאלת צ״ד מרבי‬ ‫יצתק בר ששת וכיון דר׳ פתחת היה או מ מ ן רני‬ ‫אמי הוא נורס נ ט ו נ אמר ר׳ פרידה אי נ ר אותיאן‬ ‫הוא יאי אי נ ר אכהן ונר אותיאן יאי ויאי נ ר אנהן‬ ‫ולא נ ר אותיאן אישא תינלי א מ ת ליה בר אותיאן‬ ‫הוא ו מ ׳ ‪ .‬וכן נראה‬ ‫יוחר רהיה לו לומר בן ־ הקרח ש ם האתי ועוד‬ ‫בענור פעם א' שקראו נ ן עואי ק במקרה יחיח שם‬ ‫בנו לעולם נקרא כן ובפרק חלק יש ר׳ יחודח בן‬ ‫לץחח אולי שהיה קרה או היה א ח י ו ‪. .‬ובפרק ארבע דכתובות‬ ‫בתוספתא מעשה ביהושע בנו של ר' עקיבא שנשא‬ ‫על מ נ ת שתהא ונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה‬ ‫וכשהיו שני בצורת עמדו והלקו התהיאז קיבלת‬ ‫עליו להכמים וכשבא לב״ר אמר להם היא נאמנת‬ ‫עלי מכל אדם א מ י ה להם ודאי כ ך התנה עמי א מ ת‬ ‫לה הכםים אץ כלום וכן נראה וירך סברא ני‬ ‫בפסחים ובפרקא קמא ושבועות ובכל מקום אומר‬ ‫אמר ליה ר' עקיבא לר׳ יחושע בנו וכן כפי חזמן‬ ‫הארוך שהיה ששאל לו רבינו הקדוש באי זה וכות‬ ‫חארכח ימים כדא־חא במגלה שזכה לימים ארוכים‬ ‫כמו א ב י ו ‪ .‬וניתשלמי‬ ‫פ' חמיד נשחט• שחיה נ ן י״נ שנים ולי נראה שלא‬ ‫נניח הפשט והיה יוחר מעי שנח שאמו־ ח ת אני‬ ‫נ נ ן ע׳ שנה רהיתשלמ• לא דנר נ ז ה של כנן ע׳‬ ‫שנים ונפרקא קמא דינמוח אמר ליה ר׳ ת ס א ק‬ ‫חרכינס נן יש לו לשתות חנרנו עליו נאמר ולא‬ ‫ראיותי צדיק נשב שנם אביו׳ חיח עשיר נ ת ל וחכם‬ ‫וחסיד וצדיק והיד! מפרנס לשמשן אחיו שמעץ‬ ‫אחי ש ת ה ‪ .‫‪[40‬‬ ‫ס פ ר יו‬ ‫סרחו כמו בשמשון לולי חרשתם בענלתי‪] .‬וכן אמר במשנח רבי עקיבא בעדויות‬ ‫שהאב ווכח לבניו בחיים ובנוי בעושר כפי חטבע‬ ‫ו ק שהיח יושב בישיבת רבן שמעון בן נםאאל‬ ‫אביו של רבי והיו לפניהם ר׳ אלעור בר שמעיו ורבי‬ ‫כדאיחא בפרק השוכר הפועלים ‪ .‬‬ ‫ספר ראשית חכמח שער חתשובח מביא חיתשלמי‬ ‫ם ס כ ח שבות את״ל אמר ר' חנינא סעם אחות יצאח‬ ‫וחושחרו שיניו נץ חצומוח עכי׳ל[ ‪ .‬ובפרק כיצד מעבתן נעיתנץ דרי פתרה‬ ‫הוסיפו לו ארבע מאות שנים והוא וכל ת ת להיי‬ ‫השלם הבא ששנה ת׳ פעמים משנחו לתלמידו‬ ‫סעס שנית ‪ .‬אבל בשבת בפרק שואל חתוספות‬ ‫משוס רבינו ת ם מאריכין בראיות חזקות דלא חיח‬ ‫ר׳ עקיבא אביו אלא אינש אחתנא חיה שמו קרחה‬ ‫וקרחח הוא ש ם אדם כמו קרח ווח נולד ונץ רב‬ ‫קורם ר׳ •הושע בנו של ר׳ עקיבא ע״כ ‪ .‬אבל בעל הערוך פירש שהוא על שם‬ ‫אביו ר׳ עקיבא שנקרא קריז כראיתא בסוף בכורות‬ ‫שאמר בן שאי כל תכמי ישראל כקליפת השום היץ‬ ‫מן הקרח הזה ו ק פירש רש״י בסוף בכורות ‪.‬‬ ‫תסין‬ ‫ד—‪3880‬‬ ‫רבי יהושע בן קריזה בפרק שואל בטובת‬ ‫שהיה הוא עצמו קרה כמי שמפורש ש ם במעפוה‬ ‫ה מ ץ הסריס‪ .‬ויש נרסא הנניה בן הסנאי ושמעון‬ ‫חחםני במקום חנניה איש אונו ובן ננס ‪.‬נ ם בנו זה ר׳ אלעזר היה דרשן גדול‬ ‫ולא היה ת ת יחום ווכוח אבוח ועושר‪ .‬‬ ‫ורשב״ם בפרק ערבי פסוזים ואמר כי בנמרת ס ו מ ה‬ ‫אומר הוץ מן הקרה הוה ‪ .‬והיח‬ ‫דורש שבח א׳ אחר שנעשה נשיא ורבן נמליאל ב'‬ ‫שנחות‪ .‬וזה היה כי כיץ‬ ‫ש מ ת ר׳ עקיבא ׳לקח רשב״ג חנשיאוח ישב בנו של‬ ‫ר' עקיבא ע מ ו ‪ .‬ויקנו של סתדה מ צ א נינלת יהרקיס‬ ‫שכתוב בה ואת ושד אתרת והיה מ מ ן רבי אמי‬ ‫וכן במגלה שהארץ ימים ‪.‬‬ .‬ודע שבכל מקופ שנוכר נהלמוד שונה‬ ‫הלכות הוא המשנה לבדה פלוני תני הלכתא וספרא‬ ‫וספרי וכוי‪ .‬‬ ‫רבי שמעון בן ננס חבית של רבי ישמעאל‬ ‫שקלסו בסוף בתו־א והוא מ ה ם ש ה הדנים לפני‬ ‫הכמיס ונקואו על שם אביהם ובן שאי ובן זוםא‬ ‫מפני שמתו ב ה ו ת ם ולא הניש לסמיכה אמר קודם‬ ‫שנסמכו נקראו כן ואתר כך‪ .‬הנהייה‪.‬ושנהיו והנמתו‬ ‫רנו םלססור והוא רנו המונהק לר' יהודה נר‬ ‫אלעאי ונקרא קוסה של נשמים ו״ל הגתו.‬‬ ‫רבי י ש מ ע א ל כבר הארכנו למעלה בו ונשאר‬ ‫בספק אם הוא כהן יאמר רביני הננאל כי הוא אשר‬ ‫סדאו ר' יהישע ק הנניה ואינו נראה זה כי הוא לא‬ ‫פדה אלא לוי ישמעאל בן אלישע ‪.‬נקראו בשמם ר׳ שמעון‬ ‫כמו שאמרנו בנן זכאי ובבן נתירא ונבן ה י מ ה ‪.

‬ודי עקינא אמר אלי ח ת מ ה ע ל מ יש נ ׳‬ ‫חכמים מ נ ש ה ר' יוחנן בן גודגרח ודי אלעזר ח ס מ א‬ ‫שיורעין לשער נ מ ה טיפץ שנים ואין להם פת‬ ‫לאנול ולא בנד ללבוש ואמר לו נשנצא ליבשה וכור‬ ‫לי עליהם ואושינם לראש כרי שיהיה להם פרנסה‬ ‫ושלה נענירם ולא רצו יאמר להם אתם הושנים‬ ‫שאני נוהן לנם שררה אני נוח! לבם עברות שנאמר‬ ‫א ס תהיה ענד לעס הוה ובו׳‪ .‬‬ ‫וכן נאמר בעוויהו כשלא היה ק והיה מצורע בבית‬ ‫חחפשיח וכן וה בהודיות‪ .‬וכן‬ ‫חבית רבי יוחנן ק גודגרח ח ה רבי אלעור היה‬ ‫חוכן ומספרי כמו שאמרנו והמשנה מעידח על זה‬ ‫שאמר חקופוח וגימטתאות סרםראוח להכמה ‪.‬ובירושלמי בריש תרומות תניא ר' יהודה‬ ‫אומר מעשה בבניו של ר׳ ז ה נ ן בן גודגדה שהיו‬ ‫כלן הרשים דיל אלמים והיה כל טהרות שביתשלים‬ ‫נ?‪5‬שץ על גביהן ווה מפני שאין צריכות מ ה ש נ ה‬ ‫אבל בתורם אץ תרומתו תרומה אבל הרש הםדנר‬ ‫ואינו שומע א ם תרם תרומתו ת ת מ ה ‪ .‬ ‫ה א מ ת ‪ .‬‬ ‫רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה הוא‬ ‫חבית של רבי בוכץ ר' שמעון בן נמליאל אביו עם ר'‬ ‫הנינא ג נ ו של ר' יוסי הגלילי והוא חאמור באבות •‬ ‫רבי יוחנן בן גודגרה הלוי םהשוערים ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזד ח ם מ א חוא חלמיד רבי עקיבא‬ ‫וחבירו של ר' יוחנן בן ברוקח שאומר בפרק אחרון‬ ‫דראש חשנח שידר לפני רחיבה ופירש רש״י לפי‬ ‫שמצוה לחחפלל במקום נמוך קתני י ת ‪ .‬וכן‬ ‫בתוספתא בריש תרומות אמר ר׳ יהודה מ י ו של ר׳‬ ‫יותנן בן גודגדה חרשים וכוי‪ .‬לעת ערב הלכו תגיבו אצל התלמידים‬ ‫וכך היתה מדתו של ר' גמליאל כשהיה נכנס ואומר‬ ‫שאלו בידוע שאין ש ם קינםור ואם לא היה אומר‬ ‫שאלו בידוע שיש ש ם קינטור נכנם ומצא רבי‬ ‫יותנן בן נ ו ת ור' אלעור הםמא אמר הודעתם‬ ‫לצבור שאתם מבקשים לעשות שררה על ה צ מ ד‬ ‫לשעבר ברשותכם מכאן ואילך משועבדים לצמר ‪.‬וננרייתא של שמואל כי יששכר עלה‬ ‫לרקיע והניא תהר״ף הלקים ‪.‬ם י ט ר י א הוא‬ ‫מדידה ו ג י הוא אוץ ‪ .‬וצריך הכמת הנדסה ושיעור ומדידה‬ ‫כמו שאמר עליהם התלמוד שיודעים לשער טיפים‬ ‫שבים והוא לשון יוני גימטריא‪ .‬ובני בתו של ר׳ יותנן‬ ‫בן גודגרה או בני אהותו היו בישיבת רבי והיה‬ ‫אלמים ושומעין והתפלל רבי עליהם ודברו והיו‬ ‫שומעים והיו יודעים כל התלמוד כראיוזא בתהלת‬ ‫הנינה‪ .‬ווה נתבתי להראוח לך ח נ ם ח ם‬ ‫באמח במו שתראח במולר חייבנח שתמהו כל הנמי‬ ‫חאומוח ו א מ ת ני וה הדקדוק מהיז״דח ועד עחה‬ ‫לא נשתנש אפילו הלק אחר ני וה דנר אלהי ונ.‬וכן תראה לתכמת‬ ‫החול בגורלות שקראו לה גמינסיא ומיניםיאה ר״ל‬ ‫נבואה‪ .‬ונן אני ראיתי מפיץ‬ ‫מנטלםיוס וער עחח שיש אלף וש״ע שנים ‪.‬אבל גימטתא ה נ י ת‬ ‫מעיר עליו שהוא צריך לתקופוישאמר שהם הקפות‬ ‫ה ש מ י ם ‪ .‬ונקרא ה ס מ א כאמור בויקרא רבה בפרשת‬ ‫אחי־י מות ששאלו לו דברי ברכות כמו שבעה נרנו'‬ ‫של הופה והדומה רבתם שלא הותלו התכמים‬ ‫ואמרו על מגן קורץ לך רבי ובעמו• וה נקרא ח ס מ א‬ ‫םלשץ לא חהסום שור עד שהלך ולמד לפני רבי‬ .‬ווה לוי שוער ושם אניו‬ ‫גודגדה נ מ ו שנראה נפי הדר עם הננרי ניהורח נן‬ ‫גודגדה והיה מ מ ן המקדש נדאיתא נתוספתא נפי‬ ‫שני דשקלים שהיה ממונה על נעילת שעתם מ נ ץ‬ ‫המקדש עם ר' יהושע נן הנניה משורר והיה ה נ ם‬ ‫גדול נ ט ס פ ר ו נ ת מ נ ה ‪ .‬ונהותות מניא מעשה‬ ‫שהלך רנן גמליאל ודי יהושע נםפינה ושטעו נים‬ ‫ונלוז המוץ לרבן גמליאל אנל לרמ יהושע היה לו‬ ‫מוון רב ושאל לו רבן גמליאל למה היה לו זה המוץ‬ ‫אמד לוי מפני שיש נ ו נ נ שעולה לשבעים שגה‬ ‫ו מ ט ע ה א ת הספנים ונן הוא ה א מ ת נ ת מ נ ה‬ ‫שנשנעים שנה הולכים הכוננים הקיימים מעלה‬ ‫א ח ת ונן נ ת נ הראנ״ע‪ .‬‬ ‫ונחזור למה שהיינו נ ו נ‪ -‬אמר לו שזה מטעה‬ ‫הספנים ואמר לו מון שאתה ה נ ם נל נ ך ניצד‬ ‫נכנסת נספינה ולא יפרלך עושר ואני תסיה והם‬ ‫שהיו עשיתם למה ירדו ש ה ם ר' גמליאל ודי אלעיר‬ ‫בן עותח ‪ .‬אנל ד׳ יוחק נ ן נורי גם‬ ‫ראשון‬ ‫]‬ ‫״‬ ‫הוא היה מ מ ן ההוא ונשהושיבן לא חרגישו‬ ‫התלמידים ‪ .‬ואף‬ ‫על גב רבםוף פרק החליל ש ם אומר רםגיפי שעדים‬ ‫ש נ ק מלהם הפנים ואינו מוחו־ אלא לנהנים לא‬ ‫קשיא ני גם היו שם נהנים שוערים נשלשה מקומו'‬ ‫נדאיתא נ מ ס י ח חמיו ‪ .‬ויהודה בךגודנדה‬ ‫חוא בברייתא חלמיד ר' אליעוד ‪.‬ונספת פרשת אלה‬ ‫הרנרים אמר שהושינן ר׳ גםלאל משינה וולחי‬ ‫ששם אומר שהיו ר׳ יוחנן נ ן נ ו ת ורי אלעור הסמא‬ ‫אנל נוסח החלםוד עיקר ‪ .‬‬ ‫אעי׳פ שבטלםיוס חשב שחנועחם בקי שנה ונן‬ ‫נעל נ ת ר מלכות ‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאםר‬ ‫רבי יוחנן בן נ ת ק ה ח נ י ת של ר' אלעור‬ ‫ח ס ם א שהלנו לקבל פני ר׳ יהושע בפקיעין מ מ ן ר׳‬ ‫אליעזר נן עותה ‪.‬דיל מ ת ו ת האוץ כי מכאן‬ ‫ידעו שאר מדות השמים ‪ .‬‬ ‫ונזה טעו קצח מהמפרשים ש ח ש מ גיםםריאוח‬ ‫שהוא מרנר נענץ פסוקים ודרשוח נ מ ו מנץ ת ״ ו‬ ‫והרומח ווח אינו אמח ני וה הוא גופה של חורה‬ ‫וקנלה לא פרפראות שאינו עיקר המוץ נניחפיתשי׳‬ ‫אתרים שיש במלת פרפראות‪ .

‬ונן אמרו לו מ ה ו למקרנ אמר ל א ‪ .‬‬ ‫רבי א?עזר בן דמא יש נוסחאוח בסיתש‬ ‫המשנה שנתנו ג״כ מ ה ח כ ח ר' אלעזר בן דמא ‪.‬וניתשלמי ר' ועירא הוה סמוך לקרונא‬ ‫נדי שיחיה שוחח חחלח וסוף ‪ .‬והנח ראח גם‬ ‫ראה היאך ד נ ת רנוהינו זנרם לנרנח ננוחה ואין‬ ‫להחזר עליהם ני נל רנריהם חאמח והצדק‪ [.‬ונס‬ ‫חיח נוטל נ ס ו ט ח נראשונח למד לפני ר' עקינא ולא‬ ‫היה מ נ ע ו מצד חסלסול ונא ולמר לםני ר' ישמעאל‬ ‫וגמר ואחר נ ך חור לסני ר' עקינא ולמד נםנרא‬ ‫ופלפול וכן כמו זח נפרק קמא דעיתבץ ‪ .‬‬ ‫אנל נפירש חתפלוח אומר ני שליח צינור נקרא‬ ‫^־ונ משום כי הוא כמו נהן המקרינ ונן נמדרש‬ ‫שיר השירים ר' אלעוי־ נ ר שמעון קרוי וחנוי מ ך ו נ‬ ‫ופייטן‪ .‬ועור היה‬ ‫רנו אלישע נן אנויוז חנקרא אחר ותוכו אכל וקליפתו‬ ‫ורק וכעס ר׳ יוחנן על ר' מאיר נ ש נ א לחצילו נעול'‬ ‫הזח כדי שיננס נגן עדן שהיה דינו חלוי אם ימם‬ ‫אם לא ועשה שיעלה עשן מ ק נ ת נרי שיקנלו ת נ ו‬ ‫ואמר ר׳ יוחנן ם ח רמתיח לשרוף אח רנו אלא‬ ‫שיהיה מנניםו נאור חחיים נלי שום דין כמו‬ ‫שעשה וא״כ חוא נכלל הצדיקים נמו שאמרנו‬ ‫נונות חחורה שלמר ושלימד ‪ .‫‪[42‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫עקינא שהיה מלמד לחלמידים שיהיו אנשים ננל‬ ‫נדאיוזא נםדרש חויח‪ .‬ונן נפרק נ׳ ד ע מ ד ה זרה ירושלמי‬ ‫ולא נ ש מ נחש נחמיה אלא שלא ישננו נהש לעתיד‬ ‫ל נ א ‪ . הרוגי מלכות‬ ‫ולא ר' יהירה נן חימא ויהיו רנ וזה ר' אלעזר‬ ‫אחים ‪ .‬אנל נירושלמי םוניר וה‬ ‫המעשה ניהושע ב.‬ומאמרו הנכבד נזנר בפרק ערבי פסהים‬ ‫על מאמר ר' עקיבא עשח שבחך חול ואל חצטרך‬ ‫לבתוח וחנא רבי אליחי ר' יחודח בן חימא אומר‬ ‫הוי עז מ מ ר ו מ ׳ ‪ .‬ואני‬ ‫חייחי משינ להם ני לא אמר בניפוץ נירון קיסר יק‬ ‫ניתן שר צנאו ואיפשר שוח גחגייר‪ .‬ונירושלמי דנלאים‬ ‫מ נחחלח הייו של ר' ישמעא• ר״ל נשהחחיל ללמוד‬ ‫קרא עם ר' פא‪-‬ר ולמר נםוף ימיו עם ר׳ יוסי נן‬ ‫החוטף אסרתי‪ . דמא שנשנו נחש ונא יעקנ‬ ‫חלמיר ישו לרםאוחי נ ש ם ישו ולא חניחו רני‬ ‫ישמעאל דודו וא״נ שמו ר יהושע ולא ר׳ אלעור‬ ‫ני ר' אלעזר נן דמא חוא מעשת.‬אוזר נ ך‬ ‫ראיחי נספר ונדון חיי המלנים חעשוי אחר נ ך וכץ‬ ‫רנ אמר שקצתם אמרו שמח נירון קיסר וקצחס‬ ‫אמרו שנרוז ולא נודע מקומו איו עד שאמר‬ ‫אנוםטין הנומר הגדול שניתן קיסר יהיה אנ‪.‬ונמגן א מ ח נתב ר׳ תראן ני‬ ‫חנמר חוא ממור נשהלניאח חיא ם ח ח מ מ ח וחולני‬ ‫לנקש חארי ו מ צ א ח חזיר ח נ ר ונא על הלניאזז‪.‬ווח‬ ‫ר' יהודה הוא בסוף פרק השונר חפועלים והלכה‬ ‫מותיה ‪ .‬להטמין עצמח ולומר‬ ‫גויה אני ולא האיש ‪ .‬ופירש‬ ‫ח ע ת ך לדתש נ מ ו חוא קרוי וחנוי ו ק ת נ ופייפץ ‪.‬ונסיק שה• הלחס שאמר נן רמא לרבי‬ ‫‪1‬י‪3880-‬‬ ‫ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו‬ ‫ללמוד חכמה יונית אמר ליה בקש שעה שלא יהיה‬ ‫מן היום ולא מן חלילח שנאמר לא ימוש ספר ונוי‬ ‫ובתוספתא דפרק ב׳ יחולץ אומר ר׳ אלעור בן דמא‬ ‫שנשנו נחש ונוי ואמר לו ר' ישמעאל אשריך בן‬ ‫דמא שיצאח נשלום ולא פרצח נדרן של חכמים‬ ‫שנאמר ופווץ גרר וגוי‪.‬פוי‬ ‫ק ד י ש ט ״ ו רוצה לומד הסך דחם‪ .‬ויש אומדים ני רני אלעור‬ ‫נן דמא מעשרה הרוני מלכות ולא ר׳ יחורח ‪ .‬והיה ר' מאיר לנלר ר״ל סיפר נמו‬ ‫.‬‬ ‫רצי יהודה נן חימא אומר חוי עז ננמר והוא‬ ‫מעשרח חרוגי מלנוח ‪ .‬ויש נוםחאוח נוח המעשה‬ ‫כיצד היה והכל דרך א ח ח שאמרו לו למפרים על‬ ‫שמע ולא •דע ני לא הורגל עד שנא אצל ר׳ עקינא‬ ‫ולימדו‪ .‬ובנואשיח רנה‬ ‫פנחס ור׳ לר ור' יוחנן נ ש ם ר׳ מנחם דנץ נליא‬ ‫זח שעונו־ לפני חתינח אץ א ו מ ת ם לו נ א והחפייל‬ ‫אלא בא וקרב קרננוח צנור עשח צרכנו ופייס נערנו‪.‬‬ ‫ונשחאת מרגיש נדנר נ א להרוג חחויר וחחויר‬ ‫מטנף עצמו והארי שהוא מלך מצר אסטניסוחו‬ ‫עוומ שכל ממור הוא עו פנים ‪.‬ועוד שם ינולה תאשר‪ .‬‬ ‫והחבורה חשלישיח חוא ר' מאיר חגר צדק‬ ‫נ מ ו ר' עקינא רנו המונהק ור׳ עקינא מינה לדני‬ ‫מאיר ולרישמעון ישנ מאיר חחלח נחכרכמו פניו של‬ ‫ר' שמעון אמר ליה ר' עקינא דייך שאני ובוראך‬ ‫מנירץ נ ח ך ‪ .‬ונפרק הנזקץ ששלח קיסר לניתן שר‬ ‫צנאו לירושלים קורם ששלח לאםפםיינום ושאל‬ ‫פסוק לתינוק ואמר ונתחי אח נקמחי נאדום ואמר‬ ‫נעא קורשא נ ת ך חוא לאחרוני ניחיח ונעא לנפורי‬ ‫ידיה בההוא גברא ונחגייר ויצא ממנו זה ‪] .‬אמר‬ ‫ש״ש בימי חורפי חרפוני צורת הדוברים על צדיקים‬ ‫עתק ני אמרו איך איפשר שנידון קיסר יחיח אחר‬ ‫נפלו לפני אויניו נ ת מ ה ני שמה נחיוהו מנוחה‬ ‫הדרינוהו ער הרגם אוהו ש ת החיל נאשר הוא‬ ‫םנואר ומוסכם נספר וכתניהם משלי אפר ‪ .‬‬ ‫ואולי חוא בן אחוחג של ר' ישמעאל חנונר נפרק‬ ‫חרואח ובס׳ ב׳ דעבודח והח בןדמא בן אחוחו של‬ ‫ר' ישמעאל חסיד גדול וחכם שמח מנשינח נחש‬ ‫ולא רצח להשחמש נלחשים על וו חמכח שלא‬ ‫לעמר על ד נ ת חניתו שלא ישכנו נחש ררמן על‬ ‫אותו עון שהוא יותר המור מנשיכת וה חנחש‬ ‫שמיד מ ת ולא הרגיש נדנר וקרא עליו ר' ישמעאל‬ ‫א ש ת ך ו מ י ‪ . ח ו • הלנלר והיה יורע כל החורח נרקדוק עיי פה‬ ‫‪1‬‬ .

‬ונם‬ ‫נראח שחיה ר' טרפון רבו כמו שאמרנו למעלה‬ ‫שחיח מניע לכתפו כי כל חמווכרים שם כלם היו‬ ‫יבי ותלמיד ‪ .‬ר' מיאשח למה לא הונירו ורני‬ ‫מאיר נקרא ח נ ם וסופר וקפיר נשמות האנשים ‪.‬‬ ‫ונסוף הוריות שחיח ר' מאיר ח נ ם ורני נתן אנ״ר‬ ‫נמו שאמרנו למעלח ושינח שמותם רנן שמעון נ ן‬ ‫גמליאל הענוותן אניו של רניי משים שחיו רוצים‬ ‫לניישו יקרא לר' מאיר אחרים אע״פ ני לפעמים‬ .‬ואני חייתי מפרש מוז שאומר בםרקא קמא‬ ‫רעירובץ הוא בעבור שהביא כי ר' מאז־ חיח שמו‬ ‫ג״כ רבי מיאשוז חוםיף ש ט שנם יש חכם אחו־‬ ‫שנקרא רבי נחוראי ור' נחמיח‪ .‬ועור‬ ‫ראמרינן ס ת ם מתניתין ר' מאיר סתם תוספתא רבי‬ ‫נחמיח‪ .‬ובעירובץ אומר שירוע לפני‬ ‫חקב״ח שאין ברות כמותו אלא שלא עמדו חביריו‬ ‫על סוף דעתו שוזיח אומר על טחור ט מ א ומראח‬ ‫לו פנים ורן על‪ .‬וייחד קשה מזה כי ר' נחמיה‬ ‫לחוד ודי מאיר לחוד כי נסרקא קמא דםנחדרין‬ ‫אומר כי לדי מאיר סמכו רבי עקיבא ולא קבלוהו‬ ‫משום דיןטן חוה ואחר כך סמכו ר׳ יהודה ק בבא‬ ‫עס ח מ ש ה וקנים חביריו של ר' מאיר ‪ .‬אנל נראח שלא‬ ‫למר נל נ ך שאמר רני שראה לרני מאיר מאחריו‬ ‫וכן ר נ תכה לתורח וכ״ש אם חיה רואהו נסניו‪.‬‬ ‫]‪43‬‬ ‫ושם חדנר נספק ‪ .‬ואהר זה מצאתי‬ ‫ני ר״ח פירש נמו שאמרתי ני ר' מאיר נקרא רני‬ ‫מיאשה ‪ .‬ונן נסיף קדושין עם ר'‬ ‫מאיר ודי יהודה וכן‪:‬ראה שפירש רש״י ני נסרק נ'‬ ‫רסנחררין ר‪-‬רק כ״נ נוסחא של ברייתא ר' נחמיה‬ ‫אומר ודי נ?<־אי אומר כן וכוי ופירש רש״י רבי‬ ‫נחוראי אפר לא נרסינן לה בתוספתא ושיבוש הוא‬ ‫בספרים רהא קיימא לן בערובץ רהא ר' נחמיח הוא‬ ‫רני נהוראי‪] .‬וכן בפי ערבי פסחי'‬ ‫כשאמר מ ח כ ם אחר שיש לו שמות הרבה זכר‬ ‫אחרים שיש לחפ שמות איסי בן גמליאל יוסף איש‬ ‫הוצל ר' יצחק נפחא וכן בשבת פוק חבית אלא‬ ‫שזה של ש נ ת איני יכול להעמידה לבד לדי נחמיה‬ ‫מ נם נראה שאמר על ר' אלעור נן ערך שנקרא ר'‬ ‫נהוראי‪ .‬ונמשנת סוף נדר ר' יוסי‬ ‫חולק ע ם ר' נהוראי ומשם נראה שאינו ר' אלעזר‬ ‫ק ערך שלא היה נומנו ‪ .‬ובםיף פרק חבית על‬ ‫משנת ר' נחוראי תנא לא ר' נחוראי שמו אלא ר'‬ ‫נחמיח שמו ואמרי לח ר' אלעור נן ערך ולמח‬ ‫נקרא שמו ר' נהוראי שמנהיר עיני חנמים בהלכח‬ ‫‪.‬אמר ש״ש עור תימה על מי שאומר‬ ‫שרני מאיר הוא ר' נהוראי שאם היה שמו ר' מאיר‬ ‫למוז החליפוחו ננוזוואי אהר ש מ א י ר הוא לשון‬ ‫אורה ונהורה עמיח שרי‪ [.‬מ ש מ ת ר' מאיר בטלו מושלי משלים‬ ‫שהיה יודע שלש מאות משלוה שועלים ‪ .‬ומכאן םירש הרמב״ם‬ ‫בסי ש ש ר' מאיר נקרא נ״כ ר' נהוראי והענין אחר‪.‬‬ ‫ובירושלמי פרק חיח קוו א ר' יוסי נן חלפתא דדה‬ ‫משבח קמייחו דצפורים דרבי מאיר אדם נרול‬ ‫הוא אדם קרוש חוא צנוע חוא ‪ .‬ט מ א טהור והיח יודע משלות‬ ‫שועלים ‪ .‬ומה שאני תמיח‬ ‫יותר על הרמנ״ם ז״ל נ• השם חמוסכם לרעה הנל‬ ‫שרי מאיר נקרא‪ .‬ויש אומרים מפני חשמד‬ ‫נשהרנו לחותנו והציל נ ת ו אחות אשתו מקונח של‬ ‫של ונות שרשם פניו הקיסר נדי שינירו אותו ואו‬ ‫אליהו לץ הצילו ונרת לננל והיה איש יפה מאד‬ ‫נשמו שהיה מאיר ניופיו נל הנית ננונר נמדרשוח‪.‬וכן בתוספתא‬ ‫בסרק י״ב בשבח שחלה ר' מאיר והיה עושה לו‬ ‫רסואה ר' שמעון בר אלעור תלמידו ולא הניחו‬ ‫ואמר לו אע״ס שאני מתיר לא מלאני לבי מימי‬ ‫לעבור על רברי חבירי‪ .‬והיה חותנו רבי לעניה ק הוידיון‬ ‫אשתו ברוריח ח ח כ מ ח וכל מעשח בתריו.‬וחנלל חעולח ני יש ר׳‬ ‫נחמיח חבר לרני מאיר ואינו נמו שאמר הרמב״ם‬ ‫וכן ר' נהוראי לא נאמר על ר' מאיר נ׳ אם לרב•‬ ‫נחמיה או לרני אלעור נן ערך‪ .‬‬ ‫ונפרק חנית ונחחלת חולין נראה שהיה לו אשה‬ ‫אחרח שאומר חעיד ר' יחושע נן וירון נן חמיו של‬ ‫ר' מאיר ונוי והוא רנו של ר נ י ‪ .‬ורב אויא מוסיף שסמך נ״כ‬ ‫לר נחמיח וא״כ ר' נחמיה אינו ר' מאיר ‪ .‬‬ ‫ו ק כשעשח רבי חוסה לבנו ובא ר' מאיר ואמר‬ ‫חוחרח שבת ואמר רבי מי חוא זח שבא לרדוהנו‬ ‫וכוי אבל רוב ס ת ם משנה הוא ר' מאיר ‪ .‬‬ ‫ושמו בעיקר ר׳ נחמיח ע״כ ‪ .‬ובעירובין בפ‪3‬ק קמא תנא לא ר' מאיר‬ ‫שמו אלא ר' מיאשה ונקרא ר' מאיר שהיה מ א י‬ ‫עיני הכמים בהלכה ולא ר' נהוראי שמו אלא ר'‬ ‫נחמיה שמו ולמה נקרא שמו ר' נהוראי שהיח‬ ‫מאיר עיני חכמים בחלכה ‪ .‬ור' נחבדה חוא ר' נחוראי ונן ר' אלעזר‬ ‫בן ערך נקרא ר' נהיראי‪ .‬גאלו ה ם‬ ‫ר' מאיר ור' יוסי ודי אלעזר ק שמוע ודי יהודה• בר‬ ‫אלעאי ור' שמעון‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫והלנח נרי מאיר בגזרותיו אבל לא נקיסותיו ומנריזין‬ ‫עליו נוקיע חזהרו נר׳ מאיר נדאיתא נסוף קדושין‪.‬ואע״ס‬ ‫שבברייתא חולק בסיתש ר' מאיר עם רבי יהודה‬ ‫הלכה כרבי מאיר כיון רםתם לן כרי מאיר במתניתין‬ ‫ואע״ם כי ר' מאיר ור׳ יהודה הלכה כרי יהודה נמו‬ ‫שכתב רב אלפס בפי כל הכלים נגר בעל הלכות‬ ‫גדולות‪ . בתחלת‬ ‫מסכת ענודח ורח ונשמתח אשתו ירד לנבל מפני‬ ‫חנושח של א ש ת ו ‪ .‬אנל מה שאמר ש ם תנא לא רני נהידאי‬ ‫שמו אלא ר' נתמיה וכוי נ א בטיב לפרושי כיץ שיש‬ ‫סברות שם שאומרים ואמרי לה ר' אלעור נן ערך‬ ‫שמו ולמה נקרא ר' נהוראי ונוי‪ .

‬ירושלמי בפרק ערבי‬ ‫פסחים ר' יהודח בר אלעאי שחי ר'כסי דלילי פסחא‬ ‫והויק רישיח עד חנא רםוכוח חמחיח חרא מטרונא‬ ‫אשי נהירין אמר ליה סבא ם נ א חד ימן חלת מילץ‬ ‫איח בך א י שחי חמר אח או מלוח ברבית א ח או‬ ‫מנדל חדרים אח אמר לח ח פ ח רוחח דחחיא אתתא‬ ‫חדא נץ חלח אלץ מלייא ליח בי אלא אולפני שכיח‬ ‫לי דכחיב חכםח אדם חאיר פניו ור' אלעאי אביי‬ ‫חוא חנא חלמיד ד' אליעור ‪ .‬ונבר ידעח כי בבהרא אומר כי בן עואי‪-‬‬ ‫חלמיד חנו־ לר' עקינא ומוח נראח שלא חיה רני‬ ‫ישמעאל חלמיד לר' עקינא ‪ .‬ווה ר׳ יהודה ס ח ם חולק עם ר׳‬ ‫שמעון חברו‪ .‬ו מ ה‬ ‫שקש ח לי ייתר שם א ץ ר‪/‬אלעאי שחוא אניו של‬ ‫רני יהודה ור׳ יחודח ר נ ו של רני חניא קושיא‬ ‫ממחניחין שעשה רני ממאמר ד' מאיר שהוא אחרון‬ ‫לולדי י ש מ ע א ל ‪ .‬ותימה על הרםב״ם זיל שהניא נ ו א ח‬ ‫החבורח ר' מאיר ור' יוםי ירי יחודזז ור' נחן שהיה‬ ‫יוחר' אחרץ מרי שמעון ‪1‬ן יוחאי והביאו בכת‬ ‫הרביעיח לר' שמעץ עם רבי ווח וראי בטעוח‬ .‬והוא חעיד שכל ימיו לא‬ ‫ח ט א אלא בזה והיה בזה המעשה הוא או ד' יהודה‬ ‫בן בבא כדאיהא בחמורה ובסרק חגוזל קמא ושלא‬ ‫נקרא חםיד אלא שיהיה מעיקרו כל ימיו ‪ .‬בריש‬ ‫פ' חרואח מטרונח אמרח לו פניו רומח למלוח‬ ‫בוביח ומנדל חוירים אמר לה שניהם אסורין אלא‬ ‫כ״ר בחי כםאוח חיו ל ו ‪ .‬ר' מאיד הלמיד ר' עלףנא •ודי‬ ‫עקינא חלמיד ר' אליעור ור' אליעזר חלמיד רינ״ו‬ ‫שנימיו נהרנ הניח ו נ ו י ‪ .‬‬ ‫וכן אמרנו למעלה כל מקום שאומר מ ש ם רבי‬ ‫ישמעאל אמר חלמיד אחד לפני רבי עקיבא חיא ר׳‬ ‫מאיר ששמש א ת שניהם ואםלו בן עואי שחיח‬ ‫קודם לר' מאיר אמר חבל לבן עואי שלא שמש לדי‬ ‫ישמעאל ‪ .‬ורבו המיכהק‬ ‫ר' אלעור נ ן עזריה וכן ר׳ ונקיבא ור' ייםי הגלילי‬ ‫]—‪3880‬‬ ‫והוא הארץ ימים על חביריו ומשנולד עד מוחו לא‬ ‫נמצא ש ח ט א אלא במעשה שמביא בקמא שהיה‬ ‫גונח מלבו ונחנו לו הלב עו והיה העו קשור לי‬ ‫בנרעי ח מ ט ח ועבר על רעח חביריו בשוגג שאין‬ ‫מגדלץ בחמח דקה ויו ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזר ק שמוע הכהן שחאריך יפיס‬ ‫שחיח לו לדני קצות לימוד מ מ ט נראםרינן סוף פ'‬ ‫חערל ח ד א אמר רני כשחלכחי ללמוד תודח אצל‬ ‫ר' אלעור ק שמוע חברו עלי חלמידיו כחרננולץ‬ ‫של ביות בקיא ל א ה ד ח ו ד ללמוד חורו.‬ועוד שרי מאיד חלמידו ש ל ד י‬ ‫ישמעאל נאשר אמונו נרי מאיד‪ .‬ועוד נראח‬ ‫משם ני ר׳ ישמעאל גרול מרי אלעאי שקרא לו רני‬ ‫ודי ישמעאל קרא לו נ ד ‪ .‬ובפרק חנודר‬ ‫כי אזיל לבי מדרשא שקל נולפא אכחפיח ואמר‬ ‫גדולח מלאכח שמכברח בעלחז ושאשחו עשחח לו‬ ‫מעיל צמר טוב וכד מכסו ליה אומר ברוך שעטני‬ ‫מעיל ושגור רשב״ג חעניח ור' יחודח לא אחא‬ ‫דאמרי ליח ליוד כסוי שדר־ח גלימא ולא ק ב ל וחסיר‬ ‫חמחצלח שחחחיו והראח לו עישר מיחו לא ניחא‬ ‫ליה דאחחני בעלמא הרץ ווח חיח דרך נ ס ‪ .‬ובפרק הקומץ כי גם‬ ‫ר' יחורח חלמיד ר' אליעור אולי מפני שחיח רבי‬ ‫אלעאי אביו חלמיד של ר׳ אלעור‪ .‫‪[44‬‬ ‫ס פ ר יו חסין‬ ‫בחלמוד אחרים אינו ר׳ מאיר כי ר׳ מאיר הולק עם‬ ‫אחרים אלא• נאמר שוח חוא על חרוב ואחר אוחו‬ ‫מ ע ט ה כי מ ח שנאמר בראשונח משמו נאמר ‪.‬‬ ‫נפרקא קמא רניטץ נ א אחד לפני ר' ישמעאל ורבי‬ ‫אלעאי ונשנדנר נ ו נעו״ח אפרש יוחר ‪ .‬אנל עם כל זוז ראינו‬ ‫שחיח מ נ ץ חראשונים שאמר ר' יחישע יפה אמרה‬ ‫בדידיה‪ . אלא דנו־‬ ‫אחד במשנחינו ר' אליעור אומר אנררוגיטם חייבין‬ ‫עליוסקילח כונרפיושרש״י של בקיא בקיאץ וחריפין‬ ‫ואינן מדחץ חרגגול ביניהם ‪ .‬י ק פ־רש״י נפי ר' מיתוח ניח דץ כי ר׳‬ ‫מאיר תלמיד ר' אל‪-‬עור הגדיל ינן ר' מאיר חלמיד‬ ‫ר' עקינא ומשניהם למד ‪.‬ור׳ יחווח ג ן שמוע היה תלכדו־ ר'‬ ‫מאיר והוא ניטל הגורח של שמד כדאיותא נסוקא‬ ‫קמא דראש חשנח שלא יעסקו נחורה ושלא ימלו‬ ‫נניהם ושיחללו שנתוח ואולי היה אחיו של זה רני‬ ‫אלעור קטן ממני או קרונו ור' אליעור םחם נמשנח‬ ‫הוא וה ‪.‬ונן מ נ ח י ם אמר רני נשהיינו יושנין‬ ‫לפני ר' אלעור והיה איסי חננלי לפניו ו ה ה ח מ נ לי‬ ‫ער ל א ח ח ‪ .‬ואחר וח מצאתי נחוםפח׳‬ ‫דגיטץ וה ה מ * ש ח ולא חוניר ר' אלעאי לדי מאיד‬ ‫ויישר נ ע י נ י ‪ .‬ובסוף‬ ‫מועד קטן ש מ ח בט של ר' יחודח בר אלעאי זהיח‬ ‫עמי ר׳ חנניה ק עקניח חורגמן וכן הוא בפי עשירי‬ ‫מ מ ס נ ח שמחוח ור' אלעאי אניו ח נ ר לר' ישמעאל‪.‬‬ ‫רבי יהודה נ ר אלעאי שהיה מ ח ע ט ף נסדינץ‬ ‫המצוייצין נמלאך ה י נ ע ״ ש ‪ .‬והוא ראש המו נרים‬ ‫נ נ ל מקום כמאמר קיסר נראיחא נפי נ מ ה מדליקץ‬ ‫יכל מקום שאומר מעשח בחםיר אחד נאמר עליו‬ ‫או על ר' יחודח בן בבא חחסיר כמוהו שחוא סמכו‬ ‫נ מ ו שאמרנו למעלה על ר' מאיר ‪ .‬ור' מאיר מ ח קודם‬ ‫ר׳ יהווה ור' יוסי חנריו נדאיחא נפרק נ ' דקדושץ‬ ‫וננויר פי כ״ג נשנננס םומנום ללמוד לפני ר' יהודה‬ ‫ו ק ר י יוסי מ ח קודם ר' יהודה כדאיחא נפרקא קמא‬ ‫דסונה ונפרקא קמא רראש השנח ר' מאיר כמה‬ ‫דורוח אהר ה ה ר ק ‪ .‬וכן בפרק הקומץ‬ ‫אמר ר ד חרצתי מרותי לפני ר׳ אלעןר ק שמוע‬ ‫ומצאותי יוסף חננלי יושנ לפניו והיח חנינ לפניו‬ ‫עד יאוזח‪ .

‬ובסוף פ׳ חאומר‬ ‫בניטץ חוספוח חכם לכשירצח יוחר מר׳ מאיד‬ ‫ודילמא ר׳ מאיר חריף ומקשח ור' יחווה מחץ‬ ‫ומסיק וכן כחאי נוונא בסוף חוריוח‪ .‬ורש״י פירש‬ ‫כשרוצדז לחיוח מ ח ץ ומח״שב בדבריו חכם והוא‬ ‫נמצא לפני ר' טרפון במגלה ובפרק שטי מנדרים ‪.‬םדותיו של ר'‬ ‫עקיבא ‪ .‬ובפרקא קמא דע״ו‬ ‫שסמכו ר׳ יחודח בן בבא ור' יהידח ח כ ם לכשירצה‬ ‫לכשיחישב בדעחו שהיו בניו מתים בחיוי‪ .‬יזזם נעשו‬ ‫ע״פ י״ע יזיזו• מם' שנח ונוי‪ .‬וזה ר'‬ ‫יהודה כשהיה קפץ קרא המנלה לפני ר' טרפון‬ ‫שמכשיר בקטןיוכן לפני רבן נמליאל למר הוא והנדה‬ ‫בן עקביה בפי ח' וכתובות ו ק בס׳ ה מ נ ה ר' גמליאי‬ ‫רבו של ר' יהווה וכן אומר משום ר' יוסי הגלילי‬ ‫בפ״ח ד ק מ א ‪.‬וחוא בפרק לולב‬ ‫וערבח אמר ראיחי בני עליה והם מעטים וכוי עד‬ ‫שאמר אם שנים ח ם חוא ובנו ר' אלעוד ח ם וכי‬ ‫חוא בבנו יכולים לפטור חעולם מדין ואם יוחס בן‬ ‫עויהו עמהם ימלים לפטור משנברא חעולם ‪.‬וכן ססר הווהר‬ ‫חמאיר לכל חעולם חנקרא מדרש יחי אור שהוא‬ ‫מסודות חחורה והקבלה כנוהו על שמו אע״פ שהוא‬ ‫לא עשאו כיון שחלמידיו וננו וחלמידי חלמידיו‬ ‫עשוהו על מוז שקנלו ממנו נמו שאמרנו שחמשנ'‬ ‫וספרא וספרי וחוספחא כולחו אלינא דר׳ עקינא ‪.‬‬ ‫ג( וחרב בחיי שויזז חלםיד הרשב״א כידוע נם פיפיח‬ ‫בשפ רבו כמה פעמים חוא ראח ם' )זזדחד ומביא‬ ‫לשון ממנו ט' משפטים עח״ט וכי ינצו אנשים ומכנה‬ ‫איוא מריש• של דשב״י כדרך שרניל לקיוחו בסי‬ ‫עי׳״ק‪ .‬דש‬ ‫אומרים שהוא ראש המדברים ‪ .‬וכן בקדוש של סעודה שלישיח על ודין ׳‬ ‫שאינו מפורש בחלםוד‪ .‬‬ ‫וכבר ידעת שסתם ספרא הוא ר׳ יהודה י( ם ח ם‬ ‫אליבא דר׳ עקיבא אשה יראת י״י היא תתהלל זה‬ ‫דורו של ר' יהודח• בר אלעאי שהיו ששה הכמים‬ ‫מתכסים בטלית א ה ת ועוסקים ב ח ו ר ה ‪ .‬ווה‬ ‫הטעם הלוש כי בלילה לא יש אלא סעודה אתת‬ ‫וביום חייב ב׳ סעודות מדרשת הפסוק והזוהר‬ ‫מסכים לדעת חרםב״ם ז״ל ‪ .‬‬ ‫אע״פ שאלו הםפרים נעשו על פיו יותר מ ם ׳ (‬ ‫שנה אחר מ ו ת ו ‪ .‬והוא ג״כ נסמך מרבי‬ ‫יהווה בן בבא וחוא רבו של רבי‪ .‬אבל בפסקי ברכוח נמצא שפסק ה ו < ש‬ ‫כרש״י‪ .‫‪[3880-‬‬ ‫מאמי־ ראשון‬ ‫מפורסם כפי הנראה ‪-‬מהחלמוד ולכן בעורח האל‬ ‫אביאחו מיד אחר זדו חהסיד ‪ .‬וכן ברכח חמוון שהרמב״ם‬ ‫פסק אינה טעונה כוס והרא״ש פסק שטעונה כ ו י ‪.‬אבל בחוספוח ובהרםב״ם ו״ל לא‬ ‫נ מ צ א ‪ .‬יעב״ץ‪.‬חלמיד ג״כ מ מ ן ר׳ יהושע ורבן גמליאל בם'‬ ‫חפלח השהר וסתם ספרי הוא ‪ .‬וכן בחפילין של חול‬ ‫חמועד כי לא נשאם נאץ וכן חואב״ז־ וחרמב״ן‬ ‫שלא אםרו אוחו חוץ מבעל ספר המצוח ו ה ר י מ ו‬ ‫ובתלמוד בבלי שלנו אינו מפורש אנו לוקחץ סבוח‬ ‫הווהר שחוא אסור ‪ .‬וחרמב״ם אומר שצריך‬ ‫אע״פ שהרא״ש אומר שאיני צריך ונחן פועם בי‬ ‫כמו שהוא די בלילה בקדוש אהד כן הוא ליום‪ .‬שוב נראח לי שוח חלשי!‬ ‫מוסב על חםטרים משנת ספרא וספרי‪ .‬וכבר ידוע מה שאומר בפרק ו' ויבמות‬ ‫אתר שמתו הכ״ד אלף תלמידים שבא ר' עקיבא‬ ‫ולימד אות״׳ ר״ל לח׳ זקנים ש ה ם ר׳ יהודה ורבי‬ ‫יוסי ור׳ שמעון ור' מאיר ור׳ אלעזר בן שמוע‬ ‫ושחם חעמידו ח ח ו ר ה ‪ .‬יעב״ץ‪.(3‬‬ ‫וכבר הוא מוסכם בישראל שהדבר ©לא יהלוק על‬ ‫התלמוד ואין מפורש בתלמוד ומצינו שם מפורש‬ ‫שמקבלים אוחו כמו אמן של גאל ישראל ‪ $‬אע״פ‬ ‫שרש״י ורנינו חננאל ובעל הלכוח גדולוח ורבינו‬ ‫יעקב חוכירוחו‪ .‬‬ ‫ומצאנו בווהר שאינח טעונח כוס ביחיד כי א ם בני‬ ‫מימון כמו הנ' אבות וכן כתבו המדוברים מ ש ם‬ ‫הרשב״א ו״ל והוא למד תורה נ״כ עם רבי יוהנן בן‬ ‫נורי בפרק קמא דעירובין ובגטין אומר שקרא הרבה‬ ‫ושכה כל הרבדים שאינם הלכה ואמר לתלמידיו‬ ‫שנו מרותי שהם תרומות מתרומות‪.‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫והוא חידוע בכל חעולם תלמיד מובחק לר' עקיבא‬ ‫והיו‪ .‬ובבראשית רבח מזכיר ר' שמעון לאודה‬ ‫חשילוני וכן בזוחר ואולי וכר אלו שכבדו מאד‬ ‫לאביהם‪ .‬יבעביר זה דברי הווהר הם יותר‬ ‫אמתיים כי ה ם דברי האתרודם שראו המשנה‬ ‫נ‬ ‫י( ר' יזזודח וח חיח םור״גא דגי מראת )הוא רבי(‬ ‫פ' המנחיוו והנסכים )קנ״ב( ובירושלמי דשקליפ‬ ‫ם״נ‪ .‬‬ ‫י( נ״ל שצ״ל שי״ן שנח ‪ .‬וכבר חוא מפורסם כי חיה מלומד בנסים‬ ‫כמו שנוכר במעילה שבא מארץ ישראל לרומי הוא‬ ‫ור' אלעור ברבי יוסי המרו וביטל השמד שהורו‬ ‫לגוור שמד אחר שבטלו ר' ואובן בן אצטדוביל‬ .‬‬ ‫רב* שמעון בן יוחאי חוא םחם ר׳ שמעון‬ ‫ואביו נקרא יוחאי כראיחא בפסחים שאל ר' שמעון‬ ‫לר׳ עקיבא כשחיה אסור בביח האסורים שילמד לו‬ ‫חורח ואם לאו אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך‬ ‫למלכוח ואמר לו יוחר םשחעגל רוצח לינק וכוי‪.‬‬ ‫‪451‬‬ ‫וססקי ההלכות ומאמרים מהםודאים טים ונתגלה‬ ‫זה הספר אחר הרמנ״ן והרא״ש שלא ראוהו ‪.‬‬ ‫ובעל הערוך בערך פטר כתב כי נתברר לו לר'‬ ‫שמעון כי אלו השלשה ר״ל הוא ובנו ויוחס בן עדהו‬ ‫לא קבלו כלל שכר בעולם חוה מהשמור להם לעולם‬ ‫חבא לכן ו מ ח ם יותר משאר הצדיקים להנץ על‬ ‫דורם‪ .

‬והשני‬ ‫הוא ר׳ ישמעאל נר׳ יוסי הנירו של ר׳ אלעדר נדני‬ ‫שמעון ושל רבינו הקדוש והיה שמן ונעל נשר‬ ‫נמו הנירו ר׳ אלעור נדני ש מ ע ו ן ‪ .‬ונפי י׳ מ מ ס נ ת‬ ‫שמחות ני ר׳ הלפתא ננו של ר׳ יוסי מ ת בהיי‬ ‫אניו וקרא ר' יוסי על ידי מתורגמן ניום החוא ‪.‬ומוח נראח שנפל‬ ‫ט ש ת נגמרוח ושהיה חוחנו ומוהר נראה שהוא י(‬ ‫חיתן ר' שמעץ ושהאו־יך ימימ ונשמת ר׳ שמעון‬ ‫ראח לר׳ פנחס נן יאיר ולרב המנונא סבא שנאו‬ ‫ללווחו שמחו מקודם‪ .‬ענשו ונטה למות עד שנונר וני‬ ‫שמעון מן הנדר וההפלל עליו ונרפא כמו שמפרש‬ ‫רש״י נ מ ע ל ה ואמר שם אמו־ ר' יוסי נן חלפחא‬ ‫אנא ו נ ו י ‪ . לו ננו לחנרחו ולשםשו לילך לתמי שלא‬ ‫רצח ר׳ יוסי שילך עמו שאם ינעס על דנו־ מ ה ר׳‬ ‫שמעון יענישהו וחיה מפחד מאד עד שנרר לו שלא‬ ‫יענישהו ואעם"נ‪.‬׳ענ״ץ‪.‬והשלישי דני‬ ‫חלפתא נרי יוסי נ ש ם אניו ודי אנטולס נר׳ יוסי‬ ‫ודי מ נ ה ם נר׳ יוסי‪ .‬רכן נסיפרא‬ ‫אמר ר' ו ו ת י מ ו ס נר ר׳ יוסי‪ .‬ווה המעשה של המערה הוא נם׳ נ מ ה‬ ‫מדליקין והוא וננו ר׳ אלעור נקנרו נמערה אחח‬ ‫נדאיחא נפרק השובל א ח הפועלים ובתוספתא‬ ‫רשנ״ג אומר משום ר׳ יהודה ־נן יאיר אולי חוא‬ ‫אח ר׳ םנוזס נן יאיר ‪ .‬ובפי כל כתבי טימימע לא נסתכל במלה‬ ‫שלו ושלא ראו קורות ביתו שפת הלוקו ודברים‬ ‫רבים שם ‪ .‬והחוספוח נפרקא קמא דחולץ‬ ‫נשהלק לו הנהר פירשו שם שר של ים השינו או‬ ‫ר׳ פנחס היח מחשב נלנו מ ה הסינה שלא חלק‬ ‫א ה ה י ח לשץלנחד לדבר ורומח לוח בם׳ קמא דע״ו‬ ‫על ר׳ אלעוו־ בן תרתיא שאמר שמים בקשו עלי‬ ‫רחמים ע״כ‪ .‬אברא בם״א נראה‬ ‫שי•" א יי‪-‬עזב״י היה החני של רסב' י י ‪ .‬ואני המיה מ ה שאומר‬ ‫נס׳ נ מ ה מדליקץ ר' יוסי יגלה לציסות והלא הוא‬ ‫ואבוחיו חיו נציפורי ני ר' חלםחא אניו נצפות‬ ‫חיח והוא ס ח ם ר' יוסי בן חלסחא ‪ .‬נ ן ' נ מ ה טומנץ‬ ‫אמר ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אנא שלהא הוח ואמר‬ ‫להניא ע ו ת ח ליישנ עליהם ‪ .‬וכן הלך לתמי עם ר׳ שמעון וראה שם‬ ‫ה צ ץ והפרוכת כדאיתא במעילה בס׳ קדשי מזבת‬ ‫וביומא ונפי ה ת א ה נ ת נ שהורה ב ת מ י ‪ .‫‪[46‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫שיזמרוהו שהוא יהודי‪ .‬ושם היה ראש ישיבה‬ ‫אחר מחיא נן הרש נ ת ם י ושם נזנר מעשה דנן‬ ‫חמליון שחיח שד ו נ מ ס בנוף נ ת חקיסר והוציאו‬ ‫מגופה ר׳ שמעון וינלה חומן ולא ינלו דבריו ני‬ ‫נ נ ר ידעת שהוא וננו היו נמערה מפני פהד השמד‬ ‫נדאיתא נבראשיח רנה נפרשת ר נ א יעקנ שלם‬ ‫ונפרק נ מ ה מדליקין והיה שם י״נ שנים וזימן לו‬ ‫הקניה מעץ מים והרונ והיו ערומים יושנים נחול‬ ‫עד צוארם ונשעוז חסלה לונשים עד שנשרם היה‬ ‫םילי סילי ר״ל נומוח ו ח נ ו ת ח ‪ .‬‬ ‫ונפי ו׳ רפאה כי נימי ר׳ יוסי לא היו ותים נ א ו ץ‬ ‫ישראל שאנדריינוס ההרינ א״י והזתים ‪ .‬ובסוף סרק חלק ני‬ .‬וזח ר׳ יוסי ס ח ם חוא‬ ‫הנד ה ח מ ש ח שנוכרו ס ח ם נ מ ש נ ה וחוא חיח חי‬ ‫אחר שמת ר׳ מאיו־ אנל קודם שמח ר׳ יהודה‬ ‫י( כ״ה בשילה׳ אדרא רבה ‪ .‬אבל במדרש אומרים פרשת ויבם אותה‬ ‫בנייר שהיו כלם מיבמות ולא קיים בהם מצות‬ ‫עונה רק מצות ינום ודרך סדין שלא יהנה נלל אלא‬ ‫מכל בעילה היה לו נן אהד ואלה שמותם ר׳ אלעזד‬ ‫בר׳ יוסי שהלך לאלסכנדריאה של מצדים כדאיהא‬ ‫בפי הלק ‪ .‬ונפי ואלו הנשרפים וכן נמקומות‬ ‫רבות נתלמוד ונפי מ ת נ ה אמר ר' יוסי אבא‬ ‫חלםתא אומר ופירש רש״י שם אביו של ר׳ יוסי‬ ‫הוא ר׳ חלסחא ונם נקרא אנא חלפחא נפיק ואלו‬ ‫נאמרץ אנא חלסחא ור' יוסי ור' אלעור נן מהיא‬ ‫וחנניח נן חנינאי וא״נ ר׳ שמעון נן חלפחא עסקן‬ ‫ברנדים הוא אחיו של ר׳ יוסי‪ .‬והוא עצמו וורדימוס ונקרא‬ ‫נן שהיה יפה מאד ופניו דומים ל ו ו ת ‪ .‬ונן םירש רש״י שם בעבודח זרח‬ ‫שהוא נ מ ו נסרק שירח אלנוח מוז ח ם אומרים‬ ‫וכוי‪ .‬והיו לו ה' בנים הכמים גדולים וארזים‬ ‫בישראל שבעל ושנה כדי שיהיו לו בנים לעסוק‬ ‫בתורה ‪ .‬וזה רבי‬ ‫יוסי היה מ ע נ ו עורוח שרוב ה ח נ ם י ם היה להם‬ ‫אומנוח כדי שלא יההנו מאחרים‪ .‬ובסוף ראש‬ ‫השנח ר׳ חלפתא בציםות ור׳ חנניח בן חרו־יץ‬ ‫בסיכנץ וכן בסיבי דחעניוח ובפי ב׳ דםנהדרץ כי ר׳‬ ‫יוסי תקן תקנוח ו ס ת ם סדר שלפ חוא ר׳ יוסי‪.‬ואליהו ז״ל היה נ א‬ ‫אליהם ונשיצאו מהמערה שננו־ נטלה הגויה חיו‬ ‫שורפים חעולם עד ש ח ו ת למערח שנח אחרה שהיו‬ ‫י״ג שנים ויצאו‪ .‬ואני חמיה ניץ שמח רני‬ ‫פנחס נן יאיר קודם ר׳ שמעון חחנו איך חיה‬ ‫נניח רני ?‬ ‫רבי יוסי דצפורי‪ .‬ור׳ סנהס נן יאיר החסיד האמור‬ ‫נסרקא קמא דהולץ עם רני הוא המלומד ננסים‬ ‫חיח חוזנו נפי הגמרא נסרק נ מ ה מרלקץ ושהיח‬ ‫ח נ ם נ ד ל קודם ר׳ שמעץ ‪ .‬‬ ‫]—‪3880‬‬ ‫נפטר ר׳ יוסי כדאיתא נם״ק דסוכה וזה־כסי הניאה‬ ‫בתלמוד הוא ר׳ יוסי בן הלפוזא והיה הסיד" גדול‬ ‫והלכה כמוהו־ נגד הבידיו משום דנמוקו עמו ויל‬ ‫טעמו כדאיתא בפי מי שהוציאוהו בץ במתניתץ‬ ‫בץ בברייתא הלכה כמותו וכן בנימין פ׳ התקבל‬ ‫בסופו‪ .‬‬ ‫ואע״ס שמח מ ו ר' חלםחא נכנס לבית חמדרש‬ ‫ודרש נל חיום נלו נציםות ‪ .‬ומה שנראה ני הוא‬ ‫רני יוסי נן הלפחא נששאל ר׳ שמעון מר׳ יוסי‬ ‫שיח.

‬‬ ‫רבי אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי כבר‬ ‫חכמתו ידוע שאמרו עליו כל מקום שתמצא דבריו‬ ‫באנרח עשח אונץ כאסרכסח שהוא כלי עץ שפיה‬ ‫רחב למעלה וקצר למטה ובו נוחנץ ח ח ט ה על‬ ‫חרח״ם טלב״א בלעז בפרק כסוי הרם ועשח ל״נ‬ ‫מרוח לחורה ח ד ה בימי רשב״נ אביו של רבי חוא ‪.‬‬ ‫ובםרק אלו נערוח כתב הרא״ש ו״ל ר' יוסי הגלילי‬ ‫חבית של ר' עקיבא ‪ .‬ור׳ ישמעאל דרך כבוד קרא לכלם רבוחיו‪.‬‬ ‫ח ה חבאתי שלא חחשוב כי ר' •וסי ס ת ם חוא רבי‬ ‫יוסי חגלילי אלא ר׳ יוסי בן חלםתא ור' טרפו.‬ועוד אומר בתלמוד ר' נחן‬ ‫בבלאח חוח ק ת ביצית ‪.‬ובםפת שאל ר' אלעור בן שמעון ורבי‬ ‫יוחנן חסנרלר אח ר' שמעץ ‪ .‬‬ ‫והזכירו‬ ‫בבחורה‬ ‫שהיה בדורם כמו שאוניר‬ ‫חשלישיה עם האחרונים ‪. רבו‬ ‫של ר' יוסי הגלילי וא״כ א ץ רבי יוסי הכהן חלמיד‬ ‫רינייו דן לפני ר' עקיבא וא״כ אינו א מ ת מ ה שאמר‬ ‫בעל תרוח ע ל ם וכן בתוספתא אמר ר' יום׳ משום‬ ‫רבי יוסי ה נ ל ל י ‪.‬וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה‬ ‫מציל לאיל מידו וכוי‪ .‬וננו ר' אליעור‬ ‫ש מ ה ל״נ מדות לתורה נננד ל״נ נתינות ח נ מ ה‬ ‫והאריך ימים עד ומן ר' מאיר שאמרה לו ברוריה‬ ‫אשתו גללי ש‪1‬טה היה לך לקצו־ ולומר נאי וה‬ ‫נלך ללוד ‪ .‬ו ק ר׳ יהושע מניאן נסרק‬ ‫חמנרש ו נ נ ר הוא ידוע ח נ מ ח ו ‪ .‬יל מננח ימת וצפונח וננבח ועשה כרצונו‬ ‫והנריל וה ר׳ עקיבא ‪ .‬ובםםרי מנלח יותר חכמתו‬ ‫סרה ששתחח מי ח ט א ת ביבנה החית את בשרה וח‬ ‫אחד מחדברים שהיח ר' יוסי חגלילי רן לסני רב׳‬ ‫עקיבא וסלקו ר' עקיבא ואחו־ כך מצא לו חשובח‬ ‫אמו־ ליה אני להוור אמר ליה לא לכל ארם אלא לך‬ ‫שאתה יוסי הגלילי ו מ י ‪ .‬‬ ‫ונפי יש נוהלין אמר רני לרות שהיה לי והעוהי פני‬ ‫ננתן הננלי ואמר רני לננו אלו ר״ל ר׳ מאיר ור'‬ ‫נתן נקשו לעקור כנח־ אנותי ו נ ו י ‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫]‪*7‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫היה אליחו עמו בכל יום עם רני יוסי ושלא בא לו‬ ‫שלשה ימים בעבור שקראו קפרן דיל כעם.‬ובכל מקום ר' טרפון ור' •וסי‬ ‫הגלילי ור' עקיבא ‪ .‬‬ ‫רבי נתן הבבלי ודה אב ביח דץ בישיבתו של‬ ‫רשב״ג אניו של רבי‪ .‬ונםרק ניצד מענרין ר׳ חנינה ננו של‬ ‫ד' יוסי הגלילי בבית דינו של ושנ״ג אניו של רני‬ ‫עם ר' אליעור אחיו בן ר' יוסי חגלילי ועם רבי‬ ‫ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקח ‪ .‬‬ ‫רבי יוסי הנלילי רבו של ר' יחורח כראיתא‬ ‫נס׳ חלוקין ובפרק החונל והוא מדי וקנים שנכנסו‬ ‫נשמר‪ .‬ונראה שנם‬ ‫אבוחיו חיו אבוח ב״ר שאמר לו רשב״ג נשנחפיים‬ ‫עמו על חקנאח שאמרנו למעלח שקראו לר' מאיר‬ ‫אחרים והוא לא נחפייס עמו ל ר ' נחן יש אומתם‬ ‫אמר ליה נהי דאהני לך קמרא ד א נ ץ פירוש אבנט‬ ‫מ ו ה נ ומרנליוח לשוויי אנ״ד לשוויץ נשיא מי‬ ‫מחני ? ומצאחי נערוך ר' נחן ננלאה היה ראש‬ ‫גולח שנננל וחיו ראשי נליוח רנילין ללנוש חנורוח‬ ‫דאינון קמרי והיא רחנח יוחר מ א נ נ ט מ נ ט ף ווחנ‬ ‫לעמוד לפני מלני פרס ועלה ר' נתן לארץ ישראל‬ ‫והיה אנ״ד ואמר לו‪-.‬ואליהו זיל‬ ‫מדבר עמו אמר ליה אליהו ל א נת.‬ועליו נמצא בספרא דארס‬ ‫קדמאח רני יורי נחן סוף משנה ‪ .‬והנה צם־ר העזים בא זה ר'‬ ‫יוסי‪ .‬הגללי‪ .‬‬ ‫ור' חנינא אחיו ור' שמעון בן עואי׳ ובן וומא ורג‬ ‫חוצפית המתודנמן חיה ראוי שיחיו נחנירח השניה‬ .‬ובסוף מועד‬ ‫קטן כשמחו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' וקנים‬ ‫לנחמו ר׳ טרסון ור' יוסי חנלילי ור' אלעור בן עזריה‬ ‫ור׳ עקיבא‪ .‬‬ ‫רבי יוחנן הםנרלר בערוך שודח עושה‬ ‫סנדלץ חלמית של רבי עקיבא חבר ר׳ מאיר ורבי‬ ‫יהווה בחולץ ט־קא קמא וכן בסרק ח' דכחובוח‬ ‫ובפי מי ש מ ח ו ‪ .‬׳סוםכום דאיץ ישראל קרי‬ ‫תניח ועשח ספרים חרבח כמו משניוח ואבוח דרי‬ ‫נחן והארץ בהם ‪.‬ובאלח חדורוח היו‬ ‫אחרים גדלים מאד ‪ .‬נדור ר׳ עקינא ודי ישמעאל ור׳ אלעור נן עוריה‬ ‫י( כן בד״ק י<יא ירעיד פיי־ועי ‪. וכשבא‬ ‫אמר ר' יוסי חא קפיר מר וכן בחחלה ברכות המתין‬ ‫לו אליחו ו״ל‪.‬ר' אליעזר חוא ור' אלעזר נן עוריח ורבי‬ ‫טרסון ור׳ עקינא ‪ .‬ונל מקום מחויק החלמוד‬ ‫רנתו להלכה משום רר״נא הוא ונחיח לעומקא‬ ‫ו ת נ א ומוח תלמד לר' יחושע נן חנניה ‪ .‬אמו־ ר' טרפון ראיתי‬ ‫ה י‪ .‬ונחלק‬ ‫חוה י( נחלנוח ינום וחליצח נחלק ג' נ ח נ חרמ״ח ני‬ ‫רני ור׳ נחן הלכה כר׳ נתן ואע״ג כי הלכה נרני‬ ‫מחבירו שאני ר׳ נחן דרניוז ררני חוח ורניח דאנוה‬ ‫ואץ הלנה נחלמיד ‪ .‬ובפי ח' רסוטה רבי יוסי הגללי‬ ‫אומו־ חוור מעורכי חמלחמה בין על עבירות‬ ‫ראותתא או ררבנן ור' יוסי אומר על ראוריתא לבר‪.‬ויש אומרים שהיה נוקב מרגליוה‬ ‫ובמוחו בפי ד' מיחוח בעניץ חנחש ש מ ש נ ת‬ ‫לדרום לחביא סנרלרין פירוש מרגליות חרגום‬ ‫ראמוח וגביש סנרלרץ וכוי ולפירוש אלו חת״ש‬ ‫לחפארח‪ .‬וכן כמו וה המעשה סוף פ '‬ ‫אי והו מ ק ו מ ן ‪ .‬ואני חמיה למח לא חביאן‬ ‫הרמב״ם כמו ר' יודוק בן נות בתרו של ר' עקיבא‬ ‫אנל אני איני חושש כיץ שכלם בע״ה אוכיר מי הם‬ ‫ונאי זה זמן היו־ונן ר' יוסי הנלילי למוז לא חניאו‬ ‫‪.‬שנ״נ הלא ת לך ואח ונקשח‬ ‫לך להיות גם נשיא ז! ז פירטו רני שרירא נאק ז״ל ‪. א נ ל שליש‬ ‫ושחת שליש וכוי‪ .

