Está en la página 1de 396

‫אלגברה לינארית – אוסף תרגילים ופתרונות‬

‫איסוף ועריכה‪ :‬עילאי הנדין‬

‫תוכן עניינים‬
‫תשס"ו‬
‫תרגיל מס' ‪) 1‬מספרים מרוכבים( ‪1 .................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 2‬מספרים מרוכבים‪ ,‬נוסחת דה‪-‬מואבר‪ ,‬חלוקת פולינומים‪ ,‬מטריצות( ‪11 .......‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 3‬המטריצה המוחלפת‪ ,‬כפל מטריצות ותכונותיו‪18 .......................... (trace ,‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 4‬דירוג‪ ,‬דרגה והפיכות של מטריצות( ‪29 .....................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 5‬מערכות משוואות( ‪36 ..............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 6‬דטרמיננט‪ ,‬המטריצה המצורפת( ‪42 ..........................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 7‬שיטת קרמר‪ ,‬מרחבי ווקטורים( ‪50 ............................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 8‬תתי מרחבים‪ ,‬מרחבי סכום‪ ,‬מרחב משלים( ‪56 ..........................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 9‬בסיס ומימד‪ ,‬משפט המימדים( ‪63 ............................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 10‬העתקות‪ ,‬איזומורפיזם‪ ,‬גרעין ותמונה‪ ,‬מרחבי מכפלה פנימית( ‪74 .............‬‬

‫תשס"ה‬
‫תרגיל מס' ‪) 3‬מטריצות( ‪81 ...........................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 4‬סימטריות‪ ,‬דירוג מטריצות‪ ,‬מטריצה הופכית( ‪87 .......................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 5‬מערכות משוואות( ‪95 ..............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 6‬דטרמיננטים( ‪101 .....................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 9‬תתי מרחבים‪ ,‬בסיס ומימד‪ ,‬תלות לינארית( ‪107 .......................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 10‬מרחבים וקטוריים‪ ,‬העתקה לינארית( ‪114 ................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 11‬מכפלה פנימית‪ ,‬בסיס אורתונורמלי( ‪122 .................................................‬‬

‫תשס"ד‬
‫תרגיל מס' ‪) 1‬מספרים מרוכבים( ‪128 .............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 2‬מספרים מרוכבים ומטריצות( ‪136 .............................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 3‬מטריצות( ‪143 .........................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 4‬מטריצות הפיכות( ‪150 .............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 5‬מערכות משוואות לינאריות( ‪157 ..............................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 6‬דטרמיננטים( ‪162 .....................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 7‬מרחבים וקטוריים( ‪174 .............................................................................‬‬

‫‪1‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל מס' ‪) 8‬מרחבים וקטוריים( ‪185 ............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 9‬תלות לינארית( ‪196 ..................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 10‬בסיס ומימד‪ ,‬איזומורפיזם( ‪204 ...............................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 11‬העתקות לינאריות( ‪214 ..........................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 12‬העתקות לינאריות‪ ,‬מכפלה פנימית( ‪220 .................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 13‬וקטור נורמלי‪ ,‬משלים אורתוגונלי‪ ,‬היטל‪ ,‬גרם‪-‬שמידט( ‪229 ......................‬‬

‫תשס"ג‬
‫תרגיל מס' ‪) 1‬מספרים מרוכבים( ‪236 .............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 2‬מספרים מרוכבים‪ ,‬דרגת מטריצות( ‪242 ....................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 3‬מערכת משוואות‪ ,‬תלות לינארית( ‪247 ......................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 4‬בסיס ומימד( ‪254 .....................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 5‬מרחבים וקטוריים( ‪261 ............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 6‬תתי מרחבים‪ ,‬העתקות לינאריות( ‪267 .......................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 7‬שינויי בסיס‪ ,‬אופרטורים לינאריים( ‪274 ....................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 8‬העתקות לינאריות‪ ,‬דטרמיננטים‪ ,‬הפיכות מטריצות( ‪282 ............................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 9‬דמיון מטריצות( ‪288 ................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 10‬כלל קרמר‪ ,‬מטריצות לכסינות‪ ,‬מכפלה פנימית( ‪294 ................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 11‬אורתוגונליות ואורתונורמליות‪ ,‬סימטריות( ‪304 ........................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 12‬מטריצה חיובית‪/‬שלילית‪ ,‬תבנית ריבועית( ‪312 ........................................‬‬

‫תשס"ב‬
‫תרגיל מס' ‪) 1‬מספרים מרוכבים( ‪318 .............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 2‬מספרים מרוכבים‪ ,‬חלוקת פולינומים‪ ,‬מטריצות( ‪325 .................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 3‬כפל מטריצות‪ ,‬תכונות המטריצות( ‪330 .....................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 4‬מטריצות הפיכות‪ ,‬מערכות משוואות לינאריות( ‪335 ..................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 5‬דטרמיננטים( ‪340 .....................................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 6‬משפט קרמר‪ ,‬מרחבים וקטוריים ותתי מרחבים( ‪347 .................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 7‬סכום ישר ומשלים‪ ,‬צירוף לינארי‪ ,‬תלות לינארית( ‪353 ..............................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 8‬בסיס ומימד‪ ,‬וקטורי קואורדינטות‪ ,‬בסיסים( ‪360 ........................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 9‬העתקות לינאריות( ‪366 ............................................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 10‬ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים( ‪372 ....................................................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 11‬לכסון אופרטורים‪ ,‬מכפלה פנימית‪ ,‬אורתוגונליות ואורתונורמליות(‪380 ......‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 12‬אורתוגונליות ואורתונורמליות‪ ,‬מטריצה הרמיטית( ‪385 ............................‬‬
‫תרגיל מס' ‪) 13‬מטריצה שלילית‪/‬חיובית‪ ,‬תבניות ריבועיות( ‪391 ......................................‬‬

‫‪2‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית מספר ‪1‬‬
‫מציאת מודול וארגומנט‬
‫‪b‬‬
‫מצא הצגה קוטבית למספרים הבאים‪) :‬זכור להתחשב ברביע בעת פתרון המשוואה = ‪(!! tan ϑ‬‬
‫‪a‬‬

‫‪2 − 6 + 2 + 6 i .3‬‬ ‫(‬ ‫‪− 4i .2‬‬ ‫)‬ ‫‪−‬‬


‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i .1‬‬

‫פעולות יסודיות על מספרים מרוכבים‬

‫‪ .1‬נתון ‪ . z = 2 − 2i, w = −1 + 3i, u = 4i, p = 5 -‬חשב את הביטויים הבאים –‬


‫‪u‬‬
‫ג( ‪w + zw‬‬ ‫ב( ‪z 3‬‬ ‫‪p − 3w +‬‬ ‫א(‬
‫‪z+w‬‬

‫‪z‬‬
‫= ‪. z −1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .2‬א( הוכח כי לכל מרוכב ‪: z ≠ 0‬‬
‫‪z‬‬

‫[ (‬
‫)‪. i + i + (i + 1‬‬ ‫]‬
‫‪−1 −1‬‬
‫‪−1‬‬
‫)‬ ‫ב( חשב את‬

‫מקומות גיאומטריים תאר ושרטט במישור המרוכב את המקומות הגיאומטריים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים ‪. z − (2 + i ) = z + 1‬‬


‫‪ .2‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים ‪5 < z − 2 + i‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫≤ ) ‪< arg( z‬‬ ‫‪ .3‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫פתרון משוואות במספרים מרוכבים‬


‫מצא את כל הפתרונות )אם יש כאלה( של המשוואות המרוכבות הבאות ‪:‬‬
‫‪z ⋅ z = z − z .3 2 z 2 = 3 z .2‬‬ ‫‪z − 1 = Im(z ) ⋅ i ⋅ (1 − z ) .1‬‬
‫‪2‬‬

‫תכונות המרוכבים )לנוחיותך‪ :‬תכונות המרוכבים מסומנות במסגרת בסוף דפי תרגול מספר ‪(1‬‬
‫‪ .1‬הוכח כי אם ‪ z‬נמצאת על המעגל ‪ z = 1‬אזי ‪ , Re(w) = −0.5‬כאשר‬
‫‪z‬‬
‫=‪w‬‬
‫‪1− z‬‬
‫‪z +z‬‬
‫‪ .2‬נתון ‪ , z1 = z2 = 1‬וכמו כן ‪ . z1 z2 ≠ −1‬הוכח כי ‪ 1 2‬הינו ממשי טהור‪.‬‬
‫‪1 + z1 z2‬‬
‫‪ .3‬יהי ‪ z‬מספר מרוכב‪ .‬עבור כל אחד מהביטויים הבאים קבע האם הוא מדומה טהור‪ ,‬או ממשי‬
‫טהור‪ .‬שים ♥‪ :‬בסעיף יש להשתמש בתכונות המרוכבים בלבד‪ ,‬ואין להציב ‪! z = a + bi‬‬
‫‪z1 z1‬‬
‫‪+‬‬ ‫א( ‪ z − z‬ב( ‪ z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2‬ג(‬
‫‪z2 z2‬‬

‫‪z−a‬‬
‫‪.‬‬ ‫שאלת בונוס יהיו ‪ z, a‬מרוכבים‪ .‬נתון כי ‪ . z = 1 , z ≠ a‬הוכח כי ‪= 1‬‬
‫‪1 − az‬‬

‫‪3‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪1‬‬

‫מציאת מודול וארגומנט‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎛‬ ‫⎛ ⎞‪2‬‬ ‫⎞‪2‬‬
‫= ⎟⎞ ⎜⎛ ‪⎟ = ⎛⎜ ⎞⎟ +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪r = ⎜⎜ −‬‬ ‫‪⎟ + ⎜−‬‬
‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫המודול ‪+ = 1 = 1 :‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2 ⎠ ⎝ 2‬‬ ‫⎠‪⎝4⎠ ⎝4‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪− 22‬‬
‫= ‪ , ϑ‬כאשר ‪ k‬שלם‪ .‬במקרה שלנו – מדובר‬ ‫⇐ ‪+ πk‬‬
‫הארגומנט‪= 1 :‬‬ ‫= ‪tan ϑ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪− 22‬‬
‫ברביע השלישי‪ ,‬היות שהחלק הממשי וגם החלק המדומה שניהם שליליים‪ .‬לכן הארגומנט שלנו‬
‫‪π‬‬ ‫‪5π‬‬
‫= ‪.ϑ = + π‬‬ ‫הוא‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫⎞ ‪⎛ 5π‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. ⎜1,‬‬ ‫‪ −‬היא ⎟‬ ‫‪−‬‬ ‫סה"כ‪ :‬הצגתו הקוטבית של ‪i‬‬
‫⎠ ‪⎝ 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪− 4i .2‬‬
‫המודול ‪r = 0 2 + (− 4 ) = 16 = 4 :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3π‬‬
‫עם הכיוון החיובי‬ ‫הארגומנט‪ :‬אין צורך לחשב‪ ,‬ניתן להסתכל ולראות ש‪ − 4i -‬יוצר זווית של‬
‫‪2‬‬
‫של הציר הממשי‪ ,‬שכן ‪ − 4i‬נמצא על הציר המדומה‪ ,‬בחלקו השלילי‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3π‬‬
‫סה"כ‪ :‬הצגתו הקוטבית של ‪ − 4i‬היא ⎟ ‪⎜ 4,‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2‬‬

‫‪2− 6+‬‬ ‫(‬ ‫)‬


‫‪2 + 6 i .3‬‬
‫! )זוהי נוסחת כפל‬ ‫(‬ ‫שים ♥ להעלאת הביטוי )‬
‫‪2+ 6‬‬
‫‪2‬‬

‫(‬ ‫(‬ ‫‪2+‬‬ ‫מקוצר‪ ,‬התשובה אינה ) ‪6 ) ≠ ( 2 ) + ( 6‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫↓‬
‫=‪r‬‬ ‫(‬ ‫‪2− 6 +‬‬ ‫( )‬
‫‪2‬‬
‫‪2+ 6‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫=‬ ‫⋅ ‪(2 − 2‬‬ ‫( )‬
‫המודול ‪2 ⋅ 6 + 6 + 2 + 2 ⋅ 2 ⋅ 6 + 6 :‬‬ ‫)‬
‫‪= 4 + 12 = 16 = 4‬‬
‫↓‬
‫כינוס איברים דומים וצמצום‬

‫= ‪tan ϑ‬‬
‫‪2+ 6‬‬
‫=‬
‫‪2+ 6 2+ 6‬‬
‫⋅‬ ‫=‬
‫(‬ ‫‪2+ 6‬‬ ‫)‬‫‪2‬‬

‫=‬
‫‪2 + 2 12 + 6‬‬
‫=‬
‫‪2− 6‬‬ ‫‪2− 6 2+ 6‬‬ ‫)‪( 2) − ( 6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2−6‬‬
‫הארגומנט‪:‬‬
‫‪8 + 2 12‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪= −2 −‬‬
‫‪−4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪4‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫לפיכך ‪ , ϑ = −75o + πk‬כאשר ‪ k‬שלם‪ .‬מאחר ש‪ 2 < 6 -‬החלק הממשי ‪. 2 − 6 < 0‬‬
‫‪7π‬‬
‫= ‪. ϑ = 105o‬‬ ‫החלק המדומה ‪ . 2 + 6 > 0‬לכן מדובר ברביע השני‪ .‬לפיכך‬
‫‪12‬‬
‫⎞ ‪⎛ 7π‬‬
‫‪⎜ 4,‬‬ ‫(‬
‫סה"כ ‪ :‬הייצוג הקוטבי של ‪ 2 − 6 + 2 + 6 i‬הוא ⎟‬ ‫)‬
‫⎠ ‪⎝ 12‬‬

‫פעולות יסודיות על מספרים מרוכבים‬


‫‪ .1‬א(‬
‫‪= 5 − 3(− 1 + 3i ) +‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪4i‬‬ ‫‪4i‬‬
‫‪p − 3w +‬‬ ‫‪= 5 + 3 − 9i +‬‬ ‫=‬
‫‪z+w‬‬ ‫) ‪(2 − 2i ) + (− 1 + 3i‬‬ ‫‪2 + 2i − 1 − 3i‬‬
‫‪4i 1 + i‬‬ ‫‪4i + (i ) 4‬‬ ‫‪4i − 4‬‬ ‫‪− 4 + 4i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4i‬‬
‫‪8 − 9i +‬‬ ‫‪= 8 − 9i +‬‬ ‫⋅‬ ‫‪= 8 − 9i +‬‬ ‫‪= 8 − 9i + 2 2 = 8 − 9i +‬‬ ‫‪= 6 − 7i‬‬
‫‪1− i‬‬ ‫‪1− i 1+ i‬‬ ‫‪1+ i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 +1‬‬ ‫‪2‬‬

‫ב(‬
‫= ) ‪z = (2 − 2i )(2 − 2i )(2 − 2i ) = (4 − 4 − 4i − 4i )(2 − 2i ) = −8i (2 − 2i‬‬
‫‪3‬‬

‫) ‪− 16i − 16 = − 16(1 + i‬‬

‫= ) ‪w + zw = − 1 + 3i + (2 − 2i )(− 1 + 3i ) = 1 + 9 + (− 2 + 6 + 6i + 2i‬‬
‫‪( 10 + 4) + 8i‬‬
‫ג(‬

‫‪ .2‬א( נשתמש בזהות ‪ . z ⋅ z = z‬מאחר ש‪ , z ≠ 0 -‬גם ‪ . z , z ≠ 0‬נחלק את שני אגפי הזהות ב‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ , z‬וב‪ , z -‬ונקבל ש‪= 2 -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫‪z z‬‬
‫ב( נעזר בסעיף א'‪ .‬תחילה נחשב את ) ‪ , (1 + i‬שהוא הביטוי בסוגריים הפנימיים ביותר‪ .‬עפ"י‬
‫‪−1‬‬

‫[‬
‫) ‪, i + (1 + i‬‬ ‫]‬
‫‪−1 −1‬‬
‫= ) ‪ . (1 + i‬כעת נחשב את‬
‫‪−1‬‬ ‫) ‪(1 + i‬‬ ‫=‬
‫‪1− i‬‬
‫=‬
‫‪1− i 1 1‬‬
‫סעיף א'‪= 2 − 2 i -‬‬
‫‪(1 + i ) 2‬‬ ‫‪1 +1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר את‬

‫‪[i + 12 − 12 i ]−1 = ( 12 + 12 i )−1 = (12 + 12 i )2 = 21 − 21i = 2 −1 2 i = ( 12 − 12 i ) ⋅ 2 = 1 − i‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪(2 + 2 i) 4 + 4‬‬ ‫‪2‬‬

‫↓‬
‫לפי סעיף א'‬
‫‪ , i + i + (1 + i )−1‬כלומר‪ -‬לפי החישוב האחרון עלינו לחשב את‬ ‫[ (‬ ‫]‬ ‫)‬
‫‪−1 −1‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נחשב את‬
‫) ‪ . (i + 1 − i‬אולם‪ , (i + 1 − i ) = 1 -‬ולכן גם ‪ , (i + 1 − i ) = 1‬וזוהי התשובה הסופית‪.‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬

‫מקומות גיאומטריים‬

‫‪5‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .1‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים ‪. z − (2 + i ) = z + 1‬‬
‫נציב ‪ z = a + bi‬ונקבל ‪, a + bi − (2 + i ) = a + bi + 1‬‬
‫‪(a − 2) + (b − 1)i = (a + 1) + bi‬‬ ‫כלומר‪-‬‬
‫‪(a − 2) + (b − 1)i 2 = (a + 1) + bi 2‬‬ ‫כלומר‪-‬‬

‫כלומר‪ . (a − 2) + (b − 1) = (a + 1) + b 2 -‬נפתח סוגריים ונפשט כל אגף –‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪a 2 − 4a + 4 + b 2 − 2b + 1 = a 2 + 2a + 1 + b 2‬‬
‫‪ . a 2 − 4a + b 2 − 2b + 5 = a 2 + 2a + 1 + b 2‬נכנס איברים‪:‬‬
‫‪ , − 6a + 4 = 2b‬או ‪. b = −3a + 2 -‬‬
‫נזכור ש‪ a -‬מייצג את הציר הממשי‪ ,‬ו‪ b -‬את הציר המדומה‪ ,‬ובמערכת הצירים נקבל כי‬
‫זוהי משוואת ישר‪) .‬ניתן לחשוב עליה כעל הישר ‪.( y = −3 x + 2‬‬
‫כלומר‪ -‬אוסף המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים ‪ z − (2 + i ) = z + 1‬הם המרוכבים‬
‫הנמצאים על הישר ‪. b = −3a + 2‬‬

‫שרטוט המקום הגיאומטרי במישור‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ .2‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים ‪ . 5 < z − 2 + i‬שוב נציב ‪ z = a + bi‬ונקבל ‪-‬‬

‫‪ , 5 < (a − 2 ) + (b + 1)i‬כלומר‪ , 5 < (a − 2 ) + (b + 1) -‬או‪25 < (a − 2) + (b + 1) -‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)העלאה בריבוע אינה מוסיפה פתרונות כיוון ששני האגפים אי שליליים ממילא(‪.‬‬

‫)‪ - 25 < (a − 2) + (b + 1‬זהו חוץ של מעגל שמרכזו בנקודה )‪ , (2,−1‬ורדיוסו ‪.5‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)כזכור‪ -‬משוואת מעגל במישור בעל צירים ‪ a‬ו‪ , b -‬עם מרכז ב‪ (t1 ,t2 ) -‬ורדיוס ‪ R‬היא‬
‫‪(. (a − t1 ) + (b − t2 ) = R 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫בשרטוט – החלק הצבוע בתכלת‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫*‬
‫)‪(2,−1‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪ .‬מתקבלת הגזרה הפתוחה הבאה‪:‬‬ ‫≤ ) ‪< arg( z‬‬‫‪ .3‬כל המרוכבים ‪ z = a + bi‬המקיימים‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫)כולל הצלע הימנית של המשולש‪ ,‬ולא כולל הצלע השמאלית(‪.‬‬
‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫משוואות במרוכבים‬

‫‪ . z − 1 = Im(z ) ⋅ i ⋅ (1 − z ) .1‬נסמן ‪ . z = a + bi‬נציב במשוואה ונקבל‬


‫‪2‬‬

‫) ‪ . a + bi − 1 = bi (1 − a − bi‬כלומר‪ . a 2 + b 2 − 1 = bi − abi + b 2 -‬כלומר‪, a 2 −1 = bi − abi -‬‬


‫‪2‬‬

‫כלומר‪a 2 + abi = 1 + bi -‬‬


‫‪⎧a 2 = 1‬‬
‫⎨‪.‬‬ ‫נשווה חלקים מתאימים ונקבל ‪:‬‬
‫‪⎩ab = b‬‬
‫מהמשוואה הראשונה מקבלים ‪ , a = 1‬או ‪. a = −1‬‬

‫אם ‪ - a = 1‬הצבה במשוואה השנייה תיתן לנו ‪ , − b = b‬כלומר ‪ , 2b = 0‬או ‪. b = 0‬‬ ‫•‬

‫‪7‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אם ‪ - a = −1‬הצבה במשוואה השנייה תיתן לנו ‪) . b = b‬כלומר‪ -‬במקרה זה אין כל‬ ‫•‬
‫הגבלה על ‪ .b‬הוא יכול להיות כל מספר ממשי‪(.‬‬

‫סה"כ – יש לנו פתרון אחד המתקבל כאשר ‪ , a = 1‬ו‪ , b = 0 -‬והוא ‪ , z = 1‬ואינסוף פתרונות‬
‫מהצורה ‪ , z = −1 + bi‬כאשר ‪ b‬ממשי‪.‬‬

‫‪ . 2 z 2 = 3z .2‬שוב‪ ,‬נסמן ‪ , z = a + bi‬ונציב במשוואה‪ , 2(a + bi )(a + bi ) = 3(a − bi ) :‬כלומר‪-‬‬


‫(‬ ‫)‬
‫‪ . 2 a 2 + b 2 + 2abi = 3a − 3bi‬כלומר‪. 2a 2 + 2b 2 + 4abi = 3a − 3bi -‬‬
‫נשווה את החלקים המתאימים ונקבל‪:‬‬
‫‪⎧2a 2 + 2b 2 = 3a‬‬
‫⎨‬
‫‪⎩4ab = −3b‬‬
‫‪ ,‬ועל כן ‪ b = 0 -‬או‬ ‫‪(4a + 3)b = 0‬‬ ‫⇐‬ ‫מן המשוואה השנייה נקבל ‪4ab + 3b = 0 -‬‬
‫‪. a = − 34‬‬
‫אם ‪ b = 0‬הצבה במשוואה הראשונה תיתן ‪ , 2a 2 = 3a‬כלומר ‪ , a (2a − 3) = 0‬כלומר‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ a = 0‬או ‪. a = 32‬‬
‫אם ‪ a = − 34‬הצבה במשוואה הראשונה תיתן ‪ , 2 ⋅ 169 − 2b 2 = − 94‬כלומר ‪. 89 − 2b 2 = − 94‬‬ ‫•‬
‫= ‪ . b‬על כן ‪. b = ± 3 4 3 -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪16‬‬
‫נכפול ב‪ 8 -‬ונקבל ‪ , 9 − 16b = −18‬ובמילים אחרות ‪-‬‬
‫‪2‬‬

‫סה"כ יש לנו ‪ 4‬פתרונות והם ‪. z = 0, z = 32 , z = − 34 + 3 4 3 , − 34 − 3 4 3 :‬‬

‫‪ . z ⋅ z = z − z .3‬ניתן לבדוק ולראות כי אגף שמאל הוא מספר ממשי טהור‪ ,‬בעוד אגף ימין הינו‬
‫מדומה טהור‪ .‬הסבר – באגף שמאל ‪ , z ⋅ z = z‬וזהו מספר ממשי‪ .‬באגף ימין ‪ . z − z -‬אם נסמן‬
‫‪2‬‬

‫‪ z = a + bi‬נראה כי ‪ , z − z = a + bi − (a − bi ) = a + bi − a + bi = 2bi‬וזהו מדומה טהור‪.‬‬


‫)ניתן גם לסמן ‪ t = z − z‬ולראות כי ‪ , t = −t‬ולפי הדגשים בתרגול זה מעיד על כך ש‪ z − z -‬הינו‬
‫מדומה טהור‪(.‬‬
‫בכל אופן – המספר היחיד שהוא גם ממשי טהור וגם מדומה טהור הוא ‪ , z = 0‬וזהו פתרון‬
‫המשוואה‪.‬‬

‫תכונות המרוכבים‬

‫‪ .1‬ידוע כי ‪ z = 1‬ועלינו להראות כי ‪ , Re(w) = −0.5‬כאשר‬


‫‪z‬‬
‫= ‪ . w‬כידוע‪ -‬עבור מספר מרוכב‬
‫‪1− z‬‬
‫‪w+ w‬‬
‫= )‪ . Re(w‬כלומר‪-‬‬ ‫‪,w‬‬
‫‪2‬‬
‫הצמדה של מנה היא‬ ‫הצמדה של הפרש הוא‬
‫מנת הצמודים‬ ‫הפרש הצמודים‬
‫↑‬ ‫↑‬
‫‪z‬‬ ‫⎞ ‪⎛ z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫⎜‪+‬‬ ‫⎟‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪w + w 1 − z ⎝1 − z ⎠ 1 − z 1 − z 1 − z 1 − z 1 z‬‬
‫= )‪Re(w‬‬
‫‪z‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫⋅‪=2‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1− z 1− z‬‬
‫‪z (1 − z ) + z (1 − z ) 1 z − zz + z − z z 1 z − z + z − z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z+ z −2‬‬ ‫‪z+ z−2‬‬
‫⋅ =‬
‫‪1‬‬
‫⋅‪= 2‬‬ ‫⋅‪= 2‬‬ ‫⋅ ‪= 12‬‬ ‫⋅ ‪= 12‬‬ ‫‪= − 12‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪(1 − z )(1 − z‬‬ ‫‪1 − z − z + zz‬‬ ‫‪1− z − z + z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−z−z+2‬‬ ‫)‪− ( z + z − 2‬‬

‫‪8‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬
‫‪z⋅z = z‬‬ ‫נתון כי ‪z = 1‬‬
‫‪2‬‬
‫צמצום‬

‫‪z1 + z2‬‬
‫ממשי טהור‪ ,‬כלומר‪ -‬להראות כי החלק המדומה של מספר זה‬ ‫‪ .2‬עלינו להראות כי‬
‫‪1 + z1 z2‬‬
‫‪w−w‬‬
‫= )‪ . Im(w‬על כן ‪ Im(w) = 0‬אם ורק אם‬ ‫מתאפס‪ .‬כידוע‪ ,‬עבור מספר מרוכב ‪, w‬‬
‫‪2i‬‬
‫‪w−w‬‬
‫= ‪ , 0‬ואם נכפול משוואה זו ב‪ 2i -‬נקבל ‪ , w − w = 0‬זאת אומרת ‪. w = w‬‬
‫‪2i‬‬
‫⎞ ‪z1 + z2 ⎛ z1 + z2‬‬ ‫‪z +z‬‬
‫‪.‬‬ ‫⎜⎜ =‬ ‫לכן‪ -‬עבור ‪ w = 1 2‬עלינו להוכיח כי ‪ , w = w‬כלומר‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠ ‪1 + z1 z2 ⎝ 1 + z1 z2‬‬ ‫‪1 + z1 z2‬‬
‫‪⎛ z1 + z2 ⎞ z1 + z2‬‬ ‫‪z +z‬‬ ‫‪z +z‬‬
‫⎜⎜‬ ‫= ⎟⎟‬ ‫פיתוח אגף ימין נותן ‪= 1 2 = 1 2 :‬‬
‫‪⎝ 1 + z1 z2 ⎠ 1 + z1 z2 1 + z1 z2 1 + z1 ⋅ z2‬‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬
‫הצמדה של מנה היא מנת הצמודים‬ ‫הצמדה של כפל היא הצמדה של‬
‫סכום הוא‬ ‫מכפלת הצמודים‬
‫סכום הצמודים‬

‫‪z1 + z2‬‬ ‫‪z +z‬‬


‫‪.‬‬ ‫על כן‪ -‬עלינו להראות כי ‪= 1 2‬‬
‫‪1 + z1 z2 1 + z1 ⋅ z2‬‬
‫נכפול בהצלבה )כלומר‪ -‬נכפיל את שני אגפי המשוואה בשני המכנים(‪,‬‬
‫(‬ ‫( )‬ ‫)‬
‫ונקבל כי עלינו להראות ‪(z1 + z2 ) 1 + z1 ⋅ z2 = z1 + z2 (1 + z1 z2 ) :‬‬
‫כלומר צריך להוכיח‪) :‬פתיחת‬
‫סוגריים( ‪z1 + z1 ⋅ z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z1 ⋅ z2 = z1 + z1 ⋅ z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z1 ⋅ z2‬‬

‫כלומר‪ -‬צריך להוכיח ‪z1 + z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z2 ⋅ z1 = z1 + z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z2 ⋅ z1 :‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬


‫‪z⋅z = z‬‬ ‫‪z1 z2 = z2 z1‬‬ ‫‪z1 z2 = z2 z1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z⋅z = z‬‬
‫‪2‬‬

‫)או במילים – כפל‬ ‫)או במילים – כפל‬


‫מרוכבים הינו חילופי(‬ ‫מרוכבים הינו חילופי(‬

‫כלומר‪ -‬צריך להוכיח ‪z1 + z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z1 = z1 + z1 ⋅ z2 + z2 + z2 ⋅ z1 :‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כזכור‪ ,‬נתון כי ‪ . z1 = z2 = 1‬נציב זאת ונקבל כי עלינו להוכיח ‪:‬‬


‫‪ . z1 + z2 + z2 + z1 = z1 + z2 + z2 + z1‬אם נשתמש בעובדה כי חיבור מרוכבים הוא חילופי‪ ,‬נקבל‬
‫מהשוויון האחרון את פסוק האמת הבא‪ , z1 + z2 + z1 + z2 = z1 + z2 + z1 + z2 :‬ועל כן השוויון‬
‫מתקיים‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .3‬בכל סעיף נסמן את הביטוי המבוקש ב‪ ,t -‬ונבדוק מהו ‪ . t‬אם ‪ t = t‬נסיק כי ‪ t‬הוא ממשי‬
‫טהור‪ ,‬אם ‪ t = −t‬נסיק כי ‪ t‬הוא מדומה טהור‪.‬‬
‫הסבר‪-‬‬
‫‪t −t‬‬
‫⇐ ‪ t ⇐ Im(t ) = 0‬ממשי טהור‪.‬‬ ‫‪= 0 ⇐ t −t = 0 ⇐t =t‬‬
‫‪2i‬‬
‫‪t +t‬‬
‫⇐ ‪ t ⇐ Re(t ) = 0‬מדומה טהור‪.‬‬ ‫‪= 0 ⇐ t + t = 0 ⇐ t = −t‬‬
‫‪2‬‬

‫הערה‪ -‬באופן כללי יתכנו ביטויים שאינם מדומה טהור או ממשי טהור‪ ,‬אך לא בתרגיל זה‪.‬‬

‫א( ‪ z − z‬נסמן ‪ . t = z − z‬אזי ‪ , t = ( z − z ) = z − z = −( z − z ) = −t‬לכן ‪ t‬מדומה טהור‪.‬‬


‫ב( ‪ z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2‬נסמן ‪ . t = z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2‬אזי‬
‫‪ , t = ( z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2 ) = z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2 = −( z1 ⋅ z2 − z1 ⋅ z2 ) = −t‬לכן ‪ t‬מדומה טהור‪.‬‬

‫‪⎛z‬‬ ‫‪z ⎞ z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫ג( ‪ 1 + 1‬נסמן ‪ . t = 1 + 1‬אזי ‪ , t = ⎜⎜ 1 + 1 ⎟⎟ = 1 + 1 = 1 + 1 = t‬לכן ‪ t‬ממשי‬
‫‪⎝ z2 z2 ⎠ z2 z2 z2 z2‬‬ ‫‪z2 z2‬‬ ‫‪z2 z2‬‬
‫טהור‪.‬‬

‫‪z−a‬‬
‫‪ .‬מאחר שמודול של מנה הוא מנת המודולים‪ ,‬ניתן להוכיח‬ ‫שאלת בונוס‪ :‬נראה כי ‪= 1‬‬
‫‪1 − az‬‬
‫‪z−a‬‬
‫‪z − a = 1 − az‬‬ ‫‪, z − a = 1 − az‬‬ ‫באופן שקול כי ‪= 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫או כי ‪-‬‬ ‫‪ ,‬או כי‬
‫‪1 − az‬‬
‫)השקילות האחרונה נובעת מהעובדה ש‪ w ≥ 0 -‬תמיד‪ ,‬ולכן העלאה בריבוע אינה מוסיפה‬
‫פתרונות לשוויון המקורי(‪.‬‬

‫נזכור ש‪ , w ⋅ w = w -‬ולכן במקום ‪ z − a = 1 − a z‬נרשום‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫) ‪. (z − a )( z − a ) = (1 − a z )(1 − a z‬‬
‫נפעל לפי חוקים הנוגעים להצמדה )הפרש של צמודים‪ ,‬מכפלת הצמודים‪ ,‬צמוד של צמוד( ונקבל כי‬
‫עלינו להוכיח את השוויון השקול ‪(z − a )(z − a ) = (1 − a z )(1 − az ) -‬‬

‫נפתח סוגריים ‪ . zz − za − az + aa = 1 − az − a z + aa zz -‬שוב נשתמש בזהות ‪, w ⋅ w = w‬‬


‫‪2‬‬

‫ובנתון ‪ , z = 1‬ונקבל שנותר להוכיח ‪ , 1 − za − az + a = 1 − az − a z + a‬וזהו פסוק אמת‪.‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪10‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית מספר ‪2‬‬
‫הצגה קוטבית‪:‬‬
‫‪− 43π‬‬ ‫‪7π‬‬
‫‪4e‬‬ ‫ב(‬ ‫חשב‪ :‬א( ‪2e 6‬‬
‫נוסחת דה מואבר‪:‬‬
‫‪−25‬‬
‫‪⎛1‬‬
‫‪⎜ −‬‬
‫⎞ ‪3‬‬
‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 2 2 i‬‬ ‫ב(‬ ‫‪(−‬‬ ‫‪3+i‬‬ ‫)‬
‫‪6‬‬
‫‪ .1‬חשב‪ :‬א(‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬ו‪ z -‬הינם שורשי יחידה‬ ‫‪ .2‬נתון כי ‪ z‬שורש יחידה מסדר ‪) . n‬כלומר ‪ .( z n = 1‬הראה כי גם‬
‫‪z‬‬
‫מסדר ‪. n‬‬

‫משוואות‪) :‬מצא את כל הפתרונות של המשוואות הבאות(‬


‫‪(z + 5i )6 + 1 = 0 .2 z 3 − (2 + 2i )2 = 0 .1‬‬
‫שאלות נוספות וחלוקת פולינומים‪:‬‬

‫‪ .1‬שניים מפתרונות המשוואה ‪ m, n ) z 3 + mz 2 + n = 0‬מרוכבים!!!( הם ‪ . − i, 1 + i‬מצא את‬


‫‪. m, n‬‬
‫‪ .2‬ידוע כי אחד משורשי המשוואה ‪ x 4 + 3x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12 = 0‬הוא ‪ . − 1 + 5i‬מצא את כל‬
‫שאר השורשים‪.‬‬
‫‪ .3‬מצא את הערך של ‪ m‬שעבורו הפולינום ‪ x + x + mx + 8‬מתחלק ללא שארית בפולינום‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪. x−2‬‬

‫מטריצות‬
‫נתונות המטריצות הבאות‪:‬‬
‫⎞‪⎛ 4 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 5 0 ⎟ .4 ⎜ − 5 0 0 ⎟ .3 ⎜ 5 0 0 ⎟ .2‬‬ ‫‪⎜ 0 0 5 ⎟ .1‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 6‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ 4 0 0‬‬
‫⎞‪⎛1‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜⎜ ⎟⎟ .6 ⎜ 0 4 0 ⎟ .5‬‬
‫⎠‪⎝1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫קבע לגבי כל אחת מהמטריצות הממוספרות ‪ 6 -1‬האם היא משולשית עליונה‪ ,‬משולשית תחתונה‪,‬‬
‫אלכסונית‪ ,‬סקלארית‪ ,‬סימטרית‪ ,‬אנטי‪ -‬סימטרית‪ ,‬ע"י מילוי ‪ +‬או – בתא המתאים בטבלה‪.‬‬

‫אנטי‬ ‫סימטרית‬ ‫סקלארית‬ ‫אלכסונית‬ ‫משולשית‬ ‫משולשית‬


‫סימטרית‬ ‫תחתונה‬ ‫עליונה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫להגשה עד‪) 20.11.05 :‬עד ‪(19:00‬‬


‫בהצלחה!!!‬

‫‪11‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית מספר ‪2‬‬

‫הצגה קוטבית‬

‫‪7π‬‬ ‫‪7π‬‬
‫הם ‪) . 210o‬מכפילים ‪ .( 76 × 180o‬כעת‬ ‫א( כדי לחשב את ‪ 2e 6‬נשים ♥ ש‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫⎛‬ ‫⎞ ‪3 1‬‬
‫‪2e 6 = 2(cos(210o ) + i ⋅ sin (210o )) = 2⎜⎜ −‬‬
‫‪7π‬‬
‫‪− i ⎟⎟ = − 3 − i‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2 2‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪− 4π‬‬
‫‪ −‬הם ‪ , − 240o‬או‪ . 120o -‬כעת‬ ‫ב( כדי לחשב את ‪ 4e 3‬נשים ♥ ש ‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4e = 4(cos(120 ) + i ⋅ sin (120o )) = 4 − 12 + 23 i = −2 + 2 3i‬‬
‫‪− 43π‬‬ ‫‪o‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫נוסחת דה‪ -‬מואבר‬

‫‪ − 3 + i‬נעבור להצגה קוטבית‪ ,‬וכך נוכל להשתמש בנוסחת דה‪ -‬מואבר‪.‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪6‬‬
‫‪ .1‬א( כדי לחשב את‬
‫המודול ‪r = 3 + 1 = 2 :‬‬
‫‪10π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪.ϑ‬‬ ‫‪ , ϑ = − + πk‬וברביע הרלוונטי ‪= 150 o -‬‬ ‫= ‪tan ϑ‬‬ ‫הארגומנט‪:‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪− 3‬‬
‫‪10 π‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫על כן הייצוג הקוטבי של ‪ − 3 + i‬הוא ‪. 2 ⋅ e 12‬‬
‫לכן‪ ,‬לפי משפט דה‪ -‬מואבר‬
‫‪(−‬‬ ‫‪3+i‬‬ ‫)‬‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪= 2 ⋅ e 12‬‬
‫‪10 π‬‬
‫‪) = 2 ⋅e‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10 π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= 64 ⋅ e 5π = 64(cos(5π ) + i ⋅ sin (5π )) = −64‬‬

‫‪−25‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫⎞ ‪3‬‬
‫‪ +‬להצגה קוטבית‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫‪ ⎜⎜ +‬נעביר ראשית את ‪i‬‬ ‫ב( כדי לחשב את ⎟⎟ ‪i‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬
‫להשתמש בנוסחת דה‪ -‬מואבר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫⎟⎞ ‪⎛ 1 ⎞ ⎛⎜ 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 3‬‬
‫⎜‪r = ⎜ ⎟ +‬‬ ‫⎟‬ ‫=‬ ‫המודול ‪+ = 1 :‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2⎠ ⎝ 2‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪tan ϑ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= 3‬‬ ‫= ‪⇒ϑ‬‬ ‫הארגומנט‪+ πk :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪i‬‬
‫היא ‪ , e 3‬ולפי נוסחת דה מואבר‬ ‫לכן ההצגה הקוטבית של ‪i‬‬
‫‪2 2‬‬
‫) ‪(e‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3‬‬
‫‪i −25‬‬
‫‪=e‬‬ ‫(‬
‫‪− 25 π3 i‬‬
‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫= ‪= cos − 1500o + i ⋅ sin − 1500o‬‬
‫= ) ‪cos(− (360 × 4 ) − 60 ) + i ⋅ sin (− (360 × 4) − 60 ) = cos(− 60 ) + i ⋅ sin (− 60‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪i‬‬

‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .2‬ידוע כי ‪. z n = 1‬‬
‫נארגן כרגיל את הנתונים בטבלה‪ ,‬ונאסוף מידע‪.‬‬

‫אגף שמאל‪z = r ⋅ eϑi :‬‬ ‫אגף ימין‪ :‬מודול ‪r = 12 + 0 2 = 1 :‬‬


‫אגף שמאל‪ -‬חזקה‪z n = r n ⋅ e nϑi :‬‬ ‫אגף ימין‪ :‬ארגומנט ‪) ϑ = 0 :‬אין צורך לחשב‪,‬‬
‫רואים זאת‪ -‬מפני ש ‪ 1 -‬הינו ממשי טהור‪,‬‬
‫היוצר זווית של ‪ 0o‬עם הכיוון החיובי של הציר‬
‫הממשי‪( .‬‬

‫‪⎧r = 1‬‬
‫⎪‬ ‫‪⎧r n = 1‬‬
‫⎨‬ ‫‪2πk‬‬ ‫⎨ ‪ ,‬כאשר ‪ k‬שלם‪⇐ .‬‬ ‫מערכת המשוואות המתקבלת ‪:‬‬
‫‪⎪⎩ϑ = n‬‬ ‫‪⎩nϑ = 2πk‬‬
‫‪2πk‬‬
‫= ‪. r =1 , ϑ‬‬ ‫עד כה‪ -‬אנו יודעים כי‬
‫‪n‬‬
‫‪ , z = r ⋅ e −ϑi‬ונראה כי גם ‪. z n = 1‬‬ ‫כעת‪ ,‬נזכור כי אם ‪ , z = r ⋅ eϑi‬אזי‬

‫⋅‪(z )n = e− nϑi = e− n‬‬ ‫‪= e −2πki = cos(− 2πk ) + i ⋅ sin (− 2πk ) = 1 + i ⋅ 0 = 1‬‬
‫‪2 πk‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫‪2πk‬‬ ‫‪⎧cos(2πm ) = 1‬‬
‫=‪ϑ‬‬ ‫‪∀m ∈ Z‬‬ ‫⎨‬
‫‪n‬‬ ‫‪⎩sin (2πm ) = 0‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛1‬‬
‫) (‬
‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬
‫נראה כעת כי גם ‪ . ⎜ ⎟ = 1‬ניתן לכתוב = ‪ , z −1‬ולכן ‪. ⎜ ⎟ = z −1 = z − n‬‬
‫⎠‪⎝z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫⎠‪⎝z‬‬
‫‪= e −2πki = cos(− 2πk ) + i ⋅ sin (− 2πk ) = 1 + i ⋅ 0 = 1‬‬
‫‪− n ⋅ 2 nπk i‬‬
‫‪z − n = e − nϑi = e‬‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫‪2πk‬‬ ‫‪⎧cos(2πm ) = 1‬‬
‫=‪ϑ‬‬ ‫‪∀m ∈ Z‬‬ ‫⎨‬
‫‪n‬‬ ‫‪⎩sin (2πm ) = 0‬‬

‫משוואות‬

‫‪ z 3 − (2 + 2i ) = 0 .1‬ראשית‪ ,‬נחשב ונמצא כי ‪ . (2 + 2i ) = 8i‬לכן המשוואה שעלינו לפתור‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שקולה למשוואה הבאה‪ , z 3 − 8i = 0 :‬או ‪z 3 = 8i‬‬

‫אגף שמאל‪z = r ⋅ eϑi :‬‬ ‫אגף ימין‪ :‬מודול ‪r = 0 2 + (− 8) = 8 :‬‬


‫‪2‬‬

‫אגף ימין‪ :‬ארגומנט ‪) ϑ = π :‬אין צורך לחשב‪ ,‬אגף שמאל‪ -‬חזקה‪z 3 = r 3 ⋅ e3ϑi :‬‬
‫‪2‬‬
‫רואים זאת‪ -‬מפני ש ‪ 8i -‬הינו מדומה טהור‪,‬‬
‫היוצר זווית של ‪ 90o‬עם הכיוון החיובי של‬
‫הציר הממשי‪( .‬‬

‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎧r = 2‬‬ ‫‪⎧r 3 = 8‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫⎨‬ ‫‪π 2πk‬‬ ‫⎨ ‪ ,‬כאשר ‪ k‬שלם‪⇐ .‬‬ ‫‪π‬‬ ‫מערכת המשוואות המתקבלת ‪:‬‬
‫‪⎪⎩ϑ = 6 + 3‬‬ ‫‪⎪3ϑ = + 2πk‬‬
‫⎩‬ ‫‪2‬‬
‫נציב ‪ , k = 0,1, 2‬ונקבל את הפתרונות השונים‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3 1‬‬
‫‪πi‬‬
‫(‬
‫⎜⎜‪z0 = 2e 6 = 2 cos 30o + i ⋅ sin 30o = 2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫עבור ‪+ i ⎟⎟ = 3 + i : k = 0‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬ ‫⎞ ‪3 1‬‬
‫‪( 5π )i‬‬
‫(‬
‫‪z1 = 2e 6 = 2 cos150o + i ⋅ sin 150o = 2⎜⎜ −‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫עבור ‪+ i ⎟⎟ = − 3 + i : k = 1‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫‪9π‬‬
‫(‬
‫עבור ‪z2 = 2e 6 = 2 cos 270o + i ⋅ sin 270o = −2i : k = 2‬‬
‫‪i‬‬
‫)‬
‫)הערה למניעת בלבול‪ :‬הסיבה שהפתרונות שהתקבלו אינם צמודים זה לזה היא שמקדמי‬
‫המשוואה אינם ממשיים טהורים‪(...‬‬

‫‪ . (z + 5i ) + 1 = 0 .2‬ראשית – נציב ‪ , t = z + 5i‬ונקבל את המשוואה הבאה ‪ , t 6 + 1 = 0 -‬או‬


‫‪6‬‬

‫לחילופין ‪) . t 6 = −1‬בסיום התהליך – נזכור לעבור בחזרה אל המשתנה ‪ ,z‬ע"י הפחתה של ‪5i‬‬
‫מכל אחד מהפתרונות(‪.‬‬

‫אגף שמאל‪z = r ⋅ eϑi :‬‬ ‫אגף ימין‪ :‬מודול ‪r = (− 1) + 0 2 = 1 :‬‬


‫‪2‬‬

‫אגף שמאל‪ -‬חזקה‪z 6 = r 6 ⋅ e6ϑi :‬‬ ‫אגף ימין‪ :‬ארגומנט ‪) ϑ = π :‬אין צורך לחשב‪,‬‬
‫רואים זאת‪ -‬מפני ש ‪ − 1 -‬הינו ממשי טהור‪,‬‬
‫היוצר זווית של ‪ 180o‬עם הכיוון החיובי של‬
‫הציר הממשי‪( .‬‬

‫‪⎧r = 1‬‬
‫⎪‬ ‫‪⎧r 6 = 1‬‬
‫⎨‬ ‫‪π 2πk‬‬ ‫⎨ ‪ ,‬כאשר ‪ k‬שלם‪⇐ .‬‬ ‫מערכת המשוואות המתקבלת ‪:‬‬
‫‪⎪⎩ϑ = 6 + 6‬‬ ‫‪⎩6ϑ = π + 2πk‬‬
‫נציב ‪ , k = 0,1, 2,3,4,5‬ונקבל את הפתרונות השונים‪:‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫= ‪t0 = e 6 = cos 30o + i ⋅ sin 30o‬‬ ‫עבור ‪+ i : k = 0‬‬
‫‪i‬‬

‫‪2 2‬‬
‫עבור ‪t1 = e 2 = (cos 90o + i ⋅ sin 90o ) = i : k = 1‬‬
‫‪πi‬‬

‫‪5π‬‬ ‫‪3 1‬‬


‫‪t2 = e 6 = cos150o + i ⋅ sin 150o = −‬‬ ‫עבור ‪+ i : k = 2‬‬
‫‪i‬‬

‫‪2 2‬‬
‫‪7π‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫‪t3 = e 6‬‬ ‫‪= cos 210o + i ⋅ sin 210o = −‬‬ ‫עבור ‪− i : k = 3‬‬
‫‪i‬‬

‫‪2 2‬‬

‫עבור ‪t4 = e 6 = (cos 270o + i ⋅ sin 270o ) = −i : k = 4‬‬


‫‪9π‬‬
‫‪i‬‬

‫‪11π‬‬ ‫‪3 1‬‬


‫‪t5 = e‬‬ ‫= ‪= cos 330o + i ⋅ sin 330o‬‬ ‫עבור ‪− i : k = 5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪i‬‬

‫‪2 2‬‬

‫‪3 1‬‬ ‫‪3 1‬‬


‫‪. ± i,‬‬ ‫‪± i, −‬‬ ‫סה"כ – פתרונות המשוואה ‪ t 6 + 1 = 0‬הם ‪± i :‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כזכור‪ -‬עלינו למצוא את פתרונות המשוואה ‪ , (z + 5i ) + 1 = 0‬וסימנו ‪ . t = z + 5i‬לכן‬
‫‪6‬‬

‫‪, z = t − 5i‬‬
‫וכך הפתרונות הם ‪-‬‬

‫‪3 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬


‫= ‪t0‬‬ ‫‪+ i‬‬ ‫= ‪⇒ z0 = t0 − 5i‬‬ ‫‪−4 i‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪t1 = i‬‬ ‫‪⇒ z1 = t1 − 5i = −4i‬‬

‫‪3 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪t2 = −‬‬ ‫‪+ i ⇒ z2 = t2 − 5i = −‬‬ ‫‪−4 i‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪t3 = −‬‬ ‫‪− i ⇒ z3 = t3 − 5i = −‬‬ ‫‪−5 i‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t4 = −i ⇒ z 4 = t4 − 5i = −6i‬‬

‫‪3 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬


‫= ‪t5‬‬ ‫‪− i‬‬ ‫= ‪⇒ z5 = t5 − 5i‬‬ ‫‪−5 i‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪− 4i, − 6i ,‬‬ ‫‪− 4 i,‬‬ ‫‪− 5 i, −‬‬ ‫‪− 4 i, −‬‬ ‫סה"כ הפתרונות הם‪− 5 i :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שאלות נוספות‬

‫‪ .1‬נציב את ‪) − i, 1 + i‬כל אחד בנפרד( במשוואה ‪ , z 3 + mz 2 + n = 0‬שהרי אנו יודעים כי ‪1 + i‬‬


‫ו‪ − i -‬מאפסים משוואה זו‪.‬‬

‫‪(1 + i )3 + m(1 + i )2 + n = 0‬‬ ‫הצבת ‪: 1 + i‬‬


‫‪(1 + i )2 = 1 − 1 + i + i = 2i‬‬ ‫חישובי עזר ‪:‬‬
‫‪(1 + i )3 = (1 + i )(1 + i )2 = (1 + i )2i = 2i − 2 = −2 + 2i‬‬
‫כעת במקום ‪(1 + i )3 + m(1 + i )2 + n = 0‬‬
‫נרשום ‪. − 2 + 2i + m ⋅ 2i + n = 0‬‬

‫הצבת ‪(− i )3 + m(− i )2 + n = 0 : − i‬‬


‫חישובי עזר‪(− i )2 = i 2 = −1 :‬‬
‫‪(− i )3 = (− i )2 ⋅ (− i ) = −1 ⋅ (− i ) = i‬‬
‫כעת במקום ‪(− i )3 + m(− i )2 + n = 0‬‬
‫נרשום ‪. i − m + n = 0‬‬

‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪− 2 + 2i + m ⋅ 2i + n = 0‬‬ ‫קבלנו ‪ 2‬משוואות ש‪ 2 -‬נעלמים ‪: m, n -‬‬
‫‪i−m+n=0‬‬

‫מהמשוואה הראשונה נקבל כי ‪ . n = m − i‬נציב זאת במשוואה השנייה ונקבל‬


‫‪ − 2 + 2i + m ⋅ 2i + m − i = 0‬כלומר‪ , − 2 + i + m ⋅ 2i + m = 0 -‬כלומר‬
‫‪− 2 + i + m(2i + 1) = 0‬‬
‫‪2−i‬‬ ‫‪2 − i 1 − 2i − 5i‬‬
‫= ‪.m‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫לפיכך ‪ , m(2i + 1) = 2 − i‬או ‪= −i‬‬
‫‪2i + 1 1 + 2i 1 − 2i‬‬ ‫‪5‬‬
‫מאחר ש‪ n = m − i -‬נקבל כי ‪. n = −2i‬‬

‫תשובה סופית ‪m = −i, n = −2i :‬‬

‫‪ .2‬מאחר ש‪ x 4 + 3x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12 -‬הוא פולינום בעל מקדמים ממשיים‪ ,‬אזי אם ‪− 1 + 5i‬‬


‫שורש של המשוואה ‪ , x 4 + 3 x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12 = 0‬גם ‪ − 1 + 5i = −1 − 5i‬שורש של‬
‫משוואה זו ‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬הפולינום ‪ x 4 + 3 x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12‬מתחלק ללא שארית בביטוי‬

‫= ) ‪[x − (− 1 + 5i )][x − (− 1 − 5i )] = (x + 1 − 5i )(x + 1 + 5i‬‬


‫‪[(x + 1) − 5i][(x + 1) + 5i] = (x + 1) − ( 5i ) = x + 2 x + 1 − (− 5) = x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ 2x + 6‬‬

‫נבצע חלוקת פולינומים של ‪ x 4 + 3 x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12‬ב‪x 2 + 2 x + 6 -‬‬

‫‪x2 + x − 2‬‬
‫‪x 2 + 2 x + 6 x 4 + 3x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12‬‬
‫‪−‬‬
‫‪x 4 + 2 x3 + 6 x 2‬‬
‫‪x 3 + 2 x − 12‬‬
‫‪−‬‬
‫‪x3 + 2 x + 6 x‬‬
‫‪− 2 x 2 − 4 x − 12‬‬
‫‪−‬‬
‫‪− 2 x 2 − 4 x − 12‬‬
‫=‬

‫(‬ ‫()‬
‫לפיכך‪. x 4 + 3 x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12 = x 2 + 2 x + 6 x 2 + x − 2 ,‬‬‫)‬
‫השורשים של ‪ x 2 + 2 x + 6‬הם כאמור ‪ , − 1 + 5i -‬והצמוד שלו ‪− 1 − 5i :‬‬
‫השורשים של ‪ x 2 + x − 2‬הם ממשיים‪),‬ניתן למצוא אותם ע"י שימוש בנוסחת השורשים( והם ‪:‬‬
‫‪. 1, − 2‬‬

‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫סה"כ כל הפתרונות למשוואה ‪ x 4 + 3x 3 + 6 x 2 + 2 x − 12 = 0‬הם ‪, − 1 − 5i , − 1 + 5i :‬‬
‫‪. 1, − 2‬‬

‫‪ .3‬נבצע חילוק פולינומים רגיל‪.‬‬


‫‪x + 3x + m + 6‬‬
‫‪3‬‬

‫‪x − 2 x3 + x 2 + mx + 8‬‬
‫‪−‬‬
‫‪x3 − 2 x 2‬‬
‫‪3 x 2 + mx + 8‬‬
‫‪−‬‬
‫‪3x 2 − 6 x‬‬
‫‪(m + 6)x + 8‬‬
‫‪−‬‬
‫)‪(m + 6)x − 2 (m + 6‬‬
‫=‬
‫בשלב האחרון אנו דורשים שלא תהיה שארית‪ ,‬כלומר צריך להתקיים ) ‪ , 8 = −2(m + 6‬נחלק ב‪-‬‬
‫‪ − 2‬ונקבל כי ‪ , m + 6 = −4‬כלומר ‪. m = −10‬‬

‫מטריצות‬
‫אנטי‬ ‫סימטרית‬ ‫סקלארית‬ ‫אלכסונית‬ ‫משולשית‬ ‫משולשית‬
‫סימטרית‬ ‫תחתונה‬ ‫עליונה‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 0 5‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 5 0 0‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 5 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ − 5 0 0‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎞‪⎛ 4 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 5 0‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 6‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎞‪⎛ 4 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 4 0‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬
‫⎟⎟ ⎜⎜‬
‫⎠‪⎝1‬‬

‫‪6‬‬
‫‪17‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‪,‬‬
‫אלגברה ליניארית‪,‬‬
‫סמסטר א' תשס"ו‬
‫תרגיל בית ‪3‬‬
‫‪ .1‬תכונות החיבור יהי ‪ F‬שדה‪ ,‬יהיו ‪ , A ∈ F m× n‬ו‪ . α , β ∈ F -‬הוכח‪:‬‬
‫א( ]‪ , A + (− A) = [0‬כאשר ‪− A = (− 1) ⋅ A‬‬
‫ב( )‪(αβ ) ⋅ A = α ⋅ (βA‬‬
‫‪ .2‬תכונות הכפל יהי ‪ F‬שדה‪ ,‬ותהיינה ‪ . A ∈ F m×n , B, C ∈ F n×k‬הוכח ‪:‬‬
‫א( ‪A ⋅ ( B + C ) = A ⋅ B + A ⋅ C‬‬
‫ב( ) ‪α ( A ⋅ B ) = (αA) ⋅ B = A ⋅ (αB‬‬

‫‪ .3‬תהי ‪ A‬מטריצה ריבועית מסדר ‪ , n × n‬ו‪ P -‬מסדר ‪ . n × n‬נגדיר ‪. B = P t AP‬‬


‫א( הוכח כי אם ‪ A‬סימטרית אזי ‪ B‬סימטרית‪.‬‬
‫ב( הוכח כי אם ‪ A‬אנטי סימטרית אזי ‪ B‬אנטי סימטרית‪.‬‬

‫⎞‪⎛ 2 − 3 − 5‬‬ ‫‪⎛−1 3‬‬ ‫⎞ ‪5‬‬ ‫⎞‪⎛ 2 − 2 − 4‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪A = ⎜−1 4‬‬ ‫‪5 ⎟, B = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟,‬‬ ‫‪C = ⎜−1 3‬‬ ‫‪ .4‬נתון‪4 ⎟ :‬‬
‫⎟‪⎜ 1 − 3 − 4‬‬ ‫‪⎜ −1 3‬‬ ‫⎠⎟ ‪5‬‬ ‫⎟‪⎜ 1 − 2 − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫א( הראה כי ‪. CA = C , AC = A , AB = BA = 0‬‬


‫ב( השתמש בסעיף א' כדי להראות כי ‪. ACB = CBA‬‬

‫⎞‪⎛ 2 5‬‬ ‫⎞‪⎛ 4 − 6‬‬


‫⎜⎜ ‪ ,‬או הוכח כי אין כזו‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ ⋅ X‬‬ ‫‪ .5‬מצא מטריצה ‪ X‬המקיימת את המשוואה‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠‪⎝ 1 3‬‬ ‫⎠ ‪⎝2 1‬‬

‫‪ .6‬תהיינה ‪ A, B ∈ R n×n‬ו‪ B -‬שתי מטריצות המקיימות ‪ AB = 2 A‬ו‪BA = B -‬‬


‫אזי‪ ,‬קיימים סקלרים ‪ α , β ∈ R‬כך שמתקיים‪ A 2 = αA :‬ו‪. B 2 = β B -‬‬
‫אם קיימים סקלרים ‪ α , β ∈ R‬כאלו‪ ,‬מצאו אותם‪ .‬אחרת הוכיחו את אי קיומם‪.‬‬

‫‪ .7‬תהיינה ‪ A ∈ R n×n‬אלכסונית‪ ,‬ו‪ B ∈ R n×n -‬משולשית עליונה‪ .‬הוכח או הפרך ‪:‬‬


‫• ‪ AB‬מטריצה משולשית עליונה‪.‬‬
‫• ‪.BA=AB‬‬
‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛ x 1‬‬
‫⎜⎜ לכל ‪ , n ≥ 1‬והוכח אותה‪) .‬רמז‪ -‬השתמש באינדוקציה(‬ ‫‪ .8‬מצא נוסחה כללית עבור ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 x‬‬
‫‪ .9‬תהי ‪ A ∈ ℜ 2× 2‬המקיימת ‪ . A2 = A‬הוכח כי )‪ tr ( A‬יכול להיות ‪ ,1 ,0‬או ‪ 2‬בלבד‪.‬‬

‫תאריך הגשה אחרון ‪:‬‬


‫‪27.11.05‬‬
‫עד שעה ‪14:00‬‬

‫‪18‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
3 ‫פתרונות לתרגיל בית מספר‬
1 ‫שאלה‬

⎛ a11 a12 L a1n ⎞


⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟
‫ אזי‬.F ‫ מעל‬m × n ‫ מטריצה מסדר‬A = ⎜ 21 ‫א( תהי‬
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜a
⎝ m1 am 2 L amn ⎟⎠
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ − a11 − a12 L − a1n ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ − a21 − a22 L − a2 n ⎟
− A = (− 1) ⋅ A = (− 1) ⋅ ⎜ =
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a ⎟ ⎜ L − amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2 L amn ⎠ ⎝ − am1 − am 2

⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ − a11 − a12 L − a1n ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ − a21 − a22 L − a2 n ⎟
A + (− A) = ⎜ +⎜ - ‫כעת‬
M O M ⎟ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L ⎟ ⎜− a − L − ⎟
⎝ m1 a m2 a mn ⎠ ⎝ m1 a m2 a mn ⎠

⎛ a11 + (− a11 ) a12 + (− a12 ) L a1n + (− a1n ) ⎞


⎜ ⎟
⎜ a + (− a21 ) a22 + (− a22 ) L a2 n + (− a2 n ) ⎟
= ⎜ 21 ⎟
M O M
⎜ ⎟
⎜ a + (− a ) am 2 + (− am 2 ) L amn + (− amn )⎟⎠
⎝ m1 m1

⎛ a11 − a11 a12 − a12 L a1n − a1n ⎞ ⎛ 0 0 L 0 ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ a − a21 a22 − a22 L a2 n − a 2 n ⎟ ⎜ 0 0 L 0 ⎟
= ⎜ 21 ⎟ =⎜M = [0]
M O M O M⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a − a
⎝ m1 m1 am 2 − am 2 L amn − amn ⎟⎠ ⎜⎝ 0 0 L 0 ⎟⎠

⎛ a11 a12 L a1n ⎞


⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟
. α , β ∈ F ‫ ויהיו‬,F ‫ מעל‬m × n ‫ מטריצה מסדר‬A = ⎜ 21 ‫ב( תהי‬
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2

: ‫אזי באגף שמאל‬


⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ αβ a11 αβ a12 L αβ a1n ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
L a2 n ⎟ ⎜ αβ a21 αβ a22 L αβ a2 n ⎟
(αβ ) ⋅ A = (αβ ) ⋅ ⎜⎜ 21
a a22
=
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠ ⎜⎝ αβ am1 αβ am 2 L αβ amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2

: ‫ובאגף ימין‬

19
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ β a11 β a12 L β a1n ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟ ⎜ βa21 βa22 L β a2 n ⎟
α ⋅ (βA) = α ⋅ ( β ⎜ 21 ) = α ⋅ =
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠ ⎜ βa β am 2 L β amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2 ⎝ m1
⎛ αβ a11 αβ a12 L αβ a1n ⎞
⎜ ⎟
⎜ αβ a21 αβ a22 L αβ a2 n ⎟
=⎜
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜ αβ a αβ am 2 L αβ amn ⎟⎠
⎝ m1

.‫ניתן לראות כי שני האגפים שווים‬

(‫ )לא ניתן כתרגיל בית‬. ( A + B ) = At + B t ‫ג( נראה כי‬


t

⎛ b11 b12 L b1n ⎞ ⎛ a11 a12 L a1n ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b b22 L b2 n ⎟ ⎜ a21 a22 L a2 n ⎟
m × n ‫ מטריצות מסדר‬B = ⎜ 21 -‫ ו‬A = ⎜ ‫תהיינה‬
M O M ⎟ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b L bmn ⎟⎠ ⎜a L ⎟
⎝ m1 bm 2 ⎝ m1 a m2 a mn ⎠

:‫ אזי באגף שמאל‬.F ‫מעל‬


⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ b11 b12 L b1n ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ b21 b22 L b2 n ⎟ t
( A + B )t = ( ⎜ M + ) =
O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L ⎟ ⎜b L ⎟
⎝ m1 m 2
a a mn ⎠ ⎝ m1 m 2
b b mn ⎠

⎛ a11 + b11 a12 + b12 L a1n + b1n ⎞


⎜ ⎟
⎜ a +b a22 + b22 L a2 n + b2 n ⎟ t
= ( ⎜ 21 21 ⎟ ) =
M O M
⎜ ⎟
⎜a + b amn + bmn ⎟⎠
⎝ m1 m1 am 2 + bm 2 L
⎛ a11 + b11 a21 + b21 L am1 + bm1 ⎞
⎜ ⎟
⎜a +b a22 + b22 L am 2 + bm 2 ⎟
= ⎜ 12 12 ⎟
M O M
⎜ ⎟
⎜a + b L amn + bmn ⎟⎠
⎝ 1n 1n an 2 + bn 2

: ‫כמו כן‬

20
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
t
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ a11 a21 L am1 ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟ ⎜ a12 a22 L am 2 ⎟
-‫ ו‬At = ⎜ 21 =
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠ ⎜⎝ a1n a2 n L amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2
t
⎛ b11 b12 L b1n ⎞ ⎛ b11 b21 L bm1 ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b b22 L b2 n ⎟ ⎜ b12 b22 L bm 2 ⎟
B t = ⎜ 21 =
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b
⎝ m1 bm 2 L bmn ⎟⎠ ⎜⎝ b1n b2 n L bmn ⎟⎠

⎛ a11 a21 L am1 ⎞ ⎛ b11 b21 L bm1 ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a22 L am 2 ⎟ ⎜ b12 b22 L bm 2 ⎟
A + B = ⎜ 12
t t
+ = : ‫ולכן – באגף ימין‬
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a2 n L amn ⎟⎠ ⎜b b ⎟
⎝ 1n ⎝ 1n 2 n L bmn ⎠
⎛ a11 + b11 a21 + b21 L am1 + bm1 ⎞
⎜ ⎟
⎜ a12 + b12 a22 + b22 L am 2 + bm 2 ⎟
= ⎜ ⎟
M O M
⎜ ⎟
⎜a + b + L + ⎟
⎝ 1n 1n a n2 bn2 a mn bmn ⎠
.‫ניתן לראות כי שני האגפים שווים‬

2 ‫שאלה‬
A ⋅ (B + C ) = A ⋅ B + A ⋅ C ‫א( נראה כי‬

⎛ b11 b12 L b1r ⎞ ⎛ a11 a12 L a1n ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b b L b2 r ⎟ ⎜ a21 a22 L a2 n ⎟
-‫ ו‬B = ⎜ 21 22 , m × n ‫ מטריצה מסדר‬A = ⎜ ‫תהיינה‬
M O M ⎟ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜b b L bnr ⎟⎠ ⎜a L ⎟
⎝ 1r 2r ⎝ m1 m 2a a mn ⎠

⎛ c11 c12 L c1r ⎞


⎜ ⎟
⎜ c21 c22 L c2 r ⎟
:‫ אזי באגף שמאל‬.F ‫ מעל‬n × r ‫ מטריצות מסדר‬C = ⎜
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜c ⎟
⎝ n1 cn 2 L cnr ⎠
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ b11 b12 L b1r ⎞ ⎛ c11 c12 L c1r ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ b21 b22 L b2 r ⎟ ⎜ c21 c22 L c2 r ⎟
A(B + C ) = ⎜ ( + )
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L ⎟ ⎜b b L b ⎟ ⎜c L ⎟
⎝ m1 m 2
a a mn ⎠ ⎝ 1r 2r nr ⎠ ⎝ n1 n 2
c cnr ⎠

21
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ b11 + c11 b12 + c12 L b1r + c1r ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟ ⎜ b21 + c21 b22 + c22 L b2 r + c2 r ⎟
= ⎜ 21
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠ ⎜b + c L bnr + cnr ⎟⎠
⎝ m1 am 2 ⎝ n1 n1 bn 2 + cn 2

⎛ n n n

⎜ ∑ a1i (bi1 + ci1 ) ∑ a1i (bi 2 + ci 2 ) L ∑ a (b
+ cir ) ⎟
1i ir
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n

a2i (bi1 + ci1 ) ∑ a (b + ci 2 ) L ∑ a2i (bir + cir ) ⎟
= ⎜∑ 2i i2
⎜ i =1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟
⎜ n n

⎜ ∑ ami (bi1 + ci1 ) ∑ a (b mi i2 + ci 2 ) L ∑ ami (bir + cir )⎟
⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠

A⋅ B + A⋅C = : ‫ באגף ימין נקבל‬,‫מצד שני‬


⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ b11 b12 L b1r ⎞ ⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ c11 c12 L c1r ⎞
⎜ ⎟⎜ ⎟ ⎜ ⎟⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ b21 b22 L b2 r ⎟ ⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ c21 c22 L c2r ⎟
+
⎜ M O M ⎟⎜ M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟⎜ ⎟ ⎜ ⎟⎜ ⎟
⎜a
⎝ m1 am 2 L amn ⎟⎠ ⎜⎝ b1r b2 r L ⎟ ⎜
bnr ⎠ ⎝ am1 am 2 L amn ⎟⎠ ⎜⎝ cn1 cn2 L cnr ⎟⎠

⎛ n n n
⎞ ⎛ n n n

⎜ ∑ a1ibi1 ∑a b 1i i 2 L ∑ a1ibir ⎟ ⎜ ∑ a1i ci1 ∑a c 1i i 2 L ∑a c ⎟
1i ir
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟ ⎜ i=1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n
⎟ ⎜ n n n

= ⎜∑ ∑a
a2ibi1 b L ∑ a2ibir ⎟ ⎜ ∑ a2i ci1 ∑a c L ∑ a2i cir ⎟
2i i 2
+ 2i i 2
⎜ i =1 i =1 i =1
⎟ ⎜ i=1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟ ⎜ n M O M ⎟
⎜ n n
⎟ ⎜ n n

⎜ ∑ amibi1 ∑ amibi 2 ∑ amibir ⎟ ⎜ ∑ ami ci1 ∑a c
mi i 2 ∑ ami cir ⎟
⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠ ⎝ i=1 i =1 i =1 ⎠

⎛ n n n

⎜ ∑ a1i (bi1 + ci1 ) ∑ a1i (bi 2 + ci 2 ) L ∑ a (b
+ cir ) ⎟
1i ir
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n

a2i (bi1 + ci1 ) ∑ a (b + ci 2 ) L ∑ a2i (bir + cir ) ⎟
= ⎜∑ 2i i2
⎜ i =1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟
⎜ n n

⎜ ∑ ami (bi1 + ci1 ) ∑ a (b mi i2 + ci 2 ) L ∑ ami (bir + cir )⎟
⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠
.‫ניתן אם כן לראות כי שני האגפים שווים‬

22
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
⎛ a11 a12 L a1n ⎞
⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟
‫ מטריצה‬A = ⎜ 21 ‫ תהיינה‬. α ( A ⋅ B ) = (αA) ⋅ B = A ⋅ (αB ) ‫ב( נוכיח כי‬
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜a L amn ⎟⎠
⎝ m1 am 2
⎛ b11 b12 L b1r ⎞
⎜ ⎟
⎜b b L b2 r ⎟
.‫ סקלר‬α ∈ F -‫ ו‬n × r ‫ מטריצה מסדר‬B = ⎜ 21 22 , m × n ‫מסדר‬
M O M ⎟
⎜ ⎟
⎜b b L bnr ⎟⎠
⎝ 1r 2r
‫אזי‬

⎛ n n n
⎞ ⎛ n n n

⎜ ∑ a1i bi1 ∑a b 1i i 2 L ∑a b1i ir ⎟ ⎜ α ∑ a b
1i i1 α ∑ a b
1i i 2 L α ∑ a1ibir ⎟
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟ ⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n
⎟ ⎜ n n n

α ( AB ) = α ⎜ ∑ ∑a
a2i bi1 b L ∑ a2i bir ⎟ ⎜ α ∑ a2i bi1 α ∑ a2ibi 2 L α ∑ a2ibir ⎟
2i i 2
=
⎜ i =1 i =1 i =1
⎟ ⎜ i =1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ n n
⎟ ⎜ n n n

⎜ ∑ amibi1 ∑a b
mi i 2 ∑ amibir ⎟ ⎜ α ∑ amibi1 α ∑ amibi 2 α ∑ amibir ⎟
⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠ ⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠

↓ ↓
‫כפל מטריצות‬ ‫הגדרת כפל מטריצה בסקלר‬

⎛ αa11 αa12 L αa1n ⎞ ⎛ b11 b12 L b1r ⎞


⎜ ⎟ ⎜ ⎟
αa αa22 L α a2 n ⎟ L b2 r ⎟
(αA)B = ⎜⎜ 21 ⎜ b21 b22
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜ αa
⎝ m1 αam 2 L αamn ⎟⎠ ⎜b b
⎝ 1r 2r L bnr ⎟⎠

‫הגדרת כפל מטריצה בסקלר‬

⎛ n n n
⎞ ⎛ n n n

⎜ ∑ αa1i bi1 ∑ αa b 1i i 2 L ∑ αa b
1i ir ⎟ ⎜ α ∑ a b
1i i1 α ∑ a b
1i i 2 L α ∑ a1i bir ⎟
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟ ⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n
⎟ ⎜ n n n

=⎜∑ ∑ αa
αa2i bi1 b L ∑ αa2i bir ⎟ ⎜ α ∑ a2i bi1 α ∑ a2i bi 2 L α ∑ a2i bir ⎟
2i i 2
=
⎜ i =1 i =1 i =1
⎟ ⎜ i=1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ n n
⎟ ⎜ n n n

⎜ ∑ αami bi1 ∑ αa b
mi i 2 ∑ αami bir ⎟ ⎜ α ∑ ami bi1 α ∑ ami bi 2 α ∑ ami bir ⎟
⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠ ⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠

‫הוצאת קבוע מחוץ לסכום‬

α ( A ⋅ B ) = (αA) ⋅ B ‫עד כה ראינו כי‬

23
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ b11 b12 L b1r ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a a22 L a2 n ⎟ ⎜ b21 b22 L b2 r ⎟
A ⋅ (αB ) = ⎜ 21 α
M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟ ⎜ ⎟
⎜a
⎝ m1 am 2 L amn ⎟⎠ ⎜⎝ b1r b2 r L bnr ⎟⎠

⎛ a11 a12 L a1n ⎞ ⎛ αb11 αb12 L αb1r ⎞


⎜ ⎟⎜ ⎟
⎜ a21 a22 L a2 n ⎟ ⎜ αb21 αb22 L αb2 r ⎟
⎜ M O M ⎟⎜ M O M ⎟
⎜ ⎟⎜ ⎟
⎜a
⎝ m1 am 2 L amn ⎟⎠ ⎜⎝ αb1r αb2 r L αbnr ⎟⎠

⎛ n n n
⎞ ⎛ n n n

⎜ ∑ a1iαbi1 ∑ a αb 1i i2 L ∑ a αb
1i ⎟ ⎜ α ∑ a1i bi1 α ∑ a1i bi 2 L α ∑ a1i bir ⎟
ir
⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟ ⎜ i =1 i =1 i =1 ⎟
⎜ n n n
⎟ ⎜ n n n

=⎜∑ ∑a
a2iαbi1 αbi 2 L ∑ a2iαbir ⎟ ⎜ α ∑ a2i bi1 α ∑ a2i bi 2 L α ∑ a2i bir ⎟
2i
=
⎜ i =1 i =1 i =1
⎟ ⎜ i=1 i =1 i =1

⎜ n M O M ⎟ ⎜ M O M ⎟
⎜ n n
⎟ ⎜ n n n

⎜ ∑ amiαbi1 ∑a mi αbi 2 ∑ amiαbir ⎟ ⎜ α ∑ ami bi1 α ∑ ami bi 2 α ∑ ami bir ⎟
⎝ i=1 i =1 i =1 ⎠ ⎝ i =1 i =1 i =1 ⎠

‫הוצאת קבוע מחוץ לסכום‬
. α ( A ⋅ B ) = (αA) ⋅ B = A ⋅ (αB ) ‫ולכן‬

3 ‫שאלה‬

.‫ סימטרית‬A -‫ ו‬, n × n ‫ מטריצות מסדר‬P -‫ ו‬,A ‫ כאשר‬, B = P t AP ‫מגדירים‬


(B )t = (Pt AP )t = Pt At (P t )t = P t At P = Pt AP (‫א‬
↓ ↓ ↓
D ,C ‫( )כאשר‬CD ) = D C : D,C ‫עבור מטריצות כלשהן‬
t t t
(P ) = P
t t
At = A
.(‫מתאימות להכפלה‬

(B )t = (P t AP )t = P t At (P t )t = P t At P = P t (− A)P = − P t AP (‫ב‬
↓ ↓ ↓ ↓
(CD ) = D C : D,C ‫עבור מטריצות כלשהן‬
t t t
(P ) = P
t t
A = − A β (C ⋅ D ) = C ⋅ (β D )
t

.(‫ מתאימות להכפלה‬D ,C ‫)כאשר‬

4 ‫שאלה‬

⎛ 2 − 3 − 5⎞ ⎛−1 3 5 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
A = ⎜−1 4 5 ⎟, B = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟, C = ⎜−1 3 4 ⎟ (‫א‬
⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜−1 3 5 ⎟⎠ ⎜ 1 − 2 − 3⎟
⎝ ⎠ ⎝ ⎝ ⎠

24
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫‪⎛ 2 − 3 − 5⎞ ⎛ −1 3‬‬ ‫‪5 ⎞ ⎛ 2−3+5‬‬ ‫‪6 + 9 − 15‬‬ ‫⎞ ‪10 + 15 − 25‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪AB = ⎜ − 1 4‬‬ ‫⎟ ‪5 ⎟ ⋅ ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟ = ⎜ 1 + 4 − 5 − 3 − 12 + 15 − 5 − 20 + 25‬‬
‫‪⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ −1 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪5 ⎟⎠ ⎜⎝ − 1 − 3 + 4 3 + 9 − 12‬‬ ‫⎠⎟ ‪5 + 15 − 20‬‬

‫⎞‪⎛0 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪= ⎜0 0 0‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛−1 3‬‬ ‫‪5 ⎞⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ − 2 − 3 + 5 3 + 12 − 15‬‬ ‫⎞ ‪5 + 15 − 20‬‬


‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪BA = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟⎜ − 1 4‬‬ ‫⎟ ‪5 ⎟ = ⎜ 2 + 3 − 5 − 3 − 12 + 15 − 5 − 15 + 20‬‬
‫‪⎜ −1 3‬‬
‫⎝‬ ‫‪5 ⎟⎠⎜⎝ 1 − 3 − 4 ⎟⎠ ⎜⎝ − 2 − 3 + 5 3 + 12 − 15‬‬ ‫⎠⎟ ‪5 + 15 − 20‬‬

‫⎞‪⎛0 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⇐ ‪. AB = BA = 0‬‬ ‫⎟‪. = ⎜0 0 0‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞ ‪⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4 ⎞ ⎛ 4 + 3 − 5 − 4 − 9 + 10 − 8 − 12 + 15 ⎞ ⎛ 2 − 3 − 5‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪AC = ⎜ − 1 4‬‬ ‫‪5 ⎟ ⋅ ⎜−1 3‬‬ ‫‪4 ⎟ = ⎜ − 2 − 4 + 5 2 + 12 − 10 4 + 16 − 15 ⎟ = ⎜ − 1 4‬‬ ‫⎟ ‪5‬‬
‫‪⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ 1 − 2 − 3⎟ ⎜ 2 + 3 − 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠⎟ ‪− 2 − 9 + 8 − 4 − 12 + 12 ⎟⎠ ⎜⎝ 1 − 3 − 4‬‬
‫⇐ ‪AC = A‬‬
‫⎞ ‪⎛ 2 − 2 − 4 ⎞ ⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ 4 + 2 − 4 − 6 − 8 + 12 − 10 − 10 + 16 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪CA = ⎜ − 1 3‬‬ ‫‪4 ⎟ ⋅⎜−1 4‬‬ ‫‪5 ⎟ = ⎜ − 2 − 3 + 4 3 + 12 − 12‬‬ ‫‪5 + 15 − 16 ⎟ = ⎜ − 1 3‬‬ ‫⎟ ‪4‬‬
‫‪⎜ 1 − 2 − 3⎟ ⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ 2 + 2 − 3‬‬ ‫⎠⎟ ‪− 3 − 8 + 9 − 5 − 10 + 12 ⎟⎠ ⎜⎝ 1 − 2 − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎝ ⎠‬
‫⇐ ‪CA = C‬‬
‫ב( נפתח את שני האגפים‪ :‬אגף שמאל‪) ACB = ( AC )B = ( A)B = AB = 0 -‬כי ‪ .( AC = A‬אגף‬
‫‪. ACB = 0 = CBA‬‬ ‫ימין‪) . CBA = C (BA) = C (0 ) = 0 -‬כי ‪⇐ .( CA = C‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫⎞‪⎛ 2 5‬‬ ‫⎞‪⎛ 4 − 6‬‬


‫⎜⎜ נובע כי ‪ X‬היא מטריצה מסדר ‪) . 2 × 2‬אחרת‪ -‬אינה‬ ‫‪⎟⎟ ⋅ X‬‬ ‫⎜⎜ =‬ ‫מהמשוואה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 1 3‬‬ ‫⎠ ‪⎝2 1‬‬
‫⎞‪⎛ 4 − 6‬‬ ‫‪⎛2‬‬ ‫⎞‪5‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬שהיא מסדר ‪.( 2 × 2‬‬ ‫⎜⎜ ‪ ,‬או שהתוצאה לא תהיה ⎟⎟‬ ‫מתאימה להכפלה עם ⎟‬
‫⎠ ‪⎝2 1‬‬ ‫‪⎝1‬‬ ‫⎠⎟ ‪3‬‬

‫‪⎛2‬‬ ‫⎞‪5‬‬ ‫⎞‪⎛ 4 − 6‬‬ ‫‪⎛a‬‬ ‫⎞‪b‬‬


‫⎜⎜ נרשום‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ ⋅ X‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ . X‬כעת במקום ⎟⎟‬ ‫על כן נסמן ⎟‬
‫‪⎝1‬‬ ‫⎠‪3‬‬ ‫⎠ ‪⎝2 1‬‬ ‫‪⎝c‬‬ ‫⎠⎟ ‪d‬‬
‫‪⎛ 2a + 5c 2b + 5d ⎞ ⎛ 4‬‬ ‫⎞‪− 6‬‬ ‫‪⎛ 2 5⎞ ⎛ a‬‬ ‫⎞‪b ⎞ ⎛ 4 − 6‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬נכפיל את המטריצות ‪⎟⎟ :‬‬ ‫⎜⎜ ⋅ ⎟⎟‬ ‫⎜=⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ a + 3c b + 3d ⎠ ⎝ 2‬‬ ‫⎠ ‪1‬‬ ‫‪⎝ 1 3⎠ ⎝ c‬‬ ‫⎠⎟ ‪d ⎟⎠ ⎜⎝ 2 1‬‬

‫‪25‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎧2a + 5c = 4‬‬
‫‪⎪2b + 5d = −6‬‬
‫⎪‬
‫⎨ ממשואה )‪ (4‬נקבל ‪. b = 1 − 3d‬‬ ‫נשווה את האיברים במקומות המתאימים ‪-‬‬
‫⎪‬ ‫‪a‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬‫‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎪⎩b + 3d = 1‬‬
‫נציב זאת במשוואה )‪ (2‬ונקבל ‪ . d = 8‬לכן ‪ . b = −23 -‬ממשוואה )‪ (3‬נקבל ‪ . a = 2 − 3c‬נציב‬
‫זאת במשוואה )‪ (1‬ונקבל ‪ , c = 0‬ולכן ‪. a = 2‬‬

‫⎞ ‪⎛ a b ⎞ ⎛ 2 − 23‬‬
‫⎜⎜ = ‪X‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫בסה"כ ⎟‬
‫‪⎝ c d ⎠ ⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ‪8‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫תהיינה ‪ A, B ∈ R n×n‬ו‪ B -‬שתי מטריצות המקיימות ‪ AB = 2 A‬ו‪. BA = B -‬‬


‫אנו מחפשים סקלר ‪ α ∈ ℜ‬כך ש‪ . A 2 = αA (*) -‬אם נכפיל את ‪ BA = B‬ב‪ A -‬משמאל נקבל‬
‫)**( ‪ . BA2 = BA‬כלומר אנו צריכים למצוא ‪ α ∈ ℜ‬שעבורו ‪) B (αA) = BA‬הצבת )*( ב‪( (**) -‬‬
‫כלומר‪ -‬אנו מחפשים ‪ α ∈ ℜ‬שעבורו ‪ , αBA = BA‬לכן נוכל לקחת ‪. α = 1‬‬

‫באופן דומה עלינו למצוא ‪ β ∈ ℜ‬המקיים )*( ‪ . B 2 = β B‬אם נכפיל את ‪ AB = 2 A‬ב‪ B -‬מימין‬
‫נקבל )**( ‪ . AB 2 = 2 AB‬כלומר אנו צריכים למצוא ‪ β ∈ ℜ‬שעבורו ‪) A(βB ) = 2 AB‬הצבת )*( ב‪-‬‬
‫)**( ( כלומר‪ -‬אנו מחפשים ‪ β ∈ ℜ‬שעבורו ‪ , βAB = 2 AB‬לכן נוכל לקחת ‪. β = 2‬‬

‫סה"כ ‪ α = 1 -‬ו‪ β = 2 -‬יקיימו את הנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪7‬‬

‫‪⎛ a11 0‬‬ ‫‪L‬‬‫⎞ ‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 a22‬‬ ‫‪L‬‬‫⎟ ‪0‬‬
‫⎜ = ‪ A‬מטריצה אלכסונית מסדר ‪ ,n‬ו‪-‬‬ ‫א( הטענה נכונה‪ .‬תהי‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫⎟ ‪O M‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪L ann‬‬
‫⎞ ‪⎛ b11 b12 L b1n‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 0 b22 L b2 n‬‬
‫⎜ = ‪ B‬מטריצה משולשית עליונה מסדר ‪.n‬‬
‫‪M‬‬ ‫⎟ ‪M O M‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪nn‬‬ ‫⎠‬

‫‪⎛ a11 0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0 ⎞ ⎛ b11 b12‬‬ ‫‪L b1n ⎞ ⎛ a11b11 a11b12‬‬ ‫⎞ ‪L a11b1n‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 a22‬‬ ‫‪L 0 ⎟ ⎜ 0 b22‬‬ ‫‪L b2 n ⎟ ⎜ 0‬‬ ‫‪a22b22‬‬ ‫⎟ ‪L a22b2 n‬‬
‫⎜ = ‪AB‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫אזי‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O M ⎟ ⎜ M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O M ⎟ ⎜ M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫⎟ ‪M‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬
‫‪L ann ⎠ ⎝ 0 0‬‬ ‫⎟‬
‫‪L bnn ⎠ ⎝ 0‬‬‫⎜‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪L annbnn‬‬

‫הינה מטריצה משולשית עליונה‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞‪⎛1 0‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫⎞‪2‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . A‬אזי ‪ A‬אלכסונית‪B ,‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , B‬‬ ‫ב( הטענה אינה נכונה‪ .‬דוגמא נגדית – ניקח ⎟‬
‫⎠‪⎝0 2‬‬ ‫‪⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ‪3‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫⎞‪0⎞ ⎛1 2⎞ ⎛1 2‬‬
‫⎜⎜ = ‪, AB‬‬ ‫⎜⋅⎟‬ ‫⎜=⎟‬ ‫משולשית‪ ,‬אבל בעוד ש‪⎟ -‬‬
‫‪⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ‪2 ⎟⎠ ⎜⎝ 0 3 ⎟⎠ ⎜⎝ 0 6‬‬
‫⎞‪⎛1 2⎞ ⎛1 0⎞ ⎛1 4‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , BA‬ולכן ‪. AB ≠ BA‬‬ ‫⎜⎜ ⋅ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 3⎠ ⎝ 0 2⎠ ⎝ 0 6‬‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫⎞‪⎛ x 1‬‬
‫⎜⎜ בחזקות שונות‪ ,‬ונשים לב לחוקיות המתקבלת‪ ,‬בטרם ניסוח הכלל והוכחתו‪.‬‬ ‫נעלה את ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 1 ⎞⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 2‬‬ ‫⎞ ‪2x‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0 x ⎠⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪x 2‬‬
‫‪3‬‬
‫⎞ ‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 1 ⎞⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 3 3x 2‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟ ‪3‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0 x ⎠⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0 x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 3 3x 2 ⎞⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 4‬‬ ‫⎞ ‪4 x3‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎟‬
‫⎜⎟ ‪3‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0 x ⎠⎝ 0 x ⎠ ⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪x 4‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מסתמנת מגמה ברורה‪...‬‬

‫כעת ניגש לפתרון התרגיל ‪ -‬ננסח כלל ונוכיח באינדוקציה‪:‬‬


‫‪n‬‬
‫‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ xn‬‬ ‫⎞ ‪nx n −1‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫לכל ‪ n ≥ 1‬טבעי ⎟‬
‫‪⎝0 x⎠ ⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪x n‬‬

‫‪1‬‬
‫⎞ ‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ x1 nx 0 ⎞ ⎛ x 1‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟ ‪1‬‬
‫⎜⎜ = ⎟‬ ‫בסיס האינדוקציה‪ :‬עבור ‪ n = 1‬מקבלים ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 x⎠ ⎝ 0 x ⎠ ⎝0 x‬‬
‫‪k‬‬
‫‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ xk‬‬ ‫⎞ ‪kx k −1‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬ונוכיח את נכונות‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח כי עבור ‪ n = k‬טבעי ⎟‬
‫‪⎝0 x⎠ ⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪x k‬‬
‫הטענה עבור ‪: n = k + 1‬‬
‫⎟⎞ ‪(k + 1)x k‬‬
‫‪k +1‬‬ ‫‪k‬‬
‫⎞‪⎛ x 1‬‬ ‫!‪⎛ x 1 ⎞ ⎛ x 1 ⎞ ⎛ x k kx k −1 ⎞ ⎛ x 1 ⎞ ⎛ x k +‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎟⎟‬ ‫⎜⎜ =‬ ‫⎜⎜ ⋅ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⋅⎟‬
‫⎜ ⎟ ‪k‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪⎠ ⎝ 0‬‬ ‫‪x k +1‬‬ ‫⎠‬
‫↓‬
‫עפ"י הנחת האינדוקציה‬

‫הוכחנו כי הטענה נכונה עבור ‪ ,n=1‬והראנו כי אם היא נכונה עבור ‪ n = k‬טבעי‪ ,‬אזי היא נכונה גם‬
‫עבור ‪ , n = k + 1‬על כן הטענה נכונה עבור כל ‪ n ≥ 1‬טבעי‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . A‬אזי ‪ . tr ( A) = a + d‬צריך להתקיים ‪ , A2 = A :‬כלומר‪-‬‬ ‫נסמן ⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞ ‪⎛ a 2 + bc ab + db ⎞ ⎛ a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b ⎞ ⎛a b ⎞ ⎛a b‬‬
‫⎜⎜ ונשווה‬ ‫⎟‬
‫⎟‪2‬‬
‫=‬ ‫⎜‬
‫⎟ ‪⎜c d‬‬‫⎟‬ ‫‪:‬‬ ‫המטריצות‬ ‫את‬ ‫נכפיל‬ ‫‪.‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ⋅ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫‪ac‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪dc‬‬ ‫‪bc‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫את האיברים במקומות המתאימים‪:‬‬
‫‪⎧a 2 + bc = a‬‬
‫⎪‬
‫‪⎪(a + d )b = b‬‬
‫⎨‬
‫‪⎪(a + d )c = c‬‬
‫‪⎪bc + d 2 = d‬‬
‫⎩‬

‫נזכור שעלינו למצוא את הערכים האפשריים של ‪ . tr ( A) = a + d‬נפריד למקרים ‪:‬‬


‫מקרה א' ‪b = 0 :‬‬
‫הצבה תיתן לנו ‪ . a 2 = a, d 2 = d‬כלומר‪ d = 1) -‬או ‪ (d = 0‬וגם )‪ a = 1‬או ‪. (a = 0‬‬
‫על כן הערכים האפשריים של ‪ a + d‬במקרה א' הם ‪:‬‬
‫• ‪ , a + d = 0‬כאשר ‪. a = d = 0‬‬
‫• ‪ , a + d = 1‬כאשר ‪ a = 0, d = 1‬או ‪. a = 1, d = 0‬‬
‫• ‪ , a + d = 2‬כאשר ‪. a = d = 1‬‬

‫מקרה ב'‪b ≠ 0 :‬‬


‫אזי נוכל לחלק את משוואה )‪ (2‬ב‪ b ≠ 0 -‬ולקבל כי ‪ . a + d = 1‬מאחר שזוהי מערכת וגם ‪ -‬אין‬
‫צורך להמשיך ולפתור‪ ,‬שכן גם אם תתקבלנה דרישות נוספות על ‪ , a, d‬הן חייבות שלא לסתור את‬
‫הדרישה ‪) a + d = 1‬או אחרת ‪ -‬אין פתרון עבור מקרה זה(‪ .‬על כן לא מתוסף לנו מידע חדש‪.‬‬

‫סה"כ – בכל מקרה חייב להתקיים ‪ a + d = 0‬או ‪ a + d = 1‬או ‪. a + d = 2‬‬

‫‪28‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‪,‬‬
‫אלגברה ליניארית‪,‬‬
‫סמסטר א' תשס"ו‬
‫תרגיל בית מספר ‪4‬‬
‫‪ .1‬הוכח או הפרך ‪ :‬אם ‪ A‬מטריצה מסדר ‪ n × n‬משולשית עליונה אזי ‪ A‬מדורגת‪.‬‬

‫‪ .2‬מהן כל המטריצות מגודל ‪ 2 × 2‬שהן מצומצמות שורה?‬

‫‪⎛a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎞ ‪−1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ ⎜ a 2‬תהיה ‪?3 ?2 ?1‬‬ ‫‪ .3‬א( עבור אילו ערכים של ‪ a‬דרגת המטריצה הבאה ⎟ ‪a a − a‬‬
‫‪2‬‬

‫‪⎜a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪a 2a + 1‬‬
‫ב( עבור אילו ערכים של ‪ a‬המטריצה הנ"ל תהיה הפיכה?‬

‫⎞ ‪⎛ a(a + 1) a 2 + 3a − a 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ A = ⎜ a + 1‬קבע ‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .4‬עבור המטריצה הבאה ‪1 ⎟ -‬‬
‫)‪⎜ 2( + 1‬‬
‫‪⎝ a‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 3‬‬
‫א( עבור אילו ערכים של ‪ a‬המטריצה ‪ A‬הפיכה‪ ,‬אם ‪ a‬ממשי?‬
‫ב( עבור אילו ערכים של ‪ a‬המטריצה ‪ A‬הפיכה‪ ,‬אם ‪ a‬מרוכב?‬

‫⎞‪⎛ 1 0 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .5‬תהי ⎟ ‪ . A = ⎜ 2 − 1 3‬מצא את ‪ A‬ע"י הבאת ) ‪ ( A | I‬לצורה מצומצמת שורות‪.‬‬
‫‪−1‬‬

‫⎟‪⎜4 1 8‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪ .6‬הגדרה ‪ -‬מטריצה ריבועית ‪ A ≠ 0‬המקיימת ‪ A = A‬נקראת מטריצת הטלה‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצת הטלה אז גם ‪ I − A‬היא מטריצת הטלה‪.‬‬


‫ב‪ .‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצת הטלה ו‪ A -‬הפיכה אז ‪. A = I‬‬
‫ג‪ .‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצת הטלה אז ‪ I + A‬הפיכה ומתקיים ‪. (I + A) = I − A‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫⎞‪⎛4 1 1‬‬
‫⎜‪1‬‬ ‫⎟‬
‫ד‪ .‬תוך שימוש בסעיף ג'‪ ,‬מצאו את ההופכית של ⎟ ‪. B = ⎜ 1 4 1‬‬
‫⎜‪3‬‬ ‫⎟‬
‫⎠‪⎝1 1 4‬‬

‫‪ .7‬נתונה מטריצה ‪ A‬מסדר ‪ . 3× 3‬ידוע שסכום כל האיברים בשורה הראשונה שווה ל‪ , 6 -‬סכום‬
‫כל האיברים בשורה השנייה שווה ל‪ , 7 -‬וסכום כל האיברים בשורה השלישית שווה ל‪ .11 -‬נתונה‬
‫⎞‪⎛1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫מטריצה אלמנטארית ‪. E = ⎜ 0 1 0 ⎟ : E‬‬
‫⎟‪⎜3 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫א( תאר את ‪ E‬כסדרה של מטריצות אלמנטאריות‪.‬‬
‫ב( מהו סכום האיברים בשורה השלישית במטריצה ‪ ? EA‬נמק !‬

‫תאריך הגשה אחרון ‪:‬‬


‫‪ ,4.12.05‬עד ‪14:00‬‬

‫‪29‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪4‬‬

‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .1‬הטענה אינה נכונה‪ .‬נסתכל על הדוגמא הבאה‪ . ⎜ 0 1 0 ⎟ -‬מטריצה זו משולשית עליונה‪,‬‬
‫⎟‪⎜0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫אולם אינה מדורגת‪ ,‬שכן האיבר המוביל בשורה השנייה נמצא משמאל‪ ,‬ולא מימין לאיבר המוביל‬
‫בשורה שמעליו‪.‬‬

‫‪⎛a‬‬ ‫⎞ ‪a12‬‬
‫‪ . A = ⎜⎜ 11‬נראה כי ישנם כמה סוגים של מטריצות מצומצמות שורה מסדר ‪ .2‬נשים ♥‬ ‫‪⎟⎟ .2‬‬
‫⎠ ‪⎝ 21 22‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫כי האיבר ‪ a11‬חייב להיות ‪ ,0‬או ‪.1‬‬

‫אם ‪ , a11 = 1‬בהכרח האיבר שמתחתיו‪ a21 -‬חייב להיות ‪ .0‬כלומר אנו מתבוננים במקרה הבא ‪-‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 a12‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬מה יכולים להיות האיברים ‪ a22 ? a12 , a22‬חייב להיות ‪ ,0‬או ‪) 1‬כאיבר מוביל(‪.‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 0 a22‬‬
‫אם ‪- a22 = 1‬האיבר ‪ a12‬חייב להיות ‪ ,0‬אחרת יכולנו לפעול עם השורה השנייה כדי לאפס אותו‪.‬‬
‫⎞‪⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫לכן מדובר במטריצה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 1‬‬
‫אם ‪ - a22 = 0‬האיבר מעליו ‪ a12‬יכול להיות ממשי כלשהו‪ .‬לכן מתקבלות מטריצות מהצורה‬
‫⎞‪⎛1 x‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬כאשר ‪ x‬ממשי‪.‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 0‬‬

‫אם ‪ , a11 = 0‬בהכרח האיבר שמתחתיו‪ a21 -‬חייב להיות ‪) .0‬אחרת המטריצה אינה מדורגת(‬
‫⎞ ‪⎛ 0 a12‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬מה יכולים להיות האיברים ‪? a12 , a22‬‬ ‫כלומר אנו מתבוננים במקרה הבא ‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠ ‪⎝ 0 a22‬‬
‫‪ a22‬חייב להיות‪ ,0‬או ‪) 1‬כאיבר מוביל( ‪.‬‬
‫אם ‪ - a22 = 1‬לא יתכן כי ‪ , a12 ≠ 0‬שכן אז יכולנו לפעול כדי לאפס אותו‪ ,‬והמטריצה לא הייתה‬
‫⎞‪⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬אולם – מטריצה זו כלל אינה מדורגת‪.‬‬ ‫מצומצמת שורות‪ .‬לכן ‪ a12 = 0‬ונקבל את ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 1‬‬
‫⎞‪⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫לכן – לא יתכן כי ‪ , a22 = 1‬וחייב להתקיים ‪ . a22 = 0‬לכן מתקבלת המטריצה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 0‬‬
‫⎞‪⎛0 x‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬כאשר ‪ x‬ממשי‪ .‬אולם‪ -‬כאיבר‬ ‫אם ‪- a22 = 0‬יתכן כי ‪ a12 ≠ 0‬נקבל מטריצות מהצורה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 0‬‬
‫⎞‪⎛0 1‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫מוביל ‪ . a12 = 1 -‬לכן מתקבלת המטריצה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 0‬‬

‫⎞‪⎛1 x ⎞ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ כאשר ‪x‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫סה"כ ‪ :‬מטריצה מצומצמת שורה מסדר ‪ 2‬היא אחת מהבאות ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠‪⎝0 0⎠ ⎝0 1‬‬
‫⎞‪⎛0 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪ ,‬או ⎟⎟‬ ‫ממשי‪⎟⎟ ,‬‬
‫⎠‪⎝0 0‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪30‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .3‬א( נדרג את המטריצה‪:‬‬

‫‪⎛a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎞ ‪−1‬‬ ‫‪⎛a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎞ ‪−1‬‬


‫‪⎜ 2‬‬ ‫⎟‬ ‫⎤ ‪⎡ R2 → R2 − a ⋅ R1‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎢ → ⎟‪a a − a‬‬ ‫‪⎥ → ⎜0 a − a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎜a‬‬ ‫⎟ ‪a2‬‬
‫‪⎣ 3‬‬
‫‪R‬‬ ‫→‬ ‫‪R‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪R‬‬ ‫⎦‬
‫‪⎜a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪a 2a + 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪2a + 2‬‬
‫‪⎛a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎞ ‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫) ‪= ⎜ 0 a(1 − a‬‬ ‫⎟ ‪a2‬‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟)‪2(a + 1‬‬

‫נבדוק אילו ערכים של ‪ a‬גורמים לאיפוס איברי האלכסון‪:‬‬


‫⎞‪⎛ 0 0 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫• האיבר ‪ a11‬יתאפס אמ"ם ‪ . a = 0‬במקרה זה תתקבל המטריצה הבאה‪. ⎜ 0 0 0 ⎟ -‬‬
‫⎟ ‪⎜0 0 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫המטריצה אינה מדורגת‪ ,‬ולכן נדרג ‪-‬‬
‫⎞‪⎛ 0 0 − 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 0 − 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 0 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R 2 ↔ R3‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R2 ↔ R2 + 2 R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 0 0 0‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎯→⎜ 0 0 2‬‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ 0 0 0‬‬
‫⎟ ‪⎜0 0 2‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫המטריצה מדורגת ודרגתה ‪.1‬‬

‫האיבר ‪ a22 = 0‬אמ"ם ‪ a = 1‬או ‪ . a = 0‬עבור ‪ a = 0‬ראינו כי הדרגה המתקבלת היא ‪.1‬‬ ‫•‬
‫⎞‪⎛ 1 1 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫עבור ‪ a = 1‬נקבל את המטריצה הבאה ‪ . ⎜ 0 0 1 ⎟ -‬המטריצה מדורגת‪ ,‬ודרגתה ‪.2‬‬
‫⎟ ‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ − 1 − 1 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫• האיבר ‪ a33 = 0‬אמ"ם ‪ , a = −1‬ונקבל ⎟ ‪ , ⎜ 0 − 2 1‬שהיא מדורגת ודרגתה ‪.2‬‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫לסיכום ‪:‬‬
‫‪ Rank ( A) = 1‬עבור ‪. a = 0‬‬
‫‪ Rank ( A) = 2‬עבור ‪ a = 1‬או ‪. a = −1‬‬
‫‪ Rank ( A) = 3‬עבור ‪. a ≠ 0,−1,1‬‬

‫ב( לפי משפט המטריצה תהיה הפיכה אמ"ם דרגתה ‪ .3‬לכן התשובה היא ‪. a ≠ 0,−1,1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪31‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .4‬א( נדרג את המטריצה ‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛ a(a + 1) a + 3a − a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎛ a +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R ↔R‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ a +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪1 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ a (a + 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎯‪a + 3a − a 2 ⎟ ⎯R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 ← R 2 − aR1‬‬
‫⎯⎯‬ ‫→⎯‬
‫)‪⎜ 2(a + 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 3‬‬ ‫)‪⎜ 2(a + 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 3‬‬
‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫⎝‬ ‫‪4‬‬
‫‪⎛ a +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬ ‫‪⎛a +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪a + a − a − a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬ ‫←‬ ‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪⎯→⎜ 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬‫‪1‬‬
‫⎟)‪a (a + 1) − a (a + 1‬‬
‫)‪⎜ 2(a + 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 3‬‬ ‫‪⎜ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 1‬‬
‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫‪⎛a +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0‬‬ ‫המטריצה המדורגת שהתקבלה היא ⎟)‪a(a + 1) − a(a + 1‬‬
‫‪⎜ 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + 1‬‬
‫כפי שהוסבר בתרגול – האיברים שהתאפסותם עשויה ליצור שורת אפסים הם איברי האלכסון‪.‬‬
‫ננתח מקרים אלו לצורך קביעת הדרגה‪.‬‬

‫⎞‪⎛0 2 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫האיבר ‪ a11‬יתאפס אמ"ם ‪ . a = −1‬במקרה זה תתקבל המטריצה הבאה‪. ⎜ 0 0 0 ⎟ -‬‬ ‫•‬
‫⎟‪⎜ 0 0 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫המטריצה אינה מדורגת‪ ,‬ולכן נחליף בין השורה השנייה והשלישית ‪-‬‬
‫⎞‪⎛0 2 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 2 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 2 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R 2 ↔ R3‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 0 0 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ 0 0 2‬המטריצה החדשה ‪ ⎜ 0 0 2 ⎟ -‬מדורגת ודרגתה ‪.2‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 2‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫)יש לה ‪ 2‬שורות השונות מאפס לאחר הדירוג(‪.‬‬
‫האיבר ‪ a22 = 0‬אמ"ם ‪ a = −1‬או ‪ . a = 0‬עבור ‪ a = −1‬ראינו כי הדרגה המתקבלת היא ‪.2‬‬ ‫•‬
‫⎞‪⎛1 2 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫עבור ‪ a = 0‬נקבל את המטריצה הבאה ‪ . ⎜ 0 0 0 ⎟ -‬המטריצה אינה מדורגת‪ ,‬אך לאחר‬
‫⎟‪⎜0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛1 2 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫החלפת השורה השנייה והשלישית נקבל את המטריצה ⎟ ‪ , ⎜ 0 0 1‬שדרגתה ‪.2‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫האיבר ‪ a33 = 0‬אמ"ם ‪ , a 2 + 1 = 0‬וזה לא קורה עבור ‪ a‬ממשי‪.‬‬ ‫•‬

‫לסיכום ‪ -‬עבור ‪ a = −1‬או ‪ a = 0‬אנו מקבלים כי דרגת המטריצה היא ‪ ,2‬ולכן המטריצה אינה‬
‫הפיכה‪ .‬עבור כל ערך ממשי אחר של ‪) a‬כלומר ‪ ( a ≠ 0,−1‬דרגת המטריצה תהיה ‪ ,3‬ועל כן‬
‫המטריצה תהיה הפיכה‪.‬‬

‫ב( התהליך יהיה זהה‪ ,‬פרט למה שמתקבל עבור ‪ . a33 = 0‬כלומר‪ -‬עבור ‪ a = −1‬או ‪ a = 0‬אנו‬
‫מקבלים כי דרגת המטריצה היא ‪ ,2‬ועל כן המטריצה אינה הפיכה‪.‬‬
‫בנוסף לכך ‪ a33 = 0 -‬כאשר ‪ , a 2 + 1 = 0‬כלומר עבור ‪ . a = ±i‬נציב ‪ a = i‬במטריצה ונקבל‬
‫‪⎛i +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟)‪ . ⎜ 0 i (i + 1) − i (i + 1‬המטריצה כבר מדורגת‪ ,‬ויש לה שורת אפסים אחת‪ .‬לכן – דרגת‬
‫‪⎜ 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫‪3‬‬
‫‪32‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫המטריצה היא ‪ .2‬באותן אופן הצבה של ‪ a = −i‬נותנת את המטריצה‬
‫‪⎛− i +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ , ⎜ 0‬שגם היא מדורגת ודרגתה היא ‪.2‬‬ ‫⎟)‪− i (− i + 1) i (− i + 1‬‬
‫‪⎜ 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫סה"כ ‪ :‬עבור ‪ a = i , a = 0 , a = −1‬או ‪ a = −i‬אנו מקבלים כי דרגת המטריצה היא ‪ ,2‬ולכן‬
‫המטריצה אינה הפיכה‪ .‬עבור כל ערך ממשי אחר של ‪) a‬כלומר ‪ ( a ≠ 0,−1,±i‬דרגת המטריצה‬
‫תהיה ‪ ,3‬ועל כן המטריצה תהיה הפיכה‪.‬‬

‫‪⎛1 0‬‬ ‫‪2 1 0 0 ⎞ R ←R −2R ⎛ 1 0‬‬ ‫⎞‪2 1 0 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R32 ← R32 − 4 R11‬‬ ‫⎟‬
‫‪(A | I ) = ⎜ 2 − 1‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪3 0 1 0‬‬ ‫‪⎯→⎜ 0 − 1 − 1 − 2 1 0 ⎟ .5‬‬
‫‪⎜4 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪8 0 0 1‬‬ ‫‪⎜0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0 − 4 0 1‬‬
‫‪⎛1 0‬‬ ‫⎞‪2 1 0 0‬‬ ‫‪⎛1 0‬‬ ‫⎞‪2 1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + R 2‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0 −1‬‬ ‫⎟ ‪− 1 − 2 1 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→⎜ 0 − 1 − 1 − 2 1 0‬‬
‫‪⎜0 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 − 4 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 −1 − 6 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎛1 0‬‬ ‫‪2 1 0 0 ⎞ R ← (−1)⋅ R ⎛ 1‬‬ ‫⎞‪0 2 1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R32 ← (−1)⋅ R32‬‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟‬ ‫‪⎯→⎜ 0‬‬ ‫⎟ ‪1 1 2 −1 0‬‬
‫⎟‪⎜0 0 −1 − 6 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟‪0 1 6 − 1 − 1‬‬
‫‪⎛1 0 2 1 0‬‬ ‫‪0 ⎞ R ←R −R ⎛ 1 0‬‬ ‫‪0 − 11 2‬‬ ‫⎞‪2‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R12 ← R12− 2 R33‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 0 1 1 2 − 1 0‬‬ ‫‪⎯→⎜ 0 1‬‬ ‫⎟ ‪0 −4 0 1‬‬
‫⎟‪⎜ 0 0 1 6 − 1 − 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟‪1 6 − 1 − 1‬‬

‫⎞ ‪⎛ − 11 2 2‬‬ ‫⎞‪⎛ 1 0 2‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫לפיכך המטריצה ההפכית של ⎟ ‪ A = ⎜ 2 − 1 3‬היא ⎟ ‪. A−1 = ⎜ − 4 0 1‬‬
‫⎟‪⎜ 6 − 1 − 1‬‬ ‫⎟‪⎜4 1 8‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .6‬א( כדי להראות כי ‪ I − A‬היא מטריצת הטלה עלינו להראות כי ‪ . (I − A) = I − A‬נפתח ‪-‬‬
‫‪2‬‬

‫‪(I − A)2 = (I − A)(I − A) = I 2 − IA − AI + A2 = I 2 − A − A + A = I 2 − A = I − A‬‬


‫↓‬ ‫↓‬
‫‪ A‬מטריצת הטלה ולכן ‪A = A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I =I‬‬
‫‪2‬‬

‫ב( ידוע כי ‪ . A2 = A‬כמו כן – מאחר ש‪ A -‬הפיכה קיימת המטריצה ‪ A−1‬כך ש‪-‬‬


‫‪ . AA−1 = A−1 A = I‬נכפיל את השוויון ‪ A2 = A‬ב‪ A−1 -‬מימין ‪A2 ⋅ A−1 = A ⋅ A−1 -‬‬
‫‪ . A = AAA−1 = A2 ⋅ A−1 = A ⋅ A−1 = I‬כלומר אנו מקבלים ‪. A = I‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ I −‬משמשת כהפכית של ‪ . I + A‬כלומר נראה‬ ‫ג( נראה כי ‪ I + A‬הפיכה ע"י כך שנראה ש‪A -‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬ ‫⎞ ‪1‬‬ ‫⎛‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫כי ‪. ⎜ I − A ⎟ (I + A) = (I + A) ⎜ I − A ⎟ =I‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬
‫⎛‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫‪⎜ I − A ⎟ (I + A) = I + IA − AI − A = I + A − A − A = I + A − A = I‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫↓‬

‫‪4‬‬
‫‪33‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪A2 = A‬‬
‫⎛‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫‪. (I + A) ⎜ I‬‬ ‫באופן דומה גם ‪− A ⎟ =I‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬

‫‪⎛ 4 1 1 ⎞ ⎛ 43‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪⎞ ⎛ 1 0 0 ⎞ ⎛ 13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎞‬
‫⎜‪1‬‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎟‬
‫‪. B = ⎜ 1 4 1 ⎟ = ⎜ 13‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪⎟ = ⎜ 0 1 0 ⎟ + ⎜ 13‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫ד( נשים ♥ כי ⎟‬
‫⎜‪3‬‬ ‫‪⎟ ⎜1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪⎟ ⎜0 0 1⎟ ⎜ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 1 1 4⎠ ⎝ 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪⎠ ⎝3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎛ 13‬‬ ‫⎞‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎜‬ ‫‪3‬‬
‫⎟‬
‫‪ , A = ⎜ 13‬ונוכיח כי ‪ A‬היא מטריצת הטלה‪ ,‬אזי לפי סעיף ג' נקבל כי‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫⎟‪3‬‬
‫אם נסמן‬
‫‪⎜1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪1‬‬
‫‪⎝3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠‪3‬‬

‫‪ B = I + A‬הפיכה‪ ,‬ומתקיים ‪. B −1 = (I + A) = I − A‬‬


‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫נראה כי ‪ A‬מטריצת הטלה – עלינו להראות כי ‪. A = A‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪⎛ 13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎞‬ ‫⎞‪⎛1 1 1⎞ ⎛1 1 1‬‬ ‫⎞‪2 ⎛ 3 3 3‬‬ ‫‪⎛ 3 3 3 ⎞ ⎛ 13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎞‬
‫⎜‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎜‪⎟ 1‬‬ ‫⎜‪⎟1‬‬ ‫⎜ ⎞‪⎟ ⎛1‬‬ ‫⎜‪⎟ 1‬‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎟‬
‫‪A2 = ⎜ 13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪⎟ = ⎜1 1 1⎟ ⎜1 1 1⎟ = ⎜ ⎟ ⎜ 3 3 3 ⎟ = ⎜ 3 3 3 ⎟ = ⎜ 13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪⎟= A‬‬
‫‪⎟ ⎝ 3 ⎠ ⎜ 3 3 3⎟ 9 ⎜ 3 3 3⎟ ⎜ 1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪⎜1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜‪3‬‬ ‫⎜‪⎟ 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‪⎝1 1 1⎠ ⎝1 1 1‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪⎠ ⎝3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠‬

‫‪ .7‬א(תהי ‪ A‬מטריצה ריבועית‪ .‬כפי שהוסבר בהרצאה ‪ -‬ניתן לתאר כל פעולה יסודית ‪ f‬על שורות‬
‫המטריצה ‪ A‬כמטריצה אלמנטארית – כלומר‪ -‬הכפלת המטריצה המתקבלת מהפעלת הפעולה‬
‫היסודית על מטריצת היחידה במטריצה הנתונה ‪.A‬‬
‫ז"א‪ -‬במקום לחשב את המטריצה )‪ f ( A‬נוכל לחשב את המטריצה ) ‪ , f (I‬ולהכפיל את‬
‫המטריצה המתקבלת במטריצה ‪ .A‬נוכל לעשות כן גם על סדרה של פעולות‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫המטריצה ⎟ ‪ E = ⎜ 0 1 0‬התקבלה כך ‪:‬‬
‫⎟‪⎜3 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛1 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ↔ R3‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ←3⋅ R3‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪I = ⎜ 0 1 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ 0 1 0‬‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ 0 1 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→⎜ 0 1 0‬‬
‫⎟‪⎜0 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜ 1 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 3 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜3 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫נסמן את השלבים ב‪ f1 , f 2 , f 3 -‬בהתאמה‪.‬‬

‫ב( ידוע שסכום כל האיברים בשורה הראשונה שווה ל‪ , 6 -‬סכום כל האיברים בשורה השנייה שווה‬
‫ל‪ , 7 -‬וסכום כל האיברים בשורה השלישית שווה ל‪.11 -‬‬

‫כאמור‪ -‬כי )))‪ . E ⋅ A = f 3 ( f 2 ( f1 ( A‬כלומר‪ -‬במקום לחשב את הפעולות על ‪ A‬ניתן לחשב את‬
‫הפעולות על ‪ ,I‬בזו אחר זו )כלומר‪ -‬לקבל את ‪ ,(E‬ואז‪ -‬להכפיל ב‪ ,A -‬ולהיפך‪.‬‬

‫הפעולה ‪ , f1‬המחליפה בין השורה הראשונה והשלישית של ‪ A‬גורמת לכך שסכום כל האיברים‬
‫בשורה הראשונה שווה ל‪ , 11 -‬סכום כל האיברים בשורה השנייה שווה ל‪ , 7 -‬וסכום כל האיברים‬
‫בשורה השלישית שווה ל‪.6 -‬‬

‫הפעולה ‪ , f 2‬המוסיפה את השורה הראשונה של ‪ A‬לשלישית גורמת לכך שסכום כל האיברים‬


‫בשורה הראשונה שווה ל‪ , 11 -‬סכום כל האיברים בשורה השנייה שווה ל‪ , 7 -‬וסכום כל האיברים‬
‫בשורה השלישית שווה ל‪.29 -‬‬

‫‪5‬‬
‫‪34‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫לכן – סכום איברי השורה השלישית של המטריצה ‪ EA‬הוא סכום איברי השורה השלישית של‬
‫המטריצה )))‪ , f 3 ( f 2 ( f1 ( A‬הוא ‪.29‬‬

‫הפעולה ‪ , f 3‬המחליפה בין השורה הראשונה והשלישית של ‪ A‬גורמת לכך שסכום כל האיברים‬
‫בשורה הראשונה שווה ל‪ , 11 -‬סכום כל האיברים בשורה השנייה שווה ל‪ , 7 -‬וסכום כל האיברים‬
‫בשורה השלישית שווה ל‪.6 -‬‬

‫‪6‬‬
‫‪35‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית מספר ‪ -5‬מערכות משוואות‬
‫לגבי מערכות המשוואות הבאות קבע האם יש פתרון יחיד‪ ,‬אין פתרון‪ ,‬או יש אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫במידה ויש פתרון יחיד‪ -‬מצא אותו‪ .‬במידה ויש אינסוף פתרונות – ציין כמה דרגות חופש יש‬
‫למערכת‪ ,‬ותן פתרון כללי‪.‬‬
‫‪⎧3x1 + 2 x2 + x4 = 4‬‬ ‫‪⎧x + 4 y + 5z = 6‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎨− 2 x1 + 4 x3 − 6 x4 = −4 .2‬‬ ‫‪⎨ − x − 2 y − 6 z = − 3 .1‬‬
‫‪⎪x + x + x − x = 1‬‬ ‫‪⎪4 x + 10 y + 23 z = 15‬‬
‫‪⎩ 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎩‬

‫‪⎧ ax + ay − az = a‬‬
‫⎪‬
‫‪ .3‬נתונה מערכת המשוואות‪ , ⎨− x + 4 y − az = 0 :‬כאשר ‪ a‬מספר ממשי‪.‬‬
‫‪⎪ 2x − 8 y + 4z = 1‬‬
‫⎩‬

‫עבור אילו ערכי ‪ a‬יש למערכת א( פתרון יחיד ב( אינסוף פתרונות ג( אין פתרון?‬
‫כאשר למערכת יש אינסוף פתרונות‪:‬‬
‫)‪ (i‬כמה משתנים חופשיים יש למערכת? אילו מן המשתנים יכולים להיות חופשיים?‬
‫)‪ (ii‬הציגו את הפתרון הכללי‪.‬‬

‫‪ .4‬נתונה מערכת המשוואות הבאה ‪:‬‬


‫‪⎧x + y + z = t‬‬
‫⎪‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪⎨tx + (2t − 2) y + t + t z = t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪⎪− 6 x − 2 y − 2ty − t 2 z − 5tz = −5t − 3‬‬


‫⎩‬
‫כאשר ‪ t‬הינו מספר ממשי‪ .‬עבור אילו ערכים של ‪ t‬יש למערכת ‪:‬‬
‫• פתרון יחיד ?‬
‫• אין פתרון ?‬
‫• אינסוף פתרונות ? )כמה דרגות חופש יש במקרה זה?(‬

‫‪ .5‬נניח ) ‪ A ∈ M m× n (F‬וקיים ‪ ∈ F m b‬כך שלמערכת ‪ x=b A‬אין פתרון‪.‬‬


‫הוכיחו או הפריכו בעזרת דוגמא נגדית‬
‫א( ‪m ≠ n‬‬
‫ב( ‪Rank A < m‬‬
‫ג( למערכת ‪ x=0 A‬יש פתרון לא טריביאלי‬
‫‪⎧ (1) Ax = b1‬‬
‫⎨ כאשר המטריצות ‪ A‬ו‪ B -‬שקולות שורה‪.‬‬ ‫‪ .6‬נתונות שתי מערכות משוואות‬
‫‪⎩(2) Bx = b2‬‬
‫הוכח או הפרך את הטענות הבאות ‪:‬‬

‫א‪ .‬אם למערכת )‪ (1‬יש אינסוף פתרונות‪ ,‬אזי גם למערכת )‪ (2‬יש אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם למערכת )‪ (1‬יש פתרון יחיד‪ ,‬אזי גם למערכת )‪ (2‬יש פתרון יחיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם למערכת )‪ (1‬אין פתרון ‪ ,‬אזי גם למערכת )‪ (2‬אין פתרון‪.‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪r r‬‬
‫ד‪ .‬אם ‪ , b1 = 0‬ו‪ x , y -‬מהווים פתרונות עבור )‪ , (1‬אזי גם ‪ x + y‬מהווה פתרון ל‪.(1) -‬‬

‫להגשה עד ה‪ – 11.12.05 -‬עד ‪18:00‬‬

‫‪36‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית מספר ‪5‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫⎞ ‪6‬‬ ‫‪⎧x + 4 y + 5z = 6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫‪ ⎨− x − 2 y − 6 z = −3‬בכתיב מטריציוני ‪. ⎜ − 1 − 2 − 6 − 3 ⎟ :‬‬ ‫נכתוב את המערכת‬
‫⎟ ‪⎜ 4 10 23 15‬‬ ‫‪⎪4 x + 10 y + 23 z = 15‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎩‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎞ ‪5‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 6‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫⎞ ‪6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎟ ⎜‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪. A = ⎜ − 1 − 2 − 6 ⎟ , b = ⎜ − 3 ⎟,‬‬ ‫נסמן ⎟ ‪( A | b ) = ⎜ − 1 − 2 − 6 − 3‬‬
‫⎟ ‪⎜ 4 10 23‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 15‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 4 10 23 15‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎠ ⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫נדרג את המטריצה המורחבת‬

‫‪⎛1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6 ⎞ R ←R + R‬‬ ‫‪⎛1 4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫⎞ ‪6‬‬ ‫⎞‪⎛ 1 4 5 6‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R32 ← R32 − 4 R1 1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + 3 R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ − 1 − 2 − 6 − 3‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎯→⎜ 0 2 − 1 3‬‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ 0 2 − 1 3‬‬
‫⎟ ‪⎜ 4 10 23 15‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 − 6 3 − 9‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫אנו רואים כי יש לנו שורת אפסים‪ ,‬ולכן ‪ . Rank ( A) = 2‬מקבלים ‪, Rank ( A) = Rank ( A | b ) = 2‬‬
‫ולכן יש אינסוף פתרונות‪ .‬מאחר ש‪ n = 3 -‬יש לנו ‪ Rank ( A) − n = 3 − 2 = 1‬דרגות חופש‪.‬‬

‫⎞‪⎛1 4 5 6‬‬
‫‪⎧x + 4 y + 5z = 6‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎨ ‪.‬נסמן ‪ , z = t‬ונקבל‬ ‫נפתור את המערכת ‪⇐ ⎜ 0 2 − 1 3 ⎟ :‬‬
‫‪⎩2 y − z = 3‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪t +3‬‬ ‫‪t +3‬‬
‫‪ , x + 4‬ולאחר‬ ‫= ‪ . y‬הצבה במשוואה הראשונה תיתן ‪+ 5t = 6‬‬ ‫‪⇐ 2y = t + 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎞ ‪t +3‬‬
‫‪t‬‬
‫⎛ ‪r‬‬
‫‪ , x = ⎜ − 7t ,‬כאשר ‪ t‬ממשי‪.‬‬ ‫פישוט ‪ . x = −7t -‬סה"כ פתרון כללי למערכת יהיה ⎟ ‪, t‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪⎛ 3 2 0 1‬‬ ‫⎞ ‪4‬‬ ‫‪⎧3 x1 + 2 x2 + x4 = 4‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫בכתיב מטריציוני ‪. ⎜ − 2 0 4 − 6 − 4 ⎟ :‬‬ ‫נכתוב את המערכת ‪⎨− 2 x1 + 4 x3 − 6 x4 = −4‬‬
‫⎟ ‪⎜ 1 1 1 −1 1‬‬ ‫‪⎪x + x + x − x = 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫‪⎩ 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪⎛ 3 2 0 1‬‬ ‫⎞ ‪4‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫שוב‪ -‬נסמן ⎟ ‪ , ( A | b ) = ⎜ − 2 0 4 − 6 − 4‬ונסמן ב‪ A -‬את מטריצת המקדמים‪ .‬נדרג את‬
‫⎟ ‪⎜ 1 1 1 −1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫המטריצה המורחבת ‪-‬‬

‫‪37‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎛ 3 2 0 1‬‬ ‫⎞ ‪4‬‬ ‫‪⎛ 1 1 1 − 1 1 ⎞ R2 ← R2 + 2 R1 ⎛ 1 1‬‬ ‫⎞ ‪1 −1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ↔ R1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 3 R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ − 2 0 4 − 6 − 4 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ − 2 0 4 − 6 − 4‬‬ ‫‪⎯→⎜ 0 2‬‬ ‫⎟‪6 − 8 − 2‬‬
‫⎟ ‪⎜ 1 1 1 −1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜ 3 2 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪4‬‬ ‫‪⎜0 −1 − 3 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫⎞ ‪⎛1 1 1 −1 1‬‬
‫‪R3 ← R3 + 12 R2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ 0 2 6 − 8 − 2‬‬
‫‪⎜0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫התקבלה מערכת המקיימת ‪ , Rank ( A) = Rank ( A | b ) = 2‬ולכן יש אינסוף פתרונות‪ .‬מאחר ש‪-‬‬
‫‪ n = 4‬יש לנו ‪ Rank ( A) − n = 4 − 2 = 2‬דרגות חופש‪.‬‬

‫נסמן ‪ . x3 = t , x4 = s‬הצבה במשוואה השלישית תיתן לנו ‪ . x2 = −1 + 4 s − 3t‬הצבה במשוואה‬


‫הראשונה תיתן ‪ . x1 = 2 − 3s + 2t -‬סה"כ – פתרון כללי למערכת יהיה‬
‫‪r‬‬
‫) ‪ , x = (2 − 3s + 2t , − 1 + 4 s − 3t , t , s‬כאשר ‪ t,s‬ממשיים‪.‬‬
‫‪t‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫‪⎛a‬‬ ‫⎞‪a − a a‬‬ ‫‪⎧ ax + ay − az = a‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫בעזרת המטריצה המורחבת ⎟ ‪. ⎜ − 1 4 − a 0‬‬
‫נציג את המערכת ‪⎨− x + 4 y − az = 0‬‬
‫⎟‪⎜ 2 − 8 4 1‬‬ ‫‪⎪ 2x − 8 y + 4z = 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎩‬
‫נדרג‪:‬‬
‫‪⎛a‬‬ ‫⎞‪a − a a‬‬ ‫‪⎛ − 1 4 − a 0 ⎞ R2 ← R2 + aR1 ⎛ − 1 4‬‬ ‫‪−a‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ↔ R2‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + 2 R1‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ − 1 4 − a 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ a‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪a − a a‬‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ a 5a − a − a a‬‬
‫‪2‬‬

‫⎟‪⎜ 2 − 8 4 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎟‪⎜ 2 − 8 4 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪4 − 2a 1‬‬

‫ננתח את כל המקרים עפ"י משפט גאוס‪.‬‬

‫פתרון יחיד נקבל כאשר ‪ , Rank ( A) = 3‬כלומר – כאשר אף אחד מאיברי האלכסון אינו‬ ‫•‬
‫מתאפס‪ .‬זה קורה כאשר ‪ , a33 = 4 − 2a ≠ 0‬וגם ‪ . a22 = 5a ≠ 0‬כלומר‪Rank ( A) = 3 -‬‬
‫⇔ ‪. a ≠ 2,0‬‬
‫אין פתרון כאשר ) ‪ , Rank ( A) < Rank ( A | b‬ובמקרה שלנו – כאשר בשורה השנייה‬ ‫•‬
‫האיבר ‪ , a22 = 0 ∧ a23 = 0‬אולם ‪ . b2 ≠ 0‬זה מתקבל כאשר ‪ , − a − a 2 = 0‬וגם‬
‫‪, 5a = 0‬וגם ‪ . a ≠ 0‬אין ‪ a‬המקיים את שלושת התנאים הנ"ל בו זמנית‪ .‬הדבר יכול גם‬
‫להתקיים כאשר ‪ a33 = 0‬וגם ‪ . b3 ≠ 0‬מקרה זה יתקבל עבור ‪. a = 2‬‬
‫אינסוף פתרונות יתקבלו כאשר האיבר ‪ , a33 = 0‬וגם ‪ . b = 0‬מאחר ש‪ b3 ≠ 0 -‬זה לא‬ ‫•‬
‫יכול להתקיים‪ .‬הדבר יכול להתקבל גם מכך ש האיבר ‪ , a22 = 0 ∧ a23 = 0‬וגם‬
‫‪ . b2 = 0‬זה מתקבל כאשר ‪ , − a − a 2 = 0‬וגם ‪ 5a = 0‬וגם ‪ . a = 0‬כלומר‪ -‬כאשר‬
‫‪.a =0‬‬

‫‪38‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כאמור – עבור ‪ a = 0‬יש למערכת אינסוף פתרונות‪ .‬הצבת ‪ a = 0‬במערכת‬
‫⎞‪⎛ −1 4 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛ −1 4 0 0‬‬ ‫‪⎛ −1 4‬‬ ‫‪−a‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R2 ↔ R3‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ ⎜ a 5a − a − a a‬נותנת ‪. ⎜ 0 0 0 0 ⎟ ⎯⎯⎯→⎜ 0 0 4 1 ⎟ :‬‬ ‫‪2‬‬

‫⎟‪⎜ 0 0 4 1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪4 − 2a 1‬‬


‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬
‫מתקיים ‪ , Rank ( A) = Rank ( A | b ) = 2‬ומאחר ש‪ n = 3 -‬מקבלים ‪Rank ( A) − n = 3 − 2 = 1‬‬
‫דרגות חופש‪.‬‬
‫‪⎧− x + 4 y = 0‬‬
‫⎨ ‪ .‬איננו רשאים לבחור את ‪ z‬כאיבר חופשי‪ ,‬שכן ערו נקבע‬ ‫המערכת המתקבלת ‪:‬‬
‫‪⎩4 z = 1‬‬
‫באופן יחיד ע"י המערכת והוא ‪ . z = 14‬אנו יכולים לקבוע את ‪ x‬או את ‪ y‬כאיבר חופשי‪ .‬נבחר את‬
‫⎞ ‪⎛ 4t‬‬
‫⎟ ⎜ ‪r‬‬
‫‪ y‬להיות האיבר החופשי‪ ,‬ונסמן ‪ . y = t‬אזי ‪ , x = 4t‬ופתרון כללי יהיה ⎟ ‪ , x = ⎜ t‬עבור כל ‪t‬‬
‫⎟‪⎜1‬‬
‫⎠‪⎝4‬‬
‫ממשי‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫‪⎧x + y + z = t‬‬
‫⎪‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪ , ⎨tx + (2t − 2) y + t 2 + t z = t 2‬ונרשום אותה באופן הבא ‪:‬‬ ‫נתבונן במערכת הנתונה‬
‫‪⎪− 6 x − 2 y − 2ty − t 2 z − 5tz = −5t − 3‬‬
‫⎩‬
‫‪⎧x + y + z = t‬‬
‫⎪‬
‫(‬
‫‪⎨tx + (2t − 2) y + t + t z = t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪⎪− 6 x + (− 2 − 2t ) y + − t 2 − 5t z = −5t − 3‬‬
‫⎩‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪t‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ , ⎜ t‬ונסמן ב‪A -‬‬ ‫‪2t − 2‬‬ ‫‪t +t‬‬
‫‪2‬‬
‫נרשום את המערכת בצורה מטריציונית ‪t 2 ⎟ :‬‬
‫⎟ ‪⎜ − 6 − 2 − 2t − t 2 − 5t − 5t − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪t‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ ( A | b ) = ⎜ t‬את מטריצת‬ ‫‪2t − 2‬‬ ‫‪t +t‬‬
‫‪2‬‬
‫את מטריצת המקדמים‪ ,‬וב‪t 2 ⎟ -‬‬
‫⎟ ‪⎜ − 6 − 2 − 2t − t 2 − 5t − 5t − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫המקדמים המורחבת‪.‬‬

‫נדרג‪:‬‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t ⎞ R ← R − tR ⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪t‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R32 ← R32 + 6 R11‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ t‬‬ ‫‪2t − 2‬‬ ‫‪t +t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟‬ ‫‪⎯→⎜ 0 t − 2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎟ ‪0‬‬
‫‪⎜ − 6 − 2 − 2t‬‬ ‫⎟‬
‫⎠ ‪− t − 5t − 5t − 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪⎜ 0 4 − 2t‬‬ ‫⎠⎟ ‪− t 2 − 5t + 6 t − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t ⎞ ⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪t‬‬
‫⎜‬
‫‪R3 ← R3 + 2 R 2‬‬
‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯‬
‫‪⎯→⎜ 0 t − 2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 ⎟ = ⎜0 t − 2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎟ ‪0‬‬
‫‪⎜0‬‬ ‫‪t − 5t + 6 t − 3 ⎟⎠ ⎜⎝ 0‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠⎟ ‪(t − 2)(t − 3) t − 3‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪39‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ננתח את כל המקרים עפ"י משפט גאוס‪.‬‬

‫פתרון יחיד נקבל כאשר ‪ , Rank ( A) = 3‬כלומר – כאשר אף אחד מאיברי האלכסון אינו‬ ‫•‬
‫מתאפס‪ .‬זה קורה כאשר ‪ , a33 = (t − 2)(t − 3) ≠ 0‬וגם ‪ . a22 = t − 2 ≠ 0‬כלומר‪-‬‬
‫‪. t ≠ 2,3 ⇔ Rank ( A) = 3‬‬
‫אין פתרון כאשר ) ‪ , Rank ( A) < Rank ( A | b‬ובמקרה שלנו – כאשר בשורה השלישית‬ ‫•‬
‫האיבר ‪ , a33 = 0‬אולם ‪ . b ≠ 0‬זה מתקבל כאשר ‪ , (t − 2 )(t − 3) = 0‬וגם ‪. t − 3 ≠ 0‬‬
‫כלומר – כאשר ‪ . t = 2‬אין עוד שורה פרט לשורה השלישית העלולה ליצור מצב בו של‬
‫איברי השורה של ‪ A‬מתאפסים‪ ,‬והאיבר החופשי ‪ b‬אינו מתאפס‪.‬‬
‫אינסוף פתרונות יתקבלו כאשר האיבר ‪ , a33 = 0‬וגם ‪ . b = 0‬זה מתקבל כאשר‬ ‫•‬
‫‪ , (t − 2 )(t − 3) = 0‬וגם ‪ . t − 3 = 0‬כלומר – כאשר ‪ . t = 3‬אין עוד שורה פרט לשורה‬
‫השלישית העלולה ליצור מצב בו של איברי השורה של ) ‪ ( A | b‬מתאפסים‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫‪⎧x + y = 1‬‬
‫⎨ )ברור שאין למערכת זו‬ ‫א( הטענה אינה נכונה‪ .‬נסתכל על המערכת הבאה ‪-‬‬
‫‪⎩x + y = 2‬‬
‫⎞‪⎛1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , A2× 2‬ווקטור המקדמים החופשיים הוא‬ ‫פתרון(‪ .‬מטריצת המקדמים היא ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝1 1‬‬
‫⎞‪r ⎛1‬‬
‫⎟⎟ ⎜⎜ = ‪ . b‬מתקיים ‪ . m = n = 2‬על אף זאת ‪ -‬המערכת המתקבלת היא‬
‫⎠‪⎝ 2‬‬
‫⎞‪⎛1 1 1 ⎞ ⎛ 1 1 1‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬למערכת אין פתרון כי ‪. 1 = Rank ( A) < Rank ( A | b ) = 2‬‬ ‫⎜⎜ → ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝1 1 2 ⎠ ⎝ 0 0 1‬‬

‫ב( הטענה נכונה‪ .‬אם למערכת ‪ Ax = b‬אין פתרון אזי ) ‪ . Rank ( A) < Rank ( A | b‬ידוע כי‬
‫‪ , Rank ( A | b ) ≤ m‬וכך אנו מקבלים כי ‪ , Rank ( A) < Rank ( A | b ) ≤ m‬ולכן‬
‫‪. Rank ( A) < m‬‬

‫⎞‪⎛1‬‬ ‫‪⎧x + y = 1‬‬


‫⎟ ⎜ ‪r‬‬ ‫⎪‬
‫ג( הטענה אינה נכונה‪ .‬נסתכל על המערכת ‪ . ⎨ x + y = 2‬הווקטור ⎟ ‪ b = ⎜ 2‬הוא וקטור‬
‫⎟‪⎜0‬‬ ‫‪⎪x − y = 0‬‬
‫⎠ ⎝‬ ‫⎩‬
‫⎞ ‪⎛1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎞‪⎟ r ⎛ x‬‬
‫המקיים כי למערכת ‪) Ax = b‬כאשר ⎟⎟ ⎜⎜ = ‪ ( A = ⎜1 1 ⎟ x‬אין פתרון‪) .‬בדוק( אולם –‬
‫⎟‪⎜ 1 − 1‬‬ ‫⎠‪⎝ y‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎧x + y = 0‬‬
‫⎪‬
‫למערכת ההומוגנית המתקבלת ‪ ⎨ x + y = 0 -‬יש את הכתיב המטריציוני הבא ‪-‬‬
‫‪⎪x − y = 0‬‬
‫⎩‬
‫⎞ ‪⎛1 1‬‬ ‫⎞‪⎛0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟ ⎜ ⎞ ‪⎟⎛ x‬‬
‫⎟ ‪ , ⎜1 1 ⎟⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜ 0‬ואם נדרג את מטריצת המקדמים‬
‫⎟ ‪⎜1 − 1⎟⎝ y ⎠ ⎜ 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎠ ⎝‬