‬‬ ‫ו ס ת אנטונינוס קודם רני נראיתא בריש עבודח‬ ‫ו ו ה ראםר נחפרדה ה ב ל ה ‪ .‬וכן נראה כי כן אמרו יום ש מ ת ר' עןיבא‬ ‫י( ק הוא בירדקלםי וצ״ע בנסרא דיזץ ס' אע״פ‬ ‫נט״ש שש בם״ד ‪ .‬‬ ‫אנל נ נ נ ל קנלח םאבוחיו שלא יהיח שם אוכלוסא‬ ‫מישראל נראיחא נסרק ה ת א ח ‪.‬והוא ו׳ להלל מורע המלוכח מ צ ד אמו י(‬ ‫של חלל משפטיח בן אביטל אשח דוד המלך ‪.‬‬ ‫וכשמת שמשן בן שאי בטלו השקדנץ ואמר הבל‬ ‫לבן שאי שלא ש מ ש לדי ישמעאל‪ .‬והואמארנעה‬ ‫שנכנסו לפרדס והציץ ונפגע ועליו נאמר ד נ ש מ צ א ח‬ ‫אנול תיך‪ .‬ובפי אלו קשרי׳ )שבת קינ ב( וחותר בימי רבי ראמר‬ ‫מר אהודייריה דרבי עתיר משנור מלכא ו ק נפרק‬ ‫השונר הפועלים שבא מורע דור‪ .‬ובמדרש משלי פסוק וחקם בעוד‬ ‫לילח ‪ .קן כראיחא‬ ‫בפרקא קמא ושבח הלל ושמעץ ב נ ו ‪ .‬ואיך איפשר וה פירש‬ ‫בעל הערוך בערך אמת משם רבינו האי שהיה‬ ‫ידו מלובשת במטלית עבה ושלא בשעת קינוה כי א‪1‬‬ ‫בצרור ק נ ה ‪ .‬‬ .‬וגמליאל‬ ‫ושמעון בנו נחגו נשיאוחן בפני חביח וא״כ ר׳ יהודח‬ ‫חנשיא שנקרא‬ ‫רבי בכל חמשנה ‪ .‬ח ח ק עואיחשקה‬ ‫נפשו בחור׳ שחחז ארוס עם בוז ר׳ עקיבא ל א נשאח‬ ‫כראיחא ב ס ו ט ח ‪ .‬‬ ‫והחבורה חרנישת ר' •הודה הנשיא העניו‬ ‫מ־איחא נםוף חותוח ונסוף ס ו ט ח וירא ח ט א נ ט‬ ‫של ר ק שמשן ק גמליאל חענווחן חנננר נכל‬ ‫המשנה הלכח כושנ״ג נמשנחנו חוץ מערנ וציוץ‬ ‫וראיה א ח ת נ ח אע״פ פרש חלכוח אחרות שהניאו‬ ‫‪3880—3‬‬ ‫המפרשים שאץ חלבה במוחו ודי למבץ ‪ .‬ווה רשב״ג‬ ‫בנו של ר ק גמליאל דיבנדז בר פלוגחיה דרי יהושע‪.‬וכשראח רבי ע״ח‬ ‫אורך חגלוח והשכחה מצויח אמר עת לעשוח לח׳‬ ‫אעיפ שחסת חודחך לפי שדברים שבעל פ ח אי‬ ‫א ח ח ושאי לכוחבן שנאמר כי על פי חרברים ‪.‬והיח דרשן ג ד ל נ ח ו ו ה ש א מ ת משמח נן‬ ‫וומא נטלו הררשנין וראה אנלוסא שהם ששים‬ ‫רבוא נחר חניח ואמר נ ת ך שנרא כל אלה לשמשני‪.‬ונקוא רבי רבח בסרק אלו‬ ‫םרפוח וכן לפי דעחי נקרא ר' יוחנן כן בפרק וח‬ ‫ע צ מ ו ‪ .‬או ננךא קדוש כסי הירושלמי שהיה‬ ‫בעת לידתו שמד על בריח מילה וקדשו אביו לשמים‬ ‫במילה‪ .‬ובסוף פרק שני רבכותת אמר בן שאי‬ ‫כל הכמי ישראל לפני כקיייפת השום תוץ כץ הקרת‬ ‫הוה שהוא ר' עקיבא ‪ .‬‬ ‫רבי חוצפית חתורנמן לםני רנן גמליאל‬ ‫נשמיט• לדי אלשר ק ש ת ה והוא מעשרה חתגי‬ ‫סלכוח ‪ .‬ובפסקי‬ ‫הרא״ש פרק ואלו מגלהץ שהלכה כרבי אפלו ננד‬ ‫רשב״ג אביו ורבו מ ץ שהוא יהיו־‪ .‬אמר אביי אני כבן שאי‬ ‫נשוקי ט נ ו י ה כי ב.‬והוא בנו של רבן גמליאל‬ ‫הוקן בגו של שמעון בגו של הלל ה.‬ובנו רבן גמליאל‬ ‫ובן בנו יהודה נשיאה שהיה בוכץ ר׳ אמי ור׳ אסי‬ ‫ובנו של ר' יהודה נשיאה ר' הלל הנשיא שתקן‬ ‫העבור לכל ישראל קודם שתחנפל הסמיכה ער ימי‬ ‫המשיה והם עשרה דורות התהילו מהלל וסיימו‬ ‫בחלל‪ .‬‬ ‫ור״ג בנו של רשב״נ חנחרנ ב ח ר ק חביח ל א ראיחי‬ ‫מדבריו במשנח‪ .‬דש נוסחאיח נםוף הולץ דאלישע אהר‬ ‫ראוז לשוט של ר' חוצסית מוטלת נאשסח ואמר‬ ‫סח שחשק מרנליוח ילחוך עש• ואז יצא למיטח ‪.‬‬ ‫ור' חוצפיח היה שקול מחונחן ק שזיאל והיה‬ ‫שונה ק״ע פנים נתורח נהנןם והוא נזכר נסוף‬ ‫שנישת ונסרקא קמא דהגיגה שר המשים אמר ר'‬ ‫אנחו אץ מעמידין חורגמן על הצימר פתוח‬ ‫מדומשיט שנה ו ק ר' יהודח חנחתום הוא בנתיתא‬ ‫והוא מעשרח חרוגי מלנוח ‪.‬וכבר ידעת כי מומן יצהק ואברהם אבינו‬ ‫ושם ועבר נתנבאו עליו ועל אנפונינוס המלך מלך‬ ‫רומי הבירו של רבי ואמרו שניירו בסתר ושלת‬ ‫חסלך לר׳ והבא פריכא בשקים וחטים למעלה פ ס ע ‪.‬יעבייץ ‪.‬‬ ‫ובפי במה בהמה אמר רב רני דאחי מדוד מוצא וכוח‬ ‫לו‪ .‬וכן‬ ‫נפרקא קמא רקדושץ אמר אניי ונוי ‪.‬‬ ‫וכחב המשנה ל א פנח כפי כבודו ו ע ש ת לתענוגי‬ ‫חעולם כמו שאמר לא נחנחי אפלו באצבע קטנח‬ ‫וכוי‪ .‬נסמכו קראום בן עואי ובן וומא‪ .‫‪[48‬‬ ‫ספר יו תסץ‬ ‫ל א בכאן כי אלו בזמן ר׳ אלעזר ק ה ס מ א והדומה‬ ‫אבל כיון שוברם בכאן אזכירם ‪.‬ובתתלת ס פ ת אמר איני‬ ‫כמשיב על רבריו אלא כמוסיף על דברי ר׳ עקיבא ‪.‬‬ ‫בן זומא הוא ר׳ שמעון ק וומא נ מ ו ק שאי‬ ‫ווה גדול ממנו והולק עם• ר יהושע‪ .‬וחיח חלמיד ח נ ר לדני‬ ‫עקינא נדאיתא נפוק מי ש מ ח אמר ר׳ שמלאי הדא‬ ‫אמרח בן עזאי‪-‬חלמיד ח נ ר לר׳ עקינא הוזז שאמו־‬ ‫לו שבאת והוא מ ה ה מ ש ה חרנים לפני חנמים‬ ‫שאמרנו‪ .‬והוא נקרא‬ ‫ר ב י ט הקדוש כפי התלמוד על שלא שלה ידו‬ ‫מאננטו למעלת נדאיתא נ פ כל נתני אע״פ שהיה‬ ‫נשף בתוספות ‪0‬פ' נל היד ‪ .‬וכשנננס לפרדס מ ח נער ועליו נאמר יקר‬ ‫נעינ׳ חשם חמוחח וכוי ‪ .‬‬ ‫ויש טםחא שהיה לשוט של ר' יחווה חנחחום ו מ י ‪. עואי שוכן בטבריח ופרשי׳י נפי‬ ‫נ נ ל םערנץ לא היה נימיו עוקר ה ד ם כ מ ו ה ו ‪ .‬רש'אומרים שחוא חנוכר נפרקא‬ ‫קמא דאבוח שמעון בנו אומר וכן נראח כיון שהוכיר‬ ‫אהריו דשב״ג אומר וכוי‪ .‬ובכל רבר‬ ‫חכמח מזכירו חחלמוד‪ .‬‬ ‫רבי שמעון בן ע‪1‬אי כבר אמדנו בעבור שלא‬ ‫‪.

‬ועל‬ ‫זה רמזו לא נל אדם וינה לשתי שלוזנות ר״ל‬ ‫ש ה ם מעטים נמו שאמר ר' שמעון דאיתי נני‬ ‫עליה והנס מעטים נלומר הזונים נ נ ' העולמות‬ ‫]‪49‬‬ ‫לפי טזה הפך וה ?נ״כ‪ .‬‬ .‬שמעון ח צ ד ק ‪.‬‬ ‫ורופא שלו היח ש מ ו א ל ‪ .‬ואליהו‬ ‫שניח נמתינתיה נפי השוט־ ותמרו היה ר' אלשר‬ ‫בר׳ שמעון‪ .‬וכן הוא‬ ‫בדור י״ב לחנאיס כמספר גזכוכבים ו ה מ ל ו ת והימים‬ ‫והחרשים ‪ .‬הרי‪. ור' מאיר‬ ‫׳"א ‪ .‬ ‫נמו אנרחם יצחק ויעקנ ומשח ואחוץ ומרים ודוד‬ ‫שלא שלט רמח אסילו ננוםן נחייהם ל א ח ר‬ ‫פטירת.‬אמר רבי לא וכיתי לתורה אלא על‬ ‫קדליח דובי מאיר מאחריו‪ .‬וי" נ שנים דדה ביםורין וכן הלה מעיגיו‪.‬ואומר נגמרא דסגהררין אי נמירי למה‬ ‫להו למשקל רשוחא משום מעשה שחיה דחניא‬ ‫םעם א ה ח חלך רני למקום א ח ד וטעו נ מ ה שדרש‬ ‫להם תלמיד אחד שהם אמרו כד נצעים אינו‬ ‫מכשיר ולא אמר כי אס כד ניצים ובחנו התוספות‬ ‫היאך טעו שחשבו מי ביצים כמו גומא נלי ניצה ‪.‬ורבן שמעון בן נמליאל עם רבי‪.‬ועוד בירושלמי‬ ‫ר׳ שמעון ברבי חיה א כ ל בשוק חוייה ר' מאיד א״ל‬ ‫אץ שבת לחלמיר חכם לעשוח כן‪ .‪ .‬‬ ‫וכן בפ׳ אחד דיני ממונוח בדמות משה ועד רבי‬ ‫לא ודחה חורו! ונדולח במקום אחר דיל בא״י אשר‬ ‫חיח שם גי בבבל חיח ראש נ ל ח בענץ לית.‬וריב״ו ח ' ‪ .‬ואע״פ שאמרנו למעלח ני חיו‬ ‫שני נצורה נימי רני אנל בי״ג שנים שחיה בייסורץ‬ ‫לא חוצרך חעולם למטר וחיח יוצא לחוח המים‬ ‫נארץ ני עקי־י צנון מליא גומא נירא דמיא ‪.‬‬ ‫ודש״יםידש שאץ גדל בישראל גדל בתורה ובעושר‬ ‫כ מ ו ת ו ‪ .‬ובירופולמי בפי משלץ בביצי‬ ‫שונה רבי לתורה על שראה ד' מאיר בהלוליה דרי‬ ‫שמעון ברבי שהיו מטםחץ אהורי ידיהון בשבוזא‬ ‫עבר ר׳ מאיר ושמע לקלחיןאמר רבותי הותרה שבת‬ ‫שמע רבי קליה אמר מי הוא שבא לרדוחינו נחון־‬ ‫ביתנו שמע ד' מאיר קליה דרבי וערק ‪ . ושית‬ ‫לדיינים נדול ממנו שראש גולח שבט וחוא מחוקק‪.‬ובפי בני העיר כי שאל רבי לר׳ יהושע‬ ‫בן קרחה במה חארכח ימים ואמר ליח קצת בחיי ?‬ ‫אמר רבי תורח חיא וללמוד אני צ ר ץ ‪ .‬אמר ליה ולכלהו לא ? אמר‬ ‫ליו! וחבאים אחריך בהמות ירעו ויל בתמיח ‪.‬אע״פ שאמרו נס׳ הנוקין מימוח משה‬ ‫ועד רני לא מ צ ע ו תורה ונדולה נמקים א ח ד ‪ .‬ובשעח‬ ‫סטירחו אמר ליה רבי בררני אמר ליה יחי רצון‬ ‫שחניע לחצי י מ י ‪ .‬‬ ‫ווה קשה לי כי ר׳ מאיר שמת קודם ר׳ יוסי ורבי‬ ‫יוזודח ואחו־ שמת עדיץ חיה ר׳ יהודה ראש‬ ‫ישיבח ראש חמדברים כשנכנס סומכוס ויחיח דבי‬ ‫כ*•• ר חי בחופח ר׳ שמעון ברבי‪ . רשות לרבה נר חנח‬ ‫לדון ולהתיר נכורות ונן לרב וולת שלא נתן לו רשו׳‬ ‫לחתיר נכודוח או מפני חריפותו או מפני ננוד רנה‬ ‫נר חנה ‪ .‬‬ ‫ונספר לננת הספיר ומוהר שנקרא קדוש שקרשו‬ ‫אניו נמילה נשעת השמר כמו שאמרתי‪ .‬ואמר ר' ישמעאל בר׳ עסי כי‬ ‫היה ענותן בן עמרם שלא רצה ליהנות ואו אמר‬ ‫שיכנסו הכל‪ .‬ור' שמעי.‬‬ ‫ונירושלמי דסנחדרין שלא חניט נמילהו נל ימיו‪.‬ובנר ד' כלל ב׳ חלק ב׳ פ״נ‬ ‫שפעמים חצדיקים וונים לשני עולמוח כפי מעלת.‬רבי הנינא אזל נביה יהידח (‬ ‫נש־אח נפק נחלוק רנתנא א״ל חוור ולמש חלוקך‬ ‫דעמרא משום מלך ניוסיו חחוינה עיניך נירושלמי‪.‬‬ ‫אנטיננוס‪ .‬וחכמים וקדושים אץ‬ ‫חקר למפפריחיו עמו ולא נמצא כמוחו שהרביץ חורי‬ ‫בישראל‪ .‬‬ ‫האנא באוחח שעה נורו תלמיד אל יורה אלא א״כ‬ ‫נצל רשוח מרבו ‪ .‬רון שמעון בן גמליאל‪.‬‬ ‫כי חחיח שנים רבוח כמוני אימחי יהיח נדולח בניך‬ ‫וחתעכב נשיאותם ‪ .‬שמעיה‪ .‬נפקו‬ ‫אבתריה פרח אפרת רוחא פקוליה מעל קדליה דרבי‬ ‫מאיר אודיק מן כוותא וחמא קדליה דר׳ מאיר‬ ‫מאחוריח ‪ .‬רבן נמליאל חוקן‪ .‬הרי הוא ו׳ לחיל הוי ‪ .‬ורבי י״ב ‪ .‬מלאך חיח בדמוחו של ר׳ מאיר אבל בתלמוד‬ ‫שלנו בפרקא קמא דעירובץ אמר רבי האי מדודו נא‬ ‫מחברייא דחדנא לר' גואיר מאחוריה ‪ .‬ובספר המצות מ צ ו ת‬ ‫ע״ה ל״ב בסוף י״ט גורס פארי אבחריח רדפו אהריו‬ ‫פקוליה מעל קדליה פי׳ כובעו מעל ראשו ו מ ׳ ‪.‬יהושע בן פרחיה‪ .‬ודש״י סי'‬ ‫שהיו יושב בישיבה אחריו ואלו חויחיח מקמיה‬ ‫מוזז־דנא טסי דנתיב וחיו עיניך רואות את מוריך ‪.‬‬ ‫ומצר אחר הרי עד חלל ו ' ‪ .‬יענ״ץ ‪.‬ל ר נ ׳‬ ‫מתה לו בת נניה שערים ‪ .‬ואחר שמת רצח לקחח אשת רגי‬ ‫אלעור ולא רצחה ומ׳ בפ׳ חשוכר ובפרק חסקץ ‪.‬שמעון‬ ‫בן ש ט ח ‪ .‬וכמו שאמרנו כי חוא ו׳ לחלל כן חוא‬ ‫בי׳ייב דורות לתנאים בבי צדדים ‪ .‬ואף י־ל פ׳ נ. קולות נשנננס לנית הנסא וענו־ קליה‬ ‫לקל השררות עד דשמעי ׳ליה נחותי דימא ‪ .‬יוסי בן יועור‪ .‬ז׳ דורות ‪ .‬שמעץ •‬ ‫בנו ‪ . לא נמנע‬ ‫לדרוש נל היום ‪ .‬‬ ‫ומיסורי דרי אלעור נד שמעון לא שנינ אינש נלא‬ ‫וימניה והיה מקנלן מ א ה נ ה ושל רני על ידי מעשה‬ ‫והיה נות.‬הלל ‪ .‬‬ ‫ונסי י!מא וסנהדרין על שנה.‬ור׳‬ ‫אליעור ב!׳'‪ .‬ור׳ עקיבא י ׳ ‪ .‬ובפ״ק דבתרא כי רבי פחח אוצרותיו בשני‬ ‫בצורת לתת לבעלי חור ח ונרחק יונתן בן עמרם‬ ‫תלמידו ואמר פרנסני ככלב ואמר רבי אוי שנתתי‬ ‫פ ת לעם הארץ ‪ .‬‬ ‫רבן גמליאל ‪ .‬‬ ‫י( כי־אה זה אעי רבי אלא נכדו ר״י מראי׳‪ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫נולד רני וקראו עליו וורה השמש ונא השמש ‪.‬ושמעח• אומרים‬ ‫מ‪.

‬ובסרקי ר' אליעור הוא תנא נ ת ל ב ד ו ת ‪.‬ובםרק הקומץ‬ ‫אמר רבי כשהרצתי מדוחי לפני ר׳ אלעור בן שמוע‬ ‫היה יוסף ה ע ל י יושב לפניו והיה הביב לו עז־ להד‬ ‫רוצה לומר ה ת ו ם מאד לחרא ו*ל עד ל מ א ד ‪.‬והד‪ .‬ועוד כיון שרי יהודה ראש‬ ‫המדברים בכל מקום גם רבי ל מ ד מ מ נ ו ‪ .‬‬ ‫וכן מצינו בתלמוד ר' הייא אהר תלמיד ר' יוהנן‬ ‫שהיה שם אביו אבא ‪ .‬וכן בסיף סרק‬ ‫הערל ביבמות כמו שאמרתי למעלת בר׳ אלעזר‪.‫‪[50‬‬ ‫ספר י חסין‬ ‫ועתה אאריך מ ע ט מי היו רבותיו של רבי הוץ‬ ‫מרבן שמעון בן נמליאל אביו ודבי יעקב בן קורשאי‬ ‫והס ה׳ חלמית ר׳ עקיבא האמות' למעלה שסמכס‬ ‫ר' יהודה בן בבא כאמור למעלה‪ .‬הנ׳ הוא ר' יחווה ס ח ם חוא ר׳‬ ‫יהודה בר אלעאי הוא קרא עמו בקטנותו אמר רבי‬ ‫כשהייתי קטן קריתי לפני ר׳ יהודה במגלה ווה‬ ‫באופיא ‪ .‬ובתלמוד‬ ‫שאלות ר מ ת שהיה שואל ממנו וכן בדרכים וכן‬ ‫לפעמיש ר' יהודה ס ת ם הוא בן בתירא ומיד נראה‬ ‫שם דבר הלמד מעניינו‪ .‬‬ ‫נשיאותו רהא ר׳ יוסי גדול מרבי כרמוכח בפי שני‬ ‫רנדה דאמר ליה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי לר' ה מ א בר‬ ‫ביסנא אביו של רבי אושעיא רבה שהיה בזמן רבי‬ ‫יעשה ברייהות מניח דברי הרב שהוא רבי יוסי‬ ‫ושומע דברי התלמיד שהוא רבי‪ .‬ירש״י‬ ‫פי' שם בפרקא קמא כשלמדתי לסניי ישבתי בשורה‬ ‫]‪3880--‬‬ ‫סול אחריו יכו׳ ובל ה נ ש נ ה קבלי מ מ נ ו ‪ .‬ובתוספות פירש רבי שמואל שוד‪ .‬ובירושלמי מ ה‬ ‫שאומר ותלמוד בבלי ברבי קורא רבה וכן אמרו‬ ‫ר׳ אושעיא רבח וכן ר׳ חייא רבח וחיא הבירו של‬ ‫רבי ת ר ו של רב ור׳ הייא ש ם אביו אכא בר אהא ‪.‬ור״׳ת מפרש‬ ‫תדאי מתהילה היה רבי תלמידו של ד׳ יוסי אבל‬ ‫אהר כך נתהכם רבי‪ .‬וכן‬ ‫נראה בם״נ רסנהררץ וכן בם' ראשית הנו אמר‬ ‫רבי על ר׳ יוסי אלמלא היו רבת ברבי ר״ל רבת רבי‬ ‫יוסי קבלה ואחרים רבת תורה הייתי לוקה דברי‬ ‫ברבי כ״ש מ הוא דברי תורה שאמר וארבע צאן‬ ‫שנקרא צאן ואחרים רבת קבלה ר״ל רבת נביאים ‪.‬ובפירוש מיננצ״א‬ ‫כתוב אחה בלא למ״ר ובנמרא ולנו עיניו דמעות לר'‬ ‫אלעור בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים‬ ‫שדבת תורח חביבץ עליכם ביותר קרא עליו מ ח‬ ‫אהבתי תורתך ‪ .‬‬ ‫וברבי כבי• ידעת כי זה השם נקרא על נ ת ל שבתר‬ ‫כמו שסרש״י בהרבה מקומות וכן ר״נ זקנו של רבי‬ ‫נקרא ברבי‪ .‬אביו‬ ‫של ר׳ אליעור או ר׳ יעקב בר ברתיה ראלישע או ר'‬ ‫יעקב הטיא חאמור בתחלת הנינה ‪ .‬‬ ‫ובובדדם אמר רבי כשהיינו יושבים לפני ויי אלעור‬ ‫בן שמוע היה איסי הבבלי לפניו והיה הביב לו עד‬ ‫לאחת םירוש כנפשו שנקראת יחידה‪ .‬והד׳ ר׳ מאיר ס ת ם בן‬ ‫השר הנדול מהקיסר שנתנייו־ מ מ ן אספסיינוס כבר‬ ‫פירשתי אותי למעלה וכשהיה לומר ממנו לא היה‬ ‫יכול לראות פניו כמו שנראה בעיתבץ‪ .‬וכן בסוף פרק קמא רשבועות אמר רבי‬ ‫תלמידי דר׳ יחווה ‪ .‬וכן ר' אלעור הקפד ברבי‬ ‫בפרק חשוהט סרש״י גדול ברות והוא הנובר בסדקי‬ ‫אבות ‪.‬‬ ‫ובניםין איסי בן יהודח חכם ור׳ מאיר חכס וסופר‬ ‫ובערוך ערך חב פי' עד לאחת כל מוז שהשיב חביב!‬ ‫לו חוץ מ א ח ת צהבו פניו של יוסף חבבלי מ ת !‬ ‫שמחה ת ר א ה לו מ ה שפירש ‪ .‬וכן בעיתבץ אמר רבי‬ ‫כשחלרתי ללמוד אצל ר' שמעון בתקוע וזח בם׳ כל‬ ‫ננוה וכן נראח כי ר' אלעור בר׳ שמ^ון חבירו‪ .‬ויי׳ז שנים חיח בצפות כמו‬ ‫יעקב במצרים כדאיתא בב״ר ‪ .‬וזח נראח מפורטו בסרק‬ ‫אץ מומנץ אלו חיח ר׳ יוסי קיים חיח כפוף לםני‬ ‫רבי‪ .‬ווה כתבתי לאפודך מבעל דורות עולם‬ ‫שאמר כי בני רבי ה ם רבי אושעיא ודי שמעון ור״נ‬ ‫ור׳ הייא ברמ ור' אלעזר הקסו־ ברבי‪ .‬וי״נ שנים הש‬ ‫בשינים ולעולם היה רואנ ועצב על כלות ישראל‬ .‬ובס׳ הינוקוה‬ ‫שאל רבי לר׳ יוסי ולך' ©מעון וכן אמר בעל דורות‬ ‫עולם טיחוא רבו ט ל רבי‪ .‬ור׳ ה מ א סבר ריש מתיטתא‬ ‫שהוא רבי שבידוי רננן נביה ומהדדן שמעתתיה‬ ‫מכל וה נראה אפילו לר״ת היה רבי יותי רבו של רבי‬ ‫וכן קתב לאלה הדברים כתבו התוססות בסי כל חיו־‬ ‫בנדה רמשמע שם שרבי יוסי רבו של רבי‪ .‬ובפרק חמנחות ר׳ יהודה‬ ‫מוריינא רבי רבי הוח פרש״י מורח לבית רבי חוראו׳‬ ‫ועל פיו עושים ‪ .‬מחמד‪.‬דא‬ ‫ר׳ יוסי סתם חוא ר' יוסי בן חלסחא‪ .‬ד‪.‬וחב'‬ ‫רבי אלעזר ס ת ם וזוא ר׳ אלעור בן שמוע‬ ‫הכהן ם׳ יום הכפירים אמר רבי כשעלינו ללמוד‬ ‫הותז אצל ר' אלעור בן ש מ ו ע ‪ .‬‬ ‫אבל רבן נמליאל זה מפורש באבות שהוא בנו של‬ ‫ר׳ יהודה הנשיא וכן בכתובות בסי הנושא רבן‬ ‫נםליאל ור' שמעון מיו ואליחו שכיח במתיבתיה‬ ‫כאשר אמרנו ראיחר לבא ביום ר י ח כראיתא בסרק‬ ‫השוכר חםועלים ‪ .‬ואולי מסני שהם‬ ‫רבותיו ס ת ם שמותם ר ו ך כבור ר״ל יהס אביהם‬ ‫שלא לקרות לרבו בשמו כי א ם על דרך נעלם‪ .‬‬ ‫ואע״ס שתמצא ס ת ם ר׳ אלעור בסרק ב' דאבות‬ ‫הוא ר׳ אלעור בן ערך ווח דבר חלמר מעניינו‪.‬ואולי‬ ‫ר׳ יעקב ס ת ם במשנה הוא רבו ולא ר׳ יעקב‪ .‬ווה טעות‬ ‫נחלה כי בץ באלה ובאהתם רבים שנוכרו בתלמוד‬ ‫כמו שסרש״י ר״ל אדם נ ת ל ברות כי ר׳ אושעיא‬ ‫הוא בנו של ר׳ ה מ א בר ביסנא ‪ .‬וההמשה ה ם‬ ‫ר׳ יעקב ס ת ם בשבת ‪ .‬ורש״י‬ ‫סי' שאם היה ר׳ יוסי הי יהיה כסוף לפני רבי‬ ‫מ ה מ ת הנשיאות שהיה ראוי זה במו למלך ‪ .

‬והתוספות גפרק‬ ‫מי נתני ני יש נמררטו למרק אנילה נץ המעים‬ ‫להיות נקיים ומהורים נמלאני ה ש ר ת ‪ .‬יענ״ץ ‪.‬ווזמח־כי כ ח נ נסוף‬ ‫ס״ק דע"! על ענץ ר׳ חנינא נ.‬ ‫ראש ישיבה ונקרא נ ל ך והיה בזמנו הנשיאים רנן‬ ‫גמליאל ור׳ יהודה נשיאה ונל מי שמיו בקבירחו‬ ‫זנו להיי ה ש ל ם ה נ א ‪.‬וחא דאמר‬ ‫בע״ז בר׳ חנינא נן חרדיון ם ו ט נ שיטלנח מי‬ ‫שנחנח ואל יחנול בעצמו שיפתח פיו לאפו‪ .‬ונן אמרו‬ ‫שר׳ חנינא נ ר ח מ א דלית נד אינש ישנ נראש‬ ‫אע״פ שלא רצה ר׳ חנינא עד שימוח רני אפם‬ ‫שהיה זקן ממנו ונן היה שר׳ הנינא היה אחר נ ך‬ ‫ראש ישינה אע״פ שהיה נשיא מ מ נ ם ונן ר׳ יוהנ.‬ונתהלת‬ ‫פרק מי שהוציאוהו נעירונין ג' אץ רואץ פני‬ ‫ניהנם דקדוקי עניות והולי מעים והרשות םרש״י‬ ‫שיש עליו ה ו מ ת תרגום נושה רשיא ויש אומרים‬ ‫לשו.‬וכן‬ ‫יוקים איש צרידות נן אתותו של ייסי נן יושר שהרג‬ ‫י( אולי וה הוא יוסי האריך שנובר בירושלמי כ״ס‬ ‫שרי ניאח •וזד האריך נראח ]נקיא ?[‪ .‬‬ .‫—‪[3880‬‬ ‫מאמר ראשון‬ ‫ונענור זה כדי לשמחו אחוי לוי ור' חייא קידה‬ ‫לפניו‪ .‬וני ניוס גורו תענית‬ ‫וחחפללו וחיה חולח מחולי םעיס נשלשול מפני‬ ‫שדעתם עמהם עד המית ‪ .‬וכן‬ ‫נ ס ו ר פו ו נ א ל החכם ר' יצחק בן צהין בן הדוכס‬ ‫ר׳ אברהם בן צהין מ ב ו נ י ל י י א ד < ל א ש י י ר א‬ ‫ובניו בשנת נו״ר‪ .‬וניון שהיה רני‬ ‫מצטער נענץ התפילץ ואע״ג שהולי םעים פפזורץ‬ ‫מן חחפילין לפי שאין יכולץ לחזהו־ היטב אבל רני‬ ‫היד! מנחינ עצמו בקדושת יותר מדאי וחיח יודע‬ ‫היטב ליוחר ‪ .‬ונפרק הנוקין ונפסקי הוספות‬ ‫נשעת גורוח מוחר להרוג עצמו כשרואג מן‬ ‫חיסורין וחראיה קפצי נלם מפלו ו נ ו ׳ ‪ .‬הכא‬ ‫יראים חיו מיםודים כדאמרינן אלמלא נגדו לחנניח‬ ‫וחניריו וכי׳ ועוד על נרחם של חינוקוח היו םענץ‬ ‫אוחם ולא היו חורגץ אוחם ‪ . חרדיון ‪ .‬ואני תמיח א״כ מ ה חידוש קמ״ל ביבי יוהד‬ ‫מנל חנשיאים בשלמא לנבי ר׳ חייא חרושא קט״ל‪.‬ונחנ רניני נסים נפח!‬ ‫אין נין המודד והיום החוא נ ט ל ה קדושח ר״ל כהונח‬ ‫ני לנשיא מון שנל חעולם חיינץ נננוו־נ עשאוו־וי‬ ‫לנבי כחונח כמח מצוח וכן נ ח נ חרמנ״ם ז׳ל ורבינו‬ ‫יעקב ‪ .‬ואו חתםללח שפחחו שימוח אדיניה‬ ‫מנאן נשחחולה הוא בצער נוםס שטוב להתפלל‬ ‫סרצא מהצער ולא ח־ישינן לחיי שעה נמו שאמרו‬ ‫ז״ל מחםצורעים ונו׳ ‪ .‬‬ ‫וראוי להניא ננאן נפי זמננו שואינו צדיקים‬ ‫שהרגו עצמם ונניהם נדי שלא יוציאום על נ י ח ם‬ ‫מחורח י״י שזח חיח מותר ודנר קרוש ני בתלמוד‬ ‫כשבאו סשינוח מילדים דלדות שנשבו לקלון לרומי‬ ‫אמרו לא דיינו מ ה שחכעסנו בארץ אלא שגם נח״ל‬ ‫ואמרו אם נשליך עצםינו לים אנו הולכים לעח״נ‬ ‫ודרש להם וקן אחו־ אמר י״י מנשן אשינ וכוי‬ ‫והשליכו עצמן חילדוח ונשאו־ ק״ו הונרים ונו׳‬ ‫והשליכו עצמן לים ‪ .‬וכן אמרו בסנהדרין ואך את דמכם‬ ‫ונוי יכול כשאול שלא יחעללו בו חערלים חייל אך‬ ‫מיעפז‪ .‬אנל אני ה נ ו ח נ יש לי יותר‬ ‫ראיח מוה המעשה של סטיות רני נההוא נ ו נ ס‬ ‫שלא נזדמן ניום חהוא לחיו׳ נקטרתו של רני ושמע‬ ‫ני מי שחיה שם נקנורחו זינה לחיי העה״נ שעלח‬ ‫לגג והפיל עצמו ומת שהרג עצמו נעבור שלא נוו־מן‬ ‫להיות שם לקיים המצוה דצאת נ״ק שהוא מזומן להיי‬ ‫העה״נ נל׳ שוס דץ ועונש כמו שפירשו מ ה ‪ .‬ואע״ס ששנונהו‬ ‫היחח בביח שערים ובפזבריח נדאיחא נפרקא קמא‬ ‫דמגיליח ונן ננאן ניון שחלה חולינוהו לצפורי‬ ‫דנסים אוירא שהיה נהר ‪ .‬ונן‬ ‫ראיתי נירושלמי רני אומר הסירים הראשונים היו‬ ‫מתייםרין לפני מיתתן נהולי מעים נעשרה או‬ ‫עשרים יום נשניל למרק את הנל נרי שינואו זנאין‬ ‫לעתיר לגא ‪ .-‬נ ח נ ר'‬ ‫יוסף מיהו הינא שמיסרין אוחו ויוא שלא יונל‬ ‫לעמוד ננסיון מוחו־‪ .‬ונן בר קפוא היה‬ ‫משמחו דהוה נדיה נלשונו ונגר ידוע נל המעשה‬ ‫הארוך שמניא בכתובות בפרק הנושא על עניין‬ ‫פטירהי ושיוסף חפני י( ושמעון אפרתי שמשוחו‬ ‫כחייו ומהו קודם לו כדי שישמשוהו בעולם הבא‬ ‫וצוה שיוזיח רגן גמליאל נשיא אע״פ טישמעון חכם‬ ‫יוחר והוא הקפץ אגל נענוה ממלא היה רגן‬ ‫גמליאל מקום אנוחיו והיה או שם לוי‪ .‬יכן שמשון כן מנות שידענו שזכה לחיי‬ ‫העה״נ בוכוח עין אחד כמו שאמרו ו״ל ‪.‬‬ ‫ואולי הוא וח נמו לרשב״ג אביו שיהיח רבן גמליאל‬ ‫נשיא ור׳ הנינא א נ נ״ר ודי שמעון ה נ ם אע״פ‬ ‫שהוא גרול משניהם נ ח נ מ ה ‪ . ממשלח ועוד ש ם רפ״ד ג׳ מתי׳ נשהן מספדי׳‬ ‫הילי מעים וזזיה והדרוקן נפקא מינה למשמושי‬ ‫נהו ווודתא פירוש תנרינץ ‪ .‬ודש״י פיוש נפרק נל‬ ‫נתני שמתייסוץ ניסורין ומתםרקין עונותם ‪ .‬‬ ‫]‪51‬‬ ‫עצמו וכ״ש נ!מן ה ש מ י ו ת שלא להלל־חשם ולהיות‬ ‫מקדש השם כמו ר' יהודה בן השר אשר הקדוש‬ ‫ב פו י ל י פו ו ל א שנת קנ״א שהרגו עצמם הוא‬ ‫ואשתו והמיתו אשת ר' יעקב נעל הפזורים ‪ .‬ונן נםוף פרק ג' מ מ מ נ ת שמחות‬ ‫ונאמר מצרף לנסף וכור לוהג ‪ .‬וניוצא מ ה נאשר נתב רש״י בסוף סוכה‬ ‫וביומא דאחיך רבי אתי פורענוחא לעלמא שהיה‬ ‫קדוש נדאיהא נפרק הנודר ‪ .‬‬ ‫ונחזור לענינו שקרא לדני נמליאל ומסר לו‬ ‫סדרי נשיאות ולשמעון ננו מסר סדרי חכמה ‪.

‬וכן‬ ‫בתוספות בפרק נל הבשר נ ת ב רבעו ח ס נ׳ הוא‬ .‬‬ ‫יה״ר היים נהן היה אומר אלמלא חיית• נשנפטר‬ ‫ר״ת רני הייתי מ ט מ א ל ו ‪ .‬אבל כבר‬ ‫אמרנו שאין זה אלא לנשיאים כאשר פיוש ח ע ת ך‬ ‫ובפרק כל הבשר שהיה אוכל טהרות ‪ .‬ ‫אע״פ שיותר ודאי היה שלא עשה דבר שלא כדין‬ ‫וכן כשנתנו לו בעלי הספינות ממון רב שבזכותו‬ ‫ניצלו והוא ארי בן ארי ונשאר לו בן שלמרהו רבי‬ ‫שמעץ בן איםי בן לקיניא שלקחו רבי והיה הכם‬ ‫כאבותיו ושוח להם אלא שלא נקבר ע מ ה ם מפני‬ ‫שלא היה בצעו מעדה־ ‪ .‬ו נ ח נ ד״ח אץ ש ם נשיאו׳‬ ‫מסוגל על ניח דוד שהרי עסי ק יועור נשיא וחיח‬ ‫מזן נאשר א מ ר נ ו ‪ .‫ספר חסין‬ ‫‪[52‬‬ ‫והתוספות נ ת נ ו נ מ ם נ ת נרנות ירושלמי בסרק טי‬ ‫שמתו ת ה הדנר של רני הוא ננית הפרם דרננן‬ ‫ע״כ ושס גורם נ ש מ ח רבי א מ ת אץ נחונה ‪ .‬‬ ‫ובסוף פרק אץ עונלדץ כתב הרא״ש ו״ל כי הוא ר׳‬ ‫אלעור הקליר כדאיתא בפסיקתא כד ד מ ך ר׳ אלעור‬ ‫ברי שמעו.‬והארכנו נל‬ ‫זה מ ה הקדיש ושיים נכל אע״ס שלא אמרנו אלא‬ ‫קצת משנהיו נ ע מ ר שלמדנו הלנות וקדושות מנל‬ ‫זח והוא סוף התנאים ‪ .• 1‬יו‪ .‬ובפרק הנודר כץ‬ ‫המנושל ני נ ר קפרא נ ה נ לי נית הופתו נייד אלף‬ ‫רנוון דינדין נפקן על בית החופה הואת ילא אומניה‬ ‫לגר קפרא אמר אם לעונרי רצונו נ ך לעושי רצוני‬ ‫על א ה ת נ מ ה ו נ מ ה ‪ .‬ו ק‬ ‫פרש״י נפי ננמר הרץ ש ה ל י מ ה ו מצפות לבית‬ ‫שערים דרך נדנים ל נ נ ד י ‪ .‬‬ ‫ודנריו רנו מלספור נתלמוי ונווהר אשריו ורונ‬ ‫דבריו בפרק נ מ ה מדליקין ונפרק השונר הפועלים ‪.‬והיה‬ ‫חבירו של רבי ישמעאל בד׳ יוסי ושכץ כ מ ו ה ו ‪.‬ובשמן‬ ‫שיאל תניא רבן נמליאל ברבי אומר ונתן לך רהםים‬ ‫ורחמך כל המרהם על הבריות מרהמים עליו ווה‬ ‫נמו שאמרנו ממלא מקום אבותיו בענוה ‪.‬וראיתי שאומר בתוספתא ני נל‬ ‫שיש לו תלמידים קורץ לו רבי ‪ .‬ומת רני נ צ פ ו ת ונקנר ננית‬ ‫שערים נאשר מסורש נפי הנושא א ת חאשח‬ ‫ננתונות מקום קנורתו מונן נבית שערים‪ .‬ויש אומרים דנטלה‬ ‫קדושה ד״ל ענוה ויראת ה ט א נדאיהא נםיף ס ו ט ה ‪.‬‬ ‫ונירושלמי ננ‪.•:‬תבחר חלמיתו‬ ‫‪-‬‬ ‫ו—‪3880‬‬ ‫ותלמידי תלמידיו וכוי קורץ לו ר ב ן ‪ ..‬ו ר נ י ש מ ע ו ן‬ ‫נ ן יוחאי שחוניר ננאן ה ר נ נ נ ר נ ת נ נ ו איתו למעלה‪.‬ותראה שזהו נן ני הזקנים אינם קורץ‬ ‫לנערים ובהותם מ ה ם בשנים לא רבי ולא רנן‬ ‫נדאםרינן בפרק הוציאו לו ביומא על ענין ר' חנניה‬ ‫ות.‬והתוטפו'‬ ‫נסוף ניטץ ני היה ד נ ו של ד׳ הייא וגריל ממנו‬ ‫נראיתא נפ״ק דקדושין‪ . בן גמליאל אביר של‬ ‫רבי לפני ר' יהושע בן קרחה ‪ .‬‬ ‫ופירוש אחר נטל קדושה שהיו קורץ אותו רנינו‬ ‫הקךוש שכל וה נכלל קרושה ‪ .‬גם‬ ‫וה לא ניחא לי ני אפילו ננל אדם אנל חעונר דרך‬ ‫שם י נ ל הנהן ל<ך אחריו ‪.‬ר נסוף מנות בדרשת פסוק ולא הניאו‬ ‫עם הל״ו הנמים שבם' שני יהניאו נ כ א ן ‪ ."ל שחם חוקנים קורץ לבהורם ממנו רבי ני‬ ‫הוא גדלת עליו‪ .‬‬ ‫רבן ג מ ל י א ל בנו של רבי יהודה הנשיא‬ ‫האמור נ נ ר פירשנו אותו ואמרנו ני מפני שהיה‬ ‫רצון אניו שיהיה נשיא אהריו קנעו נמשנוז נ ש ם‬ ‫ד נ ן ‪ . וררשן ופייטן והוא תקן קרובות ‪ .‬וקברוהו לר׳ אלע!ר בעוב‬ ‫יום הנפורים ואח״נ שאל רבי לאשתו שתנשא לו‬ ‫ל א רצחה שהיחח נלי של קדושח גו ולה מ מ נ ו ‪.‬וניום ש מ ת ר מ נוא­‬ ‫ר׳ יהודה בבבל יקראו עליו חרה השמש ובא השמש‪.‬ור׳ שטעון נרני היה קלו‬ ‫ע נ שנן אמר לו רני הייא נפרק הקורא או‪ 7‬המגלה‬ ‫עומד ועוד נאמוראים נדנד נ ו ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזר בר רני שמענן נן יוהאי היה‬ ‫חבירו של רב• לפני רבן שמעו. קרא עליו דורו מכל אבקת רוכל דדוא‬ ‫תנא קרוב.‬ונבר ביארנו נ• היה ממלא מקו'‬ ‫אבותיו בעיוה ‪ .‬‬ ‫ושהיה שנים הרבח ביסורין על ספק שחיח בידו‬ ‫כשהיה שוטר המלך א ם הרג איש על לא עי.‬ונד נ ח נפסרח‬ ‫שלהו לנר קפרא וכוי ואמר שנצהו אראלים למצוקי׳‬ ‫ונשבה ארץ קדש ובשעת פטירתו זקף עשרה‬ ‫אצנעותיו מיפי מעלה ואמר רבונו של עולם גלוי‬ ‫ר ת ע לפנץ ו •״נעתי נעשר אצנעותי ל א נהנתי‬ ‫אפילו נאצנע קטנה שלי ופרש״י ל א נהנתי אפלו‬ ‫לסי טורה שינעתי נ א צ נ ג קטנה שלי ל א נתניונתי‬ ‫להנאתי נםעעייס שעש ת׳ אלא נלם היו לשם שמים‬ ‫יהי רצץ מלםנץ־ שיהא שלום נםנוהתי יצתה בת‬ ‫ק ל ואמרה ינא שלום ינוהו על מ ש נ נ ו ת ם על שאר‬ ‫הצדקים היוצאים לקראתו ואומרים ינא שלום ‪.‬ונענור זה‬ ‫נראה ני זה נ ע מ ד קדושתו והנםתו אסלי נדאוריח׳‪.‬אומניה אמר לעושי רצונו‬ ‫נעולם הוה נ ך לעלם ה נ א על א ה ת במה ו נ מ ה ‪.‬‬ ‫והוא נו!‪.‬היה ר' מאיר ‪ .‬־יו*םרק נהי גדול מ ה ו שיטמא נהן‬ ‫לננוד נשיא נ ד דמך רני יורן אנריז רני ינאי אין‬ ‫כהונה היום נו דמך ר׳ יוק נשיא דחף ר׳ חייא‬ ‫רנה לר׳זעירא ריש ננישתא רצפות וסאניה ומסוגייח‬ ‫זאת ההלכה נראה ואפילו נדאותיתא ‪ .‬‬ ‫רבי ׳עמעין נרני נבר אמרנו למעלה שהידד‬ ‫ה נ ם נ ד ל ושרנינו הקדוש מסר לו שררי ה נ מ ה‬ ‫ונם ני בחופה‪ •.‬וכבר ידעת כי היה‬ ‫הוא עם אביו י״נ שנים בצער ניערה ושהוא‬ ‫שקול כמו אביו ומלומד בנסים שלא שמענו כמוהו‬ ‫שהיה עשרים שנה אהר ש מ ת ק בביתו‪ .

‬וכבו־‬ ‫אמרנו שוח חבן חרשום להמשח אחיו במציעא‬ ‫בפוק חשוכר חפועלים מזיח שוטו־ חמלך ואמר לו‬ ‫אליחו יכרו לברכח שיעווב זח חאומנוח ואמר ליח‬ ‫עור ער מחי א ת ה מוסר עמו להריגה ואמר ליה מד‪.‬אמר רב יוסף שקלית רבי‬ ‫למפזרפסיה בהאי עלטא דקאמד ליה רק־ ולא ר מ‬ ‫פירוש שקל רבי גמולו על ששמע ולא מ ע ז ה ‪ .‬ק רבי אלעזר בן סרםא ‪.‬תאנא באותה שעה‬ ‫נצטרע א ב ק וטבעו שני בניו ומיאנו שתי כלותיו‪.‬מיז נסתפקתי אס הוא‬ ‫כוץ ומון שהוא תנא היא המרו של ר' יאשיח‬ ‫בברייתא ורבו של רבי שמואל בר נחמני וכן הוא‬ ‫בפרק השואל ואמר רש״י על ענץ אמר ליה ר׳ אלעזר‬ ‫בן פרת לר' יאשיה דדריה שהיה בדורו אמורא‬ ‫כ מ ו ה ו ‪ .‬ר ש להבין מכאן• כי ר׳ יאשיה בר פלוגתית‬ ‫דר׳ יוגתן עדץ היה קיים ממי ר׳ אלעזר ולהכי‬ ‫איצטדיך למיתנ׳ לר׳ יאשיה רדייה לאסוקיה ר'‬ ‫יאשיה קשישא ובעבור זה מנאו הרמב״ם בסיף‬ ‫תתנאים ‪ .‬‬ ‫יפאן דוור ושנאם ‪ .‬אפנפ לא ידעתי איה מקים‬ ‫חחוספית אשד ירםוו עליד ‪ .‬ומה שאמרתי שנסתפק לי אם הוא כהן‬ ‫כי בפרן השוכר הפועלים בעא מיניה ר' יונתן מדי‬ ‫סימאי ח ס מ ה להפרה מבחוץ מאי אמר ליה מבית‬ ‫אביך אחת למד ק ושכר אל תשוו בבואכם‪.‬‬ ‫בבואכם הוא דאסיר בתמיח חא מישתא ומיעל‬ ‫ש ר י ‪ .‬ובפרק ג' דחעניוח כשבא‬ ‫ממגדל עדר מביח ר מ היה בשמהה גדולה שלמד‬ ‫חודח חרבח ובדרך פגע עם איש מכוער ביוחר‪.‬‬ ‫יעשח ואמר שיברח ללודקייא כמו שברח אביו‬ ‫לאסיא‪ .‬ובעל‬ ‫הערוך סיוש גבה דינו הימנו דש אומרים שנמול‬ ‫חלקו וגורלו מן חעונש בנגד חובתו אדהמ אתת‬ ‫ההיא יבמח למיהלץ אמר ליח רבי לאבק דל בדקח‬ ‫אול למברקח כד גפק אמר ליח ר' ישמעאל בר׳‬ ‫יוסי כך א ס ר אבא איש כחוב נפרשה אבל אשח‬ ‫בץ קסבה בץ גרולה ל א ‪ .‬וכן אמרו בשבת במעשה דרי שמעון‬ ‫שגזו־ חמלך על ר' יוסי שיגלח לצפורי על ששחק‬ ‫ח ה חברו של רבי א ו ח מ מאי־ וממלא מקום אבוחיו‬ ‫ו ק חיה חמדו של ר׳ אלעור ברבי שמעון שמן‬ ‫וכבד יוחר מרי אלעור עד שאמרו כי חיח אבריח‬ ‫בחמת בת ט ׳ קבין‪ .‬‬ ‫רבי שמעון בן אלעוד חבר רבי וחלמיד רבי‬ ‫מאיר בפרק ארוסה בסוטח ובפי ר' אליעור דשבת‬ ‫ובפרקא קמא דקדושין ובפרקא קמא דחולין שדריה‬ ‫רבי מאיר לאתויי חמרא מבי מתאי וכוי והלך רבי‬ ‫שמעץ בן אלעור וסיפר לר' מאיר וכן חיח ר מ דבי‬ ‫יהודה ואומר מ ש מ ו ‪ .‬‬ ‫רבי יונתן ק יוסף‪ .‫מאמר• ר שרן‬ ‫—‪[3880‬‬ ‫ר' אלעור הקליד בחוספיח התו״ך י( ‪] .‬אמר ליה רבי לאבון תוב‬ ‫אדוכתיך כבר הורה ז ק ‪ .‬אך לא נקרא שם ר״ת‬ ‫עליו ‪ .‬ירמנו ברוך פירש איבריה שיעור‬ ‫י( נס לעיל )‪ 36‬א( נבר נתב חסחבר הדברים חאלח‪.‬ובעבור‬ ‫שהיה כבר היה לפעמים כיתאהד ונכנס בביח‬ ‫המדרש ואהר שנכנס רבי היה רבי ישמעאל קא‬ ‫מפסע ואויל אמר ליה א ב ק מי הוא זה שמפסיע‬ ‫על ראשי עם קדש אמר ליה אני ישמעאל ברי יוסי‬ ‫שבאתי ללמור מרבי אמר ליה וכי הנץ אחה ללמוד‬ ‫חורח מרבי אמר ליה וכי משה הנון היה שלמד חיר'‬ ‫ספי חנבורח ? אמר ליח וכי מ ש ח אתח אמר ליח‬ ‫וכי רבך אלהים הוא ‪ .‬‬ ‫ונראח לי שאין חלכח בזח כרי ישמעאל כדאיחא‬ ‫בםשנח פרק בא סימן בנדה ‪.‬‬ ‫רבי ישמעאל ברבי יוסי בן חלפחאוטעה בעל‬ ‫היייכות עולם שאמר כי חוא בן ר' יוסי חגלילי ואינו‬ ‫כן כדאיחא בסרק כל כחבי ובהרבח מקומוח ‪ .‬אשר‬ ‫מכר שם ר' אליעזר הקליד שיסד סליק של פרשת‬ ‫פרוז מן הדס טחול יכי ‪ .‬הוה קא מפסע א ב ק‬ ‫ואתי אמר ליה ר' ישמעאל ברבי עסי מי שצריך‬ ‫לו עם קדש יפסיע על ראשי עם קדש מי שאץ צריך‬ ‫לו עם קדש היאך יפסיע על ראשי ע ם קדש ? אמר‬ ‫ליה רבי לאבק תיב אדוכתיך ‪ .‬אס לא שנאסר שהוא‬ ‫בחולץ ק״ט ע״ב בד״ח נדה דם טיהר ‪ .‬‬ ‫אמר רב נחמן בר יצחק ברץ־ רחמנא דכספיה‬ ‫לאבדן בחאי עלמא כל זח בפוק מצוח חליצח‪.‬אמר ש״ש‬ ‫כבר כחבחי למעלח כי מצאחי בקרובח אחד של יום‬ ‫ז' של פ ס ח ראשי תיבותיה אני אלעור ברבי יעקב‬ ‫חקליר מקריח ספר וחבן‪[.‬‬ ‫והמשימדים כתבו זה לנוצרי' להלעיג עלינו ולכן טוב‬ ‫לידע ה ט ע ם ‪ .‬יעיד מאץ התוכחה ני חתיספות כחץ על‬ ‫ר' אלעור בי שבעין ? המעריך ‪.‬והתוססות אמדו אלו חדברים‬ ‫נכתבו־ שלא להוציא לעז על בני אדם ש ח ם כך ‪.‬ודש״י סי׳ מביח אביך כחן חיח אבל בברכות‬ ‫בסרק מי שמתו ר' תייא ור' יוני־ן חוו אולי בבי‬ ‫קברי והוה שדי הכלחיה וכוי ואמר ליה דלייח וכוי‬ ‫שנראח שלא חיח כחן נראח שחוא זה ר' יונתן‬ .‬‬ ‫״‬ ‫]‪53‬‬ ‫‪1‬‬ ‫זרועו בדאמרינן בריש בדכייז גליה איבריה ונפי‬ ‫נהורא דרבי יוחנן ולא נריס ררעיה ‪ .‬‬ ‫ורש״י פי' שזה היח אליחו זכרו לטוב ונחכיץ‬ ‫אליהו לחוכיחו שלא ירנל ברבר זה ואמר לו ריקה‬ ‫א ם כל בני מדינחו כן ואמר לו שילך לאומן‬ ‫שעשאו ויאמר לו למוז עשאו כך עד שיצאו כל‬ ‫אנשי המדינה לקדאת רשב״א וזה חאיש לא רצח‬ ‫למחול עד שםייסיחו חרבח ואמרו מחול לו על מנת‬ ‫שלא יהיה רגיל בכך ויצא ודדש לעולם יהא אדם‬ ‫ר ך כקנה לסיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לס״ח‬ ‫וחוא ח ל ק ע ם ר' יוסי בן חמשולם בגולגלח שנקבה‬ ‫ונראה כי ה ו א ‪ .

הלכות אחרות שהביא שם ופירש‬ ‫הדבר כמו רש״י שהיא הלכה ואי.‬ווה גלוי• לעץ שהיח‬ ‫טעוח אם לא שנאמר טעם חנשיאוח אמר עוד‬ ‫ג ח ל מכלן שמו כמו הלל ושמאי ולפעמים יעביר‬ ‫הכינוי ואינו הושש‪ .‬‬ ‫אמר הרב בפרק המישי כל מקים שתמצא ובי‬ ‫סלוני נשם דני סלוני רע שהוא תלמידו ‪ .‬ואמר עוד בס״ק דחולין א מ ד‬ ‫ליח רבינא לרב אשי ‪.‬ובסיקא קמא דנוה‬ ‫בתוספות אביר ר׳ יוחנן אמר ר' שמעון ק יחוצוק‬ ‫וכוי חא דידיח חא ררביח נראח מכאן כי רבו של‬ ‫ר׳ יוחנן חוא ר' שמעץ בן יחוצדק‪ .‬ונפרק בהמה המקשה ר' יונתן‬ ‫אמר לבן עואי והוא בדורו של ר' עקיבא ואלי חוא‬ ‫זה המווכו־ נסרקי אבות י( ‪ .‬ונפרק נני‬ ‫העיר שהאריך ימים על שלא קדמו אדם לניר‪.‬ובתלמוד‬ ‫א מ ר רב יהווה אמר שמואל חוא רבו ווה על הרוב‬ ‫וצריך עיון כמו שנבאר ב״ח ‪ .‬ווה נראה לי הסך בהלמוד באמוראים על‬ ‫הרוב שאם אמר אמר ר' ׳והנן משוס שמעץ בן‬ ‫יוחאי לא היה תלמידו ל א שמעה ממנו אלא‬ ‫שמעח ממי שקכל ממנו אבל במשנח ר׳ יהווה‬ ‫אומד משוס ר׳ אלעזר בן עזריח חוא רבו‪ .‬ונן•‬ ‫פירש רש י בפי ראשון מניטץ על שאמרו שיש‬ ‫שלשה חלכוח בלא ט ע ם מוז שהאכ נתן בעת‬ ‫החופה לבנו בכורו וכוי שהם כמו הלכה למשה‬ ‫מסיני ואי.‬המעריך‪.‬ויש נוסהא ר׳ חייא ור׳‬ ‫נחן הוו אולי ונו׳ בנרכוח ולא ר׳ יונחן‪ .‬‬ ‫יאלעזר איש ברחוהא כבר ידעת חסידותו והיה ג״כ‬ ‫רבו של רשב״ג אביו של רבי ושהיה עושה צרקוח‬ .‬וחרםב״ם‬ ‫ז״ל אמר עוד נס׳ ו׳ ונל מקום שנאמר במשנח‬ ‫באמח אמרו חיא חלנח למשה מ ס י נ י ‪ . לזוז מ ה ם ואפלו להרםב״ם ו״ל יחיח סי׳‬ ‫שהיא ברווה כמו הלכו! למשח מ ס י נ י ‪ . אחי עזריה כחן ט' לעזרא‬ ‫וחכם נ ר ל שיצא בת קול נץ חשמים שיחלוק חלקו‬ ‫של עולם הבא עם אודו שעות להיוח חכם גחל ‪.‬‬ ‫אמר ר' אלעזר ערא אמרה כל באמת אמרו חלנה‬ ‫חיא ופרש״י ואח אומרח ערא כמו הדא ‪ .‬ואע״ס שהכלל הוא קצתו א מ ח‬ ‫לא ירעה׳ מ ח ח ט א ו שמעון אחי עזריה ואלעור‬ ‫איש בו־חוחא‪ . הולק עליה ‪ .‫‪[54‬‬ ‫ספר י! חסין‬ ‫כיון שהוא סוף התנאין ור' הייא בזמנו כי שניהם‬ ‫בימי רבי והוא בר פלונת‪-‬ה דרי יאשיוץ ור׳ יונתן‬ ‫חאחר חוא כ ח ן ‪ .‬כי שם‬ ‫*שר ר'יוניץ א‪:‬׳ ראיתיו וישבתי על קברי‪ .‬וכן היה‬ ‫נוםן הרמנ״ם ז״ל נ ל ו נ י ל ר׳ יהונחן חנחן שסי׳‬ ‫הלכות רנ אלפס‪ .‬׳ ח אנל אין זה ננל מקום נ׳‬ ‫נפרק יש נוחלין אמר ר׳ יוחנן נישום רשנ״י על‬ ‫ענץ הבנים ונו׳ ומתרץ חא דיריח חא ררמח ויאץ‬ ‫רשב״י רבו ל א ראח אותו ני אסילו בזמן רני תלמיד‬ ‫ר שמעון חיח ר׳ יוחנן ק ט ן ‪ . הנניה והוא לא‬ ‫גמר אלא מר׳ יהושע בר מסל והוא מר׳ יהושע בן‬ ‫הנניה ‪ .‬אבל חנוסחא חאמחיח שלקחו המחברים‬ ‫ש!ה היה רבי פרידה ‪.‬עור חרע שהיה נ ם ק נדורו של‬ ‫רבי חלמידו יונחן ק עמרם שאמרנו למעלח שלא‬ ‫היה רוצה ליהנות מ נ נ י ר חחורה ‪ .‬ו ק נפרק נל חבשר‬ ‫אמר שמואל משום ר' אליעזר ונו׳ הא וידיח הא‬ ‫דרניה וסירש רש״י־נל הינא רקתני משונג סלוני לא‬ ‫שמע מפיו אלא מפי אחרים שאמרו מסיו ושמואל‬ ‫י( גם ככנהדרין דע״א ‪:‬ראח שלא היח כהן ‪ .‬‬ ‫]—‪3880‬‬ ‫לא ראה ר' אליעזר מימיו רר' אליעזר ב ח ר ק היה‬ ‫מתלמידי ריר״ו ושמואל מדורוח האהרונים היה‬ ‫כסוף פינותיו דרבי‪ .1‬מרת משמיה דרבא סי' רש״י‬ ‫נל חיבא ראםרינן ב מ נ י ה דםלוני לא םומעה ממנו‬ ‫אלא מאחרים שמע שקנלוה ממנו ני הא דרנ אפוי‬ ‫לא ראח אח רבא מעולם נדאמרינן נסרק עשוה‬ ‫יוחסין יום ש מ ח רבא נולד רב אשי ע״כ‪ .‬‬ ‫אמר הרב בסי שביעי בענין רבן ש ג ד ל מרבי‬ ‫כבר פירשתי שזה •השם לנשיאים ולסי רעתו שרבי‬ ‫הוא סתות מרבן א״כ ר׳ אליעור ור׳ יהושע ור׳‬ ‫עקיבא ודי אלעזר בן ערך הוי למטה מרבן גמליאל‬ ‫בנו של ר' יהודח הנשיא ‪ .‬וכ.‬ואני אברהם‬ ‫אומר ני נכאן אמר א‪.‬‬ ‫וכבר ידעת לםעלח שנם אחיו עוריה הכם גחל‬ ‫כדאיתא בסוף ס ו ט ה רל שיצאח בח קל יכו' ‪.‬‬ ‫המדרש ולא אכל מ נ ה מ ה שלא הורמו מתנותיה‬ ‫ל א ברך לפני כהן ומקשי ננמדא למימרא דמעליוהא‬ ‫הוא והאמר רבה בר בר הנא אמר ר׳ יוהנן כל‬ ‫תלמיד חכם שמברך לפניו כהן עם הארץ אוחו‬ ‫חלםיד חכם חייב מיחח שנאמר כל משנאי אהבו‬ ‫מות אל חקרי משנאי אלא משניאי‪ .‬ובעל‬ ‫חערוך םירש נל מקום שתמצא נ א מ ח אמרו הלכה‬ ‫למעשה הוא ‪.‬כי קאםר איהו‬ ‫בשוץ ‪ .‬‬ ‫וכן כתב הרא״ש ז״ל בנדח בחחלח מקואוח מ ש ם‬ ‫רבינו ת ם כמו באמת אמרו חהזן רואה מהיכן‬ ‫חתינוקות קורין בסרקא קמא דשבת שהוא נזירח‬ ‫מדרבנן‪ .‬כי שמעו.‬ונן בדורו של‬ ‫רני היה ר׳ פדת אניו של ר' אליעזר ‪ .‬מודז נראח שאינו חלכח למשח מסיני‪.‬וכבר‬ ‫אמרנו למעלה גענץ ר׳ יהושע נו חנניה שזה‬ ‫לסעמים לא יהיה תלמידו ושדי גברא נינזהו שהרי‬ ‫ר'• אלעזר אמר בשם רני יהושע נ.‬באמח‬ ‫הלכה מדיהנ ט ע מ א למלחיח מפני שמשביחו ואין‬ ‫לגמגם ברגר ונקט בה למחניחין באמת שמע מינה‬ ‫כל חיכא דחני באמח הלכה ואין להםם ולגמגם‬ ‫בדבר‪ .‬זח לקח‬ ‫הרב מ מ ח שאוסר בסוף ס׳ חוזזב באמח אמרו‬ ‫ניץ התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו ‪.

‬וכן ר׳ יחורח ור' אלעאי‬ ‫אביו למדו עם ר׳ אליעזר ת נ ח ל כדאיתא במנחוח‬ ‫ובסוכה וכן מחשאו־ ומזח נראח אורך שנותיהם ‪.‬‬ ‫חיח חלמיד בזמן ר׳ יחושע ור׳ אלעור ורבן‬ ‫נמליאל בפרק חפלח חשחר וכן חנניא בן חכינאי‬ ‫חבר ר׳ שמעון‪ .‬ב( תביאו המחבר בספק ודוחו אחד מן‬ ‫חי־יזז חבמים אשר נעלמו מאת הרמב״ס ליל• בסיף‬ ‫מפתח הפשנח ‪ .‬‬ ‫( אביו של ר' צדוק תנא היה עם שלא נוכר שפו ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נ‬ ‫ועתה נתחיל באלן* בית כדי שתמצא‬ ‫כולם מזומנים בידך‪.‬רוב מחחבורה השלישית‬ ‫ונם חרביעיח חיו מ מ ן חחבורח חא׳ שראו‬ ‫כי‪ .‬אמר ר׳ אליעור בן יעקב משמי‬ ‫]‪55‬‬ ‫ראשון‬ ‫בפרק חמשלח ובפרק אין דורשין אמר ר' יוסי ס ח‬ ‫לי אבא אליעזר שעשח קרבן בירושלים כדאיחא‬ ‫בהגיגה ‪ .‬אבל אני‬ ‫ראיתי בנמרת מ ע ל ה ט אם ר׳ ראובן האצטרבולי‬ ‫אולי הוא אביו‪ .‬וחחוססוח פירשו שם‬ ‫דאשכתן במסכת מ ע ל ה ש‪.‬וכן בסונה הקודמח למעשה פול‪ .‬‬ ‫ויש נוםחא אנשולים או אנטולם ויש נוסרוא נן‬ ‫אנטולמוס ז( ‪ .‬אבל הנראה‬ ‫בזח על חרוב כמו שמעו.‬חמעריך ‪.‬וכבר חשלמנו מ ח שייחדנו לבאר‬ ‫בפי חקדמחנו לענין הי׳ פרקים והשגתם ופירשנו‬ ‫הכחוח חשבעח והחבורות חארבעה ‪.‬‬ ‫י( לרעתי צ״ל ר' יהושע‪ .‬ורב צ מ ה בערוך שלו באות הח״א‬ ‫פירש המספר קימי זה המםשר בלשון מלכות שיש‬ ‫בה גידופין ל א התירו לבית ר״ג לספר באותו הלשון‬ ‫אלא מפני בבור המלכות ולא נהירא מ שם בגמרא‬ ‫אוסר שהתירו לבית ר*ג לספר הכמה יונית משום‬ ‫דקרובץ למלכות ואינו זוכר קומי כי א ס לאבטולמום‬ ‫ק ראובן שהוא מ ט ע ם דיכי האמורי כאשר אסר‬ .‬רבן‬ ‫גמליאל בפי תסלח השהר שהיה ר׳ שמעון י( והיה‬ ‫ר' צדוק בבכורות ‪ .‬כי בברכות דכ״ו גם בבכורות‬ ‫דלייו לא מכד ד' שמעין בפעשח דרי צדוק כ• אם‬ ‫ר׳ יהושע ‪ .‬‬ ‫אבטולמוס פרק ג׳דעידומןאמר ר' יוסי העיר‬ ‫אבטולמוס משום ח ם ש ח זקנים שספק חעירונ‬ ‫נשר ‪ .‬‬ ‫יעב״ץ‪.‫מאמר‬ ‫—‪[3880‬‬ ‫ישנעשח לו נסים וקורא בחורח חמיו־ בראיחא בם'‬ ‫סדר תעניוח אולי יש לו לרב עדוח אחרת‪ .‬‬ ‫לשון אחד דרך רומיים לנלח שעי למעלה מן האוון‬ ‫ק בתשובת חנאונים עכ״ד‪ .‬‬ ‫אבא ש א ל פתםא טובא איכא בפתניחץ ונםרא ‪.‬ובגמרא אומרים •שהוא רנו של ר' יוסי‪.‬‬ ‫אבא שאול ק בטנית חבירו שילחי שבת וס״פ א״צ‪.‬צר ‪ 16‬א( ‪.‬וחפיה אני על חפחבר אוצר‬ ‫בלום לתלמוד שלא וכד שם וה כלל‪ .‬אבא שאול כנר סכר ל׳נל ‪[• 33 3‬‬ ‫ג‬ ‫אבטולס )ר״ל אבטליון( נבר‬ ‫אב בית דין מבני סנחייב חבירו של‬ ‫דנם של חלל ושמאי מ מ ן ניח שני‬ ‫קודם חרנן נ״ש מהחנורח הששית‬ ‫אמרנו כי הוא‬ ‫שמעיה הנשיא‬ ‫נ מ ו ק״נ שיח‬ ‫‪) .2.‬זלך אבטולםום בן‬ ‫ראובן וסיפר קומי של* יכירו שהוא יהודי‪ .‬רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫חרבן חביח ‪.‬‬ ‫ועוד דע כי‪ .‬וכן ר׳ מאיר אמר משמו ר'‬ ‫אלעזר גן צדוק ( בפי שביעי דכלאים וכן ר׳ יחושע‬ ‫אמר יפח אמרח ברוריח ‪ .‬חמעריך‬ ‫לנוו־ר מ ח שגורו עד שבא ר׳ שמעון בן יוחאי‬ ‫לוומי וביטלו‪ .‬ובברייתא •ש חנא שהוא בנו רבי‬ ‫ונותן בן אבטולםום ובפרקא קמא דראש השנה‬ ‫אמר ר' יוסי העיד אבטולמוס משום המשה וקנים‬ ‫אתרוג אחר לקיטחו למעשר וכוי ובסוף ם ו מ ה וכן‬ ‫בסוף פ׳ מריבח אבסולס בן ראובן חתית לו לספר‬ ‫קומי שקרוב למלנוח דדה ופירש רש״י בסוף פרק‬ ‫מרובח חמםפר קומי לפנים במצח מדרכי האמורי‬ ‫שמספרים לפניהם ומשיירין בלוריח מאחריותם ‪. בן עואי ושמעון בן וומא ובן‬ ‫וכאי שעו־יץ לא נסמכו נמו שאמרו על בן עואי חיכי‬ ‫דמי חלמיד הראוי להוראה וכיוצא בזח או שרבו‬ ‫קורא לו ב ש מ ו ‪ .‬‬ ‫]אמר המעריך‪ .‬‬ ‫א י א טואול ט־ נש ואמרי ליה בר ראש בפי הפסלת‬ ‫נבי בדיקת שפיו מרוקם ‪ .‬ונמסכת מעלו? קורם שנא רני‬ ‫שמעון בן יוחאי ורבי אלעור נרי יוסי לרומי נטל‬ ‫שמד משלשה דברים ש מ ח והיח קרוב למלמח ולא‬ ‫היי מ נ י ח ם שהוא יהודי והיה או ברומי רבי מתיא‬ ‫בן הרש ובית דינו ואחד שהנירו שהוא יהודי חגרו‬ ‫י( לעיל )‪ 2.‬יעב״ץ‪.