‫‪40‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞ ‪⎛1 1 ⎞ R2 ← R2 − R1 ⎛ 1 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − R1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R 2 ↔ R3‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪ . ⎜1 1 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→⎜ 0 0‬המערכת המתקבלת היא‬ ‫⎟ ‪⎯→⎜ 0 − 2‬‬
‫⎟‪⎜1 − 1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 − 2‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎧x + y = 0‬‬
‫⎨ ‪ ,‬והפתרון היחיד עבורה הוא הפתרון הטריוויאלי‪.‬‬
‫‪⎩− 2 y = 0‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫‪⎧x + y = 1‬‬ ‫‪⎧x + y = 1‬‬


‫⎨ ‪ .‬מטריצות‬ ‫⎨ ועל המערכת )‪(2‬‬ ‫א( לא נכון – נסתכל על המערכת )‪(1‬‬
‫‪⎩x + y = 2‬‬ ‫‪⎩2 x + 2 y = 2‬‬
‫⎞‪⎛1 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪ B‬בהתאמה‪ .‬ניתן לראות כי ‪ A‬ו‪B -‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ A‬ו‪⎟⎟ -‬‬ ‫המקדמים המתאימות הן ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝1 1‬‬ ‫⎠‪⎝ 2 2‬‬
‫שקולות שורה ‪ ,‬אולם בעוד למערכת )‪ (1‬יש אינסוף פתרונות – למערכת )‪ (2‬אין פתרון‪.‬‬
‫⎞‪⎛1 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎟ ⎜‬ ‫⎟ ⎜‬
‫⎟‪⎜ 0 1 0‬‬ ‫⎟‪⎜1‬‬ ‫⎟‪⎜1‬‬
‫⎜=‪.A= B‬‬ ‫⎟‬ ‫ב( הטענה אינה נכונה‪ .‬דוגמא נגדית ‪ :‬ניקח ⎟ ⎜ = ‪, b1 = ⎜ ⎟ , b2‬‬
‫‪0 0 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎟ ⎜‬ ‫⎟ ⎜‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 0‬‬ ‫⎟‪⎜1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎠ ⎝‬ ‫⎠ ⎝‬
‫אזי למערכת ‪ Ax = b1‬יש פתרון יחיד‪ ,‬בעוד שלמערכת ‪ Bx = b2‬אין פתרון‪.‬‬

‫הערה‪ :‬אם המטריצות ריבועיות‪ -‬אזי הטענה נכונה‪ .‬אם למערכת )‪ (1‬יש פתרון יחיד‪ ,‬אזי‬
‫‪ . Rank ( A) = Rank ( A | b1 ) = n‬מאחר ש‪ A -‬ו‪ B -‬שקולות שורה גם‬
‫‪ . Rank (B ) = Rank (B | b2 ) = n‬לכן גם למערכת )‪ (2‬יש פתרון יחיד‪ ,‬עפ"י קריטריון גאוס‪.‬‬
‫‪⎧x + y = 1‬‬
‫⎨ ‪ ,‬ו‪-‬‬ ‫ג( לא נכון‪ ,‬ניקח את המערכות מהדוגמא בסעיף א'‪ -‬ונחליף ביניהן‪(1) :‬‬
‫‪⎩x + y = 2‬‬
‫‪⎧x + y = 1‬‬
‫⎨ ‪ .‬כפי שראינו – ל – )‪ (1‬אין פתרון‪ ,‬אך ל‪ (2) -‬יש אינסוף פתרונות‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪⎩2 x + 2 y = 2‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪r r‬‬
‫ד( נכון‪ .‬אם ‪ , b1 = 0‬ו‪ x , y -‬מהווים פתרונות עבור )‪ , (1‬אזי ‪ . Ax = 0 ∧ Ay = 0‬נראה‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r r r‬‬
‫שגם ‪ , A( x + y ) = 0‬ובכך נוכיח כי ‪ x + y‬מהווה פתרון ל‪.(1) -‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r r r r‬‬
‫‪A( x + y ) = Ax + Ay = 0 + 0 = 0‬‬
‫↓‬
‫חוק הפילוג‬

‫‪41‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‪,‬‬
‫אלגברה ליניארית‪,‬‬
‫סמסטר א' תשס"ו‬
‫תרגיל בית מספר ‪ - 6‬דטרמיננט‬
‫⎞‪⎛− a − b − c‬‬ ‫⎞ ‪⎛d e f‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b c‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .1‬נתון ⎟ ‪, C = ⎜ 2 g 2h 2i ⎟ , B = ⎜ g h i ⎟ , A = ⎜ d e f‬‬
‫‪⎜ d‬‬
‫⎝‬ ‫‪e‬‬ ‫⎠⎟ ‪f‬‬ ‫⎟ ‪⎜a b c‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎟ ‪⎜g h i‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ 5 6 7‬‬ ‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫⎞ ‪c‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪. E = ⎜ a b c ⎟ , D = ⎜ d + 5 e + 6 f + 7‬‬
‫⎟ ‪⎜ 3 g 3h 3i‬‬ ‫‪⎜ g‬‬ ‫⎠⎟ ‪i‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪h‬‬
‫כמו כן נתון כי ‪ . det (D ) = 8 , det ( A) = 4‬חשב את ‪. B , C , E :‬‬
‫‪ .2‬תהי ‪ A‬מטריצה אלכסונית מסדר ‪ .n‬הוכח כי גם )‪ adj ( A‬אלכסונית‪.‬‬
‫‪ .3‬תהיינה ‪ , A‬ו‪ B -‬מטריצות הפיכות מסדר ‪ .n‬הוכח כי )‪. adj ( AB ) = adj (B ) ⋅ adj ( A‬‬
‫‪ .4‬תהיינה ‪ A, B, C‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ ,2‬ותהי ]‪ [0‬מטריצת האפס מסדר ‪ .2‬נגדיר‬
‫⎞‪⎛ A B‬‬
‫⎜⎜ = ‪ M‬מטריצה מסדר ‪ .4‬הוכח כי ‪. M = A ⋅ C‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫[‬‫‪0‬‬ ‫]‬ ‫‪C‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎛3 − λ − 2‬‬ ‫⎞ ‪4‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ , ⎜ − 2 6 − λ‬וקבע עבור אילו‬ ‫‪ .5‬חשב את הדטרמיננטה של המטריצה הבאה ‪2 ⎟ -‬‬
‫‪⎜ 4‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠⎟ ‪3 − λ‬‬
‫ערכים של ‪ λ‬המטריצה הפיכה‪ λ ) .‬ממשי(‪.‬‬

‫‪ .6‬יהי ‪ n‬שלם חיובי אי זוגי‪ ,‬ותהי ‪ A‬מטריצה מסדר ‪ n‬המקיימת כי לכל ‪1 ≤ i, j ≤ n‬‬
‫‪ . aij + a ji = 0‬הראה כי ‪ A‬אינה הפיכה‪.‬‬
‫⎞‪⎛3 −1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .7‬תהי ⎟ ‪ A = ⎜ 0 2 4‬חשב את ההפכית של ‪ A‬בעזרת המטריצה המצורפת של ‪.A‬‬
‫⎟‪⎜1 −1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎧0 i = j‬‬
‫⎨ = ‪ . aij‬חשב את ‪. A‬‬ ‫‪ .8‬יהי ‪ n‬שלם גדול מ‪ 1-‬ונגדיר מטריצה ‪ An× n‬באופן הבא ‪-‬‬
‫‪⎩2i i ≠ j‬‬
‫‪⎛ b2 + c2‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫‪ac‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛b‬‬ ‫⎞‪c 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ a, b, c , B = ⎜ ab‬ממשיים‪.‬‬ ‫‪a2 + c2‬‬ ‫‪bc‬‬ ‫‪⎟ , A = ⎜a‬‬ ‫‪ .9‬נתון ‪0 c ⎟ :‬‬
‫⎜‬
‫‪⎝ ac‬‬ ‫‪bc‬‬ ‫⎠⎟ ‪a 2 + b 2‬‬ ‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪a b‬‬
‫כדי לקבוע עבור אילו ערכים של ‪ B a, b, c‬הפיכה‪) .‬רמז‪.( B = A ⋅ A :‬‬
‫‪T‬‬
‫השתמש ב‪A -‬‬
‫) ‪. ( AB‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪ .10‬נתון ‪ . A = 5 , B = −2‬חשב את ‪, A−1 ⋅ B 2 , A3 ⋅ BT , B −1‬‬

‫תאריך הגשה אחרון‪18.12.05 :‬‬


‫עד ‪18:00‬‬

‫‪42‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪6‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫⎞‪⎛− a − b − c‬‬ ‫⎞ ‪⎛d e f‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b c‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫נתון ⎟ ‪, C = ⎜ 2 g 2h 2i ⎟ , B = ⎜ g h i ⎟ , A = ⎜ d e f‬‬
‫‪⎜ d‬‬
‫⎝‬ ‫‪e‬‬ ‫⎠⎟ ‪f‬‬ ‫⎟ ‪⎜a b c‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎟ ‪⎜g h i‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ 5 6 7‬‬ ‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫⎞ ‪c‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪. E = ⎜ a b c ⎟ , D = ⎜ d + 5 e + 6 f + 7‬‬
‫⎟ ‪⎜ 3 g 3h 3i‬‬ ‫‪⎜ g‬‬ ‫⎠⎟ ‪i‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪h‬‬
‫כמו כן נתון כי ‪ . det (D ) = 8 , det ( A) = 4‬נחשב את ‪. B , C , E :‬‬

‫נשים לב ש‪ B -‬התקבלה מ‪ A -‬ע"י החלפת השורה הראשונה בשנייה‪ ,‬ולאחר מכן החלפת‬
‫השורה השנייה בשלישית‪ .‬כידוע‪ -‬כל החלפת שורה מחליפה את סימן הדטרמיננט‪ .‬לכן‬
‫‪a b c‬‬ ‫‪d e f‬‬ ‫‪d e f‬‬
‫‪. A = d e f =−a b c = g h i = B =4‬‬
‫‪g h i‬‬ ‫‪g h i‬‬ ‫‪a b c‬‬

‫נשים לב כי ‪ C‬התקבלה מ‪ A -‬ע"י הכפלת השורה הראשונה ב‪ , -1 -‬החלפת השורה השנייה‬


‫והשלישית‪ ,‬והכפלת השורה השלישית ב‪.2 -‬‬
‫‪−a −b −c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b c‬‬ ‫‪a b c‬‬
‫‪C = 2 g 2h 2i = − 2 g 2h 2i = d‬‬ ‫‪e f = 2d e f = 2 A = 8‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪e f‬‬ ‫‪2 g 2h 2i‬‬ ‫‪g h i‬‬
‫נרצה לחשב את ‪ . E‬ראיתם בהרצאה‬
‫‪a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫‪L a1n‬‬ ‫‪a11‬‬ ‫‪a12 L a1n‬‬ ‫‪a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪a1n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ak1 ak 2 L akn + bk1 bk 2 L bkn = ak1 + bk 1 ak 2 + bk 2 L akn + bkn‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪an1 an 2 L ann an1 an 2 L ann‬‬ ‫‪an1‬‬ ‫‪an 2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ann‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a b c a b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬


‫‪A=d‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ . 5 6 7 + d e‬מאחר ש‪f -‬‬ ‫‪f = 5+d‬‬ ‫כלומר ‪6 + e 7 + f = D‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪g h i g h‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b c‬‬
‫‪.5‬‬ ‫‪ . 5‬נציב ‪ ,4‬ו‪ 8 -‬במקומות המתאימים ונקבל‪6 7 = 4 -‬‬ ‫מקבלים כי ‪6 7 + A = D‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪6 7‬‬ ‫‪a b c‬‬


‫‪. E = 3 a b c = −3 5‬‬ ‫לכן ‪6 7 = −3 ⋅ 4 = 12‬‬
‫‪g h i‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪h i‬‬

‫‪43‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪2‬‬

‫‪⎛ a11 0‬‬ ‫⎞ ‪L 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 a22‬‬ ‫⎟ ‪L 0‬‬
‫⎜ = ‪ . A‬כעת – נחשב את‬ ‫נתון כי ‪ A‬אלכסונית מסדר ‪ .n‬נסמן‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫⎟ ‪O M‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪L ann‬‬
‫‪. B = adj ( A) = (bi , j )1≤ i , j ≤ n‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪M ai −1i −1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪) bii = Aii‬מתקבלת דטרמיננטה של‬ ‫עבור ‪ i = j‬המינור ‪= ∏ akk‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ai +1i +1 0 k ≠ i‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L O‬‬
‫מטריצה אלכסונית המתקבלת ממחיקת השורה ה‪ i -‬ית והעמודה ה‪ i -‬ית‪ .‬דטרמיננטה של‬
‫מטריצה אלכסונית היא מכפלת איברי האלכסון‪(.‬‬

‫עבור ‪) , bij = Aij i < j‬כלומר‪ -‬זוהי הדטרמיננטה המתקבלת ע"י מחיקת השורה ה‪ i -‬ית ‪,‬‬
‫והעמודה ה‪ j -‬ית‪(.‬‬
‫מאחר שבמטריצה ‪ A‬בעמודה ה‪ i -‬האיבר היחיד השונה מ‪ 0 -‬הוא ‪) , aii‬ואותו מחקנו(‪ ,‬אנו‬
‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ai −1i −1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪) bij = −‬העמודה‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מקבלים עמודת אפסים )העמודה ‪ .(i‬לכן ‪− = 0‬‬
‫‪0 ai +1i +1‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬
‫שמחקנו אינה העמודה ‪ ,j‬ולכן – נשארת לנו עמודת אפסים‪ ,‬ואז הדטרמיננטה מתאפסת(‪.‬‬

‫באופן דומה עבור ‪ - bij = Aij i > j‬מאחר שבמטריצה ‪ A‬בשורה ה‪ j-‬האיבר היחיד השונה מ‪0 -‬‬
‫הוא ‪) , a jj‬ואותו מחקנו(‪ ,‬אנו מקבלים שורת אפסים )השורה ‪ .(j‬לכן‬
‫‪O‬‬ ‫|‬
‫‪ai −1i −1‬‬ ‫|‬
‫‪bij = L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫|‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L=0‬‬
‫‪| ai +1i +1‬‬
‫|‬ ‫‪O‬‬

‫‪⎧x ≠ 0‬‬ ‫‪i= j‬‬


‫⎨ = ‪. B = adj ( A) = (bi , j )1≤ i , j ≤ n‬‬ ‫סה"כ ‪:‬‬
‫‪⎩0‬‬ ‫‪i≠ j‬‬

‫‪44‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪3‬‬

‫לפי משפט – אם ‪ A‬מטריצה הפיכה מסדר ‪ n‬אזי )‪ , A−1 = A ⋅ adj ( A‬כלומר‪-‬‬


‫‪−1‬‬

‫)‪ , A . A ⋅ A−1 = adj ( A‬ו‪ B -‬הפיכות ולכן )‪. B ⋅ B −1 = adj (B ) , A ⋅ A−1 = adj ( A‬‬
‫)‪adj ( AB ) = A ⋅ B ⋅ ( AB ) = A ⋅ B ⋅ B −1 ⋅ A−1 = B ⋅ B −1 ⋅ A ⋅ A−1 = adj (B ) ⋅ adj ( A‬‬
‫‪−1‬‬

‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬


‫לפי המשפט‬ ‫‪A⋅ B = A ⋅ B‬‬ ‫לפי המשפט תכונות כפל מטריצות ‪-‬‬
‫‪( AB )−1 = B −1 A−1‬‬ ‫כפל מטריצה בסקלר הינו חילופי‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫תהיינה ‪ A, B, C‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ ,2‬ותהי ]‪ [0‬מטריצת האפס מסדר ‪ .2‬נסמן ‪:‬‬
‫‪⎛ a11 a12‬‬ ‫‪b11‬‬ ‫⎞ ‪b12‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜a‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫‪b21‬‬ ‫⎟ ‪b22‬‬ ‫‪⎛a‬‬ ‫⎞ ‪a12‬‬ ‫‪⎛b‬‬ ‫⎞ ‪b‬‬ ‫‪⎛c‬‬ ‫⎞ ‪c‬‬
‫‪M = ⎜ 21‬‬ ‫⎟‬ ‫‪ . A = ⎜⎜ 11‬אזי‬ ‫⎟⎟ ‪⎟⎟ , B = ⎜⎜ 11 12 ⎟⎟ , C = ⎜⎜ 11 12‬‬
‫⎜‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c11‬‬ ‫‪c12‬‬
‫⎟‬ ‫⎠ ‪⎝ a21 a22‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b21 b22‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c21 c22‬‬
‫‪⎜ 0‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c21‬‬ ‫⎠ ‪c22‬‬
‫מטריצה מסדר ‪ .4‬נחשב את ‪: M‬‬
‫‪a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫‪b11‬‬ ‫‪b12‬‬
‫‪a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫‪b12‬‬ ‫‪a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫‪b11‬‬
‫‪a21‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫‪b21 b22‬‬
‫= ‪M‬‬ ‫‪= −c21 a21‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫‪b22 + c22 a21‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫‪b21 = −c21 ⋅ c12 ⋅ A + c22 ⋅ c11 ⋅ A‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c11‬‬ ‫‪c12‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c11‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c21 c22‬‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫פיתוח לפי שורה רביעית‬ ‫פיתוח לפי שורה שלישית‬
‫‪= A ⋅ [c11c22 − c12c21 ] = A ⋅ C‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫‪3−λ‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3−λ‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4‬‬


‫‪−2‬‬ ‫‪6−λ‬‬ ‫‪2 = (R3 ← R3 + 2 R2 ) − 2‬‬ ‫‪6−λ‬‬ ‫= ‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3−λ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪14 − 2λ 7 − λ‬‬
‫‪6−λ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4‬‬
‫) ‪(3 − λ‬‬ ‫)‪− (− 2‬‬ ‫פיתוח לפי עמודה ראשונה‪:‬‬
‫‪14 − 2λ 7 − λ‬‬ ‫‪14 − 2λ‬‬ ‫‪7−λ‬‬

‫= }) ‪(3 − λ ){(6 − λ )(7 − λ ) − 2(14 − 2λ )} + 2{− 2(7 − λ ) − 8(7 − λ‬‬


‫= }) ‪(3 − λ ){(6 − λ )(7 − λ ) − 4(7 − λ )} + 2{− 2(7 − λ ) − 8(7 − λ‬‬
‫) ‪(3 − λ ){(6 − λ − 4)(7 − λ )} + 2{− 10(7 − λ )} = (3 − λ )(2 − λ )(7 − λ ) − 20(7 − λ‬‬
‫{‬
‫) ‪= {(3 − λ )(2 − λ ) − 20}(7 − λ ) = 6 − 5λ + λ2 − 20 (7 − λ‬‬ ‫}‬

‫‪45‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫{‬ ‫}‬
‫)‪= − 5λ + λ2 − 14 (7 − λ ) = (λ − 7 )(λ + 2 )(7 − λ ) = − (λ − 7 ) (λ + 2‬‬
‫‪2‬‬

‫המטריצה תהיה הפיכה אמ"ם הדטרמיננט שונה מ‪ − (λ − 7 ) (λ + 2) = 0 .0 -‬כאשר‬


‫‪2‬‬

‫‪. λ = −2 , λ = 7‬‬
‫לכן המטריצה הפיכה כאשר ‪. λ ≠ 7 − 2‬‬
‫שאלה ‪6‬‬

‫תהי ‪ A‬מטריצה מסדר ‪) n‬שלם אי זוגי( המקיימת כי לכל ‪. aij + a ji = 0 1 ≤ i, j ≤ n‬‬


‫לכל ‪ ⇔ aij + a ji = 0 1 ≤ i, j ≤ n‬לכל ‪ , aij = −a ji 1 ≤ i, j ≤ n‬וכזכור‪ -‬זוהי הגדרת מטריצה‬
‫אנטי סימטרית‪ .‬כלומר‪. AT = − A -‬‬
‫נראה כי ‪ , A = 0‬ואז נובע כי אינה ההפיכה‪ .‬לפי משפט ‪ . AT = A‬מצד שני – מאחר ש‪-‬‬
‫‪ AT = − A‬מקבלים ‪ . AT = − A‬נשים לב ש‪) − A = (− 1) A -‬וזאת מכיוון שהכפלת המטריצה‬
‫‪n‬‬

‫ב‪ -1 -‬שקולה להכפלת כל שורה ב‪ . − 1 -‬לכן ערך הדטרמיננטה מוכפל ב‪ n − 1 -‬פעמים‪ ,‬כמספר‬
‫השורות‪( .‬‬
‫מכיוון ש‪ n -‬אי זוגי ‪. − A = (− 1) A = − A‬‬
‫‪n‬‬

‫סה"כ אנו מקבלים ש‪ , AT = A -‬ומצד שני ‪ . AT = − A = − A‬לכן ‪ . A = − A‬נוסיף ‪ A‬לשני‬


‫האגפים ונקבל ‪ , 2 A = 0‬כלומר ‪. A = 0‬‬

‫שאלה ‪7‬‬

‫⎞‪⎛3 −1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫נמצא את המטריצה ההפכית של ⎟ ‪ A = ⎜ 0 2 4‬בעזרת המטריצה המצורפת ע"י שימוש‬
‫⎟‪⎜1 −1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫במשפט )‪. A−1 = A ⋅ adj ( A‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪3 −1 1‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪−1 1‬‬
‫= ‪.A‬‬ ‫‪ . A = 0 2 4 = 3‬על כן‬
‫‪1‬‬
‫‪+1‬‬ ‫ראשית ‪= 18 − 6 = 12 -‬‬
‫‪12‬‬
‫‪−1 1‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫‪1 −1 1‬‬
‫כעת נמצא את כל המינורים ‪:‬‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪−1 1‬‬ ‫‪−1 1‬‬
‫= ‪A11‬‬ ‫‪= 2+4 = 6‬‬ ‫= ‪A21‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫= ‪A31‬‬ ‫‪= −4 − 2 = −6‬‬
‫‪−1 1‬‬ ‫‪−1 1‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫‪0 4‬‬ ‫‪3 1‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫= ‪A12‬‬ ‫‪= −4‬‬ ‫= ‪A22‬‬ ‫‪= 3 −1 = 2‬‬ ‫= ‪A32‬‬ ‫‪= 12‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪0 4‬‬
‫‪0 2‬‬ ‫‪3 −1‬‬ ‫‪3 −1‬‬
‫= ‪A13‬‬ ‫‪= −2‬‬ ‫= ‪A23‬‬ ‫= ‪= −3 + 1 = −2 A33‬‬ ‫‪=6‬‬
‫‪1 −1‬‬ ‫‪1 −1‬‬ ‫‪0 2‬‬

‫‪46‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫לפיכך המטריצה המצורפת של ‪ A‬היא )נזכור לשים סימן מינוס במקומות ‪ aij‬שעבורם ‪ i + j‬אי‬
‫⎞ ‪⎛ 6 0 −6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫זוגי ‪. adj ( A) = ⎜ 4 2 − 12 ⎟ :‬‬
‫‪⎜− 2 2‬‬ ‫⎠⎟ ‪6‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪⎛ 6 0 −6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫= )‪A = A ⋅ adj ( A‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫על כן – מאחר ש‪ A -‬הפיכה ומתקיים ⎟ ‪⋅ ⎜ 4 2 − 12‬‬
‫‪⎜− 2 2‬‬ ‫⎠⎟ ‪6‬‬
‫⎝‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫‪⎛ 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L 2‬‬ ‫⎞ ‪2‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L 4‬‬ ‫⎟ ‪4‬‬
‫‪⎧0 i = j‬‬
‫‪.⎜ M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O M‬‬ ‫⎨ = ‪ , aij‬כלומר ‪M ⎟ -‬‬ ‫המטריצה נראית כך ‪:‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎩2i i ≠ j‬‬
‫)‪⎜ 2(n − 1) 2(n − 1‬‬ ‫⎟)‪L 0 2(n − 1‬‬
‫‪⎜ 2n‬‬
‫⎝‬ ‫‪2n‬‬ ‫‪L 2n‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫נחשב את הדטרמיננטה שלה‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪O M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪=2 M‬‬
‫‪n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫)‪2(n − 1) 2(n − 1‬‬ ‫)‪L 0 2(n − 1‬‬ ‫‪n −1 n −1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0 n −1‬‬
‫‪2n‬‬ ‫‪2n‬‬ ‫‪L 2n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫↓‬
‫"הוצאת גורם" ‪ 2‬מכל שורה‬
‫‪0 2 3 L n −1 n‬‬
‫‪1 0 3 L n −1 n‬‬
‫‪1 2 0 L n −1 n‬‬
‫‪) = 2n‬התקבל ע"י פעולת טרנספוז‪ ,‬שאינה משנה את ערך‬
‫‪M M M O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪1 2 3 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1 2 3 L n −1 0‬‬
‫הדטרמיננט‪ .‬נחבר את השורה הראשונה לכל שורה אחרת ‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪4‬‬‫‪n −1‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪L‬‬ ‫)‪2(n − 1‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪2n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L‬‬ ‫)‪2(n − 1‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪2n‬‬
‫‪ , = 2 1‬נחסיר את השורה האחרונה מכל אחת מהשורות ‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪L‬‬ ‫)‪2(n − 1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4 6 8 L‬‬ ‫)‪2(n − 1‬‬ ‫‪2n‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪4 6 8 L 2(n − 1‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪47‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫)‪− 1 − 2 − 3 − 4 L − (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ , = 2 ⋅ 0‬נחבר לשורה האחרונה את השורה הראשונה‪-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −4 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪0 L − (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)‪8 L 2(n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫)‪− 1 − 2 − 3 − 4 L − (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ , = 2 ⋅ 0‬נחבר כל אחת מהשורות ‪ 2,3,..., n − 1‬אל‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −4 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪0 L − (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪4 L (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫)‪− 1 − 2 − 3 − 4 L − (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪) = 2 0‬האיבר‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −4 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫השורה האחרונה ונקבל ‪-‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪0 L − (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n + (n − 2)n‬‬
‫‪ ann‬התקבל מהוספת ‪ n − 2‬פעמים ‪ n‬ל‪ n -‬שהיה שם מלכתחילה‪(.‬‬

‫)‪− 1 − 2 − 3 − 4 L − (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ = 2 ⋅ 0‬המטריצה אלכסונית‪ ,‬ועל כן הדטרמיננט‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −4 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪0 L − (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n −n‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪= (− 1‬‬
‫‪n −1‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫יתקבל מהכפלת האיברים על האלכסון הראשי ‪⋅ 2n ⋅ 1 ⋅ 2 ⋅ 3 ⋅ ... ⋅ (n − 1) ⋅ n 2 − n :‬‬

‫)‪= (− 1‬‬ ‫)‪⋅ 2 n ⋅ 1 ⋅ 2 ⋅ 3 ⋅ ... ⋅ (n − 1) ⋅ n ⋅ (n − 1) = (− 1‬‬ ‫כלומר‪⋅ 2n ⋅ n!⋅(n − 1) -‬‬


‫‪n −1‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫)‪. (− 1‬‬ ‫סה"כ ‪⋅ 2n ⋅ n!⋅(n − 1) :‬‬


‫‪n −1‬‬

‫שאלה ‪9‬‬

‫‪48‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
: A ‫ נחשב את‬. B = A ⋅ At = A ⋅ At = A ⋅ A = A ‫ לכן‬. B = A ⋅ At ‫נשים לב כי‬
2

↓ ↓
A⋅ B = A ⋅ B A = A
t

b c 0
0 c a c
. A = a 0 c =b −c = b(− ac ) − c(ab ) = −2abc
a b 0 b
0 a b
‫ אם כן להתקיים‬, ‫ תהיה הפיכה צריך‬B -‫ על מנת ש‬. B = A =(− 2abc )2 = 4a 2b 2c 2 ‫לפיכך‬
2

. a ≠ 0, b ≠ 0, c ≠ 0

10 ‫שאלה‬

. ( AB )
−1
, A−1 ⋅ B 2 , A3 ⋅ BT , B −1 ‫ נחשב את‬. A = 5 , B = −2 ‫נתון‬
.‫ הפיכות‬B -‫ ו‬A , 0 -‫ שונות מ‬B ‫ ושל‬A ‫מאחר שהדטרמיננטות של‬
−1
B −1 = B = − 12

A3 ⋅ BT = A3 ⋅ BT = A ⋅ B = 125 ⋅ (− 2 ) = −250
3

↓ ↓
A⋅ B = A ⋅ B Bt = B
A⋅ B = A ⋅ B

−1
A−1 ⋅ B 2 = A−1 ⋅ B 2 = A ⋅ B = 15 ⋅ 4 =
2 4
5

↓ ↓
−1
A⋅ B = A ⋅ B A−1 = A = 1
5

A⋅ B = A ⋅ B

( AB )−1 = B −1 ⋅ A−1 = B −1 ⋅ A−1 = B ⋅ A


−1 −1
= − 12 ⋅ 15 = − 101
↓ ↓ ↓
( AB ) −1 −1
=B A −1
A⋅ B = A ⋅ B M −1 = M
−1

49
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫החוג למדעי המחשב‪,‬‬
‫אלגברה ליניארית‪,‬‬
‫סמסטר א'‪ ,‬תשס"ו‬
‫תרגיל בית ‪7‬‬
‫‪⎧2 x + y + z = 1‬‬
‫⎪‬
‫תרגיל ‪ :1‬פתרו את מערכת המשוואות תוך שימוש בכלל קרמר‪⎨ x + 2 y + z = 2 :‬‬
‫‪⎪x + y + 2z = 4‬‬
‫⎩‬

‫בכל אחד מהבאים )‪(2-6‬‬


‫• אם ‪ V‬מהווה מ"ו מעל ‪ – F‬הוכח זאת‪.‬‬
‫• אם לא –הצג דוגמא נגדית‪.‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ z‬‬ ‫⎫‬
‫תרגיל ‪ :2‬נסתכל על האוסף ⎬ ‪ . V = ⎨⎜⎜ ⎟⎟ | z ∈ C‬האם ‪ V‬עם פעולת חיבור ווקטורים וכפל‬
‫⎠ ‪⎩⎝ z‬‬ ‫⎭‬
‫בסקלר מהווה מ"ו מעל ‪? F = ℜ‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬


‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫תרגיל ‪ :3‬נסתכל על האוסף ⎬ ‪ . V = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ3 | z = 2 y + 3, y = x‬האם הוא מהווה מ"ו ביחס‬
‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬
‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫לחיבור ווקטורים וכפל בסקלר?‬

‫תרגיל ‪ :4‬נסתכל על } ‪ . V = { p ( x ) ∈ ℜ[x ] | 3 ≤ deg( p (x )) ≤ 5‬האם ‪ V‬מהווה מ"ו מעל‬


‫‪) ? F = ℜ‬תזכורת ‪ - ℜ[x ] :‬אוסף הפולינומים במשתנה ‪ x‬עם מקדמים ממשיים (‪.‬‬

‫תרגיל ‪ :5‬נסתכל על } ) ‪ p' ( x ) ) . V = { p (x ) ∈ ℜ 2 [x ] | p ( x ) = x ⋅ p ' ( x‬מציין את הנגזרת של‬


‫הפולינום ) ‪ (. p (x‬האם ‪ V‬מהווה מ"ו מעל ‪) ? F = ℜ‬תזכורת ‪ - ℜ 2 [x ] :‬אוסף הפולינומים‬
‫במשתנה ‪ x‬עם מקדמים ממשיים‪ ,‬ממעלה לכל היותר ‪.( 2‬‬

‫תרגיל ‪ :6‬יהי } ‪ , V = { f (x ) | f ( x ) = ax + b , a ∈ Z‬עם פעולת חיבור פונקציות )רגילה( וכפל‬


‫פונקציה בסקלר • ‪ ,‬המוגדר באופן הבא ‪ . ∀f ( x ) ∈ V α ∈ F α • f ( x ) = α 2 ⋅ f ( x ) :‬האם ‪V‬‬
‫מהווה מ"ו מעל שדה הממשיים?‬

‫תרגיל ‪ :7‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ .F‬הוכחתם בכיתה כי ‪ , 0 F ⋅ v = 0 v‬ו‪ . α ⋅ 0 v = 0 v -‬הוכח ‪:‬‬
‫א( ) ‪∀v ∈ V , α ∈ F (− α ) ⋅ v = −(α ⋅ v ) = α ⋅ (− v‬‬
‫ב( לכל ‪ v ∈ V‬הווקטור הנגדי המסומן ‪ − v‬הוא יחיד‪.‬‬

‫תאריך הגשה‪25.12.05 :‬‬


‫עד השעה ‪18:00‬‬

‫‪50‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪7‬‬
‫‪⎧2 x + y + z = 1‬‬
‫⎪‬
‫תרגיל ‪ :1‬נפתור את מערכת המשוואות תוך שימוש בכלל קרמר‪⎨ x + 2 y + z = 2 :‬‬
‫‪⎪x + y + 2z = 4‬‬
‫⎩‬
‫⎞‪⎛ 2 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ראשית ‪ :‬אם ⎟ ‪ A = ⎜ 1 2 1‬היא מטריצת המקדמים‪ ,‬אזי‬
‫⎟‪⎜ 1 1 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪2 1 1 2 1 1‬‬
‫‪2 1 1 1‬‬
‫‪ . A = 1 2 1 = 1 2 1 = 2‬על כן יש למערכת פתרון‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= 2⋅3 − 2 = 4‬‬
‫‪−1 1 −1 1‬‬
‫‪1 1 2 0 −1 1‬‬
‫יחיד‪.‬‬

‫‪1 1 1‬‬
‫‪2 2 1‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪4 1 2 1(4 − 1) − 1(4 − 4 ) + 1(2 − 8) 3 − 6 − 3‬‬
‫= ‪x= 1‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2 1 1‬‬ ‫‪2 1 1‬‬
‫‪1 2 1 1 2 1‬‬ ‫‪2 1 1 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪D2 1 4 2 0 2 1‬‬ ‫‪2 1 2 1 1‬‬
‫=‪y‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2 1 1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪1 2 2 0 1 −2‬‬ ‫‪1 −2 1 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪+1‬‬
‫‪D3 1 1 4 1 1 4‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪1 4 15‬‬
‫=‪z‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫⎞ ‪⎛ − 34‬‬
‫⎟ ⎜ ‪r‬‬
‫סה"כ – פתרון המערכת הוא ⎟ ‪. x = ⎜ 14‬‬
‫⎟ ‪⎜ 15‬‬
‫⎠ ‪⎝ 4‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ z‬‬ ‫⎫‬


‫תרגיל ‪ :2‬האוסף ⎬ ‪ , V = ⎨⎜⎜ ⎟⎟ | z ∈ C‬יחד עם פעולת חיבור ווקטורים וכפל בסקלר מהווה מ"ו‬
‫⎠ ‪⎩⎝ z‬‬ ‫⎭‬
‫מעל ‪. F = ℜ‬‬
‫נוכיח זאת –‬
‫⎞‪⎛ z ⎞ ⎛ w ⎞ ⎛ z + w ⎞ ⎛ z + w‬‬ ‫⎞‪⎛ z ⎞ ⎛ w‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ .1‬סגירות לחיבור‪ :‬יהיו ‪ , ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬אזי ‪⎟⎟ ∈ V‬‬
‫⎠‪⎝ z ⎠ ⎝ w ⎠ ⎝ z + w ⎠ ⎝ z + w‬‬ ‫⎠‪⎝z⎠ ⎝w‬‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫הג‪ '.‬חיבור ווקטורים‬ ‫תכונת מרוכבים‬

‫‪51‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞‪⎛ z⎞ ⎛ w‬‬
‫‪ .2‬קומוטטיביות ‪ :‬יהיו ‪ , ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬אזי‬
‫⎠‪⎝z⎠ ⎝w‬‬
‫⎞ ‪⎛ z ⎞ ⎛ w⎞ ⎛ z + w⎞ ⎛ w + z ⎞ ⎛ w⎞ ⎛ z‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬
‫⎠‪⎝z⎠ ⎝w⎠ ⎝z + w⎠ ⎝w + z⎠ ⎝w⎠ ⎝z‬‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫הג‪ '.‬חיבור ווקטורים‬ ‫קומוטטיביות במרוכבים‬

‫⎞ ‪⎛ z ⎞ ⎛ w⎞ ⎛t‬‬
‫‪ .3‬אסוציאטיביות ‪ :‬יהיו ‪ , ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬אזי‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝ w ⎠ ⎝t‬‬
‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛ z ⎞ ⎛ w ⎞ ⎞ ⎛ t ⎞ ⎛ z + w ⎞ ⎛ t ⎞ ⎛ ( z + w ) + t ⎞ ⎛ z + (w + t ) ⎞ ⎛ z ⎞ ⎛ w + t ⎞ ⎛ z ⎞ ⎛ ⎛ w ⎞ ⎛ t‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎜ ⎜⎜ ⎟⎟ + ⎜⎜ ⎟⎟ ⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫⎟⎟ ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ + ⎜⎜ ⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬
‫⎠ ⎠ ‪⎝ ⎝ ⎠ ⎝ w ⎠ ⎠ ⎝ t ⎠ ⎝ z + w ⎠ ⎝ t ⎠ ⎝ ( z + w ) + t ⎠ ⎝ z + (w + t )⎠ ⎝ z ⎠ ⎝ w + t ⎠ ⎝ z ⎠ ⎝ ⎝ w ⎠ ⎝ t‬‬
‫‪⎜ z‬‬ ‫⎟‬
‫↓‬
‫אסוציאטיביות המרוכבים‬

‫⎞ ‪⎛ z ⎞ ⎛ 0⎞ ⎛ z + 0⎞ ⎛ z‬‬ ‫⎞‪⎛z‬‬ ‫⎞‪⎛ 0‬‬


‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫‪ .4‬איבר אדיש‪ , 0v = ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V :‬שכן לכל ‪ ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬מתקיים ⎟⎟ ⎜⎜ = ⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝ 0⎠ ⎝ z + 0⎠ ⎝ z‬‬ ‫⎠‪⎝z‬‬ ‫⎠‪⎝ 0‬‬

‫⎞‪⎛− z‬‬ ‫⎞‪⎛z‬‬


‫‪ .5‬איבר נגדי ‪ :‬לכל ‪ ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬האיבר הנגדי הוא ‪ , ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬שכן‬
‫⎠‪⎝− z‬‬ ‫⎠‪⎝z‬‬
‫⎞‪⎛ z ⎞ ⎛ − z ⎞ ⎛ z − z ⎞ ⎛ z − z ⎞ ⎛0‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ = 0v‬‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝ − z ⎠ ⎝ z + − z ⎠ ⎝ z + −( z )⎠ ⎝ 0‬‬
‫↓‬
‫לכל סקלר ‪ , α ∈ ℜ‬ובפרט עבור ‪. αz = α z α = −1‬‬

‫⎞ ‪⎛ z ⎞ ⎛ αz ⎞ ⎛ αz‬‬ ‫⎞‪⎛z‬‬
‫‪ .6‬סגירות לכפל בסקלר‪ :‬לכל ‪ ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬ולכל ‪ α ∈ ℜ‬מתקיים ‪α ⋅ ⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝ α z ⎠ ⎝ αz‬‬ ‫⎠‪⎝z‬‬
‫↓‬
‫לכל סקלר ‪ , α ∈ ℜ‬ובפרט עבור ‪. αz = α z α = −1‬‬

‫⎞‪⎛ z⎞ ⎛ w‬‬
‫‪ .7‬פילוג החיבור ב‪ V -‬מעל הכפל בסקלר‪ :‬לכל ‪ α ∈ ℜ , ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬מתקיים‬
‫⎠‪⎝z⎠ ⎝w‬‬
‫⎞⎞ ‪⎛⎛ z ⎞ ⎛ w‬‬ ‫⎞ ‪⎛ z + w ⎞ ⎛ α (w + z ) ⎞ ⎛ α w + α z‬‬ ‫⎞‪⎛ w‬‬ ‫⎞‪⎛z‬‬
‫⎜⎜ ⋅ ‪α ⋅ ⎜⎜ ⎜⎜ ⎟⎟ + ⎜⎜ ⎟⎟ ⎟⎟ = α‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟ ⎜⎜ ⋅ ‪⎟⎟ = α ⋅ ⎜⎜ ⎟⎟ + α‬‬
‫⎠⎠ ‪⎝⎝ z ⎠ ⎝ w‬‬ ‫⎠ ‪⎝ z + w ⎠ ⎝ α (w + z ) ⎠ ⎝ α w + α z‬‬ ‫⎠‪⎝w‬‬ ‫⎠‪⎝z‬‬
‫↓‬
‫פילוג מעל המרוכבים‬

‫⎞‪⎛z‬‬
‫‪ .8‬פילוג הכפל מעל החיבור ב‪ :F -‬לכל ‪ α , β ∈ ℜ , ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬מתקיים‬
‫⎠‪⎝z‬‬
‫⎞ ‪(α + β )z ⎞ ⎛ αz + βz ⎞ ⎛ αz ⎞ ⎛ βz‬‬
‫⎜⎜⎛ = ⎟⎟⎞ ⎜⎜⎛ ⋅ ) ‪(α + β‬‬
‫‪z‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟ ⎜⎜ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝ (α + β )z ⎠ ⎝ αz + β z ⎠ ⎝ αz ⎠ ⎝ β z‬‬
‫↓‬
‫פילוג מעל המרוכבים‬

‫‪52‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞‪⎛z‬‬
‫‪ .9‬אסוציאטיביות הכפל ‪ :‬לכל ‪ α , β ∈ ℜ , ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬מתקיים‬
‫⎠‪⎝z‬‬
‫⎞) ‪⎛ z ⎞ ⎛ (αβ )z ⎞ ⎛ α (βz‬‬ ‫⎞ ‪⎛ βz‬‬ ‫⎞⎞ ‪⎛ ⎛ z‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ⋅ ) ‪. (αβ‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟ ⎟⎟ ⎜⎜ ⋅ ‪⎟⎟ = α ⋅ ⎜⎜ ⎟⎟ = α ⋅ ⎜⎜ β‬‬
‫⎠) ‪⎝ z ⎠ ⎝ (αβ )z ⎠ ⎝ α (βz‬‬ ‫⎠ ‪⎝ βz‬‬ ‫⎠⎠ ‪⎝ ⎝ z‬‬

‫⎞‪⎛z‬‬
‫‪ .10‬זהות – לכל ‪ , ⎜⎜ ⎟⎟ ∈ V‬מאחר שהאדיש הכפלי בשדה הוא ‪ ,1‬מתקיים‬
‫⎠‪⎝z‬‬
‫⎞ ‪⎛ z ⎞ ⎛1z ⎞ ⎛1z ⎞ ⎛ z‬‬
‫⎟⎟ ⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ⋅ ‪. 1‬‬
‫⎠ ‪⎝ z ⎠ ⎝1z ⎠ ⎝1z ⎠ ⎝ z‬‬

‫סה"כ – ‪ V‬מהווה מ"ו מעל שדה ‪.F‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬


‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫תרגיל ‪ :3‬נסתכל על האוסף ⎬ ‪ V . V = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ | z = 2 y + 3, y = x‬אינו מהווה מ"ו ‪ ,‬שכן‬
‫‪3‬‬

‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬


‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‪3‬‬
‫אינו מקיים סגירות לגבי חיבור‪ .‬ראשית כל – ניתן לכתוב לשם נוחות ‪V = ⎨⎜ x ⎟ ∈ ℜ ⎬ :‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ 2x + 3‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬
‫)ולקבל את אותה הקבוצה(‪.‬‬
‫דוגמא נגדית ‪:‬‬
‫⎞‪⎛1⎞ ⎛ 0⎞ ⎛1‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0‬‬
‫⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜‬ ‫⎟ ⎜‬ ‫⎟ ⎜‬
‫ניקח ⎟ ‪ , v = ⎜ 1 ⎟ , u = ⎜ 0‬אזי ‪) u, v ∈ V‬נא לבדוק!( ‪ ,‬אבל ⎟ ‪ . v + u = ⎜ 1 ⎟ + ⎜ 0 ⎟ = ⎜ 1‬עבור‬
‫⎟‪⎜ 5⎟ ⎜ 3⎟ ⎜8‬‬ ‫⎟‪⎜5‬‬ ‫⎟‪⎜ 3‬‬
‫⎠ ⎝ ⎠ ⎝ ⎠ ⎝‬ ‫⎠ ⎝‬ ‫⎠ ⎝‬
‫ווקטור זה – מתקיים ‪ , x = y‬אך לא מתקיים ‪ , z = 2 y + 3‬שכן ‪ . 8 = z ≠ 2 y + 3 = 5‬לכן‬
‫‪. u + v ∉V‬‬

‫תרגיל ‪ :4‬נסתכל על } ‪ V . V = { p ( x ) ∈ ℜ[x ] | 3 ≤ deg( p (x )) ≤ 5‬אינו מהווה מ"ו מעל‬


‫‪ , F = ℜ‬וזאת מכיוון שלא מתקיימת סגירות לחיבור ‪.‬‬
‫ניקח לדוגמא ‪ . p ( x ) = x 4 + 2 x 2 , q( x ) = − x 4 + x 2‬נובע כי מעלת ‪ p‬ומעלת ‪ q‬הן ‪ ,4‬וכן‬
‫‪ , p ( x ), q( x ) ∈ V‬אבל ‪ , p ( x ) + q( x ) = 3x 2‬מעלת פולינום זה היא ‪ ,2‬קטנה ממש מ‪ .3 -‬לכן‬
‫פולינום זה אינו שייך ל‪.V -‬‬

‫תרגיל ‪ :5‬נסתכל על } ) ‪ . V = { p( x ) ∈ ℜ 2 [x ] | p( x ) = x ⋅ p ' (x‬ראשית כל – כל פולינום ב‪-‬‬


‫] ‪ p ( x ) ∈ ℜ 2 [x‬הוא מהצורה ‪ . p( x ) = ax 2 + bx + c‬לכן התנאי ש‪ p( x ) = x ⋅ p ' ( x ) -‬שקול לכך‬
‫(‬ ‫)‬
‫ש‪. ax 2 + bx + c = ax 2 + bx + c '⋅x = (2ax + b ) ⋅ x = 2ax 2 + bx -‬‬

‫‪53‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎧a = 0‬‬ ‫‪⎧a = 2 a‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪ ,‬כלומר‪ . ⎨b = b -‬לפיכך – כל פולינום ב‪ V -‬הוא‬ ‫נבצע השוואת מקדמים ונקבל ש‪⎨b = b -‬‬
‫‪⎪c = 0‬‬ ‫‪⎪c = 0‬‬
‫⎩‬ ‫⎩‬
‫מהצורה ‪ , p ( x ) = bx‬כאשר ‪. b ∈ ℜ‬‬
‫לכן ננסח את השאלה מחדש ‪. V = { p ( x ) ∈ ℜ 2 [x ] | p( x ) = bx, b ∈ ℜ } :‬‬
‫נראה כי ‪ V‬מהווה מ"ו מעל הממשיים‪.‬‬

‫‪ .1‬סגירות לחיבור ‪ :‬יהיו ‪ , p ( x ) = bx‬ו‪ q ( x ) = cx -‬ב‪) V -‬נובע כי ‪ b,c‬ממשיים(‪ .‬אזי‬


‫‪. p( x ) + q( x ) = bx + cx = (b + c )x ∈ V‬‬
‫‪ .2‬קומוטטיביות ‪ :‬יהיו ‪ , p ( x ) = bx‬ו‪ q (x ) = cx -‬ב‪) V -‬נובע כי ‪ b,c‬ממשיים(‪ .‬אזי‬
‫) ‪. p( x ) + q( x ) = bx + cx = cx + bx = q ( x ) + p ( x‬‬
‫↓‬
‫קומוטטיביות בממשיים‬
‫‪ .3‬אסוציאטיביות ‪ :‬יהיו ‪ , q (x ) = cx , p( x ) = bx‬ו‪ f ( x ) = hx -‬ב‪) V -‬נובע כי ‪d,b,c‬‬
‫ממשיים(‪ .‬אזי מהאסוציאטיביות בממשיים‬
‫↓‬
‫)) ‪. ( p ( x ) + q ( x )) + f ( x ) = (bx + cx ) + dx = cx + (bx + dx ) = q ( x ) + ( p ( x ) + f (x‬‬
‫‪ .4‬איבר אדיש ‪ 0v = 0 ⋅ x ∈ V :‬מקיים ‪ :‬לכל ‪ p ( x ) = bx‬ב‪V -‬‬
‫) ‪p( x ) + 0v = bx + 0 ⋅ x = bx = p( x‬‬
‫‪ .5‬איבר נגדי ‪ :‬לכל ‪ p ( x ) = bx‬ב‪ V -‬האיבר ‪ − bx ∈ V‬מקיים ‪bx + (− bx ) = 0 = 0v‬‬
‫‪ .6‬סגירות לכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪ p ( x ) = bx‬ב‪ V -‬ו‪ . α ∈ ℜ -‬אזי ‪. α ⋅ p ( x ) = αbx ∈ V‬‬
‫‪ .7‬פילוג החיבור ב‪ V -‬מעל הכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪ , p ( x ) = bx‬ו‪ q (x ) = cx -‬ב‪) V -‬נובע כי ‪b,c‬‬
‫ממשיים(‪ ,‬ויהי ‪ . α ∈ ℜ‬אזי ‪α ⋅ ( p( x ) + q( x )) = α ⋅ (bx + cx ) = α ⋅ bx + α ⋅ cx‬‬
‫↓‬
‫פילוג בממשיים‬

‫‪ .8‬פילוג החיבור ב‪ F -‬מעל הכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪ p ( x ) = bx‬ב‪ . α , β ∈ ℜ , V -‬אזי‬


‫) ‪. (α + β ) ⋅ p ( x ) = (α + β ) ⋅ bx = α ⋅ bx + β ⋅ bx = α ⋅ p ( x ) + β ⋅ p( x‬‬
‫↓‬
‫פילוג בממשיים‬

‫‪ .9‬אסוציאטיביות הכפל בסקלר ‪ :‬יהיו ‪ p ( x ) = bx‬ב‪ . α , β ∈ ℜ , V -‬אזי‬


‫))) ‪(αβ ) ⋅ p(x ) = (αβ ) ⋅ bx = αβ ⋅ bx + α ⋅ βbx = α ⋅ (β ⋅ ( p(x‬‬
‫‪ .10‬זהות ‪ :‬מאחר שהאדיש הכפלי בשדה הוא ‪ ,1‬לכל ‪ p ( x ) = bx‬ב‪ V -‬מתקיים‬
‫) ‪. 1 ⋅ p ( x ) = 1 ⋅ bx = bx = p ( x‬‬

‫תרגיל ‪ :6‬יהי } ‪ , V = { f ( x ) | f ( x ) = ax + b , a ∈ Z‬עם פעולת חיבור פונקציות )רגילה( וכפל‬


‫פונקציה בסקלר • ‪ ,‬המוגדר באופן הבא ‪ V . ∀f ( x ) ∈ V α ∈ F α • f ( x ) = α 2 ⋅ f ( x ) :‬אינו‬
‫מהווה מ"ו מעל הממשיים‪ ,‬מכיוון שאינו מקיים את תנאי פילוג הכפל בסקלר מעל החיבור )תנאי‬
‫‪.(8‬‬
‫דוגמא נגדית ‪ :‬ניקח ‪ , α = 1, β = 2 ∈ ℜ‬ו‪. f ( x ) = x + 1 ∈ V -‬‬
‫אזי ‪ , (α + β ) • f ( x ) = (α + β ) ⋅ f ( x ) = 32 ⋅ ( x + 1) = 9 x + 9‬ולעומת זאת ‪-‬‬
‫‪2‬‬

‫‪54‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪α • f ( x ) + β • f ( x ) = (α )2 ⋅ f ( x ) + (β )2 ⋅ f ( x ) = 12 ⋅ (x + 1) + 22 ⋅ ( x + 1) = 5 x + 5‬‬

‫תרגיל ‪ :7‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ .F‬הוכחתם בכיתה כי ‪ , 0 F ⋅ v = 0 v‬ו‪ . α ⋅ 0 v = 0 v -‬הוכח ‪:‬‬
‫א( ) ‪∀v ∈ V , α ∈ F (− α ) ⋅ v = −(α ⋅ v ) = α ⋅ (− v‬‬
‫ב( לכל ‪ v ∈ V‬הווקטור הנגדי המסומן ‪ − v‬הוא יחיד‪.‬‬

‫ראשית נבהיר כי אין אפשרות לפעול בדרך ה"רגילה"‪ ,‬להעביר אגפים‪ ,‬ולהחסיר ביטויים‪ ,‬שכן לא‬
‫מוגדרת פעולת החיסור‪ .‬הסימון ‪ − v‬מסמל את הווקטור הנגדי של ‪ , v‬ולא את הכפלת ‪ v‬ב‪. -1 -‬‬
‫א( ) ‪. (− α ) ⋅ v = −(α ⋅ v ) = α ⋅ (− v‬‬
‫יהי ‪ v‬ווקטור ב‪ .V -‬מאחר ש‪ V -‬מ"ו קיים לו ווקטור נגדי ‪ , − v -‬כך ש‪ . v + (− v ) = 0 v -‬נכפיל את‬
‫שני האגפים ב‪ , α -‬ונקבל ‪ , α (v + (− v )) = α ⋅ 0 v -‬כלומר‪ , αv + α (− v ) = 0v -‬ומכאן שהאיבר‬
‫) ‪ α (− v‬מתפקד כנגדי לווקטור ‪ , αv‬ולכן ‪. − (αv ) = α (− v ) -‬‬
‫נשים לב כעת ש‪ , 0 v = (α − α )v = αv + (− α )v -‬ולכן ‪ (− α )v‬מתפקד כנגדי לווקטור ‪ , αv‬ולכן‬
‫‪. − (αv ) = (− α )v -‬‬
‫ובסה"כ‪. (− α ) ⋅ v = −(α ⋅ v ) = α ⋅ (− v ) -‬‬
‫‪v r‬‬
‫ב( יהי ‪ v‬ווקטור ב‪, V -‬נניח בשלילה שקיימים לו שני איברים נגדיים שונים ‪) . x , y ∈ V -‬קיום של‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫נגדי אחד‪ -‬מובטח לנו מהיותו של ‪ V‬מ"ו(‪ .‬מתקיים ‪ , v + x = 0 v -‬וכן ‪ . v + y = 0v -‬מהשוויון‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫השני נקבל ‪ . − v = y‬נחבר ‪ –v‬לשני אגפי השוויון ‪ v + x = 0 v‬ונקבל ‪ . y + v + x = −v + 0 v -‬אם‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫נקבץ את החיבור בצורה הבאה ‪ ( y + v) + x = −v + 0 v -‬אנו מקבלים )מהקומוטטיביות‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫ומשוויון ‪ , 0 v + x = −v + 0 v - ( 2‬כלומר‪. x = −v -‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫אם נקבץ את החיבור באופן הבא ‪ y + (v + x ) = −v + 0 v -‬מקבלים משוויון ‪ . y = −v :1‬סה"כ ‪-‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ , y = −v = x‬ומכאן ש‪. x = y -‬‬

‫‪55‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪8‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ .1‬תהי ‪ . A ∈ ℜ n× n‬נסתכל על ‪ . W = B ∈ ℜ n× n | ∃M ∈ ℜ n× n , B = AM‬הוכח כי ‪W‬‬
‫מהווה מ"ו מעל הממשיים‪ ,‬ביחס לפעולת חיבור מטריצות וכפל בסקלר‪.‬‬

‫‪ .2‬תהי ‪ . A ∈ ℜ m× n‬הוכח או הפרך ‪-‬‬


‫{‬
‫א( ‪ W = x ∈ ℜ n | Ax = 0‬מהווה מרחב ווקטורים מעל הממשיים עם פעולת חיבור‬ ‫}‬
‫ווקטורים וכפל ווקטורים בסקלר‪.‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫ב( יהי ‪ . b ∈ ℜ m‬אזי ‪ W ' = x ∈ ℜn | Ax = b‬מהווה מרחב ווקטורים מעל הממשיים עם‬
‫פעולת חיבור ווקטורים וכפל ווקטורים בסקלר‪.‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ b‬‬ ‫⎫‬ ‫⎞ ‪⎧⎛ a‬‬ ‫⎫‬


‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬ ‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫‪ .3‬יהיו ⎬‪. U = ⎨⎜ − c ⎟ | b, c ∈ ℜ⎬ , W = ⎨⎜ 2a ⎟ | a ∈ ℜ‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ c‬‬ ‫⎪‬ ‫⎟ ‪⎪⎜ 0‬‬ ‫⎪‬
‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬ ‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫א( הוכח כי ‪ U‬ו‪ W -‬מהווים מרחבי ווקטורים מעל הממשיים ביחס לחיבור‬
‫ווקטורים וכפל בסקלר‪.‬‬
‫ב( הוכח כי ‪ U‬מהווה משלים של ‪ W‬ב‪. ℜ -‬‬
‫‪3‬‬

‫‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎞‪s‬‬ ‫⎫‬ ‫⎞ ‪⎧⎛ a 0‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪. U‬‬ ‫⎜⎜⎨ = ‪⎟⎟ | t , s ∈ ℜ⎬ , W‬‬ ‫‪ .4‬יהיו ⎬‪⎟⎟ | a, c ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ t − s 0‬‬ ‫⎭‬ ‫⎠ ‪⎩⎝ c a‬‬ ‫⎭‬
‫ג( הוכח כי ‪ W‬ו‪ U -‬מהווים מרחבי ווקטורים מעל הממשיים עם פעולת חיבור‬
‫מטריצות וכפל מטריצה בסקלר‪.‬‬
‫‪2× 2‬‬
‫ד( הוכח כי ‪ U‬מהווה משלים של ‪ W‬ב‪. ℜ -‬‬

‫‪ .5‬נגדיר } ‪ f‬רציפה | ‪) V = { f : R → R‬אוסף כל הפונקציות הממשיות‪ (.‬האם אוסף‬


‫הפונקציות הממשיות המקיימות )‪ f (2 ) = f (1‬מהווה ת"מ של ‪? V‬‬
‫‪ .6‬נגדיר } ‪ f‬רציפה | ‪. W = { f ∈ V ∀a ∈ R f (− a) = − f (a)} , V = { f : R → R‬‬
‫ה( הוכח כי ‪ W‬מהווה ת"מ של ‪.V‬‬
‫ו( מצא משלים של ‪ W‬ב‪.V -‬‬

‫‪ .7‬הוכח או הפרך ‪ :‬אם ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ U ,F‬ו‪ W -‬תתי מרחבים של ‪ ,V‬כך ש‪-‬‬
‫‪ , V = U ⊕ W‬אזי ‪. V = U U W‬‬
‫‪ .8‬הוכח או הפרך ‪ :‬לכל ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬קיימים תתי מרחבים ‪ W ,U‬של ‪ V‬כך ש‪-‬‬
‫‪.V = U ⊕ W‬‬

‫מועד הגשה‪2.1.06 :‬‬


‫עד השעה ‪14:00‬‬

‫‪56‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪8‬‬
‫שאלה ‪1‬‬

‫{‬ ‫}‬ ‫{‬


‫במקום ‪ W = B ∈ ℜ n× n | ∃M ∈ ℜ n× n , B = AM‬ניתן לכתוב פשוט ‪W = AB | B ∈ ℜ n× n‬‬ ‫}‬
‫‪ .‬מאחר ש‪ , W ⊆ ℜ n× n -‬אם נראה כי ‪ W‬מהווה תת מרחב של ‪ V = ℜn× n‬נקבל כי ‪ W‬מהווה מ"ו‬
‫מעל הממשיים‪.‬‬

‫‪ : 0v ∈ W‬ניתן לכתוב ]‪ , [0] = A[0‬ולכן ‪. [0]∈ W‬‬

‫סגירות לחיבור‪ ∀B1 , B2 ∈ W ∃M 1 , M 2 ∈ V :‬כך ש‪ . B1 = AM 1 , B2 = AM 2 -‬אזי מחוק‬


‫הפילוג למטריצות ‪. B1 + B2 = AM 1 + AM 2 = A(M 1 + M 2 ) ∈ W‬‬

‫סגירות לכפל בסקלר‪ ∀B ∈ W , α ∈ ℜ :‬קיימת מטריצה ממשית ‪ M‬מסדר ‪ n‬כך ש‪. B = AM -‬‬
‫כעת מתכונות כפל מטריצות ‪. αB = αAM = A(αM ) :‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫א( זהו מרחב ווקטורים‪) ,‬ואפילו יש לו שם ‪ ,‬הוא נקרא מרחב האפס של המטריצה ‪.(A‬‬
‫נראה זאת ‪ :‬נראה כי זהו תת מרחב של ‪. ℜn‬‬
‫‪ 0v ∈ W‬שייך למרחב ‪ :‬וקטור האפס ‪ x = 0v‬מקיים ‪. Ax = 0‬‬
‫סגירות לחיבור‪ :‬יהיו ‪ . x, y ∈ W‬אזי ‪ . Ax = 0, Ay = 0‬לכן מחוק פילוג מטריצות‬
‫‪. A( x + y ) = Ax + Ay = 0 + 0‬‬
‫סגירות לכפל בסקלר ‪ :‬יהיו ‪ . x ∈ W , α ∈ ℜ‬אזי ‪ . Ax = 0‬לכן‬
‫‪) A(αx ) = α ( Ax ) = α 0 = 0‬מתכונת כפל מטריצה בסקלר(‪.‬‬

‫ב( זהו לא מ"ו‪ ,‬לא מתקיימת )בין השאר( סגירות לכפל בסקלר‪ .‬דוגמא נגדית ‪:‬נסתכל על ‪, ℜ 2× 2‬‬
‫⎞‪⎛1‬‬ ‫⎞‪⎛1‬‬
‫ניקח ‪ , A = I 2‬ו ‪ . b = ⎜⎜ ⎟⎟ -‬אזי ⎟⎟ ⎜⎜ = ‪ x‬מקיים ‪ . Ax = b‬אבל – עבור ‪ α = 2‬מקבלים ש‪-‬‬
‫⎠‪⎝1‬‬ ‫⎠‪⎝1‬‬
‫⎞‪⎛ 2 ⎞ ⎛ 2 ⎞ ⎛1‬‬ ‫⎞ ‪⎛1⎞ ⎛ 2‬‬
‫⎟⎟ ⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜‪ αx = 2‬אינו מהווה פתרון למערכת‪ ,‬שכן ‪. A⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ ≠ ⎜⎜ ⎟⎟ = b‬‬
‫⎠‪⎝ 2 ⎠ ⎝ 2 ⎠ ⎝1‬‬ ‫⎠ ‪⎝1⎠ ⎝ 2‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫א( נראה כי ‪ W‬מהווה ת"מ של ‪ , V = ℜ‬ובכך נוכיח כי הוא מ"ו‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫⎞‪⎛ a ⎞ ⎛ 0‬‬
‫⎟ ⎜ ⎟ ⎜‬
‫‪ : 0v ∈ W‬עבור ‪ a = 0‬מקבלים ‪. ⎜ 2a ⎟ = ⎜ 0 ⎟ ∈ W‬‬
‫⎟‪⎜ 0 ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎠ ⎝ ⎠ ⎝‬

‫‪57‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞ ‪⎛ a1 ⎞ ⎛ a2‬‬
‫⎜⎟ ⎜‬ ‫⎟‬
‫סגירות לחיבור‪ :‬יהיו ‪ . ⎜ 2a1 ⎟, ⎜ 2a2 ⎟ ∈ W‬אזי‬
‫⎟ ‪⎜ 0 ⎟⎜ 0‬‬
‫⎝⎠ ⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ a1 ⎞ ⎛ a2 ⎞ ⎛ a1 + a2 ⎞ ⎛ a1 + a2‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪, ⎜ 2a1 ⎟ + ⎜ 2a2 ⎟ = ⎜ 2a1 + 2a2 ⎟ = ⎜ 2(a1 + a2 )⎟ ∈ W‬שכן ‪. a1 + a2 ∈ ℜ‬‬
‫⎜ ⎟ ‪⎜ 0 ⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0+0‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛a‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫סגירות לכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪ . ⎜ 2a ⎟ ∈ W , α ∈ ℜ‬אזי בשל קומוטטיביות הכפל בממשיים נקבל‬
‫⎟‪⎜0‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫⎞ ‪⎛ a ⎞ ⎛ αa ⎞ ⎛ αa‬‬
‫⎜ ⎟ ⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪ , α ⎜ 2a ⎟ = ⎜ α 2a ⎟ = ⎜ 2αa ⎟ ∈ W‬מכיוון ש‪. αa ∈ ℜ -‬‬
‫⎟ ‪⎜0⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎝ ⎠ ⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬

‫נראה כי ‪ U‬מהווה ת"מ של ‪ , V = ℜ3‬ובכך נוכיח כי הוא מ"ו‪.‬‬

‫⎞‪⎛ b ⎞ ⎛0‬‬
‫⎟ ⎜ ⎟ ⎜‬
‫‪ : 0v ∈ U‬עבור ‪ b = c = 0‬מקבלים ‪. ⎜ − c ⎟ = ⎜ 0 ⎟ ∈ U‬‬
‫⎟‪⎜ c ⎟ ⎜0‬‬
‫⎠ ⎝ ⎠ ⎝‬
‫⎞ ‪⎛ b1 ⎞ ⎛ b2‬‬
‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫סגירות לחיבור‪ :‬יהיו ‪ . ⎜ − c1 ⎟, ⎜ − c2 ⎟ ∈ U‬אזי‬
‫⎟ ‪⎜ c ⎟⎜ c‬‬
‫⎠ ‪⎝ 1 ⎠⎝ 2‬‬
‫⎞ ‪⎛ b1 ⎞ ⎛ b2 ⎞ ⎛ b1 + b2 ⎞ ⎛ b1 + b2‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪, ⎜ − c1 ⎟ + ⎜ − c2 ⎟ = ⎜ − c1 − c2 ⎟ = ⎜ − (c1 + c2 )⎟ ∈ U‬שכן ‪. b1 + b2 , c1 + c2 ∈ ℜ‬‬
‫⎟ ‪⎜ c ⎟ ⎜ c ⎟ ⎜ c +c ⎟ ⎜ c +c‬‬
‫⎠ ‪⎝ 1 ⎠ ⎝ 2 ⎠ ⎝ 1 2 ⎠ ⎝ 1 2‬‬

‫⎞ ‪⎛ b‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫סגירות לכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪ . ⎜ − c ⎟ ∈ U , α ∈ ℜ‬אזי בשל קומוטטיביות הכפל בממשיים נקבל‬
‫⎟ ‪⎜ c‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫⎞ ‪⎛ b ⎞ ⎛ αb ⎞ ⎛ αb‬‬
‫⎜ ⎟ ⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪ , α ⎜ − c ⎟ = ⎜α (− c ) ⎟ = ⎜ − αc ⎟ ∈ U‬מכיוון ש‪. αa ∈ ℜ -‬‬
‫⎟ ‪⎜ c ⎟ ⎜ αc ⎟ ⎜ α c‬‬
‫⎝ ⎠ ⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬

‫ב( נראה כעת כי ‪. W ⊕ U = ℜ3‬‬

‫ראשית – נראה ‪: W + U = ℜ3‬‬


‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫יהי ‪ . v = ⎜ y ⎟ ∈ ℜ3‬נראה כי ניתן לייצגו כסכום של איבר מ‪ U -‬ואיבר מ‪.W -‬‬
‫⎟‪⎜z‬‬
‫⎠ ⎝‬

‫‪58‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞) ‪⎛ 12 ( y + z‬‬ ‫⎞) ‪⎛ x − 12 ( y + z‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜ = ‪ , u = ⎜ y + z ⎟ , w‬נקבל ש‪ , u ∈ U , w ∈ W -‬ומתקיים‬ ‫‪−z‬‬ ‫אם ניקח ⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫⎠‬
‫‪.v = u + w‬‬

‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫נראה כי } ‪ . W ∩ U = {0v‬יהי ‪. v = ⎜ y ⎟ ∈ W ∩ U‬‬
‫⎟‪⎜z‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫‪ v = ⎜ y ⎟ ∈ W‬ולכן ‪ , z = 0‬וגם ‪. y = 2 x‬‬
‫⎟‪⎜z‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫מצד שני ‪ , v = ⎜ y ⎟ ∈ U -‬ולכן ‪. y = − z‬‬
‫⎟‪⎜z‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫מכיוון ש‪ z = 0 -‬מקבלים ‪ . y = − z = 0‬מכיוון ש‪ y = 2 x -‬מקבלים ש‪ . x = 12 y = 0 -‬סה"כ‬
‫⎞‪⎛ 0‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫‪. v = ⎜ 0 ⎟ = 0v‬‬
‫⎟‪⎜ 0‬‬
‫⎠ ⎝‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫א( נראה כי ‪ U‬ו‪ W -‬מהווים תתי מרחבים של ‪: V = ℜ2× 2‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ a 0‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪ W‬ת"מ של ‪:V‬‬ ‫⎬‪⎟⎟ | a, c ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ c a‬‬ ‫⎭‬
‫⎞‪⎛ a 0 ⎞ ⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ : 0v ∈ W‬עבור ‪ a = c = 0 ∈ ℜ‬מקבלים ‪⎟⎟ = 0v‬‬
‫⎠‪⎝ c a ⎠ ⎝0 0‬‬
‫⎞ ‪⎛ a 0 ⎞ ⎛ a2 0‬‬
‫‪ . ⎜⎜ 1‬אזי‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫סגירות לחיבור‪ :‬תהיינה ‪⎟⎟ ∈ W‬‬
‫‪⎝ 1 1⎠ ⎝ 2‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎠‪2‬‬

‫‪⎛ a + a2‬‬ ‫‪0 ⎞ ⎛ a1 0 ⎞ ⎛ a2 0 ⎞ ⎛ a1 + a2‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬


‫‪ ⎜⎜ 1‬היא מהצורה הדרושה‪,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ .‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ c1 + c2 a1 + a2 ⎠ ⎝ c1 a1 ⎠ ⎝ c2 a2 ⎠ ⎝ c1 + c2 a1 + a2‬‬
‫‪⎛ a + a2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‬
‫‪. ⎜⎜ 1‬‬ ‫וכמו כן ‪ . b1 + b2 , a1 + a2 ∈ ℜ‬לכן ‪⎟ ∈ W‬‬
‫‪⎝ c1 + c2‬‬ ‫⎠⎟ ‪a1 + a2‬‬

‫⎞‪⎛a 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛ a 0 ⎞ ⎛ αa 0‬‬ ‫⎞‪⎛a 0‬‬


‫⎜⎜ ‪α‬‬ ‫⎜⎜ ‪ . α‬לכן ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬אזי ⎟⎟‬ ‫סגירות לכפל בסקלר‪ :‬תהי ‪⎟⎟ ∈ W , α ∈ ℜ‬‬
‫⎠‪⎝c a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c a ⎠ ⎝ αc αa‬‬ ‫⎠‪⎝ c a‬‬
‫⎞‪⎛a 0‬‬
‫⎜⎜ ‪. α‬‬ ‫היא מהצורה הדרושה‪ ,‬וכמו כן ‪ , αa,αc ∈ ℜ‬לכן ‪⎟⎟ ∈ W‬‬
‫⎠‪⎝c a‬‬

‫‪59‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎞‪s‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪ U‬ת"מ של ‪:V‬‬ ‫⎬‪⎟⎟ | t , s ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ t − s 0‬‬ ‫⎭‬

‫‪⎛ t‬‬ ‫⎞‪s ⎞ ⎛ 0 0‬‬


‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ : 0v ∈ U‬עבור ‪ s = t = 0‬מתקבל ‪⎟⎟ = 0v‬‬
‫⎠‪⎝t − s 0⎠ ⎝ 0 0‬‬
‫‪⎛ t‬‬ ‫‪s1 ⎞ ⎛ t2‬‬ ‫⎞ ‪s2‬‬
‫‪ . ⎜⎜ 1‬אזי‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫סגירות לחיבור‪ :‬יהיו ‪⎟⎟ ∈ U‬‬
‫‪⎝1 1‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪⎠⎝2 2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎛ t‬‬ ‫‪s1 ⎞ ⎛ t2‬‬ ‫⎛ ⎞ ‪s2‬‬ ‫‪t1 + t2‬‬ ‫⎞ ‪s1 + s2‬‬
‫‪ . ⎜⎜ 1‬מטריצה זו היא מהצורה‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫) ‪⎝ t1 − s1 0 ⎠ ⎝ t2 − s2 0 ⎠ ⎝ (t1 + t2 ) − (s1 + s2‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫הדרושה‪ ,‬וכמו כן ‪ s1 + s2 , t1 + t2 ∈ ℜ‬בשל סגירות הממשיים לחיבור‪ .‬לכן מטריצת הסכום שייכת‬
‫ל ‪.U -‬‬

‫‪⎛ t‬‬ ‫⎞‪s‬‬


‫⎜⎜ ‪ .‬אזי לפי חוק הפילוג בממשיים ‪-‬‬ ‫סגירות לכפל בסקלר‪ :‬יהיו ‪⎟⎟ ∈ U ,α ∈ ℜ‬‬
‫⎠‪⎝t − s 0‬‬
‫‪⎛ t‬‬ ‫‪s ⎞ ⎛ αt‬‬ ‫‪αs ⎞ ⎛ αt‬‬ ‫⎞ ‪αs‬‬
‫⎜⎜ ‪ . α‬מטריצה זו היא מהצורה הדרושה‪ ,‬ובנוסף‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ t − s 0 ⎠ ⎝ α (t − s ) 0 ⎠ ⎝ αt − αs 0‬‬
‫‪⎛ t‬‬ ‫⎞‪s‬‬
‫⎜⎜ ‪. α‬‬ ‫‪ . αs,αt ∈ ℜ‬לכן ‪⎟⎟ ∈ U‬‬
‫⎠‪⎝t − s 0‬‬

‫ב( נראה כי ‪: V = U ⊕ W‬‬


‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪ .‬אזי נוכל לכתוב‬ ‫נראה ‪ : V = U + W‬יהי ‪⎟⎟ ∈ ℜ2× 2 = V‬‬
‫⎠‪⎝ z w‬‬
‫‪⎛x y⎞ ⎛ x− w‬‬ ‫⎛ ⎞‪y‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬ונשים ♥ כי‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬
‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬ ‫⎛‬ ‫‪w‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ∈ U ,‬‬ ‫‪⎟⎟ ∈ W‬‬
‫⎝‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬
‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬ ‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬ ‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪ .‬מכך‬ ‫⎜⎜ וגם ‪⎟⎟ ∈ W‬‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬אזי ‪⎟⎟ ∈ U‬‬ ‫נראה כי } ‪ : U ∩ W = {0v‬תהי ‪⎟⎟ ∈ U ∩ W‬‬
‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛x y‬‬
‫⎜⎜ נובע כי ‪ , w = 0‬וכן כי ‪. z = x − y‬‬ ‫ש‪⎟⎟ ∈ U -‬‬
‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬
‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ נובע כי ‪ , y = 0‬וכן כי ‪ . x = w‬לכן ‪ , x = y = w = 0‬ולפי ‪ z = x − y‬גם‬ ‫מכך ש‪⎟⎟ ∈ W -‬‬
‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎠‬
‫⎛‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎛ ⎞‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ . z = 0‬לכן ‪⎟⎟ = 0v‬‬
‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫כן‪ ,‬נסמן ב‪ W -‬את אוסף הפונקציות הממשיות המקיימות )‪ , f (2 ) = f (1‬ונראה כי ‪ W‬מהווה‬
‫ת"מ של ‪:V‬‬
‫‪ : 0v ∈ W‬ווקטור האפס הינו פונקצית האפס‪ ,‬כלומר הפונקציה המקיימת ‪ . f ( x ) ≡ 0‬כלומר –‬
‫לכל ‪ x ∈ ℜ‬מתקיים ‪ . f (x ) = 0‬אזי בפרט ‪ , f (2 ) = f (1) = 0 -‬ולכן ‪. 0v ∈ W‬‬

‫‪60‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫סגירות לחיבור‪ :‬תהיינה ‪ . f , g ∈ W‬אזי )‪ , f (2 ) = f (1‬וכן )‪. g (2 ) = g (1‬‬
‫)‪ . ( f + g )(2 ) = f (2) + g (2 ) = f (1) + g (1) = ( f + g )(1‬לכן ‪. f + g ∈ W‬‬

‫‪ . f ∈ W , α ∈ ℜ‬אזי )‪(αf )(1) = α ⋅ f (1) = α ⋅ f (2) = (αf )(2‬‬ ‫סגירות לכפל בסקלר‪ :‬תהיינה‬
‫↓‬
‫)‪f (2 ) = f (1‬‬
‫לכן ‪. (αf ) ∈ W‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫א( נראה כי ‪ – W‬אוסף הפונקציות הממשיות האי זוגיות‪ ,‬מהווה ת"מ של ‪V:‬‬

‫‪ : 0v ∈ W‬איבר האפס הוא פולינום האפס ‪ . f 0 ( x ) ≡ 0‬הוא שייך לאוסף ‪ , V‬מכיוון ש‪-‬‬
‫‪. ∀x ∈ R‬‬ ‫)‪f 0 (− x) = 0 = − f 0 ( x‬‬

‫‪ , ∀x ∈ R‬וכן ‪-‬‬ ‫סגירות לחיבור‪ :‬תהיינה ‪ f , g : R → R‬אי זוגיות‪ .‬אזי )‪f (− x ) = − f ( x‬‬

‫‪ . ∀x ∈ R‬אזי‬ ‫)‪g (− x) = − g ( x‬‬

‫) ‪. ( f + g )(− x ) = f (− x ) + g (− x ) = − f ( x ) − g ( x ) = −( f + g )( x‬‬

‫סגירות לגבי כפל בסקלר ‪ :‬לכל ‪ f ∈ V , α ∈ ℜ, x ∈ ℜ‬מתקיים ‪:‬‬


‫) ‪(αf )(− x ) = α ⋅ f (− x ) = α (− f (x )) = −α ( f (x )) = (− αf )(x‬‬
‫‪ . U = { f ∈ V ∀a ∈ R‬זהו אוסף‬ ‫ב( נמצא משלים ל‪ W -‬ב‪ :V -‬נגדיר }) ‪f (− a ) = f (a‬‬
‫הפונקציות הממשיות הזוגיות‪ .‬באופן דומה ניתן להראות כי ‪ U‬מווה גם הוא ת"מ של ‪.V‬‬

‫נראה כי ‪: V = U ⊕ W‬‬
‫נראה ‪ : V = U + W‬תהי ‪ f ∈ V‬פונקציה ממשית רציפה‪ .‬אזי לכל ‪ x ∈ ℜ‬נסמן ‪:‬‬

‫= ) ‪. h( x‬‬
‫‪1‬‬
‫]) ‪[ f (x ) − f (− x )] , g (x ) = 1 [ f (x ) + f (− x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נראה כי ‪: g ∈ U , h ∈ W‬‬
‫נראה כי ‪) g ∈ U‬כלומר נראה כי ) ‪ : ( ∀x ∈ ℜ g (− x ) = g ( x‬יהי ‪ . x ∈ ℜ‬אזי‬
‫) ‪g (− x ) = [ f (− x ) + f (− (− x ))] = [ f (− x ) + f ( x )] = [ f ( x ) + f (− x )] = g (x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נראה כי ‪) h ∈ W‬כלומר‪ -‬נראה כי ) ‪ :( . ∀x ∈ ℜ h(− x ) = −h( x‬יהי ‪ . x ∈ ℜ‬אזי‬
‫) ‪h(− x ) = [ f (− x ) − f (− (− x ))] = [ f (− x ) − f ( x )] = [− f ( x ) + f (− x )] = − [ f ( x ) − f (− x )] = − h( x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪) ∀x ∈ R‬אנא בדוק!(‪.‬‬ ‫כעת ‪f ( x) = g ( x ) + h( x ) -‬‬

‫‪61‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫נראה כי } ‪ : U ∩ W = {0v‬תהי ‪ . f ∈ U ∩ W‬מכך ש‪ f ∈ U -‬מקבלים כי‬
‫‪. ∀x ∈ R‬‬ ‫) ‪ . ∀x ∈ R f (− x ) = − f (x‬מכך ש‪ f ∈ W -‬מקבלים כי ) ‪f ( − x) = f ( x‬‬
‫לכן ) ‪ , ∀x ∈ R − f ( x ) = f (− x) = f ( x‬כלומר ) ‪∀x ∈ R − f (x ) = f (x‬‬
‫זאת אומרת שלכל ‪ , 2 f ( x ) = 0 x ∈ ℜ‬כלומר‪ -‬לכל ‪ . f ( x ) = 0 x ∈ ℜ‬לכן ‪ f -‬היא פונקצית‬
‫האפס‪ ,‬כלומר ‪. f = 0v‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬ניקח לדוגמא את הדוגמא מהתרגול‪ .‬נגדיר ‪ V = ℜ 2‬עם פעולת חיבור‬
‫ווקטורים וכפל ווקטור בסקלר רגילות‪.‬‬
‫נגדיר }‪) U = {( x,0 ) | x ∈ ℜ‬זהו ציר ה‪ x -‬של המישור(‪) W = {(0, y ) | y ∈ ℜ} ,‬זהו ציר ה‪ y -‬של‬
‫המישור(‪ .‬ניתן לבדוק כי ‪, U‬ו‪ W -‬הינם תתי מרחבים של ‪.V‬‬

‫נראה כי ‪: V = U ⊕ W‬‬

‫נראה ‪ : V = U + W‬יהי ‪ . (x, y ) ∈ ℜ 2‬אזי נוכל לכתוב ) ‪ , (x, y ) = ( x,0 ) + (0, y‬ונשים לב כי‬
‫‪. (x,0 ) ∈ U , (0, y ) ∈ W‬‬

‫נראה כי } ‪ . U ∩ W = {0v‬יהי ‪ . ( x, y ) ∈ U ∩ W‬אזי ‪ ( x, y ) ∈ U‬וגם ‪. (x, y ) ∈ W‬‬


‫מכך ש‪ ( x, y ) ∈ U -‬נובע כי ‪. y = 0‬‬
‫מכך ש‪ (x, y ) ∈ W -‬נובע כי ‪. x = 0‬‬
‫לכן בהכרח ‪. (x, y ) = (0,0) = 0v‬‬

‫עד כה‪. V = U ⊕ W -‬‬


‫{‬ ‫}‬
‫אולם ‪ , U ∪ W = ( x, y ) ∈ ℜ | x = 0 ∨ y = 0 ≠ ℜ 2 -‬מכיוון ש‪ (1,1) -‬למשל מקיים‬
‫‪2‬‬

‫‪ , (1,1) ∈ V = ℜ 2‬אבל ‪ , (1,1) ∉ U ∪ W‬מכיוון ש‪ (1,1) ∉ U -‬וגם ‪. (1,1) ∉ W‬‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫הטענה נכונה‪ .‬נזכור כי לכל מ"ו ‪ V‬מעל שדה ‪ W = {0v } - F‬מהווה ת"מ של ‪ .V‬לכן – תמיד נוכל‬
‫לקחת } ‪ , U = V , W = {0v‬ולקבל ש‪. V = U ⊕ W -‬‬
‫הסבר ‪:‬‬
‫נראה ‪ : V = U + W‬יהי ‪ . v ∈ V‬אזי ניתן לכתוב ‪ , v = v + 0v‬ומאחר ש‪U = V -‬‬
‫‪ . v ∈ U , 0v ∈ W‬לכן ‪ v‬הוא סכום של איבר מ‪ U -‬ואיבר מ‪.W -‬‬

‫} ‪ : U ∩ W = {0v‬זה נובע ישירות מכך ש‪. U ⊇W = {0v } -‬‬

‫‪62‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪9‬‬
‫בסיס ומימד‪ ,‬תלות ליניארית‪ ,‬משפט המימדים‬

‫לגבי כל אחד מהבאים‪ -‬נתון כי זהו מ"ו )אין צורך להוכיח(‪ .‬מצאו בסיס ומימד‪.‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫‪. V1 = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ | z = 2 y, y = x ⎬ .1‬‬
‫‪3‬‬

‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬


‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎬ ‪. V2 = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ3 | y = x − z‬‬ ‫‪.2‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬
‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎟ ‪⎪⎜ y‬‬ ‫⎪‬
‫‪V3 = ⎨⎜ ⎟ ∈ ℜ | y = x − z , w = 2 y + z ⎬ .3‬‬
‫‪4‬‬

‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬


‫⎠⎟ ‪⎪⎩⎜⎝ w‬‬ ‫⎭⎪‬
‫{‬ ‫}‬
‫‪. V4 = A ∈ ℜ 2× 2 | At = A .4‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ a1‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎟ ‪⎪⎜ a2‬‬ ‫⎪‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪ V5 .5‬הוא תת המרחב הבא של ‪.( n > 4 ) V5 = ⎨⎜ a3 ⎟ | a1 + a2 + a3 = 0⎬ : ℜn‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫⎟ ‪⎪⎜ M‬‬ ‫⎪‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ an‬‬ ‫⎭⎪‬
‫‪ .6‬יהי ] ‪ V = R3 [x‬מרחב הפולינומים הממשיים ממעלה ≥ ‪ 3‬ותהי ‪ U‬תת קבוצה של ‪V‬‬
‫המוגדרת באופן הבא‪. U = {p ( x ) ∈ V p( x ) = x ⋅ p ′( x )} :‬‬
‫א( הוכיחו כי ‪ U‬תת מרחב של ] ‪. V = R3 [x‬‬
‫ב( מצאו בסיס ומימד של ‪.U‬‬
‫ג( מצאו ת"מ ‪ W‬של ‪ V‬המקיים ‪. V = U ⊕ W‬‬

‫‪ .7‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ ,F‬ויהי ‪ W‬ת"מ של ‪ .V‬יהיו ‪ u, v ∈ V‬כך ש‪ , u, v ∉ W -‬אבל‬


‫‪. v + 3u ∈ W‬‬
‫א( האם }‪ W ∪ {u , v‬מהווה ת"מ של ‪ ? V‬אם כן – הצע עבורה בסיס‪.‬‬
‫ב( האם ) ‪ Span({u, v} ∪ W‬מהווה ת"מ של ‪ ? V‬אם כן – הצע עבורה בסיס‪.‬‬

‫{‬
‫‪ .8‬א( יהי ‪ . V = A ∈ ℜ3×3 | At = A‬הוכח או הפרך ‪ :‬קיימים ‪ 4‬תתי מרחבים שונים של ‪: V‬‬ ‫}‬
‫‪ V1 ,V2 ,V3 ,V4‬כך שכולם שונים מ‪ V -‬ומ‪ {0v } -‬ומתקיימת ההכלה הבאה ‪:‬‬
‫‪) . V1 ⊂ V2 ⊂ V3 ⊂ V4‬הכלה ממש‪ ,‬בניגוד ל‪.( ⊆ -‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫ב( אותה שאלה‪ ,‬אך עבור ‪. V = A ∈ ℜ 2× 2 | At = A‬‬

‫‪ .9‬נגדיר })‪ . S 2 = {(− 7,0,5), (0,7,3)} , S1 = {(− 1,3,2 ), (− 2,−1,1‬קבע אילו מבין הטענות‬
‫הבאות נכונות ‪:‬‬
‫א( ) ‪Span(S1 ) ⊄ Span(S 2‬‬
‫ב( ) ‪Span(S 2 ) ⊄ Span(S1‬‬

‫‪63‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ג( ) ‪Span(S 2 ) = Span(S1‬‬
‫‪ .10‬לפניך שני תתי מרחבים של ‪) R 2×3‬אין צורך להוכיח שאילו אכן ת"מ (‬
‫‪⎧⎪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬ ‫⎪⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪W‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫⎬ ‪a , b, c ∈ R‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ a + b a + c a + b + c‬‬ ‫⎭⎪‬
‫⎧‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪⎛ 1 4 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪U = span = ⎨u1‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 3‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 3‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎭⎠‬

‫מצאו בסיס ומימד לתתי המרחבים ‪ W‬ו‪. U -‬‬ ‫א(‬


‫מצאו בסיס ומימד לסכום ‪. W + U‬‬ ‫ב(‬
‫מצאו בסיס ומימד לחיתוך ‪. W ∩ U‬‬ ‫ג(‬
‫מצאו את המימד של משלים ל‪ , W + U -‬ב‪ . R 2×3 -‬כלומר‪ -‬מצאו את המימד של תת‬ ‫ד(‬
‫מרחב ‪ U 1‬של ‪ R 2×3‬המקיים ) ‪. W + U = U 1 ⊕ (U ∩ W‬‬

‫תאריך הגשה‪17.1.06 :‬‬


‫עד ‪18:00‬‬

‫‪64‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪9‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫= ‪. V1 = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ3 | z = 2 y, y‬ניתן לסמן את הפרמטר ‪ , x = t‬ולקבל כי המרחב‬ ‫⎬‪x‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬
‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛1‬‬ ‫⎞ ‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎫‬
‫⎪⎟ ⎜⎪‬ ‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫נראה כך ⎬‪ . V1 = ⎨⎜ t ⎟ | t ∈ ℜ‬זהו מרחב ממימד ‪ ,1‬ולכן בסיס אפשרי יהיה ‪. ⎨⎜1 ⎟⎬ -‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 2‬‬ ‫⎟ ‪⎪⎜ 2t‬‬ ‫⎪‬
‫⎭⎠ ⎝⎩‬ ‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬


‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎬ ‪ . V2 = ⎨⎜ y ⎟ ∈ ℜ | y = x − z‬נסמן כפרמטרים ‪ x = t , z = s‬ונקבל כי ניתן לכתוב את‬
‫‪3‬‬

‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬


‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫המרחב כך ⎬ ‪ . V2 = ⎨⎜ s ⎟ ∈ ℜ3 | y = x − z‬זהו מרחב ממימד ‪ .2‬בסיס אפשרי ‪-‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ t − s‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛1 ⎞ ⎛ 0‬‬
‫⎪⎟ ⎜ ⎟ ⎜⎪‬
‫⎬⎟‪) ⎨⎜1 ⎟, ⎜ − 1‬התקבל כאשר מציבים בווקטור הראשון ‪ t = 1, s = 0‬ובשני ‪.( t = 0, s = 1‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 0 ⎟ ⎜1‬‬
‫⎭⎠ ⎝ ⎠ ⎝⎩‬
‫נעיר כי ניתן לבחור את הפרמטרים אחרת‪ ,‬לייצג את ‪ x‬דווקא כתלות ב‪ y -‬וב‪ .z -‬באופן כזה‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛1 ⎞ ⎛1‬‬
‫⎪⎟ ⎜ ⎟ ⎜⎪‬
‫נקבל בסיס כזה ⎬⎟ ‪ , ⎨⎜1 ⎟, ⎜ 0‬למשל‪.‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 0 ⎟ ⎜1‬‬
‫⎭⎠ ⎝ ⎠ ⎝⎩‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎟ ‪⎪⎜ y‬‬ ‫⎪‬
‫⎬ ‪ V3 = ⎨⎜ ⎟ ∈ ℜ | y = x − z , w = 2 y + z‬למעשה אם נסמן פרמטרים ‪ x = t , z = s‬ניתן יהיה‬
‫‪4‬‬

‫⎟ ‪⎪⎜ z‬‬ ‫⎪‬


‫⎠⎟ ‪⎪⎜⎝ w‬‬ ‫⎭⎪‬
‫⎩‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛1 ⎞ ⎛ 0‬‬ ‫‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎞‬ ‫⎫‬
‫⎪⎟ ⎜ ⎟ ⎜⎪‬ ‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫⎪⎟‪⎪⎜1 ⎟ ⎜ − 1‬‬ ‫⎟ ‪⎪⎜ t − s‬‬ ‫⎪‬
‫⎜⎨ = ‪ . V3‬זהו מרחב ממימד ‪ ,2‬ובסיס אפשרי יהיה ‪⎨⎜ ⎟, ⎜ ⎟⎬ -‬‬ ‫⎟‬ ‫לרשום ⎬‪| t , s ∈ ℜ‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 0 ⎟ ⎜1‬‬ ‫‪⎪⎜ s‬‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎪⎠‪⎪⎩⎝ 2 ⎠ ⎝ − 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪⎪⎩⎜⎝ 2t − s‬‬ ‫⎭⎪‬
‫⎭‬
‫)התקבל כאשר מציבים בווקטור הראשון ‪ t = 1, s = 0‬ובשני ‪.( t = 0, s = 1‬‬

‫‪65‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪4‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ a b‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪) . V4‬שימו ♥‬ ‫{‬
‫‪ . V4 = A ∈ ℜ 2× 2 | At = A‬ניתן לרשום את המרחב כך‪⎟⎟ | a, b, c ∈ ℜ⎬ :‬‬ ‫}‬
‫⎠ ‪⎩⎝ b c‬‬ ‫⎭‬
‫כי אין הכרח כי איברי האלכסון יהיו שווים זה לזה!( זהו מרחב ממימד ‪ , 3‬וניתן להציג עבורו‬
‫⎫ ⎞ ‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ 0 1 ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪ .‬בסיס זה התקבל כאשר מציבים במטריצה הראשונה ‪:‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫בסיס כזה‪⎟⎟ ⎬ :‬‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎭⎠‬
‫‪ a = 1, b = 0, c = 0‬במטריצה השנייה ‪ a = 0, b = 1, c = 0 :‬ובמטריצה השלישית ‪:‬‬
‫‪a = 0, b = 0, c = 1‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ a1‬‬ ‫⎫‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎟ ‪⎪⎜ a2‬‬ ‫⎪‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫נמצא בסיס עבור ⎬‪ : V5 = ⎨⎜ a3 ⎟ | a1 + a2 + a3 = 0‬נוכל לרשום ) ‪ , a3 = −(a1 + a2‬וזוהי התלות‬
‫⎟ ⎜‬
‫⎟ ‪⎪⎜ M‬‬ ‫⎪‬
‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ an‬‬ ‫⎭⎪‬
‫היחידה שקיימת במרחב זה‪ .‬כלומר‪ -‬לכל אחד מהרכיבים ‪ a1 , a2 , a4 ,..., an‬נדרוש איבר כלשהו‬
‫בבסיס‪ .‬לכן‪ ,‬נוכל לקחת בסיס בעל ‪ n-1‬האיברים הבאים ‪:‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 ⎞ ⎛ 0 ⎞ ⎛ 0 ⎞ ⎛ 0 ⎞ ⎛ 0‬‬
‫⎪⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜⎪‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 0 ⎟ ⎜ 1 ⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎪⎪⎟ ‪⎪⎪⎜ − 1⎟ ⎜ − 1⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎬⎟ ⎜ ‪) B = ⎨⎜ ⎟, ⎜ ⎟ , ⎜ ⎟,..., ⎜ ⎟,‬הסבר – בכל פעם אנו שמים ‪ -1‬ברכיב אחד מבין‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ 0 ⎟ ⎜ 0 ⎟ ⎜ 1 ⎟ ⎜ M ⎟ ⎜ M‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪⎜ M ⎟ ⎜ M ⎟ ⎜ M ⎟ ⎜ 1 ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎪⎟⎟ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎜⎜⎪‬
‫⎭⎪⎠ ‪⎪⎩⎝ 0 ⎠ ⎝ 0 ⎠ ⎝ 0 ⎠ ⎝ 0 ⎠ ⎝ 1‬‬
‫‪ , a1 , a2 , a4 ,..., an‬ו‪ 0 -‬בכל שאר המקומות‪ ,‬ודואגים שיתקיים ) ‪.( a3 = −(a1 + a2‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬נראה כי }) ‪ U = {p ( x ) ∈ V p( x ) = x ⋅ p ′( x‬ת"מ של ] ‪. V = R2 [x‬‬
‫∅ ≠ ‪:U‬‬ ‫•‬
‫ובפרט פולינום האפס ממעלה ‪ ) 2‬איבר האפס של ] ‪ ( V = R2 [x‬מקיים‬
‫~ = ‪. 0V‬‬ ‫~ = ‪ , 0‬כלומר ‪p ( x ) ∈ U‬‬
‫~ ⋅ ‪p (x ) = x‬‬‫‪p ′( x ) = x ⋅ 0 = 0‬‬
‫סגירות לחיבור ב ‪: U -‬‬ ‫•‬
‫נראה כי עבור ‪ p1 ( x ), p 2 ( x ) ∈ U‬מתקיים ‪. ( p1 (x ) + p 2 ( x )) ∈ U‬‬

‫‪66‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎫ ) ‪⎧ p (x ) ∈ U ⇒ p1 (x ) = xp1′ (x‬‬
‫‪p1 (x ) + p 2 (x ) = ⎨ 1‬‬ ‫= )) ‪⎬ = xp1′ (x ) + xp ′2 (x ) = x( p1′ ( x ) + p ′2 ( x‬‬
‫⎭) ‪⎩ p 2 (x ) ∈ U ⇒ p 2 (x ) = xp ′2 (x‬‬
‫‪′‬‬
‫‪} = x( p1 ( x ) + p 2 ( x )) ⇒ ( p1 ( x ) + p 2 ( x )) ∈ U‬תכונות הנגזרת{ =‬

‫סגירות לכפל בסקלר ‪:‬‬ ‫•‬


‫נראה כי עבור ‪ p ( x ) ∈ U‬ו‪ α ∈ R -‬מתקיים ‪. (α ⋅ p( x )) ∈ U‬‬

‫= )) ‪α ⋅ p(x ) = {p(x ) ∈ U ⇒ p( x ) = xp ′( x )} = α ⋅ ( xp ′(x )) = x(α ⋅ p ′(x‬‬


‫‪′‬‬
‫הנגזרת{ =‬ ‫‪} = x(α ⋅ p( x )) ⇒ (α ⋅ p ( x )) ∈ U‬תכונות‬

‫ב‪ .‬נמצא בסיס ומימד של ‪. U‬‬

‫‪′‬‬
‫(‬
‫= ⎬⎫ ‪U = {p( x ) ∈ V p( x ) = x ⋅ p ′( x )} = ⎧⎨ p( x ) = a + bx + cx 2 ∈ V a + bx + cx 2 = x ⋅ a + bx + cx 2‬‬ ‫)‬
‫⎩‬ ‫⎭‬
‫{‬
‫= ) ‪= p ( x ) = a + bx + cx 2 ∈ V a + bx + cx 2 = x ⋅ (b + 2cx‬‬ ‫}‬
‫‪= {p ( x ) = a + bx + cx‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪∈ V a + bx + cx 2 = bx + 2cx 2‬‬ ‫}‬
‫‪= {p ( x ) = a + bx + cx‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪∈ V cx 2 − a = 0‬‬ ‫}‬
‫‪= {p ( x ) = a + bx + cx‬‬ ‫‪2‬‬
‫}‬
‫‪∈ V a = 0 ; c = 0 = {p( x ) = bx‬‬ ‫}‪b ∈ R‬‬

‫מכאן }‪ U = span{x‬ומאחר וזו קבוצה בת"ל נובע כי }‪ {x‬בסיס תת המרחב ‪ U‬ולכן ‪. dim U = 1‬‬

‫ג‪ .‬נמצא ‪ W‬תת מרחב של ‪ V‬כך ש‪. V = U ⊕ W -‬‬

‫} {‬
‫ראינו כי }‪ U = span{x‬נגדיר ‪ ) . W = span 1, x 2‬שימו לב כי הגדרנו את ‪W‬‬
‫כתת מרחב של ] ‪ V = R2 [x‬הנפרש ע"י הקבוצה המשלימה את הבסיס של ‪ U‬לבסיס‬
‫של המרחב כולו‪( .‬‬
‫עבור ‪ W = span 1, x 2‬מתקיים‪:‬‬ ‫} {‬
‫] ‪. U + W = span{x} ∪ span{1, x } = span{1, x, x } = R [x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר המרחב ] ‪ V = R2 [x‬הינו סכום של תתי המרחבים ‪ , U ,W‬כלומר ‪. V = U + W‬‬
‫כעת נראה כי זהו סכום ישר ‪ ,‬כלומר ‪. V = U ⊕ W‬‬
‫על מנת להראות זאת מספיק להראות כי } ‪. U ∩ W = {0V‬‬
‫‪⎧v ∈ U ⇒ v = bx‬‬ ‫⎫‬
‫‪U ∩ W = {v ∈ U‬‬ ‫⎨ = } ‪∧ v ∈W‬‬ ‫⎬‪2‬‬
‫= ‪= v = bx = a + cx 2‬‬ ‫{‬ ‫}‬
‫⎩‬‫‪v‬‬ ‫∈‬ ‫‪W‬‬ ‫⇒‬ ‫‪v‬‬ ‫=‬ ‫‪a‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪cx‬‬ ‫⎭‬
‫{‬ ‫}‬
‫} ‪= a − bx + cx = 0 = {a = b = c = 0} ⇒ {v = 0V‬‬
‫‪2‬‬

‫‪67‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪7‬‬

‫א( }‪ W ∪ {u , v‬אינו מהווה מ"ו‪ ,‬שכן אין בו סגירות לחיבור‪ .‬ניקח דוגמא‪, V = ℜ3 :‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎫‬


‫⎟ ⎜⎪‬ ‫⎪‬
‫⎬‪ . W = ⎨⎜ 0 ⎟ | x ∈ ℜ‬ניקח ) ‪ . v = (1,3,0) , u = (1,−1,0‬אזי ‪) u, v ∉ W -‬כי הרכיב השני שלהם‬
‫⎟ ‪⎪⎜ 0‬‬ ‫⎪‬
‫⎠ ⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫שונה מ – ‪ ,(0‬אבל ‪ . v + 3u = (4,0,0 ) ∈ W‬נראה כעת כי }‪ W ∪ {u , v‬אינו מ"ו ‪:‬‬
‫}‪ , u , v ∈ W ∪ {u , v‬אבל }‪. v + u = (2,2,0 ) ∉ W ∪ {u , v‬‬

‫ב( ) ‪ Span({u , v}∪ W‬מהווה מ"ו‪ 0 v ∈ Span(W ∪ {u , v}) .‬כי ‪ W‬מהווה מ"ו ולכן ‪. 0 v ∈ W‬‬

‫) ‪ Span({u , v}∪ W‬סגור לחיבור‪ ,‬כי אם )}‪ , v1 , v2 ∈ Span(W ∪ {u , v‬ונניח כי‬


‫} ‪ B = {w1 , w2 ,..., wn‬בסיס עבור ‪ W‬אזי קיימים סקלרים ‪ α1 , α 2 ,..., α n , a1 , a2 ∈ F‬כך ש‪-‬‬

‫‪ , v1 = α1w1 + α 2 w2 + ... + α n wn + a1u + a2 v‬וקיימים סקלרים ‪ β1 , β 2 ,..., β n , b1 , b2 ∈ F‬כך ש‪-‬‬

‫‪ . v2 = β1w1 + β 2 w2 + ... + β n wn + b1u + b2 v‬לכן‬

‫‪ v1 + v2 = (α1 + β1 )w1 + (α 2 + β 2 )w2 + ... + (α n + β n )wn + (a1 + b1 )u + (a2 + b2 )v‬כלומר‪-‬‬

‫)}‪v1 , v2 ∈ Span(W ∪ {u , v‬‬


‫) ‪ Span({u , v}∪ W‬סגור לכפל בסקלר‪ ,‬שכן אם ‪ x ∈ Span(W ∪ {u , v}) , c ∈ F‬אזי קיימים‬
‫סקלרים ‪ α1 , α 2 ,..., α n , a1 , a2 ∈ F‬כך ש‪ . x = α1w1 + α 2 w2 + ... + α n wn + a1u + a2 v -‬אזי‬

‫‪cx = c(α1w1 + α 2 w2 + ... + α n wn + a1u + a2 v ) = cα1w1 + cα 2 w2 + ... + cα n wn + ca1u + ca2 v‬‬


‫‪ W‬תת מרחב ולכן ‪ Span{u , v} . cα1w1 , cα 2 w2 ,..., cα n wn ∈ W‬תת מרחב ולכן‬

‫)}‪ . ca1u , ca2 v ∈ Span({u , v‬לכן )}‪. cα1w1 , cα 2 w2 ,..., cα n wn , ca1u , ca2 v ∈ Span(W ∪ {u , v‬‬

‫מהסגירות לחיבור ב‪ Span({u , v}∪ W ) -‬מקבלים שגם )}‪) . cx ∈ Span(W ∪ {u , v‬שכן‬


‫‪.( cx = cα1w1 + cα 2 w2 + ... + cα n wn + ca1u + ca2 v‬‬
‫נציע כעת בסיס עבור ) ‪ : Span({u , v}∪ W‬אמנם ידוע לנו )הראנו כעת( כי מאחר ש‪-‬‬
‫} ‪ B = {w1 , w2 ,..., wn‬בסיס עבור ‪ , W‬ו ‪ {u , v} -‬בסיס עבור }‪ , Span{u , v‬האוסף‬

‫}‪ B ∪ {u, v} = {w1 , w2 ,..., wn , u , v‬פורש את ) ‪ , Span({u , v}∪ W‬אך לא ניתן לקחת אותו כבסיס‬

‫עבור ) ‪ , Span({u , v}∪ W‬שכן יש בו תלות ליניארית‪ .‬לפי הנתון ‪ , v + 3u ∈ W‬כלומר קיימים‬
‫סקלרים ‪ α1 , α 2 ,..., α n ∈ F‬כך ש‪ . α1w1 + α 2 w2 + ... + α n wn = 3u + v -‬לפיכך – יש תלות‬

‫ליניארית‪) .‬הסקלרים ‪ α1 , α 2 ,..., α n ,−1,−3 ∈ F‬לא כולם שווים ל‪ 0 -‬ומתקיים‬

‫‪68‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .( α1w1 + α 2 w2 + ... + α n wn − v − 3u = 0v‬לכן‪ -‬מספיק לבחור אחד מבין הוקטורים ‪ .u,v‬כלומר‪-‬‬

‫בסיס עבור ) ‪ Span({u , v}∪ W‬יכול להיות }‪ , B ∪ {u} = {w1 , w2 ,..., wn , u‬למשל ‪.‬‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫א( הטענה נכונה‪ .‬מאחר שאת ‪ V = A ∈ ℜ3×3 | At = A‬ניתן לכתוב כך ‪:‬‬

‫‪⎧⎛ a x‬‬ ‫⎞‪y‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫‪ , V = ⎨⎜ x b‬אנו רואים שמימד מרחב זה הוא ‪ .6‬בסיס‬ ‫⎬‪z ⎟, a, b, c, x, y, z ∈ ℜ‬‬
‫‪⎪⎜ y z‬‬ ‫⎠⎟ ‪c‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎭‬
‫עבור מרחב זה יכול להיות‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧ ⎛ 1 0 0 ⎞ ⎛ 0 0 0 ⎞ ⎛ 0 0 0 ⎞ ⎛ 0 1 0 ⎞ ⎛ 0 0 1 ⎞ ⎛ 0 0 0‬‬
‫⎜⎪‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎪⎟‬
‫⎬⎟ ‪B = ⎨ ⎜ 0 0 0 ⎟, ⎜ 0 1 0 ⎟, ⎜ 0 0 0 ⎟, ⎜ 1 0 0 ⎟, ⎜ 0 0 0 ⎟, ⎜ 0 0 1‬‬
‫⎪⎟ ‪⎪ ⎜ 0 0 0 ⎟ ⎜ 0 0 0 ⎟ ⎜ 0 0 1 ⎟ ⎜ 0 0 0 ⎟ ⎜ 1 0 0 ⎟ ⎜ 0 1 0‬‬
‫⎝⎩‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎭⎠‬
‫לכן – ניתן למצוא מרחבים המקיימים ‪ , {0v } ⊂ V1 ⊂ V2 ⊂ V3 ⊂ V4 ⊂ V‬כלומר ‪-‬‬

‫‪0 = dim{0v } < dim(V1 ) < dim(V2 ) < dim(V3 ) < dim (V4 ) < dim(V ) = 6‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ 0 0 0‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫למשל‪ -‬נוכל לקחת ⎬‪) V1 = ⎨⎜ 0 0 z ⎟, z ∈ ℜ‬ממימד ‪, (1‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ 0 z 0‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ 0 0 y‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫⎬‪) V2 = ⎨⎜ 0 0 z ⎟, y, z ∈ ℜ‬ממימד ‪,(2‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ y z 0‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ 0 x y‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫⎬‪) V2 = ⎨⎜ x 0 z ⎟, x, y, z ∈ ℜ‬ממימד ‪,(3‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ y z 0‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ 0 x y‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫⎪‬
‫⎬‪) V4 = ⎨⎜ x 0 z ⎟, c, x, y, z ∈ ℜ‬ממימד ‪.(4‬‬
‫⎟ ‪⎪⎜ y z c‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬

‫ב( מאחר שמרחב זה הוא ממימד ‪ ,3‬לא ניתן למצוא תתי מרחבים המקיימים‬
‫‪ , {0v } ⊂ V1 ⊂ V2 ⊂ V3 ⊂ V4 ⊂ V‬שכן אז צריך להתקיים‬

‫‪ , 0 = dim{0v } < dim(V1 ) < dim(V2 ) < dim(V3 ) < dim (V4 ) < dim(V ) = 3‬והדבר לא‬
‫מתאפשר כאשר המימדים צריכים להיות שלמים‪...‬‬

‫‪69‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫})‪S 2 = {(− 7,0,5), (0,7,3)} , S1 = {(− 1,3,2 ), (− 2,−1,1‬‬
‫נסמן ) ‪. W = Span(S1 ), U = Span(S 2‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬בדיקה קצרה מעלה שכל אחת מהקבוצות הללו ‪ S1 , S 2 -‬היא בת"ל‪ .‬לכן‬
‫לכן ‪ S1‬מהווה בסיס ל‪ ,W -‬ו‪ S 2 -‬מהווה בסיס ל‪) .U -‬אין צורך לבדוק קבוצה פורשת‪ ,‬כי ‪ W‬ו‪U -‬‬
‫הוגדרו כקבוצות הנפרשות ע"י ‪ , S1‬ו‪ S 2 -‬בהתאמה‪(.‬‬
‫נראה כי ) ‪ Span(S 2 ) = Span(S1‬נכונה‪ ,‬וכך נראה כי הטענות ) ‪ Span(S1 ) ⊄ Span(S 2‬ו‪-‬‬
‫) ‪ Span(S 2 ) ⊄ Span(S1‬אינן נכונות‪.‬‬

‫נראה כי כל וקטור ב‪ W -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬ואז ינבע כי ‪ S 2‬בסיס ל‪.W -‬‬
‫כמו כן נראה כי כל וקטור ב‪ U -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S1‬ואז ינבע כי גם ‪ S1‬בסיס ל‪.U -‬‬
‫בסה"כ – מקבלים ‪.U=W‬‬
‫שלב א'‪ :‬נראה כי כל וקטור ב‪ W -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬ואז ינבע כי ‪ S 2‬בסיס ל‪.W -‬‬
‫נראה זאת רק על איברי הבסיס של ‪ , S1 - W‬שכן אם איברי הבסיס ניתנים להצגה כצ"ל של‬
‫איברי ‪ , S 2‬וכל וקטור ב‪ W -‬ניתן להצגה כצ"ל של איברי ‪ , S1‬נקבל שכל איבר ב‪ W -‬ניתן להצגה‬
‫כצ"ל של איברי ‪. S 2‬‬
‫= ‪. a = 17 , b‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 1,3,2) = a(− 7,0,5) + b(0,7,3‬‬
‫= ‪. a = 72 , b‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪7‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 2,−1,1) = a(− 7,0,5) + b(0,7,3‬‬
‫שלב ב'‪ :‬נראה כי כל וקטור ב‪ U -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S1‬ואז ינבע כי ‪ S1‬בסיס ל‪.U -‬‬
‫נראה זאת רק על איברי הבסיס של ‪ , S 2 - U‬שכן אם איברי הבסיס ניתנים להצגה כצ"ל של איברי‬
‫‪ , S1‬וכל וקטור ב‪ W -‬ניתן להצגה כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬נקבל שכל איבר ב‪ W -‬ניתן להצגה כצ"ל של‬
‫איברי ‪. S1‬‬
‫‪. a = 1, b = 3‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 7,0,5) = a(− 1,3,2) + b(− 2,−1,1‬‬
‫‪. a = 2, b = −1‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(0,7,3) = a(− 1,3,2) + b(− 2,−1,1‬‬

‫שאלה ‪10‬‬
‫‪⎧⎪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬ ‫⎪⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪: W‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫א‪ .‬נמצא בסיס ומימד של ⎬ ‪a, b, c ∈ R‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ a + b a + c a + b + c‬‬ ‫⎭⎪‬
‫⎫ ⎞‪⎧⎛1 0 0 ⎞ ⎛ 0 1 0 ⎞ ⎛ 0 0 1‬‬
‫⎜⎜⎨ = ‪) B1‬התקבל ע"י כך שלקחנו‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫נגדיר ‪⎟⎟ ⎬ :‬‬
‫⎭ ⎠‪⎩⎝1 1 1 ⎠ ⎝ 1 0 1 ⎠ ⎝ 0 1 1‬‬
‫‪ , a = 1, b = c = 0‬לאחר מכן ‪ , a = 0, b = 1, c = 0‬ולבסוף ‪. a = 1, b = 0, c = 1‬‬
‫‪ B1‬פורש את ‪ ,W‬וכמו כן – ‪ B‬בת"ל )בדוק!(‪ .‬לפיכך ‪. dim(W ) = 3‬‬

‫‪70‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫נמצא בסיס עבור‬
‫⎧‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪⎛ 1 4 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪U = span = ⎨u1‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 3‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 3‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎠‪⎝ 0 1 0‬‬ ‫⎠‪⎝1 1 1‬‬ ‫⎠‪⎝1 0 2‬‬ ‫⎭⎠ ‪⎝ 4 5 4‬‬
‫‪:‬‬
‫⎧‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪⎛ 1 4 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪B'2 = ⎨u1‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u3‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u3‬‬ ‫האוסף ⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎭⎠‬
‫פורש את ‪ ,U‬מהגדרת ‪.U‬‬
‫נבדוק האם יש תלות ליניארית בעזרת דירוג המטריצה המתקבלת מהווקטורים המתאימים‬
‫למטריצות ב‪: B'2 -‬‬
‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 0 1 0 1 1 1 ⎟ R3 ← R3 − R1 ⎜ 0 1 0 1 1 1 ⎟ R3 ←R3 −4 R2 ⎜ 0 1 0 1 1 1‬‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 1 4 1 4 5 4 ⎟ ⎯⎯ ⎯⎯→⎜ 0 4 0 4 4 4‬‬ ‫⎜→⎯‬
‫⎟‪0 0 0 0 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 0 0 1 0 2‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0 1 0 2‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0 1 0 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪R3 ↔ R4‬‬ ‫⎟‪⎜0 1 0 1 1 1‬‬
‫⎜→⎯ ⎯⎯‬
‫⎟‪0 0 0 1 0 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 0 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎧‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 1 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪⎛ 0 0 0‬‬


‫⎜⎜ = ‪ B2 = ⎨u1‬מהווה בסיס‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u3‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬האוסף ⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎠‪⎝0 1 0‬‬ ‫⎠‪⎝1 1 1‬‬ ‫⎭⎠ ‪⎝ 1 0 2‬‬
‫עבור ‪ .U‬לפיכך ‪dim(U ) = 3 -‬‬

‫ב‪ .‬בסיס עבור המרחב ‪ W + U‬ניתן לקבל כך‪ :‬נאחד את האיברים בבסיסים ‪ , B1 , B 2‬ונקבל‬
‫קבוצה פורשת עבור ‪ . W + U‬כעת ננפה מתוכה אוסף בת"ל‪.‬‬
‫נסמן‬
‫= ‪B' = B1 ∪ B2‬‬
‫⎞‪⎧⎛1 0 0 ⎞ ⎛ 0 1 0 ⎞ ⎛ 0 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 1 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪⎛ 0 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟, u1‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u 2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u3‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎭⎠‬

‫‪71‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כעת נמצה מתוך '‪ B‬אוסף בת"ל ‪:‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫⎞‪0 1 0 1 0‬‬ ‫‪⎛1 0 1 0 1‬‬ ‫⎞‪0‬‬ ‫‪⎛1 0‬‬‫⎞‪1 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎟‪1 0 1 1 1‬‬ ‫‪⎜0 1 0 1 1‬‬ ‫⎟‪1‬‬ ‫‪⎜0 1‬‬‫⎟‪0 1 1 1‬‬
‫‪⎜0‬‬ ‫‪0 0 1 0 2‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0 0 0 1 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0 0‬‬‫⎟‪0 1 0 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎯‪⎟ ⎯R‬‬ ‫⎜→⎯⎯‬
‫‪4 ← R4 − R1‬‬ ‫⎯‪⎟ ⎯R‬‬ ‫⎜→⎯⎯‬
‫‪5 ← R5 − R2‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎜1‬‬ ‫⎟‪0 0 1 1 1‬‬ ‫‪⎜ 0 0 −1 1 0‬‬ ‫⎟‪1‬‬ ‫⎟ ‪−1 1 0 1‬‬
‫‪⎜0 0‬‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎟‪1 0 1 0 1‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0 1 0 1 0‬‬ ‫⎟‪1‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0 0‬‬‫⎟⎟ ‪0 0 − 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜‬ ‫⎜‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 1 0 1 1‬‬ ‫‪⎜0 0 1 0 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬‫⎠⎟ ‪1 0 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬
‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬ ‫‪⎛1 0‬‬ ‫⎞‪1 0 1 0‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 1 0 1 1 1‬‬ ‫‪⎜0 1‬‬ ‫⎟‪0 1 1 1‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪1‬‬
‫⎟ ‪⎜ 0 0 −1 1 0 1‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫‪− 1 1 0 1 ⎟ R6 ←R6 − R4 ⎜ 0‬‬ ‫‪0 −1 1‬‬ ‫⎟‪0 1‬‬
‫⎜→⎯‬
‫‪3 ↔ R4‬‬
‫⎯‪⎯R‬‬ ‫⎯‪⎟ ⎯R‬‬ ‫⎜→⎯⎯‬
‫‪6 ← R6 + R3‬‬ ‫⎜→⎯⎯ ⎯⎯ ⎟‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 0 0 1 0 2‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎟‪0 1 0 2‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪0 0 1‬‬ ‫⎟‪0 2‬‬
‫⎟ ‪⎜ 0 0 0 0 −1 0‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎟ ‪0 0 −1 0‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟⎟ ‪− 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎜‬
‫⎟‪⎜0 0 1 0 1 1‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 1 1 2‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫⎞‪⎛1 0 1 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 1 0 1 1 1‬‬
‫⎟ ‪⎜ 0 0 −1 1 0 1‬‬
‫⎜→⎯⎯‬
‫‪6 ← R6 + R5‬‬
‫⎯‪⎯R‬‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0 1 0 2‬‬
‫⎟ ‪⎜ 0 0 0 0 −1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜0 0 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎧⎛ 1 0 1 ⎞ ⎛ 0 1 0 ⎞ ⎛ 0‬‬ ‫⎫ ⎞ ‪0 − 1⎞ ⎛ 0 0 0 ⎞ ⎛ 0 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨ = ‪B‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫⎜ ‪⎟,‬‬ ‫⎜ ‪⎟,‬‬ ‫לפיכך האוסף הבא‪⎟⎬ :‬‬
‫‪⎩⎝ 0 1 0 ⎠ ⎝ 1 1 1 ⎠ ⎝ 1‬‬ ‫⎭⎠⎟ ‪0 1 ⎟⎠ ⎜⎝ 1 0 2 ⎟⎠ ⎜⎝ 0 1 0‬‬
‫מהווה בסיס עבור ‪. W + U‬‬

‫ג‪ .‬נמצא בסיס ומימד עבור מרחב החיתוך ‪ . W ∩ U‬לפי משפט המימדים ‪:‬‬
‫) ‪ , dim(U + W ) = dim(U ) + dim(W ) − dim(U ∩ W‬ולכן ‪. dim(W ∩ U ) = 1‬‬
‫‪14243 123 1‬‬ ‫‪424‬‬‫‪3‬‬
‫‪=5‬‬ ‫‪=3‬‬ ‫‪=3‬‬

‫‪⎛a b‬‬ ‫⎞‪c‬‬


‫⎜⎜ אזי‬ ‫נמצא את המרחב ‪ W ∩ U‬באופן מפורש‪ :‬אם ‪⎟ ∈ W ∩ U‬‬
‫‪⎝d e‬‬ ‫⎠⎟ ‪f‬‬
‫‪⎧d = a + b‬‬
‫‪⎛a b‬‬ ‫⎞‪c‬‬ ‫⎪‬ ‫⎞ ‪⎛a b c‬‬
‫⎜⎜ היא למעשה מהצורה‬ ‫‪ . ⎨e = a + c‬כלומר‪⎟⎟ -‬‬ ‫⎜⎜ ולכן‬ ‫‪⎟⎟ ∈ W‬‬
‫‪⎝d e‬‬ ‫⎠‪f‬‬ ‫‪⎪f = a+b+c‬‬ ‫⎠ ‪⎝d e f‬‬
‫⎩‬
‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝a + b a + c a + b + c‬‬
‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬ולכן היא מהווה צירוף ליניארי של האיברים‬ ‫‪⎟⎟ ∈ U‬‬ ‫מצד שני‪-‬‬
‫⎠‪⎝a + b a + c a + b + c‬‬
‫⎧‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 1 0‬‬ ‫‪⎛0‬‬ ‫⎫⎞ ‪0 0‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . B2 = ⎨u1‬כלומר – עבור ‪α , β , γ ∈ ℜ‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , u3‬‬ ‫⎬⎟‬
‫⎩‬ ‫⎠‪⎝ 0 1 0‬‬ ‫⎠‪⎝ 1 1 1‬‬ ‫‪⎝1‬‬ ‫⎭⎠⎟ ‪0 2‬‬
‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬ ‫⎞‪⎛1 0 1‬‬ ‫‪⎛0 1 0⎞ ⎛ 0 0 0⎞ ⎛ α‬‬ ‫‪β‬‬ ‫⎞ ‪α‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ = α‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ + β‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ + γ‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫⎠‪⎝a + b a + c a + b + c‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 1 0‬‬ ‫‪⎝1 1 1⎠ ⎝1 0 2⎠ ⎝ β + γ α + β‬‬ ‫⎠⎟ ‪β + 2γ‬‬

‫‪72‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪⎞ ⎛ α‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪α‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫מהשוואת מקדמים נקבל ‪⎟ :‬‬
‫‪⎝a + b a + c a + b + c⎠ ⎝ β + γ‬‬ ‫⎠⎟ ‪α + β β + 2γ‬‬
‫‪⎧α = a = c‬‬ ‫‪⎧α = a = c‬‬
‫‪⎪β = b‬‬ ‫‪⎪β = b‬‬
‫⎪⎪‬ ‫⎪⎪‬
‫‪.γ = a ⇐ b + γ = a + b‬‬ ‫‪⎨b + γ = a + b‬‬ ‫‪⇐ ⎨β + γ = a + b‬‬
‫‪⎪a + b = a + c‬‬ ‫‪⎪α + β = a + c‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎪⎩b + 2γ = 2a + b‬‬ ‫‪⎪⎩β + 2γ = a + b + c‬‬
‫נציב ב‪ 2 -‬המשוואות האחרונות את האילוצים ‪: α = γ = a = c, β = b‬‬
‫‪⎧a + b = 2 a‬‬
‫⎨ ⇐ ‪.a = b‬‬
‫‪⎩b + 2a = 2a + b‬‬
‫סה"כ – אנו מקבלים ש‪. a = b = c = β = α = γ -‬‬
‫⎞‪⎛a a a‬‬ ‫‪⎛ a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬כאשר ‪, a ∈ ℜ‬‬ ‫⎜⎜ היא למעשה מהצורה ⎟⎟‬ ‫לכן ‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2a 2a 3a‬‬ ‫⎠‪⎝a + b a + c a + b + c‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 1 1‬‬
‫⎜⎜⎨ = ‪ . S‬כלומר‪ -‬כפי שציפינו ממשפט‬ ‫ובסיס עבור מרחב החיתוך יכול להיות ‪⎟⎟⎬ :‬‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 2 2 3‬‬
‫המימדים‪ -‬החיתוך הוא מרחב ממימד ‪.1‬‬

‫ד‪ .‬עלינו למצוא מהו מימדו של תת מרחב ‪ U 1‬של ‪ R 2×3‬המקיים ) ‪. W + U = U 1 ⊕ (U ∩ W‬‬


‫כפי שחישבנו ‪ . dim(U ∩W ) = 1 , dim(U + W ) = 5 -‬לפיכך ‪. dim(U1 ⊕ (U ∩ W )) = 5‬לפי‬
‫ממשפט המימדים‪, dim(U 1 + (U ∩ W )) = dim(U 1 ) + dim(U ∩ W ) − dim(U 1 ∩ (U ∩ W )) -‬‬
‫אולם מאחר ש ) ‪ , U 1 + (U ∩ W ) = U 1 ⊕ (U ∩ W‬נובע כי } ‪ , U1 ∩ (U ∩ W ) = {0v‬כלומר‪-‬‬
‫‪ . dim(U1 ∩ (U ∩ W )) = 0‬לכן‬
‫)) ‪ , dim(U1 + (U ∩ W )) = dim(U1 ) + dim(U ∩ W ) − dim(U1 ∩ (U ∩ W‬ומכאן ש‪-‬‬
‫‪144‬‬ ‫‪42444‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14243 14442444‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪=5‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫‪=0‬‬

‫‪. dim(U 1 ) = 4‬‬

‫‪73‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪10‬‬
‫העתקות ליניאריות‪ ,‬איזומורפיזמים‪ ,‬גרעין ותמונה‪ ,‬ממ"פ‬

‫‪ .1‬יהיו ‪ V , U‬מ"ו מעל שדה ‪ ,F‬ותהי ‪ T : V → U‬העתקה ליניארית‪ .‬הוכח כי ) ‪ ker (T‬מהווה‬
‫מ "ו ‪.‬‬
‫‪ .2‬נתונה העתקה ‪ T : R3 [x ] → R‬המוגדרת ע"י‬
‫‪2×2‬‬

‫‪⎛ a+b‬‬ ‫⎞ ‪a+b‬‬


‫(‬ ‫)‬
‫⎜⎜ = ‪T a + bx + cx 2 + dx 3‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝a + b + c a + b + c‬‬
‫הוכח כי ‪ T‬העתקה ליניארית ‪.‬‬ ‫א(‬
‫מצאו בסיס ומימד לתמונה ‪. Im T‬‬ ‫ב(‬
‫מצאו בסיס ומימד לגרעין ‪. KerT‬‬ ‫ג(‬
‫יהא ] ‪ D : R3 [x ] → R3 [x‬אופרטור הנגזרת‪ ,‬המוגדר ע"י‬ ‫ד(‬
‫]‪. D( p(x )) = p ′(x ); ∀p(x ) ∈ R3 [x‬‬
‫נגדיר את העתקת ההרכבה ‪ TD : R3 [x ] → R 2×2‬ע"י‬
‫]‪(TD )( p(x )) = T (D( p(x ))) = T ( p ′(x )); ∀p(x ) ∈ R3 [x‬‬
‫חשבו את מימד החיתוך ) ‪. dim(Ker (TD ) ∩ KerT‬‬

‫‪ .3‬נתונה הע"ל ‪ T : R 2 → R 2‬המקיימת‪ . T (1,−3) = (1,−2) , T (−1,4) = (2,6) :‬חשב )‪. T (2,−7‬‬

‫‪ .4‬לגבי כל אחד מהסעיפים הבאים – קבע האם תיתכן כזו העתקה ליניארית‪ .‬אם כן‪ -‬תן דוגמא‪,‬‬
‫אם לא‪ -‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫א( ‪ T : ℜ3 → ℜ5‬המקיימת ‪. dim(Im(T )) = 4‬‬
‫ב( ‪ T : ℜ3 → ℜ5‬העתקת איזומורפיזם‪ ,‬המקיימת ‪. dim(Im(T )) = 2‬‬
‫ג( ‪ T : ℜ3 [x ] → ℜ 2×2‬העתקת איזומורפיזם‪.‬‬

‫⎞‪⎛ 1 2‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , M‬ותהי ‪ T : R 2×2 → R 2×2‬מוגדרת כך‪:‬‬ ‫‪ .5‬תהי ‪⎟⎟ ∈ R 2×2‬‬
‫⎠‪⎝ 2 1‬‬
‫‪. T ( X ) := MX − XM ∀X ∈ R 2×2‬‬
‫א( הוכח כי ‪ T‬מהווה העתקה ליניארית‪ .‬ב( הוכח כי )) ‪. dim (ker (T )) = dim (im (T‬‬

‫‪ .6‬נגדיר ‪ f : ℜ n×n × ℜ n×n → ℜ‬כך ‪ . f ( A, B ) = trace( AB ) :‬האם ‪ f‬מהווה מכפלה פנימית על‬
‫‪? V = ℜ 2×2‬‬

‫‪ .7‬א( יהיו ‪ λ1 ,..., λn ∈ ℜ‬חיוביים‪ .‬הוכח כי הפונקציה ‪ f : ℜ n × ℜ n → ℜ‬המוגדרת ע"י‬


‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪n‬‬
‫) ‪ ∀x = (x1 ,..., xn ) , y = ( y1 ,..., y n‬מהווה מכפלה פנימית על ‪V = ℜ n‬‬ ‫‪f (x , y ) = ∑ λi xi yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫מעל ‪ . ℜ‬ב( מה קורה אם מוותרים על הדרישה ש‪ λ1 ,..., λn ∈ ℜ -‬יהיו חיוביים?‬

‫‪) .8‬מן ההרצאה( יהי ‪ V‬ממ"פ מעל שדה ‪ .F‬הוכח ‪:‬‬


‫א( ‪. ∀u ∈ V u ,0v = 0v , u = 0‬‬
‫‪∀u , v ∈ V , α , β ∈ F‬‬ ‫ב( ‪α u , β v = α β u , v‬‬
‫להגשה עד ‪26.1.06‬‬
‫עד ‪18:00‬‬

‫‪74‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
10 ‫פתרונות לתרגיל בית‬
1 ‫שאלה‬
‫ מהווה מרחב‬ker (T ) ‫נראה כי‬.‫ העתקה ליניארית‬T : V → U ‫ ותהי‬,F ‫ מ"ו מעל שדה‬V , U ‫יהיו‬
.‫ווקטורים‬
‫ הוא תת מרחב‬ker (T ) ‫ נראה כי‬. ker (T ) ⊆ V ‫ ולכן‬, ker (T ) = {v ∈ V | T (v ) = 0u } ‫לפי הגדרה‬
.V ‫של‬
. 0v ∈ ker (T ) ‫ ולכן‬, T (0 v ) = 0U ‫ מקיים‬0 v ‫ האיבר‬:‫איבר האפס‬
. w + v ∈ ker (T ) ‫ נראה כי גם‬. T (w) = T (v ) = 0u ‫ אזי‬. w, v ∈ ker (T ) ‫ יהיו‬:‫סגירות לחיבור‬
T (v + w) = T (v ) + T (W ) = 0U + 0U = 0U -‫מאחר ש‬
↓ ↓
‫ העתקה ליניארית‬T T (w) = T (v ) = 0u

‫ כעת‬. T (v ) = 0u ‫ אזי‬. v ∈ ker (T ) , α ∈ F ‫ יהיו‬: ‫סגירות לכפל בסקלר‬


T (αv ) = αT (v ) = 0u
↓ ↓
‫ העתקה ליניארית‬T T (v ) = 0u

2 ‫שאלה‬

⎛ a+b a+b ⎞
(
T a + bx + cx 2 + dx 3 = ⎜⎜ ) + + + +
⎟⎟ ‫ העתקה ליניארית‬T ‫א( נוכיח כי‬
⎝ a b c a b c ⎠

‫ יהיו‬. T ( p ( x ) + q ( x )) = T ( p( x )) + T (q ( x )) ‫ מתקיים‬p ( x ), q (x ) ∈ ℜ 3 [x ] ‫נראה כי לכל‬


‫ אזי‬. p( x ) = a1 + b1 x + c1 x 2 + d1 x 3 , q( x ) = a2 + b2 x + c2 x 2 + d 2 x 3 ∈ ℜ3 [x ]
( )
T ( p( x ) + q( x )) = T a1 + b1 x + c1 x 2 + d1 x 3 + a2 + b2 x + c2 x 2 + d 2 x 3 =
⎛ a1 + a2 + b1 + b2 a1 + a2 + b1 + b2 ⎞
( )
T a1 + a2 + b1 x + b2 x + c1 x 2 + c2 x 2 + d1 x 3 + d 2 x 3 = ⎜⎜ ⎟=
a1 + a2 + b1 + b2 + c1 + c2 ⎟⎠
⎝ a1 + a2 + b1 + b2 + c1 + c2
⎛ a1 + b1 a1 + b1 ⎞ ⎛ a2 + b2 a2 + b2 ⎞
⎜⎜ ⎟⎟ + ⎜⎜ ⎟⎟ =
⎝ a1 + b1 + c1 a1 + b1 + c1 ⎠ ⎝ a2 + b2 + c2 a2 + b2 + c2 ⎠
( ) ( )
T a1 + b1 x + c1 x 2 + d1 x 3 + T a2 + b2 x + c2 x 2 + d 2 x 3 = T ( p(x )) + T (q( x ))

. T (αp( x )) = αT ( p ( x )) ‫ מתקיים‬p( x ) ∈ ℜ3 [x ] , α ∈ ℜ ‫נראה כי לכל‬


‫ אזי‬. p( x ) = a + bx + cx 2 + dx 3 ∈ ℜ 3 [x ] , α ∈ ℜ ‫יהיו‬
(( )) (
T (αp (x )) = T α a + bx + cx 2 + dx 3 = T αa + αbx + αcx 2 + αdx 3 = )
⎛ αa + αb αa + αb ⎞ ⎛ α (a + b ) α (a + b ) ⎞
= ⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ =
⎝ αa + αb + αc αa + αb + αc ⎠ ⎝ α (a + b + c ) α (a + b + c )⎠
⎛ a+b a+b ⎞
α ⎜⎜ ⎟⎟ = αT ( p( x ))
⎝a + b + c a + b + c⎠

. Im T ‫ב( נמצא בסיס ומימד ל‬

75
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫{‬
‫על פי משפט‪ :‬עבור ‪ B = e1 = 1, e2 = x , e3 = x 2 , e4 = x 3‬בסיס של ] ‪R3 [x‬‬ ‫}‬
‫}) ‪Im T = span{T (e1 ), T (e2 ), T (e3 ), T (e4‬‬
‫‪⎧a = 1‬‬ ‫‪⎫ ⎛1‬‬ ‫⎞‪1‬‬
‫⎨ = )‪T (e1 ) = T (1‬‬ ‫⎜⎜ = ⎬‬ ‫⎟‬
‫‪⎩b = c = d = 0⎭ ⎝1‬‬ ‫⎠⎟‪1‬‬
‫‪⎧b = 1‬‬ ‫‪⎫ ⎛1‬‬ ‫⎞‪1‬‬
‫⎨ = ) ‪T (e2 ) = T (x‬‬ ‫⎜⎜ = ⎬‬ ‫⎟‬
‫⎩‬ ‫‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪d‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫‪⎭ ⎝1‬‬ ‫⎠⎟‪1‬‬
‫‪⎧c = 1‬‬ ‫‪⎫ ⎛0‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎨ = ) ‪T (e3 ) = T (x 2‬‬ ‫⎜⎜ = ⎬‬ ‫⎟‬
‫‪⎩a = b = d = 0 ⎭ ⎝ 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫‪⎧d = 1‬‬ ‫‪⎫ ⎛0‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎨ = ) ‪T (e4 ) = T (x 3‬‬ ‫⎜⎜ = ⎬‬ ‫⎟‬
‫⎩‬ ‫‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪b‬‬ ‫=‬ ‫‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫‪⎭ ⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫⎫⎞ ‪⎧⎛1 1⎞ ⎛ 0 0‬‬


‫⎜⎜⎨ ‪ . Im T = span‬צמצמנו את הקבוצה הפורשת לקבוצה בת"ל‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ולכן ⎬⎟⎟‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝1 1⎠ ⎝ 1 1‬‬
‫) הקבוצה בת"ל כי וקטורי הקואורדינאטות )‪ (1,1,1,1), (0,0,1,1‬בת"ל ב‪( R 4 -‬‬
‫ולכן זהו בסיס לתמונה ‪ Im T‬ו‪. dim(Im T ) = 2 -‬‬

‫ג( נמצא בסיס ומימד לגרעין ‪. KerT‬‬

‫] ‪KerT = {p (x ) ∈ R3 [x‬‬ ‫= } ‪T ( p (x )) = 0 R 2×2‬‬


‫⎧‬ ‫‪⎛ a+b‬‬ ‫⎫⎞ ‪a + b ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪= ⎨ p (x ) = a + bx + cx 2 + dx 3‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫= ⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎭⎠ ‪⎝ a + b + c a + b + c ⎠ ⎝ 0 0‬‬
‫⎧‬ ‫⎧ ⎫ ‪⎧a + b = 0‬‬ ‫⎫ ‪⎧b = −a‬‬
‫⎨ ‪= ⎨ p (x ) = a + bx + cx 2 + dx 3‬‬ ‫‪⎬ = ⎨ p (x ) = a + bx + cx + dx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎨‬ ‫=⎬‬
‫⎩‬ ‫⎩‬ ‫‪a‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫⎩ ⎭‬ ‫⎭ ‪⎩c = 0‬‬
‫{‬ ‫{ }‬ ‫}‬
‫‪= p (x ) = a − ax + dx 3 {a, d ∈ R = p( x ) = a (1 − x ) + dx 3 {a, d ∈ R = span 1 − x, x 3‬‬ ‫{‬ ‫}‬
‫הקבוצה ‪ 1 − x, x 3‬קבוצה פורשת לגרעין ‪ KerT‬וגם בת"ל‬ ‫{‬ ‫}‬
‫) כי וקטורי הקואורדינטות )‪ (1,−1,0,0), (0,0,0,1‬בת"ל ב‪( R 4 -‬‬
‫ולכן ‪ 1 − x, x 3‬בסיס לגרעין ‪ KerT‬ו‪. dim(KerT ) = 2 -‬‬ ‫{‬ ‫}‬
‫ד( נחשב את מימד החיתוך ) ‪. dim(Ker (TD ) ∩ KerT‬‬
‫ראשית נציג את ההרכבה ‪ TD‬באופן מפורש‪.‬‬
‫]‪(TD )( p(x )) = T (D( p(x ))) = T ( p (x )); ∀p(x ) ∈ R3 [x‬‬
‫‪′‬‬
‫⇓‬
‫‪b + 2c‬‬ ‫⎞ ‪b + 2c‬‬
‫⎜⎜⎛ = ] ‪(TD )(a + bx + cx 2 + dx 3 ) = T ⎡⎢(a + bx + cx 2 + dx 3 )′ ⎤⎥ = T [b + 2cx + 3dx 2‬‬ ‫⎟‬
‫⎣‬ ‫⎦‬ ‫‪⎝ b + 2c + 3d‬‬ ‫⎠⎟ ‪b + 2c + 3d‬‬

‫‪b + 2c‬‬ ‫⎞ ‪b + 2c‬‬


‫⎜⎜⎛ = ) ‪(TD )( p(x )) = (TD )(a + bx + cx 2 + dx 3‬‬ ‫כלומר ⎟‬
‫‪⎝ b + 2c + 3d‬‬ ‫⎠⎟ ‪b + 2c + 3d‬‬

‫נמצא בסיס לגרעין ) ‪: Ker (TD‬‬

‫‪76‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
Ker (TD ) = {p( x ) ∈ R3 [x ] (TD )( p(x )) = 0 R } =
2× 2