‬‬ ‫אילא הכם ביבנה להחיר בכיריה בסרק ד'‬ ‫דננורוח והתירו לו שכר בטלה והוא ד׳ איסרים‬ ‫ברקח וששי! בנסח בץ בעל מ ו ם בין חמים ולא‬ ‫ירעתי נאיוח חוא ‪ .‬ונסוף‬ ‫נחונוח ני ארמון בן נדאי והנן אבשלום ב' חיני‬ ‫ג ד ח ח ניחשלם ‪ .‬‬ ‫אנל נתוססחא נפרק ו' מוזולץ השינ ר׳ אליעור ננו‬ ‫של ר׳ אלעור הקפי מ ה למילה ו מ י ‪ .‬ולמח נקרא ש מ ו ח ס מ א שנחסם כדאיווא‬ ‫נפרשח אחרי מ ו ח מ ק ר א ר נ ח וגם יש לו ה ל נ ה‬ ‫בחסימה נפי חשונר א ח הפועלים ו ק מינה אותם‬ ‫בישיבח ולדץ ר״ל לר' יחזנן בן גידגדח ולר' אליעזר‬ ‫בן חםמא ‪.‬המעריך ‪..‬‬ ‫אליועיני נן הקף הנהן הגדול שעשה פרה‬ ‫מ מ ן הוני המעגל ומנץ יהודה נן טנאי ושמעון ק‬ ‫ש ט ת ‪) .‬וכשמח ר״ג הזקן‬ ‫היו! ר' אליעור ו ק ועיד ראח מיחחי של רבן גמליאל‬ ‫נכדי שהיא ניסו והיה מאיר פניו נ מ ו שאמרו פני‬ ‫מ ש ה נפני ה מ ה ופני יהושע נפני לננה גם ד׳‬ ‫אליעור בדרושו‪ .‬ונן יש באמוראים ר' א י ל ח‬ ‫זה נהנדח חכם שלא יונל להתיר נ נ ו ח ח ני אם‬ ‫ח נ ם ני חוא חמור מ ח ת י ת נדרים ני נםקום שיש‬ ‫ח נ ם מ ו מ ה ה יינלו להתיר נ' חדיוטוח דנמירי‬ ‫וסנירי מ ח שאץ ק ננכור חוץ א ם חיח חסרון‬ ‫אנר שאו ניחן רשוח לנ' חדיוםוח נדאיחא נסרקא‬ ‫קמא וחולץ ונסרק נירה נ ש נ ת ‪ .‬צו‬ ‫ך‪ 1‬א(‪.‬‬ ‫רבי אליעזר הסטא נ נ ר הארננו מ )צד ׳ ‪4‬‬ ‫ב ( ‪ .‬ונפרק ניםיי הדם‬ ‫נראה ני ר׳ אליעזר הקפד נדני עם ר' הייא ונפי ד׳‬ ‫אליעזר דכדלח עם רשנ״א‪ .‬הוא א' פי״ח חכםים שהוסיף חפחבר על‬ ‫הרפב״ם ו״ל עין שס ‪ .‬‬ ‫) צ י ‪> 33‬׳( •‬ ‫רבי אליעזר ה ק פ ד נס׳ נל הצלמים‪ .‬‬ ‫רני‬ ‫א ב א יוסי ק חסתאי ח‪"£‬נ דיומא‪.‬ונראה שהוא מ ן‬ ‫האהרונים אע״פ שםניאו נסרקי ר' אליעזר ני כנר‬ ‫יזועשאע^פ שהוא ם נ ו נ ה לר׳אליעור האחרונים‬ ‫עשו פרקיי נ מ י הווהר המנונה לר' שמעון ו נ ן‬ ‫נמצא ספר יצירה המנונה לאנרהם אניני נ מ ו‬ ‫ש נ ו ע הראב״ע או ה ם שנים ונקרא נרני פוש״י‬ ‫בפי נל הצלמים שהיה גדול נדורו והוא דרש מזיר‬ ‫מאשר ה ט א על ה נ פ ש ‪ .‬‬ ‫וראוי לתעע־ בכאן כי חמחבד אנב אורוזא מחליש‬ ‫לדבר יויע כי נם סדק• דרי אליעוי• זהווחד‬ ‫נודייפו ליי אחרים בלעדי מתכריחם ‪ .‬‬ ‫לאחר נ ך ראיחי נאוה ה ס מ ך ני חזר רנ צ מ ח נאון‬ ‫לפרש נפירוש רש״י‪.‬צד‬ ‫ג ג ב( ‪ .‫‪6‬י‪[.‬וחנ״ו אמר ח א ח אני א ח דנרי‬ ‫אדמין ק גדאי והנן שהיו חכמים גדולים ‪) .‬‬ ‫רבי אליעזר חנרול נן חורקנום חוא גם נן‬ ‫חלמיר הגדול של רינ״ז והיא עשח פרקי רני‬ ‫ר׳ אליעזר והדירו סננסיו הורקנוס אניו שהיח‬ ‫עשיר נדול עד ש נ א ויזהירו לו ני ידע שקרא ננו ‪.‬ויש נוסחאוח נחחלוד‬ ‫פירוש חמשנח פ' ד' שחוניר נדורוח נדור השני י(‪.‬‬ ‫ו ב א מ ת דרי נחן נמשנוז יוסי נ ן יועור נארונה‬ ‫מ צ ד למד ר' אליעור מריב״ו‪ .‬‬ ‫ארמון חוא נם ק דיין בומן אבטליץ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬וני חיח ח ו ק גחל ונעל מספר ותשמרח שהיא‬ ‫ההנדםח נדאיחא נחוריוח ‪ .‬‬ ‫ספריי‬ ‫בנמדא אבל ח נ מ ח יוניה היא מ ש ו ם ש נ ו ח ה נ ס י ם‬ ‫מ מ ן מלבי חשמונאי חורקנוס וארסחובלוס כאשר‬ ‫צ ו ו זח על זח בידושלם כאשר כחוב זוז למעלח ‪.‬‬ ‫אומר דנו־ מ ש מ ו ‪ .‬רני‬ ‫יהושע ק לוי ודה מחלך אחר ר׳ אלעור חקסר ברבי‪.‬המעריך ‪.‬ואמר רבינו בדדי ושם האחד אליעזר ני‬ ‫אומר במרוש שהיה מויעו של מ ש ה ואולי‬ ‫מצד ה א ם ‪.‬כי נם בנכרא‬ ‫בצאנוהי בבי הניפתאית ובפקים פ״ר צ״ל פ״נ ‪.‬וננר פירשנו דנריו למעלה )צד‬ ‫‪ 33‬ב ( ‪ .‬‬ ‫והוא נמצא נ מ ס כ ח חמיד דף ל ע״נ )דפוס פראג(‬ ‫אמר ר' אל״עור ק דניאי עדם דדו לאנא נערי‬ ‫המנווו־ והע מחעטשוח מריח פיטום ח ק ט ר ח ‪.‬והנניה בן איד ר' יוןושע ור'‬ ‫אלעור ק עותה אומר משום ר׳ אלעור המודעי‬ ‫נסרק שבועת חעדוח עריץ צתנץ אנו למודעי‪.‬ובפרק ח'‬ ‫דנחוניח אמר ד' מ נ ח ם בן נפח משום ר' אליעזר‬ ‫הקשר מעשה נר׳ טרפון שקרש ש' נשים להאכילן‬ ‫ח י ו ם ה נשני נצורה ונוי ואולי ה ם שנים ‪ .‬צד ‪ 16‬א י צ י ‪ 25‬א( ‪.‬אבל הוא קורא‬ ‫לר' טרפון רבי והוא דרשן נ ת ל ור' אלעור ק‬ ‫סרםא אומד מ ש מ ו ‪ .‬ואשד אפר הםיזב־ בכאן‬ ‫רש נוסחאיח נפ״ד דפירוש חמשנח נ״ל כי לא‬ ‫נודע אם שפו אליעזר אי אלעזר ‪ .‬ונפיק‬ ‫אלי טרםוח ריב״ל שדד תרננולתא לפני ד' אלעוד‬ ‫הקפד נרני ר״ל גדול נ ד ו ד י ‪ .‬והוא תלמיר ר׳ עקינא‬ ‫יחנירו של רייוהנן נן נורנדח ומרי אליעזר ק יעקנ נפי‬ ‫שני דפסחים ומרי יוחנן נן נרוקח ור' עחנן בן‬ ‫נ ו ח ‪ .‬‬ ‫המעריך‪.‬‬ ‫רבי אליעזר ק יחוד' איש נפהברתיחא משום‬ ‫י( לעיל )זוד ‪ 13‬ב( הביא חפחבר אח ד' אליעוי‪-‬‬ ‫הקפד התוספתא ם״ד דבזיד שאכל אשם מיד שבא‬ ‫אליו פן חדתם וכוי‪ .‬‬ ‫רבי אליעזר ק דגלאי נ ש מ ט ע״י חמחנר ‪.‬‬ .‬‬ ‫רבי אליעזר המודעי נבר ד נ ת י מ ל מ ע ל ה‬ ‫ושנהרג בניחר הנידו של ר׳ טרפץ‪ .‬ומנץ חוח אץ‬ ‫מימהה להתרת נדרים נ מ ו שאמר הרא״ש ו״ל‬ ‫ואפילו לרנ לא נתן רני רשות להתיר נמרית ‪) .

‬ואלה האנשיס‬ ‫שנקראו על שמוח ארצם שחיו רשומים‬ ‫רדועים במקום ההוא כמו איש צרירה או איש‬ ‫ירושלם איש כפר ה נ ד ה ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזר בן פילא סוף פ' ז' דטהרוח ‪.‬ודי פרטא‬ ‫שבומן רבי בן בנו של ר' פרטא הנדול‪ .‬ווז עשירי לר' אלעור בן עוריח כי ווז ריםתדה‬ ‫חיח בזמן ר׳ א מ י ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזר בן עוריה הכהן עשירי לעורא ונטויא‬ ‫ישראל כבר פירשנו ע מ ו וחכמחו)לעיל ‪ 39‬ב(‪ .‬ור'‬ ‫הנינא אמר כי רבו ר׳ אייעור‪ .‬דש‬ ‫חלכוח שאץ חלכח כמותו מ ע ט מזער אבל כל דבריו‬ ‫נקיים וחוא ידע כל מדוח חמקדש וחאתך ימים‬ ‫ואמר הלכה משם ר' חנניח בן חטנאי ואין חלכח‬ ‫כמוחו בפי ד' דכלאיס ‪.‬‬ ‫דש נוסתאות בן פאב׳ והוא משיב על דברי ר׳‬ ‫עקיבא ‪) .‬ור' פרטא הבית של ר'‪ .‬‬ ‫ו ק נראה מ ר' עזריה ק אבטולמום אביו חכם גדול‬ ‫ועשירי לעזרא הכהן והיה לפני ר׳ פרידה כדאיחא‬ ‫במנחות פ' כל חמנחוח ‪ .‬ועל זח פרש״י עשירי לעורא‬ ‫חוא ר׳ אלעור בן עוריח‪ .‬‬ ‫רבי אליעור ק ד' יהודח ם״נ דאהלוח ‪ .‬ובתוספתא ר׳ אליעזר בן יהווה איש אוכלים‬ ‫בפי קמא דםעשר שני וכן בסרק העור והרוטב‬ ‫בגמרא ‪.‬‬ ‫רבי אלעזר בן מתיא בפי עשית דיבמוח מדי‬ ‫הכמי יבנה בן מ א י ו ק וומא והמיה בן ח ט נ א י ‪.‬‬ ‫והוא בפ״ק דקדושץ בברייחא בכבוד אב ו א ם ‪.‬ונ׳׳ל כי וח פרש׳׳י בחכרח‬ ‫משום דבפ׳ חפלה השחר אמר עשירי לעזרא‪.‬‬ ‫רבי אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי )לעיל‬ ‫‪ 47‬ב( שעשה ל״ב מדות לתורה ל״ב הכם‬ ‫לימינו וגוי‪ .‬‬ ‫ובפי ואלו קשרים הלכה כרי אלימר ק יעקב‪ .‬ובפי ראשון דערלה רבן‬ ‫שמעון בן גמליאל אומר מ ש מ ו ‪ .‬צד ‪ 22‬ב ( ‪.‬‬ ‫והיו בורחים גבאי צדקח ממנו לפי שחיה‬ ‫גוחן להם כל מ ה שיש ל ו ‪ .‬וכל מקום שתמצא דבריו באגדה‬ ‫עשה אונך כאפרכסת בפרק מ ס ד ה ד ם ‪ .‬ווקנו של ר' פתדח מצא גלגולה יהויקים‬ ‫ושמר אוחדז ומצאח' אשחו ושדפחח באש שדושבח‬ ‫שחיחה של אשח אחרת שמתה לבעלוז וחיה כחוב‬ ‫בח ואת ועוד א ח ר ח ‪ .‬וכנו־‬ ‫אמרנו למעלה )צר ‪ 3 2‬א( שהיה וקן מאד ונתפס‬ ‫על שעסק בתודה עם ר' הנינא בן תרתון וניצול‬ ‫כדאיתא בפי קמא דעבודה ורה ושהצילו אליהו ז״ל‬ ‫ורבי חיה ר' אלעור המודעי בסרק ב ״ נ ‪.‬חלוש ראיני‬ ‫כי שלשה התבריט ד״ש יר״י ורי״ע כל אהד חיה לו ק‬ ‫שפו ר״א ‪ .‬ובירושלמי דבתרא ר' פ ת ו ח‬ ‫נתן לר' יורן נשיאה ב׳ צנונות שנורעו במוצאי‬ ‫שמעית בץ ראש השנה לכפור ותמה על וה באותה‬ ‫שעה התיר רבי ירק במוצאי שביעית‪.‬‬ ‫רבי אלעזר בן ערך תלמיד ריב׳׳ו התריף‬ ‫שבכולם שנקרא ר' נהוראי במסכת ש ב ת ‪ .‬ובאלה המשפטים רבה‬ ‫כי ר״ג ור׳ יהישע ור׳ אלעור בן עזריה ור' עקיבא‬ ‫הלכו לרומי וכן היזז ר' עוריוז אבע הכם ועשיר‬ ‫יעוור לאהיו שמעון שיקרא ‪ .‬וכל כוונחי‬ ‫לא היותה כי אם להבץ דבת הו״ל וההלכות שכתבו‬ ‫בוה ‪ .‬והוא‬ ‫חבר לר' עקיבא וחסידוחו וחנס שנעשח לו‬ ‫חכל בפי סדר חעניוח שמתמלא כל ביותו ח ט ח ‪.‬ר' יהודה אומו•‬ ‫מ מ ו ם ר׳ אלעור בן מחיא וכוי ובפרק ה' אלמד בן‬ ‫םחיא ואבא הלפתא והנניה בן הכינאי סיקלו אבנים‬ ‫טיל יהושע ‪) .‬כמו דרך מטל חייחי‬ ‫במלכוח ספרד ונם במלכיוח א ח ת ח של הנוצרים‬ ‫כשיצאו הספרים שעשיתי בותכונח חיו אומרים רבי‬ ‫אברחם זכוח איש ש ל א מ נ ק ה ‪ .‬‬ ‫רבי אליעזר בן יעקב הלכותיו קב ונקי והארץ־‬ ‫ימים מומן הבית עד דורות האהתנים ואהי אמו‬ ‫לוי במקדש ועל פיו נעשה מסכת מדות ר״ל על פי‬ ‫ר' אלימד בן יעקב וכבר דברנו למעלת ב ז ה ) ‪ 3 1‬ב ( ‪.‬‬ ‫ובחוספחא בפ״ו מפסחים הולק ר' אלמר בן מתיא‬ ‫]‪57‬‬ ‫עם ר' יהודה ‪ .‬ואני יש לי‬ ‫רשות להתפאר בוה כמו ש א מ ת חו׳׳ל איוו היא‬ ‫הכמה שנתהשבו בה ההנמים לעיני העמים ה ד‬ ‫אומר וח חשבון תקופות ומזלות‪ .‬והוא היה‬ ‫בומן ר׳ עקיבא ור׳ אלמד בן מדיה ואהריהם כמו‬ ‫שנראה בתלמוד‪.‬ואני מעיד לשמי'‬ ‫שהיו משכתין אות ישראל מאד בזח ‪ .‬ועייל סת שכותבחי שם ‪ .‬‬ ‫‪11‬‬ .‬ובפרק קמא‬ ‫דפסחים אמר הלכה משם ר' יהושע‪ .‬יעב״ץ ‪.‬וכבר הארכנו בזה למעלח גם‬ ‫באמוראים נדבר בזה ‪ .‫מאמר ‪-‬אשון‬ ‫ר׳ יהושע )צד ‪ 23‬ב ( ‪ .‬‬ ‫וכבר ידעת חדבר של ריםרידח בפי כיצר מעברין‬ ‫ושוזיוז קורא ד' מאות פעמים לתלמידו ובעבור‬ ‫ששכח חחלמיד חחלכה חור לקרות עמו ת' פעמים‬ ‫אחרים עד שיצאח בוז קול ואמרח או חחיח ח'‬ ‫שנח או הוכה אהה חערך לחיי חעולם חבא וחוזה‬ ‫בהיי העה״ב ו א מ ת לו זה וזח יחקיים וחיה ח'‬ ‫ש נ ח ‪ .‬ונראה‬ ‫שהכלל אינו מועיל כיון שהיצרן־ לוה והלכותיו ק״ב‬ ‫כאשר כתב הרא״ש בפי מי שהוציאוהו משם ר״ח‬ ‫ותו לא כמספר חכמי חמשנח ש א מ ת חלכח‪ .‬אבל יש נוםהא כי ר'‬ ‫עודיד‪ .‬ובפרק ב׳ דםופוד‪ .‬אבל ה א מ ת ט ר׳‬ ‫נהמיה הוא רבי נהוראי‪.‬צד ‪ 22‬ב ( ‪.‬בבר‬ ‫פיושנו דבריו )לעיל ‪ 35‬ב ( ‪ .‬‬ ‫רבי אלעזר ק פרטא ובנו ר׳ שמעון בן‬ ‫אלעוד בן פרטא‪ .‬ודי דוסא בן הרכינס‬ ‫אמר יש בן לעזריה הברנו ולא ראיחי צדיק נעוב ‪.

‬צ י ‪ *3‬ב( ‪.‬וזח תימה כי ראה רבי‬ ‫אלשר חרבן הבית והוא קדמון וראה לבת נקדימון‬ ‫ב.‬‬ ‫רבי אלעזר נ ן שםוע הנהן שחאריך נס׳‬ ‫בני העיר רנו של רני וכנו־ סירשנו דנריו)לשל ‪44‬‬ ‫א( ‪ .‬אבל בנייד פד״א יזנירסא ד' ישמעאל‬ ‫בן אלישע ‪ .‬‬ ‫י( עס״ק דע״א דיא״א ם״ש שם שאם איגו ט״ם שם‬ ‫*"ל חרי אנקלום הנד הוו‪ .‬אמר ר״א נר׳‬ ‫ינאי משום ר״א נ ן אנטיגנים‪ .‬וכבר אמרנו שהוא‬ ‫בן אחותו של רבי ישמעאל ושמת בנשיכת נהש‬ ‫ומח נקדושה‪ .‬ונחולץ רף מ״וז ונ״ה‬ ‫ר״א נן אנטיננוס אומר משום ראנ״י‪ .‬וראה הרבן הבית והיח בומן ר״מ‬ ‫ונשאר לנו בסםק א ם הוא כהן ואמר משום‬ ‫ר׳ מאיר בםוק ו׳ דבלאים ‪ .‬‬ ‫אות הבי״ת‬ ‫בבא בן נ ו ט א כנר סירשנו אוחו למעלה )צד‬ ‫‪ 8‬ז ב( ני היא חלמיד שמאי ה ו ק ‪ .‬‬ ‫אנקלוס הנר י( נ ר אהתיח דטיטוסחוא חנא‬ ‫דברייחא‪ .‬‬ ‫אמחלאי שם אביו־ז דאאע״ת ם״ם הםםינה ‪ .‬וחלמידיו חחסידים יוסף נן עשר ףוסף נ ן‬ ‫יוחנן הוא נשיא והשני א נ נ״ד ‪ ) .‬‬ ‫רבי אלעזר ברי שמעץ בן יוחאי בבר ידעח‬ ‫כל דבריו נשהיח במערח י״ג שנח ע ם אביו וקבלחו‬ ‫יסודין של א ה ב ה ‪ .‬‬ ‫ונענור דנרע שדנר נ מ ש נ ח סרחו צדוק וניחום‬ ‫חלמידיו הרשעים שיצא מ ה ם המינוח נמו שננו־‬ ‫זכרנו‪ .‬המעריך ‪.‬ובס״ב ה מ ד י ם‬ ‫שהרצה לסני ר' אליעזר ור' יהושע והיה וקן כדתני‬ ‫ר' אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו‬ ‫ונו׳ • ) צ י ‪ 44‬ב( ‪.‬והוא בסרק‬ ‫הנוקין שאמר כי הורע אינו סולד מהאש ולונן ניצח‬ .‬‬ ‫רבי א ל ע ז ר נ ר נ י ינאי נ ש מ ט מן ה מ ה נ ר והוא‬ ‫נמצא נמסכת ניצה דף ל״ד ע ״ א ‪ .‬צד ‪ 52‬ב ( ‪.‬נס׳ חמוכר סירות חנ״א אנקלום הגר‬ ‫אומר נדונים מעשה צעצועים והוא קינל מר׳‬ ‫אליעוו־ ומר׳ יחושע יתרגם ח׳ חומשן חורה מסיהם‬ ‫ואינו מן ה מ ש נ ה ‪ .‬‬ ‫י( אלישע בן אבויה מוזכר בסשנו! סייד דאבות ובכי״ת׳‬ ‫מ״ק רכע״א‪ .‬יענ״ץ ‪.‬‬ ‫רבי אלעאי אביו של ר׳ יה‪1‬דה והוא תלמיד‬ ‫ר׳ אליעור בסי סוני ו ע ו נ ה ובס׳ הקומץ רבה ובס׳‬ ‫שני דעירובץ ונמו הבר לר' ישמעאל וקרא רבי לר׳‬ ‫ישמעאל והוא קרא לר' אלעאי בני בס״ק דגיטין‬ ‫והוא בדרך מחמיר א!>ר ו״נ ‪ .‬י ע ״ ץ ‪.‬בספר מ צ ו ת הגדול‬ ‫בלא העשה מצוח רל״ה סירש כי הוא כהן‪ .‬‬ ‫אלישע בן אבויה י( כבר דברנו בו למעל׳כי הוא‬ ‫חנקרא אחר ורבו של ר׳ מאיו־ והוא מד׳ שנכנסו‬ ‫‪!#‬רדס ושונו! לחיי העולם הבא נעבוד חורחו‬ ‫ותלמידיו ל א החטיא אחרים שאמו־ לר׳ מאיר ש­‬ ‫נאן ת ח ו ם שנת ושנא אש מן השמים סנינ לקנרו‬ ‫וונה להיות ר׳ יעקנ חתנא נ ר נרחיה שהודיע לנו‬ ‫סודות עח״נ נסרקי אנוח ונםוף הולין ונקדוטץ‪.‬‬ ‫גם ובינו הקדוש חנניםו לאלישע במםבת אנוח‬ ‫הקדושים וראה ההרנן והיה משבח לדי עקיבא‬ ‫והאריך ימים שהיה א ח ר י ו ‪) .‬‬ ‫ואמרו ני הוא אחרון מי׳ חרוני מלנוח ונליל ש נ ח‬ ‫נחר! וחחחיל לקדש נקדוש חיום י^׳ל חניחוני עך‬ ‫שחצא הנשמה ניוןשחגיע לאשר ברא אלהי׳לעשוח‬ ‫יצאת בח ק ל ואמרח אשריך אלשר בני בשלם חוה‬ ‫היתה נשמחך רומח לאלקים ויצאח נשמתך‬ ‫באלקים ‪ .‬צד‬ ‫רבי אליעזר בן ד מ א ‪ .‬וכל דבריו הקדושים בס׳ השוכר‬ ‫הפועלים‪ .‬ונס׳ כל‬ ‫ה ג ט תנא וברייתא אבא אלעזר בן ג מ ל א ‪) .‬ובבר‬ ‫םזרשנו כל עניניו‪ .‬ושחיח חבירו של רבי אבל מ ת קודם רבי‬ ‫שנים ה ר ב ה ‪) .‬צד ‪ 23‬א ( ‪.‬‬ ‫אנטיגנוס איש סונו שקבל משמעון ח צ ד ק ‪.‬‬ ‫ונראה ני הוא בומן תלמידי ר׳ עקיבא ר׳ מאיר ור׳‬ ‫יהודה ור׳ שמעון ור׳ אלעוד בן שמוע ‪ .‬ואני תמיה מ ו ה כי זה היה רבו של רבי‬ ‫כמו שאמרנו‪ .‫‪[58‬‬ ‫ספר יחסין‬ ‫רבי אלעזר בר צדוק‪ .‬ש היה שמד כששלוז לד׳‬ ‫הייא אינו נראה וה כי א ם כסירוש הראשון שםירש‬ ‫רש״י ש ם ‪. גותון וכוי כדאיחא בסי מציאח האשח ‪ .‬יענ״ץ‪. ח׳ דדמאי‬ ‫שהחמז־ על עצמו כי מ ה שלרש והלק עם אחיו‬ ‫שהיו גדם הוליכו לים ה מ ל ך ‪.‬‬ ‫אסקשיון יומא דף כ״ת ע״ב ‪ .‬ונראה שלא זדה שמד בומן רבי‬ ‫אע״ם כי בסוף סרק אם אינן מכירין סירש רש״י‬ ‫מ ש ם רבו כי בקדוש י‪ 111.‬ובחוס׳ נסת.‬ובסרק‬ ‫ד׳ מיחוח שחיח גדול קודם חרבן חביח וחשד‬ ‫שראח בח נחן שזינחח ששרסוח בחבלי ומודוח‬ ‫ונראח שחיח לסחוח ם ׳ שנח קודם חחרבן כי‬ ‫בטלו דיני נסשוח • ) צ י ‪ 27‬א ( ‪.‬יענ״ץ ‪.‬ורנ היה קורא לו טוניינא דהנימי וסירש רנ‬ ‫צ מ ח מוסלא בחנמה ורש׳׳י סירש מאושר שנחנמי׳‪.‬רש אומרים ני הוא מעשרה חרוגי‬ ‫מלכות ולא ר׳ יהודה נן תימא ושמא ננשינת נדמו‬ ‫הוא יהושע כן דמא נן אהותו של ר׳ ישמעאל ודי‬ ‫אלעור נן דמא הרגוהו שהיה מניה תםילץ ועודן‬ ‫נואשו והרנוהו קדוש וטהור )צי־ *‪ 4‬א( ‪.‬‬ ‫אבא אלעזר בן דולעאי בס׳ שני דמקואות ‪.

‬‬ ‫ונדח ריש הפםלת דכא״ב ‪ .‬וסי' רש״י ש ם רנן גמליאל היה נניח שני‬ ‫נדאמתנן בגיטץ שהיה ר' יהושע אהד מתלמידי‬ ‫תנ״ו שחוציאו אוחו ב מ ט ח בשעח ח ר ק והוא נר‬ ‫סלוגחיח ררנן גמליאל‪ . גמליאל וקני‪ .‬וחחוםסוח‬ ‫בחחלח נדה אמר רשב״ם שםחתו של רבן גמליאל‬ ‫חוא רבן גמליאל חוקן‪ .‬והמלך‬ ‫הורדוס כהל עיניו ר״ל שסימא עיניו כשהרג לחכמי׳‬ ‫בתחלח מלכותו וחוא נחן עצה לוזותוס המלך‬ ‫שיבנח ביח חמקדש לכםיתו על שכיבח אוד חשלם‬ ‫ש ה ם חחכמים ‪ .‬ובברכות‬ ‫במשנח שקבל חנהוצזין על טבי שהיה כ ש י ‪ .‬וכבו־ ידעת כי כל בני בחירה ה ם מזרע‬ ‫חנשיאים שחיו בירושלים קודם חלל ושמאי ושוזם‬ ‫מתמחים שחחיח יחזקאל וא׳׳כ באיח חזח לא יש‬ ‫]‪59‬‬ ‫בעצם אלא אהר והוא בבא בן בוטא כי השנים‬ ‫חאהרים ה ם באות היו״ר ‪) .‬ובשאר‬ ‫מקומות לשבח ום״א לגנאי‪ .‬ובנו היח‬ ‫רשב״ג חראשון שנחרג מיי חרוגי מלכוח ובנו של‬ ‫רשב״ג רבן גמליאל דיבנח שנשאר או כשחרב‬ ‫חביח ווה לבר נקרא חוקן אולי בעבור שחאתך ימיי‪.‬וכן אמר ר׳ יחווה בן בבא ובסוף ס י ט ח‬ ‫משמח רבן גמליאל ח ו ק בטל כבוד חתורח‪ .‬ובם' ב' רערלה יועזר איש‬ ‫הבירה מתלמידי ביה שמאי ושאל את רבן גמליאל‬ ‫חוקן שחיח בשער חמורח ‪ .‬ומיחו אץ ת ל ו ת ר״נ ס ח ם‬ ‫שיהיה הזקן אלא ר ק גמליאל ת ב נ ח ‪ .‬ל צ ם ו ת‬ ‫ל ט ב ת ח בוכץ ר ב י ‪ .‬‬ ‫אבל יש פיתשים שחיו בימיו לומדים חחורח‬ ‫בעמידה ואחר ש מ ח בא חולשא לעולם וקותן‬ ‫בישיבח ‪ .‬ובסוף כריחוח במשנה שהיה מתנדב‬ ‫בבא בן בוטא בכל עם אשם חלו׳ חוץ מיום אחז־‬ ‫אחר יום חכםותם וזח נקרא אשם חסידים ונשבע‬ ‫חמשן חוח וכוי אע״ם שאץ חלכח כן שיבא בנרבח‪.‬יעב״ץ <‬ ‫בן ב ת י ר ה בס״ק רתעניות‪ .‬ברוריא דביתהו דר״מ *‬ ‫ברתיה דרזזב״ת דתניא תלת מאח ונוי בת״כ ‪ .‬בן קטין‪ .‬בן וודא ד״ה‬ ‫כח״א ‪ .‬וכן נראח בס׳ חקורא את חמגלח נ י מ ו ת‬ ‫משה ועד ר״ג חוקן חיו קורץ בעמידח‪ .‬בן בתירא חוא‬ ‫ר׳ יחושע בן בתירא וקודם• שנסמך נקרא בשמו‬ ‫ואינו ר' יהודח בן בתירא ‪ .‬ו ק תראח נקמא נסי‬ ‫מ ת נ ח ני ר״נ זח שהוא נו־ סלונחיה מרי אליעזד‬ ‫ומרי יחושע נשסימא עין ט נ ׳ ענדו סגע עם ר'‬ ‫יהושע ואמר לו נ ש מ ח ח שסימא עינו רצא לחירות‬ ‫ובעבור שרי יהישע חיח אב ביח רץ ננית דץ שלו‬ ‫לא יצא לחירות כי מודה בקנס ס ט ו ר ‪ .‬בן בג ב ג ‪ .‬וכן כאשר ר' יוהנן רצח‬ ‫לסמוך חשנים חלמיתם ל א עלח בידו מ חיו מורע‬ ‫עלי אמר לעשוהם מכלל השבעים‪ .‬ ‫כדאיחא בססת ובס״ב דקדושץ‪ .‬‬ ‫בתירא אבי ד' יהודה ‪ .‬בלוריא הגיורת ראש חשנה‬ ‫דף י״י ליב ‪ .‬וקן ד' בי״ס ‪ .‬וכן בשי אחרון תבמות‬ ‫נחמיח איש ביח דלי שחיה בנהרדעא היה מקובל‬ ‫מסי רבן גמליאל חוקן שמשיאין האשח על סי״עד‬ ‫אחד ‪ .‬‬ ‫וכבר םירשנו כי שלח לר' יהודה בן בהירא לנציבי.‬רעםוק באור של שלם וח בית‬ ‫חמקדש ‪ .‬לאושא‬ ‫בוכץ ד ק שמעץ בן גמליאל אביו של רבי‪ .‬ומשם למר חרמב״ם‬ ‫ו״ל כי בן בתירא ס ת ם ד״־א ר' יהושע כאשר כתב‬ ‫בסרק ששי והוא ח ל ק עם ר' יהושע ק הנניה‬ ‫בסרקא קמא דובהים ושם נראה כי לעולם היו‬ ‫השבעים םנהרתן בוכץ הנשיאים אהר חחרבן‬ ‫שאמר בן שאי מקובל אני מסי ע' זקנים ביום‬ ‫שהושיבו א ת ר' אלשו־ ק ש ת ה בישיבה ‪ .‬בן וכאי‪.‬‬ ‫וכן כשחרש טורנוס דוםום'חחיכל ננזר לחריגח ובא‬ ‫חחגמון לביח חמו־רש ואמר בעל חחוטם מתנקש‬ ‫ונחבא ר ק גמליאל ובא לו ההגמון בסתר ואמר‬ ‫י( עיינתי בעריך ומצאתי שם בוה״ל ‪ .‬וכבר אסרתי‬ ‫כשנאמרי רבתחם לסני רבי וחשכימו עליחם נכתבו‬ ‫כסי צזה שהיה או שמם ‪ .‬ו ח ע ת ך‬ ‫בערך בטל פירש בני ארם שמכבדץ בעלי חורח י( ‪.‬וזח בחכרוז ה ם העי סנהדוץ‬ ‫כ! הכ״נ ש ח ם סנהרת קטנה לא חיו בלשכח חגףח‬ ‫כי אם בשרח בחר חביח ‪ .‬ועוד בם'‬ ‫מ צ ר א ן צולץ אמר ר' צדוק מעשח ב ר ק גמליאל‬ ‫שאמר לטני ענדו צא וצלח לנו את חםסח על‬ ‫האםנלה‪ .‬‬ ‫בייתום בן יורן‪ .‬‬ ‫בן ב ג ב ג חוא ר׳ יוחנן בן בנ בנ‪ .‬בן ציון‪ .‫מאמי ראשון‬ ‫ס ל ד ומצאו כדבתו והיה הכם נ ד ל מ ק ן ‪ .‬וכן בשמואל‬ ‫עם רבי‪ .‬אבל‬ ‫יותר גראח זח בם״ק דר״ח רגלחח סנהררץ עשר‬ ‫מ ס ש ה מלשכח חגויח להר חבית ו כ ו י ‪ .‬‬ ‫ו ק בנרתם סוף סרק ר׳ ^יעזר שהיח ר ק ועניו‬ ‫וששה שלום ‪.‬‬ ‫בטנית אביו של אבא שאול וכן שם בנו נדר כנ״א ‪.‬‬ ‫א ו ת הגימ״ל‬ ‫רבן גמליאל הזקן וה נ כ ת של הלל הזקן בנו‬ ‫של רבן שמעון ב.‬סי' עשרה בני‬ ‫ארס יושבין בבית חננסרנ ובטלי( ממלאכתם ועוסקין‬ ‫בגרב• צבוי* * חמעריך ‪.‬וחרמבי׳ם ויל אמר‬ ‫•שחוא מחבורח חלל ושמאי ושלא ראח חרבן חבית‬ ‫ואנכי לא ידעתי‪.‬‬ ‫בן גמלא ‪ .‬‬ .‬רבי בנימין םנחות דף ע״א א י ‪.‬וכבר‬ ‫ידעת שזזצילו תב'^ מיו־ חקיסר כשנחרב חביח ‪.‬נהנים נדוליפ ‪.‬‬ ‫רבן גמליאל ריבנח וח חיח נשיא אחר חרבן‬ ‫חביח אחו־ תב״ו וחוא בן בנו של דיג ח ו ק והוא‬ ‫ראח זקנו וראח חבית כמו שנראח בסוף יבמוח‬ ‫שנוכר ממעשח שראח רב. הלל ‪ .‬בן םטדא סוף ‪0‬׳‬ ‫דיני ממונות צ״ע באיות ומן היה * עיין ערך םסום ‪.‬בן יאסק ס' אץ נושאין‪ .‬צד ‪ 17‬ב( ‪.

‬וכן ביומא אומר‬ ‫כמו זה ואפילו בימי עזרא לא היה התהלתו אלא‬ ‫ששכחום וחזרו ויסדום כמו בימי מ ש ה ‪ .‬־ ושמעחי בשם חרא״ש שאמר‬ ‫שעל חרגום פסוק ימלוך ח ש ם לעולם יצאת בח‬ ‫קול ואמרח ליונתן בן עוזיאל מי חוא שמגלח סחרי‬ ‫חורח י( לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח ‪ .‬וכן‬ ‫אני חכוחב אומר כי אסלו חרגום אנקלום שהיה‬ ‫קרוב ל ה ו ק הבית קודם היה מ מ י עזרא בחחלח‬ ‫הבית כראיתא בסרק ר' רנררים‪ .‬ושאלו‬ ‫בימרא וכי הוא עשאו והלא נימי עורא ומשה וכוי‬ ‫ו‬ ‫אלא ששרחום וחורו ויסדום‪ .‬ואני‬ ‫ראיחי חרנום של כחובים הוץ מדניאל ועורא וד״ה‪.‬ואני אומר כי אע״ם‬ ‫שנכתבה המשנה היו האמוראים מדקדקים בוה‬ ‫כל מ ה ש^יםשר שלא לומר ואסילו לכתוב מ ה‬ ‫שנאמר על ס ה ‪ .‬ואנקלום מסי ר' אליעזר ור׳ יהושע‪ .‬‬ ‫ונחזור ל ע נ ק שחיינו בו כי כבר ידעת מ ס ח‬ ‫שאמרנו כי נעשח לו נם כשדזרש טורנם רופום‬ ‫חושע חחיכל‪ .‬‬ .‬ובסוף חעניוח פרש״י בעל ח ח ו ט ם‬ ‫בעל צורה כלומר נרול ח ר ו ר ‪ .‬ויקראו בספר תורת‬ ‫האלהים ןןן מקרא ריסורש וה ת ר ט ם ‪ .‬וכוזב וש״י בסי‬ ‫כל כחבי כי חרגום נביאים אמרו יונחן ולא כחבו‬ ‫כי לא ניחן ליכחב ודברים שבכחב אי אחד‪ .‬ובחחלח בבא קמא בתוספות‬ ‫נחנו חפועם חראשון שאמרחי ברב יוסף שיודע‬ ‫בדקדוק חחרגום ולא בעבור סני נחור כי כבר חוחו־‬ ‫משום עת לעשות לי״י‪ .‬ושום‬ ‫שכל אלו הםםוקים‪ .‬בפי הקורא א ח חמגלח ובמנלח‬ ‫אסלו י׳ קורין ויי מחרגמין םרש״י מחרגםין לא‬ ‫גרםינן שאץ חרגום לכחובים ‪ .‬פי׳ רש״י אבא חלפחא‬ ‫אבא של דבי יוסי חלפחא שמו ר״ג ברבי לא שהיה‬ ‫בנו של רבי אלא ג ד ל בדורו‪ .‬‬ ‫ובן תניא בסרקא קמא רמגלח ובחלל אפילו י׳ קורץ‬ ‫וי׳ מחוגמין מוז שאץ כן במגלו! אע״ם שיזנחן לא‬ ‫עשאו מכל מקום שוב נעשו! בימי חחנאים ודלא‬ ‫כאומרים רהרנום של כחובים רב יוסף ע ש א ו ‪ .‬והוא חנקרא‬ ‫ברבי ר״ל ג ד ל בחורח ‪ .‬נ ר‬ ‫סלונחם ואחריו כמו שאמרנו וא״כ ראו מיחת‬ ‫י( מ"׳ יוחת סחרי תורה כתיב סורי‪.‬ונ״כ חיו במיתת רבן נמליאל ריבנד‪ .‫ספר‬ ‫‪[60‬‬ ‫ליח שיביאחו לעח״ב א ם יצילחו ונשבע לו כן וחרג‬ ‫חחגמון את עצמו בסתר ויצאת בת קול שמווםן‬ ‫לחיי חעת״ב ‪ .‬ין*לי יינתן ואנקלום‬ ‫םירשו יותר מ מ ה שהתרנום היה קורם ולק נקרא‬ ‫על ש מ ם אבל תרנום של כתובים שהיה קודם יונתן‬ ‫בן עודאל לא רצה השם יתברך שיפרש יותר עליו‪.‬רבן גמליאל אבי א ב ץ‬ ‫חוא רבן גמליאל חוקן ורבן נמליאל וח חוא אבי אביו‬ ‫של רבינוחקדוש ובכאן אני מארץ בוח חמאמר כדי‬ ‫להסיר השיבושים ‪ .‬ואינו נראח כי מ מ ן‬ ‫ח מ ה ראינו כי רבן גמליאל הוקן היח לו חרטם‬ ‫איוב ‪ .‬וכן בחהלת מסכת‬ ‫מנלה אומר ני יונחן ק עוויאל מסי חני ונדיח‬ ‫ומלאני‪ .‬ובסוף מועד קפץ כי ר׳ אליעזר‬ ‫ודי יחושע חיו במיחח ר״ג חוקן וחורו בכפיית‬ ‫ח מ ט ח ‪ .‬ורצה ר' יהושע אתר מותו לנטל נל‬ ‫חהלבוח שהיה נננדו וקם עליו ר' יוהנן נן נורי ל א‬ ‫חניחו נראיחא נפרק נכל מערנין‪ .‬וכבר‬ ‫ידעת כי אנשי כנסת הנרולה תקנום וםדדום‬ ‫כדמםורש שם בנמרא ‪ .‬ור׳ אליעזר יבםו‬ ‫נשא אימא שלום אחות דנן גמליאל ‪ .‬נפי נל נחני אמר ד׳ יוסי‬ ‫מעשה באבא חלפחא שחלך אצל רבן גמליאל ברב‬ ‫לטבריה ומצאו שחיח יושב על שלחנו של יוהק‬ ‫חנווף ובידו ססר איוב חרגוכ והוא קורא ב ו ‪ .‬רשאי‬ ‫לאומרם על ס ח ‪ .‬כמו שאמרו שמעין‬ ‫הסקלי הסדיר י״ח ברכות על הסדר ביבנה ‪ .‬ויבינו במקרא זה פיסוק‬ ‫י טעמים ואמרי לה אלו המסורת ‪ .‬כן רב יוסף חיח יודעו בדקדוק לפי‬ ‫שהיח צריך לו כי חיח סני נחור ‪ .‬ואני אומר בעבור‬ ‫שמיפה דמניס ו ק מצאתי בערוך‪ .‬ובםרק‬ ‫ב׳ דקדושץ כחב רש״י ואנקלום כשהוסיף לא מדעתו‬ ‫הוסיף שהרי מסיני ניתן אלא שנשתכח וחור ויסדו‬ ‫נראמרינן ושום שנל וח חרנום‪ .‬‬ ‫וכבד אתה רואה כי בומנו היה רבן נמליאל הזקן‬ ‫וכבד היה לו תרגום של איוב והי מנלות אע״פ ש ה ם‬ ‫מן חנחונים קבלה בידינו כי יובחן בן עודאל‬ ‫חרגםם ואולי חרבם ג״כ של איוב ומשלי כי חחששא‬ ‫ל א ח י ח י י י א שלא יפוש יותר ממירות ריר ש ק‬ ‫כחוב בספר ר' דור אבודרחם בפירוש ובא לציון‬ ‫נואל ח ח לשונו‪.‬אע״ם‬ ‫שרש״י פירש שהוא רניאל שיש בו קץ משיח ‪ .‬ומשום‬ ‫נפלת אפים שעשה ר' אליעזר נשנרנוהו מ ת ר״ג‬ ‫וה קודם הניריו ר״ל ד׳ אליעזר ור׳ יהושע נדאיתא‬ ‫נפרק הוהנ ‪ .‬ו מ ה שאומר בנסרא‬ ‫כדמתרנם רב יוסף על םםוק שתרנ' יונתן בן עתיאל‬ ‫שהוא ביום ההיא יגדל המספד בירושלס וכוי אינו‬ ‫רב יוסף אבל ר״ל כמו שאנחנו קוריס למי שיודע‬ ‫מקרא שחוא בעל פסוק או אם יודע חרגום אומדים‬ ‫לו שחוא מחרגם בעבור שיודע אוחו בדקדוק וחוא‬ ‫לא ע ש א ו ‪ .‬ר' יוהנן וריטי לקיש וכל האמוראי'‬ ‫והתרנום הוא על סה‪ .‬ותראה שהוא כן כי המחם־י'‬ ‫הביאו איך אנו אומרים הססוקים של תורה בתםלה‬ ‫על סה שנראה שהוא אסור כל שנוכל לאומרם‬ ‫בכתב ותרצו הרבה תירוצים ‪ .‬אמר‬ ‫ליה ונור אני בו״נ אבי א ב ץ שחיח עומד על נב‬ ‫מעלה נהר הניח וחניאו לפניו ספר איונ חרטם‬ ‫ואמר לבנאי שקעהו בבניין‪ .‬ו ק בם' כל כחבי אמרו חחוססית משמע‬ ‫שבימי חחנאים כבר נעשח חרנום של כחובים ‪.

‬‬ ‫י( ‪1‬ה טעית סופד וצ״ל בנו וזנדול של ד' יחידה ‪.‬גדיש ד״י בן נדיש ר״ס‬ ‫בכל םעדבין‪ .‬‬ ‫אות הדלי״ת‬ ‫דכי דוסא נן הרבינס שהארץ •ימים רנים כל‬ ‫זנץ נית שני עד וכץ רנן גמליאל ור׳ עקינא אהר‬ ‫ההרבן‪ .‬‬ ‫יםצינו דבר שסועה משפי ‪0‬נ וזית פ״ד רבי נפליאל‬ ‫ברבי איפר וכוי ובאב‪-‬לות יא וכל טהרות היה ס' ב״ה‬ ‫קח״א ‪ .‬וזהו ד ע ת הרמב״ם‬ ‫זיל אנל נפרק הזורק ננ‪1‬ו אמר ר' יהודה נר אלעאי‬ ‫רותת הראשונים נית שמאי ודודות האחרונים ו״‬ ‫דוםא שאמר השנויה אונלת נתרומה ‪ .‬ינתוםפתא דעדדות‬ ‫אין לך אומנות ירידה אלא גרדי ולא הזכיר מלנות‬ ‫והם הלנה נ מ י ת ס ננל •שראל והוונרו נ מ ש נ ה‬ ‫ואינם מהמנין ‪ .‬עיד לו ‪"0‬י נדה סנ״ב וה דר״נ בר רבי‬ ‫יכי' ‪ .‬יענ״ץ ‪.‬ובפרקא קמא דיבמות העיד על מדונה זו‬ ‫ישב הגי הנביא וכהו עיניו‪ .‬‬ ‫רבן גמליאל ה נ ד ל י( ננו של ד׳ יחודה הנשיא‬ ‫הוא רנינו הקדוש ‪ .‬ודע בי נל חנשיאים חיח נץ‬ ‫חרץ לנחינ נ ח ם ננוד נ מ ו מלך נמיחחו נ מ י‬ ‫שאמרו נפי קמא דענורח ורח ונן נפרץ ז' דשנח‬ ‫נחוםפחא נ מ ו ששורפים על המלנים ק שורםין‬ ‫על הנשיאים ‪ .‬וכל והיכא דחני רנ םסרא‬ ‫משום חד דני דני חוא רנן גמליאל ננו של רני‬ ‫יחודח חנשיא‪.‬ורני‬ ‫יוסי זה היה נונץ ר' הנניה נן אחי ד׳ יהושע‬ ‫כדאיחא נסוף נרנוח ו ק חוא נפי חמשי דעעענץ‬ ‫י•( וח אי איסשר שמרי אדי״ל בשנת לסרס ופרי םחי‬ ‫תגי וכריח ומלאכי ופסקה הביאה פ״גי־אל וכ״כ נם‬ ‫הוא לפעלה אצל שסעץ הצדיק שבשנת אלף ליציאת‬ ‫סצייפ םלני־‪ .‬שהם היו טיוננים במקום הםתות‬ ‫שנירושלם שער האשפות והם מאומנות גרועה‬ ‫שהוא אורג שאץ נותנין שררוז ומלנות למי שוה‬ ‫אומנתו ונן נ ת נ רש״י נפרקא קמא דשנת כדאיתא‬ ‫נקדושץ אנל נסוף קדושין אינו מוכיד שם גרדי‬ ‫ואולי הוא גורס שם נרדיה ‪ .‬מה ר ק גמליאל‬ ‫חוקן דיה י״ח שנים קודם ה ח ד ק ואו מלך ר ק‬ ‫שמעון ק גמליאל נ נ ו ‪ .‬ורנן נמליאל‬ ‫דורש שחי שנחוח ור׳ אליעור ש נ ח א ח ח שנחו‬ ‫של מי חיתח ו נ י ' ‪ .‬הנה נשלם אות הגימ״ל נשלשח‬ ‫נשיאים מ ש ם א ה ד ‪ .‬זמיפזנ קצת שי״י לםדו‬ ‫הכמה ‪ .‬‬ ‫גרדיים נעדדוח שני גודיים שנאו משער‬ ‫חאשסוח והעידו נשלשה ליונץ מיס שאובים‬ ‫י( ונודע בו כביד וחבה יחידת כ<ן"ש פם״ב דר״ה כשבא‬ ‫י״י‪-‬אליו עפו• ונשקו על ראשי• ואפר בא בשלום דבי‬ ‫וכוי כדאיחא בנפרא שס ‪ .‬ואולי מ ה שחעיד ני על‬ ‫מדונה זו ישנ חגי הנניא היה קנלה נידו או האריך‬ ‫ימים חגי הנניא כמו מאחים ש נ ה ( ‪ .‬ונן הוא‬ ‫בפרק שלישי דערויוח כי וה אמר ר' דוסא נן‬ ‫חרנינס ואם חיח ק־דס בית שמאי כיצד חוא‬ ‫אחרון ? ועוד שאמר נינמית שחיוז לו אח בכור‬ ‫שפץ מתלמידי ניח שמאי וכץ הנמנע נראח שחיח‬ ‫לו אה ג״נ מחי שנה ‪ .‬רנן נמליאל הזקן ור״נ נכדו‬ ‫דיננה ור״ג נן ננדו של רנן נמליאל ינמי של דני‬ ‫אליעזר והוא נן רנינו הקדוש ‪.‬וחוא מתלמידי ניח שמאי וחוא‬ ‫מ מ נ נ כדאיחא בסרק שני ד ערלה ‪.‬יענ״ץ ‪.‬‬ ‫]‪>51‬‬ ‫שסוסלין המקוה שטוס שמעיה ואנפזליון וקבלו‬ ‫הנמים את דבריהם יותר מהלל וטומאי ואלו‬ ‫ההכמים לא נתפרשו טומוהם אבל בא לחוויע נתר‬ ‫התורה על הכל‪ .‬ו ק לעוץ‬ ‫הרמב־׳ם התכרינץשל סשתן לבניש ולא היו דמיהם‬ ‫יקרים ‪ .‬ונבר האתבנו בו למעלה )צד‬ ‫*‪ 5‬ב( נ ו ונענווחנוחו‪ .‬וננר ידעת כי מפני השלשה מחלוקיות‬ ‫שעשה עם ר' יחושע אע״ם שחיח אודזנו י( ונותן‬ ‫לו חמעשרוח נחנו חנשיאוח ידי אליעור נן עוריד‪.‬גדאי ר״פ שמ נורות אבי אדפץ‪.‬ונן רני‬ ‫דוסא האריך ימים נ״נ שחיח וקן מ א ד ‪ .‬ובסוף‬ ‫פרקא קמא דניטץ הוא הנר לר׳ יוסי ק נסר ‪ .‬ועם בל זה נחג ד ק גמליאל‬ ‫ה ו ק קלות נעצמו והוציאוהו ננלי ם ש ח .‬‬ ‫גניני כרוי‪ .‬ויש מפרשים ע'‬ ‫מ נ ה ע' םעמים מ א ה שהם זי אלסים דינרים מ נ ס ף‬ ‫צרוף והנל עולה לדעח א ח ח ‪ .‬ומעשח ש מ ח ר ק גמליאל הזקן‬ ‫ושרף עליו אנקלו׳ חנר מימחו ונלי חשמישו נעימנה‬ ‫צודיר״ל שחיוז שווץ נ מ ו ע׳ מ נ ח מעיר צור מ נ ס ף‬ ‫שכל מ נ ה כ״ה שקליס של חורח ‪ .‬‬ ‫וכל כך חסידוחו של דנן נמליאל וחפץ נחורה שלא‬ ‫מנע עצמו מניח חמדרש כמו שהיא כפירוש‬ ‫המשנה ואהר זה חור לו הנשיאוח‪ .‬צד ‪ !0‬ב ( ‪.‬והוא ננו הנדול ממלא‬ ‫מקומו לאחרון חתנאים ‪ .‬וכן‬ ‫ניזיישלמי נצוואתו של רני א״ל אל תרנו עלי מאד‬ ‫תכריכץ ותהא ארוני נקונה לארץ‪ .‬ואסור לקבור בתכרינק של משי וגגדים‬ ‫מדוקמים אפלו לנשיא שבישראל שוו גסוח חרוח‬ ‫והשחחח ומעשח גויס ע״נ ‪) .‬גוריץ ‪ . ‪ .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דוסתאי איש נסר ד מ א י ‪ .‬גרים אבי ד' יהודה ‪.‬הוא תלמיד‬ ‫ר׳ מאיר ש ק אומר באבות משום ר׳ מאיר‪ .‬גרון וקני טל חנניה בן הוקיה‪.‬ושם אחיו‬ ‫היח ענחן ננור שפון דייל חריף מוזלמידי ניתשמאי‬ ‫ור׳ דוסא חיח נערות החדש נענץ ר׳ יהושע ורנן‬ ‫נמליאל ‪) .‬ויש גירסא יוש‬ ‫נסר י ח מ א ‪ .‬‬ ‫גדידים קדושין ם״ו‪ .‬‬ ‫רבי דוסתאי ברבי ינאי ‪ .‫ראשון‬ ‫הזקן וננרו‪ .‬‬ .‬יעב״ץ ‪.‬צד ‪ 11‬א( ‪.‬‬ ‫׳ענ׳׳ץ‪.‬‬ ‫גרוגי־ח אביו דידודה יומא עח״א‪ .

‬ר״ל ני נ ג חוא חמשח נמנץ‬ ‫עלה הלל הננלי ויסדה והזוח ונשנחח עלו ר׳ ח ״ א‬ ‫ח י א ‪ .‬וננרייתא ר' דוםתאי נר‬ ‫נוטל שחיח לו א ח שבנא ש מ ו ‪ .‬וכן שבנא איש ירושלס ההכם כדי שלא‬ ‫רני משום א נ א יוסי נן דוסתאי‪ .‬ומזה המאמר חשונח לגרם‬ ‫‪.‬ומימות משה‬ ‫י( י״ל ששש גג היא ר״ח ‪ .‬ונלםדנו נסי וישנ יעקנ ני סנחרינ שלח‬ ‫וכן פירש רבינו ת ם ‪ .‬‬ ‫ובסוף ס״ק דםוכח אנ* ד ש לקיש כשנשחבחח‬ ‫בן הא הא אומר‪ .‬‬ ‫שהיה סופר מהיר‪ .‬‬ ‫ועד חלל ת״ר םררי משנח ומהלל ו א ל ן הקנו ששה‬ ‫י( והיה הלל אחד בוםן רב• )ב״ב ‪"<0‬כ( ואץ חז‬ ‫ס ר ד ם ‪) .‬יענ״ץ י‬ .‬‬ ‫שרצח שננו־ ידעח ני נימי עווא קודם שעלה הוא‬ ‫•(אנל הר״ם ו״ל מנאם לטוני׳‪ .‬‬ ‫אמירא ‪ .ווה ועורא לא עלח אלא אחר בנץ בית‬ ‫לבר הי ה י ‪ .‬צ!־ ‪ 18‬א(‪.‬‬ ‫ובזזםוח שיחות שדים וממשלות כובסים ומשליח‬ ‫כשעלה ר׳ חייא ובניו וחזרו ויםרוה ‪ .‬אע״ס כי הוכיתי‬ ‫יחווה משום ר׳ שמעון וכ.‬וכן הלל חיו‬ ‫ותנור **יחים אח נ ח ‪ .‬א( שחוא ר׳ יוחנן בן בג בג שחיה נונץ חלל‪ .‬ובן מצאתי אני בנ״ר םרשח‬ ‫כמו שאמרו גדולים מעשי ף' חייא ‪ .‬ונבר פירשנו)‪59‬‬ ‫ונניו וייסדווז‪ .‬‬ ‫עניניו עם שמעיה ואנטליון רבותיו וכן בפסחים‬ ‫ל א תחשונ ני הוא ר׳ דוסתאי זח חלמיד ר׳ מאיר‬ ‫בס׳ חסיד נשחט ענץ נשיאותו‪ .‬ונן יש אמורי י עלו חוקנים שראו הבית חראשון יוחד מחצי ח ע ם‬ ‫שעלי‪ .‬ואו חיו ג״כ ר׳ דוסא ק הרכינס‬ ‫משמעא אחי דוד לא יהיה מיוהם ברני שמתה‬ ‫ושמאי וחלמידי שמעיה ואבטליון‪ .‬ונםוף פרקא קמא דגיטץ שחלנו‬ ‫ובסוף שבועות שתקן הלל פרוזבול לשממה דרבנן‬ ‫לנחרדעא חיא ור' יוסי נן נפר אצל ר׳ אחאי נר‬ ‫נזה הנלות כי היה יודע בנבואה שייזרב הבית‬ ‫יאשיח ‪ .‬ונסוקא קמא דקדושץ‬ ‫לקיימה מ ע ו ש ר ‪ .‬‬ ‫על שמו‪ .‬וגם קצח חלכוח שנםחפקו‬ ‫ה ל ל הזקן יי( נשיא ישראל משבט בגימין מצד‬ ‫בהם לא בחווה שבכחב הוא היה יודע בעבור‬ ‫א נ י ו ‪ .‬אלא שלא היו בל כך‬ ‫נפרקא קםא והגינה ‪.‬ובסוטה פ׳ היה‬ ‫ני יש אלף שנים ניניהם ‪ .‬וכן חניא‬ ‫מלמד לנערים חמטניוח והמקרא חזיח כוחבם לחם‬ ‫ר' דוראי מהירושלמי‪ .‬‬ ‫יונרן על שם רשעים שבנא אשר על הביו‪ /‬אבל שס‬ ‫מתרץ שגם היה שננא הסופר שהוא צדיק ועברו‬ ‫דולגאי דם״ד דיומא ‪ .‬‬ ‫שלא למרד! אסילו נל חלשונוח אפלו שיחח חרים‬ ‫עצמו יותר מכל הק״ך זקנים אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ובקעוח וגיעוח שיחות עצים ועשבים שיחח חיות‬ ‫וכן‬ ‫שיקיימו ישראל ה ת ו ו ה ווהו ה י ס ו ד ‪.‬נס׳ י״ו מ מ ס נ ח סופרים הלל לא עזב חכמה‬ ‫והוא מ ס ר‬ ‫שקנל עירא מ ב ח ך בן נ ד ה ‪.‬שמעחי שהוא עצמו נן נ נ‬ ‫חורה מישראל עלח עוךא ויסדח חווזז ונשחנחח‬ ‫נג ני חוא נחשנונו‪ .‬נל נ ך למוז? משום וחפץ השם‬ ‫שם רבינו חקדוש טהנל מאביו ומרבוהיו ה' חלמידי'‬ ‫בידו יצלח ונאמר השם חסץ למען צדקו יגדל חורה‬ ‫רבי עקיבא וחכמים אחרים עד אץ חקר ? אלא שרי‬ ‫דאדיר ‪ .‬וחוא ראש משסחח הנשיאים והיה מורע‬ ‫חייא מ ס ר עצמו יותר כדאיתא בפי השוכר שהיה‬ ‫שםטיד! בן אניטל אשח דוד מ צ ד א מ ו ‪ .‬ה מ ע ר ך ‪.‬ונרא׳ שהיו נומן אחד‬ ‫שעל משנס בן בג בג הניא נן הא הא‪ .‬ובסי ב' רביצה סרש״י ומרוב‬ ‫איסר חאיטלקי ר׳ דוסחאי נדבי ינאי ודי אושעיא‬ ‫ענוה שהיה בהלל היה‪ .‬יענ״ץ ‪.‬וכי לא היה‬ ‫שועלים חכל למד‪ .‬או אולי הוא חנא שהיה בומן הלל‬ ‫שני שמצא שם את בל א ל ה ‪ .‬ה מ ש ח ח מ ש ה חא חא ‪ .‬‬ ‫שיערו ו נ ו י ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬ובה&יד ם״ג נרסינן דנלאי ‪.‬או־וסה י‪1‬ם ני רני י‬ ‫בסוף פרק המפלח דוש מפני מה האיש מחזר‬ ‫והלל היה ק״נ שנה כמו שאמרנו ו ק מ׳ עונה עלה‬ ‫על האשה וכוי וא״כ אינו זה ר׳ ינאי רבו של ר׳‬ ‫מבבל ועליו נתקיים נ ו המקיים התורה מעוני סוסו‬ ‫יוחנן אחר רבי כיון שבנו ר' דוסתאי הוא תנא ובפי‬ ‫חמישי דעירובץ יש לו הלכח‪ .‫‪[61‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫בתו ארוסה ע ל ר' זזייא טוהיחד‪ .‬משנה רבות מפני השלום ‪.‬‬ ‫במו עוריח לשמעון אהי עוריה ולא ניחן לו חלק‬ ‫עם חלל ני נוו ינווו לו ונח קול יצאח על חלל שראוי‬ ‫אות הה״א‬ ‫לשבינח שתחול עליו ובן נקרא תלמידו של עורא ‪.‬וביומא סרק הממונה נ י‬ ‫לנוה״ם לשומרץ לרני דוסתאי נר ינאי ללמד' חורי‪.‬ואולי חוא נ נ ו ‪.‬וחיו שם דעי ווכריח ומלאכי ונחמיה שהע‬ ‫שנקרא כ.‬‬ ‫מלמדץ אוחה ומחויקין בזה ללומדה כמו עזרא‬ ‫הגרוס בן ליי‪ . אמר ליה בר הי הי להלל אמר ליה אליהו‬ ‫ז י ׳ ד ס ה‪.‬׳.‬ואני‬ ‫שאומרים ני כל התווה נ ש ח נ ח ה ושעזרא כתב מ ה‬ ‫הכותב שמעתי מהחכמי' שאמרו ל׳ גן גד בן גיורח‪.‬וזח תימח כיץ שמשסחח‬ ‫שש חכמים גדוליע בני בחיוח אלא שנחעלמה‬ ‫האם אינה קרויה משםחח למוז ר׳ חייא שהיה‬ ‫הלכה !מזח מ ח ט ‪ . א נ א יוסי נן דוסתא׳‬ ‫החוססוחכיכל ש ב נ א הוא בכ״ה ש כ נ א בס״ק‬ ‫נסוק ארנע מיתוח נסנהדרץ ונפי אץ דורשץ אמר‬ ‫דשבח ‪ .‬וזה שננא דיה עשיר ולא סייע להלל אתיו‬ ‫דולעאי םמ״ב דסקיאוח ‪ .

‬עיין לעיל צד ‪ *9‬א *‪ 3‬א(‬ ‫זכריה בן קמטל ה כ ה ן ‪ .‬ונראה שהיה‬ ‫בטועה התרבן בם״ב רכתובוח אמר ר׳ וכריה בן‬ ‫הקצב המעון הוה לא ווח ידה מ ח ו ך ידי מעועזז‬ ‫שנכנסו הנוים לירושלים עד שיצאנו א מ ת לו אץ‬ ‫ארם מעיר על עצמו ו ב ו ׳ ‪ . .‬והוא ר׳ מ נ ה ם נר׳‬ ‫עםי ונקרא כן שדומץ סניו‪.‬ובס׳‬ ‫המפלח מ בזמן רבן גמליאל ודי יהושע דודו היה‬ ‫זקן ר׳ חנינא נ ן אחיו וחיה לו לר' חנינא ק נסור‬ ‫יהואהורהאוחוראוח‪) .‬‬ ‫]‪63‬‬ ‫רבי זכריה כן הקצב ה כ ה ן ‪ .‬‬ .‬‬ ‫יעב״ץ‪.‬צד ‪ 31‬ב(‪.‫מ א מ ר ראשון‬ ‫אשח הילגי המלכח ניכרה לשבח בכסח מקימות ‪.‬‬ ‫ק זומא עשע־ היה והכל באים אצלו ל ס ח ו ר ח ‪.‬עיין לעיל צד ‪ *9‬א !‪ 3‬א(‪.‬‬ ‫ובסוף ברכוח ששלחו * ח ו ודי יוסי בן כיפר הנהן‬ ‫אחר ר׳ הנינא בן אהי ר' יהושע שהיה מעבר שנים‬ ‫בח״ל וכבר ידעח חכמחו של ר׳ הנינא למעלה )צד‬ ‫*‪ .‬יבעדך מ״מ קנא מגלינאה י( סי׳‬ ‫רב צ מ ח גאון עיר ששמה מגל״ו והיא ששתי נ ח‬ ‫חוני המעגל ז נ ת לטוב ‪ .‬‬ ‫יבשילוי סמ״ש לעין מ״ד שיטיל לתוכי י מ ר ת ‪.‬ובסרק ג' דחעגיוח שחיה‬ ‫בזמן שטעון נן ש ט ה ונן ש ם השינה שי‪.‬וביומא שהיה קורא‬ ‫בליל יום חכשותם בדניאל לפני כחן גדול והיה קרוב‬ ‫לתרבן ורב קורא ק ב ו ט ל במ״ת ולא בפ׳׳א וכן מ ו‬ ‫ח כ ם גדול‪ .‬ז לו של‬ ‫ע׳ שנה כשנותיו של אדם וגלות בבל ‪ .‬ורב צ מ ה נאץ םירש‬ ‫בעבור שראה החרבן נשבע ה מ ע ץ הוה מלשון‬ ‫מעון א ח ה וכוי‪ .‬ח ש ם י מ ה‬ ‫אותה בטהוזז בימינו‪ .‬יענ״ץ ‪.‬‬ ‫במשנת ביומא בנדר יוולה ‪ .‬רני ווהמאי‪.‬יהוא ראח י( אנלוסא ונחן ש נ ה‬ ‫לשם י ח ב ר ך ‪ .‬‬ ‫בן זכאי י( במשנה חוא רבן יוחנן בן וראי‪.‬ואעס׳יכ אלו ה נ מ י ם‬ ‫גדולים ו*ל בן בנו של רבי וכתה ידי יוסי בן כסר‬ ‫ואמר להם ש ה ם מ י נהניס גדולים והכמים‪ .‬‬ ‫ב א ו ת הוי״ו לא יש ה נ ם אלא ננתיתא‬ ‫ו ו ר ד י מ ו ס ננו של ר יוסי‪ .‬‬ ‫ב! ז ו מ א היא ר׳ שמעון נ ן זוטא הדרשן ש נ מ ס‬ ‫ל פ ת ס ונענור שהסרדס יש נ ו אילנות א מ ת לאלישע‬ ‫אהד ש ט ע ה וקצץ ננטיעות ‪ .‬ולמעלה‬ ‫הארכתי מ ה א ם הוא איםשר ושם אומר שהיה‬ ‫ח נ ם גדול בתורה‪ .‬‬ ‫הגהה ‪ .‬‬ ‫‪.‬יענ״ץ‪.‬ולא‬ ‫חחשוב שהמעידים שם בעדרוה כלם היו ש ם בעם‬ ‫שמינו א ח ר׳ אלעור בן ע ו ת ח ש ח ת חעיד יוסי בי‬ ‫יועזר ו ת ה יותר משלש מאוח שנח קורם ז ח ‪ .‬ינפ׳ חביח אר״י‬ ‫מעשה נהורקניס ננו של ר׳ אליעור נ ן חווקנום‬ ‫שיצא בסודר שעל כתפי נ ש נ ח אלא שנימא נ י ו נ ח‬ ‫לו •באצבעו‪ .‬והוא‬ ‫‪*4‬טו האיסור של םירוס מ נ ר אפילו ננלב ובן ענץ‬ ‫נ ח ל ה שעיבר׳ יכו׳‪ .‬ונם אני אייו ואניו‬ ‫חכמים נדלים נ מ ו שאמרנו‪ .‬ואץ זה א מ ת כי בבא ק בוטא‬ ‫בסוף כריתוח נשבע כן וכן רבו גמליאל בחחלח‬ ‫כתחוח ח ה מנהנ בישראל‪ .‬ונן םשפהתו נ ן בנו אבא הלקיה‬ ‫י( כילי׳ ם ל י נ מ א ‪.‬וחז נפגע ר״ל שנננס‬ ‫נ ח נ ם ת האלחוח יוחד מחוקו ויצא מ ד ע ת ו ‪ .‬ו ק נ ח ו ס ס ח א נסרק ח׳ דשנות וחוא‬ ‫נ מ ש נ ה נססר מצוח חליצח וכשנגיע נעי‪/‬ז לר׳‬ ‫יהושע בן הורקנוס ש ם נםרש יותר ‪.‬יננר א מ ת י )צד ‪ 40‬ב( ני בל עיר‬ ‫ש ל א נ ס מ מ והיו בחותם קותם אוחם על שם‬ ‫אביהם במו גן בתירה שלא נסמך ואחר שנסמך‬ ‫חוא ר׳ יחוטוע בן בתירא כדאיחא בם׳׳ק דחעניוח ‪.‬לוורד יסה נסי נל נתני‪.‬וכן‬ ‫עקביה בן מהללאל קורם חרבן הבית ‪ .‬ובס׳ ח׳ מ©־טדז‬ ‫אמר ר׳ יהושע כך היה דורש ר׳ וכתה בן הקצב‬ ‫ונטמאה ב׳ טעמים אחד לבעל ואחד לבועל אסות‪-‬ו‪.‬‬ ‫וכבר תמחחי למה לא הביא הרב ב' כהנים אלו שני‬ ‫מ י היצחר ושכח למי ששמם זכרון ל ט ו ב ‪ . ( 3‬צדק צרק חררוף הלך אחר ר׳ חנינא בן אחי‬ ‫ר׳ יהושע לגולה והיא כן חשיב ל ח ם שלא הניח‬ ‫כמותו בארץ ישראל כשיצאל‪ .‬‬ ‫ר ב י ה ו ר ק נ ו ס )לעל ‪ 16‬א( יהיה וה מ ו של‬ ‫ר״א נן הירקנים נדאי׳נסנהדרץ‪ .‬נ מ ו ר' יחישע נ ן קי־חח שהאריך‬ ‫•מים כמו ר' עקיבא אביו שזיכח חאב נ ט נ ע שנותיו‬ ‫לבנו ה צ ד י ק ‪) .‬‬ ‫רש״י ברנות ס' הרואה ‪.‬‬ ‫א ו ת הזי״ן‬ ‫רני יוטדא בברייחא רפה״ק )רונ״ב( ‪ .‬ונראה שחוא חבית‬ ‫של ר׳ יוסי הכזץ ששניהם חעידו‪ .‬שיים לקמן באגרת‪.‬רב שרידא נאק ליל מביא‬ ‫מאמר מסכת ניטיו אמר רבה בתה דרבא ואיחעא ר׳ הלל‬ ‫בחח דדי ואלם מימות משח וכי* חרי יש עור חכם‬ ‫באות וי״ו ‪.‬יעב״ץ >‬ ‫ב‬ ‫א ו ת החי״ת‬ ‫חוני המעגל נבר סירשני למעלה )‪ !5‬ב(‬ ‫חכמתו והםידיחו‪ .‬ובס׳ יוצא דישן אומר משום ר׳ אליעור‪.‬‬ ‫י( ר' זכאי תלמידי של ריש מ' המיציא •ין )דןז ‪ 0‬ב(‪.‬וננתיחא פרק נני העיר שאלו‬ ‫חלמיתו א ח ר׳ זנאי נ מ ה חארנח ימים נראה שחוא‬ ‫א נ ע של ר׳ יוחנן ונן חאו־יך ימים נ נ ו רנן ייחץ‬ ‫שזזז! ק״כ ש נ ח ‪ .‬‬ ‫רני ולאי ש־לחי סא״ד דברכיח‪ .‬בסרק‬ ‫נ מ ה מדליקץ א מ ת לד׳ שמעון באן קצץ בן ונאי‬ ‫חרמושי ח ת מ ח ‪ .‬‬ ‫וכבר חארכנו מ )צי־ ‪ 19‬ב( שחוא מ ץ וכשהיה‬ ‫חלמיד לםני רבו חלל נקרא כן וגם אחד מותו‪ .‬ווןין םמיןנה של ר'‬ ‫ר״נ שילדי אלי עיביץ ‪ .‬‬ ‫י( ירושלמי ובבלי דברכוח ם״ט ‪ .

‬יעב״ץ‬ ‫רבי חלפתא אביו של ר׳ יוסי שחיה ב מ ץ‬ ‫הב׳ח אחד ה ח ו ק ‪ .‬והוא מעשרה חרוגי‬ ‫מ ל מ ח נסוף חולין אע״פ שיש נוסד*• שם‬ ‫ר׳ יהודח הנחחום שראח אלישע אחר נאשפח‬ ‫והוא תורנמן נשםינו לר׳ אלעור ק עוריח ‪.‬אמר רני‬ ‫חנינא נן נמליאל וכי ס ת ת היה והלא תנרנו היה‬ ‫אלא חורש נענין שנאמו־ וי״נ צמדים לפניו והוא‬ ‫ני״נ ‪ .‬‬ ‫תורנית אביו של ד"׳ םל״ה ‪.‬אנל נענין אחר‬ ‫מצינו לא יאונח לצדיק נל א ו ן ‪ .‬וחיח נראח לי א״נ שחיה ר׳ חנינא מ מ ן‬ ‫חניח ושהאריך ימים שנם ואינו שהיה מ מ ן‬ ‫ר׳ שמעון ור׳ מאיו־ ובפי חאומר נקדועוין חולק עם‬ ‫ר׳ מאיר ‪ .‬וכן ראינו ני ר׳ אלעזר בר ר׳ צדוק שהוא‬ ‫קדמון אומר משום ר' מאיר •‬ ‫רבי חנינא בן נמליאל הוא בן ר ק‬ ‫נםליאל דיבנה ‪ .‬ונראה שחוא אחיו וזה היה‬ ‫ח נ ם גדול ‪ .‬ונראה שהוא חלמיר ר״ם וחוא מכר‬ ‫בפ״ג דאבוח אבל אנא חלפתא חנר ר' חנינ׳ ק חרדון‬ ‫שהוא א מ י של ר' יוסי הבר ר׳ מאיר לא חוונר‬ ‫נמשנה כי אם בס״ב דחעניוח הוא ור' חנינא ב!‬ ‫תרריון הב ירו על מעשה מועבר אחד לסני התיבה‬ ‫וכוי כראיתא במשנה ‪ .‬רלא אמר ח ח נ י ‪ -‬א ל א‬ ‫ח ח נ נ ו חיח ע״נ ‪.‬ואי ר ק נמליאל‬ ‫ד מ ה א מ ו חיאך חיח לו חחן נ״נ וחלא חיח אחר‬ ‫ח ח ר נ ן ‪ .‬‬ ‫ונחוספחא נפ״ק דנלאים וישנ״נ אומו־ מ ש ם רני‬ ‫יהווה ק אנרא איש נפר ענו אנל נפי חזרוע רני‬ ‫יהודה ק אנרא משם ר׳ מאיר ‪ .‬דנפרק המפלח אמו­‬ ‫ר׳ חנינא ק נמליאל נראין ד נ ד ר״מ בבחמח וחיה י‬ ‫וא״ח וחא נתורת נחנים נני פנחס איש הסתת‬ ‫שעלה גורלו להיות ב״נ ומ׳ ואמר ר׳ חנינא ק‬ ‫נמליאל וחלא חתננו חיה הנ״ג ‪ .‬הלוקח אביי של ד׳ צדוק )יומא עי׳״א( ‪.‬והקשו חחוספוח וחא קשיש מיניח‬ ‫ט ו נ א ר' אליעור מרי חנינא פירש רש״י שרי חנינא‬ ‫בנו של ר״נ ריננה ונן נראה ‪ .‬ובסוף מועד קטן שהיה אומר‬ ‫שמועה ואנדה בבית האבל ‪ .‬‬ ‫רני הייא בר נחמני תלמידי של ד׳ ישמעאל םג״ש‬ ‫)דמח״ב( ‪ .‬א ו ן נניםטדיא‬ ‫א ו נ ל ‪ .‬ווה נקרא ג״כ א נ א חלםחא‬ ‫חקרמון אניו של ר׳ יוסי ס ח ם ומד׳ שמעון ק‬ ‫חלסתא ונני בניו ר' יוסי ח׳ אחים משראל שזנרנו‬ ‫למעלח וחנידיו של א נ א חלפחא אניו של ר' יוסי‬ ‫א ל ע ו ר ק ט ח י א וחנניח ק חנינאי והוא נקרא נ״נ‬ ‫אנא חלפחא נפרק ואלו נאםרין‪) .‬ואיש נפר חנניח נדור הד׳‬ ‫אחר חחרנן חלמיד ר׳ מאיר ועוד שזה איש צפוד י‬ ‫והאחד איש נפר חנניח ור' חלפחא אמו של רני‬ ‫יוסי נצפוד נפרק נ׳ רתעניות ‪ .‬ונפרקא קמא דגיטץ‬ ‫שהטיל אימה יתירה על בני ביתו ובקשו עבדיו‬ ‫להאנילו אבר מן הוזי אלא שלצדיקים אין הקב״ה‬ ‫מניא תקלה על ידם לאנול ר נ ר שאסור לנל ני זה רנר‬ ‫מנונח נ מ ו שאמרו חחוספות ‪ .‬ונן נסוף ראש השנח ר' חלפחא נצפודי‬ ‫ור׳ חנינא נן חרדון נםינני לאפוקי״מי שפירש‬ ‫נאנוח ני ר׳ חלפתא איש נפר חנניח חוא אניו של‬ ‫ר׳ יוסי ני הוא מעור‪ .‬ו ק פרש״י אמו‬ ‫של ר׳ יוסי נצםוד ור׳ חנינא ק תח־יון נסניני‪.‬צד ‪ 46‬א(‬ ‫רבי חלפתא איש נפר חנניח ‪ .‬ונתוספתא ר' יהודה ק ו״נ משום ר׳‬ ‫חנינא ק נמליאל ‪ .‫‪[5±‬‬ ‫ספר יוז‬ ‫ונן נחו חנן הנחנא נלם מלוםדין מ ס י ם והנסים‬ ‫נניח ש נ י ‪.‬ני אמו חיח מ מ ן חניח נמו‬ ‫שאומר נפי נל נ ח נ י ‪ .‬ואביו טיל ר׳ יוסי היה‬ ‫בצפורי והיה מ מ ן הבית שראה לר״נ הוקן כדאיתא‬ ‫בפי כל כתבי כמו שכתוב למעלה בר״נ והיה נ״כ‬ ‫אהר הזזדבן מ מ ן ד״ג דיבנה זקנו של רבי ודי חלסוזא‬ ‫אביו של ר׳ יומי למד לפני ר׳ עחנן בן נוריאו ר׳ י‬ ‫יוהנן בן נורי לפניו אשר היה מ מ ן ר״ג ור׳ יהושע‬ ‫בקדוש ההדש ו מ ה יש ספק בתלמוד מי למד לפני‬ ‫מ י ‪ .‬וי״ל רלאו חחננו מ מ ש קאמר אלא חתן‬ ‫אמחיו ו ק מ ש מ ע ‪ .‬ואלי ה ם אסים‬ ‫חלמירי ר׳ מאיד ‪ .‬אבל אחר זלל מצאתי בפי קמא דנוה‬ ‫והא קשיש מיניה טובא פז־ש׳ייי דהא ר׳ אלעזד היה‬ ‫נימי ר״נ ננו של ישנ״ג שנחונ נחרוני מלבות ובעל‬ ‫אחוחו חיח נדאמדנן נ ה ו ח נ ור׳ חנינא ננו של וה‬ ‫ר״ב ה י ה ‪ .‬‬ ‫חנניה איש א מ ו ) ל ע ל ‪ 40‬ב( נפרק האומר‬ .‬‬ ‫רבי חוצפית החורגםן נסוף מ ס נ ח שביעית‬ ‫ו נ נ ר ד נ ת ו נו למעלח )*‪ 4‬א( מ חוא מ מ ן‬ ‫ר״ג ור' יחושע שחיה חורגמן ר״ל מפרש לעם מוז‬ ‫שהיה אומר לו הנשיא ‪ .‬ונסיפרא ו ק נחוספחא נפי א׳ דיומא‬ ‫וחנ״נ מאחיו פנחס איש הנירח עלח נורלו לחייח‬ ‫נ״ג והלנו א ח ד ו נזמין ואמרנזלין ומצאוהו ח ו צ נ‬ ‫נאננים ומלאו לו את ח מ ח צ נ דינרי וחנ‪ .‬ור׳ חנינא ק חרדיון חבירו‬ ‫נפ״נ דחעניוח נמשנה וננמרא נ״נ ואומר שהיה‬ ‫נ צ פ ו ד ‪ .‬‬ ‫וא״נ ה ם שנים ואף מ הרםב״ם שנה יה ל א הומר‬ ‫אלא אחד ונפרק ר׳ אליעור ראורנ חניא ר׳ שמעון‬ ‫נן אלעור מ ש ם ר' חלפחא נ ר אנרא שאמר משום‬ ‫ר' יוחנן ק נ ו ד ואולי חוא אמו של ר' יוסי ני‬ ‫למעלח )‪ 38‬ב( אמרנו שלמד לפני ר' יוחנן ק טדי‪.‬נסוף * ק‬ ‫חשונר אח חשועלים חניא אנא חלפתא איש נפר‬ ‫הנניה אומר משום ד״מ‪ .‬וניל ני נפר ח נ נ י ח היא‬ ‫נפר נ נ ח נפי הנראח נפ״ט רשניעיח ני שם חחלח‬ ‫גליל חחחון‪ .

‬ונן נחחלח מדרש ת ר ת‬ ‫מאמר מוםלא לר' הנינא בן דוסא והוא למד חורח‬ ‫עם ריבי׳ו כדאיחא בברכוח‪ .‬ובפרק בא‬ ‫סיכץ בנדה אמר‪ .‬ובביחו ביח שמאי ובית‬ ‫חלל מרו י״ח דברים כדאיחא בפרקא קמא דשבוד‪.‬וכבר שאל ר׳ חנינא מוון ונחנו לו דנל של‬ ‫זהב ולא רצחח אשחו שהיחח מלומדח בנסים‬ ‫כמוהו ולכל זה יש םודוח עליונוח בחכמה חאלחוח‬ ‫ורוב אלו חענינים בפרק סדר חעניוח‪ .‬ואלו ת מ ע ו ת נתנה כדי‬ ‫שיעשה לבעלה כ״נ וכן היה‪ .‬ור׳ הנינא נן אנטענוס נהן ת י ה ‪.‬צד ך‪ 1‬א( ‪.‬וסנן דיל משנה הכ״נ ‪ .‬‬ ‫כמו ר׳ חייא שפסק עיפיש כץ העולם ורוחיח‬ ‫רעיח ובפשחנו חיח חולעח עש כדאיחא בפי כסר‬ ‫חרס ‪ .‬ואת‬ ‫נהני המשנה תרגום סגן נהניא מ ה למעלה לנ״נ‬ ‫נמו שני למלך ושר צנאו זה נ ת נ הרמנ״ם ‪ .‬‬ ‫חנניה בן חוקיה ק נדון כבר סיושנו רבדיו‬ ‫למעלח)‪ 18‬ב( שחיה בומן ח ב י ח ‪ .‬‬ .‬ובנר פירשתי אותו‬ ‫נכהנים )צד ג ‪ 3‬א( ‪ .‬וכן יחושע‬ ‫בן נמלא שנשא למרתא בוז בייחוס שהיחח אלמנה‬ ‫ועשירח נדולח‪ .‬‬ ‫רבי חנינא נן דוסא י( המלומד ננסים שבכל‬ ‫יום יצא נ״ק ואומר' נל העולם נעון נ ש נ ל חנינא מ י‬ ‫והנינא מ י די לו בקב של הרובץ מע״ש לליש ‪ .‬וריב״ו אמר יפזז אמד‬ ‫חנן וכוי בסוף כ ח ו ב ו ת ‪ .‬והוא מתלמידי‬ ‫ד' עקיבא וחבזרו של ר' שמעץ בן יוחאי‪ .‬ועכורוח בפרק עד כמח מ‬ ‫ד׳ יחווח וו* יוסי איםחפקא לחו מילחא בטחרוח‬ ‫שדרו רבנן לגבי בנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנום‬ ‫אמרו ליח ליעיין מר אשכחוח דיחיב וקא מנטר‬ ‫טהרוח ‪ .‬צד ‪ 19‬ב ( ‪.‬‬ ‫רבי חנינא בן אנטיננוס חכחן)לעיל ‪ 36‬א(‪.‫מאמר ראשון‬ ‫בנטץ כי העלה הלכח םביח חאסורץ וחולק עם‬ ‫ר' מאיר ועם ר' יוסי והוא ם ה מ ש ה הרנין לםני‬ ‫חכמים בפרק ב' ממעשר שני ובמקומוח אהרים‬ ‫ו ה ם בן עזאי ובן וומא ובן ננס וחנן והנניה איש‬ ‫א ו נ ו ‪ .‬‬ ‫בחוספחא אומר אמר חנינא בן אנטיננוס מכיר‬ ‫חייתי חמכיס בחלל‪ .‬‬ ‫חנמאל חמצרי כ״נ ע י ח שני שעשח סרח‬ ‫אדומה בסרק נ׳ מסרה‪ . מ ו ק לשמש ת ח ח כ״נ למוז מחקנץ כ״ג אחו­‬ ‫'׳( ממא * הכר הלכה םש״ש ‪ ..‬ונראה מרנרי הרמנ״ם שוה אינו‬ ‫ממונח לשמש ח ח ת כ״נ אלא שחוא מעלח‪ .‬‬ ‫רבי חנניח בן חכינאי כבר דברנו מ למעלה‬ ‫)‪ 3$‬א ( ‪ .‬וכל‬ ‫העולם ניוון בוכוחס וחם לא חיו ניוונין בוכוחם ‪.‬וכס־ דברנו מ )צד ‪ 19‬ב(‬ ‫בכהנים ובזמנו שהוא קודם ישמעאל בן סאבי‪.‬‬ ‫חנן בן אבשלום וארמון שני דייני מרוח בוכץ‬ ‫י( נם רבי חנינא שחבר התוספות ראיי לפנותו בין‬ ‫החנאים ‪ .‬ואלעור‬ ‫בן מחיא‪ .‬ונפי‬ ‫נ׳ דסנהררץ סנן היינו ממונה וכן נפרק אמר להם‬ ‫פרש״י ח ס נ ן ‪ .‬וכן במשנה בפ׳ אמר להם ה מ מ ו נ ה‬ ‫ועוולות שהיו של עץ או של אשברוע )טץ עץ‬ ‫שקורץ מ ס י ו ( ועשאן של והב ומובייץ אותו לשבח‪.‬ור' הנניה בן הכינאי‪ .‬וכן בברכוח‬ ‫מחפלל על הוזוליס ושהרג העדור שנפחח מעיין‬ ‫מחחחיו כדאיחא נסרק אץ עומדץ בירושלמי ובערוך‬ ‫בערך חברבר בארונח ‪ .‬ופירש ססר‬ ‫יחזקאל וכתב מנלת חעניח‪ .‬וחנן המצרי י( חבירו‬ ‫דיין‪) .‬והלך ללמוד חורח מיד אחר שנשא‬ ‫ונחעכב שם י״ב שנים בפרק אעפ״י‪ .‬והוא‬ ‫מד׳ חכמי יבנה דייל בן עזאי‪ .‬וכן הוא מ ח מ ש ה‬ ‫הרנץ לפני הכמים וכן הוא מצוי עם ד' עסי הנלילי‬ ‫בסנהדרץ פרק ד' מיתות וכן בסיפרא ‪.‬‬ ‫רבי חנניה סנן הנהנים אמדו שנהרג בכייה‬ ‫לסיון עם רשנ״נ ור' ישמעאל‪ .‬איל ר׳ יוסי כנח־ וקן יהא מונה‬ ‫במקומו אלא מיים שנחרנ נית המקדש נהגו נהני'‬ ‫סלסול נ ע צ ם ם שאץ מוסרץ לנל אדם סרש״י מ ה‬ ‫אנב ריתחיה קאמר ולא היא כנוד וקן האנ וחנן‬ ‫סלסול מ ע ל ה ‪ .‬וראח נ״כ חחרבן והיה‬ ‫בימי ר״ג‪) .‬אוחיב רבנן מדידיח גביחו וקאי איחו‬ ‫לעיוני ביה אתאן אמרו ליה לר' יהודה אמר לחו‬ ‫אניו של זה נ ע ה תלמידי הכמים ואף הוא מ מ ה‬ ‫תלמידי הנמים ‪ .‬ונראח‬ ‫כדבריו בי בערב יום הנפורים מתקנץ כחן א ח ר‬ ‫שאס יארע פסול בכ״נ ישמש זה חחתיו ואם היה‬ ‫חםנ.‬ד׳ שמעץ מצאני חנניח בן חבינאי‬ ‫בצידון ואמר לי כשתניע לר׳ עקיבא וכוי‪ .‬ובפרק‬ ‫ד' דכלאים ר' אליעור בן יעקב אומי־ משום חנניח‬ ‫בן חכינאי וחוא חרצח דבריו א‪£‬ני ד׳ עקיבא בתנינח‬ ‫ובוכץ חוסחו של ר' שמעץ חלך ללמוד‪ .‬יעב״ץ ‪.‬ובן וומא ‪ .‬אבל נפ״ק דםנהדרין נרים שמעון חחימני‬ ‫וחנן חמצרי וחנניה בן הכינאי ולא איש אונו ולא‬ ‫בן ננס ובן עזאי ובן וומא ‪.‬כי חרקבא חוא ש ם‬ ‫מורכב חרי וקבא ש ח ס נ' שהוא חצי ס א ח דדינרי‬ ‫מן׳ באיפה כדאיתא בפיקא קמא דכריתות בענץ‬ ‫מ י יונה אמר ר״נ לא הלץ עד שיהיה בדינרץ‬ ‫ובבתרא בפרק נ ט פשוט ‪ .‬ונשאה ועשה טובות‬ ‫לישראל שתקן מלמדי תינוקות בפרקא קמא דבתרא‬ ‫מכור לטוב ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫ונראה נתלמוד ונםיפרא שהוא נוכץ ד' עקינא ודי‬ ‫ישמעאל נם אמר נ מ ס נ ת נדה נפרק חםס&ז נראץ‬ ‫רנרי ר' מ א י ר ‪.‬וקודם שנשאח נחנח לינאי מלכא‬ ‫חרקבא דדינרי ליל ב' קבי‪ .‬‬ ‫וחיח לו ק ח נ ם שמו ד ׳ אלעוו* בן חנניח כדאיחא‬ ‫בספרי פ' כי חצא בסוף ח ה זכור לשוב‪ .‬‬ ‫]‪65‬‬ ‫הבית חנמים נוזלים ‪ .

‬חסנןבימיני‪.‬חניף הסגן בסודרץ‪ .‬וחנניה‬ ‫ק אחי ר׳ יחושע ק חנניה שיצא חוצח לארץ לבבל‬ ‫ולנהר פקוד ועבר שנים וחיו עטו ר׳ יצחק ודי נחן‬ ‫ושלח לו ר״ג אגדות שלא יעבר חשנח חוצה לארץ‬ ‫בירושלמי‪ .‬ובירושלמי ה׳ רבדים בסבן‪ :‬אי‪ .‬‬ ‫רבי הנינא בר אידי ח מ דבויחא ס' שבועיו* הי״גין‪.‬‬ ‫ובבית ראשון חיה כאריח ‪ .‬חרש אביו על ר׳ םוזיא ‪.‬ר ׳ ‪ .‬ו נ נ ר םרשו בל החכמים מאמרו‬ ‫המופלא מ הוא רומה למה שאומר ר׳ יוסי ק קסםא‬ ‫לד׳ חנינא ק חרריון ני נ ש נ ל מצוד! אחוז לשמה‬ ‫זינה לחיי העה״נ ‪ .‬יעב ׳ץ ‪4‬‬ ‫רבי טרם‪1‬ן חכחן העשיר ר מ של ר׳ יוסי‬ ‫חגלילי )לעל ‪ 36‬ב( ‪ .‫‪[66‬‬ ‫ספד‬ ‫‪.‬וגם אביו של ר׳ הנניה‬ ‫סגן הכזזנים היה ח כ ם שהביאו הלנה משמו בפרק‬ ‫ט ' מזבהים ו ק ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫מ נפ״ק ויומא חוא ו ׳ חנינא חולק עליו עם ו '‬ ‫מאיו ור׳ יוסי‪ .‬והוא‬ ‫וננו ו מ ש מ ע ו ן ק הסגן היו ג ״ נ אדור ה ח ו ק ‪.‬לשל אדם עגולות ‪.‬ובפרק חמפלח בנדה כי חורה‬ ‫הלכה חננעז בן אחי ר׳ יהושע ובא ר׳ יוסי הנלילי‬ ‫וספר לר״ג ושלח ד״ב לר' יהושע הבא בן אחיך‬ ‫ו מ ׳ ונתגלנל הובר בדרך על ירי כלח ר׳ הנינא כי‬ ‫משם ר' יהושע אמרה ושלה לו ר׳ יהושע לר״ג‬ ‫מפי הורה חננ־ח ‪ .‬ואי כ‬ ‫נוב שחיח סנן מון שלא נננס לשמש ת ח ת אהרן‬ ‫כיצד אט־ ר׳ לוי מעיל ח ע חסרין הלא מעיל מננרי‬ ‫נ ״ ג ? ועוד ת ע ה נרנ אביוזוא מאי איכא למיםר‬ ‫אלא ניץ שהקטירו לסנ• לםנים וזה אינו ני אם‬ ‫ל נ ״ ג ‪ . סגן‪ .‬או י׳ט לי רב ‪ .‬‬ ‫נ י ‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אות היו״ד‬ ‫בזה האוח ובאוח השי״ן רונ שמוח החכמים‬ ‫והסיכון *זנחיל אוחני י׳ט ‪ .‬‬ ‫יעב׳׳ץ‪.‬וכן חנביוז בן אחי ר׳ יהווה בם׳ אמר‬ ‫להם חממונח ‪ .‬ו נ ש נ ח נס׳ אץ טומנץ עם רני ודי יהודה‬ ‫ובסוף מועד קטן נ ש מ ת מ ו של די יהודה הוא‬ ‫היה תורגמן לפני ר ״ י ‪.‬‬ ‫חו־םום א‪0‬ז של ד״א כ״נ ‪ .‬ובתוספי'‬ ‫בסוף חגיגח שחיח אוכל תרומח ובפרקא קמא‬ ‫ד ב מ ו ח ‪!0‬־ש״י ני היה מניח שמאי וראייה לדברי‬ ‫רש״י כי בסרק קמא רברמח ה ט ח לקרות בדברי‬ ‫ביח ש מ א י ‪.‬‬ ‫רבי חנניה ק עקשיה הוא בסוף מסכת מנות‬ ‫ושם מאמוו הנמ‪1‬א שרצה הקרוש ברוך הוא‬ ‫לומח אח ישראל‪ .‬ו ק‬ .‬וכמו ק לר׳ עקיבא ״ אבל‬ ‫מ נ מ ו ח פרק האשד! וכן ס׳ ה מ ח נ פסק כר׳ עקינא‬ ‫שהוא ח נ ר לר' טרפק ונן נ ח נ הרנגנ״ס זיל‪ .‬מזחלת ש־כין ובם״ה דנתומ׳‬ ‫הוא ודי יהודה ^ נ י ר ״ נ וכן ננרייחא בפ׳י׳יד‬ ‫דינמות‪ .‬‬ ‫רבי חנניה בן עקביה )ל<יל ‪ 44‬ב( ‪ .‬ה ׳ ‪ .‬לא‬ ‫היה מ ת מ נ ה בכהונה גדולה עד שנעשו.‬‬ ‫ועוד נפ״ו מ מ ס כ ת שמתוח נ ש מ ת ר׳ שמעון בן‬ ‫יהוצדק נאו ושאלו לד׳ טרםון ח ח חיח ר מ של ר'‬ ‫יוחנן ו נ נ ר הארכנו מ ננחנים ‪ .‬‬ ‫אות ח ט י ״ ת‬ ‫שבי עבדו • ל יינ ‪ .‬בחמיז־אחוחסנן‬ ‫ב׳‪.‬גם הניאו זה המאמר נםוף‬ ‫מ ס נ ת אנוח אבל אינו מקומו כמו שאמר הו־מנ״ם‬ ‫זיל אלא נ מ ס כ ת מ נ ו ת ‪ ..‬ונפרק ער נ מ ה‬ ‫בבכורות הלנה חמורך םרסון פרש״י הפסדת‬ ‫חמורך שיחננו לבעל הפרה בשבל הפרה‪ .‬אמו־ אביי שמע כדנה צורבא‬ ‫מרבנן דאמרי מילחא לימא בה ס ע מ א רני מדנרי‬ ‫ליח מידנר שאמר חמפלח כמץ נחש אמו ט מ א ח‬ ‫הואיל ועינע דומות‪.‬ואולי מ ש ו ם מעלה היו מתקנץ לי״ה נ״נ‬ ‫אחר‪ .‬טוביה חריפא בירישלם רפ״ב‬ ‫דר״יו‪ .‬מ ש מ ש נ ח ׳ נ נ ר י ם וקריליח ח ת ס‬ ‫משוח שעבר ‪ .‬אומדלכ״נחגבחירך‬ ‫בימינו והעלהו‪ .‬ז ק נ ת ב‬ ‫שם הימנ?ם ו ק מנתי כל ישראל אנל עריץ לא בא‬ ‫לירי באי זח זמן חוא‪ .‬ואם נפשך לומר רמשמש רוקא‬ ‫היכא דאידע םםול נ נ ״ ג ונננס ושמש חחחיו משו׳‬ ‫דמעלין נקרש ל א מורידין בדמוכח ה ת ם ‪ .‬וסנרת‬ ‫רש״י היא דברי הרא״ש ז״ל כי בשאלות הלל י״ג נתב‬ ‫סנן הוא הממונה לשמש ת ח ת כ״ג כשיארע לו‬ ‫טומאה כדאמוינן בנדר פ׳ כ״ג‪ .‬לענין מוטאח‬ ‫סנן עולף ותניא א מ ר ו ׳ חנינא למה תקנו סגן לנ״ג‬ ‫שאם אירע לו קרי נכנס ומשמש חחחיו ‪ .‬אמר לוי דרך אגדה מ ענדו על ונשמע קולו‬ ‫בבואו אל הקדש שנא׳ נמעיל ר ו ך ס מ ך ‪ .‬ובפי‬ ‫קםא רננווזח ר׳ יהודה נשיאה הוה ליה סטר‬ ‫חמור שדדיח קמיה רד׳ ט ר ם ו ן ‪ .‬ואני חמיה מזה‬ ‫מ עם ש ט ח ר׳ עקי‪ *£‬נ ל ד רני ור׳ טרפון קדמון‬ ‫מר׳ עקיגא שהיח נמו ר מ שח־ה שנים ר מ ת ‪.‬ונסוף סרקא קמא ויומא ני ו א ה‬ ‫אש על המזבה רמץ ככלב אבל לא היה מסייע‬ ‫מ בטל כהה שחסרו ח׳ וברים בביח ש נ י ‪.‬ואסי־נן‬ ‫בחוריוח וסגן‪ .‬ובני מקומו' בתוספתא חנניה‬ ‫בן עקשיח זה על דברי ר׳ עקיבא‪ .‬גם מצינו בנו׳חות‬ ‫ג׳ חכמים נרולים ז חא׳ שאמרנו למעלח ר׳ חנניה‬ ‫ננו של ר׳ יוסי חגללי נפרק חמישי דחולין‪ .‬והונא מאמרו נסוף אבו׳‬ ‫מ אץ אומרים קוש על חמשנה מ א ם על ההגדה‬ ‫׳וחםץ‬ ‫נדאםריק אמן זזא שמיה י ב א דאגדחא ‪ .‬‬ ‫נערנ ע ם הנסורים ? אבל נסוף תעניות פוש״ סגן‬ ‫כהן מטונה ת ח ת כ״ג משמש חחחיו א ם אירע מ‬ ‫פסול ואינו נראה זה מדברי הדמב״ם ז״ל בספר‬ ‫עבודה‪ .‬נוסהא‬ ‫אחרעא ק ע ק י נ ח ‪ .

‬יק בתוססתא דםסחים בפת! ח' ווכר ר׳‬ ‫יוסי ור' יוסי הגלילי בדעת א ח ת ‪ . (3*17‬ונסדק ד' מיחוח בירושלמי‬ ‫שחחםללו ר' אליעור ודי יהושע ק חגניח על איש‬ ‫א' שיוליד תכה למיקמה לר' יחודח נ ן נחידא‬ ‫אמרו אלו לא עלינו אלא לחעמיד א ח הצדיק הוה‬ ‫ת י נ ו ‪ .‬‬ ‫רבי יהודה ק ת־מא כבר חוכרנו למעלח )צד‬ ‫*‪ 4‬א( כי היא מעשרה ה ת נ י מלכות ואמר על‬ ‫דברי רבי עקיבא ה ר עו כגמר‪ .‬ויש אומרים ט הוא‬ ‫לא היה מעשרה התגי מיינות ט א ם ר' אלעוד בן‬ ‫רמא וגקרא ק דמא ‪.‬והיא רבי ס ת ם כבר דברנו בו למעלח ) צ י ‪4 8‬‬ ‫א( מ ה שצריך לבינת הספר מ עשה המשנה‬ ‫והרביץ תורה בישראל ועליו א מ ר דניאל ט בוטן‬ ‫שחמשנלים יבשלו בחרב ובלהבה שהם עמדה‬ ‫חתני מלכות‪ .‬ובנר‬ ‫נסתסק א א ם זה ר' יחודח ק בבא ט חכל שם‬ ‫אחי־ מ מ ן א ח ד ‪) .‬ובסרק ט ' ונגעים הרצה ד נ ת ם ודן לפני‬ ‫ר' אליעזר ואמר לר' יהודה ק נחירא ח נ ם גוול‬ ‫א ח ה וכן נסרק י״א‪ .‬צד ‪ 36‬ב ( ‪.‬והוא‬ ‫ס ת ם ספרא שהוא תורת מזנים ‪ .‫מאמר ו אשון‬ ‫הוא מגץ העולמות שיירשין הצדיקים כדאיתא בסיף‬ ‫מסי עוקצין שאמרו משום תב׳ל ואע׳‪ ?/‬שהוא אמור׳‬ ‫הביאו ש ם מאמרו המתוק‪ .‬‬ ‫והברייתא ש ם זוכר ר' יוסי הגלילי כי שניהם בדעת‬ ‫א ח ד ‪ . בחסיד אהד ראש המדברים‪ .‬מ ה ר' יהודח ק‬ ‫נבא נ ח ת בני מאוח הצים בין אושא לשפרעם‬ ‫וכלו באתכח בפי קמא דסנחדרץ ועבודח ורה ושלא‬ ‫ח ט א כל זה בקמא בסי הגוזל קמא ובתמירה והוא‬ ‫מעשרה הרוגי מלכוח מכור הוא לטוב ‪.‬א מ ר עוד ובחכשלם יעות עוד מ ע ט‬ ‫וה היה רבי שהקים א ח החורה ועשח מ ו מ ת‬ ‫לישראל כאשר אמרנו והוא נר המערבי הוי להלל‬ ‫כאשר דברנו למעלה מכרו לטוב ‪ .‬‬ ‫ר מ יהודה בן נקיסא יוםא דיזז״א ‪ .‬וכבר דברנו בו‬ ‫ל מ ע ל ח ) צ י ‪ 44‬א ‪ 50‬א ( ‪ .‬‬ ‫ט כבר ידעת למעלה )צד ‪ 21‬ב( מ ר׳ יהודוז היון‬ ‫שמו של בגו של ת ב ״ ו ‪.‬‬ ‫רבי יהודה חכחן חבית של ר' יהודח ק‬ ‫אבא בסרק ו' מערמות והוא מ ה כ ת הראשון אחר‬ ‫ה ת ר ק וגסתשק לי א ם הוא מ ו של תב׳׳ו ה ב ח ן ‪.‬והוא ג״כ נאמר‬ ‫עליו מעשו.‬ונדאח שחוא ד״י‬ ‫בן קניסא המכר שילחי סדזבח איש חסיד ‪ .‬ובסוף חרומות‬ ‫כתב הרא״ש ש ת ב הוזכמים אוכלים על שלהנו של‬ ‫רבי כדאיתא בס׳ כיצד מ ע מ ק ידאון נשי־יאלקינהון‬ ‫יק בסרקא קמא דבתוא שסתה אוצרותיו‪.‬יכל מעשח בחסיד אחד היא ר' יהירה בן‬ ‫בבא או ר' יהודה בר אלעאי‪ .‬ואולי כי אמרו לסגי ר ט‬ ‫וכחבו בשמו כי ד' יהושע בן לד ג ד ל מ ר ט יוחנן‬ ‫ור׳ יוחנן קרא לסג• ר ב י ‪.‬‬ ‫דבי יהודה ק בבא ה ס ו מ ך ) ל ע ל ‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪44‬‬ ‫א( שאלמלא חוא בטלו תני קנסות מישראל ו ק‬ ‫ה ס מ י כ ה ‪ .‬כבר חארבגו‬ ‫מ בטונ ) צ י ‪ .‬‬ ‫ר ש א י מ ת ם ש ס מ ך לר' נהמיה נ״כ יסמן־ לר׳‬ ‫יהודה בר אלעאי שאמרנו החסיר כמוהי שלא ה ט א‬ ‫מ י מ י י ‪ .‬רבי יהודה‬ ‫בן יאיר בחעיל‪ .‬‬ ‫דבי יהודה בר אלעאי הוא ר׳ יהודה ס ת ם‬ ‫ר מ המובהק ר' אלעור בן עזתה ‪ .‬רבי יהודה בן נוים ורט יונתן בן עטפי בעלי‬ ‫צויח ‪0‬״<ן דט״א ועם שבסב״פ נוכר ריב״נ לבנאי ל י •‬ ‫בתוספות• רבי יהודה בר נדם חנדא חםדרש‪ .‬‬ ‫רבי יהודה בן טבאי הבית של שמעין בן‬ ‫ש ט ח מהוונות‪ .‬רבי יהוי־ה בר נוזפיח פנוזוח יפח״ב‪.‬יעב״ץ •‬ ‫דבי יהר&עקנתירא )לעיל ל ! ב ( ‪ .‬ו ק בפוק מי שחיח פזמא או בורך‬ ‫רחוקה המשנח ווכר ר' יוסי שהוא בן חלפוזא ‪.‬‬ ‫ובי יהודה בן מ ד ר א שהיה בגציבין בבבל‬ ‫ושחיזז מ מ ן חבית ואחו־ ח ח ר ק ‪ .‬‬ ‫רבי יהודה הנשיא הקדוש והעניז ררא‬ ‫ח ט א ‪ .‬והיא‬ ‫בן בתיי־א ס ת ם ‪ .‬ובסוף ראש השנח אמר‬ ‫ר' יחודח נרסינן ולא א מ ר לו ר׳ יזזודח ש ח ת לא‬ ‫ראהו מימיו לתב״ז‪.‬י ה ס ג' מ י בתירא ומלם בעירות‬ .‬הנשיא משבט יהודה מ צ ד א מ ו ‪ .‬ואולי מכאן צמו‬ ‫ז ח ט ע ח בעל דורות עולם כי אמר ט ר' יוסי תכהן‬ ‫חלמיד ת ב ״ ו ה ו א ר׳ייםיחגללי ו ק ר ׳ יוסי ס ת ם‬ ‫ק חלפחא מצפות חוא בגלל אבל ר׳ יוסי הגלילי‬ ‫לא ר׳ יוסי חנחן ולא ר' יוסי ס ת ם ‪.‬רבי יהודה בנו של ר' יודונן בן ובאי‬ ‫פ' כל היד קט״י‪ .‬ווה ה ח כ ם כל‬ ‫עניניו כיצד ס מ ך ה ח מ ש ה זקנים ל ל ר' מאיר ודי‬ ‫יילעזר בן שמיע ור' יהודה ודי שמעון ור' יוסי‪.‬ובירושלמי אומר רבי פורםון נאפת־ כחוב‬ ‫בססי חמצות ‪ .‬‬ ‫רבי'יהודה בן נ‪0‬דח אסר רשב״נ חלכו! סשסו סוטח‬ ‫םג״ב ‪ .‬ומצד‬ ‫אביו מבנימין כראיתא בבי*־ פרטת ועכור אלחי׳ א ת‬ ‫נ ה ‪ .‬והי־מנץ ז״ל בתורת‬ ‫האדם נסחסק א ס ריייחודח בן נחירא הוא רני‬ ‫יהודח ק תימא בעבור ש א מ ת דבר א ח ד ולא נחירא‬ ‫לי ט חידושלמי לסעמים לוקח חנא א ח ד •ש** לקח‬ ‫חבבלי נ מ ו מעשה נ י ' •יסי חכחן ש מ ת ה אשחו‬ ‫]‪67‬‬ ‫ו ב ו ׳ ‪ .‬ואם הוא אב״ד א ו נשיא היה ססק‬ ‫מזיח חסיד ג ד ל כבד דברנו מ למעלה )צד ‪ 15‬ב ( ‪.‬‬ ‫רבי יהן־דח בן אבא הוא חבית של ר׳ יחודח‬ ‫חכחן וחוא מ ח כ ח חראשון אחר ה ח ר ק ‪ .‬‬ ‫דבי ידוע הבבלי מ י ק השוכר א ת הפועלים‬ ‫הלמיר רבי מ א י ר ‪.‬והסמיכה לאו רוקא ביד כמו שעשח‬ ‫מ ש ה ליהושע אלא אפילו בדבור בלבד ת שיאמר‬ ‫אני ס ו מ ך אוחך חהיה ס מ ו ך ‪ .

‬ובפי הבע״י נובר בנםי־א לננאי עפ״ש שם בפ״ד‪.‬‬ ‫יחושע בן נסלא כ״נ סאל״ח מכד בסשניז לשבח ‪ .‬יכן‬ ‫בנפרא דפי׳ל יחפור וכור חיא לטיב שאלפלא הוא נשחכחח‬ ‫חודו? ‪ ..‬ואף‬ ‫בי בספרי אומר כי לר׳ יווזנן ק נורי היה וה אבל‬ ‫נהוריות נן נ ר א ה ‪ .‬‬ ‫שהאריך ימים כמו ר״ע והיה יושב עם ושב׳׳נ אביו‬ ‫של רבי וכבר פירשנו דבריו למעלה בדורות)‪ 40‬ב( ‪.‬‬ ‫רבי יוחנן נן ונאי חנחן שהיה ק״נ שנה והיח‬ ‫נרול עם קיסר ושאל יננח וחנמיח והרופאים‬ ‫שרפאו לדי צדוק והוא היה נשיא ישראל והוא‬ ‫חלמידו של הלל הוקן ושמאי ו ע ו נקרא ר' יהודה‬ .‬‬ ‫רבי יוחנן נן נ נ נ נ חוא נן נ נ נ נ ס ת ם ‪.‬עמ״ש בחי״נ בהנוקין‪ .‬וכבר אמרנו מ ש ם הירושלמי דיבמוח‬ ‫פ' ראשון שאמו כשהיחה מעוברות ודחה חולכח‬ ‫לכ״ד מדרשות שיחפללו על העובר שיהיה הכם‬ ‫ווחו אשרי יולדתו והוא תלמיד ריכ״ו ואב ב״י־ של‬ ‫ר״נ חנשיא ולזוא לוי ומשורר במקדש כבו־ וכרנו כל‬ ‫וח ‪ .‬‬ ‫ונן נראח דהיה לו לומר נן קרח שם תואר ‪ .‬יעב״׳ץ •‬ ‫רבי יהושע בן חויקנוס ) ל י ל ‪ 37‬א( אולי‬ ‫חוא אודו חקםן של ר' אליעור בן חודקנום ‪ .‬ובפרק חגלץ בעבור איטי אחד שאכלו א ח ה‬ ‫ג'פרסאות ׳ממקומו של חב'‪ /‬ש&א חגץ וכוחו‬ ‫עליו לא רבר אליהו עמו ג' ימים ‪.‬ועיר אאריך‬ ‫מ ח ‪ .‬ורני החסלל עליהם‬ ‫ודירו והיו יודעים נל ה ת ו ד ה ‪ .‬ור״ג‬ ‫מינה אותם בישיבה כדי שיהיה להם מוץ ‪ .‬‬ ‫וננר פירשנוהו)צד ‪ 31‬ב( ונאוח חני״ח )‪ 59‬א( •‬ ‫רבי יוחנן נן נרוקח )לעל ‪ 41‬א( חנירו של‬ ‫ר' אלעור ה ס מ א שהלנו לקבל פני ר' יהושע נפקיעין‬ ‫נומן ר׳ אלעור נן עוריה והוא אניו של ר׳ ישמעאל‬ ‫בנו של ר' יוחנן נ ן נרוקח חנירו של ר נ י ‪.‬וכן א מ ר בסוף ניטץ אין מטייבין‬ ‫חארי אחרי מוחו לר' אליעור ובסוף חגיגח שאמר‬ ‫בושנו מדבריכם בייש וכוי ונשהטח על קברי בייש‬ ‫ואמר נעניחי לכם עצמוח בייש ואמרו שכל ימיו‬ ‫חושחרו פניו מפני חעניוחיו‪.‬‬ ‫רבי יהושע בן לוי חוא מחאמוראים ‪ .‬‬ ‫רבי יהושע בן קרחח הקרה רבו של רבי והוא‬ ‫בן רבי עקיבא שהאריך ימים כפל שנותיו של רבי‪.‬ובסוף פ׳ המדיר המעשה‬ ‫שנכנס לנן עדן בחיים ושלא חיח נשבע וחוזר וחוא‬ ‫בא״י עם בר קפרא ונם היה לפני דבי והיה לוי‬ ‫בראםרינן בהלין בפרק הורוע מ ר׳ כדאשה בר‬ ‫בדיה דריב״ל לוי הוא והוא איש נ ח ל בהנרות‬ ‫וחלכח כמוהו אפילו עם ר׳ יוחנן‪ .‬‬ ‫רבי יוחנן נן התורנית )לעיל ך‪ 2‬א ‪ 18‬ב(‬ ‫שחיה מ מ ן הנית והלכו לנקרו וקני נית שמאי‬ ‫תקני נ י ח חלל נ ם ו נ ח ותלמידו היה ר' אלעור נן‬ ‫צדוק נדאיתא נפ״ק רינמוח בסופו‪.‬מ‬ ‫ה ו א היה ביום שמינו א ח ר' אלעור בן עוריח ואו‬ ‫בעם חהוא היה ר' אליעור בלוד והיה לפני ד'‬ ‫יהושע בפרק ח' דסוטח חוא ור' עקיבא וקרא ר'‬ ‫יהושע לר׳ יהושע בן חורקנום חלמיד חלמידו של‬ ‫ריב״ו ל ר ' עקיבא מפני כבודו קראו חלמיד ריב״ו‬ ‫אע״ם שהיח חלמיד חלמידו כמו וח ‪.‫ספר יוחסין‬ ‫‪[68‬‬ ‫ו ח ם מ מ ש פ ח ה חושיאים שחיו מ נ ץ חללוכלם‬ ‫ראו חבית ואחו־ חביח וחוא בפרק י״ב ב ש ל ח ‪.‬‬ ‫רבי יוחנן ה ס נ ד ל ר חמ• ר׳ מאיר ור׳יחח‪-‬ח‬ ‫ונפי מ י שמחו ר׳ יוהנן הסנדלר תלמידו של ר'‬ ‫עקינא וחיח עושח םנז־לין וסמנו ר׳ עקינא נסטנוחו‬ ‫נאשר פירשנו)צי ‪ 47‬א ( ‪.‬ובחחלח נדה כי א ח ר פטירח ר' אליעור קיים‬ ‫דברי ר' אליעוד ‪ .‬‬ ‫ונולד הרנה קודם ר' יהושע בנו של ר' עקיבא ‪.‬‬ ‫יהושע בן םוזזיה חנשי׳ אשר ברח לאלםכנדריא‬ ‫טיל מצרים רבו של רבי שמעון בן ש ט ח‬ ‫וכבר'הארכנו בו למעלח )צד ‪ 14‬ב( וטיחיח בומן‬ ‫החטימונים‪.‬ובני בתו או בני אהותו היו‬ ‫אלמים אנל היו שומעין‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רבי יהושע בן מחיא )לעל ‪ 11‬א( מ מ ן רבי‬ ‫ישמעאל וחוא פירש נ׳ דב‪.‬והוא נשא פרחא בת‬ ‫מתחם וקשיא טובין•‪ .‬ואוכל כל ימיו ה ל ץ על ט ח ר ח חקדש‬ ‫שוח חמור יוחר מאוכל חוליו בטהרה כדאיחא‬ ‫במשנת פרק אץ דורשץ והיח ח כ ם גדול נמספר‬ ‫ובתכונה והיה במקדש עם ר׳ יהושע בן הנניה‬ ‫המשורר והיה הבר לר' אלעור בן ת ס מ א ‪ .‬‬ ‫ובפרק שואל התוספות מ ש ם ר״ת מאריכץ בראיות‬ ‫הוקות דלא היה ר' עקיבא אביו אלא אינש אתרינא‬ ‫היה שמו קרהה וקרהה היא שם אדם במו קרה ‪.‬אבל‬ ‫זטי׳׳י ורשנ׳׳ס ונעל חערוך אמרו שחוא נ ן ר׳ עקיבא‬ ‫וננרייתא ר' יחודח נ ן קרחח ‪.‬‬ ‫ושם נוכר שהיה בימי ינאי הפלך ‪ .‬‬ ‫רבי יוחנן בן נדנדח הלוי ושוער במקדש )לעיל‬ ‫'‪ 4‬א ( ‪ .‬־י' לפני ר׳ ישמעאל וא״כ‬ ‫חוא מ מ ן שמינו לר' אלעור בן עוריח ו ח ם נ׳ אחי׳‬ ‫חנאים רבי אלזיור בן מחיא מר׳ חכמי יבנוד‬ ‫ודי יוחנן בן מחיא נפרק השוכר ‪.‬וכן‬ ‫כחב דש״י בפי כל היד אבל הרב מנאו עס חוזנאים‬ ‫וחוא בסוף חמשנה וגם הוא בפרק שנו חכמים‬ ‫שהוא מחובר מברייחוח ואע״פ כי רצוני בע״ה‬ ‫לדבר מ באמוראים נאמר בכאן דבר מ ה כי הוא‬ ‫חיח ח כ ם ג ד ל וחסיד ‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫רבי יהושע בןהנניה ) צ י ‪ 34 *5‬א( אשרי‬ ‫י ל ד ת ו ‪ .‬גם ננריתא רני‬ ‫יהודה נ ן גדגדה תלמיד ר׳ אליעור ‪.

‬‬ ‫אומד ביסוד עולם כדברי‪ .‬ובם׳ המקשה נראה‬ ‫ר' יונתן בומן בן עואי ירי עקיבא ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬יעבי׳זן‪.‬ש נ ע ם‬ ‫עליו ר׳ אליעור ושיצאו עידו וקנלם ניריו ואתר נ ך‬ ‫נחרצה לו והחפלל עליו וחורו עיניו ל מ ק ו מ ם ‪.‬‬ ‫רב* יוסי בן ה ת ו ט ף אפרתי )לעיל *‪ 4‬ב( ‪.‬והם ר׳ אלעיר ק‬ ‫עודה ור׳ טופון ור׳ עקיגא ‪ .‬‬ ‫ענתן אחיו של רדב״ח נקרא בכור שטן )עפות טו״ב(‬ ‫ימתן הקיטוני‪ .‬וכן מעשר עיי‬ ‫אנל מעשר מן המעשר שהוא לכהן הוא נהשנ‬ ‫כתרומה ה ה ציוה לנל שיוציאו אחד מ מ א ה ‪ .‬‬ ‫הרשום הוא ר׳ אליעזר נ נ ו נ א נ ד ה ‪ .‬חרץ‬ ‫עוד בפי' שאחד וח יונתן אחי ר' יוסי בן חפשולט‪ .‬‬ ‫יוחנ} כ״ג שעשה תקנות רבות והוא הנובר‬ ‫בתפלות יוחנן בן מתתיה וזז הוכיר הרמב״ם‬ ‫בסרק ו׳ אבל בתפלות אינו אומר כי אם מתתיה‬ ‫בן יוחנן כ״ג חשמונאי ובניו ר״ל יוהנן שנקרא‬ ‫זתשמונא׳ וא״כ היה אמו של מחתיח וכן הוא‪.‬ועור ביטל המעורוין שהיו אומרים עורה‬ ‫למה תישן‪ .‬‬ ‫וננ״ר ם׳ י״ח ני נשא ר' יוסי הגלילי נ ת אהותו‬ ‫והיתה מבזה אותו וגרשה והיא נשאת לאיש אחר‬ ‫חזיתה עניה ופרנסה ר׳ יוסי יםבשוך לא תתעלם ‪.‬‬ ‫רבי יוסי איש דורמםקיח חלמיד ר׳ אליעזר‬ ‫חגדול וחוא מדמשק חרגו׳ ד מ ש ק ד ‪ .‬וכן יש כברייתא ר' יונתן בן בתירא שעלו‬ ‫וקד ביח שמאי ווקד ביח חלל לעלייתו‪.‬ור׳ חנינא‬ ‫ור׳ ישמעאל בניו של ר׳ יוסי הגלילי בבריתא ‪ .‬‬ ‫ב ( ממן‬ ‫רבי יוחנן בן נורי )לעיל ‪ 8‬ב‬ ‫ר׳ יהושע ור׳ אליעור והוא הולן עם ר״ג בקדוש‬ ‫החדש אבל אהר שמת ר״ג רצה ר׳ יהושע לבטול‬ ‫דבריו וה עמד כננדו ופסק ההלכות כרבן נמליאל‬ ‫כדאיתא בפי בכל מערכין‪ .‬‬ ‫ור׳ אליעזר ננו עשח ל״נ מדות לתורח ל״נ ח נ ם‬ ‫לימינו‪ .‬רבי יונתן בן שאול ט׳ בן םורר ‪ .‬והיו לו ג׳ נ ד ם ‪.‬‬ ‫מ ה יוהנן הצדיק עשה שתי פרות כדאיתא בסי ג'‬ ‫דסרה ‪ .‬וזהו‬ ‫הרמאי על סםק א ס נעשר אע״ס שרוב עמי הארץ‬ ‫מעשדין‪ .‬ובאבות דד׳‬ ‫נתן ר' יונתן בן יוסף וכן בתוספתא‪ .‬‬ ‫רבי יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר׳ עקיבא ם״ג‬ ‫דירים אמר ברברי בן עואי ח ה חיח ידוע בזמן ר'‬ ‫עקיבא וא״כ אשח אחרח נשא ר׳ עקיבא שהוא‬ ‫חיח שדם רבוח וא״כ לפחוח ג' נשים חיו לו נ ח‬ ‫כלבא שבוע וזאת ואשח טורנוס ת פ ו ס שר יונים‬ ‫שנתניירח ‪.‬‬ ‫יהם מים בימי ר׳ עקיבא ובן עואי ובן זומא ‪.‬ורנו של ר׳ יוסי ר׳ טרפון וחוא מד׳ וקנים‬ ‫שנמסו יום ש מ ת ד׳ אליעזר‪ .‬‬ ‫רבי יונתן והוא בפ׳ ד׳ דאבות‪ .‬וכן ביטל בחול המועד קול הםטיש‬ ‫טירושלם מ ח לא חביאו חמסרשים כי נראח לחם‬ ‫כסי חאמור במועד קטן שוח מוחר אם אין לו מוז‬ ‫יאבל‪ .‬‬ ‫וביום שמינו לד׳ אלעור בן עוריה לנשיא הוא היה‬ ‫שם ובא ללוד לרבו כי הוא לא היה שם מפני‬ ‫הנרנה שנרנוהו שהיה מרוהק מההכמים עד יום‬ ‫מוחו ואחר מוחו החיר אוחו ר׳ יהושע ונשהלך ללח־‬ ‫זה ר׳ יוסי סיפר לו המעשה שחסנימו עמון ומואנ‬ ‫מעשרין מעשר שני נשניעית ואמר שהוא הלכה‬ ‫למשה מסיד סוד י״י ליריאיו נראיתא נ מ ש נ ת פ׳‬ ‫ר׳ פודים ‪ .‬ונענור שהוא עון‬ ‫מיתה היו נוהרים אנל מעשר ראשון לא תקן‬ ‫והמוציא מהנירו עליו ה ר א י ה ‪ .‬‬ ‫נפ׳ ג׳ ונלאים תלמיד ר׳ ישמעאל ואומר בירושלמי‬ .‬וא״נ הוא א׳ מששים ומרח‬ ‫אמצעית חרומוז הרי מ מ א ה ‪ .‬‬ ‫רבי יוחנן‬ ‫בן מחיא כבר א מ ר נ ו ) צ ר ‪ 22‬ב( כי‬ ‫נ‬ ‫‪69‬‬ ‫ה ‪ '1 0‬א ד ד ם ‪ .‬ר מ ם ק י ח ‪.‬ו ק מעשר שני לא סטר כי בעליו יאכלוהו‬ ‫בידושלם ויוציאו מעשר שני וכן העביר וידוי מעשר‬ ‫שני כי איך יאמר עשיתי ככל אשר צויתד והוא לא‬ ‫עשח כסדר ‪ .‬וכבר סירשחי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪45‬‬ ‫איחי)צי־ ‪ 53‬ב( מ חוא ממן רבי חבירו של ר׳‬ ‫יאשיה ‪ .‬ובפרק ז׳ דתרומות‬ ‫בתוספתא שהלך ר׳ יוהנן בן ברוקה אצל ר׳ יותנן‬ ‫ק נורי לבית שעדים ‪ .‬וגם היה לו חבר לו* עקיבא‬ ‫לפני ר״ג שלקה על ידו כדאיתא בערכץ ‪.‬דש גידםא‬ ‫ר׳ יחזנן וטעות הוא בודאי‪ .‬‬ ‫רני ייהנן אחיו של ד׳ יוסי בן חפשולט ס״פ חייקין ו‬ ‫יוחי אי יוהאי אביו של ר״ש חידוע ‪ .‬וננר‬ ‫הארמו למעלה נ ו ח )‪ 21‬ב( ומשמח נ ט ל ח זיו‬ ‫ההנמה‪.‬וכן בפרקא קמא דמגלדז‬ ‫שמעון הצדיק ומתתיה בן יוהנן כ״ג השמוניו ובנע‬ ‫שעמדו לישראל בימי יונים ‪ .‫מאמר׳ ראשון‬ ‫והיו לו ה' תלמידים ובםרק עושץ םסין ברייתא‬ ‫שנסדדה נמדרשו נ מ י תיססתא דר׳ הייא ‪ .‬וכן ביטל הנוקסין שסדר טבעות של‬ ‫ברול להפיל השיורין לארץ לשוחטן לקדמות )‪ 13‬א(‪.‬והיה צדיק והוא תקן‬ ‫הרמאי ני שלוז בכל אוץ ישראל והיו נוהרין על‬ ‫חרומח גדולח שחיא לפחוח אחד מששים שנאמר‬ ‫יששיחם האיפה מדזומר ההטים והחומר שחוא‬ ‫חכור עשרה איסוח ‪ .‬ת ה בפי השובר במשנה שאמר לבני‬ ‫אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה וכוי‪.‬ונתהלת הגיגה נגמרא א ו מ ר ‪ .‬‬ ‫רבי יוסי חנלילי נ נ ר פיושנו נ י ) צ ד ‪ 47‬ב ( ‪.‬אבל יוחנן ששימש בכהונה גדלה והיה זקן‬ ‫מאד לבסוף נעשה צדוקי הוא בן מ ו של מתחיה‪.‬ונפי‬ ‫אלו נערות אמר הרא״ש ני הוא הבר ר׳ עקיבא ‪.‬‬ ‫יוחנן בן שמעון בן מתתיה והוא הווקנים הא׳‬ ‫והוא הנקרא ינאי ובסוף התנאים בעז״ה אארץ מ ה ‪.‬‬ ‫)צר ‪ 14‬ב ‪ 24‬ב( ‪.

‬רבי יוסף מפן י״נ‬ ‫שם ע״ב ‪ .‫‪[70‬‬ ‫ספר יו‬ ‫ני ר' מאיר קו׳א עם ר' ישמעאל נחחלח חייו של‬ ‫ר' ישמעאל ודי עסי ק ח ח ו ט ף נסוף ימיו ררע ייתר‬ ‫האםח‪ .‬רבי יוסי כן‬ ‫פיידא עיין פפ״ק דעידובץ )•א״ב( ‪ .‬־ וכבר‬ ‫ידעח מעלחם שאמרו בטלו חאשכולוח ר״ל איש‬ ‫שהכל מ ‪ .‬‬ ‫רבי יוסי בר יוזוחז איש כמי הבבלי הוא נובר‬ ‫בפרק ד׳ ו א מ ת על ר ב ת אלישע בן א כ ר ה ‪ .‬עד ל׳ יום חדש‬ ‫ש ל ם ‪ .‬ליתשלמי‬ ‫ניחא ס הירושלמי נפרק נ' דמעשר שני אומר בי‬ ‫ר׳ שנזעק בן םנםיא וד׳ יוסי ק משולם ה ם ערה‬ ‫ק ד ו ש ה ‪ .‬וכן הניא ב״נ נעל הלינוח עולם נ ס ו ף ספרו‪.‬ר׳ שמעון ק מנסיא וחנריו אמרו הלכה כר׳‬ ‫מאיד ואעהו קשישי ליל מד׳ מ א י ר ‪ .‬בפי ד׳‬ ‫דחרומוח הוא על רבריו של ר׳ אליעור ירי י ה ו ש ע ‪.‬‬ ‫ר ב י יוסי חבחן חסיר תלמיד תנ^ז רודע‬ ‫ב מ ר נ ב ח ‪ .‬‬ ‫יוסי ק חוני בפי קמא ת ב ח י ם ושטעץ אתי‬ ‫עותה ח ל ק עליו וא״נ יחיח מומן חבית ב א ח ת נ ח ‪.‬ובסוף פ'‬ ‫ה ׳ דינמית אומר מ ש ו ם ר׳ מאיד אבא יוסי בן הנן‬ ‫ולא ה ו מ ת ה ר ב ‪ .‬צד ‪ 22‬ב ( ‪.‬אבל ר׳ שמעון‬ ‫נ ן מנםיא אינו מקחלח קדושח כמו שנדאח בפי אץ‬ ‫צדץ ביום טוב מדברי רש״י וקושיותיו ונסי ם ט מ‬ ‫ה ה ל כ ה ‪ .‬‬ ‫יוסי ק יומר איש צ ד ד ח חבית‪ .‬ובבדיתא ר׳ יוסי ק יוזודזז ה ו א יוסי‬ ‫הבבלי חבית של רבי חוא יוסי קטנוחא של חסידים‬ ‫בירמנולמי‬ ‫יוסי בן יוחנן איש יתשלס חנידו ט ל יוסי בן‬ ‫ייעור ח מ ץ אבל זח *‪ 1‬נוכו• ל כ ה ן ‪ .‬‬ ‫ר ש א ו מ ת ם שהיו משלשים ה ע ם שליש לחנ&ה‬ ‫פוליש לתורה שליש למלאכה‪ .‬אנל הדאעח מרש״י חוקוח ש ח ת רבי‬ .‬והוא‬ ‫חחלח חזוגוח והיה עד זכץ ינאי מלכא בפי יטו‬ ‫ניחלץ וחוא ח י מ ח ‪ .‬‬ ‫דבי יוסי בד יהודה חיזרו של רני •הוא מ ו‬ ‫של ר׳ יהודה בר אלעאי נדאיתא בסוף סרקא קםא‬ ‫דעירובץ‪ .‬ונקרא מקהלה קדושה יטו‬ ‫אוסרים כי יגעץ בתורה בחורף ונמלאכה נקיץ ‪.‬יעב״ץ >‬ ‫רבי יוסי בן מ ש ל ם )לעיל ‪ 23‬ב ( ‪ .‬ובפרק ח ' רנדתם רבי ור' יוסי בנו טיל ר׳‬ ‫יהודה וחוא גוזז לרב ג' ר ב ת ם ‪.‬‬ ‫ונראה לי שהוא טעוח בספרים שהוא ר״ל יוסי בן‬ ‫יוחנן ו ק יוהנן כ״ג ומיוהנן ליוחנן רלנ הסופר‪.‬של יוסי בן‬ ‫יוחנן איש ידושלם וחוא נשיא וכחן ו ח ס י ד ‪ .‬וטיבעץ ש ם מ ק ו מ ו ‪.‬‬ ‫והדיר נכסיו לשמים שלא היו מ י ו נוחגץ כשורה‬ ‫בסרק יש נוח^ץ‪ .‬אבל נ ס ו ף םסר נ ת ח ו ח לר׳ שטעון‬ ‫נראה שאינו חוזר קשישי מיניה טובא אלא לרני‬ ‫מ א י ר ‪ .‬אכל החסידים‬ ‫הראשונים ט ׳ שעות לתפלה‪ .‬ונםוף מועד קטן ש מ ח ת אשחי‬ ‫ואמר לאחוחח נניח חקנרוח לני ופרנסי מ י אחוחך‬ ‫ר״ל שנשא אוחח מיד ניוט חהוא אע‪ 1#‬שהיא‬ ‫חיחה אבלה ג״כ במוחו ואינח חייבת נ מ י ם ניץ‬ ‫שהוא חייב וכוי אבל לא בא עליד‪ .‬‬ ‫א ב א יוסי חליקוסת איש טינעץ‪ .‬‬ ‫ר ב י יוסי ק חלוקח א ר ד חשונ ו ח נ ם מ מ ן‬ ‫ר׳ אליעזר ודי יהושע ואינו מן חמשנה ‪.‬וקבל טאנטיגנוס ומשמעון‬ ‫ח צ ת ק כאשר פירשחי למעלה ) צ י ‪ 4‬״ ‪ 39‬א ( ‪.‬חליקופדי‬ ‫םירש ח ע ת ך מנוי א‪4‬ים מ ק ו מ ו ‪ .‬אבל חרמנ״ם ויל‬ ‫סירש חליקופת חוא כינוע ‪ .‬‬ ‫והוא מבית הלל ופירש הלכה כביח הלל וכי יוחן‬ ‫מים על זרע עד שיחכוץ ליחן ור' יהושע אמרה‬ ‫מ ש מ ו • וכבר ידעת כי אבא הוא דרך כבוד כמו‬ ‫רבי רוחו־ כמו אבא שאול ובספרי רבי חנינא איש‬ ‫טיבעיו‪) .‬ואמר בפי ו' דשקלים מ ש ם‬ ‫הירושלמי ש ט ו של זה התנא שאמר י״נ ש ע ת ם‬ ‫היי נ מ ק ו ש ולא זכר ה ר נ שאבא יוסי ק דמן אמר‬ ‫נפת! נ ' דמדות ומשם למד הירושלמי‪.‬אע׳׳פ טובס״ו‬ ‫כשכחב הרב שמות החכמים ש ש מ ם נדול ס ר ק‬ ‫ורבי אמד שם יוסי ק יועור עסי ק יוחנן כ״ג‪.‬ואין הלכה כי אשלי לשמים אסור‬ ‫להעביר חנחלו־ ו כ ו י ‪.‬ועתה‬ ‫לא ידעתי לברר עתר תדיחי אומר כי הוא ר׳ יוסי‬ ‫ק יהודה האמור קודם זח אלא שהרמב״ם הביא‬ ‫ש נ י ה ם ‪ .‬‬ ‫ונראח מ חוא וקן מ א ד ובפרק אלו ט ת פ ו ת חולק‬ ‫ע ם ר׳ שמעץ בן אלעור חלמיד ר' מאיר בגלנלח ‪.‬‬ ‫והיה זה על דברים ש ה ם מדרבנן ואתרתי לכתבן‬ ‫בי מון שכתבתי עסי בן יועזר הכהן וחסיד כתבתי‬ ‫בסמוך ר׳ יוסי חכחן וחסיד והוכרה לי מ ה ט ע ם‬ ‫שאמרחי לבחוב ר' ייסי חגלילי‪.‬‬ ‫א ב א יוסי ק ח ק בסרק ב׳ ר מ ד ו ת ‪ .‬אכל בירושלמי גורס ר׳ טרפון ל א ד' יוסי‬ ‫במו שאמרנו ושגיהם כהגים‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רבי עסי בן יוזישע בוזטפלת )סי״א(‪ .‬ונראה‬ ‫מ נ ץ ר׳ אליעור בן יעקב ואבא שאול בן בטנית‬ ‫אומר משמו בסוף פרק מקום ש נ ה ג ו ‪ .‬‬ ‫והוא העיד הלנה מ ש ם יונחן אחיו שאמר מ ש ו ס‬ ‫ר׳ אלעור ח ס מ א בסוף פ׳ הנעקץ וכן בפי ה'‬ ‫דדמאי בחוספח' ואמרו עלע כי הוא מקהלה קדושה‬ ‫והיה קודם מונץ ר ב י ‪ .‬נבר פירשנו אוחו )צד ‪ !4‬ב ‪ 35‬ב(‬ ‫ואמרנו מ אץ זח ר׳ יוסי הגלילי כאשר ח ש ב כעל‬ ‫דורוח עולם ‪ .‬ובסי קמא דשבת‬ ‫ר' יוסי הכזץ הסיד לא נמצא כתב ידו ביד גר‬ ‫מעולם ו‪5‬ן בתוספתא בפרק י״נ ‪.‬ומחם ח ת ח ל ח חמחלוקח במשנח בסוף‬ ‫ימיהם לסמוך על חקרק בי״ט ישלא ל ס מ ו ך ‪.