⎧ ⎛ b + 2c b + 2c ⎞ ⎛ 0 0 ⎞ ⎫
= ⎨ p( x ) = a + bx + cx 2 + dx 3 ⎜⎜ ⎟=⎜ ⎟⎬ =
⎩ ⎝ b + 2c + 3d b + 2c + 3d ⎟⎠ ⎜⎝ 0 0 ⎟⎠⎭
⎧ ⎧b + 2c = 0 ⎫ ⎧ ⎧b = −2c ⎫
= ⎨ p( x ) = a + bx + cx 2 + dx 3 ⎨ ⎬ = ⎨ p( x ) = a + bx + cx + dx
2 3
⎨ ⎬=
⎩ ⎩b + 2 c + 3d = 0 ⎭ ⎩ ⎩d = 0 ⎭
{ } { ( ) }
= p( x ) = a − 2cx + cx 2 {a, d ∈ R = p(x ) = a ⋅ 1 + c ⋅ x 2 − 2 x {a, c ∈ R = span 1, x 2 − 2 x{ }
{
‫ וגם בת"ל‬Ker (TD ) ‫ קבוצה פורשת לגרעין‬1, x 2 − 2 x ‫הקבוצה‬ }
( R 4 -‫( בת"ל ב‬1,0,0,0), (0,−2,1,0 ) ‫) כי וקטורי הקואורדינאטות‬
{
. Ker (TD ) ‫ בסיס לגרעין‬1, x 2 − 2 x ‫ולכן‬ }
KerT ∩ Ker (TD ) = {v ∈ R3 [x ] v ∈ KerT ∧ v ∈ Ker (TD )} =
{
= v ∈ R3 [x ] v = a ⋅ (1 − x ) + b ⋅ x ∧ v = c ⋅ 1 + d ⋅ (x
3 2
)}
− 2x =
= {v ∈ R [x ] v = a ⋅ (1 − x ) + b ⋅ x = c ⋅ 1 + d ⋅ (x − 2 x )} =
3
3 2

= {v ∈ R [x ] (a − c ) + (2d − a )x − dx + bx = 0} =
3
2 3

= {v ∈ R3 [x ] a − c = 0 ∧ 2d − a = 0 ∧ − d = 0 ∧ b = 0 }=
{ (
= {v ∈ R3 [x ] a = b = c = d = 0} = v = 0 ⋅ (1 − x ) + 0 ⋅ x 3 = 0 ⋅ 1 + 0 ⋅ x 2 − 2 x = 0V ) }

. dim(Ker (TD ) ∩ KerT ) = 0 ‫( ולכן‬Ker (TD ) ∩ KerT ) = {0V } ‫ אם כן‬, ‫קיבלנו‬

3 ‫שאלה‬

‫( כצירוף ליניארי‬2,−7 ) ‫ נציג את‬. V = ℜ 2 ‫ מהווה בסיס עבור‬B = {(1,−3), (− 1,4)} ‫נשים ♥ כי‬
:B ‫של איברי‬
⎧2 = a − b
a = 1, b = −1 ⇐ ⎨ ⇐ (2,−7 ) = a (1,−3) + b (− 1,4)
⎩− 7 = −3a + 4b
- ‫( לפיכך‬2,−7 ) = (1,−3) − (− 1,4 ) ‫כלומר‬
T (2,−7) = T (1(1,−3) − 1(− 1,4 )) = T (1,−3) − T (− 1,4) = (1,−2 ) − (2,6) = (− 1,−8)
↓ ↓ ↓
‫לפי מקדמי הצ"ל שמצאנו‬ ‫ העתקה ליניארית‬T ‫לפי הנתון‬

4 ‫שאלה‬

: ‫ לפי משפט‬.‫ הדבר לא יתכן‬. dim(Im(T )) = 4 ‫ המקיימת‬T : ℜ3 → ℜ5 (‫א‬


, dim(V ) = dim(ker (T )) + dim(Im(T )) - ‫ במקרה שלנו‬dim(V ) = dim(ker (T )) + dim(Im(T ))
123 14243
=3 =4

.‫ וזה לא יתכן‬, dim(ker (T )) = −1 ‫וכך נובע כי‬

77
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫ב( ‪ T : ℜ3 → ℜ5‬העתקת איזומורפיזם‪ ,‬המקיימת ‪ . dim(Im(T )) = 2‬שוב‪ ,‬לא יתכן‪.‬‬
‫)) ‪ . dim(V ) = dim(ker (T )) + dim(Im(T‬כך נובע כי ‪ . dim(ker (T )) = 1‬אולם – כדי ש‪ T -‬תהיה‬
‫‪123‬‬ ‫‪14243‬‬
‫‪=3‬‬ ‫‪=2‬‬

‫איזומורפיזם צריך להתקיים } ‪ , ker (T ) = {0 v‬וכידוע‪ . dim({0 v }) = 0 -‬כלומר צריך להתקיים‬


‫‪ , dim(ker (T )) = 0‬בסתירה לכך ש‪. dim(ker (T )) = 1 -‬‬

‫ג( ‪ T : ℜ3 [x ] → ℜ 2×2‬העתקת איזומורפיזם‪ .‬הדבר אפשרי‪ ,‬כיוון ש‪-‬‬


‫‪) . dim(ℜ3 [x ]) = dim ℜ 2×2 = 4‬בין כל ‪ 2‬מ"ו מאותו מימד ניתן להגדיר איזומורפיזם‪ ,‬ע"י‬ ‫(‬ ‫)‬
‫העברת איברי בסיס של המרחב האחד אל איברי הבסיס של המרחב האחר‪ ,‬באופן חח"ע ועל(‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫(‬
‫⎜⎜ = ‪ . T a + bx + cx 2 + dx 3‬קל לבדוק‬ ‫)‬
‫נגדיר למשל ‪ :‬לכל ] ‪⎟⎟ : a + bx + cx 2 + dx 3 ∈ ℜ 3 [x‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫כי זוהי העתקת איזומורפיזם‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫⎞‪⎛ 1 2‬‬
‫⎜⎜ = ‪. M‬‬ ‫א( נראה כי ‪ T ( X ) := MX − XM ∀X ∈ R 2×2‬מהווה הע"ל‪ ,‬כאשר ‪⎟⎟ ∈ R 2×2‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬אזי‬ ‫ראשית – נשכתב את ההגדרה‪ .‬תהי ‪⎟⎟ ∈ ℜ 2×2‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ ⎛ a b ⎞ ⎞ ⎛ 1 2 ⎞⎛ a b ⎞ ⎛ a b ⎞⎛ 1 2‬‬ ‫⎞‪⎛ c − b d − a‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪ . T‬כלומר‪ -‬ניתן‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ −‬‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ = .... = 2‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎛⎛ a b ⎞⎞ ⎛ c − b‬‬ ‫⎞‪d − a‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪. T‬‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2‬‬ ‫לנסח את ההעתקה כך ‪⎟ :‬‬
‫⎝⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪⎠⎠ ⎝ a − d‬‬ ‫⎠⎟ ‪b − c‬‬

‫⎞ ‪⎛ a b ⎞ ⎛ a b2‬‬
‫‪ . ⎜⎜ 1 1 ⎟⎟, ⎜⎜ 2‬אזי‬ ‫תהיינה ‪⎟⎟ ∈ ℜ 2×2‬‬
‫⎠ ‪⎝ c1 d1 ⎠ ⎝ c2 d 2‬‬
‫‪⎛⎛a b ⎞ ⎛a‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪b2‬‬ ‫‪⎛a + a‬‬ ‫⎞) ‪b1 + b2 ⎞ ⎛ (c1 + c2 ) − (b1 + b2 ) (d1 + d 2 ) − (a1 + a2‬‬
‫‪T ⎜⎜ ⎜⎜ 1 1 ⎟⎟ + ⎜⎜ 2‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = T ⎜⎜ 1 2‬‬ ‫⎜‪⎟ = 2‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ ⎝ c1 d1 ⎠ ⎝ c2‬‬ ‫⎠⎠ ‪d2‬‬ ‫‪⎝ c1 + c2‬‬ ‫⎠⎟ ) ‪d1 + d 2 ⎟⎠ ⎜⎝ (a1 + a2 ) − (d1 + d 2 ) (b1 + b2 ) − (c1 + c2‬‬
‫) ‪⎛ (c ) − (b1‬‬ ‫‪(d1 ) − (a1 )⎞ ⎛ (c2 ) − (b2 ) (d 2 ) − (a2 )⎞ ⎛ a1‬‬ ‫⎞ ‪b1‬‬ ‫‪⎛a‬‬ ‫⎞ ‪b2‬‬
‫‪= 2⎜⎜ 1‬‬ ‫⎜‪⎟ + 2‬‬ ‫⎜‪⎟ = T‬‬ ‫‪⎟⎟ + T ⎜⎜ 2‬‬ ‫⎟‬
‫) ‪⎝ (a1 ) − (d1‬‬ ‫‪(b1 ) − (c1 ) ⎟⎠ ⎜⎝ (a2 ) − (d 2 ) (b2 ) − (c2 ) ⎟⎠ ⎜⎝ c1‬‬ ‫⎠ ‪d1‬‬ ‫‪⎝ c2‬‬ ‫⎠⎟ ‪d 2‬‬

‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬אזי‬ ‫יהיו ‪⎟⎟ ∈ ℜ 2×2 , α ∈ ℜ‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫⎞⎞ ‪⎛ ⎛ a b‬‬ ‫⎞) ‪⎛ αa αb ⎞ ⎛ αc − αb αd − αa ⎞ ⎛ α (c − b ) α (d − a‬‬
‫⎜⎜ ‪T ⎜⎜ α‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = T‬‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ = 2‬‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ = 2‬‬ ‫= ⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪α‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪α‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪c‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪α‬‬ ‫(‬ ‫‪a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪d‬‬ ‫)‬ ‫‪α‬‬ ‫(‬‫‪b‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪c‬‬ ‫)‬ ‫⎠‬
‫‪⎛ c −b‬‬ ‫⎞‪d − a‬‬ ‫⎞⎞ ‪⎛⎛ a b‬‬
‫⎜⎜‪α 2‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ = αT‬‬ ‫⎟⎟ ⎟⎟‬
‫‪⎝a − d‬‬ ‫⎠‪b−c‬‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠⎠‬
‫סה"כ – ‪ T‬היא העתקה ליניארית‪.‬‬

‫‪78‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ מתקיים‬ ‫ב( נמצא בסיס לתמונה של ‪ : T‬לכל ‪⎟⎟ ∈ ℜ 2×2‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞‪⎛⎛ a b ⎞⎞ ⎛ c − b d − a‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪ . T‬לכן‪ ,‬אם נסמן ) ‪ , x = 12 (c − b ) , y = 12 (d − a‬מקבלים ש‪-‬‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝⎝ c d ⎠⎠ ⎝ a − d b − c‬‬
‫‪⎧⎛ x‬‬ ‫⎞ ‪y‬‬ ‫⎫‬ ‫‪⎛ x‬‬ ‫⎞ ‪y‬‬
‫⎜⎜⎨ = ) ‪, Im(T‬‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬כלומר‪⎟⎟ | x, y ∈ ℜ⎬ -‬‬ ‫תמונת ‪ T‬היא מטריצה מהצורה ⎟⎟‬
‫⎝⎩‬ ‫‪−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎠‬ ‫⎭‬ ‫⎝‬ ‫‪−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⎠‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ 0 1‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ובסיס עבור מרחב זה יכול להיות ‪⎟⎟⎬ :‬‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 − 1⎠ ⎝ − 1 0‬‬

‫לפי משפט‪ , dim(V ) = dim(ker (T )) + dim(Im(T )) ,‬ובמקרה שלנו‬


‫)) ‪ . dim(V ) = dim(ker (T )) + dim(Im(T‬לכן ‪. dim(ker (T )) = 2‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪14243‬‬
‫‪=4‬‬ ‫‪=2‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן ‪ ,‬כמובן למצוא בסיס למרחב הגרעין ולהראות ישירות כי ‪ . dim(ker (T )) = 2‬אם‬
‫‪⎛⎛ a‬‬ ‫⎞‪b ⎞⎞ ⎛ c − b d − a ⎞ ⎛ 0 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪ , T‬וזה קורה כאשר‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ אזי ⎟⎟‬ ‫) ‪⎟⎟ ∈ ker (T‬‬
‫‪⎝⎝ c‬‬ ‫⎠‪d ⎠⎠ ⎝ a − d b − c ⎠ ⎝ 0 0‬‬ ‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ 0‬‬ ‫⎫⎞ ‪1‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫‪ . b = c, a = d‬כלומר‪ -‬בסיס עבור מרחב התמונה יהיה ⎬⎟‬
‫‪⎩⎝ 0 1 ⎠ ⎝ 1‬‬ ‫⎭⎠⎟ ‪0‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫הפונקציה אינה מהווה מכפלה פנימית‪ ,‬כי לא מתקיים התנאי הרביעי‪ .‬דוגמא – ניקח ‪. , V = ℜ‬‬
‫‪2×2‬‬

‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 − 2 ⎞⎛1 − 2‬‬ ‫⎞‪⎛ −1 − 2‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 − 2‬‬


‫⎜⎜ ⎜⎜‪. f ( A, A) = trace‬‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ ⎟⎟ = trace‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ . A‬אזי ‪⎟⎟ = −3 < 0‬‬ ‫‪⎟⎟ ∈ V‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬

‫שאלה ‪7‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪n‬‬


‫) ‪ ∀x = ( x1 ,..., xn ) , y = ( y1 ,..., y n‬מהווה מכפלה‬ ‫א( נוכיח כי הפונקציה ‪f (x , y ) = ∑ λi xi yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫פנימית על ‪ V = ℜ n‬כאשר ‪ λ1 ,..., λn ∈ ℜ‬קבועים חיוביים‪.‬‬


‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪. x = ( x1 ,..., xn ) , y = ( y1 ,..., yn ) z = ( z1 ,..., z n ) ∈ ℜ n‬‬ ‫‪ (1‬יהיו‬
‫אזי‬
‫‪r r r‬‬
‫= ) ) ‪f ( x + y , z ) = f (( x1 ,..., xn ) + ( y1 ,..., yn ), ( z1 ,..., z n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪f ((x1 + y1 ,..., xn + yn ), ( z1 ,..., z n ) ) = ∑ λi ( xi + yi )zi = ∑ λi xi zi + ∑ λi yi zi‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫↵ חוק הפילוג‪ ,‬שינוי סדר סכימה )= חילוף החיבור ב‪-‬‬
‫‪(ℜ‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ (2‬יהיו ‪ . x = ( x1 ,..., xn ) , y = ( y1 ,..., yn )∈ ℜ n‬אזי‬
‫‪r r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪f ( x , y ) = ∑ λi xi yi = ∑ λi yi xi = ∑ λi yi xi‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪79‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫חילוף כפל ממשיים‬ ‫מעל הממשיים‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ (3‬יהיו ‪ x = ( x1 ,..., xn ) , y = ( y1 ,..., yn )∈ ℜ n‬ותהי ‪ . α ∈ ℜ‬אזי‬
‫‪r r‬‬
‫= )) ‪f (αx , y ) = f (α ( x1 ,..., xn ), ( y1 ,..., yn )) = f ((αx1 ,..., αxn ), ( y1 ,..., yn‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪∑ λ (αx )y = ∑ αλ x y‬‬


‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪= α ∑ λi xi yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫חילוף כפל ממשיים‬ ‫חוק הפילוג‬
‫‪r‬‬
‫‪ (4‬א( יהי ‪ . x = ( x1 ,..., xn ) ∈ ℜ n‬אזי‬
‫‪r r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪f ( x , x ) = f ((x1 ,..., xn ), ( x1 ,..., xn )) = ∑ λi xi xi = ∑ λi ( xi ) ≥ 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫↓‬
‫) ‪ , λi ( xi‬משום ש‪ . λi > 0 , ( xi ) ≥ 0 -‬לכן גם הסכום כולו אי שלילי‪.‬‬ ‫לכל ‪≥ 0 1 ≤ i ≤ n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ 0v = (0,...,0) ∈ ℜ n‬מתקיים ‪f (0v ,0v ) = f ((0,...,0), (0,...,0 )) = ∑ λi (0 ) = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫ב( עבור‬
‫‪i =1‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r‬‬
‫יהי ‪ x = ( x1 ,..., xn ) ∈ ℜ n‬המקיים ‪ . f ( x , x ) = 0‬אזי‬
‫‪r r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫) ‪ . 0 = f ( x , x ) = f (( x1 ,..., xn ), ( x1 ,..., xn )) = ∑ λi xi xi = ∑ λi (xi‬מאחר שזהו סכום של‬
‫‪2‬‬

‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬


‫מחוברים אשר כל אחד מהם אי שלילי – הסכום יתאפס רק כאשר כל המחוברים ישוו ל – ‪.0‬‬
‫כלומר‪ -‬לכל ‪ . λi ( xi ) = 0 1 ≤ i ≤ n‬מאחר ש‪-‬לכל ‪ , λi > 0 1 ≤ i ≤ n‬זה אומר שלכל‬
‫‪2‬‬

‫‪ 1 ≤ i ≤ n‬מתקיים ‪ , ( xi ) = 0‬כלומר‪ -‬שלכל ‪ - xi = 0 1 ≤ i ≤ n‬וזה אומר‬


‫‪2‬‬

‫‪r‬‬
‫‪. x = ( x1 ,..., xn ) = (0,...,0 ) = 0 v‬‬

‫ב( כאשר מוותרים על התנאי ש‪ λ1 ,..., λn > 0 -‬הפונקציה המתקבלת אינה מהווה מכפלה‬
‫פנימית‪ .‬דוגמא נגדית – ניקח ‪ , λ1 = λ2 = −1 , V = ℜ 2‬ו‪ . v = (1,1) ∈ V -‬אזי‬
‫‪ f (v, v ) = f ((1,1), (1,1)) = (− 1 ⋅ (1 ⋅ 1)) + (− 1 ⋅ (1 ⋅ 1)) = −2 < 0‬ועל כן לא מתקיים התנאי‬
‫הרביעי‪.‬‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫יהי ‪ V‬ממ"פ מעל שדה ‪.F‬‬


‫א( נראה ‪ . ∀u ∈ V u ,0v = 0 v , u = 0 F‬יהי ‪ . u ∈ V‬הוכחנו בעבר כי ‪ . 0 F ⋅ u = 0v‬לכן‬
‫‪ . ∀u ∈ V 0 v , u = 0 F ⋅ u , u = 0 F u , u = 0 F‬כמו כן‬
‫‪. ∀u ∈ V u ,0v = u ,0 F ⋅ u = 0 F u , u = 0 F‬‬

‫‪ . ∀u , v ∈ V , α , β ∈ F‬יהיו ‪ . u, v ∈V , α , β ∈ F‬אזי‬ ‫ב( נראה ‪αu , βv = αβ u , v‬‬


‫‪αu , β v = α u , β v = α β v, u = αβ ⋅ v, u = αβ ⋅ u , v‬‬

‫‪80‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‪ -‬אלגברה ליניארית‬
‫סמסטר א'‪ -‬תשס"ה‬

‫תרגיל בית ‪) 3‬מטריצות(‬


‫⎞‪⎛ 2 − 3 − 5‬‬ ‫‪⎛−1 3‬‬ ‫⎞ ‪5‬‬ ‫⎞‪⎛ 2 − 2 − 4‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪A = ⎜−1 4‬‬ ‫‪5 ⎟, B = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟,‬‬ ‫‪C = ⎜ −1 3‬‬ ‫‪ .1‬נתון‪4 ⎟ :‬‬
‫⎟‪⎜ 1 − 3 − 4‬‬ ‫‪⎜−1 3‬‬ ‫⎠⎟ ‪5‬‬ ‫⎟‪⎜ 1 − 2 − 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫א( הראה כי ‪. CA = C , AC = A , AB = BA = 0‬‬


‫ב( השתמש בסעיף א' כדי להראות ‪:‬‬
‫‪. ACB = CBA‬‬ ‫•‬
‫)‪) A2 − B 2 = ( A − B )(B + A‬רמז‪ -‬התחל לפתח מאגף ימין(‬ ‫•‬

‫‪( A ± B )2 = A2 + B 2‬‬ ‫•‬

‫‪ .2‬הוכיחו או הפריכו את הטענות הבאות‪:‬‬


‫א‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת )מטריצה משולשת‬
‫הינה מטריצה משולשת עליונה או תחתונה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות עליונות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת עליונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכום של שתי מטריצות אלכסוניות מאותו סדר הוא מטריצה אלכסונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכום של שתי מטריצות יחידה מאותו סדר הוא מטריצת יחידה‪.‬‬

‫⎞‪⎛ 1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , A‬מצא את קבוצת כל המטריצות של מספרים ממשיים המקיימות‪-‬‬ ‫‪ .3‬תהי ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 1‬‬
‫‪. AB = BA‬‬
‫⎞‪⎛ 1 3‬‬
‫⎜⎜ = ‪. A2‬‬ ‫‪ .4‬מצא מטריצה ריבועית ‪ A‬מסדר ‪ 2‬המקיימת ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠‪⎝ 0 1‬‬
‫⎞‪⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ = ‪? A2‬‬ ‫‪ .5‬האם קיימת מטריצה ‪ A‬מגודל ‪ 2 × 2‬המקיימת ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 1‬‬
‫‪ .6‬תהיינה ‪ B ,A‬מטריצות ריבועיות סימטריות מאותו סדר‪ .‬הוכח כי ‪ ABA‬סימטרית‪.‬‬
‫‪ .7‬אם ‪ A,B‬מטריצות מסדר ‪ m × n‬אזי ‪ A t B − B t A‬אנטי סימטרית‪.‬‬
‫‪ .8‬הוכח או הפרך ‪ :‬אם ‪ B,A‬מטריצות ריבטעיות‪ ,‬אז ) ‪. tr ( AB ) = tr ( A) ⋅ tr (B‬‬

‫תאריך הגשה אחרון‪11.11.04 :‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪81‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
3 ‫פתרונות לתרגיל בית‬
⎛ 2 − 3 − 5⎞ ⎛−1 3 5 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
A = ⎜−1 4 5 ⎟, B = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟, C = ⎜−1 3 4 ⎟ (‫ א‬.1
⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜−1 3 5 ⎟⎠ ⎜ 1 − 2 − 3⎟
⎝ ⎠ ⎝ ⎝ ⎠

⎛ 2 − 3 − 5⎞ ⎛−1 3 5 ⎞ ⎛ 2−3+5 6 + 9 − 15 10 + 15 − 25 ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
AB = ⎜ − 1 4 5 ⎟ ⋅ ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟ = ⎜ 1 + 4 − 5 − 3 − 12 + 15 − 5 − 20 + 25 ⎟
⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ −1 3
⎝ ⎠ ⎝ 5 ⎟⎠ ⎜⎝ − 1 − 3 + 4 3 + 9 − 12 5 + 15 − 20 ⎟⎠

⎛0 0 0⎞
⎜ ⎟
= ⎜0 0 0⎟
⎜0 0 0⎟
⎝ ⎠

⎛−1 3 5 ⎞⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ − 2 − 3 + 5 3 + 12 − 15 5 + 15 − 20 ⎞
⎜ ⎟⎜ ⎟ ⎜ ⎟
BA = ⎜ 1 − 3 − 5 ⎟⎜ − 1 4 5 ⎟ = ⎜ 2 + 3 − 5 − 3 − 12 + 15 − 5 − 15 + 20 ⎟
⎜−1 3
⎝ 5 ⎟⎠⎜⎝ 1 − 3 − 4 ⎟⎠ ⎜⎝ − 2 − 3 + 5 3 + 12 − 15 5 + 15 − 20 ⎟⎠

⎛0 0 0⎞
⎜ ⎟
. AB = BA = 0 ⇐ . = ⎜0 0 0⎟
⎜0 0 0⎟
⎝ ⎠

⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4 ⎞ ⎛ 4 + 3 − 5 − 4 − 9 + 10 − 8 − 12 + 15 ⎞ ⎛ 2 − 3 − 5 ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
AC = ⎜ − 1 4 5 ⎟ ⋅ ⎜ −1 3 4 ⎟ = ⎜ − 2 − 4 + 5 2 + 12 − 10 4 + 16 − 15 ⎟ = ⎜ − 1 4 5 ⎟
⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ 1 − 2 − 3⎟ ⎜ 2 + 3 − 4
⎝ ⎠ ⎝ ⎠ ⎝ − 2 − 9 + 8 − 4 − 12 + 12 ⎟⎠ ⎜⎝ 1 − 3 − 4 ⎟⎠
AC = A ⇐

⎛ 2 − 2 − 4 ⎞ ⎛ 2 − 3 − 5 ⎞ ⎛ 4 + 2 − 4 − 6 − 8 + 12 − 10 − 10 + 16 ⎞ ⎛ 2 − 2 − 4 ⎞
⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟ ⎜ ⎟
CA = ⎜ − 1 3 4 ⎟ ⋅ ⎜−1 4 5 ⎟ = ⎜ − 2 − 3 + 4 3 + 12 − 12 5 + 15 − 16 ⎟ = ⎜ − 1 3 4 ⎟
⎜ 1 − 2 − 3⎟ ⎜ 1 − 3 − 4⎟ ⎜ 2 + 2 − 3
⎝ ⎠ ⎝ ⎠ ⎝ − 3 − 8 + 9 − 5 − 10 + 12 ⎟⎠ ⎜⎝ 1 − 2 − 3 ⎟⎠
CA = C ⇐
(‫ ב‬.1
‫ )כי‬ACB = ( AC )B = ( A)B = AB = 0 -‫ אגף שמאל‬:‫נפתח את שני האגפים‬ •
.( CA = C ‫ )כי‬. CBA = C (BA) = C (0 ) = 0 -‫ אגף ימין‬.( AC = A
. ACB = 0 = CBA ⇐

( A − B )(B + A) = ( A − B ) ⋅ B + ( A − B ) ⋅ A = AB − B 2 + A2 − BA = A2 + AB − BA − B 2 •

. A2 − B 2 ‫ נקבל‬AB = BA = 0 -‫מאחר ש‬
. ( A − B ) = A2 + B 2 ‫ וגם‬, ( A + B ) = A2 + B 2 ‫צ"ל‬ •
2 2

82
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫‪) ( A + B ) = A2 + BA + AB + B 2 = A2 + B 2‬כי‪.( AB = BA = 0 -‬‬
‫‪2‬‬

‫‪) ( A − B ) = A2 − BA − AB + B 2 = A2 + B 2‬כי‪. ( AB = BA = 0 -‬‬


‫‪2‬‬

‫‪ .2‬א( סכום שתי מטריצות משולשות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת‪ .‬הטענה אינה‬
‫⎞ ‪⎛1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫נכונה נציג דוגמא נגדית‪ A = ⎜1 1 0 ⎟ -‬זוהי מטריצה משולשית תחתונה‪,‬‬
‫⎟ ‪⎜1 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛2 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 1 1 1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪ B = ⎜ 0 1 1‬זוהי מטריצה משולשית עליונה‪ .‬אבל ⎟ ‪ A + b = ⎜ 1 2 1‬אינה‬
‫⎟‪⎜1 1 2‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫מטריצה משולשית‪ ,‬כי לא מתקיים שכל איבריה מעל )ולא מתחת( לאלכסון שווים‬
‫לאפס‪.‬‬
‫ב( סכום שתי מטריצות משולשות עליונות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת עליונה‪.‬‬
‫הטענה נכונה ‪ .‬נוכיח ‪ :‬תהיינה ) ‪ A = (aij ), B = (bij‬מטריצות ריבועיות משולשיות‬

‫‪⎡b11 b12‬‬ ‫⎤ ‪b13 " b1n‬‬ ‫‪⎡a11‬‬ ‫‪a12‬‬ ‫⎤ ‪a13 " a1n‬‬
‫‪⎢0 b‬‬ ‫⎥ ‪b23 " b2 n‬‬‫⎥‬ ‫‪⎢0‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫⎥⎥ ‪a21 " a2 n‬‬
‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫⎢‬
‫‪ B = ⎢ 0 0‬ואז‬ ‫‪ A = ⎢ 0‬ו‪b33 " b3n ⎥ -‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עליונות מסדר ‪ . n‬אזי ⎥ ‪a33 " a3n‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬ ‫⎢‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫⎥ ‪% #‬‬ ‫⎢‬ ‫⎥ ‪% #‬‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪0 ... bnn‬‬ ‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪0 ... ann‬‬

‫‪⎡a11 + b11 a12 + b12‬‬ ‫⎤ ‪a13 + b13 ... a1n + b1n‬‬


‫‪⎢ 0‬‬ ‫‪a22 + b22‬‬ ‫⎥⎥ ‪a23 + b23 ... a2 n + b2 n‬‬
‫⎢‬
‫‪⎢ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎥ ‪a33 + b33 ... a3n + b3n‬‬
‫‪ , A + B = ⎢ .‬לכן ‪ A + B‬משולשית‬ ‫‪.‬‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫‪⎢ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎢ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫‪⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦ ‪... ann + bnn‬‬

‫עליונה‪.‬‬
‫ג( סכום של שתי מטריצות אלכסוניות מאותו סדר הוא מטריצה אלכסונית‪ .‬הטענה נכונה‬
‫אם ‪ ,A‬ו‪ B -‬מטריצות ריבועיות אלכסוניות מסדר ‪ , n‬אז‬
‫‪⎡b11 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎤‬‫‪0‬‬ ‫‪⎡a11 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎤‬
‫‪0‬‬
‫‪⎢0 b‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥‬‫‪0‬‬ ‫‪⎢0 a‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥‬
‫‪0‬‬
‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫⎥‬ ‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫⎥‬
‫‪,B = ⎢ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪b33‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪ , A = ⎢ 0‬ו‪⎥ -‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥‬
‫‪0‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬ ‫⎢‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫‪%‬‬ ‫⎥‬ ‫⎢‬ ‫‪%‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... bnn‬‬ ‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... ann‬‬

‫‪83‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎡a11 + b11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎤‬
‫‪⎢ 0‬‬
‫⎢‬ ‫‪a22 + b22‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥⎥ ‪0‬‬
‫‪A+ B = ⎢ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33 + b33‬‬ ‫‪...‬‬ ‫וסכומן‪0 ⎥ -‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫‪%‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎦⎥ ‪ann + bnn‬‬

‫ד( סכום של שתי מטריצות יחידה מאותו סדר הוא מטריצת יחידה‪ .‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬
‫⎞‪⎛1 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0⎞ ⎛ 2 0‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬וזו אינה מטריצת היחידה‪.‬‬ ‫‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬ ‫דוגמא נגדית‪: n=2 -‬‬
‫⎠‪⎝0 1‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 1⎠ ⎝ 0 2‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞‪⎛ 1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . B‬נחשב את ‪ AB‬ואת ‪: BA‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ A‬ונסמן ‪⎟⎟ :‬‬ ‫‪⎟⎟ .3‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ 1 1⎞ ⎛ a b ⎞ ⎛ a + c b + d‬‬
‫⎜⎜ = ‪. AB‬‬ ‫⎜⎜ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 0 1⎠ ⎝ c d ⎠ ⎝ c‬‬ ‫⎠⎟ ‪d‬‬

‫⎞ ‪⎛ a b ⎞ ⎛ 1 1⎞ ⎛ a a + b‬‬
‫צריך להתקיים ‪ , AB = BA‬כלומר‪:‬‬ ‫⎜⎜ = ‪. BA‬‬ ‫⎜⎜ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ c d ⎠ ⎝ 0 1⎠ ⎝ c c + d‬‬
‫‪⎧ a =a+c‬‬
‫‪⎪a + b = b + d‬‬
‫⎪‬ ‫⎞ ‪⎛a a + b⎞ ⎛a + c b + d‬‬
‫⎨‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬מקבלים את מערכת המשוואות הבאה‪:‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎪‬ ‫‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪c‬‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎪⎩ c + d = d‬‬

‫‪⎧ 0=c‬‬
‫‪⎪ a=d‬‬
‫‪⎧a = d‬‬ ‫⎪‬
‫⎨ ‪ ,‬על‬ ‫⎨ ‪ ,‬כלומר‪ -‬לא התקבלו דרישות כלשהן על ‪ , b‬וצריך להתקיים‪:‬‬ ‫נפשט‪:‬‬
‫‪⎩c = 0‬‬ ‫‪⎪c = c = 0‬‬
‫‪⎪⎩ c = 0‬‬

‫⎞ ‪⎧⎛ a b‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫כן מדובר בקבוצה ‪⎟⎟, a, b ∈ ℜ⎬ :‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ 0 a‬‬ ‫⎭‬

‫⎞‪⎛a b‬‬ ‫⎞‪⎛ 1 3‬‬


‫⎜⎜ = ‪ , A‬ונחשב את ‪: A2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ . A2‬נסמן‪⎟⎟ -‬‬ ‫‪ .4‬עלינו למצוא מטריצה המקיימת ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 1‬‬
‫⎞ ) ‪⎛ a b ⎞ ⎛ a b ⎞ ⎛ a 2 + bc ab + bd ⎞ ⎛ a 2 + bc b(a + d‬‬
‫⎜⎜ = ‪ A‬צריך להתקיים ‪:‬‬‫‪2‬‬
‫⎜⎜ ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜=⎟‬
‫⎟ ‪2‬‬
‫⎟‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎟ ‪⎜ c(a + d ) cb + d 2‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝⎠‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪ac‬‬ ‫‪dc‬‬ ‫‪cb‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ a 2 + bc b(a + d ) ⎞ ⎛ 1 3‬‬
‫⎜⎜ ‪ ,‬כלומר‪-‬‬ ‫⎟ ‪2‬‬
‫⎜⎜ = ⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ c(a + d ) cb + d ⎠ ⎝ 0 1‬‬

‫‪84‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎧ a 2 + bc = 1‬‬
‫⎪‬
‫‪⎪b(a + d ) = 3‬‬
‫⇐ מהמשוואה השלישית נובע כי ‪ , c = 0‬או ‪. a = − d‬‬ ‫⎨‬
‫‪⎪c(a + d ) = 0‬‬
‫‪⎪⎩ bc + d 2 = 1‬‬

‫)לא נבדוק את כל הפתרונות של מערכת המשוואות‪ ,‬היות שמטרתנו למצוא מטריצה אחת‬
‫המקיימת את הנדרש‪ ,‬ולא את אוסף כל המטריצות‪ .‬לכן בכל הזדמנות נוכל לבחון רק מקרה‬
‫אחד‪ ,‬ולא את כל המקרים‪( .‬‬
‫אם ‪ , c=0‬אזי מהמשוואה הראשונה והרביעית נקבל‪ , a 2 = 1, d 2 = 1 :‬כלומר‪. a, d = ±1 -‬‬
‫מהמשוואה השנייה נובע כי לא יתכן של‪ a -‬ול‪ d -‬סימנים מנוגדים )כי אז ‪ .(0=3‬לכן נוכל‬
‫לקחת למשל‪ , a = d = 1 -‬כאמור‪ , c = 0 -‬ומהצבה במשוואה השנייה נקבל‪, b(1 + 1) = 3 :‬‬

‫⎞ ‪⎛ a b ⎞ ⎛1 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , A‬ואכן ‪:‬‬ ‫⎜ = ⎟⎟‬ ‫כלומר‪ . b = -‬אז‪2 ⎟ -‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ c d ⎠ ⎝0 1‬‬ ‫‪2‬‬

‫⎞‪⎛ 1 3 ⎞ ⎛ 1 3 ⎞ ⎛ 1 3‬‬
‫⎜⎜ = ‪. A2‬‬ ‫⎜⋅ ⎟‪2‬‬
‫⎜ ⎟‬
‫⎜⎜ = ⎟ ‪2‬‬
‫⎟‬
‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 1 ⎠ ⎝ 0 1 ⎠ ⎝ 0 1‬‬
‫הערה‪ :‬קיימות מטריצות נוספות‪ ,‬התשובה אליה הגעת יכולה להיות שונה‪ ,‬ובכל זאת נכונה‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 0‬‬ ‫⎞‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ = ‪. A2‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ A‬המקיימת ⎟⎟‬ ‫‪ .5‬נחפש מטריצה מהצורה‪⎟⎟ :‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫‪⎧ a 2 + bc = 0‬‬
‫⎪‬
‫‪⎪b(a + d ) = 0‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ a 2 + bc b(a + d‬‬
‫⎨‬ ‫⎜⎜ = ‪ , A2‬וכך נקבל את מערכת המשוואות הבאה ‪:‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪2‬‬
‫‪⎪c ( a + d ) = 0‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c (a + d ) cb + d‬‬
‫‪⎪⎩ bc + d 2 = 1‬‬

‫מהמשוואה השלישית אנו מקבלים ‪ c = 0 :‬או‪) a = − d -‬כאן אנו בודקים את כל המקרים‪,‬‬


‫בעודנו מחפשים אחר מטריצה המקיימת את הנדרש‪(.‬‬
‫מקרה א'‪ : c = 0 -‬ממשוואה ‪ -1‬מקבלים ‪ , a 2 = 0 :‬כלומר‪ . a = 0 -‬מערכת המשוואות‬
‫‪⎧bd = 0‬‬
‫‪ , ⎨ 2‬כלומר‪ , b = 0 -‬ו‪. d = ±1 -‬‬ ‫המתקבלת ממשוואות ‪: 4 ,2‬‬
‫‪⎩d =1‬‬
‫כלומר‪ -‬המטריצות שבהן ‪ a = b = c = 0, d = ±1 -‬מקיימות את הנדרש‪ .‬עד כה מצאנו‪ ,‬אם‬

‫⎞ ‪⎛0 0‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 0‬‬


‫⎜⎜ ‪ .‬ניתן להפסיק‬ ‫⎜⎜ ‪ ,‬ו‪⎟⎟ -‬‬ ‫כן‪ ,‬שתי מטריצות המקיימות את תנאי התרגיל ‪ ,‬והן ‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠‪⎝ 0 −1‬‬ ‫⎠‪⎝0 1‬‬
‫כאן‪ ,‬שכן השאלה הייתה "האם קיימת מטריצה ‪ "...‬ותשובתנו הייתה‪ -‬כן‪.‬‬
‫אבל – לשם התרגול נוסיף ונבדוק את המקרה השני‪:‬‬

‫‪85‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מקרה ב' ‪ : a = − d‬ממשוואה ‪ 1‬מקבלים ‪ , a 2 = −bc :‬כלומר‪ , bc = − a 2 -‬לכן נציב במשוואה‬
‫הרביעית ‪ − a 2‬במקום ‪ , bc‬ואז ‪. − a 2 + d 2 = 1‬אבל‪ , a 2 = d 2 ⇐ a = − d -‬ואז אנו מקבלים ‪:‬‬
‫‪ . 0=1‬על כן‪ -‬מקרה ב' לא אפשרי‪ ,‬ומכאן‪ -‬אין מטריצות נוספות המהוות פתרון למערכת‬
‫המשוואות‪ ,‬פרט לאלה שמצאנו במקרה א'‪.‬‬

‫‪ .6‬עלינו להראות כי ‪. ( ABA) = ABA‬‬


‫‪t‬‬

‫)תזכורת ‪ :‬אם ‪ A‬ו‪ B -‬מטריצות מגדלים מתאימים להכפלה‪ ,‬אזי ) ∗ ( ‪( ( AB ) = B t At‬‬


‫‪t‬‬

‫‪( ABA)t = (( AB )( A))t = At ( AB )t = At Bt At = ABA‬‬


‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬
‫לפי )∗(‬ ‫לפי )∗(‬ ‫‪B ,A‬‬
‫סימטריות‪.‬‬

‫‪ .7‬עלינו להראות כי )‪ . ( At B − B t A)t = − ( At B − B t A‬ראשית‪ -‬הגדלים מתאימים להכפלה‪,‬‬

‫כי ‪ A -‬היא מגודל ‪ m × n‬ולכן‪ At -‬היא מגודל‪) . n × m -‬וכנ"ל לגבי ‪.(B‬‬

‫)‪( At B − B t A)t = (At B ) − (B t A) = B t At − At B t = B t A − At B = −(At B − B t A‬‬


‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫⎞‪⎛ 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0‬‬


‫⎜⎜ = ‪ . B‬אז ‪, tr ( A) = tr (B ) = 1‬‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , A‬‬ ‫‪ .8‬הטענה אינה נכונה‪ .‬דוגמא נגדית ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠‪⎝0 1‬‬ ‫⎠‪⎝0 0‬‬
‫ולכן‪ , tr ( A) ⋅ tr (B ) = 1 -‬אבל מאחר ש‪ , AB = [0] -‬נובע כי ‪. tr ( AB) = 0‬‬

‫‪86‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‬
‫סמסטר א' תשס"ה‬

‫תרגיל בית מספר ‪4‬‬


‫‪ .1‬הוכח כי אם ‪ A‬מטריצה סימטרית‪ ,‬אזי ‪ A2‬מטריצה סימטרית‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 1 3 − 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .2‬א( קבע את דרגת המטריצה ⎟ ‪ ⎜ 2 1 − 4 3‬ב( העבר לצורה מצומצמת שורות‪.‬‬
‫⎟‪⎜2 3 2 −1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛a 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .3‬עבור אילו ערכים של ‪ ∈ ℜ a‬המטריצה הבאה הפיכה‪? ⎜ 1 a 1 ⎟ :‬‬
‫⎟‪⎜1 1 a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪ .4‬יהיו ‪ . a, b, c ∈ ℜ‬דרג את המטריצה הבאה וקבע מהי דרגתה‪:‬‬

‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪) ⎜ b + c c + a a + b‬יש מספר אפשרויות( ‪.‬‬
‫‪⎜ bc‬‬
‫⎝‬ ‫‪ac‬‬ ‫⎠⎟ ‪ab‬‬

‫⎞‪⎛ 1 2 − 3‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪.A‬‬ ‫‪ .5‬תהי ‪ A‬המטריצה ‪ . ⎜ 0 1 2 ⎟ :‬חשב את‬
‫⎟ ‪⎜0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛0 1 0‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪.A = A‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ .6‬תהי ⎟ ‪ . A = ⎜ 0 0 1‬מצא שלם ‪ k‬המקיים ‪:‬‬
‫⎟‪⎜1 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪ .7‬הראה כי אם ‪ A‬מטריצה הפיכה‪ ,‬אזי ‪ At‬הפיכה ‪.‬‬
‫‪⎡a11 0‬‬ ‫‪0 ...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎤‬
‫‪⎢0 a‬‬ ‫‪0 ...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫⎥‬
‫⎢‬
‫‪ . 0‬מתי מטריצה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33 ...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .8‬כזכור‪ -‬מטריצה אלכסונית היא מהצורה ‪⎥ :‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫‪⎢#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪# %‬‬ ‫‪#‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... ann‬‬

‫אלכסונית היא הפיכה? מצא את המטריצה ההופכית‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫תאריך הגשה אחרון‪18.11.04 :‬‬

‫‪87‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪4‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫אם ‪ A = (aij )1≤ i , j ≤ n‬מטריצה סימטרית‪ ,‬אזי לכל ‪ 1 ≤ i, j ≤ n‬מתקיים ‪. aij = a ji‬‬

‫נסמן ‪. A2 = C = (cij )1≤ i , j ≤ n‬‬

‫נזכיר את הגדרת כפל מטריצות ‪) :‬תהיינה ‪ Ak × n , Bn×t‬מטריצות ‪ ,‬אזי מטריצת המכפלה‬

‫] [‬
‫‪n‬‬
‫‪ Ck ×t = cij , C = AB‬מוגדרת ע"י ‪ cij = ∑ aihbhj‬לכל ‪ , 1 ≤ i ≤ k‬ולכל ‪.(. 1 ≤ j ≤ t‬‬
‫‪h =1‬‬

‫עלינו להראות כי המטריצה ‪ A2 = C = (cij )1≤ i , j ≤ n‬סימטרית‪ ,‬כלומר ש ‪ cij = c ji‬לכל‬


‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫= ‪cij = ∑ aihbhj = ∑ aih ahj‬‬ ‫‪ .1 ≤ i, j ≤ n‬על פי ההגדרה‪∑ ahi a jh = ∑ a jh ahi = c ji -‬‬
‫‪h=1‬‬ ‫‪h =1‬‬ ‫‪h=1‬‬ ‫‪h =1‬‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫אצלנו ‪ , B=A‬ולכן‪, aij = bij -‬‬ ‫‪ A‬סימטרית‬
‫לכל ‪. 1 ≤ i, j ≤ n‬‬
‫לכן ‪ A2 = C = (cij )1≤ i , j ≤ n -‬סימטרית ‪.‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫⎞‪⎛0 1 3 − 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫א(ראשית נדרג את המטריצה‪ : ⎜ 2 1 − 4 3 ⎟ :‬נתחיל בעמודה השמאלית‬
‫⎟‪⎜2 3 2 −1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛0 1 3 − 2‬‬ ‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬ ‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ↔ R2‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 2 1 − 4 3 ⎟ ⎯⎯ ⎯→⎜ 0 1 3 − 2 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→⎜ 0 1 3 − 2‬‬
‫⎟‪⎜2 3 2 −1‬‬ ‫⎟‪⎜2 3 2 −1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 2 6 − 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫נעבור לטפל בעמודה השנייה משמאל‪-‬‬
‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬ ‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 2R2‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 0 1 3 − 2‬‬ ‫⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 1 3 − 2‬‬
‫⎟‪⎜ 0 2 6 − 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫עד כה התקבלה מטריצה מצורה מדורגת‪ .‬אנו רואים כי הדרגה‪ ,‬כלומר מספר השורות‬
‫השונות מאפס לאחר דירוג הוא ‪ ,2‬ולכן ‪. rank ( A) = 2‬‬

‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ב( נעביר את המטריצה ⎟ ‪ ⎜ 0 1 3 − 2‬לצורה מצומצמת שורות ‪ :‬ע"י כך שנדאג שכל‬
‫‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫מקדם מוביל יהיה שווה ל‪ ,1 -‬ויהיה היחיד השונה מאפס בעמודתו‪.‬‬


‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫המקדם המוביל בשורה הראשונה הוא ‪ .2‬נכפיל את השורה הראשונה ב‪-‬‬

‫‪88‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞ ‪⎛2 1 − 4 3‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1 12 − 2 32‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ← 12 R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪ . ⎜ 0 1 3 − 2‬כעת‪ -‬המקדם המוביל הוא ממילא‬ ‫⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 1 3 − 2‬‬
‫‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬ ‫‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫היחיד השונה מאפס בעמודתו‪.‬‬


‫המקדם המוביל בשורה השנייה‪ -‬הינו ‪ .1‬לכן נותר רק לדאוג כי הוא יהיה היחיד השונה‬
‫מאפס בעמודתו‪ .‬כלומר‪ -‬עלינו לאפס את האיבר שמעליו‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 12 − 2 32‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1 0 − 3 .5 2 .5‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪R1 ← R1 − 12 R2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪. ⎜ 0 1 3 − 2‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎟‪− 2‬‬
‫‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫⎞ ‪⎛ 1 0 − 3 .5 2 .5‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪. ⎜0 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המטריצה מצומצמת השורות היא ‪− 2 ⎟ -‬‬
‫‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫⎞‪⎛a 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫נדרג את המטריצה ‪ : ⎜ 1 a 1 ⎟ :‬נטפל תחילה בטור הראשון‪ .‬ראשית‪ ,‬כדי להימנע‬
‫⎟‪⎜1 1 a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫מחלוקה אסורה באפס‪ ,‬נחליף את השורות‪ ,‬כך שהשורה הראשונה תכיל מספר‪ ,‬ולא פרמטר‪.‬‬
‫⎞‪⎛a 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1 a‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ↔ R3‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 1 a 1 ⎟ ⎯⎯ ⎯→ ⎜ 1 a 1‬כעת ‪ :‬נאפס את איברים ‪: a21 , a31‬‬
‫⎟‪⎜1 1 a‬‬ ‫⎟‪⎜a 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛1 1 a‬‬ ‫‪R ←R −R‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪a‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R32← R3 2− a ⋅ R11‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 1 a 1 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯⎯→ ⎜ 0 a − 1 1 − a‬כעת נטפל בעמודה השנייה‪ ,‬כלומר‪-‬‬
‫⎟‪⎜a 1 1‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 0 1 − a 1 − a2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪a‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎞‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪R3 ← R3 + R 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 a − 1 1 − a ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→ ⎜ 0 a − 1‬‬ ‫‪1− a‬‬ ‫נאפס את ‪⎟ : a32‬‬
‫⎟ ‪⎜0 1− a 1− a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪− a − a + 2‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫על מנת שהמטריצה תהיה הפיכה דרגתה צריכה להיות ‪ .3‬כלומר‪ -‬איברי האלכסון צריכים‬
‫להיות שונים מ‪ : 0 -‬כלומר‪ , − a 2 − a + 2 ≠ 0 (*) -‬וגם )**( ‪. a − 1 ≠ 0‬‬
‫מ‪ (*) -‬אנו מקבלים ‪ , a ≠ 1,−2‬ומ‪ (**) -‬אנו מקבלים ‪ . a ≠ 1‬לכן בסה"כ המטריצה תהייה‬
‫הפיכה עבור ‪. a ≠ 1,−2‬‬

‫‪89‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ראשית‪ -‬נדרג את המטריצה ‪ . ⎜ b + c c + a a + b ⎟ :‬נתחיל עם הטור השמאלי‪:‬‬
‫‪⎜ bc‬‬ ‫‪ac‬‬ ‫⎠⎟ ‪ab‬‬
‫⎝‬

‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ⎞ R2 ← R2 − (b + c )R1 ⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪R3 ← R3 − (bc ) R1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪ . ⎜ b + c c + a a + b‬נעבור אל הטור השני‪:‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 a − b‬‬ ‫⎟ ‪a−c‬‬
‫‪⎜ bc‬‬ ‫‪ac‬‬ ‫⎠⎟ ‪ab‬‬ ‫⎟) ‪⎜ 0 c(a − b ) b(a − c‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬


‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − c ⋅ R3‬‬ ‫⎟‬
‫‪1‬‬
‫⎜‬
‫‪⎜0 a − b‬‬ ‫‪a − c ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯⎯→ ⎜ 0‬‬ ‫‪a−b‬‬ ‫‪a−c‬‬ ‫⎟‬
‫⎟) ‪⎜ 0 c(a − b ) b(a − c‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟) ‪(b − c )(a − c‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬
‫כעת נבחן את האפשרויות השונות עבור הדרגה‪ ,‬ע"י כך שנבדוק את האפשרויות לכך‬
‫שמתאפס איבר על האלכסון‪ :‬איבר האלכסון בשורה הראשונה שונה מ‪. 0 -‬‬
‫‪.a = b‬‬ ‫⇐‬ ‫נסתכל על איבר האלכסון בשורה השנייה‪a − b = 0 :‬‬ ‫•‬

‫‪⎛1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ . ⎜ 0 0‬נבצע ‪ , R3 ← R3 − (a − c )R2 :‬ואז‬ ‫במקרה זה המטריצה תראה כך ‪a − c ⎟ :‬‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪(a − c )2‬‬
‫⎝‬

‫‪⎛1 1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪a=c‬‬ ‫או‬ ‫נקבל ‪ . ⎜ 0 0 a − c ⎟ :‬כעת ‪ :‬יש לנו שני מקרים ‪a ≠ c -‬‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬

‫⎞‪⎛1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫אם ‪ a = c‬מקבלים ⎟ ‪ , ⎜ 0 0 0‬ואז הדרגה היא ‪ .1‬כלומר‪ -‬כאשר ‪ a = b = c‬הדרגה היא‬
‫⎟‪⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪.1‬‬
‫אזי הדרגה היא ‪ ,2‬כי ‪ . a23 = a − c ≠ 0‬לכן‪ -‬כאשר ‪ c ≠ a = b‬הדרגה היא ‪.2‬‬ ‫אם ‪a ≠ c‬‬

‫נסתכל על איבר האלכסון בשורה השלישית ‪ . (b − c )(a − c ) :‬איבר זה מתאפס‬ ‫•‬


‫כאשר‪ a = c -‬או ‪b = c‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫אם ‪ a = c‬אז מקבלים ‪ , ⎜ 0 a − b 0 ⎟ -‬ואז‪ -‬אם ‪ a=b‬הדרגה היא ‪) 1‬מקרה זה‬ ‫•‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫כבר נספר קודם לכן ‪ , ( a = b = c -‬ואחרת‪ .2 -‬לכן אם ‪ b ≠ a = c‬הדרגה היא ‪.2‬‬

‫‪90‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫אם ‪ , b = c‬מקבלים ‪ , ⎜ 0 a − b a − b ⎟ -‬ושוב‪ -‬אם ‪ a=b‬נקבל דרגה ‪ ,1‬ואחרת‪-‬‬ ‫•‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫הדרגה היא ‪ .2‬כלומר‪ -‬כאשר‪ a ≠ b = c -‬הדרגה היא ‪.2‬‬

‫סיכום של כל המקרים ‪:‬‬


‫דרגה ‪3‬‬ ‫דרגה ‪2‬‬ ‫דרגה ‪1‬‬ ‫דרגה ‪0‬‬
‫‪c≠a≠b‬‬ ‫‪b≠a=c‬‬ ‫‪a=b=c‬‬ ‫אין אפשרות כזו‬
‫‪a≠b=c‬‬
‫‪c≠a=b‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫⎞‪⎛ 1 2 − 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫נחשב את המטריצה ההופכית של המטריצה ⎟ ‪ : ⎜ 0 1 2‬העמודה השמאלית תקינה‪.‬‬
‫⎟ ‪⎜0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫לכן נעבור אל העמודה השנייה‪.‬‬
‫⎞‪⎛1 2 − 3 1 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 − 7 1 − 2 0‬‬
‫⎜‬ ‫‪⎟ l1 ← l1 − 2⋅l 2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫→⎯⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 0 1 2 0 1 0‬‬ ‫⎟‪⎜0 1 2 0 1 0‬‬
‫⎟‪⎜0 0 1 0 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 1 0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫נאפס את האיברים שמעל ל‪ 1 -‬בעמודה הימנית‪ :‬את ‪: a23‬‬

‫⎞‪⎛1 0 − 7 1 − 2 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 0 − 7 1 − 2 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ l 2 ← l 2 − 2 ⋅l 3‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 0 1 2 0 1 0 ⎟ ⎯⎯ ⎯⎯→ ⎜ 0 1 0 0 1 − 2‬‬
‫⎟‪⎜0 0 1 0 0 1‬‬ ‫‪⎜0 0 1 0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬
‫נאפס את ‪: a13‬‬

‫⎞ ‪⎛1 0 0 1 − 2 7‬‬
‫⎜‬
‫‪l1 ← l1 + 7 ⋅l 3‬‬
‫⎟‬
‫⎟ ‪⎯⎯ ⎯⎯→⎜ 0 1 0 0 1 − 2‬‬
‫‪⎜0 0 1 0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬

‫⎞ ‪⎛1 − 2 7‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫על כן ‪A = ⎜ 0 1 − 2 ⎟ -‬‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬

‫‪91‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫נמצא את המטריצה ההופכית של ‪ A‬ע"י בעזרת המטריצה המורחבת ) ‪) : ( A | I‬נבצע‬
‫פעולות מותרות כדי להפוך את המטריצה שמשמאל למטריצת היחידה‪ .‬כל פעולה שתתבצע‬
‫על המטריצה משמאל‪ -‬תבוצע במקביל על המטריצה מימין‪ ,‬עד שהמטריצה משמאל תהפוך‬
‫⎞‪⎛0 1 0 1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ל‪ . I -‬המטריצה שתתקבל מימין תהיה המטריצה ההופכית ל‪⎜ 0 0 1 0 1 0 ⎟ ( .A -‬‬
‫⎟‪⎜1 0 0 0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪ -‬נתחיל מהטור השמאלי של ‪ : A‬יש לדאוג שהאפסים יהיו מתחת לאיברים השונים מאפס‪.‬‬
‫לכן‪ -‬נחליף את השורה הראשונה בשלישית ‪:‬‬
‫⎞‪⎛0 1 0 1 0 0‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 0 0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ l1 ↔ l3‬‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 0 0 1 0 1 0 ⎟ ⎯⎯⎯→⎜ 0 0 1 0 1 0‬כעת‪ -‬נעבור לטור השני‪ ,‬ונחליף‬
‫⎟‪⎜1 0 0 0 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜0 1 0 1 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫את השורה השנייה בשלישית‪ ,‬שוב‪ -‬כדי שאיברים שהינם אפס ימוקמו מתחת לאיברים‬
‫⎞‪⎛1 0 0 0 0 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 0 0 0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ l 2 ↔ l3‬‬ ‫⎟‬
‫שאינם אפס ‪ , ⎜ 0 0 1 0 1 0 ⎟ ⎯⎯⎯→⎜ 0 1 0 1 0 0 ⎟ :‬כעת קבלנו משמאל‬
‫⎟‪⎜0 1 0 1 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 1 0 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫את מטריצת היחידה‪ ,‬וכך מקבלים ש‪. A = ⎜ 1 0 0 ⎟ -‬‬
‫⎟‪⎜0 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫⎜‬
‫‪−1‬‬
‫⎟‬
‫נמצא ‪ k‬שעבורו‪. A = A = ⎜ 1 0 0 ⎟ -‬‬
‫‪k‬‬

‫⎟‪⎜ 0 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫עבור ‪ , k = 1‬השוויון אינו מתקיים‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 1 0⎞ ⎛0 1 0⎞ ⎛0 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫עבור ‪ k = 2‬נקבל ש‪ , A = ⎜ 0 0 1 ⎟ ⋅ ⎜ 0 0 1 ⎟ = ⎜ 1 0 0 ⎟ = A−1 -‬לכן ‪k = 2‬‬
‫‪2‬‬

‫⎟‪⎜1 0 0⎟ ⎜1 0 0⎟ ⎜ 0 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬
‫מקיים את הנדרש‪) .‬מבחינת השאלה‪ ,‬ניתן להפסיק כאן‪ ,‬היות שמצאנו ‪ K‬כנדרש‪(.‬‬
‫⎞‪⎛0 0 1⎞⎛ 0 1 0⎞ ⎛0 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫נבדוק מה קורה עבור ‪A3 = A2 ⋅ A = ⎜ 1 0 0 ⎟ ⎜ 0 0 1 ⎟ = ⎜ 0 1 0 ⎟ : k = 3‬‬
‫⎟‪⎜0 1 0⎟⎜1 0 0⎟ ⎜0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛0 0 0⎞⎛0 1 0⎞ ⎛0 0 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫עבור ‪ k = 4‬מקבלים ‪. A = ⎜ 0 1 0 ⎟ ⎜ 0 0 1 ⎟ = ⎜ 0 0 1 ⎟ :‬‬
‫‪4‬‬

‫⎟‪⎜0 0 0⎟⎜1 0 0⎟ ⎜0 0 0‬‬


‫⎝‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬

‫‪92‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞‪⎛ 0 0 0⎞⎛ 0 1 0⎞ ⎛ 0 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫עבור ‪ k = 5‬מקבלים ‪. A = ⎜ 0 0 1 ⎟ ⎜ 0 0 1 ⎟ = ⎜ 1 0 0 ⎟ :‬‬
‫‪5‬‬

‫⎟‪⎜0 0 0⎟⎜1 0 0⎟ ⎜0 0 0‬‬


‫⎝‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫⎠‬
‫בגלל שורות האפסים ‪ ,1‬ו‪ ,3 -‬אנו מקבלים שבכל הכפלה נוספת‪ ,‬השורות ‪ ,1‬ו‪ 3 -‬תשארנה‬
‫שורות אפסים‪ .‬בשורה השנייה‪ -‬ייתכנו ‪ -1‬ים ‪ ,‬כל פעם במקום אחר‪ .‬כלומר‪ -‬אין ערך נוסף‬
‫⎞‪⎛0 0 1‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫של ‪ k‬שעבורו שוב נקבל את המטריצה ⎟ ‪A = ⎜ 1 0 0‬‬
‫⎟‪⎜0 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫תהי ‪ A‬מטריצה הפיכה‪ .‬עלינו להראות כי המטריצה ‪ At‬הפיכה‪ .‬כלומר‪ -‬עלינו למצוא‬

‫) (‬
‫‪. C = A−1‬‬
‫‪t‬‬
‫מטריצה ‪ C‬כך ש‪ . At ⋅ C = C ⋅ At = I -‬ניקח את ‪ C‬להיות‬

‫) ‪ A−1‬קיימת ‪ ,‬כי ‪ A‬הפיכה(‪.‬‬

‫כעת ‪At ⋅ C = At ⋅ (A−1 ) = (A−1 ⋅ A) = (I ) = I :‬‬


‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫↓‬
‫תזכורת ‪B A = ( AB ) :‬‬
‫‪t t‬‬ ‫‪t‬‬

‫) (‬ ‫(‬ ‫)‬
‫וכמו כן ‪. C ⋅ At = A−1 ⋅ At = A ⋅ A−1 = (I ) = I :‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫לכן‪ C -‬הנ"ל משמשת כמטריצה ההופכית של ‪ , At‬ולכן‬


‫מסקנה‪:‬‬
‫‪ At‬הפיכה‪.‬‬
‫) ‪( ) = (A‬‬
‫‪. At‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1 t‬‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫‪⎡a11 0‬‬ ‫‪0 ...‬‬ ‫‪0‬‬‫⎤‬
‫‪⎢0 a‬‬ ‫‪0 ...‬‬ ‫‪0‬‬‫⎥‬
‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫⎥‬
‫‪ . A = ⎢ 0‬לפי משפט מטריצה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33 ...‬‬ ‫‪0‬‬‫מטריצה אלכסונית היא מהצורה‪⎥ -‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫‪⎢#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪# %‬‬ ‫‪#‬‬‫⎥‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... ann‬‬

‫מסדר ‪ n‬הפיכה אמ"ם דרגתה ‪ . n‬כלומר‪ -‬אין לה אף שורת אפסים‪.‬‬


‫במקרה שלנו השורות מכילות אפסים בלבד‪ ,‬פרט לאיבר על האלכסון‪ .‬לכן‪ -‬שורת אפסים‬
‫תתקבל במקרה שאחד מאיברי האלכסון יתאפס‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫סה"כ ‪ :‬המטריצה תהיה הפיכה אמ"ם לכל ‪. aii ≠ 0, 1 ≤ i ≤ n‬‬

‫‪⎡a11−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎤ ‪0‬‬


‫⎢‬ ‫‪−1‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎢ 0‬‬ ‫‪a22‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥ ‪0‬‬
‫‪ , A−1 = ⎢ 0‬כיוון ש‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪...‬‬ ‫במקרה זה המטריצה ההופכית תהיה ‪0 ⎥ :‬‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫‪⎢ #‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎥ ‪#‬‬
‫‪⎢ 0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... ann‬‬
‫‪−1‬‬
‫⎣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪⎡a11 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 ⎤ ⎡a11−1‬‬


‫‪...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎤ ‪0‬‬
‫‪⎢0 a‬‬ ‫⎢‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫‪22‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 ⎥⎥ ⎢ 0‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪a22‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫⎥ ‪0‬‬
‫‪ , A ⋅ A−1 = ⎢ 0‬וניתן לראות כי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33‬‬ ‫‪... 0 ⎥ ⋅ ⎢ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a33‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪...‬‬ ‫⎥ ‪0‬‬
‫⎢‬ ‫⎢ ⎥‬ ‫⎥‬
‫‪⎢#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪% # ⎥ ⎢ #‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎥ ‪#‬‬
‫‪⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪... ann ⎥⎦ ⎢⎣ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎦⎥ ‪... ann‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪−1‬‬
‫מתקבלת מטריצה אלכסונית חדשה‪ ,‬שאיברי האלכסון הם ‪ , aii ⋅ aii = 1 :‬כלומר‪-‬‬

‫‪. A ⋅ A−1 = I‬‬

‫היא מטריצת‬ ‫‪Cn×n = cij‬‬ ‫הסבר נוסף‪ ,‬ויותר מפורט‪ -‬על פי הגדרת כפל מטריצות‪ ,‬אם ] [‬
‫‪n‬‬
‫המכפלה של ‪ , C = A ⋅ A−1‬אזי לכל ‪ 1 ≤ i, j ≤ n‬האיבר ‪ cij‬מוגדר כך ‪ , cij = ∑ aihbhj :‬כאשר‬
‫‪h =1‬‬

‫) ‪ A = (aij ), A−1 = (bij‬מאחר ש‪ A -‬ו‪ A−1 -‬אלכסוניות מקבלים ש‪ cij -‬יהיה שונה מאפס אמ"ם‬

‫‪⎧0‬‬ ‫אם ‪i ≠ j‬‬


‫⎨ = ‪ , cij‬ומאחר ש‪-‬‬ ‫‪ , aih ≠ 0‬וגם ‪ bhj ≠ 0‬וזה מתקיים אמ"ם ‪ , i = j = h‬ואז‬
‫‪⎩aii bii‬‬ ‫אם ‪i = j‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ , bii = aii‬לכל ‪ , 1 ≤ i ≤ n‬נקבל ש‪ , cii = aii ⋅ aii = 1 -‬כלומר‪. C = I -‬‬

‫‪94‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב‪,‬‬
‫אלגברה ליניארית‬
‫סמסטר א' תשס"ה‬
‫תרגיל בית ‪5‬‬
‫‪⎧ x − 2 y + 3z = −1‬‬
‫⎪‬
‫‪ .1‬פתור את מערכת המשוואות הבאה בעזרת שיטת גאוס‪ -‬ג'ורדן‪. ⎨ 2 x − y + 2 z = 2 :‬‬
‫‪⎪ 3x + y + 2 z = 3‬‬
‫⎩‬

‫‪⎧ x1 + x2 − x3 = 1‬‬
‫⎪‬
‫‪ .2‬מצא את כל המספרים ‪ c ∈ R‬כך שלמערכת המשוואות ‪: ⎨ x1 + c ⋅ x2 + 3 x3 = 2 :‬‬
‫‪⎪2 x + 3 x + c ⋅ x = 3‬‬
‫‪⎩ 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫קיים פתרון יחיד‬ ‫•‬


‫קיימים אינסוף פתרונות‬ ‫•‬
‫אין פתרון‬ ‫•‬

‫‪⎧ x + 2 y + 3z = 1‬‬
‫⎪‬
‫‪ .3‬נתונה מערכת משוואות בנעלמים ‪⎨3 x + 4 y + 5 z = m : x, y, z‬‬
‫‪⎪ 4 x + 5 y + az = n‬‬
‫⎩‬
‫א( עבור איזה ‪ a‬יש פתרון לא טריוויאלי למערכת ההומוגנית המתאימה ?‬
‫ב( עבור ‪ a‬שמצאת בסעיף א'‪ -‬מהם ערכי ‪ m,n‬כך שיהיה פתרון למערכת הנתונה ?‬

‫‪⎧ x+ y+z+w=0‬‬
‫⎪‬
‫‪ .4‬תן פתרון כללי למערכת ‪⎨ x + 3 y + 2 z + 4 w = 0 :‬‬
‫‪⎪ 2x + z − w = 0‬‬
‫⎩‬

‫‪ .5‬פתור את מערכת המשוואות הליניאריות )המרוכבות( הבאה בעזרת שיטת גאוס ‪:‬‬
‫‪⎧ (3 − i )z1 + (4 + 2i )z2 = 2 + 6i‬‬
‫⎨‬
‫‪⎩(4 + 2i )z1 + (− 2 − 3i )z2 = 5 + 4i‬‬

‫תאריך הגשה אחרון ‪25.11.04 :‬‬


‫ב‪-‬ה‪-‬צ‪-‬ל‪-‬ח‪-‬ה !!‬

‫‪95‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרון תרגיל בית ‪5‬‬
‫⎞‪⎛ 1 − 2 3 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫שאלה ‪ 1‬נרשום את המערכת בצורה מטריציונית ‪. ⎜ 2 − 1 2 2 ⎟ :‬נדרג את המטריצה‪:‬‬
‫⎟ ‪⎜3 1 2 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛ 1 − 2 3 − 1⎞ R2 ← R2 − 2 R1 ⎛ 1 − 2 3 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 3 R1‬‬ ‫‪⎟ R3 ← R3 − 73 R2‬‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 2 − 1 2 2‬‬ ‫⎯⎯ ⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 3 − 4 4‬‬ ‫⎯⎯‬ ‫→⎯‬
‫⎟ ‪⎜3 1 2 3‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 7 − 7 6‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1 − 2 3‬‬ ‫⎞ ‪−1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ . ⎜ 0 3 − 4‬כעת המטריצה מדורגת‪ ,‬ועלינו להביאה להיות מצומצמת שורות‪,‬‬ ‫⎟ ‪4‬‬
‫‪⎜0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪7 − 10‬‬

‫כלומר‪ -‬שכל איבר מוביל בה יהיה ‪ ,1‬וכן‪ -‬יחיד בעמודתו‪ .‬נדאג לכך ש‪: a22 = 1, a33 = 1 -‬‬

‫‪⎛1 − 2 3‬‬ ‫‪− 1 ⎞ R3 ← 17 R3‬‬ ‫‪⎛1 − 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪− 1‬‬


‫⎜‬ ‫‪⎟ R2 ← 13 R2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ . ⎜ 0 3 − 4‬כעת נדאג לאפס את האיברים‬ ‫⎯⎯ ⎟ ‪4‬‬ ‫⎯‬ ‫→⎯‬ ‫‪⎜0 1‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎟ ‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎟ ‪−10‬‬


‫⎝‬ ‫⎠ ‪7 − 10‬‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠ ‪7‬‬

‫שמעל האיברים המובילים‪: a22 , a33 -‬‬

‫‪⎛1 − 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪− 1‬‬ ‫‪⎛1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬


‫‪⎞ R2 ← R2 + 43 R3‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R1 ← R1 + 2 R2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪⎟ R1 ← R1 − 13 R3‬‬
‫‪⎜0 1‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎟ ‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 1‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟‬ ‫→⎯‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎟ ‪−10‬‬ ‫‪⎜0 0‬‬ ‫‪−10‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠ ‪7‬‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ 1 0 0 157‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 0 1 0 − 74‬קבלנו את הצורה המצומצמת שורות של המטריצה המורחבת המייצגת‬
‫⎟ ‪⎜ 0 0 1 −10‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪7‬‬

‫את המערכת‪ ,‬לכן‪ -‬פתרון למערכת הוא ‪ . x = 157 , y = − 74 , z = − 107 :‬או בצורה וקטורית‪-‬‬