‬ובפי ב׳ תבמות איל‬ ‫ר׳ יוסי לאליהו וחוא חיח חסיד מאד והיו לו ה מ ש ה‬ ‫בנים חכמים ימת לי בן בחייו שמי רבי ח ל פ ח א ‪.‬‬ ‫הוא מיי הרוגי מלוכה ח כ ם גדול וחרגוחו מ מ ן‬‫ק״ש כשהוא אומו־ ועשו להם ציצית והיה בתענית‬ ‫והשליכוהו לכלבים ולא הוספו ולא הוקבר והיה‬ ‫נ מ ש ה חוץ מהנמיזה א ש ו י ו ‪) .‬ו ק ר׳ יוסי בן משולם חולק‬ ‫עם ושב״א תלמיד ר' מאיר כמו שאמרו אבל כפי‬ ‫הירושלמי שניהם עדה קדושה רהיח ר' מאיר‬ ‫זקן מ ה ם ‪.‬קודם שחיטה טו׳׳פח‬ ‫ושחיטתה מטחרחה וחור ר׳ עקיבא לדברי ר׳ ישכב‪.‬‬ ‫רבי יעקב בר אהא ונדול הדור שעמי ימי רבי ‪.‬במשנה‬ ‫ובכתובות כי חוא חברו של רבי עקיבא וכן במקומו'‬ ‫אתרים על ענץ החומש לצדקה ‪ .‫מאמר ראשון‬ ‫שמעון בן מנסיא מ נ ץ רבי יחולק עמי בבכיר‪.‬‬ ‫רבי יוסי סתם הוא בן ר' חלפתא כדאיחא בפי‬ ‫כל כתבי והבית של ר' שםעץ ור' יהודה ונם מרי‬ ‫מאיד ור' אלעזו־ בן ש מ ו ע ‪ .‬‬ ‫רש אומרים כי חוא אביו של ר׳ אליעזר ק יעקב‬ ‫ולא נחידא שלא מצאני זח וגם לא אמר ר׳ אליעיד‬ ‫בר יעקב ‪ .‬‬ ‫רבי יקים איש חדיד בובץ ר׳ יהושע והוא‬ ‫בעורות‪.‬ ‫איש כסר הבנלי והוא יוסי איש הוצל והוא איסי‬ ‫בן גור אריה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן‬ ‫מהללאל ו מ ה שטו איסי בן עקביה שטו כהאיתא‬ ‫בפיק ערבי פסחים יכן פירשו התוספוח בפרק‬ ‫מ י ח כותים‪.‬וביתשלמי פ׳ חמניח‬ ‫מ יוסף קםינוחא הוא יוסף הבנלי הוא יוסף נן יהוד׳‬ ‫חבר רבי וא״נ הוא מ ח מ ש נ ה ר' יוסף בן יחודו.‬וא״כ יחיח אחר ר' עסי‬ ‫הכהן ודי יחודח בן בבא ור' יחורח בר אלטאי כי‬ ‫היו חסידים אנל אץ זח מנלל חכמי המשנה כי‬ ‫אין לנו מעשה ממנו ל א דרשה והלנח אבל טוב‬ ‫הוא ל ז ו נ ת מנוח הוא ל נ ו ‪ .‬ואל יעלוז ברעתו כי‬ ‫זח ר׳ ינאי רב! של ד׳ יוחנן כי הוא סחאמודאים‬ ‫הראשונים ת ה מ נ ץ ד׳ עקיבא יד׳ מאיד‪ .‬‬ ‫וכבר דברנו לטעלח )צד ‪ 43‬א ‪ 4$‬א ס ז ב( מ ה‬ ‫שצריך לכונח ה ס פ ר ‪.‬‬ ‫רבי יעקב נבר א מ ר נ ו ) צ ד ‪ 23‬א( מ הוא ק‬ ‫בתו של אלישע אהר ווה החויק נ נ ל מקום חיי‬ ‫חעח״ב בסוף חולץ ובקדושין‪ .‬נ״א בן קודשאי והוא‬ ‫הווכר בהודיית במעשה דרשב״ג ע ם ר׳ מאיר ודי‬ ‫נתן ור' יעקב ח ת ם הוא רבו של ר' יהווה הנשיא‬ ‫בסיף סרקא קמא דגיטין‪.‬‬ ‫יוסף קטמתא בסוף סוטח מ ש מ ח יוסף‬ ‫ןטנוחא שחוא חמציחן של חסידים‪ .‬ח‬ ‫וכור שהיח ר׳ יחושע שונח בל שנחנבלה בשחיטוז‬ ‫נבלה ו מ ט מ א ב מ ש א ‪ .‬וזזיח מכובד עם ש ר י ח מ ל מ ח‬ ‫והוא מוז וקן מאד ונבדוהו מאד במיתתו והיח‬ ‫בומן חביח ואחריו והוא נתן אות על ביאת המשיח‬ ‫וביום ש מ ת אמר לר׳ חנינא בן תח־יץ בעבור‬ ‫ה מ צ ו ח שעשה במעות פורים שנתלפו לו מ יהיר‬ ‫הלקו לעיה ואמר לו מט־ ידעת שזאת האומה של‬ ‫ת נ ו מן השטים חטליכוזזושלא יעסוק בתורהבעיד‬ ‫שיחיד! השמד ל א שמע לו ואמר אני אומר לך‬ ‫ובדים של ט ע ם ואתה אומר נץ השמים ירחמו‬ ‫תמיתני א ם לא ׳שופון ל ס פ ר תיוה נאש ו נ ך היה‬ ‫בימי רבי תפשו לרבי חנינא בן הרדיץ‪.‬‬ ‫רבי ישבאב הסופר בפרק ב' דהולין‪ .‬יעב״ץ‪.‬‬ ‫רבי יעקב בן קדושאי‪ .‬ובתוספתא פרק‬ ‫ב' דחולץ אמר ליח ר' ישבב לר' עקיבא אי או‪.‬נ ם בברייתא ח כ ם גדול וקדוש תלכיד‬ ‫ר' עקיבא ורבו של רבי ה ו א ‪.‬‬ ‫וכן באבות א מ ת ו׳ מדוח שמנו החכמים לצדיקים‬ ‫נתקיימו ברבי ובבניו‪ .‬‬ ‫רבי ירמיה חודיוה דו׳נ״ב ‪ .‬‬ ‫*‪3‬‬ ‫רבי ינאי הוא קדמון ובניו תנאים ר׳ רוטתאי‬ ‫נר ינאי ודי אלעור בר ינאי‪ .‬והוא מהרוגי‬ ‫שלכוח והפשיטו עור קרקפלו בחייו מפני יוזמי‬ ‫ופדאו כשהוא קפץ ר׳ יהושע ברומי‪ .‬ולכן נראה כי הוא‬ ‫חאמור באבות שדנר גם בוה ליל בחיי העה״ב ‪.‬צו־ ‪ 21‬ב ( ‪.‬ובתלמוד‬ ‫נר ב ת ה דרי ינאי סבא בא לפני ר׳ ינאי רמז ווה ו ׳‬ ‫ינאי רבה רבו על ר׳ יונתן • וגפ׳ ד' ת י ת ם נר‬ ‫]‪71‬‬ ‫נרתיה דד׳ ינאי ס נ א אתא לקמיה דרי ינאי ר נ ה כי ר'‬ ‫ינאי רבה רבו שי ר׳ יוהנן‪.‬‬ ‫א( אוחב חתורח‬ ‫רבי יוסי בן קסמא )לעל‬ ‫ולא כסף ו ז ח ב ‪ .‬ועריץ נשאר לי ספק א ט הוא ר' יעקב‬ ‫דכפר ח ט י א ‪ .‬ובגו זכרני א ו ת י ) צ ד ‪!9‬‬ ‫* ‪ *5‬א *‪ 3‬א( אבל אינו מ ן המנץ אע״ס שתביאי‬ ‫הו־מב״ם בם׳ הר׳ בחבורות כדן שלא מצאנו אוחו‬ ‫במשנוז *‬ .‬וני־אה שהוא נקיא כך בדור *אח"‪ 1‬כט״ז‬ ‫בסב״ט )לא״ב( נט״ש ••• יס"ו‪£0-‬א״‪ 0‬ומבטיי‪ .‬‬ ‫ורש״י בשק ב' וחולין ישבב וכן הוא בראש השנה‬ ‫גבי משמרות וא״כ חוא ישבאב שם חמשמרוז חי״ד‪.‬ווה הודה הוואי*‬ ‫בישראל ושופט מואס בבצע מעשקוח בראשית‬ ‫הגז כדאיתא בכתובות‪ .‬‬ ‫יועזר איש הבירה )לעיל ‪ 22‬א( מתלמידי בית‬ ‫שמאי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן עומד‬ ‫בשער המורת בפרק ב' דערלה ‪.‬‬ ‫)ם״ק דכב״ב(‪ .‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫רבי ישמעאל בן אלישע ל״נ ח כ ג וחסיד‬ ‫והיואחו בחלומו יצפה להכטה ‪ .‬ופי' חדמב״ם‬ ‫ז״ל קטנוחן של חסידים בכללם שרשם לפי ששרטו‬ ‫)זדבר וחחחלחו קפץ ‪ .

‬אבל נראה‬ ‫שאינו ר' מ נ ח ם בן םיננאי שחיח מוכית מוז ה ש ם‬ ‫ולבן נראה שהוא בן ר׳ יוסי‪ .‬ונשא אשה אחרת חוץ‬ ‫מ ב ת ת ה כדאיתא בהחלת חולין‪] .‬‬ ‫יענ״ץ‪.‬והוא מורע ניתן הפיר ה נ ת ל של קיסר‬ ‫ששלחו קיסר להחריב ירושלם קודם מסילה‬ ‫לאססםיינום ושאל לתינוק ואמר ונתתי את נקמתי‬ ‫באדום ביד עמי יסיראל והוא אמד בעא חקב׳׳ה‬ ‫לכסות ידיה בהחוא גברא ונחנייר ויצא ממנו וח‬ ‫ההסיד אור העולם ‪ .‬רבי מ נ ה ם ברי םיפאי בק של קדושים )םסחיס‬ ‫דק״ך ופא״פ דב״ה( ‪ .‬כלוכיח שס אשה פט״ט דנדויס ‪ .‬ואינ לא יהיח שום חכם בכיף‬ ‫מאזנים‪.‬אמר ש״ש ‪1‬‬ ‫נענץ העיד ר׳ יהושע בן ו ת ו בו׳ על ענץ בית‬ ‫שאן[ ‪ .‬והוא שמן וכבד מאד ח ב י ת של ר״א‬ ‫ברי^ש‪.‬ונוזאה‬ ‫שהיה מ מ ן ר״ג ודי ׳והנן בן גודגדה ‪ .‬ונקרא אחרים וחסימן אחח״ו יאי׳׳ר נתיב‬ ‫)אייה ־"א( בענץ לויחן‪ .‬ובמגלח‬ ‫אומר שהמשנה דברי ר' מ נ ח ם בר יוסי םווימחאוז‬ ‫שנואה שחוא ח נ א ‪ .‬מ ו נ מ חילק עם ד״ע ר״פ ב״נ ‪.‬בם׳ ד׳ דאבות חוא‬ ‫איש רשום ביבנה עיר ההכמים וכ״ש הוצה ולא‬ ‫ידעחי עד עחח נא• ווז ומן חוא ‪ .‬‬ ‫רבי ישמעאל בר׳ יוסי חבית חאחובשל רני‬ ‫ובביח ת נ ו ‪ .‫ספר יוחסין‬ ‫*מ‬ ‫רבי •ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן ק ב ת ק ח‬ ‫חוא חבית של רבינו חקדוש מ מ ן רשב״נ אביו עם ר׳‬ ‫חנינא בנו של ר׳ יוסי חגלילי‪) .‬מו־תא בח בתווס‬ ‫יבאםייייני * א ׳•*י אש • יעב״ץ ‪.‬‬ ‫מ מ נ )ובחיט דט״ב( רב פשפיח דפבינ‪ .‬רני מ נ ה ם בן יוסף )חלק‬ ‫קח א( ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫באוח יוד של חאםוראים תבאחי שם אשח דפשנח ‪.‬תלמיד אור העולם הוא ר'‬ ‫עקיבא‪ .‬‬ ‫ומוננו חפא• ביופא וב־״פ ‪ .‬וכבר‬ ‫הארכנו בו למעלה ורבי ראה אוחו מאחוריו וכן‬ ‫רבינו ח ק ר ו ש ‪] .‬‬ ‫רבי מיאשה כבר א מ ר נ ו ) צ ד ‪ 43‬א( ני הוא‬ ‫מ מ ן האהרונים בבית שני וקבל ממנו נהום הלבא־‬ ‫ו ק בתלמיד קראו לר' מאיר רבי מיאשה כמו לוה‬ ‫ה ח נ ם באשר כתבתי למעלה‪.‬ונאות וח יש אחד לנד וחוא‬ ‫בן כובדי וחוא נפרקא קםא דשקלים מ מ ן‬ ‫תב״ו והוא חעיד ביבנה‪ .‬ומצאתי שם בתוספות שהיה‬ ‫נכדו של ר' ישמעאל בן אלישע כשם וקנו‪ .‬ובתוספתא‬ ‫בסון* עדויות כי לר' מ נ ה ס בן סיננאי הושיבו‬ ‫בשיבה לראש על שהעיד ההלכות והיו תםיהין‬ ‫עליו וכוי‪.‬והוא מסרקי רבי‬ ‫אליעור נסי נ ״ א ‪.‬נניח חמחלוקוז שיטי אם רני‬ ‫נחמיח חוא ר' נ ח ו ת י ו מ ׳ ‪ .‬או וזז ר׳ מ נ ח ם המחכר‬ ‫ביומא הוא ר' מ נ ח ם אחר או ר׳ מנהם בן סימא•‬ ‫ולכן לא זכרנוהו והרמב״ם ל‪ *4‬הוכית ‪ .‬ישמן וכבר ב מ ו ח ו ‪ .‬‬ ‫רבי מנחם )לעיל ‪ 46‬ב( וה מחכר ביומא‬ ‫ונראה ני הוא מ ו של ר׳ יוסי שנקרא וורדימום‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫אות הט״ם‬ ‫רבי מאיר‬ ‫ונקרא ג״נ ר׳ מיאשה )לעיל ! ‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 49‬ב( ‪ .‬צר *‪ 4‬א ‪ 47‬ב( ‪.‬‬ ‫נדאמתנן בסי כל נתבי היינו וודדימוס ת י נ ו מ נ ח ס‬ ‫והוא מוסיף שם על רבת ר׳ יוסי‪ .‬‬ ‫אות הכ״ף‬ ‫בבר ראית כי באות חיו״ד יטיכמו נ ׳ ח נ מ י ס‬ ‫צתקים נ ק ד נ ח ‪ .‬‬ ‫] א מ ר ש״ש מונמ תנא הוא בס״ג ושבועות‪[.‬וכן בחושסתא אמו­‬ ‫ד' יוסי מ נ ח ם מ י אומר ואם חרצה הנניםהו במנץ‬ .‬‬ ‫אות הלט״ד‬ ‫רבי לויטס איש י מ ח ‪ .‬מהבאי‬ ‫)יבפייז ליי ע״א( ‪ .‬וזח ר׳ ישמעאל‬ ‫נ ד ו ת של ר נ י ‪.‬‬ ‫רני יטימעאל בן ראב״ע )יופא פח״א(‪ .‬ובפי אלו‬ ‫מציאו' שעשה למי' משורת ה ת ן נ ה ק ם תקים ע מ ו ‪.‬‬ ‫רבי ישמעאל נן סאנ׳ נ״ג וחסיד מ ש מ ת‬ ‫נפולח די חנחונח ונת קול יצא עליו יננם חלמידו‬ ‫של פנחס והיה כ״ג עשר שנים ועשה סודו א ח ת ‪.‬‬ ‫מנסיא אבי ר״ש חייוע פקושש ס״פ דעסוח • מ ו ח א‬ ‫שם איש ישם אשח םגוי לרוב ‪ .‬‬ ‫לונח ספ״נ דיוםא לח״א ד׳ ישםעאל ב! ־יונח ‪ .‬בן כובת פירש בערוך‬ ‫שם אדם עושה כ ב י ה ‪ .‬‬ ‫) צ י ‪ *4= "9‬ב ( ‪.‬‬ ‫חט‬ ‫מנחם בן סיגנאי הוא בס״ז רעדויות‪ .‬מנימין נר פונדי חבר לר״ע ‪.‬‬ ‫כחן שט איש )יבפוח כה״ב(‪ .‬וחלמידו אור העולם רבינו הקדוטו‪ .‬והיה ר' מאיר אע׳יפ שהוא מהבורה‬ ‫הגי בומן כת הראשונה שאמר ר׳ יהושע יסח‬ ‫אמתז ברותח‪.‬אמר ש״ש ‪ 1‬כבר כחבחי למעלה‬ ‫מ ה שמצאתי בססי־ חיי חמלכים על ענץ נירון‬ ‫קיסר[ ‪ .‬לוי‬ ‫הסוריים" """" ]י׳ייל ‪ [ 4‬י לקוניא אבי ד״א פ׳‬ ‫הפיעליט ‪ ' .‬אבל יש דוחח‬ ‫לוה שהיה ראר שיאמר ר' מ נ ה ם ב נ ו ‪ .‬יענ׳׳ץ ‪.‬כ ת ב ו שם אמה דאפיח‬ ‫דאאע״ח )ס״‪ 0‬חםפיגוז( ‪ .‬‬ ‫רבי ישמעאל נר נחמיה נבר ידעת כי רני‬ ‫נהמיה הוא ה נ ר ר׳ מאיר שסמכו ר' יהודה נן‬ ‫נ נ א לדעת רנ אויא ‪ .‬ובפרק י״ב מיבמות אמר אני‬ ‫ראיתי את ר׳ ישמעאל בן אלישע ווה תימה אפילו‬ ‫לר' יוסי א ב י ו ‪ .‬וככר חארכנו מ למעלח‬ ‫)צד ‪ 16‬א ‪ 46‬ב ( ‪ .‬ובס׳ חתכלח גתם העיד‬ ‫מכרי בבריתא‪ .‬יענ״ץ ‪.

‬אבל‬ ‫הסידוש חאמיחי מ זהו ר' נחטיח ‪ .‬והוא היח ממונח על חסייסוח‬ ‫דיל חנורלוח בביח המקדש כדאמתנן ביומא ובם׳‬ ‫ה׳ דשקלים‪ .‬ו ק חחסיד ר׳ נחוניא חוסר שיחין‬ ‫ובודוח לעלי תלים מ ח ם ‪ .‬ובסוף פ' העור והרוטב אומר‬ ‫על זח ר נחוניא בן הקנה ונראה שהוא טעות‬ ‫בדפוס ובברייתא ר' נחוניא משום ר' נהוניא הנדול‪.‬והוא כפי ד' דברכות וכסי נ' ד א מ ת‬ ‫והוא ר מ של ר׳ ישמעאל בן אלישע כ״ג‪.‬צד‬ ‫‪ 7‬נ ב( •‬ ‫רבי מתיא בן חרשי ישיבתו וביח דינו היו‬ ‫ברומי צדק צדק חרדוף הלך אחר ר׳ מחיא לתמי‬ ‫ושם מצאו ר׳ שמעין בן יוחאי ב ת מ י ‪ .‬כ׳ בכלל נהוניא‬ ‫יוחנן כמו שמצאנו בפסוק ׳כניה כניהו יחויכין‪.‬‬ ‫וכבר פירשנו למעלה )צי *‪ 4‬א( כי הוא לוי ושוער‬ ‫במקדש ‪.‬ונראה‬ ‫שהיח ו ק מ מ נ ו ‪ .‬וחוא חלמיד רינ״י ועשה‬ ‫ספר חבחיר חנעלם על סודוח חקבלח ‪ .‬ואלו חב׳ מדוח חוא כראשון‪.‬ובמדרשי בלקום פסוק ק פורח‬ ‫יוסף שלא חסחכל באשה כל ימיו ונראה לו השטן‬ ‫בדמות אשה וסימא ר' מתיא את עיניו באש ושלח‬ ‫הקב״ה לרפאל ותםא א ת עיניו‪ .‬‬ ‫אות ד׳נו״ן‬ ‫רבי נהוראי כבר פירשנו)צד ‪ 36‬א( כי נקרא‬ ‫בזה ח ש ם ר׳ אלעור ב.‬‬ ‫רבי נחמיה איטי ביי־׳ י ל י ) ל ע ל ‪ !3‬נ ( ‪ .‬אבל שש חור התלמוד‬ ‫יאמר בפי בני חעיר שאלו חלמידיו אח ר׳ נחוניא‬ ‫בן חקנח במח חאריח ימים ואמר שלא נתיכד‬ ‫בקלון חבידיו ולא עלחח קללח חבירי עמי ו ו ת ק‬ ‫בממוני חייתי‪ .‬‬ ‫וכן בתהלת סרק ב׳ דראש השנה שהלך לאישא‬ ‫]‪73‬‬ ‫בשבת שראה הירח ווה לפני אביו מ ל רבינו הקדוש‪.‬או ר' מאיר לדעח הרמב״ם‪ .‬ונראח‬ ‫שחוא וח ר' נחודא חנדול חלמיד ריב״ו ששאל לו‬ ‫ר' עקיבא באי וח וכוס חאריך ימים ואביר שלא‬ ‫קבל מהנות ולא עמד על מדוחיו ו ו ת ק בממונו‬ ‫היח שמניח פרוטה לחנוני‪ .‬וכבר אמרנו למעלה‬ ‫)צד ‪ 4$‬א( כי היה בארץ ישראל וכשיצא הוצה‬ ‫לארץ קרע מדיו כראיתא בספרי ודי אליעור ה נ ד ל‬ ‫היה רבו כדאיתא ב מ ע ל ה ובסוף יומא שלדו ר׳‬ ‫מתיא בן הרש לר׳ אלעוד בן עזתה ‪.‬‬ ‫רבי נחוניא ק חקנח כבר כחננו למעלח )צד‬ ‫‪ 19‬א( שחיח בומן חביח‪ .‬‬ ‫נחום הלבלר ר׳ל חסופר חלמיד ר׳ מיאשה‬ ‫בדור חאחרון מביח ש נ י ‪ .‬ובפי כ' רפאה טוהיח‬ ‫בימי ר״ג חוקן בלםוכח חגויח כי לפחוח חוא מ'‬ ‫טינח קודם חרבן חביח כי לטוכח חגויח נתבטלח‬ ‫קודם חחרבן מ׳ שנח ועטיו חנות בהר חניח כדאיחא‬ ‫בפרק חיו בודקין בסנחירין ובברייתא נדזום חוקן ולא‬ ‫ידענו אם הוא וח או נחום המרי כי נחום ס ת ם‬ ‫חוא נחום המרי‪) .‬בפרק המוכר‬ ‫הספינה ובפי ב׳ דפובת ובפי ה׳ מנויר וטום אומו‪-‬‬ ‫במשנה כי חיח בזמן הביח ואחר חרבנה כי התיר‬ ‫חנדרים שעלו מן חנולח ומצאו ביח המקדש חרב‬ ‫ואמר אלו הייחם יודעים זח חייחם נודרים ו כ ו י ‪.‬ל ב ח ו נעשה לה נס‬ ‫שנסלח בבור וניצלח כי ראחח וכר של רחלים עם‬ ‫וקן אחד שהוא אברהם ע״ה ואו היה ד' חנינא בן‬ ‫דוסא כשקרח לח זח ואעס״כ מ ח בנו בצמא שנאמר‬ ‫וסביב־ו נשערה מאד כדאיחא בקמא וביבמוח ‪.‬‬ ‫ולא ידעחי באי וח ומן חוא מביח שני ונראח ני‬ ‫היח בסוף חביח ‪ .‬הוא‬ ‫עצמו ר' יוחנן בן נדנדה שהעדות עצמו אמר‬ ‫מ ט י ן פ׳ ה' ילק לא הביאו הדםב״ם ונזה אין‬ ‫חשש כי אוהיוח דדץ באחר ‪ .‬וכן םרש״י בס׳‬ ‫ב״נ דקיימא לן ר׳ נהמיה הוא ר׳ נהוראי ווה האמת‬ ‫וכן נראה בסיף נדד כי ה ל ק עם ר׳ יוסי‪ .‬‬ ‫מנחם חבירו של חלל ויצא לעבודה המלך‬ ‫ונכנס שמאי במקומו לאב ב״ד ווח מ נ ח ם חחנבא‬ ‫על חורדוס שימלוך וכן חתנבא שיוחר מלי שנח‬ ‫ימלוך שמלך ל״ז שנח ונחן לו עושר נ מ ל ‪) .‬‬ ‫ויש בנמרא מי שאומר כי הוא משלשה דייני נורות‬ ‫שהיו בירושלם‪. ערך כדאיחא בשבח בפי‬ ‫חבית ב ס ו פ ו ‪ .‬וכן בסוף‬ ‫קדושין הולק ר׳ נהוראי עם ד׳ מאיר ור' יהודה ‪.‬‬ ‫רבי נחוניא בן נדנדה בפי ו׳ רעידות ‪ .‬־אולי‬ ‫מ ה שלא קבל מתנות שנאמר ושונא מתנות יהיה‬ ‫שלא לבוא להתכבד בקלון הבירו שהיו ניתנ־ן לו‬ ‫ולא להביריו‪ .‬כי נ ם‬ ‫מרדכי שנקרא םחהיה היה אהד מ ה ם שהוא ממונה‬ ‫על הקנים ‪ .‫מאמר ראשון‬ ‫המי או בק״ו הכמים על האחד שנסתפק ל נ ו ‪.‬והיו‬ ‫מוכיתן בחברון אע״ס שנם לצד זח חיח חמורח‬ ‫ב ת לזכור זכוח הקבורים שבחברון בזמן החמיז־‪.‬והוא חיח אחד מחט״ו חסידים שחיו‬ ‫ממונין במקדש ולא ידענו אם הוא כ ה ן ‪ .‬‬ ‫נחום וזמרי )לעיל ‪ !3‬ב ( ‪ .‬‬ ‫מתיא בן שמואל נוסהא אדזתנא מתתיה‬ ‫בתהלת ס׳ נ׳ דיומא ובס״נ ותמיד שהלק על תנא‬ ‫קמא שאמר כי די באור הבקר שיהיה מבריק לשהוט‬ ‫התמיד שנקרא יום והוא אמר עד שיאיר כל סני‬ ‫המורה יותר עד שיאיר בהבתן והלכה כמותו‪ .‬צד ‪ !9‬א( ‪.‬‬ ‫נ״א ד׳ נהמיה ‪ .‬ור׳‬ ‫עקיבא מצאו כשירד לנהרדעא לעבר השנה וא^ר‬ ‫לו ששמע מר״נ תוקן בומן הבית כי עד אחר כשר‬ .‬‬ ‫רבי נחוניא בן אלנחן איש כפר הבבלי‪ .‬בפי‬ ‫ו׳ דעדויוח חולק עס ר׳ אליעור ועפ ר׳ יהושע ‪.

‬ונסוף חלה יש ניתאי‬ ‫איש חקוע חביא חלות מבייתור ולא קנלו מ ט נ ו‬ ‫שהיה נחוצה ל י ‪ 4‬ץ ‪.‬וכן נמרקא קניא ו ס ו ט ה ני בסחח ניי־^ור‬ ‫משקין הסוטות ומטהרין הילווה ו ה מ צ ו ר ^ ‪.‬ושמו ג ד ל מ ר נ ן ‪ .‬מ ה נ ק ט ר‬ ‫שהוא מוזכר במשנה םעגזיס ר מ ת שהוא כץ‬ ‫החסידים ולא עם הארץ ח ס י ד ‪ .‬י מ ח‬ ‫השער של הר הבית היה רואה כ״ג השורף ה פ ח ח ‪.‬ד״א וי‪ .‬והירדן כץ ה מ ו ר ח ‪ .‬יבםרק שני ו מ ו ו ת כל‬ ‫חשעדיס של וחב הוץ משל נקנור מפני שנעשו‬ ‫נסים ב ה ם ‪ .‬נ ס‬ ‫בחר חבית חיה שער המורח שמצוייר עליה מושן‬ ‫הנידו.‬יייסף חנוץ וארםטין שחיי נ ל ס אנשי‬ .‬‬ ‫ר ב י נ ח מ י ה בפ״ח דחרומוחובפ״ג ד מ ע ט ח ת‬ ‫ובפי ח ׳ דשנח ונפי ד׳ דנדתס חבר ר׳ מאיר‪.‬בםוק‬ ‫ה' ומעשיר שני ״‬ ‫ניתאיהארבלי)לעיל ‪!4‬נ^ חבית של יהושע‬ ‫בן פרידה והוא אב״ד והוא מן חוונות‪ .‬ינירושלמי שהיה א ד ם ג ת ל‬ ‫קבלו מ מ נ ו שלא למדו‬ ‫וראו לסמוך עליו ו ל ק‬ ‫לקינעו חונה ‪ . לדעות הרמב״ס שיחיה מליחם פ ח ד מ מ ל ך‬ ‫פ ר ם ‪ .‬אבל וה ומן מועט היה כמו ל״ד שניט‬ ‫מלכות שושן ופרס ואיך היה ש ם בל זבץ הבית ?‬ ‫רש מפושים שוה עשו בני הגולה כדי שיוכרו ה נ ס‬ ‫של ?ווים שנעשה בשושן והוא פי׳ ט ו ב ‪ .‬והאחד היה שמו נחמיה וכנו אותו‬ ‫ר׳ נחודאי‪ .‬וכאשר יצא הוא‬ ‫לנמל בעכו היה מ צ ט ע ר על הדלת שטבעה ורצח‬ ‫הש״י מזשלץ חים חדלת האחרת שטובעה לאותו‬ ‫מקום שיצא וח חחסיד ‪ .‬‬ ‫ובפירוש אבות שרש כי ו ׳ נהוראי הוא ר׳ אלעזר בן‬ ‫ערך וכן מזניר של רבי ונם נחמיה בס׳ אלו הנחנקי'‪.‬ובן כרם רנעי שעולה לירושלם מהלך‬ ‫יום אחד לבל צד ‪ :‬אילת מן הדרים ‪ .‬והפירוש אומר ניקנוי היה איש‬ ‫מן החסידים והלך לאלסננדריא של מצרים ועשה‬ ‫שם שחי דלתות של נחשת והתקין מלאנתן מאד‬ ‫והיה ועתו להעמידם לעורה והביאם על הים רהי‬ ‫נאשר סער הים על המלחים השליט אחו־ מן‬ ‫הולחוח בתוך הים להקלמעליחס ומחאניה ווצו‬ ‫לוזשליך חב׳ ונאשד ו א ח ו ח קשו עצמו בדלת ואמר‬ ‫להם א ס רצונכם להשליך ואת חולת אל תשליבוח‬ ‫אלא עמי או עמד ה י ם מ ו ע פ ו ‪ .‬מחי אשר חיה ר׳ אלעזר ק עדך דאםר‬ ‫ה ר ג ל ח למקום חורח דאיקלע ליה ואמר החרש‬ ‫היה לבם ראש חיה ר׳ מאיר ור' נהוראי דנו־ אוזר‬ ‫דדי מאיד הוא לטיון אור ונהורא עמיה שרי מ ז ק [ ‪.‬ועקדבח מן‬ ‫הצפון‪ .‬והוא נזכר בם׳‬ ‫א׳ ממדות ו ק בם׳ ב׳ ש״ש ם ת ח אחד לבד בעזרה‬ ‫רסזתז וחוא שעו־ ניקנור ושני םשסשים היו מ א'‬ ‫מימין ואחר משמאל‪ .‬ג ו ל הקיאה ווחו‬ ‫ה נ ס שגעשה לדלתותיו והעםיוום לרוח מזתז״ון‬ ‫נץ העורה לעומת ההיכל ‪ .‬ל נ ל אחד ואחד שמו‬ ‫מ ד ו עלי א י ו ‪ :‬ה א ה ו ש מ י ו ׳ מיאשה וננו אוחו‬ ‫ר מ א י ד ‪ .‬ו ק ש ם נ ן אטיטוס ) י * גירסין ק‬ ‫אנטיניס(‪ .‬ו ל ק נסוף נרכות אומו‬ ‫לא ׳ ק ל א ד ם א ת ר א ש ו מ ח ח ש ע ר ש ל נ י ק נ ו ד שהוא‬ ‫נמזרח ‪ .‬וכן אומר בם' ששי דשקליט‬ ‫והיא מנוונת מ נ ד בית קדשי הקדשים שחיה‬ ‫נמערנ שחשטנה * ס ‪ .‬והוא ג״כ מ נ ד מזמן זקבו ר״ג‬ ‫כמו שמפורש בסוף יבמות ובעורות טרק ח' ני‬ ‫עקיבא העיר מ ש מ ו ‪.‬ובספרי‬ ‫יוסף בן מריץ אומר בי שער ניקנוד נסדא ג״כ‬ ‫שנעשה ש ם נם שהרגו ש ם לנקנור שר ענים ט מ י‬ ‫השמונאי וכן נראה בסוף פרק ב׳ דתעניוח ‪ .‬ולדעח ריי מאיר היה כ״ג השורף ואץ‬ ‫חלכח ק ‪ .‬נ נ ד טרדני זה ט ה ו א חבר ו‬ ‫מאיר ושסמכו ר׳ יהווה בן בבא נדאיתא בפי קמא‬ ‫דסנהרדין ושם הירש ר ש * ט הוא ר׳ נהוראי‬ ‫כדקיימא ק בעט־ובץ‪ ] .‬ולא ר׳ נהוואי שמו אלא רבי‬ ‫נחמיה שמו ולמה נקרא ו ' נהוראי שהיה מנהיר‬ ‫ואמת לה ר' אלעוו ק ערך שמו ו ה ט סיתשי שני‬ ‫הנמים נתלים הע נישינח ‪ .‬לוד מן ה מ ע ר ב ‪ .‬א ס ר ש״ש! יש שני נוסחאו׳‬ ‫בתלמוד חאחד נוסחת התלמוד הראשון אשר‬ ‫הודפס ראשונה ושח כחוב חנוסחא אשר הפועה‬ ‫לחומב״ם וגם לנמשכים אחריו אבל בחלםוד אשר‬ ‫הוופס שנית כתיב ש ט בזאת הנוםחא לא ר' מאיר‬ ‫שמו אלא ו' מיאשה ש ס ו ל מ ה נקרא שמו ו״מ‬ ‫שהיה מאיר ו מ ׳ ‪ .‬‬ ‫כי ה ר הוחים למורחה של ירושלם ששם שורפץ‬ ‫השרה ‪ .‫‪[74‬‬ ‫פ&ר‬ ‫לעדותאשה ואו אמד לי כי ד׳ יהודה ק בבא אומר‬ ‫במוחו ובא ר' עקעא והעיר זה מסימו ו ש מ ח ר״ג‬ ‫נכדו של ר״ג חוקן‪ . .‬וארבל שם‬ ‫מ ק ו ם נ ש ו ו שלמן בית ארבאל )הושע י( והיא‬ ‫ש ו מ ת ן ‪ .‬ויש אומרים שמצהיבץ בוהב‪ .‬‬ ‫נ י ס ט ר שודח מ נ ץ ט ח שני וחימה על הרב‬ ‫למה לא הביאו בכלל מחאנשים אשר מ נ ת על שם‬ ‫מעשה כמו שהביא מזחלת שבת לחנניה נן חזקיה‬ ‫בן גוון שעלו בעלייתו מ ת שמאי יניח הלל וכן‬ ‫אנא שאול ק בטנ־ת בסוף ש ב ת ‪ .‬‬ ‫וסתם מתניותץ ר' מאיר ס ת ם תוססותא ו* נחמיה‬ ‫וכלהו אליבא דר׳ עקיבא ש ח ם תלמידיו‪.‬ף״א ני הוא מקום אהד ס מ ו ך לנינוה‬ ‫שנקרא נן‪ .‬‬ ‫יוחסין‬ ‫ובסוף פרק ניצי!יולי( ני לא נתקרשי *ערי ניקנור‬ ‫מפני מוםצודעין עומרים ש ם וממיסין ידם לבהונו׳‬ ‫ובפרק נ' דיומא וכן בתוספתא בסרק ב' ניקנור‬ ‫נעשו נסים דלתותיו ומזכירין אותו לטובת יא״כ'‬ ‫ראוי ל ו ו נ ו ו ‪ .‬‬ ‫ואע״פ שאמרנו לרעוז חרטנ״ם ז״ל ט ג׳ מאיר‬ ‫נקרא ר׳ נ ח ם י ח ‪ .

‬‬ ‫ורצח לקרות עם ר' יהווה אחר מ ו ח ר' מאיר ל א‬ ‫עלה נידו כואיתא נקרושץ ונמקומות אחרים שחיה‬ ‫מפולפל מאד כרנו וננרייתא תניא סומנוס נן יוסי‬ ‫א ו מ ר ‪ .‬וכבר ונרנו נ ו למעלה )צי ‪ *4‬א( •‬ ‫שכון המחבר רבי םיטאי שהוא תנא יראי יפיתי ליה‬ ‫חלטידא בחרבי״! ובב״ט ביבפוח מךדחנץ נפ שט )דיב״א(‬ ‫ומדאה דדה תלמידו של ר״ע ‪ .‬ובפרק ג' ד נ נ ו ת ם‬ ‫ר' שמעון בן ננס הולק עם ר' עקיבא וא״כ הוא‬ ‫הבד לר׳ ישמעאל ולר׳ עקיבא ואחר שנסמן־ נקרא‬ ‫בשמו רבי ש מ ע ו ן ‪) .‬ואז א ס ר לו ננו עדצוה עליו‬ ‫להנמים ל א רצה ואמר ליה מעשיך קרנוך ומעשיך‬ ‫יתזקוך ‪ .‬נפטיים הגר פ'‬ ‫"״•ז ‪ .‫מאמר‬ ‫שם וחסידים ל נ י חזנרחיו‪ .‬‬ ‫בי נגס הוא נ ס ו ף נ ת י א מעשי! שנא לפני רני‬ ‫ישמעאל ואמר לידו נן נגס ונו׳‪ .‬סנואי אביו של פנחס‬ ‫עידית‪ .‬צד ‪ 40‬ב( ‪.‬ור' יחורח נן אלעאי נאמן רוח מכסח‬ ‫דנר העיד עליו שלא היתה עורה ננעלת שהוא ניום‬ ‫ערנ פ ס ח על ארם נישראל נ ענוה ויראת ה ט א‬ ‫נ ם ו ה ו ‪ .‬רבי נחן בן יוסף נדה‬ ‫דפא״ב ‪ .‬ו נ מ ם נ ת‬ ‫שמחוח אומר שהיח שמו שמעץ ח נ ם נ ד ל ויום‬ ‫שמת רני עקינא נ ל ד רני נדאיתא נמדרש שמואל‬ ‫ונקרושץ‪.‬‬ ‫עואל שם אביה דאפיה דו־יי‪ .‬עזריה אביו מל דאב״*‬ ‫נם הוא חכם מריק היה כם״ש על רדב״וו יש לו בן לעזריה‬ ‫חברנו קרא לא ראיתי צדיק נעוב ונו ‪ .‬‬ ‫]‪5‬ז‬ ‫ראשון‬ ‫אות העי •׳ן‬ ‫בן עזאי הוא ר׳ שמעון בן עואי והוא תלמיד‬ ‫הבר לר' עקיבא ‪ .‬וניון שניסח הדנר מ מ ח שקרח לו נענץ‬ ‫הניורח שהשקחז דונמא ר׳ יהודה בר אלעאי‬ ‫ההסיד די לנו בזה ‪.‬והוא‬ ‫מעשרה התני מלכות והוא העיקר שכן אמרו ר׳‬ ‫עקינא וחביתו‪ .‬יעב״ץ י‬ ‫ן‬ ‫אות הסמ״ך‬ ‫סומכוס פרק אותו ואת בנו סומכוס אומר‬ ‫משום ר״מ וחוא חלמירו חםובהק ‪ .‬ואיכא פילי רהדרו בהו )פפאי דחוח‬ ‫‪0‬״ל םקני הכי( בשעחא איתני שפייהי וליל‪ .‬יעב״ץ •‬ ‫‪3‬‬ ‫רבי נתן הבבלי חוא אב״ד חבית של רבי‬ ‫מאיר ר׳ נתן תינא ונחיח לעומקא ו ת נ א וגל אבוחיו‬ ‫היו ראשי גולה בבבל ‪ .‬‬ ‫בשפ״יחו‪ .‬וחסימן וכל אשר יש לו נח״ן ואליהו מרבו־‬ ‫עמו והוא ורבי סוף משנח ואמר לאשח אחוז‬ ‫שלא י מ ל הבן הנ' מ י ו וחיו! וקראו לו נחן הבבלי‬ ‫על ש מ ו ‪.‬והיח בומן חניח ואחר חרבנה‬ ‫נ מ ו נ' שנה ולא יכל ספר לחגיד דבריו‪ .‬ועריץ יייל דר״ס ור״נ בפאי דאםדי‬ ‫טקטי דאסיקו להי אחדיט וליא אפיקו לטלתייהי‬ ‫בשם״זץו ובל פאי דאםרי בתר הכי לא אסיק‪•.‬וכבר דברנו בי )צד נ>‪ 4‬ב( ועיי‬ ‫נדבר באות השי״ן ב ש מ ו ‪.‬והוא ד' ננווט בנן של קדושים‬ ‫חנ״ל‪ .‬‬ ‫י( פשוט שלפענוס פצינו י״נ וס״א חלוקים בי״א ‪.‬ונן מורה זח בעדויות כשאמרו לו שיחזור‬ ‫מ ה ח ל ט ת שאמר רעשוהו אני׳ד לישראל ואמר‬ ‫בהסידוהו שלא יהיה רשע לפני המקום שעה אחת‬ ‫שיאמרו בשבל שררה חור ב ו ‪ .‬וכן‬ ‫ר' אליעזר רבו המובהק‪ .‬וכן ר' יהושע ‪ .‬יענייץ‪.‬וחיה‬ ‫ק״כ שנה כמשה והלל וריב״ז‪ .‬ומשו״ה כתבו התופי‬ ‫פ״ק רביבית )דט״ב( דצ״ל דאחדיפ וזזתם לאו‬ ‫וייס נינהי ‪ .‬ובפרקא קמא‬ ‫דעיוונין שחיה א ו מ ו על נל ו נ ו של טומאה מ״ח‬ ‫טעמים ונן על נל דנו־ של ט ה י ח מ״ח ט ע מ י ם ‪.‬‬ ‫כנין בה״פ הםביא קפא ובשאר דוכתי להכי אשכחן‬ ‫נפי ר״ם ואחריט נבי הדדי ‪ .‬נם ודה תכ‪ 6‬אויי‬ ‫בוטן ר״פ דבי עורא עשירי לראכ״ע כסי שהמז ראב״ע י'‬ ‫לעודא ‪ .‬‬ ‫רבי עקיבא בן יוסף גר צדק מבני בנע של‬ ‫סיסרא אשר שמו יצא בכל העולם ‪ .‬נקוסא אבי ר' יהודה ‪ .‬ונסוף מועד קטן‬ ‫שמח ‪-‬לו נן והספידו לו נל ישראל‪ .‬ונפטר כקבלח ע ל מלכית שטים‬ ‫ו נ א ח ר נמוייעקנ עם נ נ י ו ‪ .‬נסיק אתתיה דשפשין כ״פ הםטינה ‪ .‬ויש קצת תםדזא בוח שכ״כ נתסעטו חדיויח כי‬ .‬וקצת למד‬ ‫מרבי טרפון אבל חבירו נקרא והלכה כר׳ עקיבא‬ ‫נגד ר׳ אליעור רבו כראיתא בפי כיצר מברכץ‪ ..‬אמר ר' ישמעאל‬ ‫ח ת צ ה לעסוק נדיני ממונוח ישמש אח שמעון בן‬ ‫ננס ווה נקרא קודם ש נ ס מ ך ‪ .‬נימוס אתיו של ד'‬ ‫יהושע הניס• ט״ק דבכורות ר״י ע״ב‪ .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עקביה נן מחללאל נומן חלל נאשר אמרנו‬ ‫)צד ך\ א ( ‪ .‬ובעת מוחו צוד!‬ ‫לבנו שיקח םברח חכמים ולא סבתו אביו‪ .‬ונבר‬ ‫זכרנו למעלה )צר ‪ 6‬ב( קצת מ מ נ ו ‪ .‬ונחן‬ ‫התנצלות למה הוא לא עשה נן נ נ ׳ הלנות כי חוא‬ ‫שמע מפי מ ת נ י ם נ מ ו ה נ מ י ם אנל ננו לא שמע‬ ‫ני א ם ממנו לנד ‪ .‬נהום איש קודש‬ ‫קדשים בקהלת רבה ‪ .‬והיה חנן בן פנחס‬ ‫חלמידו ור' יהושע הנרסי חוץ מהחמשה הידועים‬ ‫ר׳ עסי ור״מ ו ב ו ' ‪ .‬ושימש את‬ ‫נהום איש נ ם וו כ״ב שנה ‪ .‬וכבר פירשנו כי "גם‬ ‫זו" שם מקום או שהיה אומר נם וו לטובה ‪ .‬נות אמי של ר' יייינן ‪ .‬והוא חנקרא לפעמים י( ‪:‬‬ ‫יש א ו מ ת ם מפני המעשה שהזנרנו למעלה )צו‬ ‫‪ 47‬א ( ‪ .‬‬ ‫נהומא בן אסקשיון רפ״נ דיוסא ‪ .‬נצנח‬ ‫שפ איסח דרור חפע״ח שט ‪ .‬וניתא׳ הארנלי קבור‬ ‫נארנל נין ציפורי ל ט נ ת ד ! ‪.‬וכן נ מ ס נ ת אבוח‬ ‫הורה לנו הזנוח והשפלות ‪ .

‬וצ״ל‬ ‫שהיה ו״פ הנריל דקינו של אביו ר״א ‪ .‬פםיסא אבי נביחה ‪.‬דאל״כ לא חיי‬ ‫קוראץ אותו בן סרטא םתםא ‪ .‬והוא היה עם ר' אליעזר ודי יהושע‬ ‫בתופת בנו טיל ר״ג בפרקא קמא דקדוטוין‪ .‬ק מ צ ר ‪.‬שר אצל קיסר‬ ‫וחובטח בחיי הע״ח וטל ע צ מ ו ‪.‬אק לט״ד ‪"8‬ל הצללפוני‪.‬ונראח שחו* בריר‬ ‫תנאים ‪ .‬‬ ‫שאולי תתנצל בזה ה א היה כ ה ן ‪ .‬‬ ‫פאני אביו של ר׳ ישפעאל כ״נ‪ .‬פישון הנפל פב״ש‪.‬רני פרנא בהרואה הה״ב‪ .‬קרחוז אבי ו י י ‪ .‬‬ ‫פלימו היא תנא דברייתא פ״ק דפסחיט ופדוע לא‬ ‫הביאו כאן ? סניא כ״נ בהיזקז ‪ .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רבי פפייאס)לעל ‪9‬״ ב(‪ .‬יעב״ץ ‪.‬וכן בבתתא ה נ ם גוול בימי‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי‪.‬ודויד‪ .‬‬ ‫ווה ר' צדוק התענה ם ׳ שנח שלא יחרב ה מ ח ‪.‬קמזדח‬ ‫שפ אשח ‪ .‬‬ ‫קבוטל אביו של ר׳ מדיח ביפן חבית ודקדק יב‬ ‫לקרות טי״ת‪ .‫ס‪9‬ר י‬ ‫‪[76‬‬ ‫פעזדא שהיח לפני בנין בית שגי עד ראב״ע שיזיח אחר‬ ‫חירבנו היו עשרח דורוח ור״פ חיה מפן ר״א לא רחוק כ״ג‬ ‫ט.‬ו ק בקרושץ‬ ‫גבורי כ ה עושי דברו כגון ר׳ צדוק דחבעחיח‬ ‫מטרוניתא ‪ .‬אר״א נכדו קאי ודאי וק״ל ‪ .‬בסוף ש ב ח ‪.‬צד ‪ 36‬ב ‪ 45‬ב( ‪.‬‬ ‫וודא נמצאת בכתוב בפ״ט בהנחות הנפרא ‪ .‬‬ ‫אות הצד׳י‬ ‫אות השי׳׳ן‬ ‫רבי צדוק אביו של ר' אלעור בר צדוק נ ם‬ ‫אביו של ר' צדוק ה נ ם במשנה הוא‪ .‬וכבו פיושנו כל ובויו )צד *‪ 4‬ב( שחיה‬ ‫מושגה מן השמים ‪ .‬‬ ‫צללפונית אפיח דשפשון‪ .‬וננריחא יש ר' פרח הזקן אנע של‬ ‫אלעור וזקנו של ר' פרת ננו של ר׳‪-‬אלעזר ‪ .‬ו ק‬ ‫ריבי׳ו היה עמו והצילו ובתוספתא דכלאים אמר על‬ ‫הטוהר הוה ישב הגי הנביא ובפי וה היה ר' צדוק‬ ‫שהיה בשעת ההרבן ת' שנת וכן כתב ר' מראן‬ ‫בפירוש הפרקים עם ר׳ דוסא בן הרכינם ‪.‬סועיוא קדושיו‬ ‫טח״א‪ .‬‬ ‫י עכמאי םפ״א דיבפית‪ .‬יעב״ץ ‪.‬בערויו׳ ונתמורה‬ ‫העיד עם ר׳ יהושע ודאה הדבן הבית ואמר אני‬ ‫מעיד שהיחח לנו פרח של ובחי שלמים ואנלנוה‬ ‫בפסה ולרה שלמים ב ה נ ‪ .‬ונפי‬ ‫הספינה גירושלמי ר״ג ור־ יהושע ראו את פפום נן‬ ‫יהודה אמד ר״ג לר׳ יהושע מי הוא ו ה א מ ר ליה‬ ‫פפוס נן יהודה שכל מעשיו לשום שמים ‪.‬ובגמרא יש‬ ‫קטיעה בר שלום גר צדק שנתן ממונו לר״ע‬ ‫וחביריו ולקח החצי ר׳ עקיבא והחצי תלמידיו שנאי‬ ‫ודוחה לאהק ולבניו וכוי‪ .‬‬ ‫קנוסא אבי ד״י שלחי טייבה‪ .‬‬ ‫אות הרי״׳ם‬ ‫רבי ראובן האצטרובל׳ שהיה בץ גדולי רומי‬ ‫והציל לישואל ‪) .‬ופעם אחד ח ש במעיו ונחרפא ביין‬ ‫של תפודום שהית מעי שנה כז־איתא בס״ם אין‬ ‫םעמיוין‪ .‬וכן פשפעות הלשון שם‬ ‫שאפרו ק בנו ‪ .‬קפוסאי‪ .‬‬ ‫וכבר הארמו בו למעלה ובעניניו )צד ‪ 2‬ן א( ואם‬ ‫היה כהן״ והבאנו מאמרים מ מ נ ו או מבנו ונשאר‬ ‫הדבר בספק‪ .‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫רבי חימנוס פ' כידה ופי חבע״י‪ .‬ואמתי‬ ‫אקא שאול בן בטניח)לעיל ‪ 33‬א( בזמן הבית‬ ‫בזמן אביו של ר' צווק בסוף שבח ופרש״י בפי אץ‬ ‫צדץ הכם גרול חיח ומפני ביטול בית המדרש היה‬ ‫ממלא מוותע וכנס שלש מאות גובי יין מ ח ם צ י ת‬ ‫ובירורי ח מ ו ו ח שחיח מוכר ונחן אותם להקדש ובנו‬ ‫היה ה נ ם ושמו במניח בזמן רבי והוא חתיר נדר‬ ‫לר' שמעון נן ר נ י ‪ .‬עסמאי ם״ק‪ .‬א״כ חית‬ ‫ו״פ הנדול יפן רב לפני החיבן‪ .‬ק ע״א הוא העז• לםני רבי‪ .‬קיסמא אביו של י״י ‪ .‬ונסוף פרק מקום שנהגו ז־זניא‬ ‫אבא שאול קורוח שקמה ה ע ביריחו והיו בעלי‬ ‫ותעוח נוטלץ אוחם מרוע עמדו בעלים והקדישום‬ .‬פ ת ה שם אפנושא‪ .‬ערובא אבי‬ ‫ר״פ אנדה בוזניויףן‪ .‬קוושאי אבי‬ ‫יי״ע שילהי הודות‪ .‬‬ ‫לא ידעחי פדוע השפיט ריפ ק יאיר שהוא חנא בפשנח‬ ‫סוף פיטה‪ .‬ערםלא פ' שני שעירי‪ .‬ואץ זה פפוס שהזכיר ר'‬ ‫ר׳ אליעזר המנונח לאמו של הנוצרי הנונר בםוץז‬ ‫גיטץ ו נ ש נ ת ‪ . תחרבן אולי היה ר״ע בסוף יפי ר״ס שהיה דפשנח‪.‬כי ר״א נכדו נתפס עם‬ ‫ריזב״ח מפן החיבן והיח דור שלוט ‪ .‬‬ ‫אות הפ״א‬ ‫ב( מ מ ן ר׳ עקיבא‬ ‫פפוס בן יהודה )לעל‬ ‫הכם נ ו ל גמיתא והיה טוב לישראל בעבורו‪ .‬‬ ‫נביא ואש ישראל חנקרא ם ח ם רבי הנקרא'‬ ‫רבינו הקדוש ‪ .‬יענ״ץ ‪.‬אע״ג כי נ א מ ת ת ׳ נתן גרסינן‬ ‫שנשבה ר' צדוק לתמי ונחגו לו שפחה לשכב‬ ‫עמה ל א ר צ ה ואמר ממזונה אני ממשסהה ג ד ל ה‬ ‫ו ק נ ה ל מ ח חשונח ממנורה המאור השגי‪ .‬יעב״ץ ‪.‬רני פרטא ה נ ד ל וניני‬ ‫פויםא ט' אלפנה ‪"-.‬קופאי ספ״ק ויבמות‪ .‬‬ ‫אות הקו״ף‬ ‫באות הקו״ף והד״ש לא מצאנו שום ה כ ם כי‬ ‫רק הוא למעט ‪ .‬ובפרק ר׳ דשקלים‬ ‫חומן עם ר׳ עקיבא ור׳ אליעזר והיא דרשן‪ :‬דרש‬ ‫ר׳ פפייאם ונו׳ וא״ל ר׳ עקיבא דיין• פפייאס אץ‬ ‫ווושץ נן והוא נאהד ו מ ׳ ‪.‬ובפי‬ ‫חלק חנא משום פפום שי• דרשוח והוא בסוף‬ ‫ב ר פ ת כשמת ר׳ ענךבא ‪ .

אלישע לחרב ביום םטיותו וכולי כדאיהא‬ ‫בסנהדרין ובסוף ס ו ט ה ‪ .‬וכבר ירעה ני‬ ‫אע״ס שהיה כעסן כננר הרשעים היח עניו עם‬ ‫חצי־יקים וכל מעשיו לשם שמים וכן מחלקוחו‪.‬רשב״נ המלון הוה לא אלין הלילה עד שיהיוןדינרין‬ ‫ר״ל של כסת ש ה ם כ״ה דינרי והב ובא לב״ר ולמר‬ .‬יעב״ץ ‪.‬והוא תקן ברכת הםינץ‬ ‫ביבנה ועליו יצא בת קול מן הסומים טוהיה ראוי‬ ‫שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך ‪.‬‬ ‫אבא שאול י( נ ם וח מ נ ץ הניח וגם למר עם‬ ‫רינ״ו‪ .‬ונראה כי מםני שהיה מקטץ עצמו‬ ‫מ צ ר הענוה ‪.‬‬ ‫בני בוזירא ושהם היו שנתנו הנשיאות שלהם להלל‬ ‫ושכה לוה השלישי‪ .‬‬ ‫]‪77‬‬ ‫ב.‬‬ ‫שמואל חקטן חחסיד והעניו )לעל ‪ 20‬א ( ‪.‬‬ ‫׳ממעון בן בתירא כבר ידעת כי הוא מןהמיוחסי׳‬ ‫ושרים ונשיאים )צד ך! ב( שהיו בזמן תלל הזקן‬ ‫בזמן הבית ומוסיף על רבריו ר' עקיבא בעדויות‬ ‫והם נוכרים שם שלשה ר' יהודה בן בתירא ור׳‬ ‫יהושע בן בתירא ור' שמעון וה ‪ .‬ועוז־ קשה לי אם ה ם היו‬ ‫קודם הלל בנשיאות והלל מלך ק׳ שנים קודם‬ ‫ההרבן איך אומר בירושלמי דסנהררין כי ר' יהושע‬ ‫תלמיד תלמידו של הלל וכה שיוליד אביו לדי יהודה‬ ‫בן בתירא וא״כ אינם בני בתירא שהיו בימן הלל‬ ‫אלא אחרים ב ש מ ם ‪.‬‬ ‫וכטומת אמרו עליו אי עניו אי הסיד מתלמידיו טול‬ ‫הלל ופרטו״י באבות טונקרא קטן בערך טימואל‬ ‫הנביא ‪] .‬‬ ‫כי חוא חלך במקלו אצל יונחן ב.‬‬ ‫וכן נראה שמומר מיר אהריו רשב״נ אומר על ג׳‬ ‫רברים וכוי והוא נכדו ואביו של רבינו הקדוש ‪.‬יעב״ץ ‪.‬‬ ‫ובםרק ר' אליעזר בשבת אומר משום ר׳ מאיר‬ ‫וכן בסי ארוסה בסוטה וכן בס׳ קמא דתולין הלך‬ ‫רשב״א וססר לר׳ מאיר ו ק אומר משום ר' יהודה‪.‬‬ ‫שופה שם איס ר״ח‪ .‬‬ ‫רבי ׳ממעון בן גמליאל בנו של ר״נ הזקן‬ ‫)לעיל ‪ 49‬א( גם הוא נשיא ישראל ונהרג בחרבן‬ ‫הביח והוא מיי חדוגי מלכוח נכדו של רבן שמעון‬ ‫בנו של הלל נ״כ לא נוכר במשנה ולא הוכידו‬ ‫הו־םב״ם‪ .‬‬ ‫שמאי חוא חבירו של חלל)צד ך ‪ 1‬ב(‪ .‬‬ ‫שנננסו לענר חשנה יוחד משנעה ואמר שהוא מי‬ ‫שעלח שלא נרשוח ללמוד חלנח נדי שלי< לבייש‬ ‫אח חנירו וקם לצאת ואמר לו רנן נמליאל ש נ נני‬ ‫ש נ ראויוח נל השנים לחחענר על ידך שחיח יודע‬ ‫מ ז נ מ ת החנונה נ מ ו שמואל ירהינאה הנהן חנירי‬ ‫של רב ‪ .‬ועם כל וה אומרים באבות‬ ‫בסי שני ריב״ו קבל מחלל ומשמאי שלעולם חיו‬ ‫שניחם מ י ח חמדרש ביחד חאחד נשיא ושמאי‬ ‫אב״ר וכן היו כל הוונוח ‪ .‬‬ ‫כי כבר ראית אמרם ו״ל שמונים תלמידים היו לחלל‬ ‫ח ו ק וריב״ו אחד מ ה ם ‪ .‬וזח שחלך שמאי ליונח.‬ורש״י נפרקא‬ ‫קםא רתעניות כי היו שניהם ר' יהודה ודי יהושע‪.‬וכן היה תולק עם ר' יוסי בן‬ ‫המשולם בפרק אלו טריפות בנקב הגלנלת ‪.‬‬ ‫שננא איש ירושלם פ״ק דשבת ‪ .‬‬ ‫והוא ארוך נדורו ור' טרפין מגיע לנתפיו‪ .‬לפיכך וכה קנה לעשות ממנו קולמוס‬ ‫לכתוב בו ס״ת ‪ .‬‬ ‫שלאי הזקן בסרק שני ר ע ו ל ה ‪ .‬ ‫בן עוויאל בפי יש נוהלץ בבתרא ‪.‬תהו בכחיבת‬ ‫חרסוס‪ .‬וננר‬ ‫הארננו זה למעלה )צד ‪ 32‬ב( ‪.‬אמר טי״טי תמצא וה הסירוש בירוטולמי‬ ‫רםוף ס ו ט ה [ ‪ . עודאל אע״פ שהוא‬ ‫תלמידו כי כל חחלמידים שחיו־ להלל כן חיי משמאי‪.‬ואם‬ ‫חםחכל עוד לפעלה בווי־ הראשון שראו החרבן‬ ‫תםצא שאפשד שאץ קושיא כלל םאוחו שהציע שם‪.‬והוא קומי מתים וראח לעיג ולאנשלום ‪.‬ונראה מוה המאמר שני‬ ‫פירושים או אנא שאול נן נטניח או אנא שאול‬ ‫אומר מ ח שאמר אנא שאיל נן נטניח שחוא‬ ‫קדמון ממנו ו ק נ ח נ ם חרמנ״ם ו״ל לשנים ‪.‬‬ ‫אבל שכח אבא שאול בן אפא פדים כחובות‬ ‫‪ !"0‬דע״ב אחר חוא ‪ .‫מאמר י *שןן‬ ‫לשמים ועליהם אמו־ אבא שאול בן בטניח משום‬ ‫אנא יוסי בן הנן וכוי‪ .‬ויש אומרים כי הוא הנוכר בפ״ק ראבוח‬ ‫שמעון בנו אומר כל ימי ושהיה בהור כשאמר וה‪.‬‬ ‫ועוד יש בפ״א מ מ ס כ ת כריחוח מעשה שעמדו‬ ‫חקנץ ר״ל בני יונח או חורים ברינרי וחכ ואמר‬ ‫‪.‬‬ ‫וכבר סירשנו למעלה מ ה שאומר בס״נ רתעניו' שקרה‬ ‫לו עם האיש המכוער שאמר רש״י כי הוא אליהו‬ ‫ז״ל עד שדרש לעולם יהא אדם רך• כקנה ואל יהיה‬ ‫קשה כארז‪ .‬ונראח שחוא טעוח בסםרים בי הוא שמאי‬ ‫הזקן‪ .‬ונראה שהיה‬ ‫ס מ ו ך לתרק הבית שהתבבא על דשב״ב וישמעאל‬ ‫‪1‬‬ ‫( כאן חשע פעליי חרפח חשכחוז םהשם חםפויסס‬ ‫חוח שכתבתי בנליון ריש חאלםא ביתא ‪ .‬ח ה כי ר' רוסתאי איש כסר יחמא מתלמידי‬ ‫בית שמאי אמר משמו ולכן לא וכרתיו בכלל הק״ו‬ ‫חכמים ‪ .‬ושננא אחי חלל ‪.‬ונראה‬ ‫שחאריך ימים כמו חלל חבית כי לעולם נקרא‬ ‫שמאי הזקן ולא חיח לו מחלוקת עם חלל כי א ם‬ ‫בג׳ ח ל מ ת כראיתא בס״ק ושבח ‪ .‬וכן מצאתי אחו־ בך בםסר מדוייק שאינו‬ ‫של דםוס שמאי ח ו ק ן ‪.‬‬ ‫רבי ׳ממעון בן אלעור כבר סירשנו )צי ‪ 33‬א(‬ ‫שהיה וה תמיד עם ר' מאיר והוא רבו המובהק ‪.‬ובמםנת שמתות שמת נלא ק ונתנו‬ ‫מסחהו ופנקסו בארונו והספידו ר' אלעור בן עזריה‬ ‫ורשב״ג והתנבא או בלשון ארמי‪ .

‬ובסי התובל וכן בסי‬ ‫הללה‬ ‫וגרסא בגמרא דבתרא אמר ר״ג לא אלין‬ ‫י״ט‪.‫ס פ ר י וחסין‬ ‫‪[78‬‬ ‫‪4>< *3‬‬ ‫ב‬ ‫שאס הביאה חאשח קרנן אחד אסי׳ על ח׳ לידוח שמעון התימני)לעיל‬ ‫ו מ ׳ ועמדו ביום ההוא ברביע דינר כסף וכן הםירוש‬ ‫סרק ג' דחעניוח ]יבס״ב דשבוז נכי שחי םנחיוז[ ‪.‬‬ ‫נאריוח שניצול מ ח ם שנפל נשר מן חשמים ודנר־ו‬ ‫שמעון איש חמצסזז מ מ ן הנית לפני ר״ג הזקן‬ ‫נפי אלו פוריםוח ונמדרשוח ‪ .‬וגראה שהוא‬ ‫חטצרים נ ע מ ו שחיח רחמן עם העם לא כראשונים‬ ‫א ח לר׳ יוסי נר יחודח ויחיו מ י ו של ר׳ יחודח נ ר‬ ‫נקרא שמעון חצדיק‪.‬‬ ‫ודבינו הקדוש בנו לםניו וכל אלו היו נשיאים מבית‬ ‫רבי שמעון נן חלסחא )לעיל ‪ 6‬ב( עסקן‬ ‫הלל מצד האם מיהודה אבל לא היו ראשי גליות כי‬ ‫נדנרים נחרננולח שניסלח חנוצח לחוציא מ ל מ‬ ‫א ס בבנל מצד ה א נ מיהודה ונל אלו נקראו ר ב ן ‪.‬ונראה שזה א ה ז הקפץ של‬ ‫ר״ג הזקן פרשי׳י מום־ צמו־ גפן יהעדיך סידש פשחן‬ ‫של ר' עסי ק חלסתא חוא ר' יוסי ס ח ם חבר של‬ ‫נקי ומוהר אומר מלשץ םקו פלליה שהוציא מדינה‬ ‫ר' שמעון ודי מאיד ודי יהודח ‪ . ש א ל‬ ‫רבי שמעון בן וומא הוא על שם אביו וחוא‬ ‫ו מ י בתידא והיה ר מ אליעזר איש ב ר ת ו ת א ‪ .‬ועוד ניסה ששונא הגול כי נסלח‬ ‫חוח נשיא ‪ .‬‬ ‫אומר רשב״ג וא״נ נ ד ב ר ח שוח מ נ ץ חביח והוא‬ ‫ופרש״י מתמנת היה כדכתיב שמשון התן החימני‬ ‫שנהרג ‪ 1*1‬אביו של רבי ש ה ה ונץ מ ח אחר‬ ‫על שם תמנת ‪ .‬יעב״ץ ‪.‬וזהו בסםרי‬ ‫אביו של רבינו הקדוש והוא בנו של ר״ג ר י מ ה נר‬ ‫על כי לא יראני חאדם יחי‪ .‬חדד!‬ ‫מדי שנננסו לםרדס והוא מד׳ הכמי יבנה ומההמש׳‬ ‫עמו ר' יהושע בן קרוזה בן ר' עקיבא וכן ד' נתן‬ ‫הדגין לםני הנמים והוא דרשן גדול וראה אונלוסא‬ ‫אב בית דינו ודי מאיר ה כ ם ודי אלעזר מ ' שמעון‬ ‫נהר ה נ י ח ‪.‬‬ ‫ב( במענה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪49‬‬ .‬ובספורי וברי הימים של‬ ‫והוא ראח מ ל ל אננים מנוגעוח ‪ .‬‬ ‫קרא לר׳ עקיבא רבי שהיח גדול ממנו ואמר איני‬ ‫א(‬ ‫‪21‬‬ ‫הנשיא)לעיל‬ ‫גמליאל‬ ‫רבי שמעון בן‬ ‫חולק עליו הריגי כמוסיף על דברי דבי‪ .‬ונדקרא ר נ ה פרשח‬ ‫בפ״ב דפאה ובתוספתא נפ״ק דיומא ‪.‬וזוז היה עניו מאד יוחר מיונחן ב.‬דנרי שלמח מ מ ל ח‬ ‫רבי שמעץ הנשיא שילוד חםביא קסא וקאי בחיקו אי‬ ‫שאין לה קצץ ‪ .‬ועוד שניסח‪.‬‬ ‫קםץ שהיה עם רבי ובסוף ואלה שמוח רבה שנתנו‬ ‫א( ת ש ה נ׳‬ ‫שמעון הצדיק הכ״ג)לעיל‬ ‫לו מרגליוח מן השמים וההזירה והיה הנס האהרון‬ ‫פרות והוא משיירי כנסת ה נ ח ל ה ונקרא שמו עידו‬ ‫ג ד ל מן חראשץ דכץ שמיא יחבי ל א שקלי‪.‬אבל יש נוםהא‬ ‫ד' דיבמות עם ר' עקיבא ‪ .‬וכן בס ראשון דירים וכן הוא נסי‬ ‫החו־נן וא״כ יהיה זה מהמנץ ‪ .‬שמעון התמני לא בא לילי י״פו לבית המדרש‬ ‫ו מ י ‪ .‬‬ ‫צו נראה ני ר׳ שמעון נ ן חלסחא אע״ס שחוא זקן‬ ‫רבי שמעון בן הסגן ר ל בן ר׳ הנינא סגן‬ ‫מאד שהיה בתלמיד לפני רני ולפני אנפוונינום‪.‬והרבה דברים היו מכוחו‬ ‫נ' דשמעוח ונפרק ואלו גאמרץ בכל לשון וסן מ ש ם‬ ‫בביח חמקדש כמו שכחבנו ושכיבדו אלסכנרדוס‬ ‫ר' יוסי סרק גי דמעשר שני ונפרקא קמא דשנועוח‬ ‫םוקדון וחשתחווז ל ו ‪ .‬ובסרק העיר‬ ‫ואחר שמח יהושע חיו בניו ובני בניו כחנים גרוליס‬ ‫והרוטב איש כפר עימם וחוא אומר מ ש ם ר׳‬ ‫כמו שנראה בם' עורא עד שחגיע׳ חכחונח לשמעון‬ ‫שמעון בפרק ב' דממוז ובפרק י׳ דגגעים ובסוף ס'‬ ‫הצדיק נשמש מ' ש נ ה ‪ .‬וחוא מד׳ חכמי י מ ח‬ ‫פלוגתיח דר׳ יהושע ריל ר״נ דימה ‪ .‬‬ ‫מורע יהושע בן יהוצוק הכ״ג‪ .‬ווה רשב״ג‬ ‫ר׳ אליעור ור' יחושע ור' עקיבא ושמעון חחמני ק‬ ‫חוא חנוכר בכל חמשנח וחלכח כמוחו חוץ מהלכו' ‪ .‬‬ ‫ח ט ח אחת מנמלח א ח ח ונאו נל האדורוח והריהו‬ ‫רבי שמעון בנו של הלל הזקן נשיא ישראל‬ ‫נ ח ט ח ולא לקחו אוחה עד ש נ א נעלח נ ע נ ו ר ח ‪.‬ובמשנה אומר רשב״נ ובזה נאמר ויםל‬ ‫לשחרית מצאו ר' יהודה בן בבא אמר ליה למה לא‬ ‫ןזנודל על שמעון להיות הראשץ מיי הרוני מלכות‪.‬‬ ‫וכן בסוף ואלח שמוח ר מ ז שחיה כמו תלמיד לרבי‪.‬‬ ‫כאביי)לעיל ‪ 49‬א( כדאיתא בסרק קמא דשבת לא‬ ‫והוא נעל נשר ‪ .‬‬ ‫ידועות ‪ .‬ונפרק ד׳ מיתוח שנעשה לו נ ס‬ ‫נוכו־ ב מ ש נ ה ‪.‬‬ ‫באח אמש וכוי חנח כי חיח חבר לחם אבל הוא‬ ‫אשריו ואמירי ה ל ק ו ‪.‬בי בחחלח״ביח שני‬ ‫רבי שמעון ק יחודה חבירו של רבי)לעיל‬ ‫חיח יהושע כ״ג דחוצרק אביו בסוף ביח ראשץ‬ ‫‪ 23‬ב( הוא נקרא איש כסר ע כ ו ‪ .‬ובסי קםא דמועד‬ ‫של גהינם אח א נ ע ו מ ׳ ‪.‬‬ ‫ובסוק ב׳ דכחובע^רשנ״נ משים ר׳ שמעון בן‬ ‫וק בםרשח זאת חהיה וכאשר חיח וקן ר׳ שמעון‬ ‫הסגן י ק בסיף שקלים ובפוק י״א מ מ נ ח ו ח ‪.‬‬ ‫לא חוה יכל למיסק למילף וכן בס׳ שואל כי מצד‬ ‫וקגוחו לא היח מקנל פני רני כמו שעשו אבותיו‬ ‫שמעון הפקולי בבריח׳ חסדירי״חבו־כיח לפני‬ ‫לאנוח רנינו הקדוש ‪ .‬‬ ‫של ר ׳ י ח ו ד ח ‪ .‬‬ ‫הנהגים )לעיל ‪ 23‬ב( ונם ראה ה נ י ח ו ח ר ב נ ח ‪.‬לםניחם בקרקע‪.

‬ובתוססתא בם' ג'‬ ‫דע״ז ומעשה מ ב ן גמליאל הזקן שהשיא נ ח ו‬ ‫לשמעון בן נתנאל וםסק עמו על מנח שלא חעשה‬ ‫טהרות על גביו‪ .‬‬ ‫רבי שמעון שזורי על שם מלאכחו ק בחב‬ ‫חרמב״ם ז״ל אבל יוחד ניאח נ׳ חוא על שם מ ק‬ ‫ומליל העליון קרוב לצפת יש כפר אחד נמקה!‬ ‫שווד ע ו חיום והוא קבור שם כאשר ראינו בכחמס‬ ‫ששלחו מארץ ישראל מקברות חצדיקים • ו ק ט ׳‬ ‫מדונח יש נוסח אמר ר׳ שמעון שזורי מנעלי‬ ‫ו ם ו >‬ ‫רבי שמעון בן נתנאל תלמיד תב׳* אחר‬ ‫מ ה ח מ ש ח וחוא ירא ח ט א ‪ .‬וכסרקא‬ ‫קמא דבתרא כי א ח נ ל ר ח לו בח וחלשה דעתו‬ ‫וניחמו רבינו הקדוש אביו אע״ם שהיה עשיר גדול‬ ‫נ מ ו שאמרנו למעלה )צד *‪ 5‬ב( ‪ .8‬‬ ‫א( כי מ ת ר ך בשנים שנכנס י^פרוס ומאחנע‬ ‫שנכנסו לפרדס ו מ מ ז ם ש ח הדנץ לפני ח כ מ י ם ‪.‬שם חוא ר' שמעץ בן‬ ‫נחנאל ד מ חלמו־ מעניינו‪ .‬ו ס ת ם סטרי ר׳ שמעון ולא‬ ‫ר' ישמעאל כאשר כחוב בסיף שער חראשון‬ ‫מהליכות עולם מ חוא טעוח שם כי ר׳ ישמעאל‬ ‫אינו תלמיד ר׳ עקיבא וכן מסורש בחמורו! וכן כתב‬ ‫חרםב״ם ו״ל ב ת ש ו מ ת ע ‪ .‬ונם‬ ‫אחיו חכם ונכבד בביח הנהנים תשיעי לעזרא‪.‬וכן בסוף מ נ ו ח‬ ‫ר׳ הנניה בן עקשיה עם ר׳ הנינא בן גמליאל‬ ‫ודי ש מ ע ו ן ‪.‬וחוא חבר גם לבן עואי‬ ‫לבן יומא ל ר ׳ עקיבא בם׳ ג׳ ד ב כ ו ת ם ‪ .‬מ ע ו ר ה אלא‬ ‫שנוחן בסי שמעון נקראות ההלכח על ש מ ו ‪ .‬ובפי נ״ג ונדד בעבור‬ ‫שאמר על ר׳ עקיבא שלא חוד בו א&א אם מ ש מ ת‬ ‫חוד מ איני יודע וחנא חושחדו שידי מפני חעניוותיו‬ ‫לפי שאין חרך ארץ לדבר על ו מ כך ישב והחענח‬ ‫ימים רבים‪ .‬‬ ‫)צי־ ‪ 3$‬ב( •‬ ‫•( ובט״ד דעםוח בנםיא דם׳׳ח ע ס י ק שיי מדיח •״•‬ ‫‪.‬והוא נובר בסוף מכוח י( והוא‬ ‫ואוי לנשיא רוחו־ חכם מרי חייא וולח מ היה‬ ‫אחיו ר״ג ג ד ל ממנו כדאיחא ב ס ׳ ח נ ו ש א ‪ -‬ו ח ו א‬ ‫נכדו של רשב״ג האמור וא״נ ה ם ארבעה כלם ש מ ם‬ ‫כשם וקנס ‪ ..‬‬ ‫רבי שמעון בנו של רבי והוא הקטן בשנים‬ ‫וגדול ב ח כ מ ה ‪ .‬‬ .‬‬ ‫)צר ‪ 24 3‬א( ‪.‬ואולי הוא אחיו של ר׳ חנניח בן‬ ‫עקשיה זבשנוע וכץ וח נוע זמן האוזר וכיון שהוא‬ ‫מדמי בענין שדבר ו' יהושע ובן עואי וויטח ו מ י ו‬ ‫למוז שאמרו נראה שהיו מ מ נ ו ‪ .‬ומון שזכרנו שם רבן שמעון בנו של‬ ‫הלל שהיה מ מ ן הכיח זכרנו כל חשל^זולח‪ .‬‬ ‫ן‪79‬‬ ‫רבי ׳צזמעון בן עואי חלמיר חבי לר׳ עקיבא‬ ‫והפיקה נפשו בתורה ומדעתו ט ב ת ח בסוף ערכין‪.‬ובפרשת‬ ‫קדושים בלמדנו והלא שמעון ג ו ז ל ‪ .‬וכבר ידעת )צר ‪4.‬ץ^ך‬ ‫ופ׳׳שחסהכר שודה נדי׳י פד״ח הוא טס״ק‬ ‫ילנ״א ימשס ניאה שודיז נייל נפ ספר <ןפרא יסר׳‬ ‫•שסעאל ‪ .‬‬ ‫רבי שמעון נ ן יוחאי חוא ר׳ שמעון ס ח ם ‪.‬‬ ‫והיה שקדן עד שאמרו מ ש מ ת בן עואי ב&לו‬ ‫השקדנים והיה התנו של ר׳ עקיבא ובתתלת סוסה‬ ‫יש ספק א ס נשא אותה והוא אמד הבל לבן עואי‬ ‫שלא שמש את ר' ישמעאל‪ .‬‬ ‫שמעון א ח י ע ו ת ח ח ו א כ ח ן ת י ־ ו ש ל ר ׳ ^ ל ע ו ו‬ ‫בן עוריה ונקרא על שם אהיועל ש ם שעורו לפרנסי‬ ‫כמו בני ובולון לששכד כדאיתא בפי היה נוטל‬ ‫בסיטח ושיחלוק עם אחיו בהיי העה״ב‪ .‬יען״ץ ‪.‬והוא‬ ‫מ ח ח מ ש ח הדנים לסד חכמים ונקרא בן ננס כמו‬ ‫שסיחשנו למעלה קודם ש נ ס מ כ ו ) צ ד ‪ 40‬ב ( ‪.‬ואינו נראה נפי פרש״י‬ ‫שיהיו זה מקהל קדוש שניתשלם שהיו וקנים עתר‬ ‫כי ר׳ יוסי בן ה מ ש ל ם דונתן אהיו היו מ מ ן ר׳‬ ‫אלעור ח ס מ א וכל זה שם בארוכה ובמשנה בפ״ק‬ ‫דחגיגח ח ל ק עם ר' שמעץ בן יוחאי‪ .‬רשב״ג אומר אץ צריך שאין‬ ‫כוםץ החבר שיעשה טהרות על גבי ע ם הארץ‪.‬ד ש אומרים שהיה ר' שמעיין דמן‬ ‫קצטור זוז ש א מ ר ‪ .‫ןר ראשון‬ ‫אלעאי ונקמא אומר משום ר׳ שמעון בן מנסיא ‪.‬‬ ‫רבי שמעון בן ננס חיא־בן ננס סותם שכיבד‬ ‫אותו ר' ישמעאל ואמר חרוצות שיעסוק בתני‬ ‫ממונות ישמש בן ננס ‪ .‬ונבר יי עח קדושחו וקדושות‬ ‫נ נ ו נ מ ע ר ח וחזוחר חנקרא יהי אור שעשו חנל‬ ‫כתונ למעלה בארינה ניעורה ח ג ׳ ) צ ד ‪ 3 6‬ב ן ‪ 4‬א(‪.‬‬ ‫ועליו נאמר יקר בעיני י״י תמותה לתסידיו‪.‬ובסרקא קמא דעיתבץ‬ ‫שהלך ללמוד חורח אצל ר' יוחנן בן נירי אבל רבו‬ ‫חמובחק ר' עקיבא ‪ .‬‬ ‫יאע״ש שדי שמעון ס ת ם מצאנו בס׳׳נ דאבות שאמר‬ ‫ח ד חזיר בק״ש ותסלח‪ .‬‬ ‫ו מ ל ם דאו הניח וחדננה ונתנשת בחיי העה״ב ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫רבי שמעון בן עקשיח בסיף קנץ שהוא סוף‬ ‫סדר קדשים‪ .‬אבל בס״ב‬ ‫דםעשר שני בירושלם אומר מ ר' שמעון בן מנםיא‬ ‫וו" עסי בן מ ש ל ם ח ם קחלח קדושה ‪.‬‬ ‫ונסי אץ צדין אמר לדני ת ר ו ת שלפנינו על ר' שמעץ‬ ‫בן יוהאי רבו של ר נ י ‪ .‬ובםיף סת^‪1‬‬ ‫קמא דגטץ נשאר בתיקו א ם ו ח ח י ו ז נ ש י א א ו ‪16‬‬ ‫ק סי׳ דמנו חננאל‪.‬אבל בפרק‬ ‫חנחנקץ בירושלמי ר' שמעץ כן מ נ ס א אומד חנד‬ ‫יחכח והעושר וכוי וחני רשב״נ אומר אלו ו' מדות‬ ‫שמנו חכמים ו״ל כלם נתקיימויברבי ובניו‪ .‬‬ ‫רבי שמעון נן מנסיא מ מ ן רני כמ״ש ו׳ מדות‬ ‫שמנו הנמים נצדיקים נלפ נתקיימו מ מ ו נ ד ו ‪.

‬ובמביא‬ ‫אמר ר׳ ישמעאל שזורי ואולי חוא אחיו או אחר‬ ‫מ ש ם ״ ו ק בפי ד' מכריחות ר' שמעון שחד־ ור׳‬ ‫שמעון אומרים וכן ר' יהודה וא״כ מצאנו חבר‬ ‫לד׳ מאיר ור׳ יהודה ור' שמעון בן יותאי ולר' עסי‬ ‫בפי י״ה מכלים ‪ .‬‬ ‫*ממעיה חבר א ב ט ל ק מבני בניו של םנחריב ״‬ ‫והיו חכמים גדולים ומעשיחם בבני אחרן וחם‬ ‫רבוחיו של הלל ושמאי‪) .‬‬ ‫וכן בחוםפוזא נפי ד' דדמאי ששאל לד׳ טרפון״‬ ‫וכן במנחוח שאל לרבי טרפון על טבל שנתערב לו‬ ‫בחולץ‪.‬‬ ‫יעב״ץ‪.‬פחחו לו ולבש לבוש‬ ‫נקי אמר לחם מוז אתם עושין אמרו נאכל אמדו‬ ‫מ ה שאמרו והביאו לחם ויין ותבשילין ואכלו אמרו‬ ‫י( בייושלס• שלפנינו כתוב נ׳ אילפא‬ ‫המעריך‪.‬‬ ‫והנה סיימנו בוה חצדיק י( וחסיד ועניו שזח‬ ‫קבלנו מסיני שנאמר בעבור חהיח יראחו על פניכם‬ ‫לבלתי חחטאו ״ על פניכם וו חענוח שבח נכחו־‬ ‫ארץ הנביאים שנאמר והאיש מ ש ח עניו מאד ‪.‬אבל‬ ‫בחנינה פרק אץ דירשץ )הלכח בי( ‪ .‬‬ ‫ולמעלה כשדברנו בשמעיח ואבטליץ בענץ‬ ‫חנשיאים ואבות בית רץ לא פיושנו כל מ ח שצריך‬ ‫ועוזח ]נאריך[ מ ע ט כדי לפרש יותי• ז ח ‪ :‬כבר‬ ‫א מ ת ו כי כל חווגות חח׳ חראשונים נשיאים מכל‬ ‫ווג וחשנ״ם אבוח ב״ד חוץ מיהודח ק טבאי‬ ‫ושמעון בן שטת שנםחפקו בחגיגח בגמרא באלח‪.‬‬ ‫חקב״ח ישלח משיחו לנו ונוכח א ה שנאמר לבשו־‬ ‫ענוים שלחני וכוי וענוה גדולח מכולן עקב ענוח‬ ‫יואח י י אמן וכן יהי רצון‪.‬חמעריך‪.‬ושמעון בן ש ט ח הלך‬ ‫ביום סגריר ולקח ם׳ גבורים ונחן להם לבושים‬ ‫נקיים בקדרוח הרשים וביסוס כיון שהגיעו לפחח‬ ‫חםערח שהנשים שם וקרא לחם שמעו אויים‬ ‫פתתו לי כי אני כמותכן יודע‪ .‬ץ ש ט ח בעל מחשבות יפרע‬ ‫מ ח ם ובא גבריאל וחבטן בקרקע ואז גורו מלך לא‬ ‫ק ולא דנין א ו ח ו ‪ .‬צד ‪ 16‬א ( ‪.‬א״ל חד כץ חלמידוי ר' ח ד ה עיינא‬ ‫חוות שברא אמר אית לי נבך תדחי דאסחכלח בח‬ ‫חזיה דחשדחני דאםחכליח בח מאי אמרח נאח‬ ‫בריוויח לא אמריח א‪ *6‬יאח בעובדא ואקפר עלוי‬ ‫ו מ ח ‪ .‬וחוא חבר יחודח בן טבאי‬ ‫ותלמידיו שמעיח ויייטליון • ) צ י ‪ 49‬א ( ‪.‬‬ ‫הגדולה לסכנדריא הקטנה ער אימתי אריסי יושב‬ ‫אצלכם ואני יושבת עגונה בביתי‪ .‬‬ ‫י( כונח חסהבר על שמואל הקטן הייכי לעיל צי ‪77‬‬ ‫לחיותו בכ״י מכר אחרונת ‪ .‬‬ ‫גם כ ש ה ת עבד חמלך לאיש אחד עשח שיבא‬ ‫המלן לפניו ושיקום לפני הסנהדרין והם כבשו‬ ‫כל לשון המשנה והבריתא לשון קדש ולא לשון‬ ‫ארמי רק בלשון שטרות ותנאי ביח דץ כמו בנין‬ ‫דכוץ בנץ נוקבץ מקרקעית חחוםא עד רום רקיע‪.‫‪[80‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫נתים של גליל חעליון היו בית אבא ו כ ו י ‪ .‬‬ ‫ובפרק אחד דיני ממונוח על שהרג איש לחבידו בלא‬ ‫עדים חחפלל הוא עליו ובא נ ה ש ונשכו והרגו‪.‬‬ ‫כי לועח ו ׳ מאיו־ כפי המשנה יהווה בן טבאי נשיא‬ ‫וחכמים אומרים שמעון בן ש ט ח וכבר חארכנו‬ ‫בזה ‪ .‬ונחבו ליה מיתשלם‬ ‫יי( לא נםצא בידישלסי שלפנינו בסמזרי׳ץ‪ .‬אבל בפי קמא דראש השנה ר'‬ ‫יוסי בן כיפר שחיח בומן חנניח בן אחי ר׳ יהושע‬ ‫אומר משוס ר׳ שמעון שוודי שנראה יוחד קדמון‪.‬תודום נברא יבח הוזז‪.‬פרש מייתי ליה‬ ‫ג׳ אסתרא *( אמו־ דבירה םרתיה דביתא יאות קבלתן‬ ‫וחםידא חווח ‪ .‬תהו •דבר גדול בין שני חחלמיוים‬ ‫ואולי קרה לשניהם כך ‪ .‬‬ .‬וקרוב מכל וח אשרו בבבלי בסוף ס ו ט ה‬ ‫שקרה ליהושע בן פרודה עם ישו הנוצרי כשבא‬ ‫מאלסכנדדיא‪ .‬המעוין׳ ‪.‬ו ק ביתשלםי דסנהדוץ י( א מ ו ו ׳ יחווה בן‬ ‫טבאי נשיא מעובדא ו א ל ס כ נ ו ת א ‪ .‬‬ ‫תדאי וסשני בבתרא דייפא ‪ .‬‬ ‫פניחם ואמר שמעון ‪. טבאי בני יתשלם ממנץ ליה נשיא ל א קבל‬ ‫עליח וערק לאלםכנדריא‪ .‬‬ ‫שמעון בן ש ט ח הנשיא אחותו חיחח נשואח‬ ‫לינאי המלך מההשמוני' והוא עשח תקנות כדאיח'‬ ‫בפ״ק דשבת ותלח פ׳ נשים מכשפות ביום אחד ‪.‬ושמעון בן‬ ‫ש ט ח נטרא מעובדא דאשקלון מ ה מ נ ש פ ו ת ‪ .‬יהודה‬ ‫ב.

‬כי הוא‬ ‫אמר כי ו' שנים מלך יחויקים אחר זה וגי חדשים‬ ‫ליחויכין‪ .‬ועוד במסכת גטץ רשקוד י״י וכוי שתי‬ ‫שנים קודם "ונושנתם" ש ה ם תת״נ שנה שנאמר‬ ‫ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני‬ ‫ישראל ממצרים ‪ .‬‬ ‫ב פ ר ק קמא ו ת ל ץ מבבל לבבל ומארץ ישראל‬ ‫לא״י וכוי אי נמי מארץ ישראל לבבל נותנץ הומרי‬ ‫מקום שיצא והומרי מקום שהלך א ם לא היה‬ ‫דעתו ל ה ד ר ‪ .‬ובסוף ירמיהו כי אמר הפסוק‬ ‫בפי' בחרש חחמישי בעשור לחדש דשרוף את בית‬ ‫י״י אמר כי ודו קרח בשנח כ״ג לנבוכדנצר ובי הוא‬ ‫או שנח י״א לצדקיהו ב א מ ח ‪ .‬ועור בשנח כ״ג לנבוכדנצר חגלה‬ ‫צדקיחו והחריב חביח ומפני שנים מקוטעוח שהיו‬ ‫ביניחם נמצא בץ גלוח דניאל לנלוח צדקיחו כ״א‬ ‫שנח שלמות‪ .‬ו מ ו להו‬ ‫שמעון בן ש ט ח ואמר לחס כל חד מנחון נטלין‬ ‫הדא מנהון וטלטלונה מארעא כי חמכשפח לא‬ ‫תצלה אם אינה על הקרקע ‪ .‬וכן אני יש לי‬ ‫צורך לחביא ראיוח בכאן בכדי לפרש הפסוקים על י‬ ‫ה א מ ח לא כמו שפי' בעל דורות עולם ווח לשונו‪:‬‬ ‫נבנה הבית שנת חחקכ״ט לאלף חני ועד החרבן‬ ‫היו הל״נ שנה אבל ת״י שנים מנו לו כי מחהלה‬ ‫גלוח יהויקים לא נחשב המלכות עכ״ל‪ .‬ועם‬ ‫אנשים זה ראש גולה שבבבל‪ .‬ואני אברהם זכות אומר כי כל דבו׳ו חימה‬ ‫ורהמנא ליצלן מהאי דעחא ומה שאמר כי חל״ג‬ ‫שנים עמד ביח ראשון זה מנה הוא כפי שנות‬ ‫חמלבים חוא לא ראח ספר סדר עולם וחמפרשיס‪.‫מאמר ראשון‬ ‫לו מ ה אחח עושה ? אמר לחון איח ני צפר ומעייל‬ ‫לנון פ׳ גבורים לבושים נקיים אע״פ שהוא יום‬ ‫־נשם ‪ .‬אבל מבכל לארץ ישראל כיון ראנן‬ ‫נייפינן להו עברינן כוותייהו פידש״י כייפינן להו‬ ‫לנני א״י לחדש חדשים ולענורי שנים נדאמרינן‬ ‫נשמעחחא נחרא דננורוח לענץ קנםוח שאץ‬ ‫סמיכח ב ב נ ל ‪.‬‬ ‫כי אלו חשנים אפילו לפי דעחו אינם בי אם חכ״ט‬ ‫כי ל״ר שנים למלכות שלמח ח ח ח ל חביח כמו‬ ‫שאומר חכחוב דזי״ט שנים חנשארים חיו שמלך‬ ‫עוןיהו ובימי אמציח אביו שברח ללמש שנמנו ב'‬ ‫פעמים יו ובאביו ט״ו שנים כמו שדרשו מן‬ ‫הפסוקים ‪ .‬‬ ‫ומחוקק חוא ו א ש ישיבח שבא״י ומי שנוטל רשוח‬ ‫ממנו לא יכל לדין כי אם בא״י על ידו‪ .‬כיון שנכנסו אסרין אחון נרקוד ‪ .‬ועוד אמר כי שנח י״ח‬ ‫לנבוכדנצר חיא השנח חששיח לצדקיחו שוזנלח‬ ‫תחכ״ב יחח־ים ‪ .‬והרמב״ם בפי' המשנה פ״ר דבכורוה ואש‬ ‫ג ל ח בסמוך שבבבל ייתר כת מראש ישיבת א״י‬ ‫כי מי שנטל רשית ממנו יכל לדין בין בא״י בין‬ ‫חוצה ייאדץ שהוא כמלך שנאמר לא יסור שבט‬ ‫מיחודח אלו ראשי גליוח שבבבל שוזדץ בשבט ‪.‬ובפרק ניד‬ ‫חנשח םצאחי כי שריח עם אלהים ועם אנשים ‪:‬‬ ‫נשיא שבא״י שחם סמוכים ונקרא אלחים‪ .‬וכן בירושלמי אץ‬ ‫תענית ציבור בבבל שאץ שם נשיא וכן חחיר ההכס‬ ‫]‪81‬‬ ‫‪.‬שהיה בית ראשון ה״י ולא הל״נ ובית‬ ‫שני ה״כ ‪ .‬והדי שנים הנשארים ודו מקוטעין‬ ‫והיה הכל כמו הקילה האמתית ח״י שנים מנץ‬ ‫בזאת יבא ‪ .‬‬ ‫ואמרינן נמי לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי‬ ‫נליות שבבבל שרודין העם במקל‪ .‬ומה‬ ‫שאמר כי כ״א שנה שלימים מגלוח דניאל ער‬ ‫חרבן הביח זה אינו כן אפלי לפי דעחו‪ .‬ואומר עוד כי אחר גלוח רניאל מלך‬ ‫יהויקים ו' שנים עכ״ל ‪.‬ובשנח י״ח לצרקיח נחיב חניח הרי‬ ‫ח ם י״ח שנים ומקוטעות כיצד ה ם כ?א שנים‬ ‫שלימוח? ועשה פירושים חפכיים לפסוקים והטעה‬ ‫אוחם ונתן ב' גליוח לצדקיה מ ה שלא חיח ל א‬ ‫נברא וחשב בו מוז שכתב כשנח י״ם לננוכדנצר‬ ‫דמלכים בסופו‪ .‬נרע מ׳ שנה שהיו במדבר‬ ‫נשארו ח״מ ועוד ח״י מהבית הרי ה ת ״ נ ‪ .‬‬ ‫אבל לענין הפקעת ממון ראש נולה עדיף כדקאמר‬ ‫ה ת ם פ״ק וםנהידין דהכא שבט והתם מחוקק ‪.‬ולוה נוטה‬ ‫קצח ר׳ דוד קמוזי בעוויחו‪ .‬ואומר‬ ‫ר״ח רלענץ איסור וודחר בני א״י עדיםי דחכימי טפי‪.‬‬ ‫ואמרינן בפ״ק דהוריות נשיא שבא״יאץ מביא שעיר‬ ‫משום ראינא בבבל ו א ש נ ל ה ועשיר ממנו ע״כ‪.‬והוא אמר לההיא‬ ‫דאתיא יין או בשר או פת אייתי המר והיא לא‬ ‫מייהא והיה אומר א ל צולבא ריל תלוה עי עץ וכן‬ ‫לכולן‪ .‬וסהוקק מבין‬ ‫רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה כרבים ‪.‬‬ ‫ואני אומר כי בסוף ס' דיני ממונות דיני קנסות‬ ‫כפו־ש״י ואע״פ שהוא מ מ ו ן ‪ .‬וכן אמרו בבתרא "גדל יהיה כבוד"‬ ‫בשנים‪ .‬‬ ‫שלי דחוא רב יהודה בבנל שהלך לא" ‪ .‬ואלי זה כיון שכתוב‬ ‫בתורה הוה ליה כאיסור והיתר ובא הקנס על דבר‬ ‫איסור‪ .‬‬ ‫‪ .‬הדא היא ם' נשים תלה ביום אהד לפי‬ ‫הוראת שעה כל זה בא״ז‪ .‬אבל עתה אפרש מה כה‬ ‫יש יותר לראש נ ל ה שבבבל מאשר לנשיא שבא״י‪.‬כי וח חאיש עווח‬ .‬ה ה סימן לובוי‬ ‫ר״ה שהדבר של אנשים יכלת לראש נלוז לענץ‬ ‫שבץ אדם למקום נשיא אלהים ‪ .‬ונחוריות‬ ‫כשאמר לו רבי מ ה אני בשעיר ואסר לו צרתך‬ ‫בכבל דהחם שבט ו ה נ א מחוקק א״ל ר' הייא לרב‬ ‫דהוח כייף ליח לראש גולח וכוי‪ .‬‬ ‫תוספות פ׳׳ק דסנחדרין משמע איפכא לענין‬ ‫ל ט ל רשוח לדין לחיוח פטור מלשלם דקאמר‬ ‫מחכא לחחם מהני מ ה ח ם לחכא מ א י ‪ .

‬לידת‬ ‫האיש שחושבים שחוא אלוה ‪ .‬ואז‬ ‫צדוק ובייחוס חלמידי אנטיגנום חיו לראש ‪ .‬ועוד אע״פ שלא נמנו אלא חכ״נ‬ ‫שנים לפי ועוזו לבנץ ביח ראשון לא מ נ ח אותם‬ ‫בשנח חיצירח כי אמר כי מ' שנח לבנין ביח שני‬ ‫• ה ם אלף ליציאה וכפי דבריו חיו אלף וכ״ג שנח!‬ ‫וכדי לחשלימ חדבר בא• זח וכץ חיו קצח מן‬ ‫חחכםים ונץ המשנה ובאיוה שנה נכתבח חמשנח‬ ‫וחחלמוד ירושלמי ובבלי כפי הנראה מחחלמור‬ ‫והקבלח ‪ .‬וחמנחב בניח שני‬ ‫שחמלך נץ חחשמונים או נין חורדם ונניו ני ח ם‬ ‫מוציאים וםניאים למלחמח ‪ .‬ואביא לך מלשץ בעל דורות עולם ודעת‬ ‫אחרים כמו רף אהד ובוה יהיה נשלם עד רבי‪.‬נמצא ני נשנח אחח הנלוז לדניאל ולמרדכי‬ ‫ואו המליך אח דורו צדקיהו נן יאשיחו ומלך י״א‬ ‫שנים כמו שאומר בפי' הכתוב ואו חוא י״ח שנים‬ ‫לכיבוש הראשץ של יהויקים וי״ט שנים לנמכדנצר‬ ‫כמו שאומר חכחוב בפי' בשנח י״ם לננונרנצר‬ ‫שלקח לצדקיחו ושרף חמקרש בי׳ לחרש החמישי‬ ‫ואח״כ בשנת כ״ג למלכותו ר' שנים אחר חחרבן‬ ‫כשכבש צור ועמץ ומצרים היהודים שנשארו באלו‬ ‫חמקומוח הוליכם או נבוכרנצר לבבל כמו שאומר‬ ‫בסוף ירמיהו ו ק פירשו חמפרשים וכן בסדר ע‪4‬לם‪.‬אנל חחורח וחדינין‬ ‫ע״פ הנשיא מניח דור או נשיא אחר נ מ ו שמעיה‬ ‫ואנטליון וע״פ חנ״ג וחםנחדרין‪ .‬והוא סוף מרד יהויקים אלו הגי‬ ‫שנים כיצד שנה ראשונה שמלך נבוכדנצר כבש‬ ‫ננוח כי היא ראש םלכוח סנהריב וחזו שנה הדי‬ ‫ליהויקים ובשנה האחרח בא על יחויקים וכבשו‬ ‫שהיא שנה בי לנבוכדנצר ת!' ליהויקים ‪ .‬‬ ‫וכן פירש בעוזך בערך כל ובערכין מי םבוח ג'‬ ‫נלעח הוו האי מיהויקים ויהויכץ בגי חדשים וחב'‬ ‫בימי צדקיה כי ליהויקים אסרו לחוליכו לבבל ולא‬ ‫חוליכו כי ם ח בירושלם וא״כ דניאל >?ז שנים ובן‬ ‫מרדכי קדם חחרבן הוליכו לבבל לא כאשר אמר וזח‬ ‫חוא ח א מ ח ‪ .‬וחיה נשיא מ' שנה‬ ‫נמי שאמרנו למעלח נדאיחא נ ס פ ר י ‪ .‬‬ ‫והוא הנקרא הורקנס הראשון ועלה והרג המינין‬ ‫והחריב ביח מקדשם ובשובו בשלום עשה מ ש ח ה‬ ‫לחכמים‪ .‬ורנן שמעון נ נ ו‬ ‫היה נשיא אחריו ם' שנח קורם חחרנן שנח נ' אלף‬ ‫וחשם״ח והיה זקן מאד ני אניו הלל חיה ק״ך שנה‬ ‫וחיח נשיא י״ב שנח ‪ .‬וננו ר״ג חוקן מלך ל' שנה‬ .‬ואח״כ‬ ‫חיה לו עבר בירושלם ב' שנים שנאמר דחי לו‬ ‫יחויקים עבר ג' שנים וישב רמרוד בוי וליםרך כאן‬ ‫שהמרד היה ג' שנים אחרוח שחם י״ח שנים‬ ‫ליהויקים ואו עלה נבוכדנצר פעם ב' והרג יהויקים‬ ‫שנח שבע למלכוחו של נבוכרנצר והנלה או לדניאל‬ ‫בשנח ג' למדדו שהוא בסוף מלכוח יהויקים ומיד‬ ‫חמליך ליחויכץ בנו חחחיו וכשבא לבבל אמרו לו‬ ‫שריו למה הנתת ורע יהויקים ח ר ש ע ‪ .‬ועמד זה הביח בהר גריוים כמו‬ ‫מאחים שנח שבשנח רי״ב לביח שני מרד מתתיח‬ ‫בן יוחנן כ״נ באנטיוכס מלך יון חוא חשמונאי‬ ‫ומלך שנח אחח ויהווה בנו חנבור חברול מלך ו'‬ ‫שנים ומח ואחריו יוחנן בן שמעון בן חשמונאי‪.‬ובקדושין ם״י א כי אלעור בן סועירא שחיח‬ ‫רשע דבר רכילוח ־למלך עליהם ואו הניח חציץ‬ ‫וזקן אחד מ ח ח נ מ י ם אמר לו רנ לך נתר מלכוח‬ ‫ה נ ח כתר כהונח לזרעו של אהר.‫‪[82‬‬ ‫ספר‬ ‫לנו חפםוקים ‪ .‬ווח נראח פ״ק‬ ‫רםנהדרץ נתלמוד ונרנרי הימים למלנים ק' שנים‬ ‫קדם החרנן שהוא שנח ג' אלף וחשכ״ח התדדל‬ ‫הלל חנשיאוח נפ״ק רשנח ‪ .‬קשו‬ ‫קראי אהדדי‪ .‬ויחי‬ ‫לחשובה השנה עלה נבוכדנצר על יהויכין שהיא‬ ‫שנח ח' לנבוכדנצר ושבע לכיבוש ראשון של יחויקי'‬ ‫ולא מלך יהויכץ כי אם נ' חדשי' ואז חנלח את מרדני‬ ‫ע מ ו ‪ .‬ח ו‬ ‫חחלח חמינוח‪ .‬וא״נ לרעת‬ ‫הנוצרים ח' שנים קודם ש מ ת הלל היתר‪ . לפי שנישניח א מ ו‬ ‫של מלך במודיעים כשצח הנוים על שמעון אניו‬ ‫נהר ונלנדו נשיו ואח״נ שנו לידו והיו חושנים‬ ‫שהיה הלל ואו נעס המלך והרנ חחנםים והמלך וקן‬ ‫מאד ולאחר ששמש ננהונה נרולה נעשה צדוקי‬ ‫ומלך נ״ו שנח ומר‪ .‬יוחנן המלך ומלך אלסגנרר ננו‬ ‫חחתיו הנקרא ינאי מלנא והיח שונא לחנמים לפי‬ ‫שיום אחד של ערכה היה על ח מ ו נ ח להקטיר ורגמו‬ ‫אחד מן חחלמירים נאחרונא על מ צ ח ו וירם ימינו‬ ‫מעל ח מ ו נ ח ויאמר חרנ וחרנ נחנמי' חוץ משמעון‬ ‫נן ש ט ח שהיח אחי אשחו ויהושע נן פרחיה נ ר ח‬ ‫לאלםננרריא של מצרים עד שנקש שמעון נן ש ט ח‬ ‫רחמים עליו מהמלך ו ח ח ר ר ו ‪ .‬אנל נקוצר אניד לך חרשום בנוע‬ ‫א מ ח נפי ישונ חפסוקים ודנרי חו״ל ורברי‬ ‫המפרשים וסדר עולם ובגמרא מ נ ל ח ‪ .‬ומח שאמר חרמב״ם כי בקרוב מן נ׳‬ ‫מאות פונה או*־ החדבן עסוה התלמוד ירופילםי ר'‬ ‫יוחנן כי זה לא נראה כי אם קרוב ממאתים כמו‬ ‫שנבאר ‪ .‬‬ ‫אמר כי בא אלסכירר לירושלם בומן שמעון הצדיק‬ ‫ששאל ממנו סנבלט חחורני וראשי הכותיים שיבנו‬ ‫הכחנים חחניו ביח חמקדש בהר נריוים ויננו אוחו‬ ‫או נחלק ישראל לחצי ונמשכו מ ח ם הקבלה ו מ ה ם‬ ‫לאלו וכהן שם מנשה בן יהושע בן יחוצדק ‪ .‬רע ני נסונח‬ ‫חדי למלנוח יהויקים מלך נבונרנצר שנאי בירמיהו‬ ‫נשנה הדי ליחויקים חיא חשנח חראשונח לנבוכדנצר‬ ‫ומח שנאמר נתחלח דניאל נשנח ג' ליהויקים נא‬ ‫נבונרנצר ויצר עליה ויחן נידו אח יחויקים‪ .

‬שהרי הלל עלח מ מ ל ולא נאמרה‬ .‬ונימי‬ ‫זוז חג׳ נחחוק אדריינום קיסר ועלח על א״י ולכר‬ ‫ניחר נטי נ א נ שנח ס״ג לחונן חכיח וחרג לרומלוש‬ ‫ולנל מחנהו‪ . יוהנ.‬אנל לדעתי אולי נ״נ שניס אחר‬ ‫חחרנן ח ת ח ל חמלנוח ונשנח ע״ג לחרנן נחרנח ‪.‬ובימיו מ ת אנטונינוס ומלך‬ ‫אנטיסיש ואחריו מלך קינד י נ ל ם נכדו לרנינו‬ ‫הקדוש נל ימיו ‪ .‬ומקצתהץ בשם רבי כנץ רבי‬ ‫עקיבא רבי יוסי רבי שמעון‪ .‬‬ ‫ונשנח חק״ל נ ח נ רנ שמואל נן חפני שסיים‬ ‫החנאים ושלח חחכםים ונן נ ח נ ר ״ ח ‪ .‬‬ ‫]‪83‬‬ ‫ומרי יוסי והיו חביריו ר' ישמעאל ברני ור' ישמעאל‬ ‫בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בנו של‬ ‫רשב״י ור' שמעון בן אלעור ור' שמעץ בן יהודה‬ ‫ור׳ יחושע בן קרחה וסומכום וסלימו ואיסי בן‬ ‫יחודח ור' ראובן איצטרובלי וחנן בן פנחס ור' סרח‬ ‫ור' יעקנ איש נפר חטייא ור'‪ #‬בן יאיר ‪ .‬ונעל ח נ י ו ת ס מ ך על ר נ‬ ‫שמואל נן חפני ני נשנת הקיץ לשטרות שנח ק״נ‬ ‫לחרנן ניח שני היה חבור חםשנח ולא נחירא ל י ‪. אמוראי‪ .‬ומקצתהון' בשם רבן כנץ‬ ‫רבן־נמליאל ורבן יותנן בן וכאי ודאי כמו ששמעת כי‬ ‫רבי מהכמי א״י הםמונץ שם בסנהדרין שלחם‬ ‫ראמרינן לענץ סמינוח וקנים דסמינין ליה יקרו ליה‬ ‫רני רוזני.‬ואו נחרנו ת נ חיי חרוני מלנוח ‪ :‬ר״ח‬ ‫נן חרתון ור' ישננ ור' סימאי ור' חוצפיה ור' יהודה‬ ‫בן נ נ א וכן ר״א חמודעי אע״פ שאינו מ ח ם ור״י‬ ‫הנחחום ‪ .‬וחיא חיחה שנח ה ש מ ט ה לרעח‬ ‫הרםנ״ם ולדעת הרא״ש שנה ראשונה ונהרנ‪ .‬והדורות‬ ‫חראשונים שחיו נרולים מ א ד לא חיו צריכין לרנ‬ ‫דנן לא מ נ ן ולא נרני ולא נ ר נ לא לחכמי נבל‬ ‫ולא להנמי א״י‪ .‬ונבר ידעת ני‬ ‫ר' יוהנן הית תלמיד לפני רני נדאיתא נהולין‬ ‫שראה לרנ לפני רני וקוקץ מסומיה לפומית ‪ .‬‬ ‫ב ע ב ו ר שצריך מאד לוה הספר מ ה שכחב בעל‬ ‫הערוך שאיח ניר רב יעקב החבר בן מר רב נסים‬ ‫אשר ממדינת אלקירואן לב״ר הנדול של אדונינו‬ ‫רב שרירא ראש ישיבת גאון י^נקב ‪ .‬ה ש ם יהנרך דחי‬ ‫יבנה אוחח במהרה בימינו אמן א מ ן ‪.‬ופירוש‬ ‫פ י י ר ו ש אדמוני ו מ ת נ ם הוא ומלך ננ־ ושמו‬ ‫ר ו מ ו ל ו ש ונתקנצו להם עם רנ מישראל‪ .‬המעריך ‪.‬ובאלו הזמנים עמד אדם‬ ‫אחד שמו כווינא וטען שחוא משיח נן דוד ושלח‬ ‫יד נמלך דוםיטיאן מלך רומי עודנו נער ולא‬ ‫חהחזק לפניו ומלך וח כווינא נניתר שנח נ״נ‬ ‫לתרנן ו מ ת ומלך נ נ ו ושמו פ י י ר ו ש י ( ‪ .‬‬ ‫ורשנ״נ אניו של רני חיח לראש אחר מוח ר' עקינא‬ ‫וחניריו מרי־ עקינא נן וומא נ ן עואי אלישע א ת ­‬ ‫רי טרפון ר' ישמעאל ד' יחווה נן נבא ור׳ יחווה‬ ‫נן חימא ור' חנינא נן תרדיון ור׳ ישננ ור' סימאי‬ ‫ור' חוצפית ור' יוחנן נן נות ‪ .‬‬ ‫ומן הנראה למעלה נשנירך ר' יהושע נן קרהה‬ ‫לדני שלא האריך רני ימים רנים ‪ .‬ואו חיח נשיא רשנ״ג חוקן י״ח שנח‬ ‫ו נ מ ש חניח נשנח ג' אלף וחחכ״ח ‪ .‬ו ב א ל ה הומנים היה‬ ‫בטלםיום ה נ ם נ ד ל נ ת מ נ ה סייח שנים לחרבן‬ ‫חביח‪ .‬והביריו של רשב״נ ר' יהודה ראש המדברי'‬ ‫ור' יוסי ור׳ אלעור בן שמוע ור' מאיר ור' שמעון‬ ‫בן יוחאי ור׳ נחן אב״ד ‪ . ליה רשותא למידן דיני ק נ ס ו ח ‪ .‬‬ ‫וחאמח קי נשנח נ״נ ני אדתינוס מ ת שנח ס״ה‬ ‫לחרנן נ מ ו ש נ ח ו נ כספרי חםלכים של א ד ו ם ‪.‬‬ ‫מ&שאלתם אית בפירושי דנבן כל רב מבבל‬ ‫וכל רבי מארץ ישראל מאי טעמא קצת תנאי‬ ‫לאמוראי בשמא נרידא מ ו ן שמעו.‫מאמר ר אשון‬ ‫וןזוזחל שנת ג' אלף וחש״נ ומח שנח ג׳ אלף‬ ‫וחח״י י״ח שנים קודם חחרנן ואו שרף עליו‬ ‫אנקלוס נר קלוניםוס נר אחתיח דטיטוס ע׳ מנח‬ ‫צורי‪ .‬וחבר‬ ‫חמשנח שנח אלף וחחקמ״ט קנייא שנים אחר‬ ‫חחרנן תייק לשטרוח ‪ .‬ונספו נן‬ ‫נוריון שנשנה החיא נשחטח פרה נמקדש ומצאו‬ ‫נ ה דמוח בנש ‪ .‬ורנ‬ ‫מהכמי ננל הסםונים בישיבות ש ל נ ו ‪ . הצדיק אנטיננוס‬ ‫איש סוכו יוסי כן יועור יוסי נ.‬ואחר מוחו מלך רבי ני‬ ‫ראח י״י א ת עני ישראל ומלך אנטונינום בן אסוירוס‬ ‫והיה א ו ח מ מ א ד וניירו בסחר והיו ימים טובים‬ ‫לישראל והאריך ימים‪ .‬ומלך‬ ‫רינ״ז ונפסקה הנשיאות עד ש מ ת ומלך ר״נ מ‬ ‫פלונתיה דר׳ יהושע ‪ .‬וקודם לכן נחרנ ר' עקינא ור׳ עקינא‬ ‫חיח לראש אחר ש מ ח ר ״ נ ‪ .‬ונתוםפות פרק נ מ ה נ ה מ ה‬ ‫ני רינ״ו מלך נ' שנים אחר החירנן ונן רש״י נםוף‬ ‫ר״ח ור״ג אחריו כמו ג׳ שנים קודם שימלוך ר׳‬ ‫אנ״ע נשוחפות ע מ ו ‪ .‬ונראה לי ני אםתנן‬ ‫נמדרש איכה ני נ״ב שנים אהר החרנן היחח ניתר‬ ‫ש מ מ ח וחנא ו' שנים וינלו נרמיהם חאמוח מדם‬ ‫חרוגי ניתר ‪ .‬וכן‬ ‫אמד הרנ עצמו כי ר׳ יוהנן היה תלמיר קטן לפני‬ ‫רני ואיך יחיח מ ח נ ר תלמוד ירושלמי לשי שנים ?‬ ‫ונעלה חקנלח הסכימו כולם כי מ ח ר' יוחנן אתר‬ ‫שהיח ראש ישינח פ' שנח שנח ד' אלפים וטייל‬ ‫שחוא ר״י שנים לחרבן חנית ‪ .‬אנל יוחד‬ ‫נראה שהוא ק״כ שנח ני ר' עקינא אהר חרנן‬ ‫הניח נ״נ ש נ ח וקרונ לחם מ ח ר' עקינא ונו ניום‬ ‫נולר ר' יהורה קרונ לעי שנח משנחחם המשנה ‪.‬ולנ״ד הגדול‬ ‫של אדונינו רב האיי אב״ר ישיבת גאון יעקב בוו‬ ‫השאלה ]כתיתיה כאן[ והשיבוהו כ ך ‪.‬רב‬ ‫ושמואל אביי ורבא ‪ .‬והוא קנל מרי אלעור נ ן שמוע‬ ‫י( בספר הקבלה נקרא תפוש ‪ .‬ומקצתהץ בשם רב‬ ‫בנון רב הונא ורב יהירה ‪ .

‬אעס״כ‬ ‫לא מצאנו רבן אלא לנשיאי׳‪ :‬רנן גמליאל רנן שמעון‬ ‫רנן יוחנן בן ו.‬נשחבחו תלמידיו קורץ אוחו‬ ‫ר נ ן ‪ .‬וכן אמר ו נ י אומר‬ ‫ויש בתנאים מי שקרואין רב נמקומוה ידועים כנץ‬ ‫רב אבא אמר בשבת פ׳ ר׳ אליעור‪ .‬ומנדולי‬ .‬מאה פפ׳ ולא הד אנינא ‪ .‬ונן ראמי נר ה מ א אמי שמו‬ ‫ומםורש נחלמור נכמה מקומוח היינו רשמענן‬ ‫ליח לאמי‪ .‬ואף‬ ‫•־בי ח ח ה ל ה ס מ ו מ ם מאותה שעה ד' צדוק ודי‬ ‫אליעור בן יעקב ופשט ה ר מ מתלמידי תב״ו ולהלן‪.‬ובעל הערוך ערך קצד אמר‬ ‫ורבינו משה הדרשן מן קריית נובונה שנה לנו‬ ‫בציציות קצוא שויה והוא שקיל ליה שיי הכובס‬ ‫עם אלו החוטין מששה הבגר והוא לוקהס‪ .‬‬ ‫ומשום רכולהי שמעוה לא קריוה רב ל א אםתמיך‬ ‫הלכך רב חוה מכני ליה‬ ‫ה ת ם דליקת רבי‬ ‫לשמיה ה כ י ‪ .‬או שוח חלק משמו‬ ‫ננון מר קשישא ומר ינוקא בני רב חסדא אלו‬ ‫דרך אחר‪ .‬ויש ם ח ם שמאחרין אח‬ ‫שמותם נגון הונא מר יחודח מר נר מרימר אתיימר‬ ‫אייא ונינו שמואל שהלמידיו קורץ לו מר שמואל‪.‬רב אבא אומר‬ ‫בהודאה וזחלה וסוף בברכות‪ .‬‬ ‫ברול מרבן ש מ ו ‪ .‬וכגון רפרם ‪ .‬ונן אנין אח׳ וחרנח נן נחלמוד רנינא‬ ‫אנינא שמו רב אשי ורבינא סוף הוראה אנינח‬ ‫לאחריהם‪ .‬אנל רנ שנתנתי ני הוא בקרואין‬ ‫בשמוהם לא רב שפו אלא אבא שמו ומפורש‬ ‫בכמה מקומות מן החלמוד דהא מוז ]שאמר[‬ ‫שמואל לא ז ע אכא וסבר אבא ומוצא באלו‪.‬‬ ‫ואע״ס שנקרא ד״י הנשיא ולא נקרא רנן נלשון הוח‬ ‫אלא רנינו ואעס״כ כינה ש מ ו ‪ .‬ולא םצינו אדם שנקרא רבן הוץ‬ ‫נץ הנשיאימ‪ .‬ורבה ורבא אבה ואנא שמותיהן כאשר הוא‬ ‫נרור דאמר רנ נחמן דצייח ליה לאנא אניל נהמא‬ ‫נהושיקי‪ .‬וממנים אלו חיו נשמעיי ראשי‬ ‫ישיבות לגאונים שבנרבונה כמו ראשי ישיבות בבבל‬ ‫לראש נולה הראשון ר׳ יעקב גאון בר׳ מ ש ה בר‬ ‫אבק יהרנ ר׳ יהודה נר משה שקבל מרנינו גרשום‬ ‫ורבץ הורה בנרנונה‪ .‬ואחריו היו ההנמים קיראין לו‬ ‫הבי‪ .אי רבן שמעון בנו דנינו חקדוש‪.‬‬ ‫וסדור בפי הכל גדול מרב רבי גדול מרבי רבן‪.‬אבל‬ ‫שמואל ודאי כיון דהוא רישא דאמוראי ליקריה ‪.‬‬ ‫ואמרינן נמי כי סליק אם• בר חני אמר ליה ר' יוהנן‬ ‫מאן ת ש סידרא בבבל אמר ליה אבא אריכא ‪ .‬ושמואל מבני אריוך ושבוי אבל‬ ‫נינוי טיל רננות לא ‪ .‬אמר‬ ‫ליה אבא אריכא קריח ליה נחירנא כד הוה יהיבנא‬ ‫אחות שבע עשרח שורץ א ח ו ת דרב ורב ק מ ח ת ב י‬ ‫ונפקץ זיקוקין רנורא מפוםיח דרב לסומיח דרבי‪.‬ומסקינן שהרשות שיתן הנשיא אינו‬ ‫מועיל אלא בא״י אבל בבבל לא ‪.‬ולית אנא ידענא מאן‬ ‫אינון אמרין ואה אבא אריכא קדיח ליה ‪ .‬אבל מר אחד‬ ‫משני דרכים או מ׳ שזח עיקר שמו כנץ מר בר‬ ‫אמימר ‪ .‬ואב״ ורבא שכחבתי הרי אנו‬ ‫םסרשין לך דאניי נתםני שניו ובמרטוא נ נ מ ה‬ ‫דונתיה ננמרא ונקיטי רננן ו נ ר אהוהי ו ר נ ה נו­‬ ‫בר נהמני הוה ותלמידיה‪ .‬נסמ״נ מצוח‬ ‫צייו אמרינן נירושלמי שראש ־‪.‬ואמרינן‬ ‫הני יאיח לן נמי הד מינייהו ע״נ ‪ .‫‪[84‬‬ ‫ס פ ר יוחסין‬ ‫ר מ ו ח בשמו ובנביאים חיו חשובים אוחםשאומרי׳‬ ‫חגי הנביא לא עלה עורא מבנל ואין מו־ברבין אוחם‬ ‫עם אובדת שטוחיחמ ולא שמענו ני חחחילח זו‬ ‫אלא משיאים מרנן גמליאל חוקן ורנן שמעון מ ו‬ ‫שנחרג בחרבן ביח שני ורינ״ו כלן נשיאים ‪ .‬‬ ‫בספר קבלת החסיד שבנרנונה שהיא‬ ‫בצרסת נימים קדמונים שלה מלך קרלוש למלך‬ ‫בבל שישלה לו מורע המלוכה ה נ ם משבטי יהודה‬ ‫ושלח לו רני מניר וננלו שליש העיר מנו־מנח‬ ‫ב ז ח כבשוח מהישמעאלים וחוא וזרעו ראשי גליוח‬ ‫ושופטים והיה שם לגאון רב מודרום חנשיא מורע‬ ‫דבי מכיר וכן מודעו ר׳ קלונימוס הגדול וחיה צ'‬ ‫שנח וחניח בן חכם ושמו ר' סודרום והוא חכם‬ ‫ופייטן ועשה אוהרוח ועשה פונוח לישראל וחניה‬ ‫נן ה נ ם נרול מרנא ורננא קלונימוס הנשיא והוא‬ ‫עודנו הי ונהור ויצא שמו ננל ישואל נכל הארץ‬ ‫ומצר אחר ר׳ טודרום בן אהי ר׳ קלינימום הנדול‬ ‫אשר נוכר שנפטר באיטליא ואהו־יו ר' מ ש ה בנו‬ ‫הכם נדול ועניו‪ .‬ויש‬ ‫נחלמוד רנים דמפרש נפסחים אמר רחבה אמר‬ ‫ר' יהודח חר חניח סטיו נפול חיח ושנח ואיסחפק‬ ‫ליה רנ יהודח אמרה או רני יהודח אמרח‪ .‬ומר בר רב א ש י ‪ .‬ווה הרי״ש שנואש חמלח סימן חוא‬ ‫לרנ ולישנא קלילא ‪ .‬‬ ‫ומפומיה דרבי לפומיה דרנ ‪ .‬נשתנחו אלו ואלו קורץ אוחו נ ש מ ו ‪ .‬וניון שהיה שמו‬ ‫נהמני נ ש ם אניהי דרנה לא ה ד קרי ליה נ ש ם‬ ‫נחמני נ ש ם אניו אלא הוה קרי ליה אניי נלשון‬ ‫ארםיח נאדם שקורא א נ י ‪ .‬ודרך שני ראשי גליוח שבבבל והנשיאים‬ ‫וחםעוהדם לנפדאוח מביח ת ר יגון מר עוקנא‬ ‫מ י יוחנא ומר ווצרא ‪ .‬רב אבא אמר‬ ‫שאלתי א ת סומכום בכחובית ‪ .‬ואע״פ שמפורש בסוף מסכת עדויו'‬ ‫תוספתא בלשון הוד! מי שיש לו חלמידים וחלמידי‬ ‫חלמידי׳קורץ אוחו רני‪ .‬ונן כל כיוצא‬ ‫באלו כנון רחבה רב אהבה הוא‪ .‬‬ ‫ומנית דור שקורץ אותו רננא נהמא ורננא עוקנא‬ ‫נר נרהיה דרנ ואמרינן אדנריה רנ תםדא לרמא‬ ‫עוקבא ודרש ‪ .‬ולה ש נ נ נ ל נרול‬ ‫מהנשיא שנא״י לסי שהוא מן הונרים וחנשיא‬ ‫מהנקבות ‪ .‬וסליק ליח אניי נלשון‬ ‫ארמי חני שלי‪ .

‬וכשישנרו כחנ‬ ‫שאלה או שלום אחד לחנירו ראש ישיבת סוס‬ ‫בדיתא יקרא לראש ישיבת םורא נאון‪ .‬וכל‪ .‬‬ ‫אמר ר' יוסי כל אותו ל' יום דהוה נןוף אליף לרב‬ ‫בר אחתיה כל נלילא׳ דאורייתא אלין הלכחא דבבלאי‪.‬‬ ‫ובמועד קמ.‬ואימר‬ ‫בלתבו יתקרי הדין דיתקא קום׳ גאון ורבנן דסורא ‪.ה נהג ר' ח״א נויפוהא שלשים יום ‪.‬ואחריו שני בני בחו של חרב‬ ‫וה ר' שלמה ז״ל‪ . דיתקא קיבר רבנן דפום בדיהא‪ .‬‬ ‫לסוף ל' יומין אתא אליהו ו״ל ברמותיה דר׳ חייא‬ ‫רבה אצל רבינו יהב ידיה עליה ואיתם׳‪ .‬וראש ישיבת פוס בדיתא יושב‬ ‫ורומם ‪ .‬רבינו הקדוש‬ ‫חוח ענותי ס ד והוא אמר כל ד״מר לי בר נש אנא‬ ‫עביד חיץ מ מ ח שעשו בני בחירא לוקני שירוו‬ ‫מנדולתם והעלו א ו ח ו ‪ .‬וכיון‬ ‫דאתא ר׳ הייא לרבי א״ל מה שינך עיד שהיה‬ ‫תושש בשיניו י״ג שנה אמר ליה משעתא דיהבח‬ ‫ידך עלי •ליחסיח אינשמית ‪ .‬‬ ‫ומכל צרפח ואשכנו ופרובינצה באים לפניחס‬ ‫לשחוח מימיהם ‪ .‬‬ ‫א״ל ת״ו לא יעשה כן בישראל‪ .‬‬ ‫ובצרפת יצא אור גדול אשר לא יצא כמוהו‬ ‫לאור העינים וחנפשוח ‪ .‬וכן מתלמידיו‬ ‫ר' אברהם בר יצחק הנקרא אב ב״ד ‪ .‬וכשיפצר ראש גלות לבית עולמו חשוב‬ ‫הרשאות לראש ישיבת סורא ואץ לו לראש ישיבת‬ ‫פום בדיחא חלק ‪ .‬ובראשונה היו לוקחין ראש‬ ‫ישיבת סורא וסיעתו שני שלישיות בכל הרשרוח ‪.‬ובומן שםחקבצץ ראשי‬ ‫גלוח וראשי ישיבח בבל‪ .‬ומעשיה וה בפ״ק‬ ‫דקדושץל״נ א בנמרא כל מצוח חאב על חבן חוח ל'‬ ‫דדיא יתיב ב• מסותא פי׳ תערוך מסותא מסחוחא‬ .‬אייל‬ ‫ר' ח״א רבה והרי הוא בא נתכרכמו פניו‪ .‬ב מ ב א ה ת ל מ ו ד לנגיר דבינו‬ ‫שמואל חלד חמעלוח שנשאו בחם ישיבת םותא‬ ‫על ישיבת פום בדיתא ז בראשונח לא חיו ממנץ‬ ‫ראש ישיבח מפום בדיתא אלא מביאין מישיבת‬ ‫םוריא ראש ישיבה עליוהם‪ .‬וכטדקר'‬ ‫ראש גלות בספר התלמוד ראש ישיבת סורא‬ ‫מ ה ת ם על ידו‪ .‬‬ ‫חד חמתי ב׳ בני ולא איתכנעא מקמאי ר״ל ראיתיו‬ ‫במרחץ אמר ליה ולמה לא איחכנעתא מקמאי א״ל‬ ‫מםחכל הייחי באגדח רחלים ‪ .‬ואפלו ראש‬ ‫ישיבח פום בדיחא וקן בן ע' שנח ‪ .‬‬ ‫ומימיו שחו כל חבאים אחריו וחס ושלום אם‬ ‫כשחכהה חורה מישראל פירושיו יוזוירוח וחוא‬ ‫עבד דלא אשחנח‪ .‬לא‬ ‫חניח דבר קפץ או גדול שלא ביאר ‪ . בעבור שקרא בשוק עם בני אחיו רב‬ ‫ורבא בר ח.‬הוא הרב הנדול החסיד‬ ‫רב־נו שלמה םפוו״ווייש בר׳ יצהק ו״ל הוא קבל מרי‬ ‫נרשום והוא פירש כל התורה ונביאים וכחובים‬ ‫וארבעה סדרי גמרא אשר ירוץ כל קורא ב ו ‪ .‬א״ל ליה אנא ידע מהי ?‬ ‫כיון ששמע רבי כן שהנהיג ביה יקר ומעייל ליה‬ ‫לנאו אב•‪.‬ואחרי צאת‬ ‫פירושיו ל ע ל ם לא ח־ח רב ונדול בעולם אשר ל מ ד‬ ‫חלכח וולחם לא נראו כהש בכל העולם לכל גאון‬ ‫ורב ישלם י״י שכרו‪ .‬‬ ‫והשלישית לראש ישיבת פוס בדיהא ולא היה להס‬ ‫די באותה השלישית עד שהסכימו ראשי הדור‬ ‫לחיוח חולקין בשוה ויהי לחם להק עד היים הוה ‪.‬וראש ישיבת‬ ‫םורא בן כ' שנה ה ג ד ל ה חמיו־ לםיראץ ‪ .‬הוא מן דכרייא ואנא מן נוקבתא ‪ .‬‬ ‫בראשית רבה ם' ויוכור אלהים אח נח ובירושלמי‬ ‫בכתובות ובילמדנו פ׳ ויתי יעקב ‪ .‬ובבואם‬ ‫‪8‬‬ ‫)*‬ ‫!בצאתם ראש ישיבח סורא קודם ‪ .‬אבל ר' אברהם אב״ד הוא הנדול על‬ ‫כולם כי הפליג בישיבה ובשנים והוא עשה ספרים‬ ‫הרבה לבאר כל ספק בפירוש ובפסק הלכה ורב‬ ‫סכל אלה ה ח כ מ י ם ‪ .‬ומנדל׳ חלמיויהס היו הראב״ד‬ ‫דהרב ר' ורחיה הלוי בעל המאור והרב ר' משולם‬ ‫בר יעקב והרב ר' שמואל בר משה והרב ר' שמואל‬ ‫בר דוד והר׳ משה בר יהווה והרי יהונתן הכהן‬ ‫והרי שלמה ‪ .‬והם רבינו שמואל ורבינו ה ם‬ ‫מרומרונ בני הישיש ר' מאיר בר שמואל שהיו‬ ‫גורסין שתא סדרי של ציציח לשון‪ .‬והם היו‬ ‫רבנים מרביצים חורה והעמידו חלמידים הרבח ‪.‫מאמר ראשון‬ ‫הלמיריו ר' משה העניו ור' משה בר יוסף בן מרן‬ ‫לוי בן חרב אחיו של הרב רב יצחק‪ .‬פירש הערוך הזרה‬ ‫נשמהו כלומר נתרפא ‪ .‬‬ ‫וראש הדי.‬ואי סליק רב הונא ריש‬ ‫גייותא להבא אנא קאים מקימוי דהוא מיהודה ואנא‬ ‫מבנימין‪ .‬אלו‬ ‫הרבו חורה בישראל וכל חכמי נרבונה וחכמי לוניל‬ ‫שחו מימיהם ‪ .‬כי! ן ששמע כן מסר‬ ‫ליח חרץ חלמידוי והוו עלין עמיה לאישונא פירש‬ ‫הערוך כמו באישון לילה חשך כלומר בחדר של‬ ‫מרחץ שלא יחיח עומד יחיד ‪ .‬אך‬ ‫אהריו של רש״י לא היח כח ביד רב וחכם לפרש‬ ‫פירושים אחרים לפי שהכל ממקור חכמח רש״י‪.‬נפק‬ ‫ולא אשכח בר נש ונהנ בנששיה נויפוחא ל׳ יום‪.‬ועוז־ היו בנרנונד חכמים‬ ‫נדולים ר' שלמח בנבנשח והרב ר' מאיר בר יוסף‪.‬רבינו הוי מתני‬ ‫שבהיה דרי הייא לר' ישמעאל ברי יוסי אייל יומא‪.‬א״ל‬ ‫ארונו בא א״ל פוק חמי מאן נמר לך ברא ‪ .‬ראש גלוח יושב על חכסא‬ ‫וראש ישיבת פוס בדיתא וסיעתו מתרנמין על ידו‬ ‫וראש ישיבת סורא יושב משמאל וכשנכנסץ‬ ‫ראשי ישיבות לסעודח מצוה לאחד מבני ראשי‬ ‫גליות או מבני ראשי ישיבות ראש סורא יתחיל‬ ‫לברך חםוציא וכן ברכת ח מ ו ץ ‪ .‬גם הם כתבו פי' מסכתות‬ ‫והלכות להום־ף ולהבין׳ פירושי וקנם רש״י‪ .‬־ לו ר׳ ישמעאל ברי יוסי ולפנים מ מ נ ו ‪.

‬ר׳ חזקיח בשם ר׳ ירמיה כן‬ ‫אמר ר׳ שמעון בן יוחאי אי בעי אברהם מקרגא‬ ‫וכוח מגביח עד גבי ואנא מקרב מגבי עד מלנא‬ ‫מ ש י ח א ‪ .‬קרוב‬ ‫לסוף פ״ק דקז־ושין אמר ר' אלעור ברבי יוסי משום‬ ‫ר' יוסי בן דורמםקיח שאמר משום ר' יוסי הנללי‬ ‫ומשום ר׳ יוחנן שאמר משום ר׳ אליעוד ה נ ד ל בסי‬ ‫חבינח חניא אמר להם ר' אליעור לחכמים וחלא‬ ‫םטדא הוציא כשםים ממצרים בשריטה שעל בשרו‬ ‫אמרו לו שוטה הוא ואין מביאין ראיה מן השוטי'‪.‬ונקדימץ‬ ‫בן נוריון‪ .‬י‬ ‫בימי אמרפל סר׳ מ״ב מעשר‪ .‬ובסוף גטץ פפום בן יהודה הוא‬ ‫עצמו שאמר ר׳ אליעור ובסוף פ' ר' מיתות מצאתי‬ ‫לרש״י מסכים לדברי שאמר בן םטרא הוא האיש‬ ‫הירוע הנוצרי וכוי‪ .‬ונסוף שביעית‬ ‫ירושלמי אמר ר' יוסי וזח רנר חרוצח חדת אמרח‬ ‫בר נש דתני מכלא א' סי' ס ס נ ח אחר‪ .‬ועוד ש ם בסר׳‬ ‫הקשת אתא אליהו ויל ע ם ריב׳׳ל לקמיח רד׳ שמעון‬ ‫בנן עדן וא״ל אליהו זיל שהוא נרול הדור אמו­‬ ‫ניה ר' שמעון א ם נראתה הקשת בימיו לית הוא‬ ‫כדאי למחמי אםוי‪ .‬ובן כלבא שבוע ‪ .‬ועוד מעשה אחר בירושלמי שס בר‬ .‬‬ ‫אמר לחץ מחו כן א״ל ציים אמר ליח אסיר לך ‪.‬אי עשרים אנץ אנא וברי חרץ‬ ‫מ נ ח ץ ‪ .‬בסוף רקרא רבח אמר ר' סימון‬ ‫מסני מ ח משביעין בס״ח ומביאץ לםניו נ ו ת ח‬ ‫נפוחים לומר אחמול חיח מלא נידץ ועצמ־ח‬ ‫ועכשיו תקן כך חנשבע לשקר סוף שיוציא ריקן‬ ‫מ מ מ ו נ ו ‪ .‬נ ת נ חרמב״ם בסוף‬ ‫עדויות ותחנונן חאיך נורחים הנמים מלשון הרע‬ ‫אע״ם שהיו יודעץ מותי חמשםחוח זכר העשיקח‬ ‫נ ש מ ה ואותה שהיה סטןלד! לא סירסמוה‪ .‬ו ק‬ ‫כתב בסיף אבות ר' חנניה בן עקשיה אינו מהברית'‬ ‫אלא סיום נאה ‪ .‬בסר׳ ויד‪.‬‬ ‫התוספות אומד ר״ח דאין וה ישו הנוצרי דהא‬ ‫בן םטדא אמרינן הכא דהוי בימי ססום בן יהודה‬ ‫דחוח בימי ר' עקיבא כדמוכח בסי בתרא דברכוח ‪.‬‬ ‫ועוד מפורש בירושלמי בפסקים בפרק אץ מעמידץ‬ ‫רבן רמא בן אחוהו של ר׳ ישמעאל שנשכו נהש‬ ‫שבא יעקב איש כפר סכניא לרפאוחו בשמו של ישו‬ ‫בן סנדירא ‪ .‬ודי יהושע בן םרהיה הוה קדים‬ ‫טובא לד׳ עקיבא ע״כ ‪ .‬רבי‬ ‫הוקיה בשם ר׳ ירמיה כן אמר רשב׳׳י אין העולם‬ ‫ח ס ר משלשח צדיקי כאברחם אי תלחץ אנץ איא‬ ‫וברי חרץ מנחון‪ .‬‬ ‫ומח אם םלאנח נשר ודם כך מלאכה הקב״ח לא‬ ‫נ״ש דתנן נמלאנת נשר ודם לא יחשונ לאנול‬ ‫אשלו גרוגרת אחת םי' לא ימנע ‪ .‬‬ ‫ובויקרא רבח קודם צו אח אחרן מ א ח ד שעשה‬ ‫צדקח ונשברת רנל סרחו ומצא מטמון אמר לטובתו‬ ‫נשברח רנל סרחו‪ .‬‬ ‫בן ס ט ו א ק פנדירא הוא אמר רב הסדא בעל‬ ‫םטדא בעל פנרירא בעל פפום בן יהודה היא אמו‬ ‫םטרא אמו מרים מנרלא נשיא הואי כואמוי בפום‬ ‫בויחא םטראה מבעלה ‪.‬‬ ‫וישו חיח בימי יחושע בן סרחיח כרמוכדו בסרק‬ ‫בתוא ו ס ו ט ו ל ‪ .‬‬ ‫וכפי דעת חנוצרים חיח חאיש חידוע בומן רבי‬ ‫אליעור וכן נראח בפ״ק דע״ו כי ר׳ אליעור דבר‬ ‫ע ם יעקב תלמידו ישו חנוצרי וכן אני אומר ש ה ם‬ ‫ב ׳ ‪ .‬אי חד חוא אנא חוא ‪ .‫‪[86‬‬ ‫ס פ ר יו‬ ‫חיח מובלעת והוא ח מ ר ח ץ ‪ .‬לאחר ימים עלח‬ ‫אביו לנתחו מנכסיו ומצאו יושנ ורורש ונרולי‬ ‫מדינח יושבץ לפניו‪ :‬בן ציציח חכסח ‪ . הכם השוב בעיני‬ ‫המלכים והיה טוב לישראל בעבורו נ מ ו ר׳ אנהו‬ ‫אומר בברכות שהיה שם בזמן הוינתו של ו ' עקיבא‬ ‫שרי עקיבא מ ח בן ק״כ שנה וכמה ומנים ושנים‬ ‫קודם מביא ר' אליעור חנדול רבו מרי עקיבא ראיה‬ ‫לחכמים מבנו של פסום המכונה לו שהיח מססר‬ ‫ר' אליעור לחכמים מ מ ה שקרח בומן חקרום ל ו ‪.‬וחלאוהו בלוד בערב פסח ‪. חשילוני עמי‬ ‫ואנן מקרבין כץ אברהם עד מלבא משיחא ‪ .‬ואני אברהם אומר כי מ ה‬ ‫שאמר ר״ת לא נהירא כי ספום בן יהווה שאמר לו‬ ‫ר׳ עקיבא שהיה ה כ ם נדול וכן הוא בם׳ הלק תניא‬ ‫משמו נ' ורשות ‪ .‬ועוד אמוו התוםסו' שואת‬ ‫מרים מגדלא נשיא אינה מרים שבומן רב ביבי‬ ‫בס״ק ו ס ו ט ה ע״כ ‪ .‬א״ל אביו לא עליחי‬ ‫אלא לנדוחך מנכסי עכשיו ח ת כל נכסי לך מ ת נ ח ‪.‬ורש״י סירש מםחותא‬ ‫מרחץ כדמחרגם רדהץ ואסחי והוו עאלץ עמיח‬ ‫לאשונא דל* ישחי וחזעי נסשידז‪ .‬ונהנו חעם לאמרו בסיום הפרקי'‬ ‫לפי שאין אומרים קדיטי על המטונה אלא על האגדי‬ ‫דאמר מר ואמן יהא טומיה רבה דאנדחא ‪ .‬סרק ו' דרמאי יתשלמי ר׳ יוחנן אול‬ ‫לחד אתרא אשכח חד ספרא אטימוס ס ׳ ח ו ל ח ‪.‬בוי אליעזר שהיו‬ ‫אחיו חורשים במישור והוא בהר נפלה סרחו‬ ‫ונשברה לטובתו וברח וחלך לו אצל ר׳ יוחנן בן‬ ‫זכאי והיח אוכל קווויח א ו מ ה עד שעלה םיו ריה‬ ‫רע ש׳ חערוך קיוויח עסו־ א ו ו ם וכן הוא בסי ה'‬ ‫דמעשר שני חלכו ו א מ ת לריב״ו אמר לו כשם‬ ‫שוזנאיש ת ח םיך על חתורה נ ך יחיח תלמודך‬ ‫ח ל ך מסוף חעולם ועד ס ו ס ו ‪ .‬אי ד׳ אנא וברי חרץ מ נ ח ץ ‪ .‬אי חרץ אנון‬ ‫אנא וברי א נ ץ ‪ .‬ואי לא בעי יצטרף אחיד.‬והבי בזמן הריגתו של ר' עקיבא‬ ‫כמו שאמרו התוספות במרים אשת פפוס מגדלא‬ ‫גשיא שהן ב ' ‪ .‬ועוד שהיו.‬א' בבית ב ׳ ‪ .‬וחוא א ל‬ ‫לאחר ואינון מוקרץ ליח בנץ תרתץ צריך למימר‬ ‫להון חדא מ נ ל א אנא חנים ‪ .‬‬ ‫איל הרי עלי ה ם ה ר ם אלא שווה ה ם ל א ח י ‪.