‫הוא הפתרון היחיד של המערכת‪.‬‬ ‫‪(157 , −74 , −710 )t‬‬


‫שאלה ‪ 2‬נאפס את האיברים בשורה השנייה והשלישית‪ ,‬של העמודה הראשונה‪:‬‬
‫‪⎛ 1 1 − 1 1 ⎞ R2 ← R2 − R1 ⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪− 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 2 R1‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 1 c 3 2‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 c − 1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎟‪1‬‬
‫⎟‪⎜ 2 3 c 3‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟‪c + 2 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ . R3 ← R3 −‬אבל‪ -‬מאחר‬ ‫כעת נרצה לאפס את האיבר ה‪ . a32 -‬לכאורה עלינו לבצע ‪R2‬‬
‫‪c −1‬‬
‫ש‪ c -‬פרמטר‪ ,‬ערכו יכול להיות שווה ל‪ ,1 -‬ואז הביטוי ‪ . 1 − c = 0‬כדי להימנע מפעולה‬
‫אסורה של חילוק ב‪ 0 -‬נבצע החלפה של השורה השנייה והשלישית‪:‬‬

‫‪96‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪− 1 1‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪− 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R 2 ↔ R3‬‬ ‫⎟‬
‫‪ . ⎜ 0 c − 1‬כעת ביצוע של הפעולה‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎯ ⎯⎯ ⎟‪1‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪c + 2 1‬‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟‪c + 2 1‬‬ ‫‪⎜0 c −1‬‬ ‫⎠⎟‪1‬‬
‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫⎝‬ ‫‪4‬‬

‫‪ R3 ← R3 − (c − 1)R2‬מותר‪ ,‬שכן אם ‪ 1 − c = 0‬למעשה ביצענו ‪ , R3 ← R3‬כלומר לא בצענו‬

‫‪⎛1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪− 1 1‬‬ ‫‪⎛1 1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪3 ← R3 − ( c −1) R 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎯‪c + 2 1⎟ ⎯R‬‬ ‫⎯⎯⎯‬ ‫→⎯‬ ‫‪⎜0 1‬‬ ‫‪c+2‬‬ ‫דבר‪1 ⎟ .‬‬
‫‪⎜0 c −1‬‬ ‫⎠⎟‪1‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 0 0 4 − (c − 1)(c + 2 ) 2 − c‬‬
‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫נפשט את האיבר ‪ a33‬ונקבל ‪a33 = 4 − (c − 1)(c + 2) = −c 2 − c + 6 = (− c + 2)(c + 3) :‬‬

‫‪⎛1 1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0 1‬‬ ‫‪c+2‬‬ ‫כלומר‪ -‬המטריצה המורחבת לאחר דירוג תראה כך ‪1 ⎟ :‬‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫)‪(c + 3)(− c + 2‬‬ ‫⎠⎟ ‪2 − c‬‬
‫⎝‬
‫כעת נבחן מהו מספר הפתרונות למערכת ‪:‬‬
‫פתרון יחיד ‪ :‬מתקבל כאשר ‪ , Rank ( A) = 3‬כאשר ‪ A‬היא מטריצת המקדמים‪.‬‬

‫הדרגה תהיה ‪ 3‬אם כל איברי האלכסון יהיו שונים מאפס‪ .‬איבר האלכסון היחיד המכיל ביטוי‬
‫‪. c ≠ 2,−3‬‬ ‫⇔‬ ‫‪(− c + 2)(c + 3) ≠ 0‬‬ ‫⇔‬ ‫פרמטרי הוא ‪ , a33‬ולכן ‪a33 ≠ 0 -‬‬

‫אינסוף פתרונות‪ :‬מצב המתקבל כאשר ‪ , Rank ( A) = Rank ( A | b ) < 3‬כלומר‪ -‬כאשר כל‬

‫האיברים בשורה האחרונה במטריצת המקדמים המורחבת מתאפסים ‪:‬‬


‫⎧‬ ‫‪c−2=0‬‬
‫⇐ ‪. c=2‬‬ ‫‪(c = 2,‬‬ ‫⎨ ⇐ ‪ c = 2‬וגם )‪ c = −3‬או‬
‫‪⎩(− c + 2)(c + 3) = 0‬‬

‫אין פתרון‪ :‬מצב המתקבל כאשר‪ , Rank ( A) < Rank ( A | b ) :‬כלומר‪ -‬איברי המטריצה ‪,A‬‬

‫מטריצת המקדמים מתאפסים בשורה האחרונה‪ ,‬אבל האיבר האחרון בוקטור המקדמים‬
‫⎧‬ ‫‪c≠2‬‬ ‫⎧‬ ‫‪c−2≠0‬‬
‫⎨ ⇐‬ ‫⎨ ⇐‬ ‫החופשיים – שונה מאפס ‪:‬‬
‫‪⎩(− c + 2)(c + 3) = 0‬‬ ‫‪⎩(− c + 2)(c + 3) = 0‬‬
‫‪ c ≠ 2‬וגם )‪ c = −3‬או ‪ , (c = 2,‬כלומר‪. c = −3 -‬‬

‫‪⎧ x + 2 y + 3z = 0‬‬
‫⎪‬
‫שאלה ‪ 3‬א( המערכת ההומוגנית המתאימה היא ‪, ⎨3 x + 4 y + 5 z = 0 :‬‬
‫‪⎪4 x + 5 y + az = 0‬‬
‫⎩‬

‫‪97‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫⎞‪⎛1 2 3‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1 2 3 ⎞⎛ x ⎞ ⎛ 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟ ⎜ ⎟ ⎜⎟‬
‫כלומר‪ . ⎜ 3 4 5 ⎟⎜ y ⎟ = ⎜ 0 ⎟ -‬נדרג את מטריצת המקדמים‪⎜ 3 4 5 ⎟ :‬‬
‫⎟‪⎜4 5 a‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 4 5 a ⎟⎜ z ⎟ ⎜ 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ⎝ ⎠ ⎝⎠‬

‫‪⎛ 1 2 3 ⎞ R2 ← R2 − 3 R1 ⎛ 1 2‬‬ ‫⎞ ‪3‬‬ ‫‪⎛1 2‬‬ ‫⎞ ‪3‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 4 R1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 32 R2‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 3 4 5‬‬ ‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 − 2 − 4‬‬ ‫⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 − 2 − 4‬‬
‫⎟‪⎜4 5 a‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 0 − 3 a − 12‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 a − 6‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1 2‬‬ ‫⎞ ‪3‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫המטריצה המדורגת היא‪ ,‬אם כן‪ . ⎜ 0 − 2 − 4 ⎟ -‬מתי נקבל פתרון טריוויאלי למערכת ?‬
‫⎟‪⎜ 0 0 a − 6‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫בהכרח ‪ . z = 0‬מהצבה בכל‬ ‫‪(a − 6)z = 0‬‬ ‫אם ‪ , a − 6 ≠ 0‬מקבלים שעל מנת שיתקיים‬
‫אחת מהמשוואות העליונות )שורה ‪ (2 ,1‬מקבלים‪ , x = y = 0 -‬כלומר‪ -‬נקבל את הפתרון‬
‫הטריוויאלי‪.‬‬
‫לכן ‪ :‬עבור ‪ a = 6‬אנו מקבלים פתרון לא טריוויאלי למערכת ההומוגנית ‪ ,‬כי כך ‪ z‬יכול להיות‬
‫מספר כלשהו‪ .‬כלומר‪ -‬אנו חופשיים לבחור את ערכו של ‪ , z‬והערכים של ‪x‬ו‪ y -‬ייקבעו‬
‫כתוצאה מכך‪.‬‬
‫‪⎧ x + 2 y + 3z = 1‬‬
‫⎪‬
‫ב( נציב ‪ a = 6‬במערכת המשוואות המקורית ‪ . ⎨3 x + 4 y + 5 z = m -‬נדרג את המטריצה‬
‫‪⎪ 4x + 5 y + 6z = n‬‬
‫⎩‬

‫‪⎛ 1 2 3 1 ⎞ R2 ← R2 − 3 R1 ⎛ 1 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 4 R1‬‬ ‫‪⎟ R3 ← R3 − 32 R2‬‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 3 4 5 m‬‬ ‫⎯⎯ ⎟ ‪⎯→ ⎜ 0 − 2 − 4 m − 3‬‬ ‫⎯⎯‬ ‫→⎯‬ ‫המורחבת ‪:‬‬
‫⎟ ‪⎜4 5 6 n‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 − 3 − 6 n − 4‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪) n +‬אחרת‪-‬‬ ‫‪1− 3 m‬‬
‫‪2‬‬
‫⎟ ‪ . ⎜ 0 − 2 − 4 m − 3‬כעת כדי שיהיה פתרון צריך להתקיים ‪= 0 :‬‬
‫‪⎜0 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 n + 1−23m‬‬
‫⎝‬
‫הוא האוסף שעבורו יש פתרון למשוואה‪ .‬כלומר‪ -‬כל‬ ‫‪{(m, n ) :‬‬ ‫=‪n‬‬ ‫‪3 m −1‬‬
‫‪2‬‬
‫אין פתרון(‪ .‬כלומר‪} -‬‬
‫זוג מהצורה ) ‪ (m, n‬המקיים את המשוואה‪. 2n − 3m = 1 :‬‬

‫⎞ ‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫שאלה ‪ 4‬מטריצת המקדמים של המערכת ההומוגנית הנ"ל היא ‪. ⎜ 1 3 2 4 ⎟ :‬נדרג‬
‫⎟‪⎜ 2 0 1 − 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫אותה‪-‬‬

‫‪98‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪⎛ 1 1 1 1 ⎞ R2 ← R2 − R1 ⎛ 1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 2 R1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + R2‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 1 3 2 4‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟ ‪3 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→ ⎜ 0 2 1 3‬‬
‫⎟‪⎜ 2 0 1 − 1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 − 2 − 1 − 3‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫כעת‪ -‬נעביר את המטריצה להיות מצומצמת שורה‪-‬‬
‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫‪⎟ R2 ← 12 ⋅ R2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯⎯ ⎟ ‪ , ⎜ 0 2 1 3‬נאפס את האיבר מעל לאיבר המוביל בשורה‬ ‫→⎯⎯‬ ‫⎟ ‪⎜0 1 2 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0 0‬‬


‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1 0 12 − 12‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪1 ← R1 − R 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯‪. ⎜ 0 1 12 32 ⎟ ⎯R‬‬ ‫‪⎯⎯→ ⎜ 0 1 12‬‬ ‫⎟ ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השנייה‪-‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0 0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫הערה‪ -‬אין הכרח להעביר את המטריצה לצורה מצמצמת שורות‪.‬‬
‫‪. x = − 2z +‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪2‬‬
‫מקבלים ‪ , y + 2z + 32w = 0‬כלומר‪ , y = − 2z − 32w -‬וכן ‪-‬‬

‫‪, x = − 2t +‬‬ ‫‪s‬‬


‫‪2‬‬
‫לכן ‪ ,‬אם נציב ‪) z = t , w = s‬נובע כי יש לנו שתי דרגות חופש( מקבלים ‪:‬‬

‫‪ . y = − 2t − 32s‬הפתרון הכללי למערכת הוא‪) . (− 2t + 2s , − 2t − 32s , t, s ) :‬ונשים ♥ כי הפתרון‬


‫‪t‬‬

‫הטריוויאלי ביניהם‪ ,‬ואין זה מפתיע‪ ,‬שכן המערכת טריוויאלית‪(.‬‬


‫‪⎛ 3−i‬‬ ‫⎞ ‪4 + 2i 2 + 6i‬‬
‫⎜⎜ ‪ .‬נדרג ‪:‬‬ ‫שאלה ‪ 5‬נכתוב את המערכת בצורה מטריציונית ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠ ‪⎝ 4 + 2i − 2 − 3i 5 + 4i‬‬
‫‪⎛ 3−i‬‬ ‫⎞ ‪4 + 2i 2 + 6i ⎞ R2 ← R2 − 43+−2ii R1 ⎛ 3 − i 4 + 2i 2 + 6i‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ →⎯ ⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟⎟‬ ‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 4 + 2i − 2 − 3i 5 + 4i‬‬ ‫‪⎝ 0‬‬ ‫*‬ ‫⎠⎟ * *‬

‫‪(4 + 2i ) 2‬‬ ‫‪12 + 16i‬‬ ‫‪12 + 16i 3 + i‬‬


‫‪∗ = −2 − 3i −‬‬ ‫‪= −2 − 3i −‬‬ ‫‪= −2 − 3i −‬‬ ‫⋅‬ ‫כאשר‪-‬‬
‫‪3−i‬‬ ‫‪3−i‬‬ ‫‪3−i 3+i‬‬
‫↓‬
‫‪20 + 60i‬‬
‫‪= −2 − 3i −‬‬ ‫‪= −2 − 3i − 2 − 6i = −4 − 9i‬‬ ‫הכפלה בצמוד‬
‫‪10‬‬
‫‪4 + 2i‬‬ ‫‪− 4 + 28i‬‬ ‫‪4 − 28i 3 + i‬‬
‫‪∗ ∗ = 5 + 4i −‬‬ ‫‪⋅ (2 + 6i ) = 5 + 4i −‬‬ ‫‪= 5 + 4i +‬‬ ‫⋅‬ ‫ו‪-‬‬
‫‪3−i‬‬ ‫‪3−i‬‬ ‫‪3−i 3+i‬‬
‫‪40 − 80i‬‬
‫‪. = 5 + 4i +‬‬ ‫‪= 5 + 4i + 4 − 8i = 9 − 4i‬‬
‫‪10‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3 − i 4 + 2i 2 + 6i‬‬
‫⎜⎜‬ ‫כלומר‪ -‬המטריצה המדורגת נראית כך ‪⎟ :‬‬
‫‪⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪− 4 − 9i 9 − 4i‬‬
‫‪9 − 4i‬‬ ‫‪− 9 + 4i‬‬
‫= ‪z2‬‬ ‫=‬ ‫על כן מקבלים‪ , − (4 + 9i )z2 = 9 − 4i -‬כלומר‪= -‬‬
‫‪− (4 + 9i ) 4 + 9i‬‬
‫‪9 − 4i‬‬ ‫‪− 9 + 4i − 9 + 4i 4 − 9i − 36 + 81i + 16i + 36 97i‬‬
‫= ‪z2‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=i‬‬
‫‪− (4 + 9i ) 4 + 9i‬‬ ‫‪4 + 9i 4 − 9i‬‬ ‫‪16 + 81‬‬ ‫‪97‬‬
‫וכן‪(3 − i )z1 + (4 + 2i )i = 2 + 6i -‬‬
‫↵ ‪z2 = i‬‬

‫‪99‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כלומר‪ (3 − i )z1 + 4i − 2 = 2 + 6i -‬או ‪ , (3 − i )z1 = 4 + 2i -‬ולכן‬
‫‪4 + 2i 4 + 2i 3 + i 12 + 4i + 6i − 2 10 + 10i‬‬
‫= ‪. z1‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=1+ i‬‬
‫‪3−i 3−i 3+i‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫לסיכום‪z1 = 1 + i z2 = i -‬‬

‫‪100‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪( 2.12.04‬‬ ‫) להגשה עד‪-‬‬ ‫תרגיל בית ‪ -6‬דטרמיננטים‬
‫‪1 −1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪sin α + sin β‬‬ ‫‪cos β + cos α‬‬ ‫‪1 −1 −1 −1‬‬
‫ב(‬ ‫‪ .1‬חשב א(‬
‫‪cos β − cos α‬‬ ‫‪sin α − sin β‬‬ ‫‪1 1 −1 −1‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 −1‬‬
‫‪ .2‬יהי ‪ n‬שלם חיובי‪ .‬נניח כי קיימת מטריצה ‪ A‬מסדר ‪ n‬של מספרים ממשיים כך ש‪-‬‬
‫]‪) , A2 + I = [0‬כאשר ‪ I‬מטריצת היחידה‪ ,‬ו‪ [0] -‬היא מטריצת האפס‪ ( .‬הוכח כי ‪n‬‬
‫זוגי‪.‬‬
‫‪ .3‬ידוע כי המספרים ‪ 61902 ,6327 ,86469 ,31882 ,23028 :‬מתחלקים כולם ב‪-‬‬
‫‪ .19‬הראה בעזרת תכונות הדטרמיננט )ללא חישוב ישיר של ערכו( כי הדטרמיננט‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 8‬מתחלק אף הוא ב‪. 19 -‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הבא‪9 -‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫"‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .4‬חשב את הדטרמיננט הבא ‪:‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .5‬תהיינה ‪ B ,A‬מטריצות מסדר ‪ , n‬כך ש‪ . A = 2, B = 3 -‬חשב את הדטרמיננטים‬


‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫הבאים ‪. det ( At ) 2 ( B t ) −1 , det A−1 B 2 , det A2 B 3 :‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 1− x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 1 1‬מצא את ‪. x‬‬ ‫" ‪2−x‬‬ ‫‪ .6‬ידוע כי ‪1 = 0 :‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪#‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪" n−x‬‬

‫) (‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .7‬תהי ‪ A‬מטריצה אנטי סימטרית מסדר אי זוגי‪ .‬האם המטריצה ‪ At ⋅ A9‬הפיכה?‬

‫בהצלחה!‬

‫‪101‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪6‬‬
‫‪1 −1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 −1 −1 −1‬‬
‫ביתר קלות‪ -‬נבצע ראשית את הפעולה הבאה ‪:‬‬ ‫‪ .1‬א( לחישוב‬
‫‪1 1 −1 −1‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 −1‬‬

‫‪2 0 0‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪1 −1 −1 −1‬‬
‫‪ .‬נפתח את הדטרמיננט לפי השורה הראשונה‪,‬‬ ‫‪ , R1 ← R1 + R3‬ונקבל ‪:‬‬
‫‪1 1 −1 −1‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 −1‬‬

‫‪2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪−1 −1 −1‬‬
‫‪1 −1 −1 −1‬‬
‫‪ .‬נבצע את הפעולה‬ ‫ובעקבות כל האפסים מקבלים רק ‪= 2 1 − 1 − 1 :‬‬
‫‪1 1 −1 −1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 −1‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 −1‬‬

‫‪−1 −1 −1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−2‬‬


‫‪=2 1‬‬ ‫‪ R1 ← R1 + R3 :‬ונקבל ‪− 1 − 1 = 2 1 − 1 − 1 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 −1‬‬ ‫‪1 1 −1‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−2‬‬


‫‪1 −1‬‬
‫) ‪= 2 1 − 1 − 1 = 2 ⋅ (− 2‬‬ ‫נפתח לפי השורה הראשונה ונקבל ‪= −4 ⋅ (1 + 1) = −8 -‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1 1 −1‬‬

‫‪sin α + sin β‬‬ ‫‪cos β + cos α‬‬


‫ב(‬
‫‪cos β − cos α‬‬ ‫‪sin α − sin β‬‬

‫) ‪= (sin α + sin β )(sin α − sin β ) − (cos β − cos α )(cos β + cos α‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪sin 2 α − sin 2 β − cos 2 β − cos 2 α = sin 2 α − sin 2 β − cos 2 β + cos 2 α‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪= sin 2 α + cos 2 α − sin 2 α + cos 2 β = 1 − 1 = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .2‬נובע כי ‪ . A2 = − I‬לכן ‪ . A2 = − I‬עפ"י החוק ‪ A ⋅ B = A ⋅ B :‬מקבלים ‪. A2 = A‬‬


‫‪2‬‬

‫‪⎛−1 0 0‬‬ ‫…‬ ‫⎞‬ ‫‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0 −1 0‬‬ ‫…‬ ‫⎟‬ ‫‪0‬‬
‫)‪) . − I = (− 1‬מכיוון שהדטרמיננט‬ ‫‪ , − I = ⎜ 0 0 − 1‬ועל כן‬ ‫נשים לב כי ⎟‬
‫‪n‬‬
‫…‬ ‫‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0 0 0‬‬ ‫⎠⎟‪… − 1‬‬
‫⎝‬
‫מתקבל ע"י הכפלת איברי האלכסון‪ ,‬אשר כל אחד מהם שווה ל‪ , -1 -‬ויש ‪ n‬כאלה‪(.‬‬

‫‪102‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫עד כה מקבלים ‪ . A = (− 1) -‬מאחר ש‪ A -‬מספר ממשי אי שלילי )במטריצה היו מספרים‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬

‫ממשיים בלבד(‪ ,‬נובע כי בהכרח )‪ (− 1‬חייב להיות אי שלילי‪ ,‬שכן אין פתרון למשוואה ‪:‬‬
‫‪n‬‬

‫שלילי = ‪ x 2‬מעל הממשיים‪ .‬כלומר‪ -‬בהכרח‪ , (− 1) = 1 -‬וזה מתקיים אמ"ם ‪ n‬זוגי‪.‬‬


‫‪n‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 8‬בהסתמך על כך ש‪-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .3‬נחשב את ‪9‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪, 23028 = 10000 ⋅ 2 + 1000 ⋅ 3 + 100 ⋅ 0 + 10 ⋅ 2 + 1 ⋅ 8‬‬
‫‪, 31882 = 10000 ⋅ 3 + 1000 ⋅ 1 + 100 ⋅ 8 + 10 ⋅ 8 + 1 ⋅ 2‬‬
‫‪, 86469 = 10000 ⋅ 8 + 1000 ⋅ 6 + 100 ⋅ 4 + 10 ⋅ 6 + 1 ⋅ 9‬‬
‫‪, 6327 = 10000 ⋅ 0 + 1000 ⋅ 6 + 100 ⋅ 3 + 10 ⋅ 2 + 1 ⋅ 7‬‬
‫‪. 61902 = 10000 ⋅ 6 + 1000 ⋅ 1 + 100 ⋅ 9 + 10 ⋅ 0 + 1 ⋅ 2‬‬
‫לפיכך‪ -‬נבצע את הפעולה האלמנטרית הבאה ‪:‬‬
‫‪C5 ← C5 + 10C4 + 100C3 + 1000C2 + 10000C1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪23028‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪31882‬‬
‫‪ . 8‬על פי הנתון‪ -‬כל אחד מהמספרים ‪,23028‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כך אנו מקבלים ‪86469 :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6327‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪61902‬‬
‫‪ , 61902 ,6327 ,86469 ,31882‬הנמצאים בעמודה החמישית – מתחלק ב‪ .19 -‬לכן ניתן‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪23028 : 19‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪31882 : 19‬‬
‫‪ , 19 ⋅ 8‬כאשר כל המספרים בעמודה החמישית‪ ,‬ובכלל‪-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לכתוב ‪86469 : 19 :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6327 : 19‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪61902 : 19‬‬
‫במטריצה‪ ,‬הם שלמים‪ .‬לכן‪ -‬הדטרמיננט הינו מהצורה ‪ , 19 ⋅ k :‬כאשר ‪ k‬שלם‪ ,‬כלומר‪-‬‬
‫הדטרמיננט מתחלק ב‪. 19 -‬‬

‫‪103‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪0 2 3‬‬ ‫‪n −1 n‬‬
‫‪1 0 3‬‬ ‫‪n −1 n‬‬
‫‪1 2 0‬‬ ‫‪n −1 n‬‬
‫‪ .‬נחבר את השורה הראשונה לכל שורה אחרת ‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪1 2 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪1 2 3‬‬ ‫‪n −1 0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2(n − 1) 2n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2(n − 1) 2n‬‬
‫‪ , 1‬נחסיר את השורה האחרונה מכל אחת מהשורות ‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2(n − 1) 2n‬‬

‫‪1 4 6 8‬‬ ‫‪2(n − 1) 2n‬‬


‫‪1 4 6 8‬‬ ‫‪2(n − 1) n‬‬

‫‪−1 − 2 − 3 − 4‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ . 0‬נחבר לשורה האחרונה את השורה הראשונה‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 −4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪− (n − 1) n‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2(n − 1) n‬‬

‫‪−1 − 2 − 3 − 4‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ . 0‬נחבר כל אחת מהשורות ‪ 2,3,..., n − 1‬אל השורה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 −4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪− (n − 1) n‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪(n − 1) n‬‬
‫‪−1 − 2 − 3 − 4‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ ann‬התקבל‬ ‫‪) 0‬האיבר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 −4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫האחרונה ונקבל ‪-‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n + (n − 2)n‬‬
‫מהוספת ‪ n − 2‬פעמים ‪ n‬ל‪ n -‬שהיה שם מלכתחילה‪(.‬‬

‫‪104‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪−1 − 2 − 3 − 4‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ = 0‬המטריצה אלכסונית‪ ,‬ועל כן הדטרמיננט‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 −4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪− (n − 1‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n −n‬‬
‫‪2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫יתקבל מהכפלת האיברים על האלכסון הראשי ‪= (− 1) 1 ⋅ 2 ⋅ 3 ⋅ ... ⋅ (n − 1) ⋅ n 2 − n :‬‬
‫‪n −1‬‬

‫)‪= (− 1) 1 ⋅ 2 ⋅ 3 ⋅ ... ⋅ (n − 1) ⋅ n ⋅ (n − 1) = (− 1‬‬ ‫כלומר‪⋅ n!⋅(n − 1) -‬‬


‫‪n −1‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫)‪. (− 1‬‬ ‫סה"כ ‪⋅ n!⋅(n − 1) :‬‬


‫‪n −1‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪det A2 B 3 = A2 ⋅ B 3 = A B = 4 ⋅ 27 = 108 .5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪. det A−1B 2 = A−1 ⋅ B 2 = A ⋅ B = 12 ⋅ 9 = 4.5‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪det ( At ) 2 ( B t ) −1 = At ⋅ B t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪= A ⋅B‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬
‫=‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪1 1− x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ : 1 1‬נחסיר את השורה הראשונה מכל‬ ‫‪2− x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .6‬נפתח את הדטרמיננט ‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n−x‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪0 −x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ . 0 0 1 − x‬זוהי מטריצה אלכסונית‪ ,‬ולכן‬ ‫‪0‬‬ ‫שאר השורות ונקבל ‪-‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n −1− x‬‬

‫הדטרמיננט הוא מכפלת האיברים על האלכסון ‪ . 1 ⋅ (− x )(1 − x )(2 − x ) ⋅ ... ⋅ (n − 1 − x ) :‬לפי‬


‫הנתון הדטרמיננט היה שווה ל‪ ,0 -‬ולכן ‪ . 1 ⋅ (− x )(1 − x )(2 − x ) ⋅ ... ⋅ (n − 1 − x ) = 0 -‬מכאן ש‪-‬‬
‫‪ x‬יכול לקבל כל אחד מהערכים הבאים ‪. 0,1,2,..., n − 1 :‬‬

‫‪105‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .7‬נשים ♥ כי מדובר במטריצה אנטי סימטרית‪ ,‬ולכן ‪ . At = − A -‬מכאן ש‪. At = − A -‬‬

‫הכפלת מטריצה בסקלר ‪ -1‬מתבצעת ע"י הכפלת כל אחת מ‪ n -‬השורות של ‪ A‬בסקלר זה‪,‬‬
‫ולכן תשפיע על הדטרמיננט באופן הבא ‪. At = − A = (− 1) A :‬‬
‫‪n‬‬

‫במקרה שלנו ‪ n‬אי זוגי ‪ ,‬ולכן – מקבלים ‪ . At = − A‬כעת ‪-‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪ . det (At ) A9 = At ⋅ A = (− 1) ⋅ A ⋅ A = − A‬מצד שני‪ -‬מאחר ש‪ At = A -‬אנו‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪. det (At ) A9 = At ⋅ A = A ⋅ A = A‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬
‫מקבלים ‪-‬‬

‫‪ , det At A9 = − A = A‬ומכאן ש‪) , A = 0 -‬ובפרט‪ (. A = 0 -‬לכן –‬


‫‪16‬‬
‫((‬ ‫)‬
‫‪7‬‬
‫)‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬
‫כלומר‪-‬‬

‫) (‬ ‫‪7‬‬
‫המטריצה ‪ At ⋅ A9‬אינה הפיכה‪.‬‬

‫‪106‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪9‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ a b‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪ . W‬הראה כי תתי המרחבים הבאים‬ ‫יהי ) ‪ , V= ℜ (2×2‬ויהי ⎬‪⎟⎟, a, b ∈ ℜ‬‬ ‫‪.1‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ 0 0‬‬ ‫⎭‬
‫מהווים משלים של ‪ W‬ב‪: V -‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ c c‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ' ‪U‬‬ ‫א( ⎬‪⎟⎟, c, d ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ 0 d‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ' ' ‪U‬‬ ‫ב( ⎬‪⎟⎟, c, d ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭‬

‫({‬ ‫)‬ ‫}‬


‫‪ .2‬יהי ] ‪ , V= ℜ[x‬ו‪) W = x 3 + x + 1 ⋅ q(x ), q( x ) ∈ ℜ[x ] -‬הראנו בתרגיל בית ‪,8‬‬
‫שאלה ‪ ,5‬שאוסף מסוג זה מהווה תת מרחב של ‪ .(V‬מצא משלים ל‪ W -‬ב‪.V -‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫⎞ ‪⎛ ( x 2 + 1) 3‬‬


‫‪f 3 ( x ) = ln x 4 + 7 , f 2 ( x ) = ln x 2 + 1 , f1 ( x ) = ln⎜⎜ 4‬‬ ‫‪ .3‬האם הוקטורים ‪⎟⎟ :‬‬
‫⎠ ‪⎝ x +7‬‬
‫תלויים ליניארית במרחב הוקטורים } ‪ f‬רציפה | ‪? V = { f : R → R‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ .4‬האם הקבוצה ‪ 2 + x, 1 + x 2 , x 2 + x 3 , x 2 − x 3‬מהווה בסיס ל‪? ℜ 3 [x] -‬‬

‫‪ .5‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ממימד ‪ , n‬ו‪ W1 ,W2 -‬שני תתי מרחבים של ‪ ,V‬השונים זה‬
‫מזה‪ ,‬כל אחד ממימד ‪ .n-1‬מהו המימד של ‪? W1 ∩ W2‬‬
‫‪ .6‬מטריצה נקראת מטריצת טפליץ אם איבריה קבועים לכל אורך כל אלכסון המקביל‬
‫‪⎛a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫⎞‪c‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ ⎜ d‬היא מטריצת טפליץ מסדר ‪ .3‬הראה כי‬ ‫‪a‬‬ ‫לאלכסון הראשי‪ .‬לדוגמא ‪b ⎟ -‬‬
‫‪⎜e‬‬
‫⎝‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠⎟ ‪a‬‬

‫קבוצת מטריצות הטפליץ מסדר ‪ n‬מהווה תת מרחב של ‪ , ℜ n×n‬ומצא את מימדו‪.‬‬


‫‪ .7‬מהו יחס ההכלה בין המרחבים ‪ , W = Span{(− 1,3,2 ), (− 2,−1,1)} -‬ו‪-‬‬

‫})‪) U = Span{(− 7,0,5), (0,7,3‬כתתי מרחבים של ‪.( ℜ3‬‬

‫של ‪ C 2‬תלויה‬ ‫הראה כי תת הקבוצה })) ‪{(cos(t ) + i sin (t ),1) , (1, cos(t ) − i sin (t‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ליניארית לכל ‪. t ∈ ℜ‬‬

‫להגשה עד ‪2.1.05 :‬‬


‫בהצלחה!!‬

‫‪107‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות תרגיל בית ‪9‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ a b‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪. W‬‬ ‫⎬‪⎟⎟, a, b ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ 0 0‬‬ ‫⎭‬
‫⎞ ‪⎧⎛ c c‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ' ‪ U‬מהווה משלים של ‪ W‬ב‪:V -‬‬ ‫א( נראה כי ⎬‪⎟⎟, c, d ∈ ℜ‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭‬
‫‪⎛z‬‬ ‫⎞‪z‬‬ ‫⎞‪⎛x y‬‬
‫⎜⎜ = '‪ , u‬ו‪-‬‬ ‫⎜⎜ = ‪ . v‬נסתכל על המטריצות ⎟⎟‬ ‫‪ : V = U '+W‬נניח כי ) ‪⎟⎟ ∈ ℜ (2×2‬‬
‫‪⎝z‬‬ ‫⎠‪w‬‬ ‫⎠‪⎝ z w‬‬
‫‪⎛x − z‬‬ ‫⎞‪y − z‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . w‬נובע כי ‪ , u '∈ U ' , w ∈ W‬וכן ‪. v = u '+ w‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬

‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b‬‬


‫⎜⎜ וגם‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬אזי ' ‪⎟⎟ = A ∈ U‬‬ ‫} ‪ : U '∩W = {0 v‬תהי ‪⎟⎟ = A ∈ U '∩W‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ אנו מקבלים כי בהכרח ‪ , a = b = c‬ומכך ש‪-‬‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬מ‪⎟⎟ = A ∈ U ' -‬‬ ‫‪⎟⎟ = A ∈ W‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ אנו קבלים ש‪ . c = d = 0 -‬לכן מחיתוך שני התנאים הנ"ל אנו מקבלים ‪-‬‬ ‫‪⎟⎟ = A ∈ W‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞‪⎛ a b ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ , a = b = c = d = 0‬ומכאן ש‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠‪⎝ c d ⎠ ⎝ 0 0‬‬
‫⎞‪⎛x y‬‬ ‫⎞ ‪⎧⎛ 0 d‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜ = ‪ . v‬נסתכל על‬ ‫⎜⎜⎨ = ' ' ‪ . U‬נניח כי ) ‪⎟⎟ ∈ ℜ (2×2‬‬ ‫ב( ‪⎟⎟, c, d ∈ ℜ⎬ : V = U ' '+W‬‬
‫⎠‪⎝ z w‬‬ ‫⎠ ‪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭‬
‫‪⎛x‬‬ ‫⎞‪y − w‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 w‬‬
‫⎜⎜ = ‪ . w‬נובע כי ‪ , u ' '∈ U ' ' , w ∈ W‬וכן ‪. v = u ' '+ w‬‬ ‫⎜⎜ = ' ' ‪ , u‬ו‪⎟⎟ -‬‬ ‫המטריצות ⎟⎟‬
‫‪⎝0‬‬ ‫⎠ ‪0‬‬ ‫⎠‪⎝ z w‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ וגם‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬אזי ' ' ‪⎟⎟ = A ∈ U‬‬ ‫} ‪ : U ' '∩W = {0v‬תהי ‪⎟⎟ = A ∈ U ' '∩W‬‬
‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ אנו מקבלים כי בהכרח ‪ , a = 0 ∧ b = d‬ומכך ש‪-‬‬ ‫⎜⎜ ‪ .‬מ‪⎟⎟ = A ∈ U ' ' -‬‬ ‫‪⎟⎟ = A ∈ W‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ אנו קבלים ש‪ . c = d = 0 -‬לכן מחיתוך שני התנאים הנ"ל אנו מקבלים ‪-‬‬ ‫‪⎟⎟ = A ∈ W‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞‪⎛ a b ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ , a = b = c = d = 0‬ומכאן ש‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠‪⎝ c d ⎠ ⎝ 0 0‬‬

‫‪108‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫המרחב ] ‪ U = ℜ 2 [x‬מ"ו‪ ,‬וכמו כן ‪ . U ⊆ V‬לכן ‪ U‬תת מרחב של ‪ .V‬נראה כי ‪ U‬משלים של‬
‫‪ W‬ב‪ ,V -‬כלומר נראה כי ‪V = U ⊕ W‬‬
‫‪ : V = U + W‬לכל ‪ p ( x ) ∈ V‬ניתן למצוא פולינומים יחידים ) ‪ q ( x ), r ( x‬כך ש‪-‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫) ‪ , p( x ) = x 3 + x + 1 q( x ) + r ( x‬כאשר מעלת ) ‪ r ( x‬קטנה ממעלת ‪ , x 3 + x + 1‬כידוע‬ ‫(‬ ‫)‬
‫(‬ ‫)‬
‫) ‪p (x ) = x 3 + x + 1 q (x ) + r (x‬‬
‫מחלוקת פולינומים‪ .‬נשים לב ש‪-‬‬

‬ ‫‪N‬‬
‫‪∈W‬‬ ‫‪∈U‬‬

‫הפולינום הראשון בסכום שייך ל‪ , W -‬כיוון שהוא מהצורה של איברי ‪.W‬‬


‫הפולינום השני שייך ל‪ U -‬שכן הוא ממעלה קטנה או שווה ל‪ ,2 -‬כיוון שמעלת ) ‪ r ( x‬קטנה‬

‫(‬ ‫)‬
‫ממעלת ‪. x 3 + x + 1‬‬
‫על כן‪ -‬כל איבר ב‪ V -‬ניתן לייצג כסכום של איבר מ‪ W -‬ואיבר מ‪. U -‬‬
‫אם ‪ p ( x ) ∈ U ∩ W‬מצד אחד ‪ ,‬מאחר ש‪ , p ( x ) ∈ U -‬הוא ממעלה‬ ‫} ‪: U ∩ W = {0v‬‬

‫קטנה שווה מ‪.2 -‬‬


‫אז מצד שני ) ‪ , p ( x ) = x 3 + x + 1 q(x‬שכן ‪ . p ( x ) ∈ W‬לפיכך הוא ממעלה ‪ 3‬לפחות‪ ,‬אלא אם‬ ‫(‬ ‫)‬
‫כן ) ‪. 0= q ( x‬‬
‫האפשרות היחידה ששני התנאים יתקיימו היא ש‪ , 0= q ( x ) -‬ואז ‪. p ( x ) = 0 -‬‬
‫‪ , V = U ⊕ W‬ולכן – ‪ U‬משלים של ‪ W‬ב‪.V -‬‬ ‫סה"כ ‪-‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬


‫⎞ ‪⎛ ( x 2 + 1) 3‬‬
‫‪ . f 3 ( x ) = ln x 4 + 7 , f 2 ( x ) = ln x 2 + 1 , f1 ( x ) = ln⎜⎜ 4‬הוקטורים ‪f1 , f 2 , f 3‬‬ ‫נתון ‪⎟⎟ -‬‬
‫⎠ ‪⎝ x +7‬‬
‫תלויים ליניארית‪ ,‬במ"ו } ‪ f‬רציפה | ‪ , V = { f : R → R‬שכן – ניתן לקחת את הסקלרים‬

‫‪ , α1 = 1, α 2 = −6, α 3 = 1‬ולקבל ש‪-‬‬

‫‪α1 f1 + α 2 f 2 + α 3 f 3 = ln⎜⎜ 4‬‬


‫⎞ ‪⎛ ( x 2 + 1) 3‬‬
‫(‬
‫‪⎟⎟ − 6 ln x 2 + 1 + ln (x 4 + 7 ) = 0‬‬ ‫)‬
‫⎠ ‪⎝ x +7‬‬
‫הסבר ‪ -‬אנו מחפשים ‪ , α1 , α 2 , α 3‬כך ש‪. α1 f1 + α 2 f 2 + α 3 f 3 = 0 -‬‬

‫⎞ ‪⎛ ( x 2 + 1) 3‬‬
‫‪. 0 = α1 f1 + α 2 f 2 + α 3 f 3 = α1 ln⎜⎜ 4‬‬ ‫(‬
‫‪⎟⎟ + α 2 ln x 2 + 1 + α 3 ln x 4 + 7‬‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫⎠ ‪⎝ x +7‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬


‫‪1‬‬

‫‪0 = α1 ln x 2 + 1 − α1 ln x 4 + 7 + α 2 ln x 2 + 1 2 + α 3 ln x 4 + 7‬‬
‫‪3‬‬

‫‪109‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪0 = 3α1 ln x 2 + 1 − α1 ln x 4 + 7 + 12 α 2 ln x 2 + 1 + α 3 ln x 4 + 7‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫⇔‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪3α1 ln x 2 + 1 − α1 ln x 4 + 7 = − 12 α 2 ln x 2 + 1 − α 3 ln x 4 + 7‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪⎧3α = − 12 α 2‬‬
‫‪ , ⎨ 1‬כלומר‪ . α1 = α 3 = − 16 α 2 -‬כך ניתן לקחת למשל‪-‬‬ ‫לכן ניתן לקחת ‪-‬‬
‫‪⎩ − α1 = −α 3‬‬
‫‪ . α1 = 1, α 2 = −6, α 3 = 1‬כלומר‪ -‬הפתרון הטריוויאלי הוא לא הפתרון היחיד למערכת‬

‫‪⎧3α = − 12 α 2‬‬
‫‪ , ⎨ 1‬ומכאן שהוקטורים תלויים ליניארית‪.‬‬ ‫המשוואות‬
‫‪⎩ − α1 = −α 3‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫כידוע‪ ,‬מימד ]‪ ℜ3 [x‬הוא ‪ ,4‬כפי שיעיד הבסיס הסטנדרטי בן ‪ 4‬האיברים ‪. 1, x, x 2 , x 3 -‬‬

‫לכן‪ -‬לגבי האוסף הנתון‪ ,‬די לנו לבדוק כי היא קבוצה בת"ל‪ ,‬שכן‪ -‬במרחב וקטורים ממימד ‪,4‬‬
‫כל קבוצה בת"ל בת ‪ 4‬איברים היא גם קבוצה פורשת‪.‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫נראה כי הקבוצה ‪ 2 + x, 1 + x 2 , x 2 + x 3 , x 2 − x 3‬בת"ל‪:‬‬

‫‪ a(2 + x ) + b(1 + x ) + c(x‬נקבל ‪. a = b = c = d = 0‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬


‫( )‬ ‫)‬
‫אם נפתור ‪+ x 3 + d x 2 − x 3 = 0‬‬
‫דרך ב'‪ -‬נוכל לבנות מטריצה שבה כל שורה מייצגת את מקדמי הפולינום )הווקטור(‪:‬‬
‫‪⎛2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪0 0‬‬ ‫‪⎛2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟ ‪1 0‬‬ ‫‪⎜1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪1 0‬‬
‫⎜ ‪ ,‬אשר דרגתה ‪,4‬‬ ‫לאחר דירוג נקבל את המטריצה ‪-‬‬ ‫‪⎜0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟ ‪1 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 − 2‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟‪1 −1‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬
‫ומכאן שהווקטורים בת"ל‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫ידוע כי )*( ) ‪. dim(W 1+W2 ) = dim(W1 ) + dim(W2 ) − dim(W1 ∩ W2‬‬
‫מאחר ש‪ W1 ,W2 -‬שני תתי מרחבים של ‪ ,V‬השונים זה מזה‪ ,‬ו‪ V -‬נובע כי‬
‫‪ . dim(W 1+W2 ) > dim(Wi ) = n − 1‬מצד שני – מאחר ש‪ , W1 , W2 ⊆ V -‬גם‬ ‫)‪(i = 1,2‬‬

‫‪ , W1 + W2 ⊆ V‬ולכן ‪ . dim(W 1+W2 ) ≤ dim(V ) = n‬בסה"כ ‪. dim(W 1+W2 ) = n -‬‬


‫כעת‪ -‬נציב בנוסחה )*( את כל הידוע עד כה ‪ n = (n − 1) + (n − 1) − dim(W1 ∩ W2 ) -‬כלומר‪-‬‬
‫) ‪. n − 2 = dim(W1 ∩ W2‬‬

‫‪110‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫‪⎛ a1 a2 " an−1‬‬ ‫⎞ ‪an‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ b1 a1 a2 %‬‬ ‫⎟ ‪an−1‬‬
‫‪ A = ⎜ b2 b1 % %‬ו‪-‬‬ ‫נראה סגירות לחיבור ‪ :‬תהיינה ⎟ ‪#‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ # % % %‬‬ ‫⎟ ‪a2‬‬
‫‪⎜b‬‬
‫‪⎝ n−1 " b2 b1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a1‬‬

‫‪⎛ x1 x2 " xn−1‬‬ ‫⎞ ‪xn‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ y1 x1 x2 %‬‬ ‫⎟ ‪xn−1‬‬
‫‪ B = ⎜ y2 y1 % %‬מטריצות טפליץ מסדר ‪.n‬‬ ‫⎟ ‪#‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ # % % %‬‬ ‫⎟ ‪x2‬‬
‫‪⎜y‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ n−1 " y2 y1‬‬ ‫⎠ ‪x1‬‬

‫נשים ♥ כי האינדקס של ה‪ a -‬ים‪) ,‬או ה‪ x -‬ים( מגיע עד ‪ , n‬ואילו האינדקס של ה‪ b -‬ים )או‬
‫ה‪ y -‬ים( מגיע עד ‪ ,n-1‬וזאת משום שעל האלכסון הראשי יש לנו ‪ a‬ים‪ ,‬ומספר האלכסונים‬
‫המקבילים לאלכסון הראשי הוא ‪ n-1‬מעל האלכסון הראשי ‪ ,‬ו‪ n-1 -‬מתחת לאלכסון הראשי‪.‬‬

‫‪⎛ a1 + x1‬‬ ‫‪a2 + x2‬‬ ‫"‬ ‫‪an−1 + xn−1‬‬ ‫⎞ ‪a n + xn‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ b1 + y1‬‬ ‫‪a1 + x1‬‬ ‫‪a 2 + x2‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟ ‪an−1 + xn−1‬‬
‫‪ , A + B = ⎜ b2+ y 2‬וזו מטריצת‬ ‫‪b1 + y1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪#‬‬ ‫אזי ⎟‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟ ‪a 2 + x2‬‬
‫‪⎜b + y‬‬
‫‪⎝ n−1‬‬ ‫‪n −1‬‬ ‫"‬ ‫‪b2 + y 2‬‬ ‫‪b1 + y1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a1 + x1‬‬

‫טפליץ‪.‬‬

‫נראה סגירות לכפל בסקלר‪-‬‬


‫‪⎛ a1 a2 " an−1‬‬ ‫⎞ ‪an‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ b1 a1 a2 %‬‬ ‫⎟ ‪an−1‬‬
‫‪ A = ⎜ b2 b1 % %‬מטריצת טפליץ‪ ,‬ו‪ , α ∈ ℜ -‬אזי‬ ‫אם ⎟ ‪#‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ # % % %‬‬ ‫⎟ ‪a2‬‬
‫‪⎜b‬‬
‫‪⎝ n−1 " b2 b1‬‬ ‫⎠⎟ ‪a1‬‬

‫⎞ ‪⎛ αa1 αa2 " αan−1 αan‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ αb1 αa1 αa2‬‬ ‫⎟ ‪% αan−1‬‬
‫‪ , αA = ⎜ αb2 αb1 %‬וזו מטריצת טפליץ ‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟ ‪#‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ #‬‬ ‫‪% %‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟ ‪αa2‬‬
‫‪⎜ αb‬‬
‫‪⎝ n−1 " αb2 αb1‬‬ ‫⎠⎟ ‪αa1‬‬

‫‪111‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫על כן – סה"כ אוסף מטריצות הטפליץ מהווה תת מרחב של אוסף המטריצות מסדר ‪ n‬מעל‬
‫הממשיים‪.‬‬
‫בנוגע למספר האיברים בבסיס‪ -‬כל בחירה של }‪ {a1 , a2 ,..., an , b1 , b2 ,..., bn−1 ∈ ℜ‬תגדיר לנו‬

‫מטריצת טפליץ‪ .‬דוגמא לבסיס ‪ :‬האוסף של המטריצות הבאות ‪-‬‬


‫⎞ ‪⎛ a1 0 " 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 0 a2 " 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 0 0 " an‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 0 a1 % #‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 % #‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 % #‬‬
‫⎜‪,‬‬ ‫⎟ ‪⎜ # % % a ⎟ ,....., ⎜ # % % 0‬‬
‫⎟‪# % % 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫‪2‬‬
‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜0 " 0 a‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 " 0 0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 " 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‪1‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫" ‪⎛0 0‬‬ ‫⎞‪0‬‬ ‫‪⎛0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫"‬ ‫⎞‪0‬‬ ‫‪⎛ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪" 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜b 0 %‬‬ ‫⎟‪#‬‬ ‫⎜‬ ‫‪0‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟‪#‬‬ ‫‪⎜ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪% #‬‬
‫‪.⎜ 1‬‬ ‫‪⎜ b2‬‬ ‫⎜ ‪⎟ ,.....,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪# % %‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫‪⎜ #‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫‪#‬‬ ‫⎟‪% % 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0 " b‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪b2‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫‪⎜b‬‬ ‫⎠⎟ ‪" 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫⎜‬ ‫"‬ ‫⎟‬ ‫‪⎝ n −1‬‬
‫‪⎝0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‪0‬‬

‫)ניתן לבחור את כל ה‪ a -‬ים וה‪ b -‬ים להיות ‪( .1‬‬


‫)הערה טכנית‪ -‬כל המטריצות הן באותו גודל )מאותו סדר(‪ ,‬גם אם זה לא נראה כך‬
‫בשרטוט‪(.‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫נסמן })‪S 2 = {(− 7,0,5), (0,7,3)} , S1 = {(− 1,3,2 ), (− 2,−1,1‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬בדיקה קצרה מעלה שכל אחת מהקבוצות הללו ‪ S1 , S 2 -‬היא בת"ל‪.‬‬
‫לכן ‪ S1‬מהווה בסיס ל‪ ,W -‬ו‪ S 2 -‬מהווה בסיס ל‪) .U -‬אין צורך לבדוק קבוצה פורשת‪ ,‬כי ‪ W‬ו‪-‬‬
‫‪ U‬הוגדרו כקבוצות הנפרשות ע"י ‪ , S1‬ו‪ S 2 -‬בהתאמה‪(.‬‬
‫נראה כי כל וקטור ב‪ W -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬ואז ינבע כי ‪ S 2‬בסיס ל‪.W -‬‬
‫כמו כן נראה כי כל וקטור ב‪ W -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S1‬ואז ינבע כי ‪ S1‬בסיס ל‪.U -‬‬
‫בסה"כ – מקבלים ‪.U=W‬‬
‫שלב א'‪ :‬נראה כי כל וקטור ב‪ W -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬ואז ינבע כי ‪ S 2‬בסיס ל‪-‬‬
‫‪ .W‬נראה זאת רק על איברי הבסיס של ‪ , S1 - W‬שכן אם איברי הבסיס ניתנים להצגה כצ"ל‬
‫של איברי ‪ , S 2‬וכל וקטור ב‪ W -‬ניתן להצגה כצ"ל של איברי ‪ , S1‬נקבל שכל איבר ב‪ W -‬ניתן‬
‫להצגה כצ"ל של איברי ‪. S 2‬‬
‫= ‪. a = 17 , b‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 1,3,2) = a(− 7,0,5) + b(0,7,3‬‬
‫= ‪. a = 72 , b‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪7‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 2,−1,1) = a(− 7,0,5) + b(0,7,3‬‬

‫‪112‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שלב ב'‪ :‬נראה כי כל וקטור ב‪ U -‬ניתן להציג כצ"ל של איברי ‪ , S1‬ואז ינבע כי ‪ S1‬בסיס ל‪.U -‬‬
‫נראה זאת רק על איברי הבסיס של ‪ , S 2 - U‬שכן אם איברי הבסיס ניתנים להצגה כצ"ל של‬
‫איברי ‪ , S1‬וכל וקטור ב‪ W -‬ניתן להצגה כצ"ל של איברי ‪ , S 2‬נקבל שכל איבר ב‪ W -‬ניתן‬
‫להצגה כצ"ל של איברי ‪. S1‬‬
‫‪. a = 1, b = 3‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(− 7,0,5) = a(− 1,3,2) + b(− 2,−1,1‬‬
‫‪. a = 2, b = −1‬‬ ‫⇐‬ ‫)‪(0,7,3) = a(− 1,3,2) + b(− 2,−1,1‬‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫נסמן )) ‪ . u = (cos(t ) + i sin (t ), 1), v = (1, cos(t ) − i sin (t‬ננסה להביע את ‪ v‬ככפולה של ‪. u‬‬
‫כלומר‪ -‬נחפש סקלר ‪ , a‬כך ש‪ , v = au -‬ואז אם ניקח ‪ α = 1, β = −a‬מקבלים‬
‫‪ , αv + βu = v − au = au − au = 0‬ומכאן התלות הליניארית‪ – (*)) .‬נותר להראות ש‪α , β -‬‬
‫אינם מתאפסים בו זמנית‪ ,‬ונראה זאת בסוף(‪.‬‬
‫) ‪ . au = a (cos(t ) + i sin (t ), 1) = (a cos(t ) + ai sin (t ), a‬אנו רוצים שהביטוי האחרון ישווה ל‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫)) ‪v = (1, cos(t ) − i sin (t‬‬
‫הרמז שלנו הוא שכדי שהקואורדינטה הראשונה תהיה ‪ -1‬אנו נעזרים בעובדה ש‪-‬‬
‫(‬ ‫( )‬ ‫)‬
‫‪(cos(t ) − i sin (t )) ⋅ (cos(t ) + i sin (t )) = cos 2 (t ) − (i )2 sin 2 (t ) = cos 2 (t ) + sin 2 (t ) =1‬‬
‫וזאת לכל ‪. t ∈ ℜ‬‬
‫נשים לב כי אם ניקח ) ‪ a = cos(t ) − i sin (t‬נקבל את הנדרש שכן ‪-‬‬
‫‪au = a(cos(t ) + i sin (t ), 1) (cos(t ) − i sin (t )) (cos(t ) + i sin (t ), 1) = (1, cos(t ) − i sin (t )) = v‬‬
‫חשוב עוד לציין כי ‪ a = cos(t ) − i sin (t ) ≠ 0‬לכל ‪ , t ∈ ℜ‬שכן לא יתכן ‪. cos(t ) = sin (t ) = 0‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪ k) , t‬שלם( ולגביו‬ ‫המקרה היחיד שבו מתקיים השוויון ) ‪ cos(t ) = sin (t‬הוא כאשר ‪+ 2πk‬‬
‫‪4‬‬

‫= ) ‪. cos(t ) = sin (t‬‬


‫‪2‬‬
‫‪≠0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪113‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪10‬‬
‫‪⎧ x+ y+z+w=0‬‬
‫⎪‬
‫‪ .1‬מצא בסיס ומימד למרחב הפתרונות של המערכת ‪⎨ x + 3 y + 2 z + 4w = 0 :‬‬
‫‪⎪ 2x + z − w = 0‬‬
‫⎩‬
‫‪ .2‬מצא בסיס ומימד עבור המ"ו הבאים ‪:‬‬
‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛ a b ⎞⎛ 1 4‬‬ ‫⎪⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪V‬‬ ‫‪⎟⎟ a, b, c, d ∈ R,‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎬‪⎟⎟ = 0‬‬ ‫•‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c d ⎠⎝ 4 1‬‬ ‫⎭⎪‬

‫תהי ]‪ f : R 2×2 → R2 [ x‬העתקה ליניארית ונתון‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫⎞⎞‪⎛⎛1 1‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 1‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 0‬‬


‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x + x 2 , f‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 ,‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 x 2‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝0 0‬‬ ‫⎠ ⎠ ‪⎝ ⎝1 2‬‬ ‫⎠⎠‪⎝⎝1 1‬‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬
‫‪⎛⎛1‬‬ ‫⎞⎞‪0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫א‪ .‬חשב ⎟ ⎟‬
‫‪⎝⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ⎠⎟ ‪0‬‬
‫) ‪. f (v‬‬ ‫ב‪ .‬חשב ‪∀v ∈ R 2×2‬‬
‫ג‪ .‬מצא בסיס ומימד ל‪. Im( f ), ker( f ) -‬‬

‫‪ .4‬תהי ‪ T : ℜ 2×2 → ℜ 2×2‬העתקה ליניארית המקיימת ) ‪ , T ( AB ) = T ( A) ⋅ T (B‬לכל‬

‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪. T‬‬ ‫‪ . A, B ∈ ℜ 2×2‬הראה כי ‪⎟⎟ ⎟⎟ ≠ I‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝1 0‬‬
‫‪ .5‬עבור כל מספר ממשי ‪ d‬נגדיר ‪ T : ℜ 2 → ℜ 2‬באופן הבא ‪:‬‬
‫(‬
‫‪ . T (a, b ) = a + b + d 2 + 1, a‬האם קיים ערך של ‪ d‬שעבורו ההעתקה ‪ T‬תהיה‬ ‫)‬
‫העתקה ליניארית ?‬
‫‪ .6‬יהיו ‪ a1 , a2 ,..., an‬מספרים ממשיים שונים מאפס )קבועים(‪ ,‬ושונים זה מזה‪ .‬נסתכל‬

‫על ההעתקה ‪ T : ℜ n−1 [x ] → ℜ n :‬המוגדרת באופן הבא ‪:‬‬

‫)) ‪ T ( p( x )) = ( p(a1 ), p(a2 ),..., p(an‬לכל ] ‪. p( x ) ∈ ℜ n−1 [x‬‬

‫האם ההעתקה הנ"ל מהווה העתקה ליניארית ?‬ ‫•‬


‫האם ההעתקה הנ"ל מהווה איזומורפיזם ?‬ ‫•‬

‫להגשה עד ‪10.1.05 :‬‬


‫בהצלחה!‬

‫‪114‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות לתרגיל בית ‪10‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫)פתרנו מערכת זו במסגרת תרגיל בית ‪( .5‬‬
‫⎞ ‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫מטריצת המקדמים של המערכת ההומוגנית הנ"ל היא ‪. ⎜ 1 3 2 4 ⎟ :‬נדרג אותה‪-‬‬
‫⎟‪⎜ 2 0 1 −1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛ 1 1 1 1 ⎞ R2 ← R2 − R1 ⎛ 1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬


‫⎜‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 − 2R1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ R3 ← R3 + R2‬‬ ‫⎟‬
‫⎯ ⎯ ⎯⎯ ⎟ ‪⎜ 1 3 2 4‬‬ ‫‪⎯→ ⎜ 0 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟ ‪3 ⎟ ⎯⎯ ⎯ ⎯→ ⎜ 0 2 1 3‬‬
‫⎟‪⎜ 2 0 1 − 1‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 − 2 − 1 − 3‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫כעת‪ -‬נעביר את המטריצה לצורה מצומצמת שורות‪-‬‬
‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫‪⎟ R2 ← 12 ⋅ R2‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯⎯ ⎟ ‪ , ⎜ 0 2 1 3‬נאפס את האיבר מעל לאיבר המוביל בשורה‬ ‫→⎯⎯‬ ‫⎟ ‪⎜0 1 2 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫⎟‪⎜ 0 0 0 0‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 0 0‬‬


‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛1 1 1 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1 0 12 − 12‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪1 ← R1 − R 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎯‪. ⎜ 0 1 12 32 ⎟ ⎯R‬‬ ‫‪⎯⎯→ ⎜ 0 1 12‬‬ ‫⎟ ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השנייה‪-‬‬
‫⎟‪⎜0 0 0 0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫הערה‪ -‬אין הכרח להעביר את המטריצה לצורה מצמצמת שורות‪.‬‬
‫‪. x = − 2z +‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪2‬‬
‫מקבלים ‪ , y + 2z + 32w = 0‬כלומר‪ , y = − 2z − 32w -‬וכן ‪-‬‬

‫‪, x = − 2t +‬‬ ‫‪s‬‬


‫‪2‬‬
‫לכן ‪ ,‬אם נציב ‪) z = t , w = s‬נובע כי יש לנו שתי דרגות חופש( מקבלים ‪:‬‬

‫‪ . y = − 2t − 32s‬הפתרון הכללי למערכת הוא‪) . (− 2t + 2s , − 2t − 32s , t, s ) :‬ונשים ♥ כי הפתרון‬


‫‪t‬‬

‫הטריוויאלי ביניהם‪ ,‬ואין זה מפתיע‪ ,‬שכן המערכת טריוויאלית‪(.‬‬


‫לכן מרחב הפתרונות הוא }‪. {(− 2t + 2s , − 2t − 32s , t , s ) , t , s ∈ ℜ‬‬
‫‪T‬‬

‫) הוכחנו בעבר כי מרחב פתרונות של מערכת הומוגנית מהווה תמיד תת מרחב של ‪.( ℜ n‬‬
‫כעת‪ ,‬מימד המרחב הוא כמספר דרגות החופש‪.2 ,‬‬
‫מאחר ש‪ ,s -‬ו‪ t -‬אינם תלויים זה בזה נוכל לייצג כל ווקטור במרחב הפתרונות כצ"ל של שני‬
‫וקטורים‪ ,‬האחד "מוודא" שהקשר בין הביטויים התלויים ב‪ s -‬יהיה כנדרש‪ ,‬והשני "מוודא"‬
‫שהקשר בין הביטויים התלויים ב‪ t -‬יהיה כנדרש‪.‬‬
‫‪. −2t = 1,‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2‬‬ ‫בסיס למרחב הפתרונות ‪ . {(1,1,−2,0 ), (1,−3,0,2 )} -‬בסיס זה התקבל ע"י הצבה ‪= 1‬‬

‫‪115‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הסעיף הראשון כלל אינו מהווה מרחב ווקטורים‪ ,‬זוהי טעות‪ ,‬אבקש את סליחתכם‪.‬‬
‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛ a b ⎞⎛ 1 4‬‬ ‫⎪⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪V‬‬ ‫‪⎟⎟ a, b, c, d ∈ R,‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫נמצא בסיס ומימד עבור המרחב‪⎟⎟ = 0⎬ :‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c d ⎠⎝ 4 1‬‬ ‫⎭⎪‬

‫נתאר ראשית‪ ,‬את איברי ‪ V‬באופן ברור יותר‪:‬‬


‫⎞ ‪⎛ a b ⎞⎛ 1 4 ⎞ ⎛ a + 4b 4a + b ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ c d ⎠⎝ 4 1 ⎠ ⎝ c + 4d 4c + d ⎠ ⎝ 0 0‬‬

‫‪⎧a + 4b = 0‬‬
‫‪⎪4 a + b = 0‬‬
‫⎪‬
‫⎨ מקבלים משתי המשוואות הראשונות ‪ , a = b = 0‬ומשתי המשוואות‬ ‫⇐‬
‫‪⎪c + 4d = 0‬‬
‫‪⎪⎩4c + d = 0‬‬

‫האחרונות ‪. c = d = 0 :‬‬
‫לכן ‪ , V = {0v } -‬כלומר‪ -‬זהו מרחב האפס‪ .‬לפי הגדרה ‪ , Span{φ } = {0 v } -‬ומכאן – אין בסיס‬

‫למרחב זה‪ ,‬שכן מימדו הוא ‪.0‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 0 0 ⎞ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜{ בת"ל‪ ,‬ומאחר שהוא מכיל ‪4‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫נבחין בכך שהאוסף ‪⎟⎟} :‬‬
‫⎠ ‪⎝ 0 0 ⎠ ⎝ 1 2 ⎠ ⎝ 1 1 ⎠ ⎝1 0‬‬
‫איברים‪ ,‬הוא מהווה בסיס ל‪. ℜ 2×2 -‬‬
‫על פי הנתון התנהגות ההעתקה על איברי הבסיס היא ‪:‬‬
‫⎞⎞‪⎛⎛1 1‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 1‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 , f‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 x 2‬‬
‫⎝⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬
‫כידוע‪ ,‬מאחר שכל איבר במרחב ניתן לייצג כצ"ל של איברי הבסיס‪ ,‬ומאחר שההעתקה היא‬
‫העתקה ליניארית‪ ,‬מספיק לדעת את התנהגות ההעתקה על איברי הבסיס‪ ,‬כדי לדעת את‬
‫דרך פעולתה על כל איבר ואיבר‪.‬‬
‫נענה על סעיף ב'‪ ,‬ובעזרתו על סעיף א'‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ אז ‪:‬‬ ‫אם ‪⎟⎟ ∈ ℜ 2×2‬‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬
‫⎞ ‪⎛a b‬‬ ‫⎞‪⎛1 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 0 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ נבצע השוואת מקדמים‪:‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ = α‬‬ ‫‪⎟⎟ + β‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫‪⎟⎟ + γ‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫‪⎟⎟ + δ‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝c d‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 0‬‬ ‫⎠ ‪⎝1 2‬‬ ‫⎠‪⎝1 1‬‬ ‫⎠ ‪⎝1 0‬‬

‫‪116‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
⎧α = − a + 2b + c − d ⎧a = α + β + δ
⎪β = a − b − c + d ⎪b = α + β
⎪ ⎪
⎨ ⇐ ⎨
⎪γ = −2a + 2b + 2c − d ⎪c = β + γ + δ
⎪⎩δ = a − b ⎪⎩d = 2β + γ

⎛a b ⎞ ⎛1 1⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛ 0 0⎞ ⎛1 0 ⎞
⎜⎜ ⎟⎟ = α ⎜⎜ ⎟⎟ + β ⎜⎜ ⎟⎟ + γ ⎜⎜ ⎟⎟ + δ ⎜⎜ ⎟⎟ = - ‫לכן‬
⎝c d ⎠ ⎝ 0 0⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝1 1⎠ ⎝1 0 ⎠

(− a + 2b + c − d )⎛⎜⎜
1 1⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛ 0 0⎞ ⎛1 0 ⎞
⎟⎟ + (a − b − c + d ) ⎜⎜ ⎟⎟ + (− 2a + 2b + 2c − d )⎜⎜ ⎟⎟ + (a − b )⎜⎜ ⎟⎟
⎝ 0 0⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝ 1 1⎠ ⎝1 0 ⎠

⎛a b ⎞
f ⎜⎜ ⎟⎟ = : ‫ העתקה ליניארית נקבל‬f -‫מכיוון ש‬
⎝c d ⎠

(− a + 2b + c − d )⎛⎜⎜
1 1⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛ 0 0⎞ ⎛1 0 ⎞
f( ⎟⎟ + (a − b − c + d ) ⎜⎜ ⎟⎟ + (− 2a + 2b + 2c − d ) ⎜⎜ ⎟⎟ + (a − b ) ⎜⎜ ⎟⎟ )
⎝0 0⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝1 1⎠ ⎝1 0 ⎠
⎛1 1⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛0 0⎞ ⎛1 0 ⎞
= f ((− a + 2b + c − d )⎜⎜ ⎟⎟) + f ((a − b − c + d ) ⎜⎜ ⎟⎟) + f ((− 2a + 2b + 2c − d ) ⎜⎜ ⎟⎟) + f ((a − b ) ⎜⎜ ⎟⎟)
⎝0 0⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝1 1⎠ ⎝1 0 ⎠
⎛1 1⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛0 0⎞ ⎛1 0 ⎞
= (− a + 2b + c − d ) f ⎜⎜ ⎟⎟ + (a − b − c + d ) f ⎜⎜ ⎟⎟ + (− 2a + 2b + 2c − d ) f ⎜⎜ ⎟⎟ + (a − b ) f ⎜⎜ ⎟⎟
⎝ 0 0⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝1 1⎠ ⎝1 0 ⎠
( ) ( )
= (− a + 2b + c − d ) 1 + x 2 + (a − b − c + d ) 1 + x + x 2 + (− 2a + 2b + 2c − d )(2 ) + (a − b ) 2 x 2 ( )

= (2a − b )x 2 + (a − b − c + d )x + (− 4a + 5b + 4c − 2d )

⎛a b ⎞
⎜⎜ ⎟⎟ ∈ ℜ 2×2 ‫ לכל‬, ‫לכן‬
⎝ c d ⎠
⎛a b ⎞
‫ וזוהי נוסחת‬, f ⎜⎜ ⎟⎟ = (2a − b )x 2 + (a − b − c + d )x + (− 4a + 5b + 4c − 2d )
⎝c d ⎠
.‫ההעתקה‬
⎛⎛1 0⎞⎞
‫ ונקבל כי‬,‫ בנוסחה שקבלנו‬a = 1, b = c = d = 0 ‫ נציב‬f ⎜⎜ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎟⎟ ‫ על מנת לחשב את‬,‫כעת‬
⎝⎝ 0 0⎠⎠
⎛⎛1 0⎞⎞
f ⎜⎜ ⎜⎜ ⎟⎟ ⎟⎟ = (2)x 2 + (1)x + (− 4) = 2 x 2 + x − 4
⎝⎝ 0 0 ⎠⎠

:‫נמצא בסיס לגרעין ההעתקה‬


.‫גרעין ההעתקה הוא אוסף המטריצות שההעתקה מתאימה להם את פולינום האפס‬
⎧⎛ a b ⎞ ⎫
ker ( f ) = ⎨⎜⎜ ⎟⎟ : (2a − b )x 2 + (a − b − c + d )x + (− 4a + 5b + 4c − 2d ) = 0⎬
⎩⎝ c d ⎠ ⎭

117
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫‪⎧2 a − b = 0‬‬
‫⎪‬
‫‪. ⎨a − b − c + d = 0‬‬ ‫כלומר‪-‬‬
‫‪⎪− 4a + 5b + 4c − 2d = 0‬‬
‫⎩‬
‫כבר לפני שניגש לפתור את המערכת‪ ,‬אנו מבחינים בכך שיש שם ‪ 3‬משוואות‪ ,‬ו‪ 4 -‬נעלמים‪.‬‬
‫לכן‪ -‬לפחות דרגת חופש אחת‪.‬‬
‫‪⎧b = 2a‬‬
‫⎪‬
‫מקבלים מהמערכת את האילוצים הבאים ‪ , ⎨c = −2a :‬לכן‪ -‬יש דרגת חופש אחת‪ .‬נקבע‬
‫‪⎪d = − a‬‬
‫⎩‬
‫‪⎧⎛ t‬‬ ‫⎞ ‪2t‬‬ ‫⎫‬ ‫‪⎛a b ⎞ ⎛ t‬‬ ‫⎞ ‪2t‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪, ker( f ) = Span‬‬ ‫‪ .‬מכאן ש‪⎟⎟, t ∈ ℜ⎬ -‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫‪ , a = t‬ונקבל כי ⎟‬
‫‪⎩⎝ − 2t‬‬ ‫⎠‪−t‬‬ ‫⎭‬ ‫‪⎝ c d ⎠ ⎝ − 2t‬‬ ‫⎠⎟ ‪− t‬‬