‬ווה האיש קידם וה לא היה יודע‬ ‫ספר כלל ‪ .‬ואחר וזז‬ ‫מצאחי נמנן אנוח נהלק הנ' נסי רישחאריך מאד‬ ‫נ ו ח ואמר נ ד מ י ועל פפוס אמר שחם נ' או‬ ‫שחאו־יך ימים חרנח ואני אומר אין סימנין על‬ ‫הנם ‪ .‬אנל נתוספית ערנץ פירש‬ ‫ר״ח דחנא נערנץ נידי שמים וחתם נירי אדם אי‬ ‫נמי ה ח ם מיירי אחר שקלקל שאר אנריו נדמשמע‬ ‫חחם ‪ .‬‬ ‫אמר עוד נחוש חשמע ני חאנשים אשר לא‬ ‫יעדרו אלח חחושים ח ס יותר מטוכלים ויותר‬ ‫(‬ ‫]‪87‬‬ ‫מבינים ‪ .‫־ ראשון‬ ‫נריח דריב״ל הוה ליה בלע פי' שבלע נימא של מים‬ ‫או נחש אחא ליח נוי ולחש ליה נשמו דישו בן‬ ‫פנדירא מרנפק אמר ליה מאי אמרח עלן א״ל מלחא‬ ‫פין א״ל חוח ליח נאלו מייח ולא שמע הדא מלחא‪.‬‬ ‫ווה אכחתם ודה אומר שאותו ה מ ד מ הוא‬ ‫אליהו ו״ל והעידו לרנ ויל ני דרש יום שנת נפני‬ ‫רבנים גדולים בפרטות ויהי ביום נלות משח והעידו‬ .‬ואמנם וה הוא כשנעדר מ ה ם קודם‬ ‫חשנתם אבל איסשר שיעדרו אהר ההטיגה וישאר‬ ‫השלם שלם ‪ .‬‬ ‫וכתב עוד נננואח ז״ל דע יצליחך האל כי יש‬ ‫נענץ זה ענינים יוצאים מנל חיקש מפורסמים ‪.‬עוד נ ת נ חרב‬ ‫ז״ל שהוא ראח איש אחר שמו ר' אנרחם דקולניא‬ ‫אשננוי שהיה עומד נ נ י ח ה מ ס ת של קולניא‬ ‫נמערב וקול יוצא נננדו מהמורה מעל נני הארון‬ ‫שמניתין נ ו ם״ה ופוואלין לי נל דני־ והוא משינ‬ ‫ואוהו קול רורש מ ה שלא ידרוש כל הכם מישראל‪.‬ואע״פ שאינו‬ ‫מענין חספר כחבחי בכאן אלו ח ר מ י ם שחס חדוש‬ ‫וטוב לכחבן בכאן‪.‬‬ ‫ונראח מנאן נסי' מ ח שאמרתי‪ .‬ואמרו‬ ‫נ״כ חרש נודר ונערך כלומר שיש לו רמים ‪.‬וכן הוא רברי חכמינו ו״ל שהרי ה ם‬ ‫אמרו חרשו נוחן יו רמי כולו באץ לו דמים‪ .‬‬ ‫נן נ ש ם קורים אוחו שם חדורש ‪ .‬אנל ו״י נפרק חחונל חקשח על ר״ח ני‬ ‫אינו מדנר ני אם חירשו לנד וחוא תירץ ני נערנץ‬ ‫יש לו אומנות והכא אין לו אומנית ‪.‬‬ ‫עוד נ ח נ הרב ויל ני כארץ אשכנז זדה איש‬ ‫נשר ודורש נדנים נפני נדולי חחורה ר מ י ם נםלאי'‬ ‫ודרשות לא עשו כן כיי חגדולים אשר נארץ ועושר‪.‬‬ ‫והוא מ ה שסיפר הרשנ״א ז״ל מאיש ששמו ר'‬ ‫נסים נר אנרחם ספרדי שחחל רוח לפעמו ד'שנים‬ ‫פעם נחקיץ פעם נחלום ומלאך דונר נו ואח שמו‬ ‫חניד לו ו נ ת נ לו ם' נג' ידות של נייר וקרא אוחו‬ ‫פלאות ח כ מ ח וחחחיל לנתונ לי פי׳ אניד על נל‬ ‫תינה ותינה ועל עלה של נייר מ ה ס החוא פי' נ'‬ ‫ימת של נייר ‪ .‬ודוקא מפני שחנשיא היה‬ ‫מופלנ נ ה נ מ ה אנל עתה נקרא נייד החלמיד ח ח נ ם‬ ‫ח נ ד ל יותר נ ח נ מ ח ונמנץ נדאמר נפרק אחר דיני‬ ‫ממונוח חלך אחר ב״ד יפח אחר ר' אליעור ללוד ‪.‬‬ ‫אחר ר' מתיא בן חרש לרומי משמע ש מ ו מ י חוא‬ ‫ב״ד חנרול שאין למעלח ח י מ נ ו ‪ .‬וננואח יחזקאל נא״י התחילה ונם אין חדור‬ ‫ראוי לננואה ולוח לא שדחה ה נ מ א ח על חלמידי‬ ‫הלל ונם אץ זה קסם שיחנר ספר מלא חכמות‬ ‫ונן סבר הרנ הנובר ני נעיר ל א ר ד ה היה קפץ‬ ‫אהד שאינו יודע ספר והיה אומר כמה מוםורים‬ ‫ונםה רנרים והוא נ ע צ מ ו אמר לחם לעשוח לו‬ ‫רפואה שהלה הוא ו נ ת נ י מפיו נוםחא א ח ח ועמר‬ ‫ונתרפא ‪.‬ודנר הימה הוא וה שאין לדונו נניא‬ ‫שלא חיח ח נ ם ואץ הננואה שורה אלא על חכם‬ ‫ונחוצח לארץ אין ח נ נ ו א ח שווה אחר שנתקרשח‬ ‫א״י‪ .‬וחמלחש ואינו יודע מ ח שאומר‬ ‫אנל שמש אסלו מיד מין שרי ללקחו‪ .‬ועוד נראה שאם‬ ‫עשה לחש הגוי על יהודי ואינו יודע מ ה שאוסר‬ ‫שחוא מוחו• חוץ אם חוא ידוע שהוא מין אדוק‬ ‫נענודח ורח ‪ .‬‬ ‫(‬ ‫כתב רבי שמעון הראן בחלק השלישי ממג.‬נםמ״ג צ״ז ואומר ר״ח שנייד שגדל חוא‬ ‫נשיא שנא״י מדאמר נפי וח נוח־ ששלח חנשיא‬ ‫שנא״י לראש נלוז שנננלעוקנן חננלי קנל קדמנא‬ ‫ואמר ירמיח אחי חעניר עלי את חדרך דיינוחו אחון‬ ‫ואי לא צייח הפויאוחו ויראח קינוסו בפזבריא‬ ‫ופירש ואי לאיצייח אי אמר לב״ד ח נ ד ל קא אולינא‬ ‫שחרי יש נ ח לראש נלוז שבבבל לרדוח בשבט‬ ‫טסי נץ חנשיא שנא״י‪ .‬ל ו א ת קראום רוח‬ ‫ונסש ונשמח נמו שהקדמנו ונם נ ח נ ני וח סבית‬ ‫ח נ מ י ישראל נלם והאחרונים ונם רונ חפלוסופים‬ ‫וגם שחיא מ י א ח מששת ימי נראשיח ואע״פ שחיי‬ ‫אינח נחפםח נמקום נ ח נ ר ח יש לח מקום רמוו לח‬ ‫ני נסש ואונן איטי על שמעון ומוח ננין על חקב״ח‬ ‫ששמנחו נ צ י ץ ‪.‬ ‫א נ ו ח א מ נ ם מחוח הנשמה היא לסי דעח המקובלים‬ ‫עצם דק נחכליח חדקות ווך בתנליח חזכוח אין‬ ‫נכל חנמצאים יותר רק ויותר וך ממנו ואפילו עצם‬ ‫חנרמים חשמימיים חפשוט אינו נאוחו רקוח יזכו'‬ ‫נמוהו והוא נאצל על חאדם וחוא צורחו וחוא‬ ‫נ מ ל מחב״ח והוא מונן לקנל המושנלות ולוה‬ ‫ת ש מ ת הנפש ותתרחב באור חיום ותתעצי וחדאנ‬ ‫נ א ס ל ח בי חוא ממץ חאור וחשמח בדומה לה‬ ‫וננו־ כתנתי רעת המקינליס ני היא נאצלת‬ ‫מחםסיו־וח נחשנוח חלוקים ‪ .‬‬ ‫וההפרש נזה חוא אם נתחרש קודם לימוד או‬ ‫נתחרש אהר ל מ ו ד ‪ .‬אנל אני אומר שדנריו מצד‬ ‫חשנל שלו אנל חרץ בתלמוד אינו זה ני חוא שוח‬ ‫נץ ניודע וננלתי יודע‪ .

‬‬ ‫אמרו לחם יהודים אחם אין אצטתגלץ מחקיימין‬ ‫ביוזודים חכי אומר ואחה לא כן נחן לך י״י פרשת‬ ‫שופטים ‪ .‬והוא חלך לספרד‬ ‫לחקור כיצד נמצא מ מ נ ו ספר הזוהר אשר עשה‬ ‫ד' שמעון ודי אלעור בנו במערח אשרי חזומם‬ ‫ל א מ ח ת ו ‪ .‬ויש מ ה ם על ידי‬ ‫שרים כי לא ירחיק שחשדים יעשו בכיוצא בזה ‪.‬וכן העיד זוז איש‬ ‫ראוי ביראח איש א׳ אחזו שד וקורא פרשיות מהם׳‬ ‫שלהם שהיו יודעים בו שלא חיח יודע אוחם עכ״ל‪.‬י עכו‬ ‫נחרבח בשנח המשים לפרט• ושנהרגו חסידי ישראל‬ ‫שם בד׳ מיחוח ב״ד‪ .‬‬ .‬חמעו־יך ‪.‬‬ ‫ו א נ י ראיחי בשלמנקה חרבה מאלה הדברים‬ ‫אבל חקול שאומר ששומעין כנגדו זח חוא חחבולח‬ ‫שאני ראיחי גוי אחד שהיח בביח ולא חיח מדבר‬ ‫והיינו שומעין קול אחר מחננ בביח ולא חיח <״ם‬ ‫איש א׳ ובחלומות ד מ וח חחכם כי לחוזק כח‬ ‫חדכדץ יעוור על חמחעסקים בשאלוח חלום בחקיץ‬ ‫כי על ידי אוחם דברים המדוברים בשאלה יהחזק‬ ‫הכח וחשליטנו המחשבה ויראה חרברים הנשאלי'‬ ‫כמו שספר לו אביו או כי וקנו היה שואל ומשיבץ‬ ‫לו דמים אמיח״ם בהקיץ ‪ .‬‬ ‫ו כ מ אמךו והנחו שבשמעהא דילמא יוסף שירא‬ ‫אמרינהו‪ .‬‬ ‫בחדש אדר כחב ד׳ יצחק דמן עכו !‪.‬ואמר שקבל כי מוז‬ ‫שנמצא בלשון יחשלמי חאמץ כי ח ם דברי ד'‬ ‫שמעון ואם חראח בלשון קדש חאמן כי אינם‬ ‫דמיו רק ד מ י המזייף מפני שהספד חאמחי חוא‬ ‫בלשון ירושלמי כלו חייל ‪ :‬ומפני שראיחי כי דמיו‬ ‫מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיץ חמשפיע‬ ‫בלחי מקבלח בשכמל״ו‪ .‫‪[88‬‬ ‫ספר‬ ‫כל הרבנים שאין בכל הארץ מי שידרוש כמותי בכל‬ ‫וה חוא תימח גדול ואלח חענינים קצחם על ידי‬ ‫שם וקצתם על ידי אליהו זיל ‪ .‬‬ ‫ואני בבואי ספרדח ואבא אל עיר ואלדוליד אשר‬ ‫המלך ] ש ם [ ואמצא שם לר׳ משח וח ואמצא‬ ‫הן בעיניו וידמ עמי וירד לי וישבע לאמר כה‬ ‫יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון‬ ‫אטור ח מ רשב״י אשר חוא חיום מיחי במדינח‬ ‫י(‬ ‫בכ"׳ ב ם ק י ם רשב״י כ ת י ב‬ ‫בזח‬ ‫חכם ‪ .‬ומצאחי בספר ד מ י‬ ‫חימים שלו ר״ל מדי יצחק דמן עכו חוא שעשה‬ ‫ספר קבלח בשנח ח מ ל א ך ונחרבח בומנו עכו‬ ‫ונשבו כולם מ מ ן בן בנו של חרמב״ן ובומן בן ר׳‬ ‫דוד בן א מ ה ם בן חרמב״ס ז״ל ‪ .‬אבל ר׳‬ ‫משה וה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳‬ ‫מ ש ה וח ד מ י ם נפלאים אאז‪ .‬‬ ‫במדרש קהלת טוב לשמוע נערת הבם אלו הדרשו׳‬ ‫מאיש שומע שיר כסילים אלו התורגמנין וחחזנין‬ ‫שמוסיפין על קבע החפלה והייח וק למעלד‪.‬ולמען יקוז בהם‬ ‫מהיד גדול כסף וזהב רב חולה דבריו באשלי‬ ‫רברבי ואטד מ ח ו ך חםפר אשד חבר רשב״י ורבי‬ ‫אלעזר בנו וחבריו אני םעחיק לחם ד מ י ם א ל ו ‪.‬‬ ‫אמרו לחם מ ח עשיחם א״ל קרינו ק״ש וההסללנו‪.‬‬ ‫מעשח מ ב י ור' ׳והנן שהיו בסחה ט מ י א והיו‬ ‫שם שני אצטרונלין וראו שני יהודים יוצאים‬ ‫למלאכחם ואמרו שנחש נושכן והורו בשלום אמרו‬ ‫ר ינאי ודי עחנן לאצטתגלץ כבד באו לשלום ‪.‬זה אומר בכה ווה אומד בכח ‪ :‬שמעתי‬ ‫אומרים לי על שאלחי כי הרב הנאמן חדמב״ן ז״ל‬ ‫שלח אוחו מא״י לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ‬ ‫ארנון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ מ ש ך די‬ ‫ליאוןהוא שאומרים עליו ר׳ משה דיוור אל הנארה‬ ‫וי״א שמעולם לא חבר רשב״י י( ספר ז ה ‪ .‬וכן ראינו אפילו‬ ‫מנשוחינו וכן מי שחוא קרוב למות שיתחוק הדמיון‬ ‫וחרבה מזח מצינו בחלמוד ואמרו בשעוז פטיוחם‬ ‫רצדקו בהם כמו שמואל הקטן ורבינו הקדוש ‪.‬באורו יראו אוד ואמרי לאמחחו מפני‬ ‫שזייף מקצח אשר וייף ‪ .‬ו כ מ חעידו לי כי ערבי אחד אחוו שד‬ ‫והיה מ ד מ בלשון העלנים‪ .‬ומח שאמרו בחלםוד כי חמנחשים בכוכבים‬ ‫חוא בכלל נחש לא נאמר על ואח חחכמח אלא‬ ‫באוחן חמנחשים שאומרים פחו נפלח מפיו צבי‬ ‫הפסיקו מ ר ך וכיוצא מ ה וכן חוא דעחו של חרמנ״ן‬ ‫חסין‬ ‫ז״ל בזח ואמר שאסור לבא כנגד חמזלוח על חנם •‬ ‫בילמדנו ם׳ וארא אמר ר' אלעזר בן סרח‬ ‫כאשר שמע למצרים ידזלו לשמע צור היא רומי כל‬ ‫צר שבמקרא חסר במלכוח הרשעה הכחוב מדבר ‪.‬ובהלק הנ׳ ממנן אבוח בר שם כחב ר'‬ ‫שמעון תראן זיל כי חרמב״ם זיל חפריו על מתחיו‬ ‫במה שכתב במרע במשפטי הכוכבים שהם היל ונו׳‬ ‫ולא ודה כן דעת תיל שאמרו מול מהכיס ויש מול‬ ‫לישראל והאמר אין מול לישראל לא הכהיש שלא‬ ‫יהיה אמה שחשם יחבו־ך ויחעלח משןח המול‬ ‫מפני חזכוח וכן איפשר שחבחירה חבטל הננור ‪.‬ובשרשח בא‬ ‫אל םרעח צור מלא בצור חמדינח מדבר וחסו־‬ ‫במלכוח ח ר ש ע ח ‪.‬ובשנח סייח היח וזז ר׳‬ ‫יצחק דמן עכו מבארה באיטאליח וניצר מעכו ובשני‬ ‫ם״ח עצמח בא לטוליטלח ‪ .‬רדפתי אחריו ואשאלה‬ ‫את חתלמידים חנםצאים בידם ד מ י ם נדולים ממנו‬ ‫מאין בא לחם סודוח מופלאים מקובלים מ פ ח אל‬ ‫פח אשר לא נחנו ליכחב ונמצאו שם מבוארים לכל‬ ‫קורא ספר ולא םצאחי חשומחיחס על שאלחי זאת‬ ‫מכוונוח‪ .‬‬ ‫ומה שאינו צודק מ ה שיגורו חכמי חמשפט חוא‬ ‫מפני ח ס ת ן ההשגה או מפני רצון האלהי‪ ..‬ו כ מ‬ ‫א מ ת ז״ל מאשר ולא כל אשד וכן כשחחמה לוקה‬ ‫וכו׳‪ .‬‬ ‫ובל צור מלא ברומי חכחוב מדבר ‪ .

‬אבל‬ ‫עחח נאשר ישמעו שמחוך ספר הווהר אשר ח מ‬ ‫רשנ״י נרוח חקודש אני מעתיקם יקנו איתם נדמים‬ ‫]‪89‬‬ ‫יקרים נאשר עינץ רואות ‪ .‬וחנחינח היחח שימים‬ ‫רבים אחרי כתבו לי קונדרסים נהלים ורבי' מהזוהר‬ ‫ננותי לי א' מהקונדרסים ואומרח לו כי אבד ממני‬ ‫ואחלה את פניו להעוזקו לי שנית ויאמר לי הראני‬ ‫נא אחריח קונדרס אשד לפניו ודאשיח הקונרדס‬ ‫אשר יבא אחריו ואני *עתיקנו לך שלם כראשון‬ ‫אשר אבד לך ואעש כ .‬ונן נן קסץ עשה‬ ‫י״נ דדים לכיור נ ם עשח מוכני לכיור שלא יהיו‬ ‫מימיו נפסלים נלינח‪ .‬אחר ימים מועטים נחן‬ ‫לי חקונדרם מועחק ואניחחו עם חראשון וארא כי‬ ‫אין ניניחם חפרש כלל לא חוםפית ולא מנרעח לא‬ ‫שינוי ענץ ולא שינוי רנרים אנל שפח אחח ודברים‬ ‫אחדים כאלו הועתק קונדום מקונדרס היחנן נחינח‬ ‫יותר גדולה מזו ונסיון חוק מוח‪ .‬ויהי אחר‬ ‫הדנרים האלה נפרד ממני ו ל ך ר' משה זה אל‬ ‫עיר ארנלא לשונ אל ניחו לארלא ויחלה נארנלא‬ ‫וימח שם‪ .‬אדז״נ דברה אעיז ר'‬ ‫יוסף וה עם בהו של ר' משה אח הדברים אשר‬ ‫דברה עם אמה להשיאה לבנה ולחת לאמה לחם‬ ‫ושמלה וחען לח נאשר ענתח אמוז לא פחוח ולא‬ ‫יותר חחרצה עו״וח נרורח יוחר מזו ? נשמעי‬ ‫דבריי אלח נשחוממחי ונבהלתי מאד ואאמין או‬ ‫ני לא חיח שם ספר רק נ ש ם חנוחב היח נוחב‬ ‫ונוחן לנני א ר ם ‪ .‬‬ ‫אנל יעחיק ויחן יעתיק ויחן המעתיק מספר לספי•‬ ‫קדמון‪ . כלו עד‬ ‫שעזב אשתו ונחו הנח ערוםו' שתיוח ברעב ובצמא‬ ‫ובחוסר כ ל ‪ .‬ועחח ראח בחינח נרולח אשר‬ ‫בחנחיו לר' משח אם מחוך ספר קדמון יעחיק או‬ ‫בכח שם הכוחב יכחוב ‪ .‬‬ ‫ונאשר סשרחי לחם נענין נהינה החכם ר׳ יוסף‬ ‫הנזנר אמרו לי שאין זה ראיה נ׳ נוכל ממר שטרם‬ ‫נוחנו לאדם קונדרוס מאשר ׳נתוב נ נ ח שם הניתנ‬ ‫יעחיקהו חחי ח יעצמו ולעילם לא יתרוקן מ מ נ ו ‪. ‪ .‬וכששמענו שמח בעיר ארבולו ואקום‬ ‫ואלך אל חעשיר ח נ ר ל אשר בעיר הואת חנקרא ר'‬ ‫יוסף די אולה ואומר לו עתה הניע העת אשר חוכה‬ ‫לספר חווהר אשר לא •ערכנו והב ווכוכית אמ‬ ‫חעשח אח אשר איעצך‪ .‬ואין‬ ‫בעולם ספר זוחר וה רק היה ר' מ ש ה בעל‬ ‫שם חכותב ובכחו כוזב כל מ ח שכתב בספר חוח ‪.‬‬ ‫ואמצאח חן בעיניו ואשביעחו לאמר חנתבח־ו לו‬ ‫םורוח ספר הוחזר שבני אדם נחלקים וח אומר‬ ‫בכח וזח אומר בכר‪ .‬וחלניח אמו‬ ‫עשחה נ מ ש ח של זחנ עלי פתחי של הינל ונם היא‬ ‫‪1.‬ועצחי חיא ואח שיקרא ר'‬ ‫יוסף זה לאשתו ויאמר לח קחי נא מ נ ח ח נאה ניד‬ ‫שפחחך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן‪ .‬‬ .‬ואסע ממאלנירה‬ ‫ואנא אל חעיר טוליטלח ואוסיף עור לחקור על‬ ‫חספר חנוכר אל חחכסים ותלמידיהם ועדיין‬ ‫מצאתים חלוקים וה אומר נ נ ח ווח אומר נכח ‪.‫מאמר ראשון‬ ‫׳שנילי היא אדלה נ ט א ך אלי שס אראך‪ .‬דברים‬ ‫אלח תאמרי לח לנר ולנחח לנר ותשמיעיאח דבריה'‬ ‫אשר יענוכה ונראה חיחיו מכוונים אם לא ‪ .‬וכשמעי הנשורה ה י ט נ חרה לי ער מוח‬ ‫יאצא ואשים לדרך פעמי ואנא אל אוילא ומצאחי‬ ‫שם ח נ ם נרול רוקן ושמו ר׳ דוד רפא. אןתו לשנח ‪ .‬ד?ץ אלי דאמר אלו אודיע לחם סודי וח‬ ‫שמשכלי אני כוחב לא ישגיחו ברמי ולא יחנו בעבורי‬ ‫פודטח כ׳ יאמרו כי מ ל מ חוא בידח אוחם ‪ .‬‬ ‫ועחח שמע נא באיזה דרך נחברר לי! רע כי ר׳‬ ‫מ ש ה זח היה מפור ג ד ל ומוציא בעץ יפח ממונו‬ ‫עד שהיום ד ו ח ביחו מלא כסף חהב שנחנו לו‬ ‫חעשירים הממנים בםודוח נדולים אלא אשר יתן‬ ‫לחם כחובים בשם חכוחב ומחר נחרוק.‬אמ‪:‬ס נתחרש לי עני.‬דאמר רע באמת כי נתברר לי‬ ‫בלא ספק ש מ ע ל ם לא בא לידו של ר' מ ש ה וזז‪ .‬ור' מ ש ח עצמו נדר לי אלי‬ ‫ל א הספיק עד שמח ואיני יודע על מי אסמוך‬ ‫ולדברי מי אאמין‪ . כ׳ אמרי לי חלמידים‬ ‫שראו איש וקן ושמו ר' יעקנ חלמיד מובהק של‬ ‫ר׳ משה וזז אשר היה אוהנ׳ ננפשו שחיח מעיר‬ ‫עליו שמים וארץ שספר הווהר אשר חנר רשנ״י!‬ ‫ל א מצאתי נספר תשלום זה הדנד ‪.‬והלך‬ ‫יתעש נן ו ח ק אשח ר׳ מ ש ח והשנע לאשח ר' יוסף‬ ‫לאםר נ ה יעשה לי אלקים ו נ ח יוסיף א ם מעולם ס'‬ ‫זה היה עם אישי אנל מראשו ל נ ו מרעתו ושנלו‬ ‫כתב כל מ ה שכתב ואומרה לו בראותי אותו נוחב‬ ‫מבלעדי רבר לפניו מדוע תאמר שאתה מעתיק מסי‬ ‫ואתה אץ לך ספר רק מ ו א ש ך אתה כותב הלא נאה‬ ‫לך לאמר כי משכלך א ח ח כותב ויותר יהיזז כביד‬ ‫לך ‪ .‬ואסע מאוילח ואנא אל עיר‬ ‫מלאבירח ואמצאוז בוז חכם גדול מופלא נדינ לנ‬ ‫וטוב עין שמו ר' יוסף חלוי בנו של ר' טודרוס‬ ‫חמקובל ואחקורח ממנו על אודוח חםפר חוח ויען‬ ‫דאמד אלי דע וחאמן כי ס' חווחר אשר חבר‬ ‫רשב״י היח בירו של ר' מ ש ח וח וממנו יעתיק ועזן‬ ‫לאשר טוב בעיניו‪ .‬ויהי‬ ‫ממחרח ויאמר עור לח לכי נא ביחח אשיז ר' משה‬ ‫ואמרי לה רעי כי רצוני הוא להשיא אח בחך לבני‬ ‫ואליך לא יחסר לחם לאכל ו מ ר ללבוש כל ימיך ואץ‬ ‫אני מבקשח מ מ ך רבר בעולם רק םשר חדחר אשר‬ ‫היה אישך מעתיק ממנו ונותן לנד אדם ‪ . קורפו ‪.‬ומיננו חםלך עשח בל ידוח‬ ‫הכלים של יום הנסירים של זחב ‪ .‬‬ ‫ב פ ר ק נ' דיומא יהושע נן נמלא עשח הגורלות•‬ ‫של והנ ומוכיח.

‬ובפיו דשקלים מי‬ ‫שאמר שהיו י״ג שערים נמקרש הוא אנא יוסי נן‬ ‫יוחנן אנל חנמים אמרו שנעה ‪.‬וימלוך אלסננדר ננו השנוי לו‬ ‫ר״ל נן יוחנן השני כאניו והרג ו׳ אלף מהפרושים‬ ‫נענור האתרוג שנחנו בראשו ניום ערנח א׳ מן‬ ‫חפרושי׳ ואמר חרנ נ ח נ ם י ם ונן הרג מן היהודי׳ ן׳‬ ‫אלף מ נ ח חפרושים וחלה ח׳ מאוח וקני פרושים ‪.‬ואז חיח מחפלל שחשי״ח יעשה מ ה‬ ‫ערחיח ט ו נ לישראל‪ .‬וחורקנס אחיו ח נ ח ן חיח עם‬ ‫חפרושים וילחמו על ירדן יריחו וחיחח מלחמח‬ ‫נדולח עד שנרח חורקנס ל ת ש ל ס ונא ארסחונלוס‬ ‫ויצר על ירושלם ואז יצאו וקני ישראל מזוקנים‬ ‫ועשו שלום ניניהם ני היה חורקנס נהן גדול‬ ‫וארסחונלוס מ ל ך ויחי נ ן ‪ .‬ואז התחילה‬ ‫המינוח ומלך כ״ו שנח ויש נוסחא ל״א ש נ ה ‪ .‬ונשמח יוחנן מלך‬ ‫אריםתונלוס שנח א' ומח ונם אנטיגנום נהרג‬ ‫נשנה החיא קודם שמח אריסחונלוס שאיש אחד‬ ‫מהפרושים שמו יהורה נינא שיהרג נ ע ם ההוא‬ ‫אנטיגנוס יכן ה י ה ‪ .‬אנל מקלאוס הסופר נ ח ב‬ ‫ני היה אנטיפטר מורע שועי יהודה שעלו עם עורא‪.‬אע״פ שנס״ג דיומא מזניר אלו‬ ‫השנים לננאי ר״ל ניח גרמו וניח אנטינם וזז‬ ‫מפורש נכמרא קודם שהיו ימעים םטשיהם אנל‬ ‫אחר שידעו מעשיו לשם שמים וחיו חסידים הוזנרו‬ ‫ננאן עם חי״נ חסידים ‪ .‬ויונחן אחיו ט ׳ שנים‬ ‫אחרות ושמעו.‬והיו‬ ‫לי נ' בנים ארסחובלום ואנטיננוס ואלסכניד והוא‬ ‫ינאי ואמרו ליוחנן בחלום שאלסכנדר שהיה שינא‬ ‫אוחו אניו חוא ימלוך‪ .‬ונסוף חלה‬ ‫ניתאי איש תקוע הניא חלות מנייחור ולא קנלו‬ ‫ממנו שהיה חוצה לארץ‪ .‬אלעור על חפרונח ופנחס‬ ‫המלניש הרי ט״ו חסידים ונשרים ‪ .‬חדח שם נסעודח‬ ‫איש צדוקי עשיר שמו ימתן ויאמר לו לא תאמי.‬מ ח יוחנן מ מ ן אניו ח ת מלך נוזל ושמו‬ ‫חווקנס ושמעון אביו קרא לו לננו חורקנס על נחו‪/‬‬ ‫מ ח יוחנן חרס מקדש חר גתזים שחיה ננוי נ מ ו‬ ‫ר׳ ש נ ח ‪ .‬והמלך‬ ‫שאל לפרושים מוז דינו של אלעוד וה ואמרו ודיג‬ ‫מלקות כי הפרושים לא ישפטו מ ו ת ‪ .‬‬ ‫והוא חסיח לחורקנס שיצא מיתשלם ואח״כ בא‬ ‫אנטיפטר בעם רב עם מלך ערב ועם חירקנם חכזזן‬ ‫ויצורו על ארסתובלוס אחיו ואו בזאת חמלחםח‬ ‫חוקח חלבו ע ם רב מיוזמה למצרים לגור שם‬ ‫ולעשות ח ג ה מ צ ו ת ‪ .‬ונכנוד גדול מלנח ט ׳ שנים וואח‬ ‫נפי החלמוד אחוח שטעון נן ש ט ח וכל ימיח חיו‬ ‫ע״ג שנים ומחד‪ .‬ונימיס ק ה ם היה‬ ‫אנטיפטר שחיח אנע של הות־וס איש ננור ושר‬ ‫גדול ולקח אשח מורע חמלונח של אדום וגיירח‬ ‫שחיח נגיד עליחם עי נן אומרים ני חיח אדומי‬ ‫שהיו ענדים לישראל ‪ .‬ואז היוז חוצח לעיר נחנא‬ ‫חוני חםענל נ ח ו ך עם יחודח ואמרו לו שיחפלל‬ ‫נערם לשם יתנרך שיחן נידם אח ארסתונלוס‬ ‫כי יענהו השם נאשר עשח נ ם ט ר ולא רצח ואמרו‬ ‫שיחרנוהו‪ .‬והרשעים שחיו שם הרנמזו‬ ‫לחוגי המעגל ולא אחר חשם נקמחו וין־ את מחנח‬ .‬‬ ‫הכללים נפי יוסף נן נוייון מומן חחשמונים‬ ‫שהוא רי״ג לננץ ניח שני‪ :‬מתתיה שנח א׳ מלך‬ ‫ואחריו יהודה ננו ו' שגים והוא הגנור הגדול‬ ‫מכבי ונהרג • נ ם ל ח מ ה ‪ .‬ר ך ח מ ח י ם ועמו ננע נ מ ל ח מ ח ונא‬ ‫הוא נענור יום הנסותם לשרח ני מלך ונהן‬ ‫היה ונשמע קול בביח חמקדש אל חירא מנניך‬ ‫נמור ענודחך היום שימאו לשלום ‪ . אחיו ו׳ שנים חזרנו חתנו על‬ ‫אנפדונס עם נתו ומלך בנו של שמעון ושמו‬ ‫יוחנן‪ .‬ ‫לפרושים כי ה ם רברו לאלעזר שיאמר וה ‪ .‬ואמו־ לו‬ ‫הצדוקי תראה שהוא א מ ת מ ה שאמחתי לך ומהיו׳‬ ‫ההוא נעשה צדוקי ייחק שהוא הורקנס וגזר מי‬ ‫שיקרא תורת הפרושים מות יומת ‪ .‬ואו מלך ארסחונלוס נ נ ה עם‬ ‫עורח הצדוקים‪ .‬‬ ‫ונקנור מחחםידים שנעשו נסים לדלתותיו ו ה ס של‬ ‫נחושח ט ו נ מווהנ והיו נשערי מורח נעווה‬ ‫ונל אלו מזנירין לשנח ועליהם נאמר ונר צדיק‬ ‫לברנה‪ .‬ונן אמרו‬ ‫חז״לגסוטח שיצא נ ח קול נלשון ארמיח נצחו‬ ‫•• טל״י רשב ישראל ל נ ט ח וכל ח ח נ מ י ם ישנו‬ ‫נ מ ש ח ח ונא איש אחד ש מ ו אלזמד רע ובליעל ואמר‬ ‫ת לך חמלנוח ולא נחונח מ אמו היתה שנויה‬ ‫והוא היה חלל רקצוף המלך ‪ .‫‪[90‬‬ ‫ספר‬ ‫עשתה טבלא של וחב שפרשת סוטה נ ת ו נ ה עליה‪.‬אריסטמ הניא‬ ‫ננוריו סםוריא וקנלו ממנו ‪ .‬‬ ‫וחלח מרניעית נ׳ שנים ומת ומלך נ״ו שנים וחיו‬ ‫נניו קטינים ותמלוך אשחו ני עורוח חפרושים‬ ‫ימנדם מאר ני חיחח אוחנת לחם ועשאתם שרים‬ ‫על חעם וחחקיים נל מרח הפרושים המלנח‬ ‫אלסננדריח ‪ .‬פרק ח׳ משקלים ט״ו חסידים שהיו‬ ‫ממונים נמקדש ולא היו נולם בומן אחד ואלו‬ ‫ח ן ‪ :‬יוחנן נן פ נ ח ס על החותמות אחיה על‬ ‫חסלתות מתחיה נן שמואל על חפייסות פתחיח על‬ ‫חקניס ולמח נקרא שמו פחחיח שחיח פוחח דנרים‬ ‫ודורשן ויודע נל לשץ ונגמרא שהוא מרדני נן‬ ‫אדויח על חולי מעיים ‪ .‬נן אנטיננוס העלה‬ ‫בכורות מבבל ולא קנלו מ מ נ ו ‪ .‬נחוניא חופר שיחץ נניני‬ ‫נרוו נן נ נ ר עלי נעילח שערים בן בני על הפקיע‬ ‫נן א ח א על הצלצל הוגרס נן לד על השיר נ י ז‬ ‫גרמו על מעשח לחם הפנים ניח אנטינס על‬ ‫מעשה חקטורת ‪ .

‬וימלוך אחיו אלסכנדר‬ ‫כ״ו שנח ו י מ ח ‪ .‬ויונחן אחיו מי שנח ‪ .‬‬ ‫המשפחה מראש נלוז שבבבל‪ :‬דוד מלך‬ ‫שנת ב' אלפים ותחפ״ד י( ומלך מ' שנה ברות היה‬ ‫אביחר כ״נ ונתן וגר נביאים ‪ .‬ואו ענח שמאי‬ ‫חלמיד הלל ה ז ק שה־ח ח מ ו ה על זה ואמר הנה‬ ‫ימים באים ווח ח ו ת ס שנשאחם פנים במשפט‬ ‫ו ק הורקנם אשר חמל עליו הוא יהרגהו ויקבל‬ ‫מלכותו‪ .‬אבל חמלוכח חזקוז עם‬ ‫הודקנם בעבור גבורח אנטיפטר ובנו חוחים שלחו‬ ‫לנגיו על הנלל והיח לו מ ל ח מ ה עם איש ששמו‬ ‫הוקיהו ויהרנהו וישלה המלך הווקנם בעבות ובעבוו‬ ‫צעקח העם והנשים ובא למשפט הנור מלהמוז‬ ‫ושער ואשו מםווק עם אנשים גבותם עמו לפני‬ ‫הםנהדתן והם והמלך לא ר ב ת ‪ .‬שמעץ‬ ‫אחיו ו' שנים ויחרונ אוחו חחני של אנטיוכטנשר‬ ‫עם ב ח ו ‪ .‬ואחר‬ ‫כן הרנ ה י ת ו ם לוץרקנס איש צדיק ונקי כל ימיו‬ ‫בצער ! מ מלך נ׳ חדשים ןילחם בו אריסחובלום‬ ‫אחיו ויקח מלכותו ולסוף ג׳ שנים הושב למלכותו‬ ‫ומלך ם' שנח ו ל ח ם בו אנפויננום בן אחיו וילכדחו‬ ‫ויקצץ אח אונו וינלחו לבבל ולבסוף ג׳ שנח מלך‬ ‫חורדום ויחרנהו שהיד! ארון שלו ושלם לו רעח‬ ‫ח ח ח טובה ‪.‬ונם‬ ‫הוח־ום היה מכבר מאד להלל הוקן שר הפרושים‬ ‫ואת שמאי תלמידו כי ה ם היו אשר יעצו את העם‬ ‫שימליכו את הורדום כי אמרו שהוא מ א ת י״י על‬ ‫עון העם שימלוך וה ועל כן כיבד הפרושים‪ .‬חמעריך ‪.‬והוא המלך יליו קיסר המלך‬ ‫הראשון מ ת מ ה ‪ .‬ואלו חב׳ אודם‬ ‫גרמו כל רעח לישראל עם יועצי ת מ י שלח בניו‬ ‫לאמו ר״ל בכי ארסחובלוס‪ .‬ואומלךאנושטו‬ ‫בתמוז ונקרא אוקטביינו אנושטו ר״ל מוסיף כבוד‬ ‫על כל חמלכים ‪ .‬וימלוך יוחנן בן שמעון אשר נקרא‬ ‫הורקנס נ״א שנה ויכהן בנו אריסחובלוס חחחיו‬ ‫שנח א ח ח והוא ח ת ת ל לתת כתר םלנוח בראשו‬ ‫ויהפוך חכחינה למלוכח‪ .‬ויחי א ח ת כן‬ ‫ד ד ב ת הכהנ־ם מעל ח ח ו מ ה לישראל שיחנו כבשים‬ ‫למזבח לחנ חםצוח רענו להם שיחנו בעבור כל‬ ‫כבש ואיל אלף ת כ ו נ ו ח והב ונחנו הוהב ל א נחנו‬ ‫חכבשים לקרבן ואו חחפללו לי״י אלחיחם עליחם כי‬ ‫גלו אח ובחי י״י ומיד וין• י״י אח העם מ ע ב ג ד ל‬ ‫עד היוח איפח ח ח ט י ם כ״ה ת כ מ ו נ י והב ‪ .‬ואח״כ ח ו ו ה חמלכות להווקנס‬ ‫ואח״כ פעם א ח ו ת לארסחובלום ‪ .‬ו ק כשהיה ה ו ת ם קטן התנבא מ נ ח ם‬ ‫ח ב ת של שמאי שיהיה מלך ושיעשה רעות ואת״כ‬ ‫ט ו מ ח שימח ביח המקדש‪ .‬יחודח בנו‬ ‫ו' שנים ונהרנ‪ .‬וזה העץ לא‬ ‫נואה בעולם כי א ם ביתחו ואם היו נוטעים ממנו‬ ‫ייבש עד שנחרב ביח ה מ ק ו ש כי מזלף העץ במצת'‬ ‫ובשאר מקומות ‪ .‬ומלך הורדום ל״ו שנח ‪ .‬ויצא‬ ‫אליהם אריםחובלום וברח חורקנם ואנטיפטר ויחונו‬ ‫ובים ם ח ם ו ח א ת ך ח מ ל ח מ ה ביניהם ובאו ליתהו‬ ‫עיר ה ת ה כי במקום החוא חיח צומח בלשמו חוא‬ ‫השמן הטוב הנקרא אפרסמון ו פ נ נ ‪ .‬ואחריה מלו־‬ ‫אתסחובלום בנה נ' שנים ‪ .‬‬ ‫הכלל חעולח מתחיה שנח אחח ‪ .‬‬ ‫ובימים האלח מ ח ח אשח חרח ב ת מ ח אשח אחר‬ ‫מיועצי רומה רהי במותח ויחנועע הילר וישחחו‬ ‫רוציאו הילד ויהי‪ .‬וארקילוס בנו‬ ‫ט' שנים ויקחהו מלך ת מ ה והמליך אנםיפרס אחיו‬ ‫רסב שמו ח ו ת ו ם כשם אביו וימלוך י״ב שנח רלך‬ ‫ולכוד ס פ ת על אשר לקח מלך ספרד לאשח אחיו‬ ‫וימת ש ם ‪ .‬ואחר שמלך החנבא‬ ‫עליו שיחיח מלך יותר מלי שנח ואו נחן לו עושו־‬ ‫נ ר ל ואולי בעבור וח יצא מ נ ח ם ונכנס ש מ א י ‪.‬רםלוך הורקנם אחיו‬ ‫מ' שנח ר ש נוסחא שאוםרח נ' שנים ומרד‬ ‫אנט־ננום בן אחיו ונחרנ במצרים אחר נ' שנים‬ ‫למלכוחו‪ .‬שלמה מלך שנת‬ ‫ב׳ אלפים ותתקנ״ד ובשנח חחקכ״ח חחחיל לבנות‬ ‫י( בס״ע ויטא וחרוע״ח יג״ל וחתע״ח ‪ .‬ואו נחחוק אנטיננום ק אריסתובלום‬ ‫]‪91‬‬ ‫בירושלם וכשבא הורדוס הלן על לזורקנם דודו‬ ‫ףאםרזזו רקצץ אונו לבלתי היות כהן ומלך‬ ‫אנטיננום בירושלם‪ .‬‬ .‬ווה יליו קיסר שלת להורקנם‬ ‫זח בתת שלום ונור כי כל הנוים ישלתו מנות לבית‬ ‫י״י ואחר זח חרנו ליוליו מ ו ט ח ומלך ק אחיו‬ ‫אגושטו אוקטביינו ונחנו ס ם חמוח לארסחובלום‬ ‫ומחי כשבא מ ת מ ו ז וחיחה ם ת ב ה בין מלכיה‬ ‫ואנטיפטר ועשו שלום במרמח ונחן מלכיה שוחד‬ ‫לשר המשקים של חורקנם ובשולחן מלך חורקנם‬ ‫נתן ס ס חמות לאנטיסטר וימה ‪ .‬וחורתס בא למצרים וממצרים‬ ‫על חים ל ת מ ח ושם חמליכוחו שיחיה מלך על‬ ‫ישראל‪ .‫מאמר ו •*שרן‬ ‫יהודה רמוחו רבים על דם ח ו נ י ‪ .‬וימלוך תחחיו אנריפם חשני בנו ד'‬ ‫שנה ובשנח כ' שנה לוה איריסם בחדש חתמישי‬ ‫הוא חדש אב בטי לחרש נהרב המקדש ‪ .‬וכשבא הורדוס הלך על‬ ‫ירישלם ואנטיננוס שם ויוליכהו אנטיננום למצרים‬ ‫ושלת הורדום ו ה ר נ ו ‪ .‬וחםלוך אלםכנררה אשחו פוי‬ ‫שנים ובעלה היח ינאי דיל אלסכנרר‪ .‬ובימי ח ו ר ת ס‬ ‫קודם שבנה המקדש היה רעש נ ר ל כי אפלו‬ ‫בירושלם נ ה ת ו י' אלף מוקנים ונעים וטף כי מימי‬ ‫עוויהו לא היה כ מ ו ה ו ‪.‬ה ש ם‬ ‫יחבק־ יבנח אוחו במחרח בימינו‪ .‬ואו הורקנם בבבל ונעשה‬ ‫מלך מיהודים וכיבדו מלך פרס ושלת בעבורו ונתן‬ ‫לו עצה מלך פרם שלא ל ך לירושלם כי יהדנהו‬ ‫הורדוס ולא אבה ובא לירושל' ויכבדהו הורדוס‪ . .

‬ובשנח נ״ב לחרבן‬ ‫חביח נחרבח ביתר וי״א ע״ב שנים ‪] .‬יאשיוזו ל״א‬ ‫שנים חלקיח כ״נ צפניח ירםיח וחולדח נביאים נ( ‪.‬‬ ‫ובעבור החשובח שלא ננע בנדח וכת שיצא מבית‬ ‫האסורים בן נ״ה שנה ווכה לבנים צדקים ‪ .‬‬ ‫ובימיו חיח ניקנור מלך יון‪ .‬יהויכין ראש חיחם בן י״ח‬ ‫שנים במלכו וחיא שנח ח' למלכוח נמכדנצר ומלך‬ ‫ג' חדשים ויי ימים והוליכוהו לבבל והיה אסור ל״ו‬ ‫שנת עד שמת נבוכדנצר אסיריו לא פ ח ח ביתח ‪.‫ספר‬ ‫‪[92‬‬ ‫הכיח ובשנח חתקל״ד חשלימו ומלך מ ׳ שנח בדורו‬ ‫חיח צדוק כהן גדול ויונחן ועדו ואחיה השילוני‬ ‫נביאים ‪ .‬ונפטר נתן ועמד‬ ‫אחריו רב חינא בנו ורב ושמואל חכמים ש ל ו ‪.‬מנשח כנו‬ ‫נייח שנום חושעיח כ״ג יואל חבקוק וגיזום נביאים ‪.‬ו מ ה הומן נפטר שמעיה ועמד‬ ‫אחריו שכניה בנו שהוא דור עשירי ליהרכין המלך‬ ‫מ מ ן חרבן ביח שני שחוא שנח נ׳ אלפים ותחפ״דז‬ ‫וחיא שנח ק״פ למלכוח אדום ‪ .‬ובימיו מלכח יון כי ביום שמלכה ידן‬ ‫פסקה נבואח מישראל שנח נ' אלף וחם״ח ומחו‬ ‫חני וכריח ומלאכי‪! .‬‬ ‫ונפטר רב חונא מ מ ן רבי ונקבר בא״י אצל ר׳ חייא‬ .‬אחויהו בנו שנה‬ ‫א ויח‪1‬שע *( כ״נ ואלישע נביא‪ .‬המעריך‪.‬ובוה חומן אומר חתלמוד כשצרו‬ ‫מלכי חשמונאי וח על וה וכוי ומלך אהריו אנטינני'‬ ‫‪ .‬ואח״כ עלח עורא הסופר‬ ‫י(‬ ‫כ ס ״ ע ויטא‬ ‫יהויריב ‪.‬אביח בנו מלך נ' שנים עוריח כי׳ג‬ ‫ועידוא נביא ‪ .‬בנו ומלך עשר שנים והרגו• עבדי חורדום בן אנריפס‬ ‫וחדנ כל ביח אדוניו ומלך ל״ח ש נ י ם ‪ .‬אםציח‬ ‫כ״ט שנים צדקיח כ״נ חושע ישעיח עמום נביאים‪.‬‬ ‫ג ( ב ס ״ ע יימא כיסף‬ ‫פאן‪:‬‬ ‫נ‬ ‫(‬ ‫כ ס ״ ע וופי>‪1‬‬ ‫ויהושפט‪.‬ונפטר‬ ‫יוחנן ועמד אחריו שפט בנו‪ .‬‬ ‫יהויקיס בנו י״א שנים עידיהו כ״ג ירמיח ואוריח‬ ‫נביאים הרי י״ח מלכים‪ .‬‬ ‫יחושפט בנו כ״ח שנים יואחו כ״ג ויהוא בן חנני‬ ‫ועובדיח ומיכח ויחיאל יבן וכריח ואלעור בן דודיחו‬ ‫נביאים‪ .‬‬ ‫אמוץ ב׳ שנים שלום כ״ג חווי נביא ‪ .‬‬ ‫ונשוב לראש נולח נפטר שכניח ועמד חוקיח‬ ‫בנו ונפטר חזקיה ו נ ק מ נא״י בגבעת ארבל במזרח‬ ‫חעיר ועמד עקוב בנו ונפטר עקוב ועמד נחום מ ו‬ ‫וחיו חכמים עמו שמם רב פפא ורב חונא ורב חננא‬ ‫ורב מתנא ורב חננאל‪ .‬ובוח הזמן חיח תלמי‬ ‫המלך שכחב החווה יוניח וכן אנטיוכס שבנה‬ ‫אנטיכיא ומח ברכיח ועמד אחריו חסדיה ב נ ו ‪.‬חוקיח כ״ט שנים נריח‬ ‫כ״ג חושע וישעיחו וםיכח נביאים ‪ .‬ובשנח[ ק״ן‬ ‫לחרבן חביח באו פדסאי על רומח ‪.‬‬ ‫בנה שהיח בן שנח וחיח נחבא בין חכלים ויחרנו‬ ‫אוחה ‪ .‬ונפטר‬ ‫עובדיה ראש נולח ועמד אחריו שמעיח ב נ ו ‪ .‬וכל ענץ חחשמונאים‬ ‫שנח רי״ב לבני.‬אלסכנדרוס מיקרון מלך י״ב‬ ‫שנים וקמו אחריו ד' מלכים ממורים ומח משולם‬ ‫ועמד אחריו ברכיה ב נ ו ‪ .‬ואחר חירדוס מלך‬ ‫אנריפם ב נ ו ‪ .‬‬ ‫יוחם י״ו שנה יוחס כ״ג חושע וישעי׳ ועמום ומיכה‬ ‫ועודד נביאים ‪ .‬ואחל‬ ‫מרורך הרים אח כסאו מעל כל המלכים וכלכלו‬ ‫ולא נשאר מבית דוד מורע המלוכה כי אם יהויכין‬ ‫אחריו מולה שאלהיאל בנו לראש נולה‪ .‬ויש‬ ‫נוםחא אחרח במלכוח חחשמוני' כי ה ם ק״נ שנים ‪:‬‬ ‫יוחנן ושמעון בן םחחיח ל״ו שנים ‪ .‬אחו י״ו אוריחו כ״ג חושע וישעיה‬ ‫ומיכח ועמום ועודד נביאים‪ .‬וכשהשלים‬ ‫מלכות בבל מלך מרש נ״ב שנים לחרבן חביח ע׳‬ ‫למלכות בבל ו מ ת שאלתיאל ומלך בני זרובבל והיח‬ ‫פחח ידודח ועלח לירושלם בשנח חהיא עם יחושע‬ ‫בן יהוצדק כ״ג וחגי ווכריח ועורא ומלאכי נביאים‪.‬יורם בנו חישניםיחוידע י( כ״נאליחו‪-‬נביא‬ ‫שבא לו מכתב אחר שנסתלק ‪ .‬וימלוך יואש מ׳ שנה ובזמנו היו יחוידע‬ ‫ופדיה כהנים נמלים ווכריה בן יחרדע כחן ונביא‬ ‫וחרנו יואש ובמוחו אמר ירא י״י וידרוש ‪ . ביח שני ומלך מחחיזז שנח א'‬ ‫ויחודח בנו ו' שנים ויחונחן אחיו ו' שנים ושמעון‬ ‫אחיו י״ב שנים ויוחנן בן שמעון הנקרא חורקנס‬ ‫חא' י״ו שנח חרי מ״ו ]?[ שנח לחשמונאים‪ .‬רחבעם י״ו שנח אחימעץ כ״ג ושמעיהו‬ ‫ועידו נביאים ‪ .‬עחליח אמו ו' שנים‬ ‫מלכוהח והרנה כל ורע המלכות חוץ מיואש ג‪.‬ו ם ח‬ ‫חסדיוז ראש גולח ועמד אחריו ישעיח בנו ואו מלך‬ ‫ינאי בן יוחנן חנקרא הווקנם וזח ינאי נקרא אלםכנדד‬ ‫ומלך ל״ו שנח ונפטר ישעיח ועמד אחריו עובדיהו‬ ‫וטמנו מ ח ינאי ומלך אריסחובלוס בנו ומלך‬ ‫י׳ שנים ונהרנ‪ .‬ונפטר נחום ועמד אחריו‬ ‫יוחנן אחיו בן עקוב וחכם שלו רב חננאל ‪ .‬‬ ‫עוויחו נ״ב שנח יואל כ״נ חושע וישעי' ועמום נביאי׳‪.‬אבל םונבו‬ ‫חמלך חחסיד שמוכיר חחלמוד כתב רש״י שהוא‬ ‫מםלנוח השמונים ואמו הילני המלכה חצדיקח‬ ‫ואינו איפשר וה ‪ .‬ואחריו מלך םונבו בנו‪ .‬וינאי בן יוחנן‬ ‫כ״ו ש נ י ם ‪ .‬אסא בנו מ״א שנח יחורם כחן נדול‬ ‫ועזריה בן עודד והנני הרואה ויהוא בן חנני נביאים‪.‬‬ ‫ועמר מיד אחטיודוש וביטל כל מלאכת בית חמקדש‬ ‫ער שנח ־"ח לפרס ומדי שנשלמו ע' שנים‬ ‫לחרבן חבית בשנת ב׳ לדריוש בן אסתר ואו בנח‬ ‫ורובבל הביח והשלימו‪ .‬‬ ‫ואנטיננום בנו כ״ו ש נ י ם ‪ .‬‬ ‫כני‬ ‫אחריו‬ ‫יהו*ח‪7‬‬ ‫הלך‬ ‫ע ל ש ה חריגים ח ל ק י ה ו כ״ג ידטיד‪ .‬ואריםחובלום בנו ו׳ שנים ו נ ח ר ג ‪.‬ונפטר שפט ועמד‬ ‫ענן בנו‪ .‬נביא ‪ .‬‬ ‫ונלוחו עמו וחור ורובבל לבבל ומח שמה ועמד אחריו‬ ‫מטוולם ב נ ו ‪ .‬יכאשר נפטר ענן נשאר נחן במעי א מ ו‬ ‫וחוא נחן רצוציהא ראש נולה ‪ .

‬וחיוו מר ווטרא ראש גלוח נ ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫]‪93‬‬ ‫שנה ומר רב ח‪:‬י‪:‬א ורב ח מ א *( ורב יצחק חכמים‬ ‫ש ל ו ‪ .‬ובנח‬ ‫מוגבו המלך החסיד עשה גם כן כלים לבית חמקוש‬ ‫ועשה צדקות כראיתא בבתרא בענין הצדקה‪ .‬׳( בסדר עולה ווטא מאחים וארבעים וחמשה ‪.‬ובסוף ו' שנים חטאו חעם‬ ‫אשר חיו עמו ומצאם שוחים יין נסך ועביחח‬ ‫אחירוח ונעלח חענן וחיח חולך לפניו ולקחוהו‬ ‫חפרםיים וחלו לראש נולד‪ . לפי משרבו חלמידי שמאי‬ .‬ואומר‬ ‫במשנת גויר פ״ג שהיתה נויוה ו׳ שנים הוצה‬ ‫לארץ וכשעלהה לארץ הורוה בית הלל שתשב עוד‬ ‫ו' שנים א ת ח ת כי לא עלתה לה מ ה שהיתה חוצה‬ ‫לארץ ובסוף הי״ו שנים נטמאת וישבה עוד ו'‬ ‫שנים אחרות שהם כ״א שנה ‪ .‬ונפטר נחמיח ועמד אחריו עקביח בנו‬ ‫ובומן נחמיח גורו פרםאי שמד על ישראל קע״ח י(‬ ‫שנים לחרבן חביח ורבא ורב אדא חכמים של עקביח‬ ‫ראש נולה ובימיו עלה שבור לנציבין וכבשח‪ .‬‬ ‫א ח ה מ ה לך עמהם שהרגחם ח נ ח ו נאפקתא‬ ‫וחחדרו פניו לאחוריו וחקיץ ופניו לאחריו ואמר‬ ‫לחם לחנמים נשאר חד מניח דוד ? ואמרו לו ני לא‬ ‫נשאר ני א ם נתו שחיא מ ע ו נ ו ת וחלך וחםחץ לה‬ ‫עד שילדה ונאסור ל ר ה חזרו לו פניו ונתיישרו ולקחו‬ ‫ולמדו חורה < ונזה הזמן היה איש אהד ששמו‬ ‫רב פחרא ניון שראח ני ח ם ניח דוד נחן שוחד‬ ‫למלך ועשאו ראש גולח ‪ .‬ונאשר חיח מר ווטרא‬ ‫נ ן ט״ו שנים חלך חוא וראש ישינח למלך ולקחי‬ ‫חנשיאות מרנ פ ח ר א ‪ .‬ובימיו נחרג רב יצחק ראש ישיבה וביום‬ ‫החוא יצא מר ווטרא ונראח לו עמור אש ויצאו‬ ‫אחריו ח' איש וילחמו עם חפרםיים וירש חמלכוח‬ ‫וגבח ח מ ם ו' שנין‪ .‫מאמר ראשון‬ ‫רבה ועמד אחריו נחן בנו ורב יהווה ורב ששח‬ ‫חכמים ש ל ו ‪ .‬וכן במשנח‬ ‫יומא חלני חםלכח שעשחח נברשר‪ .‬מר ווטרא ולראש ישיבח‬ ‫על ראש גשר מ ה ת א ‪ .‬ונפטר חונא מד ועמד אחריו‬ ‫עוקבא אחיו ודב חיננא ח כ ם ש ל ו ‪ .‬ונפטר רנ נחנא ועמד אחריי רנ חונא אחי‬ ‫אניו נן דנ נהנא ורנ מארי ורנ חנינא ר נ ח ח נ ם י ם‬ ‫ש ל ו ‪ .‬‬ ‫ואחריו רב גור־א ואחריו מר ווטרא בנו ואחריו מ ­‬ ‫יעקב בנו ואחריו רב שמעיד‪ .‬בימיו עלח שבור‬ ‫מלכא לנציבין וכבשח‪ .‬וחב ‪ .‬‬ ‫ורב אבדימי חוליד א ח ר' יעקב ואח פנחס ודי‬ ‫יעקב חוליד אח ד' הציב הרי מיחויכין מלך ידוודח‬ ‫עד זח מ״ג ראשי גולח ‪ .‬ובית הלל לא היו‬ ‫בימי החשמונים כי אפלו חלל עצמו לא ה ח ח ל‬ ‫לחיוח נשיא ללמוד חורה עד שמלך הורדוס ק״ג‬ ‫שנים קודם חחרבן וחלל ק' שנים ]קודם[ לחרבן‬ ‫ובית חלל קרוב לחרבן בומן בניו ובני בניו של חורדוס‬ ‫אגריפס ומונבו חחסיד ו״ל‪ .‬בנו ואחריו רב נינא‬ ‫בנו ואחריו רב מיגש בנו ואחריו רב מיסא בנו‬ ‫ואחריו רב נחמי ח בנו ואחריו רב אבדימי ב נ ו ‪.‬חמעריך ‪.‬ל ר נ פחרא נננם ונינ‬ ‫בחוטמו עד שמת ממנו ולנן חוחמין נניח דוד‬ ‫זבוב על חוחמיו‪ .‬ובסוף אלו מציאוח‬ ‫פרש״י בימי רבי נשניח משנה וו הא דקתני חלמוד‬ ‫אין לך מרח גדולח מוו.‬וביום חחוא שנחרג נולד‬ ‫לו בן ונקרא מר ווסדא על שם אביו וברחו ביחדוד‪.‬ונפטר נחן ועמד רב נהמיה וחכם‬ ‫שלו רב שיובי‪ .‬‬ ‫*( בסע״ו ורנ ח מ א ‪ .‬ווח סדר עולם ווטא ‪.‬ונפטר מר כחנא ועמד אחריו רב חונא בנו ורב‬ ‫אהאי ח כ ם ש ל ו ‪ .‬‬ ‫ובתחלת סובה בחוספחא כי הלני חמלכח‬ ‫חיו לח ו׳ בנים חלמידי ח כ מ י ם ‪ .‬ונשאר‬ ‫מר ווטרא נמעי אמו וראח נללח חחוא בחלומו‬ ‫רנ חנינא שנכנס לגן של אתים ולקח גרון אחד‬ ‫וחתך לנל אתים שנו וראח ני נשאר ארו קטן ח ח ח‬ ‫חאו־ץ וחרים חנרון לחתנו ובא איש וקן אדמוני‬ ‫ואמר לו אני דוד מלך ישראל ווח חנן שלי חוא ‪.‬אבי• חחוס' פרק קמא‬ ‫דכחובוח כמו רש״י יאמר שאו חיו מורץ חלל‬ ‫והלמידיו אבל לא נהג חנשיאוח עד ג' שנים למלכו׳‬ ‫חורדים מאח שנים קודם ח ח ר ב ן ‪ .‬ונפטר‬ ‫מר עוקבן רצוציחא ונקבר בא״י ועמד אחריו הונא מר‬ ‫אחיו ואביי ורבא חכמים שלו‪ .‬ונפטר‬ ‫אבא ועמד נחן בנו רב אחא ורב חביבא חכמים שלו‪.‬‬ ‫ונפטר נחן ועמר אחריו מר כחנא ורב ספרא חכם‬ ‫שלו‪ .‬ובשנח חב״ב לחרבן חבית‬ ‫שנח ד׳ אלפים ור״פ עלה לא״י וחיח ראש לסנחורין‪.‬‬ ‫לי שגה לא יכול מר אהולאי לגלוח פניו ומר רב גיוא‬ ‫אהי אביו דמר נהילאי הלך וישב בנהר צובא ומד‬ ‫ווטרא בר מר ווטרא ראש גלוח עלה ליחשלם‬ ‫וחכניםוחו לריש ש ק י ן ‪ .‬בשבח חי״ו‬ ‫שנח לחרבן חביח קם עלמא בלא םלכא ‪ .‬ונפטר מר חונא ועמר אחריו‬ ‫מר ווטרא אחיו ורנ מדיפחי ה כ ם ש ל ו ‪ .‬ואשתו של רנ חונא ריש גלוחא חיחה נ ת ו‬ ‫של מד רנ חיננא ראש ישינח ורנ חיננא חיח אדם‬ ‫גדול והלך דיינא של ראש נולה למקום רנ חנינא‬ ‫ולא הניחו שם לשפוט ושלה נענורו ראש ג ל ה‬ ‫ועשח לו רעוח גוולוח ומרטו שער וקני והלך רנ‬ ‫חנינא ראש ישיבח נוח חצער לניח ח נ נ ס ח ו נ נ ה‬ ‫עד שמלא קערח מדמעוח ושחח א ו ח ם ונפל מגיפח‬ ‫נניח ראש גולה ומתו נלם נ ל ל ח אחד ‪ .‬ונפטר‬ ‫מר זוטרא ועמד אחריו נהנא ננו ורנינא חכם‬ ‫ש ל ו ‪ .‬ומח שפי' רש"‬ ‫כי מונבו מחשמונים וח אינו איפשר כי אמו‬ ‫חיחח חלנית חמלכח שאומר במםכח סוכה שלא‬ ‫חיחח עושח רבר כי אם על פי חו״ל ‪ .‬ורב צ מ ח אמר‬ ‫םונבו בן הורדום חסיד ועניו‪ .

‬גם חוא הוליו‬ ‫בןפריץ‪ .‬אשר א ח ת חיא‬ ‫ל א מ ה ‪ .‬‬ ‫גם הוא הבר סדר נכבד ליום הכפורים‪ .‬ועל חלבבות חקוקים ‪ .‬והמליצות‬ ‫יולדו על ברכי יוסף ‪ .‬‬ ‫מקודם ברוך‪ .‬נם במעמד הצומוח ‪ .‬כאלו ה ם ברוח תקדש‬ ‫חקוקים ‪ .‬להבץ שיתו העמוקים ‪ .‬וטילהנם לכל בא ערוך ‪ .‬ח ס ל י א ב נ ב ל ו ח ו ח מ ת ץ ‪ .‬גם הוא עשה‬ ‫סדר ליום הכפוריס ‪ .‬מעולסים בספירים ‪) .‬והוא עשח‬ ‫חמחבו־ח חחםורה ‪ .‬חראח נוראות‬ ‫ע צ ו מ ו ת ‪ .‬ותקשור על ידו שני‬ ‫לאטד ו ח יצא ראשונה ‪ .‬וחסיד מעליו מעילי חדת חיקרים‪ .‬וכל‬ ‫משורת ר ו ת חיו לסניו ת ק וסלף‪ .‬והע לאהדים ‪ .‬כי‬ ‫מליצחו נשגבה מ ו ע ח כלנו‪ .‬מ חפליא לעשוח מליצות‬ ‫נאית ‪ .‬וחביא במלואי חרוזיו וכדון כל חמצית ‪.‬ושיירי הנאון ר' יוסף בן שטנאטי‬ ‫נעימים ויקרים ‪ .‬ושירו אשר הבר ללילוזז‬ ‫התהנונים ‪ .‬‬ ‫סודם מי חכם ר ק ‪ .‬ונאוו לחייו בחורים צואריו בחרהים ‪.‬כבוד ה׳ עליו‬ ‫לא ז ר ח ‪ .‬ולא קם כמוחו מימוח עבר אבי יקפץ‪ .‬ויהי ח ב ה‬ ‫ק ש ת ‪ .‬וכל הבאים א ח ת ו למדו מ ט ע מ ו ‪ .‬וקצחם כאפס‬ ‫חשובים ‪ .‬ושירי ר' יוסף בן‬ ‫ברזלי כברזל חזקים‪ .‬ומאצילי‬ ‫ספרד היה השר הגדול ר' יצחק בן קרישפון בעל‬ ‫ספר המוסד והוא ספר אשר כל שיריו המודים ‪.‬וקבלו‬ ‫וקבלו רוח השיר מ ע מ ו ‪ .‬‬ ‫אך לתב שיתו עמוקים וקשים‪ .‬לא ערבים ולא ט ו ב י ם ‪ .‬ו ש ע ע ו י ץ ‪ .‬עד שבא חנגיד ר' שמואל הלוי‬ ‫וחיו שיתו נגידים וואשים‪ .‬ובדרך חשיד‬ ‫ארח ‪ .‬ודי משה בן עורא מושה הפנינים‪.‬וכנפח הלקים‪ .‬ו ת‬ ‫למשוותם חיזוקים ‪ .‬וכל פיוטיו‬ ‫נוראים‪ .‬כי כל המטיודתם אשד‬ ‫חיו לסנע שירם לננת אסם ו ח ח ו ‪ .‬ושעיי ר' משה‬ ‫בן הקנה בידי השכל מ ח ו ק נ י ם ‪ .‬ומי יעלוז לנו השמימח‬ ‫רקוזה ל נ ו ‪ .‬ועניניו חדשים וחרשים‪.‬‬ ‫׳‬ ‫בספר ר׳ יחודח אלחתוי בשבח חםייטנים ו‬ ‫בראשו נח מ נ ח ם בן סרוק ח־ונש ק לברט ושמואל‬ ‫ואבון ואחרים ‪ .‬‬ ‫ודי דוד בן פקודה לרגליו המליצות יקודו‪ .‬ואחריו לא קם‬ ‫כ מ ו ה ו ‪ .‬‬ ‫וקצחם צנומין דקים ‪ .‬‬ ‫רשימם בפסוקים דבקים ‪ .‬והמליצה‬ ‫ילדההו על ברכי ה ח ב ו נ ח ‪ .‬ישידי ר' יצחק בן ראובן‪.‬ועל‬ ‫ולחי שפחע ישקודו‪ .‬עניניו בכור‬ ‫שכל יצוקים ‪ .‬והוא ע ט ה השירה‬ ‫אשר עליה חן חיופי כסות עינים‪ .‬‬ ‫גם הוא למד מלאכח חשיר וקבל‪ .‬‬ ‫ממליצות הרעיונים ‪ .‬צתכים לסרושים‪.‬ושירי חחכם ר׳ אבוהם בן עזרא עורה‬ ‫בצרוח‪ .‬ועז־ ימיו לא‬ ‫חיו מסכחות ב ת ח ת אלא כל תלמיד ששמע רבר‬ ‫מסי גוול הימנו גרסא ונתן סימנין הלכח פלוניח‬ ‫וםלוניח שמעחי מסי סלוני‪ .‬מיליו מכלי פו יקרים ‪ .‬וזהו ר'‬ ‫שלמה בן נבירול(‪ .‬אך בבואו לארצות מ ו ר ח ‪ .‬כחם לא ואו הרואים‪.‬בל עניניו‬ ‫נרדים עם כסריס ‪ .‬‬ ‫ואווז מן העודים לא נעלם ‪ .‬היו לו לאות ‪ .‬ועניניחם נפלאים‪ .‬כי שירו צלחה עליו‬ ‫דוה נבואות ‪ .‬ויסירו משומעיה את לב ה א ב ן ‪.‫ספר‬ ‫‪[94‬‬ ‫וחלל שלא שמשו שהיו לפניו ג' דירות רבו מחלוקת‬ ‫בחורח ונעשיח חורח כשתי ת ו ת ת מ ח ו ך עול‬ ‫מלכות יק ורומי ו ש מ ח ת שחט• גוורץ עליחן ומחוך‬ ‫כך לא היו יכולין לחח לב לברר דברי חחולקים ש­‬ ‫ימיו של רבי שהקב״ה נחן לו הסד בעיני אנטונינום‬ ‫מלך וומי כדאמוינן בעבודה ורה ויחי מצרה ושלח‬ ‫וקבץ כל חלמירי הכםים בארץ ישראל‪ .‬אשר חחלחח נאום אשר ק‬ ‫יחווה ‪ .‬כי בקקום מקקים ור׳ יוסף‬ ‫ק חםדאי חוא אבי חשירח ח י ח ו מ ח ‪ .‬ועל השיר חבן מדו‬ ‫חאב ‪ .‬ושידי ר'‬ ‫יהודה בן גיאת יהודוהו א ח י ו ‪ .‬ושית חרב ר׳ יצחק )גן גיאת(‪ .‬ניבו ירנן לשץ כאלם‪.‬נטועים נטעי‬ ‫נעםנים ‪ .‬ישירי ר' אברחם ק אלחדיוי בידי שכל‬ ‫אחוזים ‪ .‬ופטיש‬ ‫א ח בגויו ולבש בגוים אחו־ים‪ .‬ידושו המליצות‬ ‫כהרוש מ ת ב ן ‪ .‬ודי לוי ודי יעקב בני תבאן‪ .‬ויצחק בנו‬ ‫גם הוא ממקור השיר ש א ב ‪ .‬‬ ‫ודי יוסף בן סחל למחנח חשיר מאסף ‪ .‬על מ צ ה‬ ‫חיקר ח ו ח ק ‪ .‬שהאח ובי אח‬ ‫דבריהם ושנאן ס ח ם כ ת לקבוע הלכה במוחם‬ ‫לסיכך אמרו בחלמוד אץ מ ד ה גדולה מזו שיחנו‬ ‫לב לטעמי חמשנוז‪.‬ולו שירים חמודים וערבים‪ .‬והאל מ ש ח למלך על‬ ‫שית בני ע מ ו ‪ .‬ובססרו אשר חבר ליום חכסותם אשר‬ ‫יוחסין‬ ‫הראה נוראות ‪ .‬לםנע כל גדול‬ ‫יקפץ‪ .‬וכשנחקבצו א מ ו כל‬ ‫אחד מ ח ששמע ונחנו לב לברר טעמי חמחליקוח‬ ‫וסיורו חמסכחוח רבת‬ ‫ו ב ת מי ר א ו ק ללךם‬ ‫נזיקין לבום ודבת יבמוח לבדם וובתקו־שים לבדם‬ ‫וסתם במשנה ו ב ת יחיוים‪ .‬ושית ר' אדונים‪ .‬וחחלחה‬ ‫ניב חעריך או עלו מ י ם ‪ .‬ונשמי נרבוח בזמן בצרוח‪ .‬ושירי הרב ר׳ יצחק בן ברוך‪.‬רעידו שבחיו על‬ ‫שבהיו‪ .‬ושירי ר׳ שלמה ה ק ט ן ‪ .‬והבר סדר ליום הכסותם ‪ .‬ואץ כמוה בץ בני ע מ ה ‪ .‬שיר השיתם אשר לשלמה ‪ .‬והוא הראשון אשר הבר בספרד‬ ‫מעמד ליום הכפורים‪ .‬וחקטן יחי לאלף‪.‬קצח שיתו חזקים‪.‬אשר תחלחח‬ ‫הלצבי חן גבורת און ועצמח ‪ .‬ו ש י ת‬ ‫ר' שלמח ק א ל מ ע ל ם ‪ .‬‬ ‫ו ב ת ת היה ר' יצחק בן ח ל ס ץ ‪ .‬‬ ‫ב ז השכל צםוו׳־ם‪ .‬לקרשי השכל‬ ‫אדנים ‪ .‬ווי יחזדח בן עבאם‬ ‫בם חוא בא מארצות מערב למזדוז‪ .‬וקרובו ר' שלסח בן צקבל ‪.‬מפרק‬ .‬דובר שפתי ישנים ‪ .‬‬ ‫חוא לבדו עלח במעלת חטייר חעליונח ‪ .‬ודי‬ ‫יוסף בן ששת הציב שירו למפורה‪ .‬ור' יוסף בן‬ ‫צדוק בוזה שירו יקרע ים ה מ ו ע קועים ‪ .

‬ושית הלר רני‬ ‫יחודח ‪ .‬ומי מרח י מ ח ק ‪ .‬ע ו שביום‬ ‫מותו לא נשאר לו אפלו פרוטח ואשחו ובניו ברעב‬ ‫ובצמא ובערום ובתוסר כל ‪ .‫מאמר ראשון‬ ‫ה ת ס ו מ ש נ ו סלעים ‪ .‬‬ ‫ובדבר הענץ אשר הביא על ספד הוחר להיות ערכו נדול טאד ‪ .‬ופן הנוםחא הזאת יתבררו כפה טעות אשי נכנסו בפ״ע‬ ‫ווטא בדםיסים אחרים ‪.‬ובא לדמשק ומחם טונים ושם‬ ‫חרוסא ר׳ מ ש ח נן צרקיח וו׳ יאשיח ק ישי נשיא‬ ‫חקחלות ומדמשק לחר צמרים ושם חנמים ומשם‬ ‫לארץ ח מ ח ושם ח נ מ י ם ומשם לצונה והוא חלב‬ ‫ושם חאריך חרנח מחכמיח וחסידיה‪ .‬ועל צוארח טור‬ ‫אדם פ ט ד ה ‪ .‬ע״כ חעחק מן חחחכמוני[‪.‬‬ ‫יושב בשבת חחכמוני‪] .‬ובבלקירי הנשיא ר׳ קלונימוס‬ ‫ובמרשיליאה הנדיב ר׳ משה ‪ .‬‬ ‫ואמצא חן בעיניו ואשביעחו לאמו־ אם היח יודע‬ ‫אמחוה ססר הזהר א ם חיח א מ ח או לא ‪ .‬ועור‬ ‫אמר בפי כ״ח כי בומן שחנוצרים בירושלם לא שכן‬ ‫ש ם יהודי מפני שהונו לאלחיחם ‪ .‬ובשנח‬ ‫ד׳ אלפים וחחק״ן באו הישמעאלים ממצרים לקוזו‬ ‫יתשלם ואו באו יחח־יס לשכץ בירושלם ‪ .‬ובנרבונה ר' לוי‬ ‫מורע י ה ו ד ה ‪ .‬‬ ‫אמר חמעריך‪ .‬טצד פ' עד כאן כל דברי חפחבי הם פאפרים בודדים ונפידיפ תפוז לקיטיר פפקוסוח פפוורות‪ .‬‬ ‫ועל זה חאריך מאד בשבחיו‪ .‬ונתוקף מליו הרת ער‬ ‫יעחק ‪ .‬עשיר נ ד ל ובחייו לקח‬ ‫ממני ממון גדל ‪ .‬ואומר לו עחח חיא עוזך עת‬ .‬ואמר כי בחחלת המאה השמינית )לאלף‬ ‫החמישי( ורדו ר' יצחק בן חםדאי ב ס פ ת ‪.‬ל מ ע ן •קח בהם מחיר רב חיח ח ל ה‬ ‫עצמו באלן נ ת ל שחוא רשב״י ור' אלעור בנו‬ ‫וחביריו‪ .‬‬ ‫ונש׳ ן' ני חיח נטליםלח ושמעו ני מ ת חרמנ״ם‬ ‫ז״ל נמצרים שנת נה״י ואחריו נשני חדשים ר׳ יוסף‬ ‫ן' שישן נטוליטולה ושהוא ח ע ח ק חמורה נספח־‬ ‫ושנא ללונל והעתיק סדר זרעים מהמשנה לרני‬ ‫יהונתן ה נ ה ן ‪.‬ומשם לאלסננדריא‬ ‫ושם ר' ש מ ח ח חנדינ ו ה ה נ ם ר׳ אברהם בן חר״ם‬ ‫נמו״ל קטן נשנים מ ת ל נעניניו‪ .‬חח‬ ‫לשיני בדפיס קוטטנטינא דף קם״נ ע״ב !‬ ‫ולמען ח ס ס ת לדור אחרון אודיעכם מ ה‬ ‫שמצאתי כחוב ג שר׳ יצחק דכץ עכו חלך לחקור‬ ‫על םםר ח ו ח ר ‪ .‬ובחיך הליקוטים האלה העתיק כפי‬ ‫כן רוב סדר ע ל ם ווטא פוסן דוד הפלך ליה עד סוף הספר‪ .‬לוית חן לראש החעודח ‪ .‬ובאלתרה שכ״ר יוסף בקי בתכונה ובעיני‬ ‫וכן שם ר׳ יוסף בן סיד ה ה ו ן ‪ .‬ובס׳‬ ‫ל״ח כי על קבו־ עורא ע ל ח בכל יום ענן בחיר‬ ‫יחיא קבור בין ארץ כשתם ושושן בנחר סמרא‬ ‫חוא חנקרא ]בלח״ק[ אחוא רחוק מ ש ם כמו ג׳‬ ‫סרסאוח קברו באמונח וכן קרוב לשם קבר יחוקאל‬ ‫ע״ח‪ .‬ושהוא‬ ‫ר׳ יחודח אלחריוי חיח בירושלם שנח אלף ומאח‬ ‫ומ״ח לחרבן שחיא שנת ד׳ אלף וחחקע׳׳ו‪ .‬ראמר‬ ‫חחכם בי נ ח ב ת לו בודאי שרי משח בשם חכותב‬ ‫דדח בודאם‪ .‬הוא לניח השיר העמוד הימיני‪.‬יש מי שאמר שהרמב״ן‬ ‫מצא אותו נארץ ישראל ושלחו לקטלוניא והניאו‬ ‫הריה לארגון ונפל ניד הר׳ משח ת ליאון‪ .‬וישם‬ ‫פקוטם בכתב ידו בסוף סדר התנאים אף כי ספוריחפ לסתברים וופניפ שינים הם‪ .‬וסבת האמתות הוא כי ר׳ משח חנו׳‬ ‫היח כותב סודות ונסלאות לעשיתם אשר במלכות‬ ‫חהוא ולוקח בהם מתנות רבות והב וכסף ואותו‬ ‫חיום כל מ ה שהיה מרויח חיח מסוד ‪ .‬ועשח משלים‬ ‫עליו‪ .‬ואבא אל עיר ואליאדליד ואמצא שם ר'‬ ‫מ ש ח די ליאץ רשבע לי שססר ר׳ שמעון בי יוחאי‬ ‫חנו בבית ישיבחו באולא שיואחו לי בלכחי שמח‬ ‫ובשוב לביחו מ ח באדיבאל ואבא אל עיר אוילא‬ ‫ואמצא שם ח כ ם וקן ושמו ר' דוד רסאן קרובו‪.‬אמר ושאלתי את התלמידים‬ ‫אשר נמצאו בידיהם ספר הוהר מאץ בא להם ולא‬ ‫ראיתי ד נ ת ה ם מכוונים ‪ .‬ובס׳ מ״ו עבר בטליםלח וראח שם בני שושא‬ ‫ור׳ מאיר חלד ירי ט ד ת ס ור׳ יצחק בן מאיר בן‬ ‫]‪95‬‬ ‫מיגאש ‪ .‬ולהיותו םשינה טעט בלשונו פהנופת תנדםט בט״י‬ ‫קופטנטינא הוספתי כאן נם הנוסח חמי אשד חיח לפני הפעדץ• ד׳ שפואל שולם ועל טי שני עיים יקום דבר ‪ .‬‬ ‫ובפי הי״ט ני ר׳ שלמה נן בביתל חיה כ״ט שנה‬ ‫ונכנס חל׳ ולא נ מ ת מ מ ת בחצי ימיו‪ .‬ובברצלונה ר' מכיר‬ ‫וחנאון רב ששתי וחמשה בניו‪ .‬ובעוז ישחו נל ננוח‬ ‫חסדר חרוממנה קרנוח צדיק ‪ .‬שכנראח שחיו דבריו מוסלאים‬ ‫ישאבו ממקור העליון ואשד הוא לשון ירושלמי‬ ‫נראה שדבריו דברי קבלה ואמת ואשד ה ם לשון‬ ‫הקדש ה ם דברי ויוף‪ .‬ומשם נסע לעדינח ומשם לעיר ח ו ך ‪.‬וכשמעי מיתתו קמתי‬ ‫אל חר׳ יוסף ת אילא שחיו־‪ .‬ומשם נסע‬ ‫למעכח ומשם לעיר שרוב ומשם לארם נ ח ת ם‬ ‫ומשם לחוץ ומשם לנלנח ו מ ש ם לאשור ושם דוד‬ ‫ראש חגולח‪ .‬וי״א‬ ‫שמעולם לא חיח חנור של ר׳ שטעון נר יוחאי רק‬ ‫שר׳ מ ש ח ידע ש ם חכותב ובבחו ינתונ ד נ ת ם‬ ‫מופלאים‪ .‬ונס שם ר׳ עסף‬ ‫נן עונדיח ונא לירושלם והיח ש ם קחלח וחכמים‬ ‫מצרפח ואליחהמערני ונא לענו ואח״נ לצפח והיח‬ ‫שם ח נ ם נ ת ל ‪ .

‬וסבות אמתוה דברי הוא‬ ‫כי היה ניתן לי קונטרסים ‪ .‬ואישי ענני שאם הייתי אומר‬ ‫שטועתי ה ם לא יהשיבו אותם ולא יתנו לי מתנות‬ ‫בהם ולכן אני חולח אוחםברשב״י וחביריו את״כ דברה‬ ‫עם בחו ואמצא דנריחם מכוונים‪ :‬אלח הדברים‬ ‫אשד רבר אלי חחכם חוקן ר׳ דוד‪ .‬‬ ‫י( ועיין לעיל בחבורה הנ')גד ‪ (45‬מ״ש המחבר בשבח כפר הוהד באדךבלי פקפוק ושם תראח כי הבודי מביאו בשם‬ ‫מדרשו של רשב״י כדבר ידוע ביפיו וא״א שיכשל הכחיי בכך שהוא היה כמו ברוד אחד עם ר' פשה ליאק הכ״ל‬ ‫ע״כ ודאי לשון חתפובוח חכרח ‪ .‬יענ״ץ ‪.‬ויאמר לי‬ ‫הראה לי אדזרית הקונטרס הקודם לו וראשית‬ ‫הקונטרס המהאהר ‪ .‬ואני לנחון הספק הוה‬ ‫לקהיזי קונטריס אהד מבין הקונטרסים ואמרתי לו‬ ‫שנאבר ממני שיתן לי ממלא מ ק ו מ ו ‪ .‫‪[96‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫דודים תונה לספר הנרול ותקה הספר מיד אשתו‬ ‫במנה יפה שתשלה ביד אשהך שהיא כעת <ירוסה‬ ‫וכן עשה ‪ .‬והס' בעצמו המייחס למדרשו של רשב״י והלפיריו חברוהו כס״ש המחבר הלז‬ ‫שפ בחבורת דשב״י ‪ .‬‬ ‫‪/‬‬ ‫נשלם המאמר ראשון‬ .‬שאולי קודם נתון הקונטריםים לאדם‬ ‫היה מעתיק אתר לעצמו ואחייב מתוך אותם‬ ‫הקונטרסים אשר בביתו היה כותב לאחרים ע״כ י( ‪.‬אמר יצחק ואסע‬ ‫מאוילא ואנא עד טאלאנירח ומצאחי שם חכם‬ ‫סוסלא שמו ר׳ יוסף הלוי נן ר׳ פודרום המקונל‬ ‫ואחקרח ממנו לרעת מוז שידו מגעת בידיעת ספר‬ ‫הוהר ויאמר אלי דע באמת כי היה בת־ ר' משה‬ ‫הנו׳ ספר הוהר א מ ה י ‪ .‬מ״מ האי לישנא בישא למיחש ליה מבעי כי אמנם לדעתי נפ וה אמח שנתערבו בפי הקדוש‬ ‫ההוא אמה חרושים טדי משה ליאון או מזולתו חכם כפריי ואץ ספק בעולם 'בכך ככו שאיכל להוכיח בםיעח*‬ ‫דשסעיא בבידור נמוד ‪ .‬וישלה מתנות ביד אשתו אל אשת ר׳‬ ‫משה הנו׳ ותשבע לה אשת ר׳ מ ש ה הנו׳ שמעולם‬ ‫לא היה לו סט־ לאישי רק מלבו ודעתו היה כ ו ת ב ‪.‬‬ ‫ואומר לאישי למה אתה תולה עיונך בתכם אהר‬ ‫הלא טוב היה לך לאמר בי משכלך אתה כותב‬ ‫ויודוך כי תיטיב לך ‪ .‬ויכתוב לי קונטריס וארא ואין‬ ‫ביניהם שינוי כלל אפילו תיבה אתת רק שפה אתת‬ ‫ודברים אהדים היש נםיון נדול מוה ? את״כ באתי‬ ‫לטוליטולה ואמרו לי שבהינת הדוכס ר' יוסף הלוי‬ ‫אינה בדינה‪ .

‬אמר ליח ר' חייא בר אבא לדי אבא ודי‬ ‫ידמיח וכן אמר ר' אבא לרב ירמיה בר א ב א ‪ .‬המעריך ‪.‬ובם'‬ ‫אלו מציאות התוססות ר' אבא תלמיד ר׳ אמי‬ ‫מנםכא דר׳ אבא ‪ .‬‬ ‫מ סליק ר׳ אבא מבי רב ור׳ אלעא ור׳ יוחנן בן‬ ‫אליקים ור׳ אלעור כולם ביחד‪ .‬ו ק בסוף‬ ‫מועד קטן דרש עליו ראוי חיח רמנו שחשרח‬ ‫שכינח עליו וכוי אמר ר׳ אבא אמר רב חונא אמר‬ ‫רב ‪ .‬וכן רב‬ ‫חונא ורב חםדא איקמי אמורא וכוי‪.‬ובפרק אץ מעמידץ‬ ‫ארבא דמורייסא דאתא לנמל עכו אוחיב ר׳ אבא‬ ‫דבץ עכו נטורי אמר ליה ר׳ ירמיה לד׳ דרא רלמא‬ ‫איידי דצור אתא חספינח דנפיש חמרא אמר ליה‬ ‫חחם־עקולי ופשורי איכא נד׳ ממי חשלג חנפשרים‬ ‫איכא א״ל ר׳ א ב א ( לר׳ אבא דמן עכו עד חאידנא‬ ‫מאן נטריח ו מ ׳ ‪ .‬ובסוף‬ ‫יומא כי ר׳ ירמיח שאל מחילח וכפרח בעבור‬ ‫שחקניט לדי א ב א ‪ .‬נראה נפי גרסח חנמרוח‬ ‫מ חוא ר׳ אנא מ ממל‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ואו ובא נתן עצה לאביו כיצד יתן ה מ ע ו ת ‪ .‫]‪[97‬‬ ‫מאמר שגי‬ ‫סדר האמוראים‬ ‫אות האל׳׳ף‬ ‫בפ״ק דקדושין)ל״א ב( ואמורה אמד רבנא אשי‪.‬ובפי אלו טריפוח כי סליק רבי אבא אשכחיח‬ ‫לר׳ זירא אמר ליח הי מר מיומא רסליק מר להכא‬ ‫חוח לן פחחון פה קמיח ררב חונא וטי ומצאתי‬ ‫לד׳ ירמיח בר אבא פרש״י ר' וירא ודי אבא הרדהו‬ ‫מבבל חוו ודי דרא סליק ברישא ואמר ליח ר' אבא‬ ‫חייך אחר שעליח מבבל וכוי‪ .‬ולי נראה להפך בי ר אמי אמר‬ ‫רבותינו טובאוץ יטוראל ר׳ אבא ‪ .‬‬ ‫ובם׳ חנחל קמא ר' אבא שלדו לרב ספרא לגבות מעות‬ ‫סרב יוסף מ ח מ א אמהי ררבא ואו ר׳ אבא זקן מאד‬ ‫‪1‬‬ ‫י( בגיסזז חנפרא נדפס רבא לר' אבא ‪ .‬‬ ‫כדאיחא בפסקי ברכוח בפרק חפלח ה ש ח ר ‪ .‬וכן בירושלמי‬ ‫רבי מפקד לאבדן אמוריח ובו׳ ר״ל מחורגמן ש ל ו ‪.‬‬ ‫אבא ‪ .‬ובעבור זה לפעמים‬ ‫אומר משום ר' אמי הלכה בסוף פ׳ כל הכלים אמו­‬ ‫ר׳ אבא אמר ר' אמי אמר ר' יודזנן אע״פ מילא‬ ‫היה רבו משום ראמרה מטוס ר׳ יוחנן‪ .‬ע״ן ליילל‬ ‫בערך אבא בר ווסדא כי רפא לטעסיגז נבתב בקיגר‬ ‫תחת ד' אבא וכן רבץ חיות י' אבי!‪ .‬ונראח כי ר׳ אבא‬ ‫ם ח ם מבבל ובוח נסחפק לי מאד מי חוא ר׳ אבא‬ ‫ס ת ם בחלמיד אם חוא רבי אבא מ ממל או אחו־‬ ‫ובעבור זח אאריך מ מ נ ו ובשמו‪ :‬איחיביח‬ ‫רבי אבא לעולא ‪ .‬בעא‬ ‫ר׳ אבא מרב חונא ונראח שחיח עשיר כי בכל ערב‬ .‬‬ ‫ריל חמתרגמים ומפרשים חמשניוח‪ .‬כי סליק ר׳ אנא אשכחיח לרבי‬ ‫רבי‬ ‫אבץ רש ניםחא לר׳ יוחנן בסוף יום טיב ואשכחיח‬ ‫לד׳ חנינא בר פפי ולד׳ דרא יאמרי לח ר' אבחי ולר'‬ ‫שסעץ בן פד ולדי יצחק נפחא‪ .‬ואומר חתלמוד נםכא רדי‬ ‫אבא נפי ש מ ע ת העדות וחוא ר׳ א נ א מ ממל ‪.‬ובפי קמא דחולין‬ ‫יחיב ר׳ אבא אהוריה דרב כהנא ורב כהנא קמיוז‬ ‫דרב יהודה ואזל ר׳ אבא ואמרה קמיח דר׳ אלעור‬ ‫ואול ר׳ אלעור ואמרח קמיח דרי יוחנן‪ .‬ומעשה רנסכא דרי אבא ווח‬ ‫המעשה חיח ד ח ט ף חד מ ח מ י ה נסכא ו״ל חחיכח‬ ‫כסף ובא לפני ר׳ א מ י ‪ .‬וכן בסוף‬ ‫פי חוקח חבחים ר׳ אמי שדרה לר׳ אבא בר ממל‬ ‫בעא ר׳ אבא בר וברא שחוא חלמיד רב חונא מרי‬ ‫אבא אבל רב חונא גרול מ מ נ ו ‪ .‬רבותינו שבארץ ישראל ר' אבא‬ ‫בפרק שני דםנחדרין והטעם משום נסכא רד׳ אבא‬ ‫כדאיתא בפי כל הנשבעין ונראח כי הוא ר' אבא בר‬ ‫מ מ ל ‪ .‬ומטוום דר׳ אמי‬ ‫היה או ו*** ישיבה בארץ ישראל במקום ר׳ יותנן‬ ‫רבו אומר טום יתיב ר׳ אבא קמיה בם׳ כל הנסובעץ‬ ‫ובפי המפקיד יתיב ר' אמי ואמר טומעתא איתיביה‬ ‫ר׳ אבא בר ממל לר׳ א מ י ‪ .‬ובפי חשילח גט‬ ‫אמר ר' אבא לרב הונא למו־חנו רבינו‪ .‬ובפרק אלו טרסוח כי ר׳ אבא‬ ‫בבבל בזמן רבא בר פלינחיח ראביי וחוא ודי דרא‬ ‫עלו לארץ ישראל וכי ר' ררא עלח קודם יכן היח‬ ‫ר' אבא בבבל עם רב הונא ירב ירמיח בר אבא ‪.

‬‬ ‫אבא אריכא הוא רב ותלמידיו היו קורץ לו‬ ‫רב ר ו ן כבוד אבל שמו העצמי אבא ‪ .‬וכן פי' רש״י‬ ‫ז״ל בפי השוהפז וכן התוספות הכריעו שם כרש״י‪.‬א רר׳‬ ‫אבא ואיך חיח בא לפניו ע״כ ‪ .‬ובפי האומר‬ ‫בקדושץ כי היה עולה לרנל לפני ר' יצהק נפחא‬ ‫ושקנה שרה והוא לא ידע ררב גדל היפך בו‬ ‫בראשונח והפקירו בעבור זח ומחקרי ארעא דרבנן‪.‬והרמנ״ס נ ת נ נתהלת מדע אמר כי רב חיבר‬ ‫סיפרא וםיפרי‪ .‬ושדר אביי זוגא מרבנן למבדקיה ועשח‬ ‫צדקות ע מ ה ם ‪.‬‬ ‫ר׳ אבא אהוהי רר' יהודה נר דנדא ‪.‬וכי הוו מפטרי רבנן מבי רב הע נשארין‬ ‫עמו אלף ודי רבנין‪ .‬ודומח לוה נפי אלו מציאיח ר׳ אמי אחא‬ ‫לקמיח דרי אםי ופרשו חחוספוח אע״נ ו ה ו א נרול‬ ‫מר׳ אסי אץ חימח ש נ א לפנע לישאל שחנירו‬ ‫היה ‪ .‬‬ ‫אבא אבוח דר׳ ירמיח בר א נ א ונפרק חחנלת‬ ‫תני אנוה ידב ירמיח בר אבא ואמר רב עליו שחוא‬ ‫בעל חשובה בדות כמו יאשיהו ה מ ל ך ‪ .‬ר נ חנא הוא ופליג פי' ני חוא חני־ לוי‬ ‫ומנר קפרא ומגני רני שחם ר״נ ור' שמעון ש ח ס‬ ‫חנאים ‪ .‬‬ ‫ו ׳ א נ א ח ב ו י ה דד׳ דרא או ר׳ וירא חבריה דר׳‬ ‫א ב א ‪ .‬‬ ‫א נ א אנוה ו ו ׳ שמלאי והוא א מ ו לשמואל‬ ‫ידע מ ו האי מלחא וחניא נסור הענוד מ ל ו קודם‬ ‫חצות או אהר הצות ונוי נפ״ק רר״ה ‪.‬‬ ‫אבא‪ :‬אמר ליה ר׳ אבא לרב אשי בשבח‬ ‫רבי‬ ‫בפי שואל ובנדה בפי חאשח ובפרקא קמא רחעניוח‬ ‫ובפי הקומץ ובפי חשולח גט‪ .‬וי״א כי שמו‬ ‫העצמי רב ודרך כבוד קורץ לו אבא ‪ .‬ואידך נ ש נ ח פרק ר' אליעזר רנ אנא‬ ‫אמר הטנילה ואה״נ ילדת ואנא הוא רנ‪ .‬ונירושלמי‬ ‫אמר ליח שמואל לרנ אנול משחא רארמאי ואי לא‬ ‫נחיננא זקן ממרא עלואי ו א נ ל ‪ .‬וכבר פירשנו זה בתנאים‬ ‫באמ< שאול ווה יש סור ונקרא רבינו הגדול נפרק‬ ‫לולב הגזול כראמר רב הסדא ‪ .‬‬ ‫ו ק פי בערוך וכן קורא לו שמואל‪ .‬‬ ‫וכן נראה בסוף ברכות ובפי קמא דחגינה כי רב‬ ‫כהנא תלמידו קרא לו א ב א ‪ .‬ונפרק אץ‬ ‫מעמידץ רנ ושמואל ור' יוחנן קראי פי' שרנריחם‬ ‫נ מ ו מקרא‪ .‬אבל אי נרים כי נ א לפני ר׳ א נ א !שה דר׳‬ ‫אבא חלמידו של ר׳ אמי כרםוכה גבי״‪*.‬ר ש נוסחא בסוף חולץ בעא ר' אבא בר‬ ‫סמל ואמר ליה ח א ש מ ע ובו׳ ר' אבא קמיח רדי‬ ‫אמי ואץ זה חימה לפירושי ני היה ר׳ אמי ראש‬ ‫ישינח ‪ .‬וכן ר׳ יוהנן‬ ‫או רב נהכץקורא אבא ממשסהת בריאים בפי כיסוי‪.‬‬ ‫אבא אומנא ר״ל מקע רם והוח אחי ליה‬ ‫שלמה מרקיעא נל י ו מ א ‪ .‬‬ ‫ל ו ב א במעלי יומא ו כ פ י ת ‪ .‬ולפי רש״י נראה ני ו ׳ חייא ודי‬ ‫אושעיא עשו כל הנרייתות נסוף הולין‪ .‬אנל‬ ‫‪.‬לאניי נל מעלי שבחא ‪.‬גם בנו של רב נקרא חייא‬ ‫נ ש ם דורו של רנ ‪ .‬וכן בפי החולץ‬ ‫בפסקים כוזב הראב״ד הלכה כרבי אבא משום דהוא‬ ‫ריינא וארץ ישראל כדאיחא בשבועוח ודיינא נחית‬ ‫לעומקא ודינא ‪ .‬וחחוסםו' בריש מעילה‬ ‫רב אסי לדי אבא גרס בי לא ראה ו ב אשי לו׳ א ב א ‪.‬ולפי מ ח שפרשחי‬ ‫למעלה יהיה חנרסא לפני ר' אבא טובח וכן אמותי‬ ‫למעלה שדרה ר׳ אמי לר׳ אבא שהיה כמו הבירו‬ ‫ולמד בבבל עם רב ורב הונא ‪ .‬וכן אריכא שהיה ארוך‬ ‫בדורו ורב יהודה מגיע לכתיפו כן פרש״י ובעל הערוך‬ ‫כדאיתא בפי המפלת ‪ .‬ונן היה‬ ‫לו נן לרנ נקרא אינו נ ש ם זקנו נדאיחא נפי עוני‬ ‫פסחים ס ת ם רבוחינו שנננל רנ ושמואל‪ .‬ואניו של רנ הוא אינו נן פי'‬ ‫וש״י ז״ל נס״ק ופסחים ונפ״ק וסנהדרין‪ .‬מתיב רביאבא לר׳ אםי ולר׳ אבהי ונראה‬ ‫שהאריך ימים כי היה בזכץ רב עד רבא שענש לרבא‬ ‫בדמי השוד שהטריף רבא וכן נראה שחזר לבבל‬ ‫כמו שנפרש בקטינא שהוא ר' זיוא ‪ .‬חלש רעהיה דרנא על‬ ‫אביי ואב״ על אבא אומנא ואמרו לו לא מצית ובו'‬ ‫בתעניות‪ .‫‪[98‬‬ ‫ס פ ר יוחסין‬ ‫ש נ ח ז ק י״נ אסתרי פשיטי מי״ג ט נ ח י ואמר אשור‬ ‫ה י א אשור הי־א נ מ ו שםרש״י ז״ל שני פירושים‪.‬ואידך בפרק‬ ‫חאשח שנפלו לח ננסים רב אבא אומר שאלחי‬ ‫לםוםנוס ‪ .‬ורנ חאי גאון פירש ני נג׳ מקומות מצינו‬ ‫שחוא ח נ א ! חרא בפי ג׳ שאנלו רנ אנא אמר‬ ‫צריך שיאמר חודאח חהלה וסוף ‪ .‬וכן נפי מי‬ ‫שמתו בברכות י״ג מתיבתא ננון משנת רני ור' הייא‬ ‫ור' אושעיא ורבא ולוי ושמואל ולא הזכיר רב‬ ‫ובפ״ק רברכות אמר ר׳ ודיא בר אשי זמנץ סגיאץ‬ ‫הרנא קמיה דרב והיינו קורץ בספרא רבי רב וקדם‬ ‫ומשי ידיה ומברך והוא בן אחיו ואהותו של רבי‬ ‫חייא נאשר א מ ר נ ו ‪ .‬‬ ‫אבא אבוח דר׳ אמי אמר ר׳ אמי בר אבא‬ ‫אטד רב ה ונא ואולי זח ר' אבא ם ח ם ‪.‬חזוא היבר ספרא‬ ‫שהוא תורת כהנים ר״ל ספר ויקרא ‪ .‬ובסוף פרק אלו טריפות נראה‬ ‫מפרש״י כי נקרא ת״כ ספרא רבי רב משום שהיה‬ ‫שגור בפי כל חחכםים וא״כ לא נקרא לפי רעתי על‬ ‫רנ ‪ .‬‬ ‫א נ א אבוח רר׳ חייא בר אבא ובנו חלמת־‬ ‫מונזזק מר׳ יוחנן ר״ל ר׳ חייא נ נ ו ‪.‬וכן חיבר‬ ‫סיפרי ובה שהוא כולל במדבר סיני וספר אלה‬ ‫הדברים ומהם תראה הכמתו ופלפולו כמו רבינו‬ ‫הקרוש ‪ .‬‬ .‬רב יוסף אהוריה רר׳ אבא לפני רב‬ ‫ה ו נ א ‪ .‬ואמרי לח‬ ‫בי זה היה ו נ אחא אחוהי ר׳ א נ א זה אנוהי ררב‬ ‫״ומעז ו א מ ו מ ו א נ א ואחא אהי הוו נונץ ו נ נפי‬ ‫נ מ ה נ ה מ ה יוצאח ‪.

‬א״ל אנא ארינא קריח‬ ‫ליח נחירנא פי׳ לשון ומרח כמו חאי דבכוכב יחידו‬ ‫נחיר וחכים שיי ןםץ וחכם כאשר פירש בערוך !‬ ‫נחירנא כר חוינא יחבץ אחו־ א שורוח אחוריה ררב‬ ‫קמיח דרבי ונפקי וקוקי דנור מפומיח ררב לשומיח‬ ‫דרבי ומסומיח דרבי לפומיח ררב ‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ .‬‬ ‫והוא חיח שולח שאלוח לרבינו הקדוש וחיח משיב‬ ‫לו ו ם כ מ ו מאר ‪.‬ונס׳ אלו טריסות‬ ‫אמד דיש לקיש עליו ונור אותו חאיש לטונ ‪ .‬‬ ‫אבא בר אבימי לפני ר׳ הנינא ואמרי לח לפני‬ ‫ר׳ הנינא נ ו פ א (‬ ‫אבא מ •אבינא ושאל ממנו ר' אבא‬ ‫רבי‬ ‫בד וברא חלמיד רב ר״ל ר׳ אבא מ אנינא ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אבא בר אבא הכהן אבוה דטוםואל חבירו טול‬ ‫רב‪ .‬ונראה שמת‬ ‫אביו קורם שנימול כ־ קראו לו שם אביו'כמו שאסר‬ ‫בסוף מועד קטין מ חחניח רבי נשיאה ‪ .‬‬ ‫אבא ! אמר ר׳ אנא מ אבא אמר ר׳ יוהנן‬ ‫רבי‬ ‫משחינץ מים נסני רנים ואין שותין מים נסני רנים‬ ‫ומעשח נ א ח ד שנקש להשחין ולא חשחץ ונמצאת‬ ‫נריסו צ נ ח נס׳ מומין נננורו׳ ואולי חוא טעוח דחיח‬ ‫ד׳ חייא מ אבא ‪] .‬וכן מצאתי בפי י' יוחסין‬ ‫שכחב הרא״ש ו״ל כי ההיא ע ו מ א דאבוה דשמואל‬ ‫דאחא בשם ושמש כדאיחא בירושלמי‪ .‬וכן בפרק‬ ‫חאיש מקדש ח ם ליח לורעיח דאבא‪ .‬ונן בפרק נסוי חרם‬ ‫נ נ מ ר א ‪ .‬ובפרק אלו מציאות שעשה לפנים משורת הדין‬ ‫שהיה חסיד גדול וכן נפרק כל הבשר אמר רב ח ס‬ ‫ליה לורעיח דאבא מ אבא וכוי ופרש״י דאבא מ­‬ ‫אבא אבוה דשמואל חסיד גדול היה ‪ .‬וכן חרבח בתלמוד‬ ‫א מ ח דר׳ שמלאי ואבוח דרי וירא וכן אחוח דר׳‬ ‫פלוני‪ .‬וליח אנא ידע‬ ‫מ ח אמרין ואת אנא ארינא קריח ליח ? ובפ״ק‬ ‫רניצח סושי׳י וקשיא דרנ אדרנ ראע״ג דרנ אמוראח‬ ‫הוא מקשי מיניה מסני שרנן של נל נ ד גולח חוא‬ ‫נדור ההוא הוץ משמואל ‪.‬ואי‬ ‫םסםקי מרחחי וםקסלי להו רלא קסדי עלך אם‬ ‫חלך בלא ח ו ה ם ‪ .‬כי ביום‬ ‫שמח נולד לו בן וקראו לו שם אביו‪ .‬ובפרק ג' שאנלו אמד ר' אלעא‬ ‫י( ו^דזלן ‪ 104‬ב בערך אביפי נרם בד ‪00‬י חמעריך‪.‬ורנ אדא מ‬ ‫א ח נ ח חלמיד רנ חיח נשעח קמרחו של ר נ נדאיחא‬ ‫נסרק ניצר מ מ נ ץ ושמש ר נ לרני ולר׳ חייא‬ ‫נישינה ור' יוהנן שמש נ ע מ י ד ה ‪ .‬ונפי‬ ‫ראשיח חנו אמר ר׳ יוחנן לאיםי מ חיני מאן ריש‬ ‫סידרא נ נ נ ל א״ל אנא אריכא‪ . ח כ ם‬ ‫ובא לו על ידי קפיצח הדרך בלילה ההוא לאשתו‬ ‫וכדר חור במקום שחיח שחוא רחוק משם וחיו‬ ‫חושבין שלא חיחח מ ע ו מ ח מ מ נ ו ובא אביו ואמר‬ ‫שהוא בנו כך ש מ ע ת י ‪ .‬או לכבוד ולמעלה‬ ‫שחיח אביו של שמואל חבקי בחורה ובכל חחכמוח‬ ‫כמו אברחם חוליר אח יצחק ‪ .‬וכן חחוס'‬ ‫כי החיא עובדא דאבוח דשםואל שחלך למדינת‬ ‫הים ובא על ידי שם ושמש והוליד את שמואל בס״י‬ ‫יוהםץ‪ .‬‬ ‫ואמר ואני מצאתי נחוספחא נפרק ו׳ מחולין א ח ו ת‬ ‫שאומר א׳ ר׳ א נ א וח אחד מן חרנרים שחיח דני‬ ‫חייא אוסר אין לחם חשונח וחשינ ד׳ אליעור ונו׳‬ ‫וכן נפ״ק דניצח נתוספתא‪ *.‫]‪99‬‬ ‫מאמר שני‬ ‫יח שאמר הגאון נשנת אני מצאחי ננםרא ולא‬ ‫נרש״י ולא נחום׳ שאומר אנא אלא רנ ח מ א ‪.‬אבוח ושמואל‬ ‫ולוי חברים ולמח נקרא א מ ח דשמואל ש א מ מ לו‬ ‫בלילה שנחעברח אמו של שמואל שיהיה לו ב.‬‬ ‫ר׳ אבא ‪ :‬אמר רבי אבא מ רב אדא אמר ר׳‬ ‫יצחק ד ש נוסחא ר' אבין מ רב אדא ‪.‬ור' היננא שהיה לו נשיאוח‬ ‫סנים לא חיח ירא וניל םרש״י עיקר ‪ .‬והערוך בערך סרבל סי' שהיה‬ ‫מ ס ד סהר ה ם ו נ ס שאם לא ימצאו החוחם שעשח‬ ‫יאמרו שגננ ה מ נ ס ‪ .‬ונאות הרי״ש בעו״ח נאריך נ ש ם רנ ודנ‬ ‫היה אומר על רנ היננא נר שילא שהיחה לו אחנתו‬ ‫נ א נ לנן כדאיחא נס׳ סורר ‪ .‬ואולי קראו לו כן ראיכא אבא פזונא כדי‬ ‫להכירו כדאיחא בפי מי ש מ ח ו ‪ .‬אמר ש״ש ואולי חוא אביו של‬ ‫שמואל וחראיח כי במםכח בכורוח אמר כי שמואל‬ ‫היה דורסו ורצח לחשחץ וצוח וחביאו בנד אחד‬ ‫להפסיק וחשחץ ואביו הקסיד עליו וצוה שיצא‬ ‫וידרוש שאסילו בלא חפםק מוהר ויצא ודרש‬ ‫משחינין מים לפני רבים ו מ ׳ עיין ש ם [ ‪.‬‬ ‫רב־ אבא מ אחא אמר ר׳ אלעא א ס ר ר'‬ ‫אבא מ אחא משום רבינו וסרש״י דנינו הוא ר ב י ‪.‬‬ ‫ואינו וח א נ א מ אחא אביו של ר׳ חייא הגדול‬ ‫אע״ש ששמו נ ן ‪ .‬וכן נירושלמי ונפרק‬ ‫נ מ ה אשה אמר ליה ר׳ שמואל לרנ חיננא מ שילא‬ ‫מלחו ר מ ן דני ריש גלותא לא ליסקו בשנת נסרנלי‬ ‫חתימי ל מ מיק־ ולא קפדי עלך דני ריש גלוחא‬ ‫םרש״י שהיו עושץ חותמות לטליחוח שלחם נעץ‬ ‫עבדים לחראוח שנסוסין ה ם לראש גולה‪ .‬ובמדרש שמואל בפסוק וידע כל ישראל‬ ‫כי נאמן שמואל ו מ ׳ ‪ .‬ובברכוח אומד שחיח אפוטרסוס שומר‬ ‫ממון יתומים ובשמירח מעליא ומח ולא צוה ובא‬ ‫אליו שמואל מ ו והגיד לו ואפופורפוס בלשון יון אבי‬ ‫יתומים ‪ .‬וכן במדוש‬ ‫שמואל יום שמח אבא אושעיא נולד ר' חושעיא‬ ‫בנו איש טרייא לקיים וורח השמשי ובא חשמש ‪.‬כי הרך לר' יהודה בן בתירא‬ ‫לנציבין שהיא כנה ו א מ קרובה ל ה ק ובידעו שיהיה‬ ‫לו בן הכם ויצא שמואל מ אבא ‪ .‬והוא ר נ ג מ‬ ‫נ מ ל א נחורוז ונחסידוח ד ׳ סילי דחסידוחא נמצא‬ ‫מ נ כמו שנפרש כלם נשם ר נ ‪ .

‬‬ ‫ונן נ מ ם נ ת שקלים ונן נפי ואלו קשוים א מ ר ר '‬ ‫דרא אמר ר׳ אבא בר רמונא אמר רבי אם ראשונים‬ ‫מלאכים אנן בני איניש ואם חראשונים בני איניש‬ ‫אנן חמורים ולא כהמורו של ר' פנחס בן יאיר‬ ‫ב ח ל ץ פרק ראשון‪ .‬‬ ‫אבא בר חסדא‪ .‬ושחץ סבי נעקרי חוץ מרב אחא בר יעקב‬ ‫מ צ ד שחיו מחעכצים לחשחץ מיח כרי ללמוד‪.‬ווה ר' אבא בנו של ר'‬ ‫ר׳ הייא בר אבא בשוקא דקסרי מקימו של ר' אבהו‪.‬ונראח ששמו אבא כשראח מחי מדבר‬ ‫אמרו לו כל אבא חמרא וכל בר בר חנא סיכסא‬ ‫פי׳ שוטח ‪ .‬כי על כל הה' בנים אומר‬ ‫התלמוד ש ה ם בני אבא בר אהא ם ל א ‪.‬ואמר ליח חנוי‬ ‫נמץ מודע לך ראלו אכלחיח חוינא ק ט ל לך או‬ ‫יחורי או ארמאי‪ .‬ובערוך‬ ‫בערך אבא פי' משום הסירי מננצא ני איבו ומרתא‬ ‫אהיו ואזזותו של ר' הייא ה ם היו אביו ואמו של רב‬ ‫וזה אינו איפשר‪ .‬‬ ‫יוחנן ור׳ אבא ודי דרא נמירי מר׳ אבא ברי חייא‬ ‫ודי ח־א קרא לו סבא ‪ .‬‬ ‫אבא מ זבדא וחוא אחוהי רר׳ יהודה בר וברא‬ ‫והוא חלםיד רב הונא והוא עקר לחלן נאריך מ ‪.‬ואינו וח רבח בי• בר ח נ ח בן אחיו של ר'‬ ‫חייא כי היה מורה בומן רב־נו הקדוש ווה יושב לפני‬ ‫רב יהווה ש נ ל ר רב יחווה בשמח רבי‪.‬‬ ‫ר׳ אבא בר טבלא בשם רב ‪.‬ל א כחמורו של ר' חנינא בן‬ ‫רוסא חאםור בחעניות כן פרש״י ואני לא מצאתי‬ ‫שם כי א ם עזים ‪ .‬‬ ‫ר מ אבא ו אמר ר' אבא בר זוטרא אמר ר'‬ ‫חנינא והוא חורגמן לר' יוהנן וה ור׳ אבא בר ממל‬ ‫ור אבא מ זברא כלם בזמן אחד •‬ ‫אבא מ יימונא בשם ר' אליעזר הלרא‬ ‫רבי‬ ‫אם חראשונים מלאכים אנן בני איניש ‪ .‬‬ ‫אבא מהגרוניא אביו של רב שמואל ואשתו נשאה‬ ‫ר' אבא מ מ ן רב יהודה ‪.‬אבל לר' הייא‬ ‫הלידו אבא מ אהא אביו מאשתו השנית‪ .‬ורע כי לפעמי' נמצא‬ ‫זח השם של אבא בקוצר ותמצאהו באו' הוי״ש א ם‬ ‫לא חמצאחו באוח האל״ף כמו רב ורבא ר' אבא‬ ‫וכן רבץ הוא ר' אבץ וכן אומר בפי חמקבל אמר‬ ‫ליה רב יהודה לרבץ אבין א ה י \ כ ו ' וכן בירושלמי‬ ‫אמר ר׳ בא אמר ר׳ הייא מ בא ‪.‬וכן כחמורו‬ ‫של ר׳ פנחס בן יאיר וכן כחמורו של ר' חנינא בן‬ ‫רוסא שננבוחו והניחו לפניו שעורים ולא אכלן עד‬ ‫שהוציאוהו והלך לביחו ואכל ללמדך כשם שהצדיקי'‬ ‫חסידים בחםחן הסירים‪ .‬‬ ‫ור' אמי שם ראש ישיבה ור' זירא אמר לר' אמי‬ ‫לא שבקחן למשאל לסבא דשמיע ליה מאבוה רבי‬ ‫חייא ור' חייא מרי יוחנן‪.‬אמר ל־ח אי‬ ‫בעיח למיקטל קסל רלא אכילנא ‪ .‬ובפ״נ רסנהדרין ירושלמי‬ ‫ר׳ אבא בר זימונא חוא דד אצל נוי בחמי ואמר‬ ‫ליח אכול נבלח ואי לא קטילנא לך ‪ .‬‬ ‫רבי אבא בנו של ר׳ חייא בר אבא חלמיד ר'‬ ‫‪.‬‬ ‫אבא‪ :‬בעא אבא מ י ה ררב בנימין בר הייא מרב‬ ‫הונא בר הייא בוכץ רב א ס י ‪.‬ובירושלמי‬ ‫ר' יונה ור׳ אבא בר רםונא בשם ר' וירא ור׳ אבא‬ ‫בר ויםונא אמר לר' אבחו שצריך להזכיר מעץ‬ ‫חמאורע ר״ל בשבח ויום ס ו ב בברכח מעין שלש‬ ‫כיון רחש לה ר' זעירא ‪ .‬בענץ כי‬ ‫אביו ואמו של רב שניהם אהים לר׳ הייא ה נ ד ל ‪.‬‬ ‫אבל רבה מ ה נ ה היה בן אהיו של ר׳ הייא‪ .‬ורב גדל ורב ששת הברים לו והם ג״כ‬ ‫עקרים‪ .‬אבל באבות רר' נחן במשנח‬ ‫יוסי בן יועור אומר כשם שהצדיקיכ חסידים בחמתן‬ ‫חסידים כנמלים של אברהם אבינו‪ .‬‬ ‫ר' אבא בר ביסנא בשם ר' יוהנן‪.‬‬ ‫בעא ר' אבא בר ז מ א מוי אבא והוא קרא רבי לר'‬ ‫אלעזו בפוקא קמא ו מ ג ל ח ‪.‬‬ .‬‬ ‫אבא בר אחא סילא מכפרי מקומו של רב‬ ‫חסדא מ נ ץ רב ח ו נ א ‪ .‬‬ ‫ר' אבא בר וברא והוא חיה עקר מפרקיה‬ ‫ררב הונא ‪ .‬ווה המאמר כשאמר‬ ‫הוקיח על ר' יוחנן חלםידו לית רץ בר איניש או רץ‬ ‫‪ 1:‬איניש וכן כמו וה בפי עישץ פסץ‪ .‬וכן בב׳׳ר‬ ‫וינרך הגמלים מהיעוד על ששלח ר' ירמיח לדי‬ ‫ר ו א סל של חאנים ואנלום נלא חיקון ה מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫ר' אבא בר בר ח נ ח והוא רבח בר בר חנח חלמיד‬ ‫ר' יוחנן‪ .‬‬ ‫ר׳ אבא מ אלישיב בומן ר' מני מ י ה דר׳ יונה ‪.‬‬ ‫אבא מ הנינא ‪.‫‪[100‬‬ ‫ספר יוחסין‬ ‫אמר ר׳ יעקב אמר ד׳ אבא מ אחא משום רבינו‬ ‫גם מ ה נסתפק לי מ ע ט אם חוא ר' אבא ס ת ם ‪.‬‬ ‫ר׳ אבא דמן חיפא ור׳ אבא איקלעו לבית ר'‬ ‫אסי ור׳ אסי חלמיד ר' יוחנן‪.‬וכחב חרא״ש בפרק אין מעמיךין‬ ‫ומםחמא בצנעא היח בביתו של גוי אלא שרצח‬ ‫לחחמיר על ע צ מ ו ‪.‬ווח אבא מיוחם מורע‬ ‫שמעיה אחי דוד המלך ע״ה והיו לו ח׳ בנים ‪:‬‬ ‫מדתא ואיבו והנה ושילת ור׳ ה״א רבה הירוע ר׳‬ ‫הייא ובניו‪ .‬‬ ‫אבא בר ח ם אמר רב חסרא אמר לי אבא בר ח ם‬ ‫ומי בפרק ר' ישמעאל ופירש רב צ מ ח גאץ בר‬ ‫פלטוי בעריך שלו כי חוא שם ח כ ם ‪.‬‬ ‫רבי אבא .‬אמר רב הסדא אמר לי אבא בר‬ ‫הסדא אמר זעירי הלכה וכוי‪ .‬ובנו איבו היה לו בן מאשתו הראשונה‬ ‫והשיאו עם בת אשתו השניה שהיתה לה מאיש‬ ‫אהר ו נ ל ד רב נכדו מאלה ה ש נ י ם ‪ .‬והוא יחיב לפני רב יחווה ו א ל בחר ר'‬ ‫אלעור‪ . אמר ר' אבא בר רב הונא אמר ר ב ‪.

‬ובפרק ב' דכחומח אמר ר׳ רדא‬ ‫ך‪.‬לר' יוסי הבחן חמיה‬ ‫אני א ם קבל ר' יוחנן חשובח ריסי ללוש‪ .‬‬ ‫ר' אבא נר סורמקי ורנא נר עולא ויהיה אהיו‬ ‫של רנ הנינא ‪.‬‬ ‫אנא נר מפו ואמרי לה נר רממו נם' המסלת ‪.‬נננול א ש ר‬ ‫והיא תתלת ארץ ישראל והיא נמל גדול נשפת הים‬ ‫עד נ א ן ‪ .‬ונתתית סםר שופטים אשר לא הוריש‬ ‫את יושני ענו ואת יושני צידון וא״נ היה נתלקו‬ ‫של אשר ואינה צידון אנל היא קרונה לצידון‬ ‫ונתהומה ויהיה ג״נ מ נ ו ל ונולון שלא יהיה קשה‬ ‫לרש״י ולגמרא ‪ .‬‬ ‫ונמקום אחר אומר אמר ר' אנא חנהן משום ר'‬ ‫יוסי חנחן מעשר‪ .‬ונראה כי עכו‬ ‫היא קרובה לצידון נן סירש רש״י ו״ל וירנתו על‬ ‫צידון היא ענו או ק מ נ לצידון ע נ ו ‪ .‬‬ ‫רבי אבא דמן ענו נסרק מקום שנהגו ע מ‬ ‫היא מדינת הים ר״ל הוצה לארץ ונסי מי שאהוו‬ ‫אינה מדינת ה י ם ‪ .‬ושם‬ ‫מ מ ר א הוד לומר עליו ר' אנא מ כהנא לר' יוסי‬ ‫הנחן אנל ננמרא אחרח לכל אומר ר' א נ א ח נ ה ן ‪.‬‬ ‫ר' אבא כהנא ור' אבחו בזמן ר׳ יוחנן ורב‬ ‫ואולי הוא מ ו של רב כהנא חלמיד רב ‪.‬‬ ‫אנא נ ר ירמיה אמר שמואל ור' יונח ור' וירא‬ ‫אומר מ ש מ ו ‪.‬נארץ והצית ת״ל וההרוןזץ‬ ‫עשו משא ומתן על וה נתחלת גיטץ ואמרו‬ ‫גם נן וה שהציה נארץ ונן נ ת נ ו התוספות שם ונן‬ ‫נסוף נתונות ור' יום ט ו נ האשניל״י נ ת נ ני‬ ‫בירושלמי אומר שחציה בארץ ואם נן מצד חחצי‬ ‫שבארץ ישראל חיח מנשק וכן בפי מי שאחזו שחיא‬ ‫מארץ ישראל‪ .‫מאמר‬ ‫אבא מ יהודה בשם רב •‬ ‫רבי‬ ‫ר' אבא מ ר' יהודה בירושלמי‬ ‫אבא בר יורן‪.‬‬ ‫אבא נר מרתא נ ע א מאמי נס׳ נ׳ דביצח והוא‬ ‫אנא מ מניומי‪.‬ווה ר' אבא עניו מאד‪ .‬א מלתא מרי אבא שמיע לי ואם לאו ר' אנא‬ ‫דמן ענו שכתתיה‪ .‬ונסרק נל הנליס אמר ליה ר'‬ ‫אב‪ 8‬בר כהנא לר' ירמיה ‪.‬‬ ‫א נ א מ ירמיה‪.‬וולח ני נסוף חולין נראה ני ר'‬ ‫אנא חירץ לר' א נ א נ ר ממל הנעיא ‪ .‬‬ ‫יתינ ר' א נ א נ ר ממל לפני ר׳ א מ י ‪ .‬אנל מ ו ס ת‬ ‫חנמרוח מרסיס מדוייקוח אינו מומר לר׳ אנא נפי‬ ‫ג' דשמעוח ירזשלמי אמר ר' זירא נל ימיו של א נ א‬ ‫בר ממל לא מצאנו חשובח עד שמח ואז מצאנו‬ ‫חשובה ‪.‬‬ ‫אבא הכהן אמר ליד‪ .‬ונן נראה ני א ס ענו‬ ‫אינה מארץ ישראל למה ר׳ א נ א מנשק כיפי דעכו ‪1‬‬ ‫והסולמ״י כ ת נ כי אלו הכיסים היו עשויים ל ה מ ל‬ ‫נין הקרש להול ני הציד‪ .‬ומחו ננע של ר' יוסי נ ר חנינא‬ ‫והם מ מ ן ר' יוהנן‪ .‬‬ ‫אנא נר מרת הוא אנא נר מניומי © נ ה מ ו‬ ‫קורם וה והוא נעא מאניי נש׳ נ ׳ רביצח ואניו‬ ‫מניומי הנר ר נ נהמן בירושלמי‪.‬‬ ‫רני א נ א .‬ונפרק מי‬ ‫שהוציאוהו הלך ללמוד תורה לצידון פרש״י חוצה‬ ‫לארץ הוא ‪ .‬‬ ‫רני אנא ‪ 1‬אמר ר׳ אבא מ יעקב אמר ר׳ יוהנן‪.‬‬ ‫אבא בריח דרב מנימין מ חייא ‪.‬ו נ נ ר אמרנו ני נראה ני חוא‬ ‫וח ר' א נ א ס ח ם ‪ . בר מרת מ מ ן רבה‬ ‫בסוף יבמוח ומועד קטן ר' אבהו ור' יצחק נפחא‬ ‫ואבא בר מניומי ור' חנינא בר פפא ורב ססרא בפי‬ ‫המניא ג ס וסי חשולח נ ם פרע מעוח לנדבה בשעת‬ ‫שמיטה ונונוח זה סטרו ראש גולה מהמעות‬ ‫שחיח צורבא ם ר מ ן נ ם ו ף סרק נל נ ח מ ‪.‬ולדי‬ .‬והרמנ״ם ויל נפי׳ משנת גיטין‬ ‫אמר שענו אינה מארץ ישראל‪ . אמר ר' א נ א מ יצחק ‪.‬‬ ‫א נ א נחן נרולא אמר ר״ל משמו ד׳ אמות קונוח‬ ‫למציאח שאינח מ ש ו ח ח ר מ ם מחקנח רננן ומי‬ ‫ונראח שחוא חנא דנרייחא מחאחרוניס ‪ .‬אנל נ ס ו ף ספו מ צ ו ת הגדול נמצות‬ ‫קל״ג ע מ מקצתה הוצת לארץ נאשקלון ומקצתה‬ ‫נארץ נ ד מ ו נ ה נירושלםי‪ .‬‬ ‫ר׳ א נ א מ י ה דרנ ספרא ווי' יהושע דסננץ נשם‬ ‫ר׳ לוי‪.‬‬ ‫ר' א נ א דמן יפו‪.‬‬ ‫אבא בר ממל בם' המוכר את הביח מאי‬ ‫רבי‬ ‫ממל פירש ר' אבא בר ממל מסרכתא והיא אבן‬ ‫שנותנין על הזהים ו מ ש מ ן או הבור העליון‬ ‫שנותשץ נו הזתים ‪ :‬אמר ר' אבא'בר ממל אמר‬ ‫רנ ‪ .‬ווה ר' אנא מנשק ניסי דענו‬ ‫משום ני רצו ע מ י ך את אנניה ‪ .‬‬ ‫ש נ‬ ‫י‬ ‫‪1011‬‬ ‫אבא נר ט ר י א ‪.‬איתניה ר' אנא נ ר ממל לר׳ תייא נר אנא ‪.‬‬ ‫ר' אבא חכחן מ םסא לסני ר' יוסי בר ובידא‪.‬ונס׳ יש נוחלין‬ ‫ונולון עלה לו ת ה ו ם ענו ונםתלי גנוםר‪ .‬ר' יוחנן נ ש ם‬ ‫ר' אנא נר ממל ‪ .‬אנל‬ ‫נמםעות דר׳ ננימין אומר ני הוא יום אהד מצור‬ ‫הקדומה וההדשה והיא ענו אשר היתד‪ .‬ונפרק ו' מ מ ס נ ת‬ ‫שמידת מ ע ש ה מ ו ס ף הנהן הננלי שהיךז מ ט מ א‬ ‫ויוצא הוצה לארץ אצל ר' יוסי נצידון‪ .‬‬ ‫אבא בר מנעמי דחוא אט.‬ובספרי‬ ‫באלה הדברים אבא יוסי בן חנינא משום אבא נחן‬ ‫בן דליח ‪.‬‬ ‫רני אנא ‪ :‬אמר ר׳ אנא מ י ה ררנ נהמן מ‬ ‫רנא אמר ר נ הםדא ‪.

‬‬ ‫אנא נ ר שמואל חוא ר נ ח נ ר שמואל ‪.‬‬ ‫]רבי אבהו בר ווטרחי ספ״ק וברכות דיב״ב‬ ‫יעב״ץ[ • ע״ז * ו ‪ 104‬ב יי אבין ייטיחי‪ .‬‬ ‫אבא ! אמר רב אהא בר ‪ !5‬בא לרבניא איקלע‬ ‫אמימי לאיזרין‪ .‬ור׳ אבהי יפזז מ א ד יוחד‬ ‫מר׳ יוחנן ני היה לו הדרה פנים ו״י זקן ונן אמרו‬ ‫שופו־ה דרי אנהו מעץ דיעקנ ע״ה והיה קרונ‬ ‫למלכות כדמסורש בםנהדרץ וננתונות סרק נ' •‬ ‫וביבמות פרק ו' אמהתא דבי קיסר אמרי לר'‬ ‫אנהו רנא רעמיה ומדנרנא דאומתיה ביצינא‬ ‫דנחורא על יופיו‪ .‬‬ ‫רבי אבדימי! אבוח דר׳ י צ ח ק ‪.‬‬ ‫אבא ‪ 1‬אמר רב אש• בר אבא אמר ר' יוחנן‪.‬‬ ‫אנא נושאה תרגמה קמיה דרנ ע ס ף ‪ .‬ור' אחא היח‬ ‫אחיו‪.‬ועוד‬ ‫שבראשונה חיח ר' חייא מלוחו עד ביחו משום‬ ‫קרא דבי קיסר והעם ההוא רבי אבהו לוהו לר׳‬ ‫חייא בר אבא ‪ .‬‬ ‫רבי אבהו חוא חבר לר' חייא בר א ב א ‪.‬‬ ‫אבא בר פסא אמר ליח ר' וירא עול לגבי‬ ‫רבי‬ ‫רב יעקב נ ר אידי שהוא יישב נצור ‪ .‬‬ ‫אבא מר בריח דרב פפא אפסיק ליה רב םפא‬ ‫ואחר ע מ י ‪ .‬ולר׳ א נ ה ו רצו‬ ‫ז ל‬ .‬‬ ‫ובפסקי ברבוח פרק חפלח חשחר מ ש ם חירושלמי‬ ‫שהיח תורגמן רבי יכן נראח ‪.‬‬ ‫אנא מרי אמר ר' נחמיח בר ברוך אמד ר' אירי‬ ‫נ ר אנץ וגץ גרים רש״י א נ א מרי נ ך שמו נוסחא‬ ‫אחרינא אדא מ א ר י ‪.‬ה מ ע ר י ך ‪.‬‬ ‫רבי אבחו נסרק מקום שנחגו רב אדא ורבא‬ ‫בר חנן אחו לר' אבחו זח חיח מבבל ואינו וח ר'‬ ‫אבחו חידוע חלמיד ר' יוחנן כי זח חיח בבבל כן‬ ‫כחב רבי ישמעאל ח כ מ ו ן ‪.‬ו ק כמו זח בפי חנוקח‪.‬‬ ‫ר' א נ א נריה דרנ ‪0‬פ׳ ורני יהושע דסננין‬ ‫בשם ר׳ לוי‪.‬‬ ‫אבא קשישא בסדק קםא דסנהדרץ ואולי הנוסחא‬ ‫אביי קשישא‪.‬‬ ‫ר׳ אבדימי בר המז־ורי‪ .‬יתיב ר׳ אבהו ור׳' יצהק נפהא‬ ‫ור׳ חנינא בר ספי אמר להו ר׳ א ב א ‪ .‬ובפרק הכוחב אמר רב פםא כגץ‬ ‫אבא מר ברי מרענא שטרא אפומיח ובסרקא‬ ‫קמא דקדושץ ובפרקא קמא דכחובוח רב פפא‬ ‫בהלוליה ראבא מר ב ר ה ‪.‬‬ ‫אבק וחוא שמו אבא יורן חלמידו של רבי‬ ‫ונצמרע וטבעו שני בניו מפני שדבר על ר' ישמעאל‬ ‫בר׳ יוסי כדאיחא ביבמוח והיוז חכם גדול וחסיד ‪.‬‬ ‫אבא םוראה המוה דרב פפא בזמן רנא ‪.‬‬ ‫ר' א נ א ווטי נפי חקומץ זוטא ורש״י הביאו‬ ‫שם ולא פירש ונראח שחסר נפרוש ‪.‫‪[102‬‬ ‫ס פ ר י וחסין‬ ‫אבהו היו ממנץ לראש ישיבה ולא רצה משום ר'‬ ‫אבא דמן עכו ואמר עד שיצילני מבעלי חובוח‬ ‫ואמר זח כדי לחעשירו שיחנו לו מחנוח בפו־ק ואלו‬ ‫נאמרץ ב ם ו ט ח ‪.‬נוסחא‬ ‫אחו־נא אדא נ ר ש א ה ‪.‬‬ ‫רבי אבדומא‪.‬‬ ‫ר׳ אבא קרטיננאה‪.‬וחיו לו ח' בנים ליל‬ ‫נני נ נ ו אנימי חנן ח ח ש ו נ ומנבד אביו מ א ד ואלו‬ ‫ח ח מ ש ח נלם ח כ מ י ם ‪ .‬‬ ‫רבי אבדימי‪ :‬אמר ר׳ אבדימי בר ח מ א בר חסא‬ ‫מלמד שנפח חיזר כניגיח פרש״י ז״ל קובא שמטילץ‬ ‫בח שכר ‪ .‬ריש ^ןיש ודי אבא סירשו‬ ‫דבריו‪.‬‬ ‫ונירושלמי יש גם נן א נ א מארי אחוה דרי יוסי‬ ‫שהוא א מ ו ר א ‪.‬‬ ‫אנא ‪ :‬א״ר אחא נ ר א נ א אמר ר' יוחנן ואולי‬ ‫חוא אבץ של ר' חייא בר אבא ‪ .‬ונראח ש ח ו א‬ ‫האמור קודם זה ר' אנא ה נ ה ן ‪.‬ובל אלו חני‬ ‫חכמים חיו סמוכים כדאיחא בפי המביא ג ט ‪ .‬ובסוף מועד קטן תני ר' אבא‬ ‫דנץ קיסרי קמיח דרי יוחנן‪.‬‬ ‫ר נ א נ א ‪ :‬אמר רנ א נ א בר נרי רנ פפא אידם לו‪.‬ור' ירמיח יחיב לפני רבי‬ ‫אבחו ואמר לו ירמיח ברי‪ .‬‬ ‫אבא יוסי בן דוסאי ורבנן אמרו ר' יוחנן דסליגי‬ ‫ואולי חוא תנא אחרון‪.‬נ״א ר׳‬ ‫וירא דמן קיסרי‪ .‬ובן חיח ר׳ אבחו חבר לר' אמי‬ ‫ולר׳ אסי בזמן ר' יוחנן וחיח רבו ר' יוחנן ובן למד‬ ‫עם ר' יוסי ברבי חנינא ‪ .‬‬ ‫וכבר ידעח כי נ ם ו ט ח פרק ואלו נאמרין שרי אבחו‬ ‫דודש א