‫‪⎧⎛ 1‬‬ ‫⎫⎞ ‪2‬‬


‫⎜⎜⎨ ‪ .‬מימד הגרעין הוא ‪.1‬‬ ‫ובסיס עבור הגרעין יוכל להיות ‪⎟⎟⎬ :‬‬
‫⎭⎠‪⎩⎝ − 2 − 1‬‬
‫נמצא בסיס לתמונת ההעתקה‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 0 0 ⎞ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜{ בסיס ל‪ , ℜ 2×2 -‬אזי‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫מאחר ש‪⎟⎟} -‬‬
‫⎠ ‪⎝ 0 0 ⎠ ⎝ 1 2 ⎠ ⎝ 1 1 ⎠ ⎝1 0‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 1 ⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛ 0 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ‪ { f‬פורש את ) ‪. Im( f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫} ⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 0 0 ⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝ 1 1‬‬ ‫⎠ ‪⎝1 0‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 1 ⎞ ⎛1 1 ⎞ ⎛ 0 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ‪{ f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟, f‬‬ ‫} ‪⎟⎟ } = {1 + x 2 , 1 + x + x 2 , 2, 2 x 2‬‬
‫⎠ ‪⎝ 0 0 ⎠ ⎝1 2 ⎠ ⎝ 1 1‬‬ ‫⎠ ‪⎝1 0‬‬
‫ננפה את האוסף הנ"ל‪ ,‬כך שיהיה בת"ל ‪:‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪1‬‬ ‫‪⎛1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1⎟ " ⎜0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪0‬‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎜→⎯⎯‬
‫‪0‬‬ ‫⎟‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜2‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫{‬
‫‪ 1 + x 2 , x, 2‬מהווה בסיס לתמונת ההעתקה‪ ,‬ומימד התמונה הוא ‪.3‬‬ ‫}‬ ‫לכן ‪:‬‬

‫הערה ‪ :‬ניתן להבחין בנכונות המשפט‪ , dim(V ) = dim(ker ( f )) + dim(Im( f )) :‬שכן ‪:‬‬
‫‪.4=1+3‬‬

‫‪118‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫⎞‪⎛0 0‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ = ‪ A = B‬נקבל ש‪-‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪ . T‬על פי הנתון‪ ,‬אם נציב ⎟⎟‬ ‫נניח בשלילה כי )*( ‪⎟⎟ ⎟⎟ = I‬‬
‫⎠‪⎝1 0‬‬ ‫⎠⎠‪⎝⎝1 0‬‬
‫⎞ ‪⎛ ⎛ 0 0 ⎞2‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0⎞⎞ ⎛⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜ ‪. T‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟ = T‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ⋅T‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎟ ⎠‪⎜⎝1 0‬‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠⎟ ⎠⎟ ‪1 0 ⎟⎠ ⎟⎠ ⎜⎝ ⎜⎝ 1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫נציב את )*( באגף ימין‪ ,‬ונקבל כי הביטוי באגף ימין שווה ל‪-‬‬
‫⎞⎞‪⎛⎛0 0⎞⎞ ⎛⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪T‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ ⋅ T‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = I ⋅ I = I‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝1 0⎠⎠ ⎝⎝1 0‬‬
‫⎞ ‪⎛ ⎛ 0 0 ⎞2‬‬ ‫⎞‪⎛⎛0 0⎞⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜ ‪T‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟ = T‬‬ ‫⎜ = ⎟⎟‬ ‫נחשב את אגף שמאל ‪⎟ :‬‬
‫⎟ ⎠‪⎜⎝1 0‬‬ ‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪0 0 ⎟⎠ ⎟⎠ ⎜⎝ 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫‪2‬‬
‫⎞‪⎛ 0 0⎞ ⎛0 0‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫כי ‪⎟⎟ :‬‬ ‫‪ T (0 v ) = 0 w‬תמיד‬
‫⎠‪⎝1 0⎠ ⎝0 0‬‬
‫⎞‪⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜ = ‪ , I‬וזו סתירה ! ‪.‬‬ ‫מהשוואת אגף שמאל וימין נקבל כי ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 0‬‬
‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪. T‬‬ ‫לכן ‪⎟⎟ ⎟⎟ ≠ I‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝1 0‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫יהיו ‪ . (a1 , b1 ), (a2 , b2 ) ∈ ℜ 2‬אם ‪ T‬העתקה ליניארית צריך להתקיים ‪-‬‬
‫) ‪. T (a1 , b1 ) + T (a2 , b2 ) = T (a1 + a2 , b1 + b2‬‬
‫נפתח את אגף שמאל –‬
‫(‬ ‫()‬
‫‪T (a1 , b1 ) + T (a2 , b2 ) = a1 + b1 + d + 1, a1 a2 + b2 + d 2 + 1, a2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪(a + a‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+ b1 + b2 + 2d 2‬‬ ‫) ‪+ 2, a + a‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫נפתח את אגף ימין –‬


‫(‬
‫‪T (a1 + a2 , b1 + b2 ) = a1 + a2 + b1 + b2 + d 2 + 1, a1 + a2‬‬ ‫)‬
‫כדי שיתקיים שוויון בין האגפים צריך שיתקיים ‪-‬‬

‫‪(a + a‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪+ b1 + b2 + 2d 2 + 2, a1 + a2 ) = (a1 + a2 + b1 + b2 + d 2 + 1, a1 + a2‬‬

‫כלומר‪ , 2d 2 + 2 = d 2 + 1 -‬ובמילים אחרות ‪. d 2 = −1 -‬‬

‫‪119‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אבל – כידוע‪ ,‬אין מספר ממשי ‪ d‬שעבורו ‪ . d 2 = −1‬לכן עבור כל ‪ d‬ממשי ההעתקה ‪T‬‬
‫אינה העתקה ליניארית‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫ההעתקה המוגדרת מהווה העתקה ליניארית עבור כל ‪ n‬טבעי‪ ,‬שכן לכל‬
‫] ‪ p( x ), q( x ) ∈ ℜ n−1 [x‬מתקיים –‬

‫)) ‪T ( p( x ) + q( x )) = (( p + q )(a1 ), ( p + q)(a2 ),..., ( p + q)(an‬‬

‫)) ‪) = ( p(a1 ) + q(a1 ), p(a2 ) + q(a2 ),..., p(an ) + q(an‬לפי הגדרת פעולת החיבור במרחב‬

‫] ‪.( ℜ n−1 [x‬‬

‫)) ‪) = ( p (a1 ), p (a2 ),..., p (an )) + (q(a1 ), q(a2 ),..., q(an‬לפי הגדרת פעולת החיבור במרחב‬

‫‪. ( ℜn‬‬
‫)) ‪= T ( p( x )) + T (Q( x‬‬

‫כמו כן – לכל סקלר ‪ α ∈ ℜ‬מתקיים )) ‪T (αp( x )) = (αp(a1 ), αp(a2 ),..., αp(an‬‬

‫)) ‪= α ( p (a1 ), p (a2 ),..., p (an )) = α ⋅ T ( p( x‬‬

‫כעת נברר מתי העתקה זו תהיה איזומורפיזם‪.‬‬


‫על פי משפט ‪ T : ℜ n−1 [x ] → ℜ n :‬איזומורפיזם ⇔‬

‫‪. dim(ℜ n−1 [x ]) = dim ℜ n‬‬ ‫) (‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ker (T ) = {0 v } .2‬‬

‫התנאי הראשון יתקיים לכל ‪ n‬טבעי‪) .‬ההפרש של ‪ 1‬נובע מהמקדם החופשי‪(.‬‬


‫נבדוק את קיום התנאי השני ‪. ker (T ) = {0 v } -‬‬

‫כידוע‪ ,‬לכל פולינום ממעלה ‪ n‬במקדמים ממשיים‪ ,‬יש לכל היותר ‪ n‬שורשים ממשיים‪.‬‬
‫אם ) ‪ p( x‬פולינום בעל ‪ n‬שורשים ממשיים ‪ , x1 , x2 ,..., xn‬אז ניתן יהיה לכתוב את הפולינום‬

‫כך ‪ , p ( x) = ( x − x1 )( x − x2 ) ⋅ ... ⋅ ( x − xn ) :‬ומתקיים ‪. p( x1 ) = p( x2 ) = ... = p( xn ) = 0 -‬‬

‫נרצה למצוא את ) ‪ . ker (T‬מתי ) ‪ ? p( x ) ∈ ker (T‬לפי הגדרת גרעין ההעתקה ) ‪p( x ) ∈ ker (T‬‬
‫אמ"ם )‪ . T ( p(x )) = (0,0,...,0‬כלומר‪T ( p( x )) = ( p(a1 ), p(a2 ),..., p(an )) = (0,0,...,0) -‬‬

‫‪120‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מאחר ש‪ a1 , a2 ,..., an -‬שונים מאפס ושונים זה מזה‪ ,‬פולינום ) ‪ p(x‬כלשהו יקיים‬

‫‪ p(a1 ) = p(a2 ) = ... = p(an ) = 0‬רק אם ) ‪ p( x‬הוא פולינום האפס‪ ,‬או ש‪ p(x ) -‬הוא מהצורה‬

‫) ‪ q( x ) ) , p( x) = (x − a1 )( x − a2 ) ⋅ ... ⋅ ( x − an ) ⋅ q( x‬הינו פולינום ממעלה כלשהי‪ ,‬יתכן ‪,0‬‬

‫ואז זהו סקלר‪( .‬‬


‫אבל – אנו רואים שפולינום כזה הוא ממעלה ‪ n‬לכל הפחות‪ ,‬ועל כן ] ‪ , p( x ) ∉ ℜ n−1 [x‬המכיל‬

‫פולינומים ממעלה ‪ n-1‬לכל היותר‪.‬‬


‫)הסבר‪ -‬לכל ] ‪ p( x ) ∈ ℜ n−1 [x‬יהיה רכיב כלשהו בווקטור המתקבל ע"י ההעתקה ‪ T‬השונה‬

‫מאפס‪(.‬‬
‫לכן ) ‪ p( x ) ∈ ker (T‬אמ"ם ) ‪ p( x‬הוא פולינום האפס‪ ,‬כלומר ‪. p(x ) =0‬‬

‫‪121‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל בית ‪11‬‬

‫‪ .1‬נגדיר על ‪=) C 2‬אוסף הזוגות של מספרים מרוכבים( את הפונקציה הבאה ‪:‬‬


‫‪ f : C 2 × C 2 → R‬המוגדרת ע"י ‪. (c1 , c2 ), (d1 , d 2 ) = c1d1 + c2 d 2‬‬

‫א( הראה כי פונקציה זו מהווה מכפלה פנימית על ‪. C 2‬‬


‫כאשר ‪ D‬הוא אוסף כל ווקטורי היחידה ב‪ , C 2 -‬ו‪-‬‬ ‫‪{ vA, v‬‬ ‫ב( מהו }‪: v ∈ D‬‬

‫⎞‪⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ = ‪? A‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝0 0‬‬

‫‪ .2‬יהי ‪ V‬מרחב כל הפונקציות הרציפות מעל הממשיים‪ .‬האם הפונקציה הבאה ‪:‬‬
‫)‪ f , g = f (1) + g (1‬מהווה מכפלה פנימית של ‪ V‬מעל הממשיים ?‬

‫‪ .3‬חשב את הזווית בין הווקטורים בממ"פ הבאים ‪:‬‬


‫א( בין הווקטורים ‪ , g ( x ) = 3 x , f ( x ) = 5x 2‬במרחב הפונקציות הממשיות‬

‫הרציפות מ‪ [0,1] -‬ל‪ , ℜ -‬עם המכפלה הפנימית ‪f , g = ∫ f ( x )g ( x )dx :‬‬


‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫⎞‪⎛ 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 1‬‬


‫⎜⎜ = ‪ B‬במרחב המטריצות ‪ , ℜ 2×2‬עם‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , A‬‬ ‫ב( בין הווקטורים ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ − 1 1‬‬ ‫⎠‪⎝1 1‬‬
‫) (‬
‫המכפלה הפנימית ‪. A, B = tr B t A‬‬

‫‪ .4‬יהי ‪ , V = ℜ 4‬ועליו המכפלה הפנימית המקובלת‪.‬‬


‫‪4‬‬
‫‪( ∀x, y ∈ ℜ 4 ,‬‬ ‫) ‪x, y = (x1 , x2 , x3 , x4 ), ( y1 , y2 , y3 , y4 ) = ∑ xi yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫מצא ווקטור נורמלי ב‪ V -‬שיהיה ניצב לכל אחד מהווקטורים הבאים ‪:‬‬
‫)‪. (2,1,1,3), (1,−1,−1,1), (1,1,1,1‬‬

‫‪ .5‬נתון לנו כי קבוצת הווקטורים }) ‪ {(1,2,0,3), (4,0,5,8), (8,1,5,6‬בת"ל ב‪ , V = ℜ 4 -‬ועל‬


‫כן היא מהווה בסיס עבור תת מרחב כלשהו ‪ W‬של ‪ .V‬מצא בסיס אורתונורמלי ל‪W -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ u, v‬לכל ‪. u , v ∈ V‬‬ ‫‪u+v − u−v‬‬ ‫‪ .6‬יהי ‪ V‬ממ"פ מעל ‪ . ℜ‬הוכח כי‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫תאריך הגשה אחרון ‪:‬‬


‫‪20.1.05‬‬

‫בהצלחה!!‬

‫‪122‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פתרונות תרגיל בית ‪11‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סעיף א'‬
‫המכפלה הפנימית המקובלת ב‪ C n -‬היא ‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ , ∀x, y ∈ C n ,‬ולכן גם עבור ‪ n = 2‬זו‬ ‫‪x, y = ( x1 , x2 ,..., xn ), ( y1 , y2 ,..., yn ) = ∑ xi yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫תהיה מכפלה פנימית‪.‬‬


‫נבדוק את התנאים לשם התרגול ‪:‬‬
‫‪: ∀u , v, w ∈ V‬‬ ‫נראה ‪u + v, w = u , w + v, w‬‬ ‫•‬

‫‪ : ∀u , v, w ∈ C 2‬אם ) ‪) u = (a, b ), v = (c, d ), w = (e, f‬יש לזכור ש‪( a, b, c, d , e, f ∈ C -‬‬


‫נקבל ש‪-‬‬
‫= ‪u + v, w = (a + c, b + d ), (e, f ) = (a + c )e + (b + d ) f = ae + ce + bf + df‬‬

‫‪. ae + bf + ce + df = (a, b ), (e, f ) + (c, d ), (e, f ) = u , w + v, w‬‬

‫‪. ∀u , v ∈ V , α ∈ F‬‬ ‫• נראה ‪αu , v = α u , v‬‬

‫‪ ∀u , v ∈ C 2 , α ∈ ℜ‬נקבל שאם ) ‪: u = (a, b ), v = (c, d‬‬

‫‪αu , v = (αa, αb ), (c, d ) = αac + αbd = α (a, b ), (c, d ) = α u , v‬‬

‫‪ : ∀u, v ∈ V‬אם ) ‪u = (a, b ), v = (c, d‬‬ ‫נראה ‪u, v = v, u‬‬ ‫•‬

‫‪. u , v = ac + bd = a c + b d = ca + db = v, u‬‬

‫‪. u = 0v‬‬ ‫⇔‬ ‫‪, ∀u ∈ V‬וכן ‪u , u = 0‬‬ ‫נראה ‪u , u ≥ 0‬‬ ‫•‬

‫לכל ‪ u ∈ C 2‬אם ) ‪ u = (a, b‬אז ‪u , u = (a, b ), (a.b ) = a ⋅ a + b ⋅ b = a + b ≥ 0‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬אם )‪ u = 0 v = (0,0‬אזי ‪. u, u = (0,0 ) + (0,0 ) = 0‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מצד שני‪ ,‬אם ‪ , u , u = 0‬נניח ) ‪ , u = (a, b‬מקבלים‬

‫‪u , u = (a, b ), (a.b ) = a ⋅ a + b ⋅ b = a + b = 0‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ,‬והדבר ייתכן רק כאשר‬

‫‪ , a = 0 , b = 0‬כלומר ‪ , a = 0 , b = 0‬לכן שני המספרים המרוכבים ‪ a, b‬שווים‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫לאפס‪ ,‬ומכאן ש‪. u = 0 v = (0,0) -‬‬

‫‪123‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫סעיף ב'‬
‫יהי ‪ . v ∈ D‬אזי ‪ v ∈ C 2‬ומתקיים ‪ . v = 1‬נניח )‪ , v = ( z , w‬כאשר ‪. z, w ∈ C‬‬

‫⎜⎜⎛)‪(z, w‬‬
‫⎞‪1 0‬‬
‫= ‪vA, v‬‬ ‫= )‪⎟⎟, ( z , w‬‬ ‫)‪(z,0), (z, w‬‬ ‫‪= z⋅z +0= z‬‬
‫‪2‬‬

‫⎠‪⎝0 0‬‬

‫= ‪v‬‬ ‫)‪(z, w), (z, w‬‬ ‫מהנתון ש‪ v = 1 -‬אנו יודעים כי ‪= zz + ww = z + w = 1‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫לכן ‪ . z = 1 − w -‬מצד שני ראינו ש‪-‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. vA, v = z‬‬

‫לכן ‪. vA, v = 1 − w (*) -‬‬


‫‪2‬‬

‫ידוע כי ‪) 0 ≤ w‬שכן נורמה היא מספר ממשי אי שלילי(‪.‬‬


‫‪2‬‬

‫כמו כן ‪ ) 0 ≤ w ≤ 1 :‬כי ‪ , z + w = 1‬לכן ‪( w ≤ 1‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מקבלים ש‪) 0 ≤ 1 − w ≤ 1 (**) -‬למשל ע"י הכפלת אי השוויון האחרון ב‪ ,-1 -‬ולאחר מכן‬
‫‪2‬‬

‫הוספת ‪ 1‬לשני האגפים‪(.‬‬


‫מציבים את )*( ב‪ (**) -‬ומקבלים ש‪ , 0 ≤ vA, v ≤ 1 -‬לכל ‪. v ∈ D‬‬

‫לכן }‪. { vA, v : v ∈ D} = {t ∈ ℜ, 0 ≤ t ≤ 1‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫לא‪ ,‬נציג דוגמא נגדית עבור התנאי הרביעי‪ .‬ניקח את ‪ . g ( x ) = − x‬פונקציה זו רציפה מעל‬
‫הממשיים‪ ,‬ולכן שייכת למרחב‪ .‬אבל – לא מקיימת את התנאי הרביעי‪ ,‬שכן ‪-‬‬
‫‪ , g , g = g (1) + g (1) = −1 + (− 1) = −2 < 0‬בעוד שצריך להתקיים ‪. g , g ≥ 0, ∀g ∈ V :‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫‪f,g‬‬
‫= ) ‪ , cos(t‬כאשר‬ ‫‪ , f , g ,‬ונציב כל זאת בנוסחה ‪:‬‬ ‫‪f,g‬‬ ‫א( נחשב את‬
‫‪f ⋅ g‬‬

‫] ‪. t ∈ [0, π‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x5‬‬
‫= ‪f 2 ( x )dx‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪f‬‬ ‫= ‪f, f‬‬ ‫∫‬ ‫‪∫ 25x dx = 25‬‬ ‫‪= 5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪x3‬‬
‫= ‪∫ g (x )dx‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪g‬‬ ‫= ‪g, g‬‬ ‫‪∫0‬‬ ‫=‬ ‫‪= 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪124‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪1‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪f , g = ∫ f ( x )g (x )dx = ∫ 15 x 3dx = 15‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬

‫‪f,g‬‬ ‫‪15‬‬
‫= ) ‪ , cos(t‬ומתקיים ‪. t = 14.47 D :‬‬
‫‪15‬‬
‫=‬ ‫‪4‬‬
‫=‬ ‫לכן ‪-‬‬
‫‪f ⋅ g‬‬ ‫‪5⋅ 3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪A, B‬‬
‫= ) ‪: cos(t‬‬ ‫ב( נחשב את ‪ , A , B , A, B‬ונציב בנוסחה ‪:‬‬
‫‪A⋅ B‬‬

‫⎞ ⎞‪⎛ ⎛1 1⎞⎛1 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 2 2‬‬


‫= ‪A‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪A, A = tr‬‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = tr‬‬ ‫‪⎟⎟ = 4 = 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬

‫⎞ ⎞‪⎛ ⎛1 − 1⎞⎛ 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 2 0‬‬


‫= ‪B‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪B, B = tr‬‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = tr‬‬ ‫‪⎟⎟ = 4 = 2‬‬
‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎝⎠‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬

‫⎞ ⎞‪⎛ ⎛1 − 1⎞⎛1 1‬‬ ‫⎞‪⎛0 0‬‬


‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪A, B = tr‬‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = tr‬‬ ‫‪⎟⎟ = 2‬‬
‫⎠ ⎠‪⎝ ⎝1 1 ⎠⎝1 1‬‬ ‫⎠‪⎝ 2 2‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪A, B‬‬


‫= ) ‪ , cos(t‬לכן ‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪.t‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪3‬‬ ‫‪A ⋅ B 2⋅2 2‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫‪. v1 = (2,1,1,3),‬‬ ‫נסמן ‪v2 = (1,−1,−1,1), v3 = (1,1,1,1) :‬‬

‫נחפש ‪ v ∈ V‬המקיים ‪ , v, vi = 0 :‬לכל ‪ , 1 ≤ i ≤ 3‬ולבסוף ננרמל אותו‪.‬‬

‫נניח ) ‪. v = (a, b, c, d‬‬

‫‪v, v1 = 0 ⇒ 2a + b + c + 3d = 0‬‬

‫‪v , v2 = 0 ⇒ a − b − c + d = 0‬‬

‫‪v, v3 = 0 ⇒ a + b + c + d = 0‬‬

‫מתקבלת מערכת משוואות ‪ ,‬מפשטים ומקבלים ‪ . a = −d , b = −c :‬יש כאן שתי דרגות‬


‫חופש‪ .‬נבחר ‪ , d = c = −1‬ונקבל ‪ . a = b = 1‬לכן )‪. v = (a, b, c, d ) = (1,1,−1,−1‬‬
‫‪ v‬הנ"ל אורתוגונלי לכל הווקטורים הנתונים‪ .‬ננרמל אותו‪) :‬ע"י חלוקה בנורמה שלו‪ ,‬שהיא ‪(2‬‬

‫= ‪.v‬‬ ‫= ‪v, v‬‬ ‫)‪(1,1,−1,−1), (1,1,−1,−1‬‬ ‫‪= 1+1+1+1 = 4 = 2‬‬

‫‪ v‬‬
‫= ‪ v‬יקיים את הנדרש‪.‬‬ ‫לכן ) ‪= ( 12 , 12 , −21 , −21‬‬
‫‪v‬‬

‫)הערה ‪ :‬ניתן היה למצוא ווקטורים אחרים‪ ,‬ע"י בחירה שונה של ערך המשתנים החופשיים(‪.‬‬

‫‪125‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫נסמן ‪ . v1 = (1,2,0,3), v2 = (4,0,5,8), v3 = (8,1,5,6) :‬נפעיל את תהליך גרם שמידט‪.‬‬

‫)‪u1 = v1 = (1,2,0,3‬‬

‫‪v2 , u1‬‬ ‫)‪(4,0,5,8)(1,2,0,3‬‬


‫‪⋅ u1 = (4,0,5,8) −‬‬ ‫)‪⋅ (1,2,0,3) = (4,0,5,8) − (1,2,0,3‬‬
‫‪28‬‬
‫‪u 2 = v2 −‬‬
‫‪u1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(1,2,0,3), (1,2,0,3‬‬ ‫‪14‬‬

‫)‪= (4,0,5,8) − (2,4,0,6) = (2,−4,5,2‬‬

‫‪v3 , u1‬‬ ‫‪v3 , u2‬‬


‫‪u3 = v3 −‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⋅ u1 −‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⋅ u2‬‬
‫‪u1‬‬ ‫‪u2‬‬
‫)‪(1,2,0,3), (8,1,5,6‬‬ ‫)‪(8,1,5,6), (2,−4,5,2‬‬
‫‪= (8,1,5,6 ) −‬‬ ‫‪⋅ (1,2,0,3) −‬‬ ‫)‪⋅ (2,−4,5,2‬‬
‫)‪(1,2,0,3), (1,2,0,3‬‬ ‫)‪(2,−4,5,2), (2,−4,5,2‬‬

‫‪= (8,1,5,6) −‬‬ ‫)‪⋅ (1,2,0,3) − ⋅ (2,−4,5,2) = (8,1,5,6) − (2,4,0,6) − (2,−4,5,2) = (4,1,0,−2‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪49‬‬
‫סה"כ קבלנו ‪. u3 = (4,1,0,−2) , u 2 = (2,−4,5,2 ) , u1 = (1,2,0,3) :‬‬

‫האוסף הנ"ל מהווה בסיס אורתוגונלי ל –‪ . W‬ננרמל את הווקטורים כדי למצוא בסיס‬
‫אורתונורמלי‪. u3 = 21 , u2 = 49 = 7 , u1 = 14 .‬‬

‫‪⎧ 1‬‬
‫⎨‪.‬‬ ‫‪(1,2,0,3), 1 (2,−4,5,2),‬‬ ‫‪1‬‬
‫בסיס אורתונורמלי‪(4,1,0,−2)⎫⎬ :‬‬
‫‪⎩ 14‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪21‬‬ ‫⎭‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫)הערה ‪ :‬ההוכחה נראית ארוכה‪ ,‬אבל זה רק בגלל שהיא מפורטת‪ .‬חשוב לעבור עליה‪(.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪. u, v‬‬ ‫נשתמש בתכונות המכפלה הפנימית כדי להוכיח כי ‪u + v − u − v :‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫נזכור כי המכפלה הפנימית הוגדרה מעל הממשיים‪) .‬נתון(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪u+v − u−v‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫(‬ ‫‪u + v, u + v‬‬ ‫( ‪) − 14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u − v, u − v‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫יהיו ‪ , u, v ∈ V‬אזי‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫=‬ ‫= ‪u + v, u + v − u − v , u − v‬‬ ‫= ‪u , u + v + v, u + v − u − v, u − v‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫↵ הפעלת החוק‪. x + y, z = x, z + y, z :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)מאחר שהמכפלה היא מעל הממשיים‬ ‫= ‪u + v, u + u + v, v − u − v, u − v‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪.( ∀x, y ∈ V‬‬ ‫מתקיים ‪x, y = y, x‬‬

‫‪126‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
1 1 1 1 1
= u , u + v , u + u , v + v, v − u − v , u − v =
4 4 4 4 4
1 2 1 1 1 2 1
= u + u , v + u , v + v − u − v, u − v =
4 4 4 4 4

u + u , v + v − ( u , u − v − v, u − v ) =
1 2 1 1 2 1
=
4 2 4 4
. α = −1 ‫ עם‬, αx, y = α x, y -‫ ו‬, x + y, z = x, z + y, z : ‫↵ הפעלת החוקים‬

u + u , v + v − ( u − v, u − u − v, v ) =
1 2 1 1 2 1
=
4 2 4 4
.‫ שתקף מעל הממשיים‬, ∀x, y ∈ V x, y = y, x :‫↵ הפעלת החוק‬

u + u , v + v − ( u , u − v , u − u , v + v, v ) =
1 2 1 1 2 1
=
4 2 4 4
1 2 1
4 2
1 2 1
4 4
2
(
= u + u , v + v − u − 2 v, u + v
2
)
1 2 1 1 2 1 2 1 1 2
= u + u , v + v − u + v, u − v
4 2 4 4 2 4
1 1 1 1
= + u, v + v, u = u, v + u, v = u, v
2 2 2 2
.‫∀ מעל הממשיים‬x, y ∈ V x, y = y , x ↵

127
http://cs.haifa.ac.il/students/ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪ - 1‬מספרים מרוכבים‬

‫הגשה עד‪. 9.11.2003 :‬‬

‫א‪ .‬מודול‪ ,‬ארגומנט וצורה קוטבית‪:‬‬

‫מצאו מודול וארגומנט של המספרים הבאים והעבירו אותם לצורה קוטבית‪.‬‬


‫‪z = −25i .3‬‬ ‫‪z = − 1 + 3 i .2‬‬ ‫‪z = 3 − 3i .1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ α , z = 1 + (cot α )i .5‬פרמטר כלשהוא‬ ‫‪z = 9 .4‬‬

‫ב‪ .‬פעולות יסודיות במרוכבים‪:‬‬


‫‪ . z = 1 + 4i‬חשבו‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w = 5 − 2i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪u = 2i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v=3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יהיו ‪p = 2 + i‬‬
‫‪u‬‬
‫‪z 3 .3‬‬ ‫‪z + w − 3 p .2‬‬ ‫‪p − 3w +‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪p+v‬‬

‫⎞ ‪⎛ z 3w‬‬
‫⎜‪. arg‬‬ ‫‪ . z = 2 − 2i‬חשבו ⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w= 1 + 3 i‬‬ ‫‪ .4‬יהיו‬
‫⎟ ‪⎜ zw‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫ג‪ .‬פתרון משוואות במספרים מרוכבים‪:‬‬

‫מצאו לכל משוואה את כל פתרונותיה‪.‬‬


‫‪z + z = 2+i‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪3 z 2 + 2 z + 1 = 0 .2‬‬ ‫‪2 z 2 = 3z .1‬‬

‫ד‪ .‬מקומות גיאומטריים‪:‬‬

‫מהו המקום הגיאומטרי של כל המספרים המרוכבים המקיימים‪:‬‬


‫‪−π‬‬ ‫‪< arg z < π‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪2 <| z − 5 |< 3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Im(z ) < 6 .1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫ה‪.‬תכונות המספרים המרוכבים‪:‬‬

‫‪z−z‬‬
‫= ) ‪. Im( z‬‬‫‪ .1‬הוכיחו כי לכל ‪, z ∈ C‬‬
‫‪2i‬‬
‫‪ .2‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל ‪ z1 , z 2‬מרוכבים‪ ,‬קיים ‪ k‬ממשי כך ש‪. z1 z 2 − z1 z 2 = ki -‬‬

‫ו‪.‬תכונות המספרים המרוכבים ‪ -‬המשך‪:‬‬

‫‪128‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫את השאלות בסעיף זה יש לפתור ללא ביצוע הצבות מן הצורה ‪ , z = a + bi‬אלא בעזרת תכונות‬

‫מספרים מרוכבים בלבד!‬

‫‪ .1‬הוכיחו כי הביטוי ‪ ( z + 1 − 2i ) 2003 + ( z + 1 + 2i ) 2003‬ממשי טהור לכל ‪ z‬מרוכב‪.‬‬


‫‪z⋅w+ z ⋅w‬‬
‫הוא‬ ‫‪ .2‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל ‪ z,w‬מרוכבים כך ש‪ Im(w) ≠ 0 -‬הביטוי‬
‫‪w−w‬‬
‫מדומה טהור‪.‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ .3‬הוכח או הפרך‪ :‬אם ‪ 0 ≠ z ∈ C‬ו‪ w = z -‬אזי ‪ 2 − 2‬מדומה טהור‪.‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪w‬‬
‫)‪(t + w‬‬
‫הוא‬ ‫‪ .4‬יהיו ‪ t‬ו‪ w -‬שני מספרים מרוכבים המקיימים ‪ t ≠ w‬ו‪ . | t |=| w | -‬הוכיחו כי‬
‫)‪(t − w‬‬
‫מספר מדומה טהור‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪129‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪130‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪131‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪132‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪133‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪134‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪135‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪2‬‬


‫הגשה עד‪. 13.11.2003 :‬‬

‫מספרים מרוכבים‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛1+ i‬‬
‫‪8‬‬

‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪(1 + 3i )12 .‬‬ ‫‪ .1‬חשבו‪:‬‬


‫⎠ ‪⎝ i‬‬

‫‪ .2‬מצאו את כל הפתרונות של המשוואות הבאות‪:‬‬

‫א‪(z + 3) 5 = 243 .‬‬

‫‪z 3 (1 + i ) + i − 1 = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪z8 − z6 + z 4 − z2 +1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .3‬נתון כי ‪ . z = 1 − i‬חשבו את הביטוי‬
‫‪z8 + z6 − z 4 + z 2 −1‬‬

‫‪ .4‬נתון כי ‪ . | z1 |=| z 2 |=| z 3 |=| z1 + z 2 + z 3 |= 2‬חשבו‪| z1 z 2 + z1 z 3 + z 2 z 3 | :‬‬

‫מטריצות‪:‬‬
‫‪ .5‬הוכיחו או הפריכו את הטענות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת )מטריצה‬
‫משולשת הינה מטריצה משולשת עליונה או תחתונה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות עליונות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת‬
‫עליונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות תחתונות מאותו סדר הוא מטריצה משולשת‬
‫תחתונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכום של שתי מטריצות אלכסוניות מאותו סדר הוא מטריצה אלכסונית‪.‬‬
‫ה‪ .‬סכום של שתי מטריצות יחידה מאותו סדר הוא מטריצת יחידה‪.‬‬

‫‪ .6‬נתון כי ‪ A‬מטריצה סימטרית ואנטי‪-‬סימטרית‪ .‬מהי ‪? A‬‬

‫‪ .7‬הוכיחו או הפריכו את הטענות הבאות‪:‬‬


‫א‪ .‬קבוצת המטריצות הסימטריות מסדר ‪ n ) n‬פרמטר כלשהוא( סגורה תחת חיבור‬
‫וכפל בסקלר‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבוצת המטריצות האנטי‪-‬סימטריות מסדר ‪ n ) n‬פרמטר כלשהוא( סגורה תחת‬
‫חיבור וכפל בסקלר‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫קבוצת מטריצות ‪ S‬סגורה תחת חיבור אם לכל ‪ A, B ∈ S‬גם ‪. A + B ∈ S‬‬
‫קבוצת מטריצות ‪ S‬סגורה תחת כפל בסקלר אם לכל ‪ A∈ S‬ולכל סקלר ‪ α ∈ R‬גם‬
‫‪. αA ∈ S‬‬
‫בהצלחה!‬

‫‪136‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪137‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪138‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪139‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪140‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪141‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪142‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪3‬‬


‫הגשה עד‪. 23.11.2003 :‬‬
‫‪.1‬‬
‫⎞ ‪⎛0 −1 0‬‬
‫⎞ ‪⎛1 2 − 1 0‬‬ ‫⎞‪⎛ − 1 2 − 3‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜⎜ = ‪A‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫⎜⎜ = ‪B‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫נתון‪C = ⎜ 1 2 − 2 ⎟ :‬‬
‫⎠ ‪⎝1 0 2 1‬‬ ‫⎠ ‪⎝1 0 1‬‬ ‫‪⎜3 1‬‬ ‫⎠⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬

‫ג‪B t A t .‬‬ ‫ב‪B t B − I .‬‬ ‫חשבו‪ :‬א‪A t BC t .‬‬


‫‪ .2‬מצאו את קבוצת כל המטריצות ‪ A‬מסדר ‪ 2 × 2‬המתחלפות בכפל עם המטריצה‬
‫⎞‪⎛ 2 − 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. B‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝1 0‬‬
‫⎞‪⎛a b‬‬
‫⎜⎜ = ‪ A‬כך ש‪ . A 2 = A -‬מהם הערכים האפשריים ל‪? a + d -‬‬ ‫‪ .3‬תהי ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝c d‬‬
‫‪ .4‬הוכיחו‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות מסדר ‪ m × n‬אזי ‪ A B − B A‬אנטי סימטרית‪.‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫ב‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מאותו סדר ו‪ A -‬סימטרית אזי ‪ B AB − I‬סימטרית‪.‬‬


‫‪t‬‬

‫ג‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות סימטריות מאותו סדר אזי ‪ ABA‬סימטרית‪.‬‬

‫‪ .5‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצה ריבועית המקיימת ‪ AA t = A‬אזי ‪. A 2 = A‬‬


‫⎞‪⎛0 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. AA t‬‬ ‫קיימת מטריצה )‪ A ∈ R ( 2 × 3‬כך שמתקיים ⎟⎟‬ ‫‪ .6‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫⎠‪⎝1 0‬‬
‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛1 1‬‬
‫⎜⎜ עבור ‪ n ∈ N‬כלשהוא? הוכיחו‪) .‬רמז‪ :‬הוכחה באינדוקציה(‬ ‫‪ .7‬למה שווה ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝1 1‬‬
‫‪ .8‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ n‬כלשהוא אם ‪ AC = BC‬עבור‬
‫]‪ C ≠ [0‬מטריצה ריבועית מסדר ‪ , n‬אזי ‪. A = B‬‬

‫‪ .9‬חשבו את דרגת המטריצה‪:‬‬

‫‪⎛0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪1 1 4‬‬ ‫‪⎛0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪2 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟ ‪4 10 1‬‬ ‫‪⎜1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪2 −1‬‬
‫‪⎜−1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫⎟ ‪7 17 3‬‬ ‫‪⎜ −1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎟ ‪4 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 2‬‬ ‫⎠⎟ ‪2 4 3‬‬ ‫‪⎜2‬‬ ‫⎠⎟ ‪3 − 2‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪143‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪144‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪145‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪146‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪147‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪148‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪149‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪4‬‬


‫הגשה עד‪. 30.11.2003 :‬‬

‫⎞ ‪⎛1 1 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜1 1 − 1 − 1‬‬
‫⎜‪.‬‬ ‫‪ .1‬מצאו את המטריצה ההופכית של המטריצה‬
‫⎟‪1 − 1 1 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪⎜1 − 1 − 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .2‬א(קבעו לכל מטריצה עבור אילו ערכי ‪ a‬היא הפיכה‪.‬‬


‫ב( מצאו את המטריצה ההופכית עבור ‪) a=1‬באם היא הפיכה עבור ‪ a‬זה(‪.‬‬

‫‪⎛3‬‬ ‫⎞‪1 1 4‬‬


‫⎞ ‪⎛3 + a 1 1− a‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜a‬‬ ‫⎟ ‪4 10 1‬‬
‫‪⎜ 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‪1 ⎟ .‬‬ ‫‪⎜1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟ ‪⎜1 − a 1 3 + a‬‬ ‫⎟ ‪7 17 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜2‬‬ ‫⎠⎟ ‪2 4 3‬‬
‫⎝‬
‫⎞‪⎛a 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .3‬קבעו עבור אילו ערכי ‪ a‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜ 1 a 1‬הפיכה ‪ .‬חשבו את המטריצה ההופכית עבור‬
‫⎟‪⎜1 1 a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫ערכים אלו‪.‬‬

‫⎤‪⎡ B C‬‬ ‫‪ .4‬תהי ‪2n × 2n‬‬


‫⎢ כאשר ‪ B, C, D, E‬מטריצות הפיכות‬ ‫‪ A ∈ R‬וניתן להציג את ‪ A‬בצורה ⎥‬
‫⎣‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫⎦‬
‫ב‪ . R n × n -‬הוכיחו או הפריכו‪ A :‬הפיכה‪.‬‬
‫‪ .5‬יהיו ‪ A, B ∈ R n × n‬ו‪ A -‬הפיכה‪ .‬הןכיחו או הפריכו‪( A + B) A −1 ( A − B) = ( A − B) A −1 ( A + B) :‬‬

‫‪ .6‬א‪ .‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצה הפיכה שסכום אברי כל שורה שלה שווה ל‪ ,1 -‬אזי המטריצה‬

‫ההופכית שלה מקיימת את אותו התנאי‪.‬‬

‫הדרכה‪:‬‬

‫⎞‪⎛1‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫⎟‪⎜1‬‬
‫הוכיחו ראשית כי עבור ‪ B = ⎜⎜ # ⎟⎟ ∈ R n ×1‬מתקיים כי סכום אברי כל שורה ב‪ A -‬שווה ל‪ 1 -‬אמ"מ‬
‫⎟‪⎜1‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫⎠‪⎝1‬‬
‫‪ AB = B‬והעזרו בכך על מנת להוכיח את הנדרש‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪150‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪151‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪152‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪153‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪154‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪155‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪156‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תרגיל מס' ‪ – 5‬מערכות משוואות לינאריות‬
‫הגשה עד‪. 7.12.2003 :‬‬

‫‪ .1‬פתרו בשיטת האלימינציה של גאוס‪/‬גאוס‪-‬זורדן‪:‬‬

‫‪⎧ −x+z =0‬‬ ‫‪⎧ x + y + 2z − w = 3‬‬


‫‪⎪ x − 2y + z = 0‬‬ ‫‪⎪ 2x − 2 y − z + w = 1‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫⎨‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎨‬ ‫א‪.‬‬
‫‪⎪ − x − y + 2z = 0‬‬ ‫‪⎪ −x− y+z−w=0‬‬
‫‪⎪⎩2 x + 3 y − 5 z = 0‬‬ ‫‪⎪⎩3 x + 2 y − z − 2w = 2‬‬

‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ k‬למערכת יש פתרון יחיד ‪ /‬אין פתרון ‪ /‬אינסוףפתרונות‪:‬‬


‫‪⎧ kx + ky + kz = 0‬‬ ‫‪⎧ x − 2y + z + w = 1‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎨(k − 1) x + kz = k‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪⎨ x − 2 y + z − w = −1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪⎪ x + ky = −k‬‬ ‫‪⎪ x − 2 y + z + kw = 5‬‬
‫⎩‬ ‫⎩‬

‫‪ .3‬נתונה מערכת בעלת ‪ 4‬משוואות ב‪ 4 -‬נעלמים‪ .‬המערכת המדורגת ששקולה לה היא מן הצורה‪:‬‬
‫⎞∗ ∗ ∗ ∗ ∗ ⎛‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟∗ ‪⎜ 0 ∗ 0 0‬‬
‫כאשר ∗ מציינת מספר השונה מאפס‪ .‬העמודה הראשונה מתאימה‬ ‫⎟∗ ∗ ∗ ‪⎜ 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 0 0 0 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫למשתנה ‪ , x‬השניה ל‪ , y -‬השלישית ל‪ z -‬והרביעית ל‪. w -‬‬

‫א‪ .‬כמה פתרונות יש למערכת הנתונה?‬


‫ב‪ .‬איזה נעלם לא יכול להיות נעלם חופשי?‬
‫ג‪ .‬כמה פרמטרים )נעלמים חופשיים( נחוצים על מנת להציג את כל הפתרונות של המערכת‬
‫הנתונה?‬

‫∗⎛‬ ‫⎞∗ ∗ ‪∗ 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎟∗ ‪∗ ∗ 0‬‬
‫⎜‪.‬‬ ‫‪ .4‬ענו על שאלה ‪ 3‬כאשר המערכת המדורגת היא מן הצורה‬
‫‪0‬‬ ‫⎟‪0 ∗ ∗ 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0 0 0 0‬‬
‫⎝‬

‫‪⎧ y+ z+t = 0‬‬


‫⎪‬
‫‪ .5‬יהי )‪ (x,y,z,t‬פתרון של המערכת ‪ ⎨ x − y + z − t = 0‬המקיים ‪ . xyz=8‬מצאו את ערך‬
‫‪⎪ − x+ z −t = 0‬‬
‫⎩‬
‫הביטוי ‪. x+y+z+t‬‬

‫‪ .6‬נתונה מערכת משוואות לינארית ‪ . Ax=0‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬אם ‪ x1 , x2‬פתרונות למערכת‪ ,‬אזי‬
‫גם ‪ x1 − x 2‬פתרון למערכת‪.‬‬
‫‪ .7‬נתונה מערכת משוואות לינארית ‪ . Ax=b‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬אם ‪ x1 , x2‬פתרונות למערכת‪ ,‬אזי‬
‫אם ‪ α + β = 1‬אזי גם ‪ α x1 + βx 2‬פתרון למערכת‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪157‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪158‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪159‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪160‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪161‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪6‬‬


‫הגשה עד‪. 14.12.2003 :‬‬

‫‪ .1‬חשבו את הדטרמיננטים הבאים‪:‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪sin y cos y cos y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫)עבור ‪ x, y‬כלשהם(‬ ‫‪sin x cos x cos x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪cos x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬


‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−3 0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬
‫)דטמיננט מסדר ‪( n‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−3 −4 0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−3 −4 −5 0‬‬ ‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪#‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−3 −4 −5 −6‬‬ ‫"‬ ‫‪0‬‬

‫⎞ ‪⎛ 2x + 1 x + 2 − x‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ ⎜ 1‬הפיכה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .2‬בעזרת דטרמיננט קיבעו עבור אילו ערכי ‪ x‬המטריצה ⎟ ‪2‬‬
‫‪⎜ 2‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠⎟ ‪− 3‬‬

‫⎞‪⎛a 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .3‬בעזרת דטרמיננט קיבעו עבור אילו ערכי ‪ a‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜ 1 a 1‬הפיכה ‪ .‬חשבו את המטריצה‬
‫⎟‪⎜1 1 a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫ההופכית עבור ערכים אלו בעזרת המטריצה הצמודה הקלאסית‪.‬‬

‫‪ .4‬יהי ‪ ABC‬משולש כאשר‬


‫‪. A = ( x1 , y1 ) , B = ( x 2 , y 2 ) , C = ( x3 , y 3 ) , ∀1 ≤ i ≤ 3 xi , y i ∈ R‬‬
‫הביעו בעזרת דטרמיננט את שטח המשולש‪.‬‬

‫)רמז‪ :‬הביטו תחילה בשטח המשולש ‪ ABC‬כאשר )‪.( C = (0,0‬‬

‫‪ .5‬הוכיחו כי לכל ‪ A ∈ R 3×3‬מתקיים ‪. A ⋅ (adjA) = A ⋅ I‬‬

‫הערה‪ :‬עליכם להוכיח את הטענה עבור המקרה ‪ n=3‬ספציפית‪ .‬אין להוכיח את הטענה עבור ‪ n‬כלשהוא‬
‫ומכאן להסיק את נכונותה עבור ‪ , n=3‬אלא להוכיחה במפורש עבור ‪. n=3‬‬

‫‪162‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪a+b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a+b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫מתחלק ב‪-‬‬ ‫‪ .6‬נתון כי ‪ a‬ו‪ b -‬שני מספרים שלמים‪ .‬הוכיחו כי הביטוי‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a+b‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a+b‬‬
‫‪ b‬ללא שארית‪.‬‬

‫‪ .7‬נתון כי המספרים ‪ 5983 ,4246 ,2316‬ו‪ 9071 -‬מתחלקים ב‪ 193-‬ללא שארית‪ .‬הוכיחו כי‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬


‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬
‫מתחלק גם הוא ללא שארית ב‪ 193 -‬ללא חישוב מפורש של ערך‬ ‫ערךהדטרמיננט‬
‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬

‫הדטמיננט )כלומר‪ ,‬ע"י שימוש בתכונות דטרמיננטים בלבד(‪.‬‬

‫‪ .8‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל מטריצה ריבועית ‪ A , A‬הפיכה אמ"ם ‪ A t A‬הפיכה‪.‬‬

‫‪ .9‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל מטריצה ריבועית סימטרית ‪ A , A‬הפיכה אמ"מ ‪ A + A t‬הפיכה‪.‬‬

‫‪ .10‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל מטריצה ריבועית ‪ A , A‬הפיכה אמ"מ ‪ A 3 + I‬הפיכה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪163‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪164‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪165‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪166‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪167‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪168‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪169‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪170‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪171‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪172‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪173‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪7‬‬


‫הגשה עד‪.12:00 ,18.12.2003 :‬‬

‫‪ .1‬פתרו את מערכת המשוואות הבאה בעזרת כלל קרמר )באם ניתן(‪:‬‬

‫‪⎧2 x + 3 y − 4 z = 10‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ − x + 2 y + 3z = 2‬‬
‫‪⎪ 3x − 2 y − z = 2‬‬
‫⎩‬

‫מרחבים וקטוריים‪:‬‬
‫‪ .2‬לגבי כל אחת מן הקבוצות הבאות הוכיחו או הפריכו האם היא מהווה מרחב וקטורים‪:‬‬

‫א‪) V = Rn [x ] .‬קבוצת הפולינומים ממעלה קטנה או שוה ל‪ ( n -‬מעל ‪ R‬עם חיבור פולינומים‬
‫‪R‬‬

‫וכפל פולינומים בסקלר‪.‬‬

‫ב‪ W = { x ∈ R | x ≥ 1} .‬עם הגדרת חיבור זוגות וכפל בסקלר מעל ‪ R‬ע"י‪:‬‬


‫‪R‬‬

‫‪∀ x, y ∈ W , α ∈ R‬‬ ‫‪x '+ ' y = x ⋅ y‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪α '•' x = xα‬‬
‫ג‪ V = R 2 .‬עם הגדרת חיבור זוגות וכפל בסקלר מעל ‪ R‬ע"י‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫)‪∀ (a, b), (c, d ) ∈ R 2 , α ∈ R (a, b)'+' (c, d ) = (a + c + 1, b + d ) , α '•' (a, b) = (αa + α − 1, αb‬‬

‫ד‪ .‬קבוצת כל הפונקציות הממשיות האי זוגיות מעל ‪. R‬‬


‫‪R‬‬

‫תזכורת ‪ f : R → R :‬אי זוגית אם )‪. ∀x ∈ R f ( − x) = − f ( x‬‬


‫ה‪ .‬קבוצת המטריצות הסימטריות מעל ‪ R‬עם פעולת חיבור מטריצות וכפל מטריצות בסקלר‪.‬‬
‫‪R‬‬

‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎪⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪ W‬עם פעולת חיבור מטריצות וכפל מטריצות בסקלר‪.‬‬ ‫ו‪⎟⎟ ∈ R 2×2 ad = bc ⎬ .‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭⎪‬

‫‪ .3‬יהי ‪ V‬מרחב הפונקציות הממשיות מעל ‪ .( V = { f : R → R} ) R‬תהי ‪ W‬תת הקבוצה של ‪V‬‬


‫המכילה את פונקציית האפס ואת כל הפונקציות ) ‪ f (x‬המקיימות את התנאי ש‪f ( x ) = 0 -‬‬
‫עבור מספר סופי של מספרים ממשיים ‪ . x‬הוכיחו או הפריכו‪ W :‬תת מרחב של ‪. V‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכיחו כי מרחב הפתרונות של המערכת ההומוגנית ‪ Ax = 0‬עבור ‪ A ∈ R m×n‬כלשהיא‬


‫)הקרוי גם מרחב האפס של המטריצה ‪ ( A‬הינו תת מרחב של ‪. R n‬‬
‫תזכורת‪ :‬מרחב הפתרונות של המערכת ההומוגנית ‪ Ax = 0‬עבור ‪ A ∈ R m×n‬כלשהיא‪ ,‬הינו‬
‫קבוצת הוקטורים ‪ x ∈ R n‬המקיימים ‪. Ax = 0‬‬

‫ב‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬קבוצת הפתרונות של המערכת ‪ Ax = b‬עבור ‪A ∈ R m×n , b ∈ R m×1‬‬


‫כלשהם הינו תת מרחב של ‪. R n‬‬

‫‪174‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .5‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל ‪ . F‬הוכיחו כי לכל ‪ v ∈ V‬ולכל ‪ α ∈ F‬מתקיים‪:‬‬

‫א‪. 0 F ⋅ v = 0 v .‬‬

‫ב‪. ( −α )v = α ( −v ) = −(αv ) .‬‬

‫ג‪ .‬קיים איבר נגדי יחיד ל‪ v -‬ב‪) V -‬שימו לב כי קיום הנגדי נובע מכך ש‪ V -‬מ"ו ועליכם להוכיח‬
‫רק את יחידותו!(‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪175‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪176‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪177‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪178‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪179‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪180‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪181‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪182‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪183‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪184‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪8‬‬


‫הגשה עד‪28.12.2003 :‬‬

‫‪W = { f ∈ V ∀a ∈ R‬‬ ‫‪ .1‬יהי } ‪ f‬רציפה | ‪ V = { f : R → R‬מ"ו ויהי })‪f (−a) = − f (a‬‬


‫תת מרחב של ‪ . V‬מצא משלים ל‪ W -‬ב‪ , V -‬הוכיחו את תשובתכם‪.‬‬

‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎪⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪. W‬‬ ‫‪ .2‬יהי ‪ V = R 2×2‬מ"ו ויהי ⎬‪⎟⎟ ∈ R 2×2 a + b + c + d = 0‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭⎪‬

‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪ W‬הינו תת מרחב של ‪. V‬‬


‫ב‪ .‬מצאו שני משלימים שונים ל‪ W -‬ב‪ . V -‬הוכיחו את תשובתכם‪.‬‬

‫‪ .3‬הוכיחו או הפריכו ‪ :‬יהיו ‪ W , U‬תתי מרחבים במ"ו ‪ V‬כך ש‪ , V = U ⊕ W -‬אזי ‪. V = U ∪ W‬‬

‫‪ V = U ⊕ W‬וגם‬ ‫‪ .4‬הוכיחו או הפריכו ‪ :‬לכל מ"ו ‪ V‬קיימים תתי מרחבים ‪ W , U‬כך ש‪-‬‬
‫‪.V = U ∪ W‬‬

‫כצירוף לינארי של איברי הקבוצה‬ ‫‪ .5‬כתבו את הוקטור ‪x 2 − 2‬‬


‫{‬ ‫}‬
‫‪. 2 x + x + 1 , 3x 2 + 2 x , 4 x 2 − 10‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ .6‬עבור איזה ערך של ‪ x‬מתקיים })‪? (0, x + 1,1,2) ∈ span{(3,1,−4,5), ( 2,0,3,1), (1,−2,1,4‬‬

‫‪ .7‬קבעו תנאים על הוקטור ) ‪ ( m, n, k‬כך ש })‪. ( m, n, k ) ∈ span{(1,−3,2), ( 2,−1,1‬‬

‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 0 0 ⎞ ⎛ 1 1⎞ ⎛ 0 1 ⎞ ⎛ 1 0‬‬


‫⎜⎜⎨ פורשים את ‪? R 2×2‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫‪ .8‬האם הוקטורים ⎬⎟⎟‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 1 ⎠ ⎝ 2 1⎠ ⎝ 1 0 ⎠ ⎝ 0 1‬‬

‫‪ .9‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל מ"ו ‪ V‬קיימת תת קבוצה ‪ S‬כך ש ‪.span(S)=S‬‬

‫‪ .10‬הוכיחו כי אם ‪ S‬היא תת קבוצה של מ"ו ‪ , V‬אזי )‪ span(S‬הינו תת מרחב של ‪ , V‬וזהו תת‬


‫המרחב הקטן ביותר של ‪ V‬המכיל את ‪. S‬‬

‫הדרכה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוכיחו כי )‪ span(S‬הינו תת מרחב של ‪ . V‬על מנת להוכיח כי זהו תת המרחב הקטן‬
‫ביותר של ‪ V‬המכיל את ‪ , S‬הוכיחו כי לכל תת מרחב של ‪ , W , V‬אם ‪ S ⊆ W‬אזי‬
‫‪. span‬‬ ‫‪(S ) ⊆ W‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪185‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪186‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪187‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪188‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪189‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪190‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪191‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪192‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪193‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪194‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪195‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪9‬‬

‫הגשה עד‪4.1.2004 :‬‬

‫‪ .1‬עבור כל קבוצה הראו האם היא ת"ל או בת"ל‪:‬‬

‫א‪ {(1 + i,2 − i ), (2i,3 + i)} .‬מעל המרוכבים‪.‬‬


‫ב‪ {(1 + i,2 − i ), (2i,3 + i)} .‬מעל הממשיים‪.‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 1⎞ ⎛ − 1 1 ⎞ ⎛ 3 2 ⎞ ⎛ 3 0‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ג‪⎟⎟⎬ .‬‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 1⎠ ⎝ − 1 2 ⎠ ⎝ 1 4 ⎠ ⎝ 2 1‬‬

‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ x‬הקבוצה })‪ {(2,0, x,1), (1,2,0,1), ( x,1,0,0‬בת"ל?‬

‫‪ .3‬עבור אילו ערכי ‪ a,b‬הקבוצה })‪ {(2, a − b,1), (a, b,3‬ת"ל?‬

‫‪ .4‬במ"ו ‪ V‬נתונים ‪ 3‬וקטורים ‪ u , w, v‬בת"ל‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬גם הוקטורים ‪u + v, v + w, u + w‬‬


‫בת"ל‪.‬‬

‫‪ .5‬יהי ‪ V‬מרחב הוקטורים מעל ‪ R‬המורכב מכל הפונקציות הרציפות מהקטע ]‪ [−1,1‬ל‪ . R -‬תהי ‪f‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫הפונקציה ב‪ V -‬המוגדרת ע"י ‪ f ( x) = x 2‬ותהי ע הפונקציה ב‪ V -‬המוגדרת ע"י ‪. g ( x) = x ⋅ x‬‬


‫הוכיחו או הפריכו‪ { f , g} :‬בת"ל ב‪. V -‬‬

‫‪ .6‬מצאו בסיס ומימד לכל אחד מן המרחבים הבאים )אין צורך להוכיח כי הם מרחבים(‪:‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫א‪V = ( x1 , x 2 , x3 , x 4 , x5 ) ∈ R 5 x1 + x 2 + x3 + x 4 + x5 = 0 .‬‬

‫ב‪V = {p( x) ∈ R2 [x ] p(2) = 0} .‬‬

‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎞ ‪⎛ a b ⎞⎛ 1 2‬‬ ‫⎪⎫‬


‫⎜⎜⎨ = ‪V‬‬ ‫‪⎟⎟ a, b, c, d ∈ R,‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫ג‪⎟⎟ = 0⎬ .‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎠ ‪⎝ c d ⎠⎝ 3 4‬‬ ‫⎭⎪‬

‫‪ .7‬מצאו בסיס ומימד של מרחב הפתרונות של המערכת‪:‬‬


‫‪⎧ x + 2 y − 2 z + 2s − t = 0‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ x + 2 y − z + 3s − 2t = 0‬‬
‫‪⎪2 x + 4 y − 7 z + s + t = 0‬‬
‫⎩‬

‫בהצלחה!‬

‫‪196‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪197‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪198‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪199‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪200‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪201‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪202‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪203‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪10‬‬

‫הגשה עד‪11.1.2004 :‬‬

‫‪ .1‬מצאו בסיס ומימד לכל אחד מן המרחבים הבאים )אין צורך להוכיח כי הם מרחבים(‪:‬‬

‫⎫⎞‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ − 1 1 ⎞ ⎛ 2 2 ⎞ ⎛ 2 1‬‬
‫⎜⎜⎨‪W = span‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫א‪⎟⎟⎬ .‬‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎭⎠‬

‫⎪⎧‬ ‫‪⎛ n‬‬ ‫‪⎞ ⎛ n‬‬ ‫⎞‬ ‫⎫‬


‫‪V = ⎨( x1 , x 2 , … , x 2 n ) ∈ R 2 n‬‬ ‫‪⎜ ∑ x‬‬ ‫ב‪⎟ − ⎜ ∑ x ⎟ = 0⎪⎬ .‬‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟ ‪2i − 1‬‬ ‫⎟ ‪2i‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪⎝i = 1‬‬ ‫‪⎠ ⎝i = 1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎭⎪‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ .2‬יהיו }‪ U = {p( x) ∈ R3 [ x] p(2) = 0‬ו‪ W = span x 2 + x + 1, x 2 − x , x − 2 -‬תתי מרחבים‬
‫של ]‪ . R3 [ x‬מצאו בסיס ומימד ל‪. U , W , U + W , U ∩ W -‬‬

‫‪ .3‬ידוע כי ‪ C 2‬הינו מ"ו מעל ‪ . R‬מצאו מ"ו איזומורפי ל‪ . C 2 -‬הוכיחו‪.‬‬


‫‪R‬‬

‫‪ .4‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ויהי } ‪ e = {e1 , … , en‬בסיס של ‪ . V‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬גם‬
‫} ‪ e' = {e1 + e2 , e2 + e3 , e3 + e4 , …, en −1 + en , en + e1‬בסיס של ‪. V‬‬

‫{‬ ‫}‬ ‫{‬


‫‪ .5‬יהיו ‪ U = A ∈ R n×n A t = A‬ו‪ W = A ∈ R n×n A t = − A -‬תתי מרחבים של ‪ . R n×n‬הוכיחו‬ ‫}‬
‫או הפריכו‪ U :‬ו‪ W -‬איזומורפיים‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪204‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪205‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪206‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪207‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪208‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪209‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪210‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪211‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪212‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪213‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪11‬‬


‫הגשה עד‪18.1.2004 :‬‬

‫‪ .1‬יהי ‪ V‬מ"ו ותהי ‪ B ⊆ V‬קבוצה בת"ל מקסימלית ב‪ . V -‬הוכיחו כי ‪ B‬בסיס של ‪. V‬‬

‫‪ .2‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ויהי ‪ e‬בסיס כלשהוא ב‪ . V -‬הוכיחו כי לכל ‪ v ∈ V , α ∈ F‬מתקיים‬
‫) ‪. (αu ) e = α (u e‬‬
‫⎞ ‪⎛1 2‬‬
‫⎜⎜ ביחס לבסיס‬ ‫‪ .3‬מצאו את וקטור הקואודינטות של ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 −1‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 2 1 ⎞ ⎛ 0 1 ⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎭⎠‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ .4‬תהי ‪. S = ax 2 + 2 , x 2 + ax − 2 , x + 1‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו כי לכל ‪ S , a ∈ R‬בסיס ל‪. R2 [ x] -‬‬


‫⎞‪⎛2‬‬
‫⎟ ⎜‬
‫ב‪ .‬עבור איזה ערך של ‪ a‬מתקיים ⎟‪ v S = ⎜ − 1‬כאשר ‪. v = 3 x 2 + x + 9‬‬
‫⎟‪⎜3‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫לבסיס‬ ‫}‪{1 + x − x 2 ,1 − x,1‬‬ ‫מהבסיס‬ ‫הבסיס‬ ‫שינוי‬ ‫מטריצת‬ ‫את‬ ‫מצאו‬ ‫‪.5‬‬
‫} ‪. {1 − 2 x + x 2 ,2 x + x 2 , x 2‬‬

‫‪ .6‬עבור ‪ d ∈ R‬תהי הפונקציה ]‪ f : R 2 → R1[ x‬המוגדרת ע"י‬


‫‪ . f ((a, b)) = a + b + d 2 + 1 + ax‬האם קיים ערך ‪ d‬שעבורו ‪ f‬היא העתקה לינארית?‬

‫‪ .7‬קבעו עבור כל אחת מן ההעתקות הבאות האם היא לינארית‪ ,‬ואם כן‪ ,‬האם היא איזומורפיזם‪:‬‬

‫‪⎛ a + b 2c‬‬ ‫⎞ ‪d‬‬


‫⎜⎜ = ) ‪. f (ax 3 + bx 2 + cx + d‬‬ ‫א‪ f : R3 [ x ] → R 2×3 .‬המוגדרת ע"י ⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫‪a‬‬ ‫‪abc‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪d‬‬ ‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ a + b a + 2b‬‬
‫⎜⎜ = ) ‪. f (a, b‬‬ ‫ב‪ f : R 2 → R 2×2 .‬המוגדרת ע"י ⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫‪a‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪b‬‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ − 1 1‬‬ ‫⎞‪⎛3 1‬‬
‫⎜⎜ = ) ‪, f (1,−1,3,0‬‬ ‫⎜⎜ = )‪⎟⎟ , f (2,1,0,2‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫ג‪ f : R 4 → R 2×2 .‬כאשר ידוע כי‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ 2 2‬‬
‫⎜⎜ = )‪. f (3,0,3,2‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 3 3‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪214‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪215‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪216‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪217‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪218‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪219‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪12‬‬


‫הגשה עד‪25.1.2004 :‬‬

‫‪ .1‬תהי ‪ f : R 2×2 → R 4‬העתקה לינארית ונתון‪:‬‬


‫⎞⎞‪⎛⎛ 1 1‬‬ ‫‪⎛⎛1‬‬ ‫⎞⎞‪0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = (3,0,3,−1) , f‬‬ ‫)‪⎟ ⎟ = (2,0,−2,2‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝ − 1 0‬‬ ‫‪⎝⎝0‬‬ ‫⎠⎟ ⎠⎟ ‪2‬‬
‫⎞ ⎞‪⎛ ⎛ 0 1‬‬ ‫‪⎛⎛ −1‬‬ ‫⎞⎞‪0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = (1,0,2,1) , f‬‬ ‫)‪⎟ ⎟ = (−2,0,0,0‬‬
‫⎠ ⎠‪⎝ ⎝ 0 1‬‬ ‫‪⎝⎝ 0‬‬ ‫⎠⎟ ⎠⎟ ‪0‬‬

‫⎞ ⎞‪⎛ ⎛ 1 1‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫א‪ .‬חשבו ⎟⎟ ⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠⎠‬
‫) ‪. f (v‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו‪∀v ∈ R 2×2 :‬‬
‫ג‪ .‬מצאו בסיס ומימד של )‪ Im(f‬ו‪. ker(f ) -‬‬

‫ד‪ .‬האם ‪ f‬איזומורפיזם?‬

‫‪ .2‬יהיו ‪ V , U‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ותהי ‪ T : U → V‬ה"ל‪ .‬הוכיחו כי ‪ ker T‬תת מרחב של ‪. U‬‬

‫‪ .3‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ . F‬נגדיר }‪ . L(V ) = {T : V → V T is a linear operator‬הוכיחו כי‬


‫)‪ L(V‬הינו מ"ו מעל ‪ F‬ביחס לפעולות חיבור פונקציות וכפל פונקציה בסקלר‪ .‬מיהו איבר האפס‬
‫ב‪? L(V ) -‬‬

‫‪ .4‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬אם ‪ V‬מ"ו ממימד אי זוגי אזי לא קיים אופרטור לינארי ‪ T : V → V‬כך‬
‫ש ‪. Im T = KerT‬‬

‫‪ .5‬הוכיחו כי בממ"פ ‪ V‬מתקיים > ‪ < a, b + c >=< a, b > + < a, c‬לכל ‪. a, b, c ∈ V‬‬

‫‪ .6‬הוכיחו כי בממ"פ ‪ V‬מתקיים לכל ‪. < a,0 v >=< 0 v , a >= 0 F a ∈ V‬‬

‫המוגדרת ע"י‬ ‫‪g :V ×V → R‬‬ ‫‪ . V = R 2‬האם הפונקציה‬ ‫‪ .7‬יהי‬


‫) ‪ g ((a, b), (c, d ) ) = a(c + d ) + b(c + 2d‬מהווה מכפלה פנימית על ‪ ? V‬אם כן‪ ,‬נרמלו את‬
‫הוקטור )‪. ( 2,3‬‬

‫המוגדרת ע"י ‪ f ( A, B) = AB‬מהווה‬ ‫‪ . V = R n×n‬האם הפונקציה ‪f : V × V → R‬‬ ‫‪ .8‬יהי‬


‫מכפלה פנימית על ‪ ? V‬אם כן‪ ,‬נרמלו את ‪. 2I‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪220‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪221‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪222‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪223‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪224‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪225‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪226‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪227‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪228‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ד‬

‫תרגיל מס' ‪13‬‬

‫הגשה עד‪29.1.2004 :‬‬

‫‪ .1‬מצאו וקטור נורמלי ב‪ R 4 -‬הניצב לכל אחד מהוקטורים )‪. (3,1,−1,0), ( 2,2,1,−1), (0,1,−1,1‬‬

‫‪ .2‬יהי ‪ V = R 4‬ויהי })‪ U = span{(0,2,1,2), (2,1,−1,1), (2,3,−4,0‬תת מרחב של ‪. V‬‬

‫א‪ .‬מצאו בסיס למשלים האורתוגונלי של ‪ U‬ב‪. V -‬‬

‫ב‪ .‬מצאו )‪ proj(v,U‬עבור )‪. v = ( 2,3,4,6‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ .3‬יהי ‪ V = R 2‬ויהי ‪ U = (a, b) ∈ R 2 | a + 3b = 0‬תת מרחב של ‪. V‬‬

‫א‪ .‬מצאו בסיס למשלים האורתוגונלי של ‪ U‬ב‪. V -‬‬

‫ב‪ .‬מצאו )‪ proj(v,U‬עבור )‪. v = (7,1‬‬

‫היא‬ ‫הפנימית‬ ‫המכפלה‬ ‫כאשר‬ ‫הפעם‬ ‫אך‬ ‫‪3‬‬ ‫תרגיל‬ ‫על‬ ‫חזרו‬ ‫‪.4‬‬
‫‪. < (a1 , a 2 ), (b1 , b2 ) >= a1b1 − a1b2 − a 2 b1 + 3a 2 b2‬‬

‫‪ .5‬יהיו ‪ W,U‬תתי מרחבים במרחב אוקלידי ‪ . V‬הוכיחו או הפריכו‪. (W + U ) ⊥ ⊇ U ⊥ ∩ W ⊥ :‬‬

‫‪ .6‬תוך שימוש בתהליך גרם‪-‬שמידט מצאו בסיס אורתוגונלי ואורתונורמלי של‬


‫})‪. span{( 2,1,3,−1), (7,4,3,−3), (5,7,7,8), (1,1,−6,0‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪229‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪230‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪231‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪232‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪233‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪234‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪235‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪ - 1‬מספרים מרוכבים‬


‫הגשה עד‪. 27.10.2002 :‬‬

‫א‪ .‬מודול‪ ,‬ארגומנט וצורה קוטבית‪:‬‬

‫מצאו מודול וארגומנט של המספרים הבאים והעבירו אותם לצורה קוטבית‪.‬‬


‫‪z = cot α + i .3‬‬ ‫‪z = 1 + 3 i .2‬‬ ‫‪z = 11 .1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z = −25i .5‬‬ ‫‪z = −1 − i .4‬‬
‫ב‪ .‬פעולות יסודיות במרוכבים‪:‬‬
‫‪ . z = 4 + 3i‬חשבו‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w = 1+ i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪u = 4i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v=5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יהיו ‪p = 2 − 2i‬‬
‫‪u‬‬
‫‪z 3 .3‬‬ ‫‪z + w − 3 p .2‬‬ ‫‪p − 3w +‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪p+v‬‬

‫⎞ ‪⎛ z 3w‬‬
‫⎜‪. arg‬‬ ‫‪ . z = 2 − 2i , w = 1 + 3 i‬חשבו ⎟‬ ‫‪ .4‬יהיו‬
‫⎟ ‪⎜ zw‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫ג‪ .‬פתרון משוואות במספרים מרוכבים‪:‬‬

‫מצאו לכל משוואה את כל פתרונותיה‪.‬‬


‫‪z + z = 2+i‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪z 2 + z + 1 = 0 .2‬‬ ‫‪2 z 2 = 3z .1‬‬

‫ד‪ .‬מקומות גיאומטריים‪:‬‬

‫מהו המקום הגיאומטרי של כל המספרים המרוכבים המקיימים‪:‬‬


‫‪π‬‬ ‫‪< arg z < 2π‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪1 <| z − 2 |< 2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Im(z ) < −3 .1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה‪.‬תכונות המספרים המרוכבים‪:‬‬
‫וחשבו את הביטוי ‪. 1 + {[(1 + i ) −1 + 1]−1 + 1}−1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪z‬‬
‫=‬ ‫‪ .1‬הוכיחו כי ‪∀z ≠ 0‬‬
‫‪z | z |2‬‬
‫‪ .2‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬לכל ‪ z1 , z 2‬מרוכבים‪ ,‬קיים ‪ k‬ממשי כך ש‪. z1 z 2 − z1 z 2 = ki -‬‬
‫‪ .3‬הוכיחו כי הביטוי ‪ ( z + 1 − 2i )1996 + ( z + 1 + 2i )1996‬ממשי טהור לכל ‪ z‬מרוכב‪.‬‬

‫‪z≠0‬‬ ‫לכל ‪ z,w‬מרוכבים המקיימים ‪, Im( z ) ≠ 0‬‬ ‫‪ .4‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬


‫‪z⋅w+ z ⋅w‬‬
‫הוא מדומה טהור‪.‬‬ ‫הביטוי‬
‫‪w−w‬‬
‫‪1 − ti‬‬
‫= ‪ z‬מספר מרוכב כאשר ‪ t‬ממשי‪ .‬מהו | ‪? | z‬‬ ‫‪ .5‬יהי‬
‫‪1 + ti‬‬
‫) ‪3( z − i‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .6‬פשטו את הביטוי‬
‫‪1 + iz‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪236‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪237‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪238‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪239‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪240‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪241‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪2‬‬


‫הגשה עד‪3.11.2001 :‬‬

‫⎞ ‪⎛1+ i‬‬
‫‪6‬‬

‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪(3 + 3i )10 .‬‬ ‫‪ .1‬חשבו‪:‬‬


‫⎠ ‪⎝ i‬‬

‫‪ .2‬מצאו את כל הפתרונות של המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪z 3 (1 + i ) + i − 1 = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪( z + 2) 4 = 81 .‬‬

‫‪z6 + z4 + z2 +1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .3‬נתון כי ‪ . z = 1 − i‬חשבו את הביטוי‬
‫‪z6 − z4 − z2 +1‬‬

‫‪ .4‬חשבו את דרגת המטריצה‬


‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫⎞‪4 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜− 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎟‪1 1‬‬
‫‪⎜ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 2‬‬ ‫⎠⎟‪0 − 1‬‬
‫⎝‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .5‬פתרו בשיטת האלימינציה של גאוס‪:‬‬

‫‪⎧ y − 5 z + w = −2‬‬
‫‪⎧5 x − 3 y + z = 2‬‬ ‫‪⎪2 x + y + w + 3 z = 10‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎨ − x + 2y = 1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎨‬ ‫א‪.‬‬
‫‪⎪ x − y + 4z = 0‬‬ ‫‪⎪3x + 2 y − 3 z − w = 9‬‬
‫⎩‬ ‫‪⎪⎩5 x + 5 y − 20 z − 4w = 0‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪242‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪243‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪244‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪245‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪246‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪3‬‬


‫הגשה עד‪10.11.2001 :‬‬

‫‪ .1‬נתונה מערכת המשוואות‪:‬‬


‫⎧‬ ‫‪x+ y+z =6‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ 2x − y + 4z = 2‬‬
‫‪⎪3 x + (a 2 − 4) z = a + 5‬‬
‫⎩‬
‫מצא עבור אילו ערכי ‪ a‬יש למערכת א( פתרון יחיד ב( אינסוף פתרונות ג( אין פתרון‬
‫הציגו את הפתרונות במקרים בהם הם קיימים‪.‬‬

‫‪ .2‬מצא עבור אילו ערכי ‪ k,p,m‬למערכת יש א( פתרון יחיד ב( אינסוף פתרונות ג( אין פתרון‬
‫‪⎧ x − y + 3z = k‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ 2x + y − z = m‬‬
‫‪⎪3x + 3 y − 5 z = p‬‬
‫⎩‬

‫‪ .3‬לכל אחת מן הקבוצות הבאות הוכיחו או הפריכו האם היא מהווה תת‪-‬מרחב של ‪ R n‬מעל ‪R‬‬
‫)עבור ‪ n‬המתאים(‪:‬‬
‫{‬
‫‪W = ( a , b, c , d ) ∈ R a − b = c , b + 2 d = a‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬‬ ‫}‬
‫}‪W = {( x, y ) ∈ R x + y = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫}‪W = {( a, b, c, d ) ∈ R a = 0 ∨ c = 0‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‪.‬‬

‫‪ .4‬כתבו את הוקטור )‪ (4,1,7‬כצירוף לינארי של איברי הקבוצה })‪. {(1,0,2), (3,2,6), (4,2,10‬‬

‫‪ .5‬קבעו תנאים על הוקטור ) ‪ (α , β , γ‬כך ש })‪. (α , β , γ ) ∈ span{(1,−1,2), ( 2,1,0), (0,3,−4‬‬

‫‪ .6‬עבור כל קבוצה הראה האם היא ת"ל או בת"ל‪:‬‬

‫})‪{(1,2,3,4), (2,3,4,1), (3,4,1,2‬‬ ‫א‪.‬‬


‫ב‪{(1,2,1,0), ( 2,1,1,−1),0,3,1,1)} .‬‬

‫‪ .7‬עבור אילו ערכי ‪ b‬הקבוצה })‪ {(1,0,1,0,1), (1,1,1,1, b), (0,−1,0,−1,0‬בת"ל?‬

‫‪ .8‬במ"ו ‪ V‬נתונים ‪ 3‬וקטורים ‪ u , w, v‬בת"ל‪.‬‬


‫הוכיחו או הפריכו‪ :‬גם הוקטורים ‪ u + v, v − w, w + 2u‬בת"ל‪.‬‬
‫)נסו תחילה לפתור עבור ‪ V‬כלשהוא‪ .‬במידה ואינכם מצליחים‪ ,‬פתרו עבור ‪.( V = R‬‬
‫‪n‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪247‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪248‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪249‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪250‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪251‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪252‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪253‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪4‬‬


‫הגשה עד‪17.11.2001 :‬‬

‫‪ .1‬מצאו בסיס ומימד של כל אחד מן המרחבים הבאים‪:‬‬

‫})‪W = span{(1,−7,−5,1), (1,−5,−4,2), (1,1,−1,5), (2,−4,−5,7‬‬ ‫א‪.‬‬


‫{‬
‫‪W = ( a, b, c, d ) ∈ R a = c + 2d , b + a = c + d‬‬
‫‪4‬‬
‫}‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .2‬מצא בסיס ומימד של מרחב הפתרונות של המערכת‬


‫⎧‬
‫‪⎪6 x − 2 y + 2 z + 5w + 7t = 0‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ 9 x − 3 y + 4 z + 8w + 9t = 0‬‬
‫‪⎪ 6 x − 2 y + 6 z + 7w + t = 0‬‬
‫⎪‬
‫‪⎩ 3x − y + 4 z + 4w − t = 0‬‬

‫‪ .3‬יהי ‪ V = R n‬ויהיו‪:‬‬
‫⎪⎧‬ ‫‪n‬‬ ‫⎪⎫‬
‫‪. U = ⎨( x1 ,… , x n ) ∈ V‬‬ ‫⎪⎬‪∑ xi = 0‬‬ ‫;‬ ‫} ‪W = {( x1 , …, x n ) ∈ V | x1 = x 2 = … = x n‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪i =1‬‬ ‫⎭‬
‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪ U , W‬מרחבים וקטוריים מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫ב‪ .‬מצאו בסיס ומימד ל‪ . U,W -‬הוכיחו‪.‬‬

‫הערה‪ :‬שימו לב כי ‪ n‬הינו כלשהוא )לא ניתו להניח מהו ערכו(‪.‬‬

‫‪π‬‬
‫≤ ‪ 0 ≤ α‬קבוע כלשהוא‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬ ‫‪ .4‬י הי‬
‫‪2‬‬
‫}) ‪ {(cosα , sin α ), (sin α ,− cosα‬בסיס ל‪. R 2 -‬‬

‫‪ .5‬יהי } ‪ {v1 , v 2 , v3‬בסיס של מ"ו ‪ V‬מעל שדה ‪ . F‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬


‫גם } ‪ {v1 + v 2 , v 2 + v3 , v1 − v3‬בסיס של ‪. V‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪254‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪255‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪256‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪257‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪258‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪259‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪260‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪5‬‬


‫הגשה עד‪24.11.2001 :‬‬

‫‪ .1‬לכל אחת מן הקבוצות הבאות עם הפעולות הנתונות‪ ,‬הוכיחו או הפריכו האם היא מ"ו‪:‬‬

‫⎪⎧‬ ‫⎞‪⎛ 0 0‬‬ ‫⎫⎪⎞ ‪⎛ 2 2‬‬


‫⎜⎜ = ‪ W = ⎨ A ∈ R 2×2 AB‬עם חיבור מטריצות וכפל מטריצות בסקלר‬ ‫⎜⎜ = ‪⎟⎟ , B‬‬ ‫א‪⎟⎟⎬ .‬‬
‫⎩⎪‬ ‫⎠‪⎝ 0 0‬‬ ‫⎭⎪⎠ ‪⎝ 3 3‬‬
‫מעל ‪. R‬‬ ‫‪R‬‬

‫ב‪ W = {p( x) ∈ R[ x] ∃n ∈ N deg( p( x) ) = 2n − 1} .‬עם פעולת חיבור פולינומים וכפל‬


‫פולינומים בסקלר מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫‪ W = { f : R → R ∃c ∈ R ∀x ∈ R‬עם פעולת חיבור פונקציות וכפל פונקציות‬ ‫ג‪f ( x) = c} .‬‬


‫בסקלר מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫ד‪ W = f : R → R + .‬עם פעולת חיבור פונקציות וכפל פונקציות בסקלר מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬ ‫{‬ ‫}‬
‫‪ .2‬יהי }‪ V = R + = {x ∈ R | x > 0‬ויהי ‪ . F = R‬נגדיר פעולות '‪ '+‬ו‪ '•' -‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪. ∀x ∈ V ,α ∈ F‬‬ ‫‪α '•' x = xα‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪∀x, y ∈ V‬‬ ‫‪x'+' y = x ⋅ y‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪ V‬המוגדר לעיל עם פעולות חיבור וקטורים וכפל וקטור בסקלר שהוגדרו‬
‫מעל ‪ R‬הינו מ"ו‪.‬‬ ‫‪R‬‬

‫ב‪ .‬נגדיר }‪ . W = { x ∈ V | x ≥ 1‬הוכיחו או הפריכו‪ W :‬תת‪-‬מרחב של ‪. V‬‬


‫ג‪ .‬יהי }‪ V = ( R + ) 3 = {( x, y, z ) ∈ R 3 | x, y, z > 0‬ויהי ‪ . F = R‬נגדיר פעולות '‪ '+‬ו‪'•' -‬‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫‪∀( x1 , y1 , z1 ), ( x 2 , y 2 , z 2 ) ∈ V‬‬ ‫) ‪( x1 , y1 , z1 )'+' ( x 2 , y 2 , z 2 ) = ( x1 x2 , y1 y 2 , z1 z 2‬‬

‫‪. ∀( x, y, z ) ∈ V ,α ∈ F‬‬ ‫) ‪α '•' ( x, y, z ) = ( xα , yα , z α‬‬ ‫ו‪-‬‬


‫נתון כי ‪ V‬עם הפעולות שהוגדרו הינו מ"ו מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫האם הוקטורים )‪ v1 = (1,2,1) , v 2 = (2,1,3) , v3 = (1,2,3‬ת"ל או בת"ל ב‪? V -‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪261‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪262‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪263‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪264‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪265‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪266‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪6‬‬


‫הגשה עד‪8.12.2002 :‬‬

‫‪ .1‬מצאו בסיס ומימד לכל אחד מן המרחבים הבאים )אין צורך להוכיח כי הם מרחבים(‪:‬‬

‫א‪W = span{1 + 2 x − 4 x 2 + 3x 3 ,3 + 2 x 3 , x 2 ,−2 + x + 3x 2 + x 3 } .‬‬

‫‪⎧⎛ a‬‬ ‫⎞‪b‬‬ ‫⎫‬


‫⎜⎪‬ ‫⎟‬ ‫‪3×2‬‬ ‫⎪‬
‫‪V = ⎨⎜ c‬‬ ‫‪d ⎟∈ R‬‬ ‫ב‪b = 3c − d , c + d + e + f = 0⎬ .‬‬
‫‪⎪⎜ e‬‬ ‫⎠⎟ ‪f‬‬ ‫⎪‬
‫⎝⎩‬ ‫⎭‬

‫{‬
‫‪U = ax 3 + bx 2 + cx + d a, b, c, d ∈ R ∧ a = 2b − 3d‬‬ ‫‪.2‬יהיו }‬
‫{‬
‫ו‪ W = span x 3 + x 2 − 2 , − x 2 + x + 1 -‬תתי‪-‬מרחבים של ]‪. R3 [x‬‬ ‫}‬
‫מצאו בסיס ומימד של ‪. U , W , U + W , U ∩ W‬‬

‫‪ .3‬תרגיל זה הינו תרגיל המשך לתרגיל ‪ 3‬ב‪ -‬תרגיל ‪:4‬‬

‫יהי ‪ V = R n‬ויהיו‪:‬‬
‫⎪⎧‬ ‫‪n‬‬ ‫⎪⎫‬
‫‪. U = ⎨( x1 ,… , x n ) ∈ V‬‬ ‫⎪⎬‪∑ xi = 0‬‬ ‫;‬ ‫} ‪W = {( x1 , …, x n ) ∈ V | x1 = x 2 = … = x n‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪i =1‬‬ ‫⎭‬
‫מצאו בסיס ומימד של ‪. U + W , U ∩ W‬‬

‫‪ .4‬יהי ‪ V‬מ"ו ולו תתי מרחבים ‪ . U , W‬ידוע כי ‪. dimV = 9, dimU = dim W = 6, U ≠ W‬‬
‫למה יכול להיות שווה ) ‪? dim(U ∩ W‬‬

‫‪ .5‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו כלשהוא ממימד אי‪-‬זוגי‪ ,‬אזי קיימים תתי מרחבים ‪ U , W‬של‬
‫‪ V‬כך שמתקיים ‪ V = U ⊕ W‬וגם ‪. dimU=dimW‬‬

‫‪V = U ⊕W‬‬ ‫תזכורת‪⇔ V = U + W ∧ U ∩ W = {0 v } :‬‬

‫‪ .6‬עבור ‪ d ∈ R‬תהי הפונקציה ]‪ f : R 2 → R1[ x‬המוגדרת ע"י‬


‫‪ . f ((a, b)) = a + b + d 2 + 1 + ax‬האם קיים ערך ‪ d‬שעבורו ‪ f‬היא העתקה לינארית?‬

‫בהצלחה!‬

‫‪267‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪268‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪269‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪270‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪271‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪272‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪273‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪7‬‬


‫הגשה עד‪15.12.2002 :‬‬

‫ונתון‪:‬‬ ‫לינארית‬ ‫העתקה‬ ‫]‪f : R(2 × 2) → R2 [ x‬‬ ‫תהי‬ ‫‪.1‬‬


‫⎞⎞‪⎛⎛1 1‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 1‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 , f‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 x 2‬‬
‫⎠⎠‪⎝⎝0 0‬‬ ‫⎠ ⎠ ‪⎝ ⎝1 2‬‬ ‫⎠⎠‪⎝⎝1 1‬‬ ‫⎠ ⎠ ‪⎝ ⎝1 0‬‬
‫⎞⎞‪⎛⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫א‪ .‬חשבו ⎟⎟ ⎟⎟‬
‫⎠⎠‪⎝⎝ 0 0‬‬
‫) ‪. f (v‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו )‪∀v ∈ R(2 × 2‬‬
‫ג‪ .‬מצאו בסיס ומימד ל‪. Im( f ), ker( f ) -‬‬

‫‪ .2‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ויהי ‪ e‬בסיס כלשהוא ב‪ . V -‬הוכיחו כי לכל ‪u , v ∈ V , α ∈ F‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫) ‪(u + v) e = (u e ) + (ve‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫) ‪(αu ) e = α (u e‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎞‪⎛ 0 2‬‬
‫⎜⎜ ביחס לבסיס‬ ‫‪ .3‬מצאו את וקטור הקואודינטות של ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ − 3 4‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ 0 1⎞ ⎛ 0 1⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 0 ⎠ ⎝ − 2 1⎠ ⎝ 2 1⎠ ⎝ 3 − 2‬‬

‫לבסיס‬ ‫}‪{1 + x + x 2 ,1 + x,1‬‬ ‫מהבסיס‬ ‫הבסיס‬ ‫שינוי‬ ‫מטריצת‬ ‫את‬ ‫מצאו‬ ‫‪.4‬‬
‫} ‪. {1 − 2 x + x ,2 x + x , x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .5‬יהי ‪ T : R 3 → R 3‬אופרטור לינארי המוגדר ע"י ) ‪. T ( a, b, c ) = ( 2a, c − 2b, a + c‬‬


‫חשבו את ‪. TW‬‬ ‫יהי })‪ W = {(1,1,1), (1,1,0), (1,0,0‬בסיס ב‪. R 3 -‬‬
‫כי‬ ‫וידוע‬ ‫לינארי‬ ‫אופרטור‬ ‫]‪T : R2 [ x] → R2 [ x‬‬ ‫יהי‬ ‫‪.6‬‬
‫‪. T ( x − x + 2) = −5 x + 3 , T ( x + 2) = x − 3 x + 2 , T (2 x + 1) = 2 x + 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נתון כי }‪ W = {x 2 , x 2 − 2 x, x 2 − x + 2‬בסיס ב‪ . R3 [ x] -‬חשבו את ‪. TW‬‬

‫} ‪V ' ' = {v1 , v1 + v 2 , v1 + v 2 + v3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫} ‪V ' = {v3 , v1 , v 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .7‬יהיו } ‪V = {v1 , v2 , v3‬‬
‫בסיסים במ"ו ‪ V‬ו‪ T : V → V -‬אופרטור לינארי‪ .‬נתון‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛1 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟ ‪Tv = ⎜ 2 3 1‬‬
‫⎟‪⎜ −1 0 − 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫ב‪Tv '' .‬‬ ‫א‪Tv ' .‬‬ ‫חשבו‪:‬‬
‫נמקו היטב!!!‬
‫בהצלחה!‬

‫‪274‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪275‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪276‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪277‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪278‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪279‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪280‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪281‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪8‬‬


‫הגשה עד‪10:00 ,24.12.2002 :‬‬

‫ע" י‬ ‫המוגדרת‬ ‫לינארית‬‫העתקה‬ ‫] ‪T : R 2×2 → R2 [x‬‬ ‫תהי‬ ‫‪.1‬‬


‫⎞‪⎛a b‬‬
‫{‬
‫‪ U = − x , x 2 − 1 , x + 2‬ו‪-‬‬ ‫}‬
‫⎜⎜ ‪ . T‬יהיו‬ ‫)‪⎟⎟ = (a − 2d ) x 2 + (b − c + d ) x + (a − 2c − b‬‬
‫⎠‪⎝c d‬‬
‫⎫⎞‪⎧⎛ 1 2 ⎞ ⎛ − 1 2 ⎞ ⎛ − 2 − 1⎞ ⎛ 4 − 1‬‬
‫⎜⎜⎨ = ‪ W‬בסיסים של ]‪ R2 [x‬ו‪ R 2×2 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ ,‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎝⎩‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎭⎠‬
‫חשבו את ‪. TWU‬‬

‫‪ .2‬חשבו את הדטרמיננטים הבאים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪sin 2 α‬‬ ‫‪sin 2 β‬‬ ‫‪sin 2 γ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫)עבור ‪ α , β , γ‬כלשהן(‬ ‫‪cos 2 α‬‬ ‫‪cos 2 β‬‬ ‫‪cos 2 γ‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1 n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬
‫‪n 2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬
‫)דטמיננט מסדר ‪( n‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬

‫‪ .3‬נתונה המטריצה‪:‬‬
‫‪⎛a − 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪− 8‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 5‬‬ ‫‪a−4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟ ‪12‬‬
‫‪⎜ −1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎟‪a − 2 − 6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬
‫קבעו עבור אילו ערכי ‪ a‬המטריצה הפיכה‪.‬‬

‫⎞‪⎛n 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .4‬קבעו עבור אילו ערכי ‪ n‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜ 1 n 1‬הפיכה ‪ .‬חשבו את המטריצה ההופכית עבור‬
‫⎟‪⎜1 1 n‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪.n = 2‬‬
‫‪ .5‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬אם ‪ A‬מטריצה ריבועית אנטי סימטרית מסדר ‪ n‬ו‪ n -‬אי‪-‬זוגי אזי‬
‫‪. | A |= 0‬‬
‫תזכורת‪ :‬מטריצה ריבועית ‪ A‬היא סימטרית אם ‪. A = A‬‬
‫‪t‬‬

‫מטריצה ריבועית ‪ A‬היא אנטי סימטרית אם ‪. A = − A‬‬


‫‪t‬‬

‫‪282‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪a1 − 3c1‬‬ ‫‪a3 − 3c3‬‬ ‫‪a 2 − 3c 2‬‬ ‫‪a1‬‬ ‫‪b1‬‬ ‫‪c1‬‬
‫‪. a1 + b1‬‬ ‫‪a3 + b3‬‬ ‫‪ . a 2‬חשבו ‪a 2 + b2‬‬ ‫‪b2‬‬ ‫‪ .6‬נתון ‪c 2 = 2‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪b3‬‬ ‫‪c3‬‬

‫‪ .7‬פתרו את מערכת המשוואות הבאה ע"י שימוש בכלל קרמר‪:‬‬


‫‪⎧3x + 4 y − z = 7‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨x − 2 y + 4z = 0‬‬
‫‪⎪3x − y + z = −1‬‬
‫⎩‬

‫בהצלחה!‬

‫‪283‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪284‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪285‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪286‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪287‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪9‬‬


‫הגשה עד‪29.12.2002 :‬‬

‫‪ .1‬לכל זוג מטריצות קבעו האם הן דומות או לא‪:‬‬

‫⎞‪⎛1 0 0⎞ ⎛1 2 3‬‬
‫⎞‪⎛1 2⎞ ⎛ 2 0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ב‪⎟⎟ .‬‬ ‫א‪⎜ 0 1 0 ⎟, ⎜ 0 1 2 ⎟ .‬‬
‫⎠‪⎝3 4⎠ ⎝ 8 3‬‬ ‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫⎠‪⎝0 0 1⎠ ⎝0 0 1‬‬

‫‪⎛1‬‬ ‫‪2 3 4⎞ ⎛ 2‬‬ ‫⎞‪3 7 3‬‬


‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜5‬‬ ‫‪6 7 8⎟ ⎜1‬‬ ‫⎟‪3 7 5‬‬
‫‪⎜8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪7 6 5⎟ ⎜1‬‬ ‫⎟‪1 7 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜4‬‬ ‫‪3 2 1 ⎟⎠ ⎜⎝ 6‬‬ ‫⎠⎟ ‪8 9 3‬‬
‫⎝‬

‫‪ .2‬תהיינה ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ . n‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬


‫אם ‪ A‬הפיכה אזי לכל ‪ B‬המטריצות ‪ AB‬ו‪ BA -‬דומות‪.‬‬

‫‪ .3‬עבור כל אחת מן המטריצות הבאות מצאו פ"א‪ ,‬ע"ע‪ ,‬ו"ע ומ"ע מתאימים ומטריצה‬
‫הפיכה ‪ P‬ומטריצה אלכסונית ‪ D‬כך ש‪: D = P −1 AP -‬‬

‫⎞‪⎛ 1 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎞‪⎛ 2 − 6‬‬
‫⎟‪A = ⎜ 0 1 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎜⎜ = ‪A‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟‪⎜ 1 0 1‬‬ ‫⎠‪⎝ 0 − 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .4‬נתון כי ‪ λ‬הינו ע"ע של ‪ , A‬מטריצה ריבועית מסדר ‪ . n‬הוכיחו כי ‪ mλ‬הינו ע"ע של‬
‫המטריצה ‪ mA‬עבור סקלר כלשהוא ‪. m‬‬

‫⎞‪⎛1 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .6‬חשבו ‪ A 20‬עבור ⎟ ‪. A = ⎜ 0 1 0‬‬
‫⎟‪⎜1 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫בהצלחה!‬

‫‪288‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪289‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪290‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪291‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪292‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪293‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪10‬‬


‫הגשה עד‪5.1.2002 :‬‬

‫‪ .1‬פתרו את מערכת המשוואות הבאה ע"י שימוש בכלל קרמר‪:‬‬


‫‪⎧3x + 4 y − z = 7‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨x − 2 y + 4z = 0‬‬
‫‪⎪3x − y + z = −1‬‬
‫⎩‬

‫‪ .2‬לכל אחת מן המטריצות הבאות קבעו האם המטריצה לכסינה או לא‪ .‬אם כן‪ ,‬מצאו מטריצה‬
‫הפיכה ‪ P‬ומטריצה אלכסונית ‪ D‬כך ש‪. D = P −1 AP -‬‬

‫‪⎛ 8‬‬ ‫⎞‪3 − 3‬‬ ‫‪⎛ 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ב‪⎜ − 6 − 1 3 ⎟ .‬‬ ‫א‪⎜ − 4 − 1 0 ⎟ .‬‬
‫⎟ ‪⎜ 12 6 − 4‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎠‪⎝ 4 − 8 − 2‬‬

‫‪⎛ k +3 0‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .3‬עבור אילו ערכי ‪ k‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜ − k − 3 k k + 3‬אינה לכסינה מעל ‪? R‬‬
‫‪R‬‬

‫⎟‪⎜ − k − 3 k k + 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞ ‪⎛1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .4‬עבור אילו ערכי ‪ a ∈ R‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜1 1 a‬אינה לכסינה‪:‬‬
‫⎟ ‪⎜1 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫ב‪ .‬מעל ‪? C‬‬ ‫א‪ .‬מעל ‪? R‬‬


‫‪R‬‬

‫‪ A .5‬היא מטריצה מסדר ‪ 2 × 2‬בעלת ע"ע ‪ 2‬ו‪ ,5 -‬וו"ע )‪ (1,−1‬ו‪ (1,2) -‬בהתאמה‪.‬‬
‫חשבו את ‪) A −1‬אם קיימת(‪.‬‬

‫‪ .6‬הוכיחו כי במרחב אוקלידי מתקיים > ‪. < a, b + c >=< a, b > + < a, c‬‬

‫‪ .7‬הוכיחו כי במרחב אוקלידי ‪ V‬מתקיים ‪. < a,0 v >=< 0 v , a >= 0‬‬

‫‪ .8‬יהי ‪ . V = R 2‬האם הפונקציה ‪ f : V × V → R‬המוגדרת ע"י‬


‫) ‪ f ([ a, b], [c, d ]) = a (c + d ) + b(c + 2d‬מהווה מכפלה פנימית על ‪? V‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪294‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪295‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪296‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪297‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪298‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪299‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪300‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪301‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪302‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪303‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪11‬‬

‫הגשה עד‪12.1.2002 :‬‬

‫‪ .1‬תוך שימוש בתהליך גרם‪-‬שמידט מצאו בסיס אורתוגונלי ואורתונורמלי של‬


‫})‪. W = span{( 2,1,3,−1), (7,4,3,−3), (5,7,7,8), (1,1,−6,0‬‬

‫‪ .2‬מצאו וקטור נורמלי ב‪ R 4 -‬הניצב לכל אחד מן הוקטורים )‪. ( 2,1,1,3), (1,−1,−1,1), (1,1,1,1‬‬

‫‪ .3‬האם קיים וקטור ‪ v ≠ 0 v‬ב‪ R 3 -‬הניצב לכל אחד משלושת הוקטורים‬


‫)‪ ? ( 4,0,2), (1,−1,0), (3,1,3‬אם כן‪ ,‬מצאו אותו‪ .‬נמקו!!!‬

‫‪ .4‬הוכיחו‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות מסדר ‪ m × n‬אזי ‪ A B − B A‬אנטי סימטרית‪.‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫ב‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מאותו סדר ו‪ A -‬סימטרית אזי ‪ B t AB‬סימטרית‪.‬‬


‫ג‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות אנטי‪-‬סימטריות מאותו סדר אזי ‪ ABA‬אנטי‪-‬סימטרית‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. AA t‬‬ ‫‪ .5‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬קיימת מטריצה )‪ A ∈ R ( 2 × 3‬כך שמתקיים ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝1 0‬‬
‫‪ .6‬לכל אחת מן המטריצות הבאות מצאו ‪ P‬אורתוגונלית ו‪ D -‬אלכסונית‪ ,‬כך ש ‪: D = P t AP‬‬

‫⎞‪⎛ 2 0 4‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 11 2 − 8‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 0 5 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 2 2 10‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟‪⎜ 4 0 6‬‬ ‫⎟ ‪⎜ − 8 10 5‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫בהצלחה!‬

‫‪304‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪305‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪306‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪307‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪308‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪309‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪310‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪311‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ג‬

‫תרגיל מס' ‪12‬‬


‫לא להגשה‬
‫‪ .1‬קבעו עבור כל אחת מן המטריצות הבאות האם היא שלילית‪/‬חיובית‪/‬אי‪-‬שלילית‪/‬מעורבת‪:‬‬

‫⎞‪⎛ −1 3 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛5 3 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 3 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 3 0 0‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜3 2 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 3 10 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟‪⎜ 1 0 5‬‬ ‫⎟‪⎜1 0 − 2‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛ 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜1 3 0‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫⎟‪⎜0 0 5‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ a 3 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫חיובית ?‬ ‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ a ∈ R‬המטריצה ⎟ ‪⎜ 3 2 0‬‬
‫⎟ ‪⎜−1 0 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .3‬רשמו בצורה מטריצית את התבניות הריבועיות הבאות‪:‬‬

‫‪Q( x, y) = x 2 − 10 xy − 3 y 2‬‬ ‫א‪.‬‬


‫‪Q( x, y, z ) = x − 10 xy − 3 y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪Q( x, y, z, w) = 3x − 12 y − w − 6 xy + 10 yz + 11yw − 4 xw‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫⎛‬ ‫‪n‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛ n −1‬‬ ‫⎞‬
‫ד‪Q ( x1 , … , x n ) = ⎜⎜ ∑ nxi 2 ⎟⎟ + ⎜⎜ ∑ 2 xi xi +1 ⎟⎟ .‬‬
‫‪⎝ i =1‬‬ ‫‪⎠ ⎝ i =1‬‬ ‫⎠‬

‫‪ .4‬מצאו את התבניות הריבועיות המוגדרות ע"י המטריצות הבאות‪:‬‬

‫‪⎛1 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪4‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎛1 2‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬
‫⎞‪⎛1 1‬‬ ‫‪⎜2 2 − 4‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜⎜‬ ‫⎟⎟‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪⎜3 − 4 3‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟‪⎜ 2 8 − 5‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎠‪⎝1 1‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 − 5 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜4 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪4‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .5‬לכסנו את התבנית הריבועית ‪. Q( x, y, z ) = x 2 − z 2 − 4 xy + 4 yz‬‬


‫‪ .6‬איזה עקום במישור ‪ x,y‬מתואר ע"י המשוואה ‪? 4 x 2 + 4 y 2 + 4 xy = 9‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪312‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪313‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪314‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪315‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪316‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪317‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪ - 1‬מספרים מרוכבים‬


‫הגשה עד‪. 30.10.2001 :‬‬

‫א‪ .‬מודול‪ ,‬ארגומנט וצורה קוטבית‪:‬‬


‫מצאו מודול וארגומנט של המספרים הבאים והעבירו אותם לצורה‬
‫קוטבית‬
‫‪z = cot α + i .3 z = 1 + 3 i .2‬‬ ‫‪z = 11 .1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z = −25i .5 z = −1 − i .4‬‬
‫ב‪ .‬פעולות יסודיות במרוכבים‪:‬‬
‫יהיו ‪z = 4 + 3i , w = 1 + i , u = 4i , v = 5 , p = 2 − 2i‬‬
‫חשבו‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫‪z 3 .3‬‬ ‫‪z + w − 3 p .2‬‬ ‫‪p − 3w +‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪p+v‬‬

‫⎞ ‪⎛ z 3w‬‬
‫‪.‬‬ ‫⎜⎜‪arg‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪ .‬חשב‬ ‫‪z = 2 − 2i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w= 1 + 3 i‬‬ ‫‪ .4‬יהיו‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎠ ‪⎝ zw‬‬
‫ג‪ .‬פתרון משוואות במספרים מרוכבים‪:‬‬
‫מצאו לכל משוואה את כל פתרונותיה‪.‬‬
‫‪z + z = 2 + i .3‬‬ ‫‪z 2 + z + 1 = 0 .2‬‬ ‫‪2 z 2 = 3z .1‬‬

‫ד‪ .‬מקומות גיאומטריים‪:‬‬


‫מהו המקום הגיאומטרי של כל המספרים המרוכבים המקיימים‪:‬‬
‫‪π < arg z < 2π‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪1 <| z − 2 |< 2 .2‬‬ ‫‪Im(z ) < −3 .1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה‪.‬תכונות המספרים המרוכבים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪z‬‬
‫וחשבו את הביטוי‬ ‫=‬ ‫‪ .1‬הוכיחו כי ‪∀z ≠ 0‬‬
‫‪z | z |2‬‬
‫‪. 1 + {[(1 + i ) −1 + 1]−1 + 1}−1‬‬
‫לכל ‪ z1 , z 2‬מרוכבים‪ ,‬קיים ‪ k‬ממשי כך ש‪-‬‬ ‫‪ .2‬הוכח או הפרך‪:‬‬
‫‪. z1 z 2 − z1 z 2 = ki‬‬
‫‪ .3‬הוכח כי הביטוי ‪ ( z + 1 − 2i)1996 + ( z + 1 + 2i)1996‬ממשי לכל ‪ z‬מרוכב‪.‬‬
‫‪z≠0‬‬ ‫‪ .4‬הוכח או הפרך‪ :‬לכל ‪ z,w‬מרוכבים המקיימים ‪, Im(z ) ≠ 0‬‬

‫‪318‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪z⋅w+ z ⋅w‬‬
‫הוא מדומה טהור‪.‬‬ ‫הביטוי‬
‫‪w−w‬‬
‫‪1 − ti‬‬
‫= ‪ z‬מספר מרוכב כאשר ‪ t‬ממשי‪ .‬מהו | ‪? | z‬‬ ‫‪ .5‬יהי‬
‫‪1 + ti‬‬
‫) ‪3( z − i‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .6‬פשט את הביטוי‬
‫‪1 + iz‬‬

‫‪319‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪320‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪321‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪322‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪323‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪324‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪2‬‬


‫הגשה עד‪6.11.2001 :‬‬
‫מספרים מרוכבים – חזקות ושורשים‬
‫⎞ ‪⎛1+ i‬‬
‫‪6‬‬

‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪(3 + 3i )10 .‬‬ ‫‪ .1‬חשבו‪:‬‬


‫⎠ ‪⎝ i‬‬
‫‪ .2‬מצאו את כל הפתרונות של המשוואות הבאות‪:‬‬
‫ב‪z 3 (1 + i ) + i − 1 = 0 .‬‬ ‫א‪( z + 2) 4 = 81 .‬‬

‫חלוקת פולינומים‬

‫‪ .3‬פרק לגורמים את הפולינום ‪. x 4 + 4 x 3 − 2 x 2 − 12 x + 9‬‬


‫‪ .4‬מצאו מנה ושארית בחילוק של ‪ x 5 + 3 x + 1‬ב‪. x 3 + x − 2 -‬‬

‫מטריצות‬

‫‪ .5‬עבור כל אחת מהמטריצות הבאות קבע האם היא ריבועית‪ ,‬אלכסונית‪ ,‬סקלרית‪,‬‬
‫משולשית עליונה‪ ,‬משולשית תחתונה‪ ,‬סימטרית או אנטי‪-‬סימטרית‪:‬‬
‫‪⎛ 0‬‬ ‫⎞‪4 5‬‬ ‫⎞‪⎛0 0 0‬‬
‫⎞‪⎛1‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟⎟ ⎜⎜‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫⎟‪⎜ − 4 0 6‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎠‪⎝1‬‬ ‫⎟‪⎜ − 5 − 6 0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎠‪⎝0 0 1‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎞‪⎛ 2 3 1 1‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎞‪⎛ 1 2 3‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪0‬‬
‫⎜⎜ = ‪A‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫⎟‪B = ⎜ 0 0 − 1 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫⎜= ‪C‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫⎠‪⎝ − 2 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜2 1 0 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Bt B − I‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חשבו‪ :‬א‪ABC t .‬‬

‫‪ .7‬מצא את קבוצת כל המטריצות ‪ B‬מסדר ‪ 2 × 2‬המקיימות ‪ AB = BA‬עבור‬


‫⎞‪⎛ 1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. A‬‬ ‫⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 1‬‬

‫‪ .8‬הוכח או הפרך כל אחת מן הטענות הבאות‪:‬‬


‫א‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות הוא מטריצה משולשת‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות עליונות הוא מטריצה משולשת עליונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכום שתי מטריצות משולשות תחתונות הוא מטריצה משולשת תחתונה‪.‬‬

‫‪325‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪326‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪327‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪328‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪329‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪ - 3‬מטריצות‬


‫הגשה עד‪11:00 ,15.11.2001 :‬‬
‫כפל מטריצות‬
‫‪.1‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪0‬‬
‫⎞‪⎛ 2 3 1 1‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎞‪⎛ 1 2 3‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪0‬‬
‫⎜⎜ = ‪A‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫⎟‪B = ⎜ 0 0 − 1 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫⎜= ‪C‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫⎠‪⎝ − 2 0 1‬‬ ‫⎟‪⎜2 1 0 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟‪1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜0‬‬ ‫⎠⎟ ‪0‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫ב‪C t B .‬‬ ‫‪Bt B − I‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חשבו‪ :‬א‪ABC t .‬‬


‫⎞‪⎛ 1 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. A‬‬ ‫‪ .2‬מצא את קבוצת כל המטריצות ‪ B‬מסדר ‪ 2 × 2‬המקיימות ‪ AB = BA‬עבור ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ 0 1‬‬

‫תכונות המטריצות‬
‫‪ .3‬הוכיחו‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות מסדר ‪ m × n‬אזי ‪ A B − B A‬אנטי סימטרית‪.‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫ב‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מאותו סדר ו‪ A -‬סימטרית אזי ‪ B t AB‬סימטרית‪.‬‬


‫ג‪ .‬אם ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות אנטי‪-‬סימטריות מאותו סדר אזי ‪ABA‬‬
‫אנטי‪-‬סימטרית‪.‬‬
‫⎞‪⎛0 1‬‬
‫⎜⎜ = ‪. AA t‬‬ ‫קיימת מטריצה )‪ A ∈ R ( 2 × 3‬כך שמתקיים ⎟⎟‬ ‫‪ .4‬הוכח או הפרך‪:‬‬
‫⎠‪⎝1 0‬‬
‫‪ .5‬הוכיחו כי עבור ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ n‬כלשהוא מתקיים )‪. tr (αA) = α ⋅ tr ( A‬‬

‫‪ .6‬הוכיחו כי אם ‪ A‬מטריצה ריבועית ו‪ T -‬מטריצה ריבועית הפיכה מאותו סדר אזי‬


‫‪. (T −1 AT ) n = T −1 A n T‬‬

‫שאלת בונוס‪:‬‬

‫הוכח או הפרך‪ :‬אם ‪ A‬מטריצה הפיכה שסכום אברי כל שורה שלה שווה ל‪ ,1 -‬אזי המטריצה‬

‫ההופכית שלה מקיימת את אותו התנאי‪.‬‬

‫‪330‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪331‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪332‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪333‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪334‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪4‬‬


‫הגשה עד‪11:00 ,22.11.2001 :‬‬
‫מטריצות והפיכות‬
‫‪ .1‬חשב את דרגת המטריצה‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫⎞‪4 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜− 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎟‪1 1‬‬
‫‪⎜ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‪1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 2‬‬ ‫⎠⎟‪0 − 1‬‬
‫⎝‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .2‬א(קבע לכל מטריצה עבור אילו ערכי ‪ a‬היא הפיכה‪.‬‬


‫ב( מצא את המטריצה ההופכית עבור ‪) a=0‬באם היא הפיכה עבור ‪ a‬זה(‪.‬‬

‫‪⎛3‬‬ ‫⎞‪1 1 4‬‬


‫⎞ ‪⎛3 + a 1 1− a‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎜a‬‬ ‫⎟ ‪4 10 1‬‬
‫‪⎜ 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‪1 ⎟ .‬‬ ‫‪⎜1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟ ‪⎜1 − a 1 3 + a‬‬ ‫⎟ ‪7 17 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜2‬‬ ‫⎠⎟ ‪2 4 3‬‬
‫⎝‬

‫מערכות משוואות לינאריות‬


‫‪ .3‬פתור בשיטת ההצבה‪:‬‬
‫‪⎧ x + 2 y + 3z = 10‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨2 x + 3 y − 3 z = 9‬‬
‫‪⎪ x − 5 z = −2‬‬
‫⎩‬
‫‪ .4‬פתור בשיטת גאוס‪/‬גאוס‪-‬ג'ורדן‪:‬‬
‫‪⎧5 x − 3 y + z = 2‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ − x + 2y = 1‬‬
‫‪⎪ x − y + 4z = 0‬‬
‫⎩‬
‫‪ .5‬נתונה מערכת המשוואות‪:‬‬
‫⎧‬ ‫‪x+ y+z =6‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ 2x − y + 4z = 2‬‬
‫‪⎪3 x + ( a 2 − 4) z = a + 5‬‬
‫⎩‬
‫מצא עבור אילו ערכי ‪ a‬יש למערכת א( פתרון יחיד ב( אינסוף פתרונות ג( אין פתרון‬
‫הציגו את הפתרונות במקרים בהם הם קיימים‪.‬‬

‫‪ .6‬מצא עבור אילו ערכי ‪ k,p,m‬למערכת יש א( פתרון יחיד ב( אינסוף פתרונות ג( אין פתרון‬
‫‪⎧ x − y + 3z = k‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨ 2x + y − z = m‬‬
‫‪⎪3x + 3 y − 5 z = p‬‬
‫⎩‬

‫‪335‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪336‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪337‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪338‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪339‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪ - 5‬דטרמיננטים‬


‫הגשה עד‪11:00 ,29.11.2001 :‬‬
‫‪ .1‬חשבו את הדטרמיננטים הבאים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪sin 2 α‬‬ ‫‪sin 2 β‬‬ ‫‪sin 2 γ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪cos 2 α‬‬ ‫‪cos 2 β‬‬ ‫‪cos 2 γ‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1 n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬
‫‪n 2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬
‫)דטמיננט מסדר ‪( n‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‬ ‫‪n‬‬


‫⎞ ‪⎛1 2 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .2‬מצא את המטריצה הצמודה הקלאסית של המטריצה ⎟ ‪ ⎜1 3 4‬ובעזרתה מצא גם את‬
‫⎟ ‪⎜1 4 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫ההופכית שלה )במידה והיא הפיכה(‪.‬‬

‫‪ .3‬נתונה המטריצה‪:‬‬
‫‪⎛a − 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎞‪− 8‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 5‬‬ ‫‪a−4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎟ ‪12‬‬
‫‪⎜ −1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a−2‬‬ ‫⎟‪− 6‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪⎜ 0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟ ‪1‬‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬
‫המטריצה הפיכה‪.‬‬ ‫בעזרת דטרמיננט קבע עבור אילו ערכי ‪a‬‬

‫‪ .4‬הוכח או הפרך‪ :‬לכל מטריצה ריבועית ‪ A , A‬הפיכה אמ"ם ‪ A t A‬הפיכה‪.‬‬

‫‪ .5‬הוכח או הפרך‪ :‬לכל מטריצה ריבועית ‪. det( A + A t ) = det( A) + det( A t ) , A‬‬

‫⎞‪⎛n 1 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .6‬מצא את המטריצה ההופכית של ⎟ ‪ . ⎜ 1 n 1‬קבע עבור אילו ערכי ‪ n‬טבעיים היא הפיכה‪.‬‬
‫⎟‪⎜1 1 n‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫שאלת בונוס‪:‬‬

‫יהי ‪ ABC‬משולש כאשר‬


‫‪. A = ( x1 , y1 ),‬‬ ‫‪B = ( x 2 , y 2 ),‬‬ ‫‪C = ( x3 , y 3 ) , ∀ 1 ≤ i ≤ 3 xi , y i ∈ R‬‬
‫הבע בעזרת דטרמיננט את שטח המשולש‪.‬‬

‫)‪.( C = (0,0‬‬ ‫)רמז‪ :‬הבט תחילה בשטח המשולש ‪ ABC‬כאשר‬

‫‪340‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪341‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪342‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪343‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪344‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪345‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪346‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪6‬‬


‫הגשה עד‪5.12.2001 :‬‬
‫משפט קרמר‪:‬‬

‫‪ .1‬פתור את מערכת המשוואות ע"י שימוש בכלל קרמר‪:‬‬


‫‪⎧3x + 4 y − z = 7‬‬
‫⎪‬
‫‪⎨x − 2 y + 4z = 0‬‬
‫‪⎪3x − y + z = −1‬‬
‫⎩‬
‫מרחבים וקטוריים ותתי מרחבים ‪ -‬הגדרות‪:‬‬

‫‪ .2‬לגבי כל אחת מן הקבוצות הבאות הוכח או הפרך האם היא מהווה מרחב וקטורים‪:‬‬

‫א‪ V = {( a, b) | a, b ∈ R} .‬עם הגדרת חיבור זוגות וכפל בסקלר מעל ‪ R‬ע"י‪:‬‬


‫‪R‬‬

‫) ‪( a , b ) + (c , d ) = ( a + c, b + d‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪α (a, b) = (α 2 a, α 2 b‬‬


‫ב‪ . V = {( a, b) | a, b ∈ R} .‬עם הגדרת חיבור זוגות וכפל בסקלר מעל ‪ R‬ע"י‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫) ‪( a, b) + (c, d ) = ( a + c + 1, b + d‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪α (a, b) = (αa + α − 1, αb‬‬


‫ג‪ .‬קבוצת כל הפונקציות הממשיות הזוגיות מעל ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫תזכורת ‪ f : R → R :‬זוגית אם )‪. ∀x ∈ R f ( x) = f (− x‬‬

‫ד‪ W = {( a, b, c) ∈ R 3 | b = 4c} .‬עם פעולת חיבור וקטורים וכפל וקטור בסקלר‪.‬‬


‫ה‪ W = { A ∈ R (n × n) | A 2 = A} .‬עם פעולת חיבור מטריצות וכפל מטריצות בסקלר‪.‬‬
‫⎞ ‪⎧⎛ a b‬‬ ‫⎫‬
‫⎜⎜⎨ = ‪ W‬עם פעולת חיבור מטריצות וכפל מטריצות‬ ‫⎟⎟‬ ‫ו‪a = 0 ∨ c = 0⎬ .‬‬
‫⎠ ‪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭‬
‫בסקלר‪.‬‬

‫‪ .3‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל ‪ . F‬הוכיחו כי לכל ‪ v ∈ V‬ולכל ‪ α ∈ F‬מתקיים ) ‪. ( −α )v = α ( −v ) = −(αv‬‬

‫‪ .4‬יהיו ∞‪ ∞,−‬איברים שאינם ב‪ R -‬ונגדיר פעולות חיבור וכפל בסקלר על }∞‪V = R ∪ {∞,−‬‬
‫‪R‬‬

‫ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬לכל ‪ a, b ∈ R‬יוגדרו פעולות החיבור והכפל בסקלר של ‪. R‬‬
‫‪R‬‬

‫‪∀a ∈ R‬‬ ‫ב‪∞ = ∞ + a = a + ∞ .‬‬


‫∞‪∞ =∞+‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪∀a ∈ R‬‬ ‫) ∞‪a + ( −∞ ) = ( −∞ ) + a = ( −∞ ) + (−∞ ) = ( −‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪( −∞ ) + ∞ = ∞ + ( −∞ ) = 0 .‬‬
‫‪∀α ∈ F‬‬ ‫∞ = ) ∞( ‪α‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪∀α ∈ F‬‬ ‫∞‪α (−∞) = −‬‬ ‫ז‪.‬‬


‫האם ‪ V‬מ"ו מעל ‪? R‬‬

‫‪347‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪348‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪349‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪350‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪351‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪352‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪7‬‬


‫הגשה עד‪12.12.2001 :‬‬
‫סכום‪ ,‬סכום ישר ומשלים‬

‫יהיו ‪ W , U‬תתי מרחבים במ"ו ‪ V‬ו‪ , V = U ∪ W -‬אזי ‪. V = U ⊕ W‬‬ ‫‪ (1‬הוכח או הפרך‪:‬‬

‫)‪W = { f ∈ V | f (a) = f (−a‬‬ ‫מ"ו ויהי }‪∀a ∈ R‬‬ ‫‪ (2‬יהי } ‪ f‬רציפה | ‪V = { f : R → R‬‬
‫תת מרחב של ‪ . V‬מצא משלים ל‪ W -‬ב‪ , V -‬הוכח את תשובתך‪.‬‬

‫צירוף לינארי‪ ,‬תלות לינארית ובלתי תלות לינארית‬

‫‪ (3‬כתוב את הוקטור ‪ 4 x 2 + x + 7‬כצירוף לינארי של איברי הקבוצה‬


‫{‬ ‫}‬
‫‪. x 2 + 2 , 3 x 2 + 2 x + 6 , 4 x 2 + 2 x + 10‬‬

‫‪ (4‬קבע תנאים על הוקטור ) ‪ (α , β , γ‬כך ש })‪. (α , β , γ ) ∈ span{(1,−1,2), ( 2,1,0), (0,3,−4‬‬

‫‪ (5‬עבור כל קבוצה הראה האם היא ת"ל או בת"ל‪:‬‬

‫א‪ {(1,2 + i,3 − i), (i,0,2 + 3i ), (1,1,−i)} .‬מעל המרוכבים‪.‬‬


‫⎫⎞ ‪⎧⎛1 2 ⎞ ⎛ 2 1 ⎞ ⎛ 0 3‬‬
‫⎜⎜⎨‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ב‪⎟⎟⎬ .‬‬
‫⎩‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎭⎠‬

‫‪ (6‬עבור אילו ערכי ‪ b‬הקבוצה })‪ {(1,0,1,0,1), (1,1,1,1, b), (0,−1,0,−1,0‬בת"ל?‬

‫‪ (7‬במ"ו ‪ V‬נתונים ‪ 3‬וקטורים ‪ u , w, v‬בת"ל‪.‬‬


‫הוכח או הפרך‪ :‬גם הוקטורים ‪ u + v, v − w, w + 2u‬בת"ל‪.‬‬

‫‪ (8‬הוכח‪:‬‬
‫אם ‪ S‬היא תת קבוצה לא ריקה של מ"ו ‪ , V‬אזי )‪ SP(S‬הינו תת מרחב של ‪ , V‬וזהו תת‬
‫המרחב הקטן ביותר של ‪ V‬המכיל את ‪. S‬‬

‫‪353‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪354‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪355‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪356‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪357‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪358‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪359‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪8‬‬


‫הגשה עד‪19.12.2001 :‬‬
‫בסיס ומימד‪:‬‬

‫‪ .1‬מצא בסיס ומימד לכל אחד מן המרחבים הבאים )אין צורך להוכיח כי הם מרחבים(‪:‬‬

‫א‪W = span{1 + 2 x − 4 x 2 + 3x 3 ,3 + 2 x 3 , x 2 ,−2 + x + 3x 2 + x 3 } .‬‬

‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎪⎫⎞ ‪⎛ 3 1 ⎞⎛ a b ⎞ ⎛ 0 0‬‬


‫⎜⎜⎨ = ‪V‬‬ ‫‪⎟⎟ a, b, c, d ∈ R,‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜⎟⎟‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟‬ ‫ב‪⎟⎟⎬ .‬‬
‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭⎪⎠ ‪⎝ 3 2 ⎠⎝ c d ⎠ ⎝ 0 0‬‬

‫‪.2‬יהיו‬
‫⎫⎞‪⎧⎛ 1 1 ⎞ ⎛ 0 − 1‬‬ ‫⎞ ‪⎧⎪⎛ a b‬‬ ‫⎪⎫‬
‫⎜⎜⎨‪W = span‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜⎨ = ‪⎟⎟⎬ , V‬‬ ‫‪⎟⎟ a, b, c, d ∈ R‬‬ ‫∧‬ ‫⎬ ‪a = 2b − 3d‬‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 − 2 ⎠ ⎝ 1 1‬‬ ‫⎠ ‪⎪⎩⎝ c d‬‬ ‫⎭⎪‬

‫תתי‪-‬מרחבים של )‪ . R (2 × 2‬מצא בסיס ומימד של ‪. V , W , V + W , V ∩ W‬‬

‫‪ .3‬יהי ‪ V‬מ"ו ולו תתי מרחבים ‪ . U , W‬ידוע כי ‪. dimV = 9, dimU = dim W = 6, U ≠ W‬‬
‫למה יכול להיות שווה ) ‪? dim(U ∩ W‬‬

‫‪ .4‬הוכח או הפרך‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו ממימד אי‪-‬זוגי‪ ,‬אזי קיימים תתי מרחבים ‪ U , W‬של ‪ V‬כך‬
‫שמתקיים ‪ V = U ⊕ W‬וגם ‪. dimU=dimW‬‬

‫וקטורי קואורדינטות ומטריצות מעבר בין בסיסים‪:‬‬

‫‪ .5‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל שדה ‪ F‬ויהי ‪ e‬בסיס כלשהוא ב‪ . V -‬אזי‪ ,‬לכל ‪ u ∈ U , α ∈ F‬מתקיים‬
‫) ‪. (αu ) e = α (u e‬‬
‫⎞‪⎛ 0 2‬‬
‫⎜⎜ ביחס לבסיס‬ ‫‪ .6‬מצא את וקטור הקואודינטות של ⎟⎟‬
‫⎠‪⎝ − 3 4‬‬
‫⎫⎞ ‪⎧⎛ 1 0 ⎞ ⎛ 0 1⎞ ⎛ 0 1⎞ ⎛ 0 0‬‬
‫⎜⎜⎨ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫⎬⎟⎟‬
‫⎭⎠ ‪⎩⎝ 0 0 ⎠ ⎝ − 2 1⎠ ⎝ 2 1⎠ ⎝ 3 − 2‬‬

‫‪ .7‬מצא את מטריצת שינוי הבסיס מהבסיס }‪ {1 + x + x 2 ,1 + x,1‬לבסיס‬


‫} ‪. {1 − 2 x + x 2 ,2 x + x 2 , x 2‬‬

‫‪360‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪361‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪362‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪363‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪364‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪365‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪ – 9‬העתקות לינאריות‬


‫הגשה עד‪11:00 , 27.12.2001 :‬‬

‫‪ .1‬עבור ‪ d ∈ R‬תהי הפונקציה ]‪ f : R 2 → R1[ x‬המוגדרת ע"י‬


‫‪ . f ((a, b)) = a + b + d 2 + 1 + ax‬האם קיים ערך ‪ d‬שעבורו ‪ f‬היא העתקה לינארית?‬
‫‪ .2‬תהי ]‪ f : R(2 × 2) → R2 [ x‬העתקה לינארית ונתון‪:‬‬
‫⎞⎞‪⎛⎛1 1‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 1‬‬ ‫⎞⎞‪⎛⎛0 0‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪⎛ ⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 1 + x + x 2 , f‬‬ ‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2 , f‬‬ ‫‪⎟⎟ ⎟⎟ = 2x 2‬‬
‫⎝⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠⎠‬ ‫⎝⎝‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬
‫⎞⎞‪⎛⎛1 0‬‬
‫⎜⎜ ⎜⎜ ‪f‬‬ ‫א‪ .‬חשב ⎟⎟ ⎟⎟‬
‫⎝⎝‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫⎠⎠‬
‫) ‪. f (v‬‬ ‫ב‪ .‬חשב )‪∀v ∈ R(2 × 2‬‬
‫ג‪ .‬מצא בסיס ומימד ל‪. Im( f ), ker( f ) -‬‬
‫‪ .3‬יהי ‪ T : R 3 → R 3‬אופרטור לינארי המוגדר ע"י ) ‪. T ( a, b, c ) = ( 2a, c − 2b, a + c‬‬
‫חשבו את ‪. TW‬‬ ‫יהי })‪ W = {(1,1,1), (1,1,0), (1,0,0‬בסיס ב‪. R 3 -‬‬

‫} ‪V ' ' = {v1 , v1 + v 2 , v1 + v 2 + v3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫} ‪V ' = {v3 , v1 , v 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .4‬יהיו } ‪V = {v1 , v2 , v3‬‬
‫בסיסים במ"ו ‪ V‬ו‪ T : V → V -‬אופרטור לינארי‪ .‬נתון‪:‬‬
‫‪⎛1 1‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪Tv = ⎜ 2 3‬‬ ‫⎟ ‪1‬‬
‫‪⎜−1 0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪− 2‬‬
‫נמק!!!‬ ‫ב‪Tv '' .‬‬ ‫א‪Tv ' .‬‬ ‫חשב‪:‬‬
‫הוכח כי ‪ ker T‬הוא תת‪-‬‬ ‫‪ .5‬תהי ‪ T : V → U‬העתקה לינארית כאשר ‪ V , U‬מ"ו מעל ‪. F‬‬
‫מרחב‬
‫ב‪. V -‬‬

‫‪ .6‬הוכח או הפרך‪ :‬לכל מ"ו ‪ V‬קיים אופרטור לינארי ‪ T : V → V‬כך ש ‪. Im T = KerT‬‬

‫‪ .7‬תהיינה ‪ A , B‬מטריצות ריבועיות מסדר ‪ . n‬הוכח או הפרך‪:‬‬


‫אם ‪ A‬הפיכה אזי לכל ‪ B‬המטריצות ‪ AB‬ו‪ BA -‬דומות‪.‬‬

‫‪ .8‬לכל זוג מטריצות קבעו האם הן דומות או לא‪:‬‬

‫⎞‪⎛1 0 0⎞ ⎛1 2 3‬‬
‫⎞‪⎛1 2⎞ ⎛ 2 0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟,‬‬ ‫ב‪⎟⎟ .‬‬ ‫א‪⎜ 0 1 0 ⎟, ⎜ 0 1 2 ⎟ .‬‬
‫⎠‪⎝3 4⎠ ⎝ 8 3‬‬ ‫⎟‪⎜0 0 1⎟ ⎜0 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎝⎠‬ ‫⎠‬

‫‪⎛1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4⎞ ⎛ 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫⎞‪3‬‬


‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8⎟ ⎜1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫⎟‪5‬‬
‫‪⎜8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5⎟ ⎜1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫⎟‪0‬‬
‫⎜‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎟‬
‫‪⎜4‬‬ ‫‪1 ⎟⎠ ⎜⎝ 6‬‬ ‫⎠⎟ ‪3‬‬
‫⎝‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪366‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪367‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪368‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪369‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪370‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪371‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪ – 10‬ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים‬


‫הגשה עד‪11:00 , 3.1.2002 :‬‬

‫‪ .1‬לכל אחת מן המטריצות הבאות קבע האם המטריצה לכסינה או לא‪ .‬אם כן מצא מטריצה‬
‫הפיכה ‪ P‬ומטריצה אלכסונית ‪ D‬כך ש‪. D = P −1 AP -‬‬

‫‪⎛ 8‬‬ ‫⎞‪3 − 3‬‬ ‫‪⎛ 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫ב‪⎜ − 6 − 1 3 ⎟ .‬‬ ‫א‪⎜ − 4 − 1 0 ⎟ .‬‬
‫⎟ ‪⎜ 12 6 − 4‬‬ ‫⎟‪⎜ 4 − 8 − 2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎛ k +3 0‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ k‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜ − k − 3 k k + 3‬אינה לכסינה מעל ‪? R‬‬
‫‪R‬‬

‫⎟‪⎜ − k − 3 k k + 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞ ‪⎛1 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .3‬עבור אילו ערכי ‪ a ∈ R‬המטריצה ⎟ ‪ ⎜1 1 a‬אינה לכסינה‪:‬‬
‫⎟ ‪⎜1 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫ב‪ .‬מעל ‪? C‬‬ ‫א‪ .‬מעל ‪? R‬‬


‫‪R‬‬

‫‪ .4‬נתון כי ‪ λ‬הינו ע"ע של ‪ , A‬מטריצה ריבועית מסדר ‪ . n‬הוכיחו כי ‪ λm‬הינו ע"ע של‬
‫המטריצה ‪. A m‬‬

‫‪ A .5‬היא מטריצה מסדר ‪ 2 × 2‬בעלת ע"ע ‪ 2‬ו‪ ,5 -‬וו"ע )‪ (1,−1‬ו‪ (1,2) -‬בהתאמה‪.‬‬
‫חשב את ‪. A −1‬‬

‫⎞‪⎛1 0 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .6‬חשב ‪ A 20‬עבור ⎟ ‪. A = ⎜ 0 1 0‬‬
‫⎟‪⎜1 0 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪372‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪373‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪374‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪375‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪376‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪377‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪378‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪379‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪11‬‬


‫הגשה עד‪11:00 , 10.1.2002 :‬‬

‫לכסון אופרטורים לינאריים‬

‫‪ .1‬במ"ו )‪ R2 ( x‬נתון אופרטור לינארי ‪ S‬אשר מיוצג בבסיס }‪V = {x 2 + 2 x − 1, x + 1, x 2 + x‬‬


‫⎞‪⎛ 3 0 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪. Sv = ⎜ 1 5 0‬‬ ‫ע"י המטריצה‬
‫⎟‪⎜ 2 1 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫א‪ .‬מצא ע"ע וו"ע של ‪. S‬‬


‫ב‪ .‬קבע האם ‪ S‬לכסין מעל ‪ , R‬ובמידה וכן מצא מטריצות ‪ P‬הפיכה ו‪ D -‬אלכסונית כך‬
‫‪R‬‬

‫ש‪. D = P − 1 S v P -‬‬

‫מרחבי מכפלה פנימית‪ ,‬אורתוגונליות ואורתונורמליות‬

‫‪ .2‬הוכיחו כי במרחב אוקלידי ואוניטרי מתקיים > ‪. < a, b + c >=< a, b > + < a, c‬‬

‫‪ .3‬הוכיחו כי במרחב אוקלידי ואוניטרי ‪ V‬מתקיים ‪. < a,0 v >=< 0 v , a >= 0‬‬

‫‪ .4‬יהי ‪ . V = R 2‬האם הפונקציה ‪ f : V × V → R‬המוגדרת ע"י‬


‫) ‪ f ([ a, b], [c, d ]) = a (c + d ) + b(c + 2d‬מהווה מכפלה פנימית על ‪? V‬‬

‫‪ .5‬תוך שימוש בתהליך גרם‪-‬שמידט מצאו בסיס אורתוגונלי ואורתונורמלי של‬


‫})‪. span{( 2,1,3,−1), (7,4,3,−3), (5,7,7,8), (1,1,−6,0‬‬

‫‪ .6‬מצאו וקטור נורמלי ב‪ R 4 -‬הניצב לכל אחד מהוקטורים )‪. ( 2,1,1,3), (1,−1,−1,1), (1,1,1,1‬‬

‫‪ .7‬האם קיים וקטור ‪ v ≠ 0 v‬ב‪ R 3 -‬הניצב לכל אחד משלושת הוקטורים‬


‫)‪ ? ( 4,0,2), (1,−1,0), (3,1,3‬אם כן‪ ,‬מצא אותו‪ .‬נמק!!!‬

‫‪380‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪381‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪382‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪383‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪384‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪12‬‬


‫הגשה עד‪11:00 , 17.1.2002 :‬‬

‫‪ .1‬יהי ‪ V = R 4‬ויהי })‪ . U = span{(1,2,0,3), (4,0,5,8), (8,1,5,6‬מצאו בסיס למשלים‬


‫אורתוגונלי‬
‫של ‪ U‬ב‪. V -‬‬

‫‪ .2‬מצאו )‪ proj(v,U‬כאשר ‪:‬‬


‫})‪. U = span{(1,2,2,−1), (1,0,0,3), (1,1,1,1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪v = (4,−1,−3,4‬‬

‫‪ .3‬למה שווים איברי האלכסון הראשי במטריצה אנטי‪-‬הרמיטית? ובמטריצה הרמיטית?‬

‫⎞‪⎛a 0 b‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪ .4‬מצא ‪ a, b ∈ C‬כך שהמטריצה ⎟ ‪ ⎜ 0 2a a‬הרמיטית‪.‬‬
‫⎟‪⎜ i 1 a‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .5‬הוכח או הפרך‪:‬‬
‫אם ‪ A‬אנטי הרמיטית ו‪ B -‬דומה אוניטרית ל‪ , A -‬אזי גם ‪ B‬אנטי‪-‬הרמיטית‪.‬‬

‫‪ .6‬לכל אחת מהמטריצות הבאות מצאו ‪ P‬אורתוגונלית ו‪ D -‬אלכסונית‪ ,‬כך ש ‪: D = P t AP‬‬

‫⎞‪⎛ 3 − i 0‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 11 2 − 8‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ i 3 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 2 2 10‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟‪⎜0 0 4‬‬ ‫⎟ ‪⎜ − 8 10 5‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫שאלת בונוס‪:‬‬

‫א‪ .‬יהיו ‪ W,U‬תתי מרחבים במרחב אוקלידי ‪ . V‬הוכח או הפרך‪. (W + U ) ⊥ = U ⊥ ∩ W ⊥ :‬‬

‫ב‪ .‬הוכח או הפרך‪ :‬אם ‪ A‬אוניטרית אזי לכל ‪ , a‬ע"ע של ‪ A‬מתקיים ‪. |a|=1‬‬

‫רמז‪ :‬ניתן להסתמך ללא הוכחה על הטענה‪ :‬אם ‪ a‬ע"ע של מט' ‪ A‬המתאים לו"ע ‪ v ≠ 0‬ו‪A -‬‬
‫אוניטרית‪ ,‬אזי ‪ a‬ע"ע של * ‪ A‬המתאים לאותו ו"ע ‪. v ≠ 0‬‬

‫‪385‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪386‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪387‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪388‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪389‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪390‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג למדעי המחשב – אלגברה לינארית ‪ ,‬סמסטר א' תשס"ב‬

‫תרגיל מס' ‪13‬‬


‫הגשה עד‪11:00 , 24.1.2002 :‬‬
‫‪ .1‬קבעו עבור כל אחת מן המטריצות הבאות האם היא שלילית‪/‬חיובית‪/‬אי‪-‬שלילית‪/‬מעורבת‪:‬‬

‫⎞‪⎛ −1 3 1‬‬ ‫⎞ ‪⎛5 3 1‬‬ ‫⎞‪⎛1 3 0‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜ 3 0 0‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜3 2 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟ ‪⎜ 3 10 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎟‪⎜ 1 0 5‬‬ ‫⎟‪⎜1 0 − 2‬‬ ‫⎟‪⎜ 0 0 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎞‪⎛ 0 1 0‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎟‪⎜1 3 0‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫⎟‪⎜0 0 5‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫⎞‪⎛ a 3 − 1‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫חיובית ?‬ ‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ a ∈ R‬המטריצה ⎟ ‪⎜ 3 2 0‬‬
‫⎟ ‪⎜−1 0 3‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪ .3‬רשמו בצורה מטריצית את התבניות הריבועיות הבאות‪:‬‬

‫‪Q( x, y) = x 2 − 10 xy − 3 y 2‬‬ ‫א‪.‬‬


‫‪Q( x, y, z ) = x − 10 xy − 3 y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪Q( x, y, z, w) = 3x − 12 y − w − 6 xy + 10 yz + 11yw − 4 xw‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫⎛‬ ‫‪n‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛ n −1‬‬ ‫⎞‬
‫ד‪Q ( x1 , … , x n ) = ⎜⎜ ∑ nxi 2 ⎟⎟ + ⎜⎜ ∑ 2 xi xi +1 ⎟⎟ .‬‬
‫‪⎝ i =1‬‬ ‫‪⎠ ⎝ i =1‬‬ ‫⎠‬

‫‪ .4‬מצאו את התבניות הריבועיות המוגדרות ע"י המטריצות הבאות‪:‬‬

‫‪⎛1 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪4‬‬


‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪⎛1 2‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬
‫⎞‪⎛1 1‬‬ ‫‪⎜2 2 − 4‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜⎜‬ ‫⎟⎟‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪⎜3 − 4 3‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫⎟‪⎜ 2 8 − 5‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎠‪⎝1 1‬‬ ‫⎟‪0‬‬ ‫⎟ ‪⎜0 − 5 3‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎜4 0‬‬ ‫⎠⎟ ‪4‬‬
‫⎝‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .5‬לכסנו את התבנית הריבועית ‪. Q( x, y, z ) = x 2 − z 2 − 4 xy + 4 yz‬‬


‫‪ .6‬איזה עקום במישור ‪ x,y‬מתואר ע"י המשוואה ‪? 4 x 2 + 4 y 2 + 4 xy = 9‬‬

‫‪391‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪392‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪393‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪394‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪395‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪396‬‬
‫‪http://cs.haifa.ac.il/students/‬‬ ‫אתר הסטודנטים – החוג למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬

También podría gustarte